Brainscape's Knowledge GenomeTM

Browse over 1 million classes created by top students, professors, publishers, and experts.


See full index

נשימתית > בדיקה קלינית- חלק 2 > Flashcards

בדיקה קלינית- חלק 2 Flashcards

1
Q

אנטומיה טופוגרפית

A
  • בצד ימין יש 3 אונות
  • בצד שמאל יש 2 אונות
  • פוסטריורית- נמצאות רק האונות העליונות והתחתונות
  • אונה אמצעית קיימת רק בחלק הלטרלי והקדמי
  • המקבילה של אונה אמצעית בצד שמאל- לינגולה. הלינגולה זה סגמנט בפני עצמו אבל זה לא אונה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

אנטומיה טופוגרפית אנטריורית

A
  • https://drive.google.com/file/d/11zjt8LZIT71hPlAAy11Yfvr_BE05ra-T/view?usp=drive_link
  • הידיים מונחות על הברכיים, כאשר כפות הידיים כלפי מעלה כדי לא להשען ולקבע.
  • Jugular notch+clavicula- יוצרים את הגבול העליון.
  • Apex- האפקסים של הריאה מגיעים קצת מעל הגבול העליון.
  • Manubrium- רוחבו שלוש אצבעות מהנוטש לעצם הסטרנום.
  • Angle of luis- החיבור בין המנובריום לסטרנום. זה גם איזור החיבור של צלע מספר 2. מפה אפשר להתחיל לספור את הצלעות.
  • צלע מספר 4- אצל בנים בדרך כלל בקו הפטמה.
  • Anterior segment of upper lobe- כל מה שנמצא בין צלע 4 ומעלה. סגמנט קדמי.
  • אונה עליונה של צד שמאל- כל מה שנמצא בין צלע 4 ומעלה. נשים לב שבריאה ימין האונה ממשיכה גם מעבר לצלע 4. כמעט עד צלע 6. כאמור אין אונה אמצעית. כן יש את הלינגולה שהיא המקבילה לאונה אמצעית של צד ימין, אבל ללא הפרדה אנטומית אמיתית.
  • צלע 6- אצל גברים אפשר להמשיך לספור צלעות. אצל נשים זה האיזור שנמצא מתחת לחזה, בקו החזייה. אם המבנה גוף מאפשר נמשש את קשת הצלעות עד שהאגודלים נפגשים, נרגיש את הקודקוד וזה הקסיפואיד. קסיפואיד זו נקודת החיבור של צלע מספר 6.נוציא קו אופקי מהקסיפואיד. קו זה יתחום לנו את האונה אמצעית בצד ימין ואת הלינגולה מצד שמאל.
  • Anterior basilar- השטח שבין קשת הצלעות לקו האופקי של הקסיפואיד- סדמנט קדמי תחתון של אונה תחתונה. מימין ומשמאל.
  • Mid lobe right- מה שנמצא בין צלע 4 לצלע 6.
  • Lingula- בצד שמאל בין צלע 4 לצלע 6.
  • אונות תחתונות- כל מה שמתחת לצלע 6 ולקו שיצרנו בין האגודלים. אונות קדמיות של אונות תחתונות.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

אנטומיה טופוגרפית פוסטרורית

A

אנטומיה טופוגרפית- פוסטריורית
* https://drive.google.com/file/d/11zjt8LZIT71hPlAAy11Yfvr_BE05ra-T/view?usp=drive_link
* מאחורה יש ייצוג רק של אונה עלונה ואונה תחתונה. אין ייצוג של אונה אמצעית.
* כלומר מאחורה החלוקה של צד ימין ושמאל זהה לחלוטין.
* מקדימה- הייצוג המירבי הוא של העונה העליונה
* מאוחרה- הייצוג המירבי הוא של האונה התחתונה
* Scapula spine- נסמן. היא בגובה של חוליה טורקלית 3.
* Superior lobe- כל מה שנמצא מעל חוליה טורקלית 3.
* Oblique fissure- מחלק אונה עליונה לתחתונה. מטופל מרים יד מעל הראש בצורה זקופה. הפישר יוצא מחוליה טורקלית 2\3, ומוציאים קו שהולך לאורך הקו המדיאלי של השכמה ומורידים אלכסוני עד למפגש עם הקו התחתון מקדימה. בצד שמאל יש רק את הקו הזה.
* Horizontal fissure- קו שנוציא מצלע 4 לכיוון בית השחי עד לקו האלכסוני (אובליק פישר). מחלק את האונה הימנית לאונה עליונה ואמצעית. בתמונה ב זה קו 2
* סגמנט פוסטריורי של אונה עליונה- מעל קו T3
* סגמנט סופריורי של אונה תחתונה- בין T3 לT6
* סגמנט פוסטריורי של אונה תחתונה מתחת לT6
* סגמנט לטרלי של אונה תחתונה- במיד אקסירלי ליין.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

הערכת תנועתיות של בית חזה

A
  • הערכה המשלבת תנועת נשימה בנפחים שונים
  • הערכה של דיספונקציות מוסקולוסקלטליות- בדיקה שהיא לא תלוית נשימה, המטופל מתבקש לעמוד עם ידיים ישרות לצידי האוזניים ובמצב הזה הוא מתבקש לעשות הטייה הצידה לצד אחד ואז לצד השני. (לא בטוח שהיא עשתה את זה אצלינו). כי אולי יש נוקשות של בית החזה שגורם להגבלה של תנועתיות בית החזה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

הערכה המשלבת תנועת נשימה בנפחים שונים

A
  • הערכה מנואלית, תוך השוואת התנועות בין צד ימין לצד שמאל- מדד איכותי שיכול לכוון אותנו לחוסר סימטריה ופתולגיות שונות עם קליניקה חד צדדית. חיסרון הבדיקה זה שאין ערך מספרי. אצל חולים אקוטים זו בדיקה מספיק רגישה.
  • הערכה באמצעות סרט מדידה שבודקת תנועת בית חזה בחלק עליון, אמצעי, תחתון. מאפשרת ערך כמותי שמאפשר הערכה חוזרת. לא נזכור “תחושה” בידיים אבל כן יהיה ערך מספרי.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

בדיקת התרחבות- סרט מדידה

A
  • https://drive.google.com/file/d/1qJBUKAv-7qQ4VAz3Jf2lSWSR8vtZKYPI/view?usp=drive_link
  • טכניקת עבודה כללית: מניחים את הסרט, בצורה צמודה אבל לא הדוקה. בודקים סוף שאיפה וסוף נשיפה ומודדים את הדלתא. אנחנו בודקים את הנפח המתחלף ומודדים את הדלתא. אחר כך מבקשים מהמטופל לקחת נשימה עמוקה ולהוציא עד הסוף (ממש עד הסוף) ומודדים את הדלתא. אם בשתי מדידות המספרים היו זהים, אין צורך לבצע בדיקה שלישית. אם יצא דלתא שונה, נעשה בדיקה שלישית.
  • חלק עליון- מניחים על צלע 3, אבל אפשר פשוט באיזור מתחת לבית השחי= עונה עליונה.
  • חלק אמצעי- איזור הקסיפואיד- צלע 6.
  • נקודה שלישית- קו האמצע בין קסיפואיד לטבור.
  • אפשר לעשות את הבדיקה גם בשכיבה על הגב- בצורה הזאת מקבעים את עמוד השדרה, ו”מנטרלים” את הסרעפת כשריר יציבתי. נעשה את זה אם נראה שהמדידה בנקודה השלישית יא נמוכה יותר משאר הנקודות למשל. נבדוק האם זה שינה את הממצאים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

הנקודות שנמדוד עם סרט מדידה

A
  • חלק עליון- על צלע 3 או בקו של בית השחי
  • חלק אמצעי- קסיפואיד
  • חלק תחתון- באמצע של קו המחבר בי ןהקסיפואיד לטבור
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

למה נצפה ככל שנרד בנקודות בבדיקת סרט מדידה.

A
  • אנחנו נצפה ככל שנרד בנקודות הדלתא ילך ויגדל.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

במידה ונראה שהנפחים לא גדלים ככל שיורדים למטה- מה נעשה?

A

נמדוד בשכיבה על הגב- בצורה זו מנטרלים את עבודת הסרעפת כשריר מייצב

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

מה מעניין אותנו בבדיקת התרחבות באמצעות סרט מדידה?

A

בדלתא- ההפרש.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

בדיקת התרחבות מנואלית- נקודות

A
  • איזור עליון- נניח אגודלים על הנוטש והאצבעות פרוסות על הקלביקולה. שורש כף היד על צלע 4 בערך
  • אמצעי- ווב ספייס על איזור צלע 4 והולכים קצת יותר לטרלית
  • בית חזה תחתון- נניח אגודלים על הקסיפואיד נפרוש ווב ספייס נלך לטרלית ונוריד את הידיים
  • אחורית- ווב ספייס בקו של הזוית התחתונה של הסקפולה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

בדיקת התרחבות מנואלית- הנחיה לנשימה

A
  • בודקים אץ הנפח המתחלף ואת הקסיולת הכללית של הריאה
  • כל נשימה מבצעים פעמיים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

בדיקת האזנה- Auscultation - Physiopedia (physio-pedia.com)

A
  • נעשית באמצעות סטטוסקופ
  • מטרת הבדיקה לנסות ולשמוע את קולות הנשימה
  • הסטטוסקום מבודד רעשים מהסביבה ולכן חשוב לעבוד בסביבה שקטה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

בסיכום תהליך האזנה- נוכל לדעת:

A
  • כניסת אוויר
  • קולות פתולוגיים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

כניסת אוויר

A
  • יש או אין
  • מופחתת או תקינה
  • אחידה או לא אחידה
  • בועית (אלבאולרית) או ברונכיאלית (כאשר שומעים את האקספיריום יותר מהאינספיריום, נשימה שתעיד על פתולוגיה)
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

קולות פתולוגיים

A
  • רעשים נוספים מעבר לקולות הנשימה
  • יש או אין
  • אם יש- סוג, מיקום בריאות ומתי (שאיפה, נשיפה, שתיהן)
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

קולות נשימה- סוגים

A
  • Vesicular sound-.
  • Bronchial sound-
  • ברונכו-וסיקולרי
  • Crackles-.
  • Wheezing-
  • ronchi-
  • סטרידור
  • פלאורל ראב- אופייני לתהליכים דלקתיים בפלאורה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

Vesicular sound-

A

נשימה בועית. החלק הראשון הוא מודגש יותר וארוך יותר, והחלק השני הוא דק יותר וקצר יותר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

Bronchial sound-

A

תהליכים דלקתיים כמו בצקת ריאות. נשמע קול שהאקספיריום שלו הולך ומתארך באופן משמעותי והוא יכול להיות יותר חזק ברעש.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

ברונכו-וסיקולרי

A
  • גם השאיפה וגם הנשיפה שווים בעוצמתם. קול שיכול להיות תקין כשהוא מופיע בין השכמות או במרווח הבין צלעי הראשון והשני. בגלל הקרבה האנטומית של הקארינה שם האוויר הוא מאוד מערבולתי.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

Crackles

A
  • חרחורים. קול רועש שמופיע במצבים דלקתיים שיש הצטברות של נוזלים בבועיות, במצבים כמו דלקת ריאות, בצקת ריאות וכדומה. יישמע הרבה פעמים בסוף השאיפה או במהלכה. ככל שהקול של החרחורים ישמע עם תחילת האינספיריום זה אומר שהליחה נמצאת גם בסינפונות ולא רק בבועיות. מה שמייצר את הקול הפתולוגי- אוויר שנתקל בליחה. ככל שהחרחור מאוחר יותר ומופיע לקראת סוף השאיפה מעיד על תהליכים יותר דיסטליים.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q
  • Wheezing-
A

צפצופים שנובעים כתוצאה מהיצרות של הסימפון. ככל שהמחר פחות חמור הצפוץ יופיע באקספיריום. אם יופיעו בשאיפה זה מעיד על תהליך יותר מתקדם. המטופל חייב לטפל טיפול תרופתי כמה שיותר מהר. צפצופים נובעים כתוצאה מהיצרות או קריסה של הסימפון.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

ronchi

A
  • חרחורים מוקדים שמופיעים גם בשאפיה וגם בנשיפה. ליחה שנמצאת כבר גבוה יותר. אפשר לשמוע אותם גם בלי לשים את הסטטוסקופ.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

סטרידור

A
  • נובע כתוצאה מחסימה של דרכי אוויר עליונות. לדוגמה מיתרי קול. לא צריכים סטטוסקופ כדי לשמוע אותו. אופייני מאוד לילדים. מצב חירום.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

מעשי:
האזנה

A

מעשי:
* https://drive.google.com/file/d/1QBqVdihdszuSyxyLkGD8rzaobJLHkVJs/view?usp=drive_link
* לפני השימוש בסטטוסקופ חשוב לעשות חיטוי של החלק אותו מניחים על בית החזה.
* חשוב לכוון את האוזניות- הכוונון של הסטטוסקופ יהיה עם כיוון של תעלת השמע- באלכסון קדימה.
* ישנם מכשירים שיש להם שני ראשים. נבדוק את הצד שפתוח על ידי נקישה.
* הבדיקה מתבצעת בישיבה
* זאת הבדיקה היחידה שמבקשים מהמטופל לנשום דרך הפה ולא דרך האף.
* הבדיקה מתבצעת באופן סימטרי בדרך כלל מלמעלה למטה.
* נסביר למטופל איך לקחת את האוויר ומה מטרת הבדיקה.
* בדרך כלל לא מאזינים לאפקס.
* נמקם את האוזנית בכל סגמנט לפי האנטומיה הטופוגרפית.
* נבקש לפחות שתי נשימות בכל סגמנט.
* סגמנט קדמי אונה עליונה- בין צלעות 2-4, באיזור המיד-קלביקולה.
* סגמנט אמצעי ולינגולה- בין צלע 4-6, קצת יותר לטרלית מהמיד קלביקולה.
* סגמנט קדמי אונה תחתונה- אנטריור בזילר- מתחת לצלע 6, נלך אפילו עוד יותר לטרלית.
* סגמנט אחרוי אונה עליונה- נשאר יותר מדיאלית, מעל הספיין של הקלביקולה בשליש המדיאלי. מעל טי 3.
* לא מאזינים על השכמות.
* סגמנט סופריורי של אונה תחתונה- בין חוליה טורקלית 3-6, בחלק שבין הגבול המדיאלי של הסקופלה לעמוד השדרה.
* סגמנט פוסטריורי בזלי של אונה תחתונה- יורדים בקו ישר מהזוית החתונה, קצת יותר מדיאלי.
* סגמנט לטרלי של אונה תחתונה- הולכים לטרלית מאיפה שבדקנו אונה תחתונה סגמנט פוסטריורי בזלי.

26
Q

נקודות האזנה

A
  • סגמנט קדמי אונה עליונה- בין צלעות 2-4, באיזור המיד-קלביקולה.
  • סגמנט אמצעי ולינגולה- בין צלע 4-6, קצת יותר לטרלית מהמיד קלביקולה.
  • סגמנט קדמי אונה תחתונה- אנטריור בזילר- מתחת לצלע 6, נלך אפילו עוד יותר לטרלית.
  • סגמנט אחרוי אונה עליונה- נשאר יותר מדיאלית, מעל הספיין של הקלביקולה בשליש המדיאלי. מעל טי 3.
  • לא מאזינים על השכמות.
  • סגמנט סופריורי של אונה תחתונה- בין חוליה טורקלית 3-6, בחלק שבין הגבול המדיאלי של הסקופלה לעמוד השדרה.
  • סגמנט פוסטריורי בזלי של אונה תחתונה- יורדים בקו ישר מהזוית החתונה, קצת יותר מדיאלי.
  • סגמנט לטרלי של אונה תחתונה- הולכים לטרלית מאיפה שבדקנו אונה תחתונה סגמנט פוסטריורי בזלי.
27
Q

לסיכום- ממה אנחנו רוצים להתרשם בהאזנה?

A
  • האם יש או אין כניסת אוויר.
  • האם סימטרי?
  • האם יש או אין קולות פתולוגים.
28
Q

בדיקות נוספות:

A
  • הקשות- פרקשן (בדיקת עזר)
  • פרמיטוס (בדיקת עזר)
  • מבחני שדה להערכה של קיבולת מאמץ (בדיקת עזר)
  • Peak flow meter, MEP\MIP (בדיקת עזר)
29
Q

בדיקות עזר
מתי נבצע?

A
  • לא יעשו תמיד
  • נעשה שהפתופיזיולוגיה לא ברורה
  • מצבים בהם נרצה לראות את הכושר הגופני של המטופל
30
Q

בדיקת ניקוש

A
  • מניחים ידיים על בית החזה ומבצעים ניקוש.
  • הבדיקה נעשית מלמעלה למטה על המרווחים הבין צלעיים
  • ומאזינים לצליל הניקוש
  • לרקמה הפיזיולוגית הבריאה יש צליל מסויים
  • צליל שהוא יותר עמום/חלול מהצליל של הרקמה הפיזיולוגית יעיד על פתולוגיה כלשהי. בעצם משהו שלא מלא אוויר ומקישים עליו.
31
Q

צלילי בדיקת ניקוש

A
  • צליל יותר חלול יהיו עם יותר רזוננס
  • תסנין ריאות יישמע יותר עמום
  • תפליט ישמע יותר “stony dull”
32
Q

יישומי בדיקת ניקוש

A
  • יכולה לעשות אבחנה מבדלת בין נוזל או אוויר. זה לא יאפשר לנו להבדיל האם הנוזל או האוויר בריאה או בחלל הפלאורלי.
  • מאפשרת לקבוע מה טווח התנועה של הסרעפת- נבקש מהמטופל לקחת שאיפה עמוקה ולעצור אוויר ונתחיל לעשות ניקוש מבערך אמצע נריאות. נעשה ניקוש. אנחנו אמורים לשמוע צליל אחיד. נסמן את הנקודה שהגענו אליה שמתחת לנקודה הזאת יש צליל עמום. נבקש מהמטופל להויצא את הוואיר עד הסוף ולעצור את הנשימה. נעשה את אותו דבר רק מלמטה עד למעלה עד שנגיע לנקודה שבה הצליל עבר מעמום לחלול יותר ונסמן אותו. המרק בין שני הקווים מסמן את טווח התנועה של הסרעפת והוא אמור להיות די שווה בין שני הצדדים. אם יש מצב שאצל המטופל יש שיתוק או חולשת סרעפת בצד אחד, המרחק בין שני הקווין הוא מאוד קטן או לא קיים
33
Q

חיסרון בדיקת ניקוש

A
  • לא ניתן לדעת האם הממצאים הם בתוך הריאה או מחוץ לריאה
34
Q

צלילים פתולוגים של בדיקת ניקוש

A
  • צליל עמום- יתאים למצבים של נוזל בריאה, נוזל בחלל הפלאורלי, גידולים.
  • צליל מאוד חלול- במצבים של חזה אוויר, או סיאופידי חמור
35
Q

בדיקת ניקוש- מעשי

A
  • https://drive.google.com/file/d/1QBqVdihdszuSyxyLkGD8rzaobJLHkVJs/view?usp=drive_link – בן של אירנה
  • https://drive.google.com/file/d/1xrFBOm5ObJ4F2euHTgRPr90d7qUKVYtT/view?usp=drive_link - בכיתה
  • מבצעים במרווח הבין צלעי,מניחים את האצבע לאורך המרווח ונוקשים עם אצבע של היד השנייה.
  • לא הולכים לפי אונות או סגמנטים, פשוט מתחילים מלמעלה למטה.
  • מבצעים את הבדיקה מקדימה ומאחורה.
  • מבצעים באופן סימטרי בין שני הצדדים.
  • ניתן בעזרת הבדיקה לקבוע את טווח התנועה של הסרעפת- נעשה ניקוש בשאיפה הכי עמוקה ונבקש ממטופל לעצור אוויר ונמצא מתי בבית החזה הניקוש החלול הפך לעמום ונסמן. נבקש ממטופל פעם שנייה להוציא את האוויר עד הסוף ונמצא את נקודת המעבר ונסמן.
36
Q

פרמיטוס

A
  • מתבססת על כך שגלי הקול יוצרים רטט תקין בבית החזה.
  • מצבים פתולוגים שונים שקורים בתוך בית החזה יכוילים להשפיע על עוצמת הרטט הזה- על המעבר של אותו גל קול.
  • ריאה יותר “נוזלית”- נרגיש יותר רטט. כי גלי קול עוברים יותר טוב בתווך שהוא נוזלי. (בתוך הריאה!)
  • אם יש רקמה נוספת שעוטפת את הריאה- כמו אוויר, שומן ונוזל, ישפיעו לרעה על העברה של אותו גל קול. כל פתולוגיה שמערבת את קרום הריאה- תפחית את הרטט.
  • בחלק הפוסטריורי נבקש מהמטופל לחבק את עצמו כדי שיהיה יותר מרווח בין השכמה לעמוד השדרה.
37
Q

העברת גלי קול

A
  • אוויר- החלקיקים יותר מפוזרים ולכן מעבירים את הגל פחות טוב במגע ישיר.
  • נוזל- יוצר צפוף ולכן מעביר את הגלים יותר טוב.
38
Q

היישומים של הבנת העברת גלי קול

A
  • גל הקול יורד במורד הסימפונות
  • כשהוא נתקל באוויר שבנאדיות הוא רוטט ומעביר את הרטט מהנאדיות, לחלל הפלאורלי ולידיים שלנו.
  • אם הגל קול נתקל ישירות בנוזל שנמצא בנאדיות בצורה פתולוגית- גל הקול יוגבר ונרגיש רטט מוגבר.
  • במצב שבו יש נוזל בחלל הפלאורלי- מעבר הקול מהבועית לחלל דוודא יפחת. יש מעין מחסום שיפחית את הרטט. כי זה בעצם מגדיל את המרחק שהרטט צריך לעבור.
  • בחזה אוויריהיה כמו תפליט פלאורלי, אבל אפילו פחות רטט כי אוויר הוא מוליך פחות טוב.
39
Q

בדיקת פרמיטוס מעשי

A
  • https://drive.google.com/file/d/1QBqVdihdszuSyxyLkGD8rzaobJLHkVJs/view?usp=drive_link – בן של אירנה
  • https://drive.google.com/file/d/1xrFBOm5ObJ4F2euHTgRPr90d7qUKVYtT/view?usp=drive_link - בכיתה
  • בודקים עם הזרתות, או עם כל כף היד.
  • לצורך הבדיקה נבקש מהמטופל להגיד מילה- ננה בננה, ארבעים וארבע ועוד.
  • נניח את הידיים באיזורים שונים על בית החזה- לא הולכים לפי אונות או סגמנטים, פשוט מתחילים מלמעלה למטה.
  • הנחת הידיים היא עדינה ובלי דחיפה.
40
Q

Peak flow meter, MEP\MIP

A
  • ממתבצעת באמצעות מכשיר שבודקת את נקודת השיא של מהירות זרימת האוויר, ללא קשר הא םזה בשנייה הראשונה או לא, בשונה מFEV1.
  • במהות- פותחה עבור אנשים עם מחלות ריאה חסימתיות, לחולי אסטמה לצורך מעקב עצמי.
  • היום משתמשים בבדיקה הזאת גם עם מחלות נוירולוגיות מותאמות עם מסיכת פנים, רק במקום נשיפה נבקש מהמטופל להשתעל. בודקים את מהירות זרימת האוויר בזמן השיעור ונוכל לעקוב אחר המצב הנשימתי של המטופל.
  • כלומר- השימושים הם עבור אוכלוסיית חולים נוירולוגים או מחלות חסימתיות.
41
Q

ערכים
peak flow meter

A
  • פחות מ270 ליטר לדקה- מטופלים עם סיכון גבוה לסיבוכים נשימתיים ואפשר להתחיל לעובד עם חולים אלה על טיפול נשימתי מונע.
  • פחות מ160 ליטר לדקה- קריטריון לזה שאי אפשר לעשות אקסטובציה או הוצאת של צינורות.
42
Q

למה לבדוק תפקוד?
בהקשר של מבחני שדה

A
  • אנשים עם ליקויים נשימתיים, משך זמן הפעילות שלהם מצומצם בהשוואה לאוכלוסייה בריאה.
    * אנחנו רוצים להבין איך אותה פתופיזיולוגיה משפיעה על התפקוד של אותם אנשים.
43
Q

מבחני מאמץ

A
  • מבחני שדה- בודקים את הכושר התת מירבי.
  • מבחני מעבדה- הדרך היותר מדוייקת. בודקים את הכושר המירבי.
44
Q

מבחני שדה

A
  • מבחני הליכה- 6 דקות או שאטל
  • מבחני מדרגה
45
Q

מבחני מעבדה

A
  • Treadmill effort test
  • cycle ergometes effort test
46
Q

מבחני הליכה

A
  • מבחן 6 דקות הליכה- נעמיק רק בזה.
  • Shuttle walk test
47
Q

Step test

A
  • Chester step test
  • 3\6\10 minutes step test
48
Q

מבחני שדה

A
  • ללא מכשור- תת מירבי.
  • עם מכשור- בודקים את הכושר המירבי. המקצב כל הזמן עולה.
49
Q

מבחנים שבודקים כושר מירבי

A

הכי קורולטיביים למבחן ארגומטריה מאחר וגם מבחן ארגומטריה כל כמה זמן העצימות של המבדק הולכת ועולה כך שמביאים א תהמטופל לקצה שלו.
מבקשים מהמטופל ללכת לפי מקבצ מסויים שכל זמן מסויים הולך ומתגבר.
ברגע שהמטופל לא מצילח ללכת בקצב שהכתיב לו המכישר נפסקת הבדיקה.

50
Q

מבחנים תת מירביים- אפשרויות

A
  • להכתיב קצב קבוע- והמטופל הולך כל הזמן באותו הקצב.
  • המבדק מתבצע לפי הקצב של המטופל. החיסרון של הבדיקה- לא תמיד בקורולציה למבדקים ארגונומטריים. (6 דקות הליכה, ודקה של ישיבה לעמידה)
51
Q

מבחנים שדה- שימושים קליניים

A
  • מדידה אובייקטיבית של ליקוי\מגהבלה\רמת תפקוד
  • כימות השפעותיה של המחלה על הקיבולת התפקודית במאמץ
  • הערכה של השפעת ההתערבות הטיפולית ומידותיה
  • הערכת טרום ניתוחית של המצב
  • קביעת תוכנית שיקום
  • איתור הצורך בשימוש בחמצן במאמץ
  • איתור הצורך בשימוש באביזר לניידות- אולי אחרי שימוש באביזר עזר ישנה את התפקוד לטובה ייתכן שנמליץ למטופל על אביזר עזר.
  • ניבוי שרידות
52
Q

מבחן 6 דקות הליכה
יישומים

A
  • מאפשר לראות לא רק ביטויים ריאתיים אלא גם ביטויים חוץ ריאתיים.
  • מבדק שמאוד מלמד על המטופל אפילו יותר מאשר תפקודי ריאות למשל.
53
Q

איך המבחן מתבצע?

A
  • צריכים מסלול של 30 מטר, לא פחות מזה כדי לא לבזבז את הסיבובים של ההליכה.
  • ציוד- סטופר, מחברת ועט.
  • יש צורך לקחת מדדים בתחילת המבדק- דופק, קצב נשימות, סטורציה, בורג, לחץ דם. ועושים הערכה מחודשת בסיום.
  • יש צורך בחמצן זמין.
  • אם מטופל משתמש באביזר עזר- הוא יכול להשתמש בו במבדק.
  • אם מטופל נתמך בחמצן- הוא ילך עם החמצן.
  • אם מטופל נכנס לקוצר נשימה כעבור זמן מסויים הוא יכול לשבת, אבל זה נספר לו בתוך ה6 דקות
  • ננחה את המטופל מה עליו לעשות, ונגיד לו שכל דקה אנחנו נעדכן אותו בזמן שעבר וכמה זמן עבר. לא מעודדים כל הזמן את המטופל, אלא בכל דקה עידוד קל.
54
Q

על מה נקפיד לפני שנעשה למטופל מבדק הליכה 6 דקות?

A
  • לפני המבחן על המטופל לשבת ולהיות ברוגע כ-10 דקות.
55
Q

באיזה סולם מומלץ להשתמש?

A
  • Modified borg scale
56
Q

התוויות נגד למבחן 6 דקות

A
  • אנגינה פקטוריס לא יציבה- בחודש האחרון
  • ידוע על אירוע לבבי בחודש האחרון
57
Q

התוויות נגד יחסיות

A
  • דופק מנוחה מעל 120
  • לחץ דם סיסטולי מעל 180
  • לחץ דם דיאסטולי מעל 100
58
Q

מתי נעצור את המבחן?

A
  • כמובן- בתום 6 דקות
  • אם המטופל מרגיש כאבים בחזה
  • קוצר נשימה בלתי נסבל
  • התכווציות חזקות הרגליים
  • הפרעעה ניכרת בשיווי משקל
  • חיוורון
  • הזעת יתר
59
Q

אם המטופל לא מסוגל לבצע את מבחן ההליכה 6 דקות

A
  • אפשר לעשות מבחן קצר יותר. אפילו מבחן של 2 דקות נמצא מספיק רגיש ומהימן.
  • אם אין אפשרות לעשות את המבדק בגלל שאין מספיק שטח, אפשר לעשות מבחן
    sit to stand
    במשך דקה. הקורולציה היא בעצימות בינונית בהשוואה למבחן הליכה 6 דקות.
60
Q

סימנים חיוניים
מתי בודקים?

A
  • בודקים לא רק במנוחה אלא גם במאמץ.
  • נרצה לראות את הסימנים במעברים.
  • הסימנים החיוניים יילקחו בכל בדיקה פיזיקלית בנוסף לבדיקות התרחבות והאזנה אותן נבצע.
61
Q

האם בבדיקת ניקוש ניתן להבחין בין נוזל או אוויר התוך הריאה או בקרום הריאה?

A

לא.
בכדי לדעת האם הנוזל תוך ריאתי או פלאורלי יש להשתמש בפרמיטוס

נשימתית (15 decks)

Brainscape helps you reach your goals faster, through stronger study habits.
© 2024 Bold Learning Solutions. Terms and Conditions