פרק 2 תאי ערכת העצבים Flashcards Preview

יסולוגיים מעודכן > פרק 2 תאי ערכת העצבים > Flashcards

Flashcards in פרק 2 תאי ערכת העצבים Deck (114):
1

נוירונים סנסוריים

נוירון המגלה שינויים בסביבה החיצונית או הפנימית ומשגר למערכת העצבים המרכזית מידע על השינויים האלה.. סנס- חוש...

2

נוירון מוטורי

נוירון המצוי במערכת העצבים המרכזית, ושולט על התכווצות שריר או על הפרשה מבלוטה. מוטוריקה.. קשורה לשרירים

3

אינטרנוירון

נוירון המצוי כולו בתוך תחומי מערכת העצבים המרכזית.. אינטר- בתוך..אינטרנוירון בתוך מערכת העצבים המרכזית

4

CNS

מערכת העצבים המרכזית.. המוח וחוט השדרה

5

PNS

מערכת העצבים ההיקפית כוללת את העצבים ורוב אברי החוש

6

אינטרונוירונים מקומיים

יוצרים מעגליית עצביים עם נוירונים סמוכים ומעבדים פיסות קטנות של מידע. מקומי.. כמו לון הגליל אוהבים לדבר עם השכנים שלהם

7

אינטרנוירונים של ממסר

מעבירים מידע ומקשרים בין מעגלית של אינטרנוירונים מקומיים באזורי מוח שונים

8

קרום התא ממברנה

הסבבר בטבלה

9

רצפטורים

הסבר בטבלה

10

תעלות הממברנה

הסבר בטבלה

11

גרעיון התא

הסבר בטבלה

12

גרעינון

הסבר בטבלה

13

כרומוזומים

הסבר בטבלה

14

ציטופלזמה

הסבר בטבלה

15

מיטוכונריה

הסבר בטבלה

16

atp אנדויזן טריפופאט

הסבר בטבלה

17

הרשתית התוך פלזמית

הסבר בטבלה

18

הרשתית התוך פלסמית חלקה

הסבר בטבלה

19

הרשתית התוך פלסמית מחוספסת

הסבר בטבלה

20

ריבוזומים

הסבר בטבלה

21

אברון גולג'י

הסבר בטבלה

22

ליזוזומים

הסבר בטבלה

23

ציטוסקלטון

הסבר בטבלה

24

הובלה אנטרוגרדית-

מגוף התא אל הטרמינלים- הקלאסית אל הצד הקדמי, באמצעות חלבון קינזין )מהירה יותר חלק מתהליך התובלה האקסופלסמית קדימה קינזין!!! אנטרו- קדימה א' ראשונה

25

מערכת התובלה האקסופלזמית

תהליך של העברת חומרים באופן אקטיסי תוך ניצול מולקולות ATP (מטבע האנרגיה של התא) חומרים ארוזים וסיקולה מוסעים לאורך המיקרוטובולים

26

מיקרוטובולין

בנויים כאלומות של 13 חוטים המסודים סביב ליבה חלולה.. בתוף בציטוסקלטון

27

מערכת הובלה רטרוגרדית

מהטרמינלים אל גוף התא, זאת באמצעות חלבון בשם דיאנין. רטרו- אחורה.. לא כמו הקלאסית שאני מדמיינת.. דיאנין... דיונון חיה מוזרה שמגיעה מהטרמינלים לגוף התא.

28

חלבונים

שרשרת ארוכה של חומצות אמיניות. החלבונים ממש חשובים לתא הם פועלים כנזימים... המשך הסבר בטבלה

29

אנזימים

המשך הסבר בטבלה

30

נוקליאוטידים

הסבר בטבלה

31

קודון

הסבר בטבלה

32

שחבורונים

תפקידיו לחתוך את מולקולדת המרנא:

33

שעתוק

הבר בנספח

34

תרגום

הסבר בנספח

35

דנ"א פולימרז

הסבר בנספח

36

mrna

הסבר בנספח

37

trna

הסבר בנספח

38

פפטיד

"חלבון" עם פחות מ100 חומצות אמינו"

39

דנדריט

המשך הסבר בטבלה בא מהמילה היוונית עץ. מבנה מסועף, דמוי עץ, היוצא מגוף התא של הנוירון. קולט מידע מהכפתורים הסופיים של נוירונים אחרים. הדנדריטים קולטים את המסרים שהנוירונים שולחים זה לזה.

40

סינפסה

צומת בין כפתור סופי של אקסון אחד לממברנה של תא אחר. השדרים המועברים מנוירון לנוירון מועברים דרך הסינפסה, שהיא החיבור בין הטרמינלים של התא המשגר את המסר, ובין קטע מן הממברנה של גוף התא או של הדנדריטים בתא המקבל. משמעות המילה סינפסה היא "לחבר ביחד". המשך הסבבר סטבלה

41

אקסון-

הסבר בטבלה

42

אקסון הילוק

הסבר בטבלה

43

קוץ הדנדריטי

הסבר בטבלה

44

כפתוריים סופיים

הסבר בטבלה

45

נוירון יוניפולארי חד קוטבי

נוירון בעל ענף אחד היוצא מגוף התא. מעביר מידע מהסביבה למערכת העצבים המרכזית. נמצאים בעיקר במערכות החוש באדם. בדרך כלל אין לו דנדריטים. האקסון המהיר ביותר להוסיף תמונה

 

A image thumb
46

נוירון ביפולארי

שתי שלוחות עצביות משתי קצוו נגדיים. אחד אקבון ואחד עץ דנדריטים. בדרך כלל נוירון סנסורי למשל ברשתית להוסיף תמונה

A image thumb
47

נוירון מולטיפולרי

בעל אקסון אחד וקבעולים רבים של דנדריטים.

48

פגוזיטה

ברגע שתא נת אסטרוציט נדחק אליו מקיף אותו בולע ומעכל אותו

49

מרווחי ראנוויה

מרווחים קטרין בין אוליגודנדרוציט או מיילין?

50

אסטרוציטים

הסבר בטבלה

51

אוליגודנדרוציטים

הסבר בטבלה

52

מיקרו גליה

הסבר בטבלה

53

תאיי שוואן

תאי שוואן- תאי גליה בפריפריה המיועדים ליצור מיילין לבידוד האקסונים )כמו אוליגודנדרוציטים
שבמוח(. תא שוואן אחד מקיף אקסון אחד. במקרה של הרס- בולעים את שאריות האקסון ויוצרים מנהרה
לתוכה גדל האקסון המתחדש )תוך הפרשת חומרים מזינים(.

 

הסבר בטבלה

54

רמיינניזציה

ייצור מיילין מחדש

55

רגנרציה

צמיחה מחדA

56

BBB - מחסום הדם-מוח

אין מרווחים בין תאי דופן כלי הדם gap תאי האנדוטל(. במקום זה יש endothelial cells(
חיבורים ביניהם.

 

כלי הדם מוקפים בשלוחות אסטרוציטים

57

איפה מחסום הדם מוח לא עובד?

אזורים במסוך לחדרי המוח.

circumventricular organs

אזורים אלה ברובם מיועדים להוות חיישנים לגירויים שונים מהסביבה הפנימית של הגוף )לדוג' אזור ה-
שמעלה חום(. OVLT רגיש לחומרי רעל בדם וגורם להקאה או postrema

58

circumventricular organs

אזורים שאין בהם BBB

59

אזור פוסט רמה

כולל תאים שרגישים לחומרי רעל בדם. ברגע שהם מופעלים יש בהם הזעקה שגורמת להקאה. במחנה רמה מקיאים המון

60

פוטנציאל חשמלי

האנרגיה העצורה בהפרדה של מטענים חיוביים ושליליים. ניתן ליצר אנרגיה שמחברים את שני הצדדים.

61

פוטנציאל הממברנה

הפרד המתחים הקיימים בין הצד הפנימי של המבברנה לבחוז.

62

פוטנציאל המנוחה של הממברנה

הפרש המתחים כאשר הנוירון לא מקבל קלטים סינפטיים מעוררים או מעכבים -70

63

אוסצילוסקופ

מודד מתח לאורך זמן )למדידת פוטנציאל המנוחה(.

64

דיפוזיה

תנועה של מולקולות מאזור גבוה לאזור נמוך

65

לחץ אלקטרו סטטי

חלקיקים הטעונים במטען חשמלי מסוים (חיובי או שלילי) מושכים חלקים בעל מטען מנוגד.

66

אלקטרוליטים

חומרים שבהיותם מומסים מבים הם מתפרקים לשני חלקים יוני שלילים ויני חיוביים

67

אניונים

שליליים

68

קטיונים

חיוביים

69

K+

אשלגן- חיובי, ריכוז גבוה בפנים ונמוך בחוץ- אלקטרוסטטית רוצה להיכנס, דיפוזית לצאת=איזון.

70

A-

אניונים אורגניים- שליליים, נמצאים רק בתוך התא - לכן רוצים לצאת.

71

C-

כלור- שלילי, ריכוז נמוך בפנים וגבוה בחוץ- אלקטרוסטטית רוצה לצאת, דיפוזית להיכנס=איזון.

72

NA+

נתרן- חיובי, ריכוז נמוך בפנים וגבוה בחוץ- אלקטרוסטטית רוצה להיכנס, דיפוזית גם להיכנס.

73

פוטנציאל שיווי המשקל

איזון בין הכוח.. הדיפוזיה רוצה שהוא יצא והלחץ האלקרוסטטי רוצה שישאר

74

תעלת\משאבת נתרן אשלגן

מוציאה שלושה יוני נתרן ומכניסה שני יוני אשלגן וכך שומרת על מפל הריכוזים
למרות שמדי פעם יש "זליגה" של נתרן פנימה. צורכת הרבה אנרגיה.

75

דפולריזציה-

ביטול הקיטוב בין שני צדי הממברנה. התקרבות לכיוון האפס.

76

סף העירור סף ההפעלה

-55

77

היפרפולריזציה

היפרפולריזציה- הגדלת הקיטוב בין שני חלקי הממברנה. הפנים נעשה עוד יותר שלילי.

78

תקופה רפקטורית

אי אפשר ליצר פ"פ נוסף

79

רי פולריזציה

פוטנציאל הפעולה חוזר למצב המקורי

80

הולכה פסיבית

כאשר הדפולריזציה היא קטנה כלומר נמוכה מסף הפעולה של פוטנציאל המנוחה -55 לא נפתחות תעות נתרן או אשלגן והדפולריזציה מתקתמדתלמרחק מובל לאורך האקסון. מהירה יותר אבל מוגבלת מבחינת המחרק

81

תכונת הכבל

הולכה הולכת ופוחתת של זרם חמלי לאורך האקסון ממש כמו כל חשמלי.

82

הולכה אקטיבית

הכל או כלום.. עקרון הקובע שמרגע התחלת פוטנציאל הפעולה הגודל שלו לא משנה

83

הולכה סלטטורית-

בקפיצות. לא יכול לפרוץ פוטנציאל פעולה דרך המיילין ולכן הוא יעבור בהולכת ,node- פסיבית על
למרווח הראנוויה הבא ושם יפרוץ מחדש. היא מהירה וחסכונית.

יתרונות:

1)חסכון אנרגתי

2)מהירות

84

במחלה טרשת נפוצה מה נפגע?

המיילין

85

חומר אנדוגני\ לינגד

חומר כימי שמופרש על יד תאים בגוף או מבחוץ אשר תקשר ומשפיע על תאי מטרה.

 

86

נוירומודולטורים

מופרשים בסינפסה אבל משפיעים על הרבה סינפסות, לעתים על מספר נוירונים
סמוכים.

87

הורמונים

חומרים לתקשורת ארוכת טווח. מופרשים מבלוטות מיוחדות, מגיעים לזרם הדם וכך יכולים
להשפיע על תאים מרוחקים מההפרשה

88

בלוטות אנדוקריניות

בלוטות הפרשה פנימית

89

-EPSP

פוטנציאל פוסט סינפטי מפעיל, אקסיטטורי. היון העיקרי הוא הנתרן, כלומר התקשרות -EPSP
הטרנסמיטור לרצפטור גורמת לפתיחה של תעלת נתרן. )גם סידן יכול לגרום לאקסיטציה(.

 

בכיוון של דפולריזציה

90

-IPSP

פוטנציאל פוסט סינפטי מעכב, אינהיביטורי. קיבוע פוטנציאל הממברנה למניעת דפולריזציה. היון -IPSP
העיקרי הוא הכלור, פתיחת תעלת כלור וכך כניסת יון כלור שמנטרל כל נתרן.
תעלות אשלגן יכולות להיפתח גם הן ולגרום להיפרפולריזציה )כי יש לאשלגן מניע קטן לצאת החוצה( וכך
לקיבוע של מתח הממברנה- כניסה של נתרן תגרור יציאה של אשלגן.

 

לא נגרם שינוי בכלל או היפרפולריזציה

91

וסיקולות

קטנות- מיוצרות בגולג'י מועברות בתובלה אקסופלזמית באמצעות מיקרוטובולים

 

גדולות בגוף התא

 

 

92

חלבוני העברה

מכניסים נוירוטרנסמיטורים לשלפוחיות

93

חלבוני שינוע

משתתפים בפליטת נוירוטרנסמיטר

94

אקסוציטוזה

הוצאה מחוץ לתא של השלפוחיות

95

fusion pores נקב איחוי

חור העובר דרך שתי הממברנות ומאפשר להן להתאחות

96

פינוציטוזה-

מחזור ממברנות הוסיקולות- חלקי הממברנה מתקפלים ונצבטים לתוך הטרמינל. הוסיקולה
מתמזגת לתוך ממברנה של גופיף תוך תאי גדול יותר- ציסטרנה. משם הממברנה יכולה להפוך לוסיקולה
פעם נוספת ולהתמלא בטרנסמיטור או לעבור פירוק והשמדה.

97

אנזוימין

מאגרי ממברנות?

98

kiss and stay

מה קורה לממברנה

99

kiss and run

מה קורה ללממברנה

100

meargr and recycle

101

תעלות סידן )תלויות מתח(-

נמצאות בריכוז גבוה באזור הטרמינל. דפולריזציה של הטרמינל פותחת
אותן וסידן נכנס פנימה. הסידן האחראי לתהליך האקסוציטוזה של הטרנסמיטור )כי משפעל חלבונים
מתכווצים(.
בסינפסות רבות האסטרוציטים הם חלק ממבנה הסינפסה. הם מופעלים על ידי הנ"ט שמשתחרר 
מהטרמינל הפרה-סינפטי- ריכוז הסידן בהם עולה ומשתחררים גליוטרנסמטורים. חומרים אלה
תורמים להולכה הסינפטית.

102

השיטה הישירה

קלאסי

103

השיטה העקיפה

signal tranductin שיטת האות. הפעלה של שרשרת אירועים ביוכימיים שמשנה את תפקוד התא של התא הפוסט סינפטי

רולטנים מטבוטרופיים.

104

קולטן מטבוטרופי

התקשרות הטרנסמיטור לרצפטור מפעילה את חלבון
לחלבון התעלה ופותחת אותה או מפעילה אנזים שאחראי לסינתזת מעבירים שניוניים שממשיכים
כי ייפתחו תעלות אשלגן(. IPSP להפעיל או לשנות חומרים שונים. )לרוב
*אוטורצפטורים הם כמעט תמיד מטבוטרופיים. מהווים מנגנון בקרה על שחרור הנ"ט והפעלתם גורמת
לאינהיביציה.

?????????????????????

105

קולטן מטבוטרופי

?????????????????????????????????????

106

reuptake

ספיגה קליטה חוזרת שאיבה בחזרה של הנוירוטרנסמיטור אל הטרמינל הקדם סינפטי. תווכת ע"י טרנספוטרים.

107

דאקטיבציה אנזימנטית

אנזימים שמפרקים ומנטרלים את הטרנסימיטור במרווח הסינפטי אחרי הריאפטייק. ישנם אנזים ספציפי לטרנסמיטורים לדוגמא אצטילכולין אסטרז מפרק אצטיל כוליןץ

108

אוטורצפטורים

זמנים ארוכים בניגוד לדאקטיבציה אנזימטית וריאפטייק.

רצפטורים על הממברנה הקדם סינפטית. מופעלים ע"י שחרור הנוירוטרנסמיטור. ההפעלה גורמת אינהיביציה- מנגנון היזון חוזר. כמעט תמיד מטבוטרופיים.

109

אינטגרציה עצבית

האופן שבו משפיעים מסרים על הסיכויי שיווצר פוטנציאל פעולה. מסתכמים יחד באקסון הילוק וקובעם האם יתרחש פוטנציאל פעולה או שלא

110

סכימה בזמן EPSP

סכימה של האקסיטציות מירי חוזר בנוירון אחד. ???????.

111

סכימה במרחב EPSP

מגיע מנוירונים רבין שפועלים ביחד על תא מטרהץ פוטנציאלים מגיעים בו זמנית לתלולילית האקסון מסינפסות שונות שהופעלו באותו הזמן

112

IPSP סכימה בזמן ובמרחב

מספר סינפסות בזמנים שונים. 

113

114

מהו סם בכלל?