גוף ונפש

Question 1

הגדר ביו-פסיכולוגיה

Answer 1

מנסה לגשר בין ההתנהגות וה-mind (דברים לכאורה סובייקטיביים) לבין ביולוגיה (דברים לכאורה אובייקטיבים).

Question 2

הגדר מיינד

Answer 2

יותר מנפש. אין תרגום טוב בעברית, הmind הוא אוסף של כל הפעילויות והיכולות המנטליות- כוללות את עולם התוכן, מחשבות, רגשות, מודעות עצמית, רצונות ,פחדים, תפיסה, אינטליגנציה, רצון חופשי .
המיינד אצל רוב האנשים נתפס לא כישות חומרית אלא כמשהו שהוא ברשות הפרט, לא נגיש לאנשים אחרים.

Question 3

הגדר גוף

Answer 3

מערכת ביולוגית, חומר.

Question 4

מהי בעיית הגוף והנפש?

Answer 4

הבעיה מתמקדת בקביעת היחסים בין הגוף והנפש, האינטראקציה, מערכת היחסים בין שני העולמות. מדובר בבעיה ברמה הפילוסופית.

Question 5

אילו שאלות מעלה בעיית הגוף נפש?

Answer 5

האם מדובר בישויות נפרדות? האם יש שתי ישויות? האם יש רק ישות אחת?

אם יש שתיים, האם הן מובחנות אחת מהשנייה, ואם כן, מהי מערכת היחסים ביניהם? איך הן משפיעות אחת של השנייה? האם יש יחסי גומלין של השפעה הדדית? מהי מערכת היחסים בין החלקים הנפרדים האלה?

Question 6

מהם 3 מעגלי המודעות?

Answer 6

1. מיינד
2. גוף
3. סביבה (מציאות)

Question 7

הגדר מיינד בתור מעגל מודעות

Answer 7

המציאות הראשונית שלנו, הקיום שלנו. לכל אחד יש נגישות מוחלטת למיינד. “אני חושב משמע אני קיים”, זה למעשה הקיום שלי, המציאות שלא ניתן לערער עליה. זה הדבר שאנו הכי בטוחים בקיום שלו.

Question 8

הגדר גוף בתור מעגל מודעות

Answer 8

את קיום הגוף שלי, אני תופס ומודע רק דרך הmind (לכן זה מעגל 2). לגוף אין קיום ללא המיינד. קיומו ומיקומו נתפס ומיוצג באמצעות המיינד ונחווה ע”י המיינד. הגוף נשלט ע”י המיינד ומקבל ממנו אינפורמציה (מקבל פקודות).

Question 9

הגדר מציאות בתור מעגל מודעות

Answer 9

בני אדם אחרים, גופים פיזיים לא חיים. את העולם החיצוני חווים דרך הmind והגוף (לכן מעגל 3), החושים הם חלק מהגוף החומרי, הם קולטים את העולם החיצוני, ובעזרתם אנחנו יוצרים ייצוג של העולם החיצוני בתוך המיינד

Question 10

מה טען לייבוביץ’ לגבי המיינד?

Answer 10

לייבוביץ טען שהמיינד הוא נחלת הפרט והשאר נחלת הכלל, כלומר, אין לפרט נגישות למיינד של האחר.

Question 11

איפה נמצא הרצון החופשי?

Answer 11

הרצון החופשי (או האשליה של הרצון החופשי) נמצא במיינד

Question 12

מהי הפורמליזציה של בעיית גוף ונפש?

Answer 12

ארבע טענות רווחות שיוצרות ביניהן סתירה פנימית:

1. הגוף הוא חומרי.
2. המיינד האנושי הוא רוחני, מנטלי.
3. מיינד וגוף מתקשרים.
4. רוח וגוף (חומר) לא מתקשרים.

Question 13

?מהי בעיה הקלה של המודעות

Answer 13

מה הקורלציה העצבית של מודעות? כלומר, מציאת קורלציה עצבית, התאמה בפעילות העצבית למשהו הקשור לתופעה הקרויה מודעות. כך ניתן לדעת האם איזור מסוים במוח קשור במודעות. בעיה זו נחקרת רבות.

Question 14

האם הבעיה הקלה של המודעות נמצאת ברשות הכלל או ברשות הפרט?

Answer 14

ברשות הכלל

Question 15

מהי הבעיה הקשה של המודעות?

Answer 15

מה מהות החוויה של המיינד? רוב האנשים לא מרגישים את קיום החוויה. אין לה הכחשה, אך השאלה היא מה מהותה, כיצד נוצרת. שאלה זו אינה ניתנת לחקר אמפירי. הבעיה בה כמעט לא מטפלים בעזרת מחקר.

Question 16

המחקר הקוגניטיבי הקשור למודעות עוסק באיזו בעיה?

Answer 16

רוב המחקר הקוגניטיבי הקשור למודעות עוסק בבעיה הקלה.

כלי המדידה היחיד למדידת הבעיה הקשה הוא סובייקטיבי, ועל כן בעייתי יותר.

Question 17

הגישות הפילוסופיות מתחלקות לשתי מחלקות. מהן?

Answer 17

1. דואליזם

2. מוניזם

Question 18

הגדר דואליזם

Answer 18

מאמינים בשלוש הטענות הראשונות.

Question 19

הגדר מוניזם

Answer 19

אין דבר כזה חומר ששונה ממיינד - יש רק ישות אחת.

Question 20

הגדר Solipsism

Answer 20

גישה מוניסטית.

מהמילה “סולו”.

הוגה מרכזי הוא ברקלי. הטענה היא שמתקיים אך ורק המיינד בעולם (והגוף לא קיים, הגוף לא חומרי) והוא מייצר את כלל העולם החיצוני. הגדרה זו יוצרת מצב בו לא ניתן להפריך את הגישה הזו, מפני שהיא לא ניתנת למדידה ולכן לא ניתן להפריכה על ידי ניסוי מדעי (ע”פ עקרון ההפרכה של קארל פופר תיאוריה היא טובה רק אם ניתן להפריך או לאשש אותה בעזרת ניסוי). טענה 1 (הגוף הוא חומרי) מתבטלת.

Question 21

הגדר Radical Behaviorism

Answer 21

גישה מוניסטית.

ווטסון וסקינר. ווטסון טען שבשביל להבין את ההתנהגות האנושית, אין צורך ברמת המיינד והנפש – צריך רק לחקור את ההתנהגות ותהליכים מטריאליים אחרים (גירוי, תגובה, למידה, התנייה וכו’). טענה 2 (המיינד הוא רוחני) מתבטלת.

Question 22

הגדר: הביהביוריזם של ווטסון

Answer 22

לא קיים מיינד, יש רק התנהגות. ניתן לומר אף ‘חומר’ במובן של כל מה שניתן לראות ולגעת בו. הכל פעילות עצבית, וניתן להסביר הכל באמצעות ביולוגיה

Question 23

הגדר: הביהביוריזם של סקינר

Answer 23

קיימת קופסה שחורה, אך אינה באמת מהותית/משמעותית אם לא ניתן לחקור אותה.

Question 24

הגדר Interactionist Dualism

Answer 24

גישה דואליסטית.

דקארט טען שבאדם קיימות שתי ישויות – ישות הגוף וישות הנפש, ויש ביניהן אינטראקציה דו כיוונית שמתבצעת דרך בלוטת האצטרובל, כך שישנו קשר סיבתי ביניהן. מלבד העובדה שבלוטת האצטרובל אינה אחראית על תקשורת זו, בעיה עם הגישה ברמה הפילוסופית היא שהיא לא מבטלת אף היגד ובכך לא פותרת את הסתירה שנוצרה.

Question 25

איזו גישה היא האינטואיטיבית ביותר עבור אנשים?

Answer 25

הגישה של דקארט

Interactionist Dualism

Question 26

הגדר Parallelism (=הקבלה)

Answer 26

לא גישה מוניסטית או דואליסטית בהכרח.

הגישה של שפינוזה.

טען כי בבריאה נוצרו שתי ישויות - הגוף והנפש, שפועלים באופן מקביל וחווים את התופעות באופן שונה אך במקביל (כאשר אדקר מסיכה הגוף עצמו יידקר, והנפש תחווה כאב, במקביל). אין קשר סיבתי בין הגוף לנפש, אך הם פועלים בתיאום מושלם. . הסיבה לסנכרון היא שיש גורם שלישי – המהות (ההגדרה של שפינוזה לאלוהות).

טענה 3 מתבטלת (יש אינטראקציה בין גוף ונפש).

Question 27

הגדר Central state materialism

Answer 27

גישה מוניסטית.

גישה של ארמסטרונג.

גישה יותר מודרנית. על פי גישה זו ניתן להסביר את כל ההתנהגות האנושית על ידי פעילות מערכת העצבים. המוח שבנוי מנוירונים הוא הקיים, וחוויית המיינד היא מצב הפעילות שלו – אין מיינד ללא גוף, והמיינד כפוף לגוף. באיזשהו מקום נגזר מכך שאין לאדם רצון חופשי במובן הרחב והכולל שלו, מפני שהמיינד הוא תוצר של החומר, ועל כן הגישה הזו היא דטרמיניסטית. ניתן לומר שהאידאל של הגישה הוא ניבוי התנהגות על פי מבנה המוח, דבר שמעלה כמובן סוגיות מוסריות. טענה 2 (המיינד הוא רוחני) מתבטלת.

Question 28

האם Central state materialism

יכולה לתת פיתרון לבעיה הקשה של המודעות?

Answer 28

לא.

גישה זו אינה יכולה לתת פתרון לבעיה הקשה של המודעות - להסביר את הפן הסובייקטיבי של החוויה המודעת.

Question 29

הגדר Epiphenomenalism

Answer 29

גישה דואליסטית.

מדובר בגישה מטריאליסטית שטוענת כי המיינד הוא תוצר לוואי של פעילות פיזיקלית
המתרחשת במוח - הוא תופעה שלא כפופה לגוף אך אין לו השפעה על אירועים פיזיקליים, גופניים או מנטליים אחרים; המיינד אינו יכול לגרום להם להתרחש ואין לו השפעה סיבתית. עמדה זו טוענת כי תנועה של הגוף נניח, נגרמת מפני שתאי עצב מגיבים לגירוי חושי ומעבירים אותות לשרירים להתכווץ, ולא בגלל רצון חופשי להזיז את הגוף. מתבטלת טענה 3 (יש אינטראקציה בין גוף ונפש).

Question 30

מה אמר בודהה על Epiphenomenalism?

Answer 30

בודהה דימה את קיום הגוף והנפש לנהר זורם. הדגש הוא על המים, שהם החומר, הגוף. תוצר הלוואי של קיום הנחל הוא הזרימה שלו – פעילות הגוף. כשאדם חי, הנהר זורם. כשאדם מת, זה כמו נהר עומד (יש נהר, יש מים אך אין זרימה). מעצם קיום הנחל הכרחי שתהיה גם זרימה, כך גם הנפש היא תוצר לוואי בלתי נפרד מהגוף. למיינד אין קיום ללא קיום החומר, ופעילותו היא תוצאה של קיום הגוף. כשאדם מת, לא יהיה מיינד.

Question 31

לפי central state materialism,

האם יש לנו חופש בחירה?

Answer 31

לא.

חופש בחירה הוא מנגנון, מכניזם.

Question 32

ל-OCD
יש שני אופני טיפול.
מהם?

Answer 32

1. טיפול תרופתי מסוג SSRI אשר לאחר תקופה מסוימת מפחית את הופעת הסימפטומים.
2. טיפול פסיכולוגי מבוסס דיבור ואינטראקציה עם המטפל.

Question 33

שני הטיפולים של OCD
(תרופתי ופסיכולוגי)
בסופו של דבר משפיעים על הפעילות העצבית של המוח באונות הפרונטליות, ושינוי כזה
בפעילות משפיע על ההתנהגות של האדם.

נכון או לא נכון?

Answer 33

נכון.

גילו כי אצל אנשים הסובלים מ- OCD יש שוני בפעילות האונות הפרונטליות, וכי הטיפול התרופתי מנרמל את השוני הזה. במקביל לשינויים ההתנהגותיים שחלים אצל המטופל לאור השפעת התרופה, ניכר גם שינוי באופי הפעילות באונות הפרונטליות. הטיפול הפסיכולוגי בדומה לתרופתי גם גורם לנרמול כזה - הדיבור עם הפסיכולוג יוצר ויברציות של אוויר שמגיעות לעור התוף, ואלו הופכות לסיגנלים

Question 34

הגדר Split Brain

Answer 34

בעת ניתוק ההמיספרות על ידי חיתוך הקורפוס קלוסום נוצר באדם מצב בו יש לו שתי דעות, רצונות ומטרות שמוכוונות על ידי כל אחת מההמיספרות בנפרד. באיזשהו אופן כאשר אנחנו מפצלים את המוח (החומר) אנו מפצלים את המיינד.

Question 35

מניסויי ה- Splitbrain,

נראה כי המודעות של האדם המנותח הצטמצמה לאיזו המיספרה?

Answer 35

נראה כי המודעות של האדם המנותח הצטמצמה להמיספרה שמאל שאחראית על השפה, ועל כן ניתן להסיק כי המודעות נגזרת מההפשטה שהשפה מבצעת לעולם.

Question 36

האם שפה ומודעות הינן כלים הכרחיים להתנהגות אינטליגנטית ?

Answer 36

לא

Question 37

מי היה בנג’מין ליבט ?

Answer 37

בנג’מין ליבט היה מנתח מוח שחקר מטופלים בניסויי מוח פתוח

Question 38

על פי בנג’מין ליבט, מתי קורית המודעות למה שקורה ברגע נתון?

Answer 38

המודעות למה שקורה ברגע נתון קורית חצי שנייה לאחר המאורע. גם בעת דיבור המודעות למילים שנאמרו מגיעה לאחר אמירתן; אין תכנון מוקדם ומודע לאמירה של כל מילה. לטענתו המוח, ברגע שסיים לחשב את המודעות, מבצע הסטה לאחור של תזמון המודעות כדי ליצור תיאום מושלם בין המודעות לפעולה או לאירוע המודעים.

Question 39

האם רוב ההתנהגות שלנו בחיי היומיום היא התנהלות שנגזרת ממודעות או שנוצרת באופן ספונטני?

Answer 39

רוב ההתנהלות שלנו ביומיום היא התנהלות שלא נגזרת ממודעות, אלא התנהלות שקורית באופן ספונטני שלאחריה נוצרת המודעות. כלומר אלו פעולות אוטומטיות ולא מוטות מודעות.

Question 40

מהו הניסוי של לייביט עם הגרייה באצבע? מה מצא?

Answer 40

לייביט ביצע ניסוי בו קודם נותנים גרייה חשמלית למוח, ורק אחרי כ 300 מילישניות (0.3 שניה) נותנים גרייה חשמלית לאצבע. למרות שקודם מתבצעת הגרייה למוח, הנבדק מדווח שקודם הוא הרגיש את הגרייה באצבע. לייביט מסביר זאת בכך שהגירוי באצבע הוא גירוי נורמלי בו מעורבת המודעות, ואילו גירוי במוח הוא אינו נורמלי, ולכן אין התערבות של המודעות, ועל כן לגירוי באצבע נעשית הסטה לאחור של חצי שנייה, והנבדק מדווח שהוא התרחש קודם.

Question 41

מה הניסוי עם כיבוי והדלקת המנורות?

Answer 41

מדליקים ומכבים את מנורה א’ שנמצאת במרכז המרחב ואחרי 300 מילישנייה מדליקים את אחת מהמנורות 1-4 שמקיפות את מנורה א’. כששואלים את הנבדק איפה הוא ראה את מנורה א’ הוא מדווח על המיקום שבינה לבין המנורה שנדלקה אחריה (קו כתום). נראה כי המוח יוצר שילוב של שני המאורעות, והמודעות שנוצרת למיקום של א’ לוקחת בחשבון את המנורה השנייה. לכן מנורה א’ תמיד מדווחת כקרובה לאחת מהמנורות האחרות. לייביט טוען שמנורה א’ מגיעה למודעות רק חצי שנייה אחרי קליטתה במוח ולכן האירועים (הדלקת מנורה א’ והמנורה השנייה) משתלבים כך שנוצרת חוויה מאוחדת

Question 42

באיזו תיאוריה תומכים הניסויים הקודמים (גרייה באצבע והדלקת מנורות)?

Answer 42

התיאוריה האומרת כי המוח, ברגע שסיים לחשב את המודעות, מבצע הסטה לאחור של תזמון המודעות כדי ליצור תיאום מושלם בין המודעות לפעולה או לאירוע המודעים

Question 43

לאמונה בכל אחת מהגישות הפילוסופיות יש השלכות ונגזרות ברמת המוסר וההתנהגות וגם ברמת העבודה המדעית והמחקרית.

מהן?

Answer 43

1. דטרמיניזם
2. שאלה ערכית: אם תיאורית ה
   Central state materialism
   נכונה, כלומר יש דטרמיניזם, מי הם בני האדם שיקבעו עולם ערכי וההיררכיית ‘צודק/לא צודק’.

Question 44

הגדר דטרמיניזם

Answer 44

בהינתן שאנו יודעים את המצב עכשיו, נדע מה יהיה בעתיד. ברמה מסוימת, היום יש חוסר וודאות כלשהו. שאלה זו נשאלת גם בפסיכולוגיה: האם כאשר נכיר לפרטים את כל המערכת העצבית נוכל לנבא את התנהגות האדם?

Question 45

נכון להיום, רק ברמה הגבוהה של הביולוגיה והפיזיקה מניחים שיש דטרמינזם אבל פרקטית – עוד אין כלים לחשב ולמדל את המוח

נכון או לא נכון?

Answer 45

נכון

Question 46

נכון להיום, רק ברמה הגבוהה של הביולוגיה והפיזיקה מניחים שיש דטרמינזם אבל פרקטית – עוד אין כלים לחשב ולמדל את המוח

נכון או לא נכון?

Answer 46

נכון

Question 47

Split Brain

תומך באיזו פילוסופיה?

Answer 47

מחזק את תיאוריה ה
Central state materialism
, משום שמניפולציה על החומר שינתה את המיינד.

Question 48

על מה אחראית מערכת הראייה הראשונית?

Answer 48

קשורה בעיקר לשליטה על תנועות עיניים ועל מיקוד המבט שלנו על תנועות פתאומיות שמתרחשות בשדה הראייה.

Question 49

על מה אחראית מערכת הראייה השנייה

(the Mammalian visual system)?

Answer 49

מורכבת יותר והתפתחה בהמשך, קיימת אצל יונקים והיא זו שאחראית ליכולת שלנו לתפוס את העולם שמסביבנו.

רק למערכת זו בבני האדם יש קשרים ישירים עם אזורי המוח שאחראיים על המודעות.

Question 50

הגדר

Blindsight

Answer 50

היכולת של אדם להושיט את ידיו לאובייקטים שנמצאים מחוץ לשדה הראייה המצומצם שלו, בעודו לא מודע לכך שתפס את קיומם ומיקומם במרחב.

Question 51

הגדר

Unilateral Neglect

Answer 51

תופעה בה הלוקה בתסמונת מתעלם מגירויים ומאובייקטים שנמצאים משמאלו , כלומר הוא אינו מודע להם.