מערכת העיכול Flashcards
קריטריונים לאבחנת
cyclic vomiting syndrome
* איזה התקפים צריכים להיות ומה משכם האפשרי?
* מה צריכה להיות תדירות וכמות ההתקפים - 2 אפשרויות
* כמה הקאות צריכות להיות בהתקף?
* האם התסמינים צריכים להיות דומים או שונים בין התקפים?
* מה צריך להיות המצב הבריאותי בין התקפים?
* האם יש אטיולוגיה אחרת?
– דגלים אדומים לכך שלא מדובר בהפרעת הקאות ציקלית
* נוכחות תסמין גסטרו נוסף?
* סוג ההקאות?
* טריגרים להקאות - 3
* אופי התסמינים מהתקף להתקף
* נוכחות תסמינים נוירולוגיים?
– אפידמיולוגיה
* יותר בנים או בנות?
* באיזה גיל שכיח?
* מה לרוב הפרוגנוזה?
* איזה הפרעה אחרת יכולים לפתח במקום?
– קליניקה:
* מופיע בהדרגה או בפתאומיות?
* משך ממוצע של התקף?
* מה מאוד מאפיין את ההתקפים מבחינת הקליניקה?
* האם יכול להיות כאב ראש או פוטופוביה?
* טריגרים אפשריים - 5
– טיפול
* טיפוך תומך?
* טיפול נגד הקאות?
* טיפול לזרז את סיום ההתקף?
* האם ניתן סדטיביים?
* טיפול מניעתי לפני ואחרי גיל 5
- התקפים של הקאות חוזרות שנמשכים בין שעה ל-10 ימים
- כ-5 התקפים לאורך החיים או 3 בחצי שנה
- בהתקף אחד - 4 הקאות ומעלה בשעה
- התסמינים צריכים להיות יחסית דומים בהתקפים חוזרים
- בין ההתקפים - חזרה למצב הבריאותי הבסיסי
- ללא אטיולוגיה אחרת שמסבירה את התסמינים
– דגלים אדומים
* כאבי בטן משמעותיים
* הקאות מרתיות
* טריגר של צום, תזונה עתירת חלבון או מחלה אינטרקורנטית
* התסמינים מאוד דומים מהתקף להתקף - אם מחמירים זה מרמז שזו לא האבחנה
* נוכחות תסמינים נוירולוגים אינה אופיינית
– אפידמיולוגיה
* יותר בנות, סביב גיל 5
* לרוב עובר עד גיל ההתבגרות אך יכולים לפתח מיגרנה
– קליניקה:
* מופיע בפתאומיות
* משך ממוצע של יומיים כאשר מאוד אופייני שכל התקף נראה בדיו כמו קודמו
* יכול להיות כאב ראש או פוטופוביה
* טריגרים: סטרס, התרגשות, מחלה זיהומית, מחזור, מאכלים מסויימים
– טפול
* נוזלים
* זופרן
* טריפטנים
* ניתן סדטיבים
* ציקלוהפטדין (אנטי היסטמין) למניעה לפני גיל 5 אמיטרפטילין אחרי גיל 5
טיפולים בהקאות:
* איזה תרופה מתאימה לטיפול בהקאות משנית לרפלוקס?
* איזה תרופה מתאימה לטיפול בהקאות משנית לגסטרופרזיס - 2
* איזה תרופה מתאימה להקאות משנית למחלת ים - 2
* איזה תרופה מתאימה להקאות משנית לאי ספיקת אדרנל?
* איזה תרופות מתאימות להקאות אחרי ניתוח - 2
* איזה תרופה מתאימה לטיפול בהקאות בשל פסיאודו-אובסטרקשיין של המעי?
* 5 קבוצות שמתאימות לטפל בבחילות משנית לכימו
– מה מנגנון הפעולה של כל אחת מהבאות:
* מטוקלופרמין
* ondansetron
* prochlorperazine, chlorpromazine
* דקסה מתזון
* tetrahydrocabinnol
* scopolamine
* dimenhydrinate
- מטוקלופרמיד
- מטוקלופרמיד או אזניל
- אנטי היסטמין או כולינרגי
- סטרואידים
- אגוניסטים לסרוטונים או פנותיאזנים
- אוקטראוטייד
- סטרואידים, מטוקלופרמיד, אגוניסט לסרוטונין, פנותיאזין, קנבינואידים
- מטקלופרמידן - אנטגוניסט לדופמין
- אונדנסרטון - אגוניסט סרטונרגי
- פנותיאזנים שאלו תרופות טרי-ציקליות
- סטרואיד
- קנבינואיד
- אנטי כולנירגי
- אנטי היסטמין
שלשולים:
– איזה כמות של צואה תחשב שלשול
* בפעוטות
* בילדים
– סוגי שלשול
* מכיר מזה שלשול סקרטורי ואוסמוטי
* איך מחשבים איון גאפ בצואה ואיזה איון גאפ יתאים לכל סוג שלשול?
* שלשול בשל מוטיוליות מוגבאת של המעי
– לאיזה מצב במערכת העיכול יכול להיות קשור - 2
– מצב אנדו?
– לרוב מה כמות הצואה ומידת רכותה?
* מה מאפיין שלשול דלקתי? - 2
– ילודים - מעל 10 מל לקילו ליום
– ילדים - מעל 200 מל ליום
– סוגי שלשולים
* איון גאפ - האוסמולריות הנמדדת פחות אשלגן + נתרן בצואה כפול 2
* אם מעל 100 - אוסמוטי, מתחת ל100 - סקרטורי
* מוטיליות מוגברת - צואה רכה ולא בהכרח בכמות גדולה - יכול להיות קשור לאיביאס, מצב אחרי וגוטומיה, יתר פעילות בלוטת התריס
* שלשול דלקתי - דם ולויקוציטים בצואה
גורמים לשלשול
– אקוטי
* 2 שקשורים לזיהום
* משהו שצורכים?
* משהו שקשור לדפוסי האכלה
– כרוני
* פוסט זיהומי
* 2 מחלות רקע
* 2 דברים שקשורים לתזונה
- זיהום סיסטמי או גסטו
- לאחר שימוש באנטיביוטיקה
- האכלה ביתר
- חסר לקטאז אחרי זיהום
- צליאק, cf
- שתיה של יותר מידי מיצים ממותקים, אלרגיה לחלבון חלב פרה
עצירות:
* איך מוגדרת מבחינת תדירות + מרקם הצואה
* מה 2 המנגנונים העיקריים שגורמים לעצירות?
* לאיזה מנגנון קשורים כל אחד מהבאים
– הירשפרונג
– היפותירואידיזם
– אופייטים
— סיבוכים של שלשול
* לזיהום באיזה איבר אחר יכול להביא ולמה?
– יציאה אחת קשה פעם ב-3 ימים
– מעבר איטי במעי (הירשפרונג, היפותירואידיזם, אופייטים) או חוסר ריקון של הרקטום גם כשמלא
– יכול להוביל לזיהום בדרכי השתן כי גורם לסטזיס במערכת השתן משנית ללחץ.
דימום gi
— גורמים
** בילודים
– תזונתי
– סיבוך כירורגי
– זיהומי
– משהו שקשור להנקה
– אנלי
– בלוטות לימפה
** ילדים
– זיהומי
– כירורגי
– אנאלי
– עוד 3 הפרעות שיש גם במבוגרים
** מתבגרים
– זיהומי
– דלקתי
– אנאלי
– 3 הפרעות שיש גם במבוגרים
** ילודים
– אלרגיה לחלבון חלב פרה
– התפשלות
– אנטריטיס זיהומית
– בליעת דם אימהי בהנקה
– פיסורה אנלית
– lymphonodular hyperplasia
** ילדים
– אנטריטיס זיהומית
– התפשלות
– פיסורה אנלית
– מחלה פפטית, פוליפ קולוני, מלורי ווייס
** מתבגרים
– אנטריטיס זיהומית
– ibd
– פיסורה אנאלית
– מחלה פפטית, פוליפ קולוני, מלורי וייס
דימום gi
– מה ההערכה הראשונית בדימום עליון?
– תחתון?
– ממקור מעי דק?
– ממקור לא ידוע? - 2 אפשרויות
– גסטרו
– קולונו
– קפסולה
– סיטיאנג׳יו או כדויריות דם מסומנות
שפה וחיך שסוע
– מי מהם יותר שכיח?
* למומים נוספים באיזה עוד מיקום מקושר שפה שסועה?
* למומים נוספים באיזה עוד מיקום מקשור חיך שסוע?
– קליניקה
* שפה שסועה - האם יכול לערב שרירים ומבנים גרמיים?
* האם זה מרכזי או שזה בעל לטראלית?
* חיך שסוע - מאיפה מתחיל ולאן מתקדם?
* האם זה מרכזי או בעל לטראליות?
* מה הבעיה העיקרית בשפה/חיך שסוע בתינוקות?
* איך לרוב מתגברים על קשיי ההאכלה?
– טיפול:
* מה לרוב הטיפול ובאיזה גיל נעשה?
* אם החישך השסוע מגיע עד לאלוואולר רידג׳ - מה הבעיה? איך יטופל?
* איזה דיאטה מקבלים בשבועות שאחרי הניתוח?
– שפה שסועה יותר שכיח
* שפעה שסועה - מקושר למומים קרניו-פציאליים
* חיך שסוע - מקושר למומים במערכת העצבים המרכזית
– קליניקה
* שפה שסועה - יכולה לערב שריר ואת האלוואולר רידג׳. בעל לטראליות - יכול להיות דו״צ או חד צדדי
* חיך שסוע - מתחיל מהאובולה ומתקדם קדימה לחיך הרך והקשה. מדובר בפגם מרכזי
* הבעיה העיקרית היא קשיי האכלה - לרוב מאכילים עם בקבוק מותאם
– טיפול
* טיפול ניתוחי לפני גיל שנה
* אם יש מעורבות של האלבאולר רידג׳ יהיה חסר שיניים ואז צריך לשים תותבות
* דיאטה נוזלית בשבועות אחרי הניתוח
חיך ושפה שסועה - בעיות נלוות:
* יכול לגרום לדלקות חוזרות באיזה מיקום?
* האם יכול לגרום לבעיות משנן?
* מה זה velopharyngeal dysfunction
- דלקות אוזניים חוזרות
- בעיות משנן
- קול מאנפף בגלל קושי בסגירה הרמטית של המעבר בין האורופרינקס לנזופרינקס בעת דיבור
אטרזיה אסופג׳יאלית ו te fistula
* מה המום השכיח ביותר בושט?
* הרבה פעמים איזה מום מתווסף לאטרזיה?
* מה הצורה הכי שכיחה של אטרזיה? (מה המבנה + ע״י איזה אות זה מסומן)
* באיזה סינדרום שכיח לראות מומים אלו?
– קליניקה:
* מה נוכל לראות בהסתכלות על ילד עם מום כזה אחרי הלידה?
* איך תהיה הנשימה שלו?
* מה יחמיר את התסמינים?
* איזה סוג של te fistula
נוטה להתייצג בגיל יותר מאוחר?
– אבחון:
* מה נראה באולטרסאונד לפני הלידה - 2
* איך נאבחן את האטרזיה? - 2
* איך נאבחן את הפיסטולה?
* אם רואים בילד כזה הרבה אוויר בקיבה בצילום על מה מרמז?
- אטרזיה של הושט
- te fistula יש הרבה פעמים בנוסף
- הצורה הכי שכיחה היא אטרזיה של הושט כאשר בחלק הדיסטלי יש פיסטולה עם הטרכיאה - מכונה type c
- vactrel
– קליניקה
* בועות שיוצאות מהפה והאף
* יכול להיות שיעול, דיספניאה שיוחמרו לאחר האוכל
* נוכחות רק של פיסטולה ללא אטרזיה נוטה להסתמן מאוחר יותר
– אבחון
* אולטרסאונד לפני הלידה - ריבוי מי שפיר והיעדר אוויר בקיבה
* את האטרזיה הושטית נאבחן ע״י צלח שמראה שאי אפשר להכניס זונדה לקיבה או ע״י אסופג׳יאוגרם (שיקוף של הושט)
* את הפיסטולה ע״י ברונכוסקופיה עם הזרקת חומר ניגוד
* הרבה אוויר בקיבה בצילום - מעיד על פיסטולה בנוסף לאטרזיה
אטרזיה אסופג׳יאלית ופיסטולה:
– טיפול
* מה הטיפול הדפנטיבי?
* אם לא ניתן לבצע גם חיבור של הושט וגם סגירת פיסטולה באותו ניתוח - מה נעשה קודם?
* ואז איך יוזן המטופל עד לתיקון הושט?
* אם החסר בושט הוא מעל ____ ס״מ יש צורך בשתל מהקיבה או מיקום אחר במערכת העיכול
* איך מונעים אספירציה עד הניתוח?
* איך מונעים דלקת ריאות עד הניתוח?
– סיבוכים:
* הפרעה במערכת העיכול שיכולה להתפתח אחרי התיקון?
* הפרעה בטרכיאה שיכולה להתפתח אחרי התיקון?
- ניתוח
- אם עושים ניתוח ב-2 שלבים קודם סוגרים את הפיסטולה, בינתיים מאכילים את הילד בפג ואחר כך מתקנים את האטרזיה
- אם החסר בושט הוא מעל 3-4 ס״מ יש צורך בשתל מהקיבה או מקום אחר במערכת העיכול
- סקשיין והכנסת זונדה לכיס הושט
- אנטיביוטיקה מניעתית
- gerd
- טרכאומלציה
gerd:
– אפידמיולוגיה ואטיולוגיה
* מה ההבדל בין ger & gerd?
* רפלוקס תקין - באיזה גיל מאוד שכיח?
* עד איזה גיל לרוב יחלוף?
– קליניקה:
** ילודים
* מה התסמין הקלאסי?
* מה זה sandifier?
סימן למה זה?
* איך יגיבו למתן אוכל?
* איך תהיה הגדילה שלהם?
* הפרעות נשימתיות שיכולות להיות נלוות - 3
** ילדים
* מה התסמין הקלאסי
* עוד 3 תסמינים נשימתיים
* בסיכון מוגבר לאיזה זיהום הם (באיזה מיקום)
** מתבגרים - מה הקליניקה?
– אבחנה:
* איך לרוב מבוצעת האבחנה?
* איזה טיפול אמפירי תומך באבחנה?
* למה משמשים אנדוסקופיה, בליעת בריום?
* מה הגולד סטנדרט לאבחנה שלרוב לא נמצא בשימוש?
* בדיקה שפעם הייתה הכרחית לאבחנה אבל היום לא הכרחית ויותר משמשת להערכת תגובה לטיפול?
— אפידמיולוגיה ואטיולוגיה
* ger - רפלוקס טבעי של מזון מהקיבה לושט בגלל חוסר בשלות של הספינקטר האסופג׳יאלי התחתון
* gerd - רפלוקס של מזון מהקיבה לושט מלווה סימפטומים לא תקינים כמו אסופגיטיס, תסמינים נשימתיים וכו׳
* רפלוקס תקין מאוד שכיח בגיל 4 חודשים ולרוב חולף עד גיל שנה
— קליניקה
** ילודים
* רגורגיטציה של מזון
* sandifier - הקשתה של הגב, סימן לאסופגיטיס
* חוסר רצון לאכול ומשנית לכך ftt
* יכולות להיות אפניאות, brue & osa
** ילדים
* רגורגיטציה של מזון והקאות
* צפצופים, קרופ, osa
* דלקות אוזניים
*** מתבגרים - קליניקה דומה למבוגרים עם כאב רטרו-סטרנלי
— אבחנה:
* לרוב אבחנה קלינית, טיפול אמפירי במורידי חומצה עם תגובה תומך
* אנדוסקופיה ובליעת בריום הם לשלילת אבחנות מבדלות או זיהוי סיבוכים (אסופגיטיס, ברט)
* הגולד סטנדרט הוא אימפדנס אך לרוב לא בשימוש
* ph מטריה
gerd - טיפול:
– מה עיקר הטיפול בגרד?
* מה מומלץ לשנות בהאכלה מבחינת כמות, תנוחה, סמיכות
* מאיזה מאכלים מומלץ לילדים יותר גדולים להימנע?
* מה מומלץ בלדים שמנים?
* מאיזה חשיפה מומלץ להימנע?
* איך שינה על הגב משפיעה על רפלוקס? האם ממליצים להימנע משינה על הגב?
– טיפולים תרופתיים
* מה 3 הטיפולים התרופתיים?
* מי מהם הכי יעיל? באיזה קבוצת גילאים יש דווקא ספק ביעילות של אותה תרופה
* תופעת לוואי של נוגדי חומצה מבוססי אלומניום ונוגדי חומצה מבוססי מגנזיום
* לרוב נוגדי חומצה ניתן לטווח ארוך או קצר
– טיפול קו אחרון
* מה סוג הניתוח
* מה 2 הפקטורים שהכי צופים הצלחה של הניתוח?
– שינוי אורחות חיים
* האכלה במנות יותר קטנות
* בתנוחה נכונה
* הוספת מסמיך לאוכל
* בילדים יותר גדולים להימנע ממאכלים כמו קפה, אלכוהול, עגבניות שוקולד
* בילדים שמנים ירידה במשקל יכולה לעזור
* הימנעות מחשיפה לעישון
* תנוחת השינה הממלצת היא על הגב כי מפחית מוות בעריסה למרות ששינה על הגב מגבירה רפלוקס
– טיפולים תרופתיים
* נוגדי חומצה
* מגנזיום - שלשול
* אלומניום - עצירות
* לכן שימוש לא להרבה זמן
* חסמי היסטמין ופפי (יותר יעיל) אך יש ספק לגבי יעילות ביילודים של פפי
– טיפול ניתחי
* לרוב רק כקו אחרון
* ניתוח פונדופליקציה
* מיומנות המנתח ואבחנה ודאית של ג׳רד לפני
סיבוכי gerd
– אסופגיטיס
* לאיזה הפרעה מבנית יכול לגרום בושט? לרוב באיזה חלק שלה?
* לאיזה הפרעה ממאירה?
– הפרעות נשימתיות
* ביילודים - 2
* בילדים - 2
* דלקות באיזה 3 מקומות בראש ובצוואר?
– אסופגיטיס
* סטריקטורות, לרוב בחלק התחתון
* סרט אסופגוס
– הפרעה נשימתיות:
* אפניאות, brue
* החמרה של אסטמה, קרופ
* לרינגיטיס, סינוסיטיס ואוטיטיס מדיה
אסופגיטיס אאוזינופילית:
– אפידמיולוגיה ואטיולוגיה
* יותר בנים או בנות?
* איזה מחלת רקע יש לרוב המטופלים?
– קליניקה:
* מה הקליניקה בילודים וילדים?
* מה במתבגרים?
– אבחון
* איך מאבחנים
* מה רואים מאקרוסקופית - 5
* מה רואים מיקרוסקופית?
* מה רואים בדם של המטופלים - 2
– טיפול
* תרופתי קו ראשון + שני?
* תזונתי
* איך אפשר לזהות מזונות בעיתיים?
— אפידמיולוגיה ואטיולוגיה
* יותר בבנים
* לרוב ברקע יש אטופיה
— קליניקה
* ילודים וילדים - הקאות, קשיי האכלה, ירידה במשקל
* במתבגרים - כאב רטרו-סטרנלי ודיספגיה
— אבחון:
* אנדוסקופיה
* מאקרסקופית רואים reefs
– טבעות
– edema
– exudates
– farrows - חריצים מאורכים
– s - דארןבאורקד
* מיקרוסקופית רואים 15 אאוזינופילים ומעלה בכל שדה
* בדם הפריפארי ניתן לראות אאוזינופיליה ורמות גבוהות של ige
– טיפול
* ppi, סטרואידים טופיקאליים
* דיאטת אלימנציה - לעיתים יכול להיות מכוון ע״י תוצאות במבחנים אלרגיים
אסופגיטיס זיהומית:
– אטיולוגיה
* וירוסים - 4
* פטרייה - 1
* חיידקים - 2
* מי מכל המחוללים הנ״ל הכי שכיח?
* בעיקר באיזה חולים קורה?
– קליניקה:
* מה התסמינים הקלאסיים - 3
– אבחנה:
* איך לרוב נעשית האבחנה?
* מה נראה בקנדידה? הפרס? סיאםוי?
* לאיזה אבחנה יכוונו קורים בהיסטולוגיה?
* תאי ענק רב גרעיניים
* גופיפי הסגר?
– טיפול
* לקנדידה
* הרפס
* cmv
— אטיולוגיה
* hiv, hsv, vzv, cmv
* קנדידה
* דיפתריה או טיבי
* הכי שכיח קנדידה
* באופן כללי כל הזיהומים האלו קורים במדוכאי חיסון לרוב
— קליניקה
* אודינופגיה, דיספגיה, כאבים רטרו-סטרנליים
— אבחנה
* אנדוסקופיה
* קנדידה - פלאקים לבנים מרובים
* hsv - הרבה כיבים
* cmv - כיב אחד גדול
* בהיסטולוגיה נראה קורים בקנדידה, גוגפי הסגר בסיאםוי ותאי ענק רב גרעיניים בhsv
— טיפול
* פלוקונזול לקנדידה
* אציקלוויר להרפס
* גנציקלוויר ל cmv
pill esophagitis
– תרופות שגורמות לזה
* אנטיביוטיקה?
* אלקטרוליט?
* ויטמין?
* תרופה לעצמות?
* תרופה לשיכוך כאב?
– לרוב מורגש כאב דיי בסמוך לנטילת התרופה או יותר מאוחר?
– מה רואים באנדוסקופיה?
– טיפול
* מה עיקר הטיפול?
* תרופות שיכולות לעזור?
- דוקסילין
- kcl
- ברזל
- ביפוספונטים
- nsaids
– כאב יחסית די מהר אחרי הבליעה
– באנדוסקופיה כיב גדול ובודד באיזור של היצרות של הושט
– טיפול - תומך
- מתן פפי או נוגדי חומצה יכול לשפר החלמה
גוף זר בושט:
– מה הגוף הכי שכיח?
– אם מתקיימים איזה 2 תנאים ניתן לעקוב 24 שעות לפני שמתערבים?
– 4 אינדיקציות להוצאה תוך עד 12 שעות
– אם נתקע בשר - תוך כמה זמן יש להוציאו
– גישה לסוללת כפתור
** אם היא בושט
* מתי נדרשת הוצאה בחדר ניתוח?
* מתי נדרשת הוצאה באנדוסקופיה?
* האם ייתכן שלא נוציא?
** אם היא בקיבה ומטה
* אם סימפטומטי האם נוציא? ואיך?
* נגיד ולא סימפטומטי - אם מתקיימים איזה 2 תנאים צריך להוציא? איך? ותוך כמה זמן?
* אם לא מתקיימים 2 התנאים - מה המעקב שנעשה בהתאם לגודל הסוללה?
** בכל מקרה של סוללה - אם היא סימפטומטחת - איזה טיפולים ותהערבויות נוסיף - 3
** גוף זר בקיבה
– מה יקרה למרבית הגופים הזרים מרגע שהגיעו לקיבה?
– חפץ חד - האם נוציא?
– מגנט אחד? כמה מגנטים?
* מתי נוציא בניתוח - 2
* אחרת?
– חומרים מכילי עופרת
– חפצים מסוג אחר
* איזה מימדים יצריכו הוצאה של חפץ בילד מעל גיל 5 כי פשוט לא יעבור את הפילורוס - 3
* איזה מימדים בילד מתחת לגיל שנתיים?
גוף זר בושט
– הכי שכיח - מטבעות
– אם החולה א-סימפטומטי והגוף לא חד - ניתן לעקוב 24 שעות
– אם הגוף חד, יש כמה מגנטים, מגנט ועוד מתכת או סימפטומים נשימתיים - להוציא תוך 12 שעות
– אם נתקע בשר צריך להוציא תוך 12 שעות
– גישה לסוללת כפתור
** אם היא בושט
– אם החולה סימפטומטי - הוצאה בחדר ניתוח
– אם החולה לא סימפטומטי - הוצאה באנדוסקופיה
– בטוח נוציא אם זה בושט
** אם היא בקיבה ומטה
– אם סימפטומטי - הוצאה באנדוסקופיה
– אם מעל 2 ס״מ והילד מתחת לגיל 5 - הוצאה מיידת באנדו
– אם לא מתקיימים 2 התנאים האלו אפשר לעקוב כאשר אם הסוללה קטנה מ2 סמ נעקוב עוד 10-14 יום ואם גדולה מ2 סמ נעקוב אחרי 48 שעות - אם לא יצאו/התקדמו עד אז - הוצאה
** בכל מקרה של סוללה סימפטומטית - צום, אנטיביוטיקה ואשפוז
** גוף זר בקיבה
– יצאו מהגוף
– חפץ חד - נוציא
– מגנט אחד אפשר להשגיח, כמה מגנטים מצריך הוצאה - אם סימפטומטי/עבר את הקיבה בניתוח, אם לא באנדוסקופיה
– חומרים מכילי עופרת - להוציא
– קוטר מעל 5 ס״מ, עובי מעל 2 סמ או אורך מעל 6 - הוצאה באנדוסקופיה
– קוטר מעל 2 ס״מ או אורך מעל 3 סמ - הוצאה באנדוסקופיה
שתיית חומר קאוסטי
– איזה טיפול מיידי אפשר לתת בבית?
– 3 מראות אנדוסקופיים שמקשורים לרוב להיווצרות סטריקטורות?
– לשתות מים או חלב
– נגעים היקפיים, פלאקים לבנים, התנזלות המוקוזה
Hypertrophic pilloric stenosis
– אפידמיולוגיה
* יותר בנים או בנות
* איזה מספר ילד במשפחה?
* האם יש קשר משפחתי? במיוחד מאיזה צד?
* קשר לשימוש באיזה תרופה בשבועיים בראשונים לחיים?
* קשור לצריכה של איזה חומר של האם במהלך ההריון?
– קליניקה:
* באיזה גיל מתחילה הקליניקה?
* מה הקליניקה העיקרית?
* האם אחרי ההקאה התינוק רוצה או לא רוצה לאכול?
* איזה הפרעה בתפקודי כבד נפוץ לראות?
* איזה הפרעת חומצה בסיס?
* איזה ממצא בבדיקה גופנית?
– אבחנה
* איך לרוב נעשית
* קריטריונים באולטרסאונד: מה צריך להיות עובי השריר, קוטר הפילורוס ואורך הפילורוס
* איזה הפרעה מטבולית כללית גם גורמת להקאות ובססת?
– טיפול
* מה הטיפול הראשוני?
* מה הטיפול הדפנטיבי?
* כמה זמן אחרי הניתוח אפשר לחזור לאכול?
* אם יש הקאות אח״כ מה זה אומר?
* מה ניתן לעשות בילדים שלא מתאימים לניתוח - 2?
– אפידמיולוגיה
* בנים, בכורים, בעיקר אם לאמא היה
* קשור לשימוש באריתרומיצין בשבועיים הראשונים לחיים וכן לצריכה של מקרולידים ע״י האם במהלך ההריון
– קליניקה
* הקאות קשתיות שמתחילות סביב גיל 3 שבועות אחריהן הילד רעב!
* נפוץ לראות גם היפרבילירובינמיה לא ישירה ובססת היפוכלורמית
* בבדיקה גופנית סימן זית
– אבחנה:
* ע״י אולטרסאונד שמדגים הגדלה של השוער
* קוטר השריר מעל 3-4 ממ, אורכו 15-19 ממ, קוטר כל הפילורוס 10-14 ממ
* הפרעות במעגל האוריאה
– טיפול
* ראשונית יש לייצב את היילוד מבחינת נוזלים, תיקון הפרעות אלקטרוליטריות והפרעות חומצה בסיס
* לאחר מכן הטיפול הדפנטיבי הוא פילורטומיה - אחר 12-24 שעות הינוק יוכל לאכול
* אם אחרי 12-24 שעות מהניתוח עדיין יש הקאות - או שזה לא פילוריק סטנוזיס או שהניתוח תת אופטימלי
* בילדים שלא מתאימים לניתוח ניתן להכניס זונדה עמוקה + לתת אטרופין לפני האוכל
דיברטיקולום ע״ש מקל
– שארית של איזה מבנה עוברי זה?
– מה שכיחותה מבין האנומליות של מערכת העיכול?
– באיזה אחוז מהילדים קורה
– יותר בבנים או בנות?
– מה לרוב גיל ההתייצגות?
– איפה ממוקמת הדיברטיקולה
– מה גודלה?
– איזה 2 סוגים של רקמות יכולה להכיל?
– קליניקה
* מה הקליניקה הקלאסית?
* מה סוג הדימום הרקטלי שרואים?
* האם לרוב הדימום מצריך התערבות או נפסק לבד?
* קליניקה פחות טיפסית?
* קליניקה ששכיחה בילדים יותר גדולים?
* מה הממצא המעבדתי העיקרי שרואים?
– אבחנה:
* איך מאבחנים?
* המקל סקאן בעיקר מתאים לילדים עם איזה סוג של קליניקה?
– טיפול:
* מה הטיפול?
* האם מוציאים מקל א-סימפטומטי?
– מה הסיבוך הכי שכיח?
– דיברטיקולי ע״ש מקל
* מדובר בשארית של האומפלו-מזנטריק דאקט
* חוק ה-2: האנומליה הכי שכיחה בדרכי העיכול - 2% מהילדים (יותר בנות), גיל התייצגות לרוב שנתיים, הדיברטיקולה ממוקמת 2 פיט (60 ס״מ) פרוקסימאלית לטרמינל איליום, גודלה 2 אינץ׳, יכולה להכיל 2 רקמות: רקמת לבלב או קיבה (הרוב קיבה)
– קלינית
* הסתמנות שכיחה היא של דימום רקטלי לא כואב מסוג קורנט ג׳לי שמפסיק מעצמו
* התסמנות פחות טיפות היא של חסימת קיבה לרוב כי הדיברטיקולי מהווה ליד להתפשלות
* ביטוי בילדים יותר גדולים - דיברטיקוליטיס בדיברטיקולה, מדמה מצב של אפנדציטיס
* אנמיה של חסר ברזל
– אבחנה
* מיפוי מקל ע״י טקנציום מסומן שנקלט ברקמת הקיבה בדיברטיקולי
* לרוב מתאים לאבחון של ילדים מדממים (פחות לאלו עם חסימת מעי או דיברטיקוליטיס)
– טיפול
* כריתה כירורגית
* טיפול במקל א-סימפטומטי הוא שנוי במחלוקת
– סיבוכים
* הכי שכיח - חסימת מעי במנגנון של התפשלות
encopresis & functional constipation
– עצירות פונקציונאלית
* לרוב על כמה יציאות בשבוע מדובר?
* לרוב מה גודל היציאות ואיזה תסמינים מלווים את היציאה?
* מה יכול לגרום במקביל לאינקונטיננס?
* מה לרוב נרגיש בבדיקה רקטלית?
* האם נפוץ בתקופה הניאונטאלית?
* איזה הפרעה שכיח שמתבטאת באופן דומה בתקופה הניאונטאלית?
- לרוב מה הטריגר שגורם להתחלת ההפרעה?
– קליניקה - לרו באיזה תנוחות נוכל למצוא את הילדים?
- האם שכיח שיש דם בצואה?
- האם קושי בגדילה, כאבי בטן, הקאות הם שכיחים?
- הרבה פעמים מלווה ב encopresis
מה זה? - מה זה אנקופרוזיס retentive
ו-nonretentive
מי מהם כנראה נגרם ממצוקה פסיכולוגית ומי משני לעצירות? - מה זה אנוקופרזיס ראשוני ושניוני?
- האם זה נחשב אונקופרזיס אם בריחת הצואה נגרמת בגלל שימוש במשלשלים או מצב רפואי אחר?
- לאיזה סיבוכים במערכת השתן יכול להוביל עצירות ואנקופרזיס - 2?
– עצירות פונקציונאלית
* 2 יציאות בשבוע או פחות
* יציאות גדולות מלוות בכאב
* במקביל יכול להיות אובר פלואו אינקונטיננס
* בבדיקה רקטלית אפשר להרגיש רקטום מלא בצואה
* לא נפוץ בתקופה הניאונטאלית אז לרוב האטיולוגיה לעצירות היא הרשפרונג או הפרעות אחרות
- לרוב יש טריגר התחלתי של סטרס, התחלת גמילה או התחלת מסגרת כמו בית ספר
- לרוב נוכל למצוא את הילדים מכווצים את הטוסיק או עומדים ומחזיקים רהיטים
- יכול להיות דם בצואה בגלל פיסורה מהצואה הקשה
- קושי בגדילה, כאבי בטן או הקאות לא שכיחים
- להרבה פעמים מלווה באונקופרזיס - דליפת צואה שיכולה להיות משנית לרטנציה של צואה ואוברפלואו או ללא רטנציה של צואה אז לרוב יש קשר רגשי
- אונקופרזיס יכול להיות ראשוני - שהילד מעולם לא רכש שליטה על הצואה או שנוני - כלומר בריחות צואה בילד שכבר היה מאומן. אם הבריחות הגרמות בגלל תרופות או הפרעות במערכת העיכול זה לא נקרא אונקופרזיס
- אונקופרזיס יכול להוביל לאצירת או בריחת שתן וכן לדלקות בדרכי השתן
אנקופרזיס ועצירות פונקציונאלית
– אבחנה ואבחנה מבדלת:
* מה זה anogenital index
* מה ערך תקין בבנים ובבנות?
* אם לא תקין על מה יכול להעיד?
* אם יש שיער או שקע בגב התחתון - על מה יש לחשוד כגורם לעצירות/אונקופרזיס?
– לרוב מה הבירור הבסיסי שנעשה בילדים עם עצירות ו/או אונקופרזיס?
– במקרים רפרקטורים או שיש חשד קליני נשקול בדיקות נוספות
* איזה הפרעה אלקטרוליטרית יש לשלול?
* הפרעה אנדוקרינית?
* למה טוב mri?
* למה טוב חוקן עם חומר ניגוד?
* למה טוב מבחני מוטיליות של המעי?
- anogenital index - המרחק מאיבר המין לאנוס חלקי המרחק מאיבר המין לקוקסיקס - 0.4 בבנות 0.55 בבנים - אם שונה יכול להעיד על הפרעה אנטומית במיקום האנוס
- שיעור או שקע בגב התחתון לחשוב על הפרעות עמ״ש שגורמות לתסמינים
– הבירור הבסיסי הוא לרוב רק אנמנזה ובדיקה גופנית
– במקרים רפרקטוריים או אם יש חשד
* שלילת היפוקלצמיה
* שלילת היפותירואיד
* mri לשלילת פתולוגיה בעמ״ש
* חוקן לשלילת מגה קולון
* מבחני מוטליות כדי לזהות הפרעה בתנועתיות הקיבה
עצירות ואנקופרזיס - טיפול
– האם יש לעודד את הילד לשבת באופן קבוע בשירותים אחרי ארוחה?
– אם החולה מתייצג עם גוש צואה איזה לרוב טיפול אקוטי דרוש?
– איזה תרופות קבועות ניתן - 3
– האם מומלץ תרופות כמה סנה או ביסקודיל באופן קבוע?
– האם טיפול רגשי/פסיכולוגי הוא יעיל בילדים שהחוויה אצלם מלווה בסטרס?
– כן
– חוקן
– peg, לקטולוז, שמנים מינראליי
– לא
– כן
מחלת הירשפרונג:
– פתולוגיה ואפידמיולוגיה
* מה החסר ההיסטולוגיה שרואים במחלה?
* ברוב המקרים איפה נמצא החסר בגנגליונים?
* מה נחשבת מחלה נרחבת יותר ובאיזה אחוזים מתרחשת?
* לאיזה אחוז אין גנגליונים לכל אורך הקולון?
* שכיחה יותר בבנים או בנות?
– קליניקה:
* מה ההתסמנות הקלאסית - 3
* לרוב באיזה תקופה של החיים מתבטא?
* בניגוד לחולי הירשפרונג - איזה אחוז מהתינוקות יעבירו מקוניום ב-48 שעות הראשונות לחייהם?
* לאיזה 2 מצבים מסוכנים יכולה להוביל אותה עצירות שמתפתחת?
— פתולוגיה ואפידמיולוגיה:
* יש חסר בגנגליון במעי הגס
* החסר הוא לרוב ברקטו-סיגמואיד ב80% מהמקרים, אך בעוד 10-15% מהמקרים יכול להיות יותר פרוקסימאלי וב-5% מהמקרים אף להכיל את כל הקולון
* שכיח יותר בבנות
— קליניקה
* היעדר העברת מקוניום, עצירות כרונית, נפיחות בטנית
* לרוב מתבטא כבר בתקופה הניאונטאלית עם אי העברת מקוניום שהרי 99% מהתינוקות הבריאים יעבירו מקוניום ב-48 שעות הראשונות לחיים
* העצירות יכולה לגרום לאנטרו-קוליטיס ואפילו לפרפורציית מעי
מחלת הישרפרונג לעומת עצירות פונקאציונאלית
– מתי התחילה העצירות
– האם יש גם דלף צואה במקביל?
– האם יש ftt or gastroeneteritis
– בבדיקה:
* במי יותר שכיח נפיחות בטנית?
* מה נרגיש בכל אחד בבדיקת הרקטום?
* מה נראה בכל אחד בביופסיית רקטום?
* מה נראה בכל אחד במנומטריה אנו-רקטלית
* במי נראה tranzitional zone
אם נעשה חוקן בריום ומה זה?
*** פונקציונאלי
– עצירות מתחילה בגיל שנתיים
– יש דלף צואה במקביל
– אין ftt or gastroeneteritis
– אין נפיחות בטנית משמעותית
– בבדיקה רקטלית תהיה אמפולה מלאה
– ביופסיית רקטום תהיה תקינה ובמננומטריה אנו רקטלית תהיה הרפיה של השריר האנלי הפנימי
– אין tranzitional zone בחוקן בריום
*** הירשפרונג:
– מתחיל בתקופה הניאונטאלית
– אין דלף צואה
– יכול להיות ftt or gastroenteritis
– בבדיקה יש נפיחות בטנית, הרקטום יהיה ריק אך עם הוצאת האצבע תצא צואה בקול פיצוצי
– ביופסיית רקטום תראה רמות גבוהות של אצטיל כולין והיעדר גנגליונים
– במנומטריה אנורקטלית לא תהיה הרפייה של הספינקטר האנלי הפנימי
– בחוקן בריום נראה איזור מעבר - מעבר ממעי אגנגליוני מוצר דיסטלית למעי עם גנגיולינים בעל רוחב תקין פרוקסימאלית
מחלת היפרשפרונג
— אבחנה:
** איך לרוב עושים את האבחנה?
– כמה ס״מ מעל ה דנטייט ליין צריך לקחת את הביופסיה?
– באיזה צביעה צריך לצבוע את הביופסיה?
– מה נראה מבחינת הגנגליונים ומבחינת הצביעה לאצטיל כולין אסטרז בחולה הירשפרונג?
** בדיקת מנומטריה אנורקטלית
– איך מתבצעת הבדיקה?
– בעיקר טובה לאבחנה או שלילה?
** חוקן עם חומר ניגוד
– מתאים בעיקר לילדים החל מאיזה גיל?
– מה הסימן הקלאסי של הירשפרונג?
– על מה מעיד רקטום באותו קוטר כמו מעי סיגמואידי?
– במטופלים עם איזה מידת מעורבות של המעי במחלה הבדיקה יכולה להיות פחות יעילה?
– למה הבדיקה הזו מועילה לפני ניתוח?
— אבחנה מבדלת:
* אם עושים ביופסיית סקשיין ורואים היפרגנגליונוזיס עם תאי גנגליום אקטופיים ורמות מוגברות של אצטיל כולין?
* אם ביופסיית סקשיין תקינה אבל החולה סובל מעצירות כרונית קשה שלא מגיבה לטיפול - מה הבירור הבא שנעשה?
* חולה עם ביופסייה תקינה אבל עדיין אין רפלקס אנו-רקטלי תקין בבדיקת מנומטריה - לאיזה אבחנה מכוון?
— אבחנה
** אבחנה לרוב ע״י ביופסיה בסקשיין יותר מ-2 ס״מ מעל הדנטייט ליין אותה נצבע לצביעת אצטיל כולין. נראה היעדר גנגליונים וצביעה מוגברת לאצטיל כולין
** מנפחים בלון ברקטום ורוצים לראות את הספינקטר האנאלי הפנימי מתרחב - בחולים ללא הירשפרונג זה קורה. טוב בעיקר כדי לשלול
** חוקן בריום
– בעיקר ילדים אחרי גיל חודש
– הסימן הקלאסי הוא איזור מעבר
– עם זאת גם סימנים עדינים יותר כמו רקטום באותו קוטר כמו מעי סיגמאויד הוא מחשיד
– אם יש מעורבות נרחבת של המעי במחלה חוקרן בריום יכול להיות פחות אבחנתי כי יהיה קשה לזהות איזור מעבר
– הבדיקה מועילה לפני ניתוח כי מאפשרת לזהות את היקף המחלה
– אבחנה מבדלת
* דיספלזיה מסוג אחר של מערכת העצבים בתוך מערכת העיכול
* נעשה ביופסיה בעובי מלא מהרקטום
* הפרעה אינטרנזית של הספינקטר האנלי בלבד (anal sphincter achalasia)
הירשפרונג - טיפול
– מה הטיפול הדפנטיבי?
* מה זה ניתוח pull through
באופן כללי?
* טכניקות ניתוחיות:
– מה זה ניתוח ע״ש swenson?
– duhamel
– soave?
– מי ה-2 שהכי בשימוש היום?
* מה יכול להיות הטיפול במחלת הירשפרונג קצרה מאוד?
** מחלה ארוכה
– למה קשה לאבחן?
– מה לרוב הטיפול?
— טיפול ניתוחי מסוג pull through
כלומר חיבור הרקטום הדיסטלי למעי מעוצבב
* swenson - כריתת המקטע האגנגליוני והשקה לרקטום הדיסטלי - פחות בשימוש
* duhamel - השקה של מעי מתפקד לרקטום הדיסטלי מבלי לכרות את המעי הלא מתפקד - בשימוש שכיח
* soave - השחלה של מעי מתפקד אל תוך המעי הלא מתפקד והשקה לרקטום - בשימוש שכיח
* מחלה קצרה - רק מיומקטומיה קטנה של הספינקטר האנלי
** מחלה ארוכה
– קשה לאבחן את היקף המחלה
– השקה איליו-אנאלית
הירשפרונג סיבוך
– מה הסיבוך העיקרי שהוא גם סיבת המוות העיקרית בחולים אלו?
– מה הטיפול - 3
– אנטרוקוליטיס
– דה קומפרסיה, נוזלים, אנטיביוטיקה לוריד
התפשלות מעי - intussesupsion:
– אפידמיולוגיה:
* באיזה גילאים שכיח?
* זה הגורם השכיח ביותר לחסימת מעי בין איזה גילאים?
* איזה סוג של התפשלות נוטה להיפתר לבד?
* מה סוג ההתפשלות הכי שכיח?
– אטיולוגיה וגורמי סיכון
* בעיקר באיזה עונה קורה?
* יש קשר לאיזה זיהום? - 2
* קשר לאיזה חיסון?
* קשר לאיזה מחלה ראומטולוגית?
* האם ניתוח יכול לגרום להתפשלות בימים שלאחר הניתוח? איזה סוג התבשלות לרוב?
* באיזה אחוז מהמקרים יש lead point?
* לתת דוגמאות ל lead point - 5
* שכיחות lead point
עולה ככל שמה גיל הילד?
– פתולוגיה - מה התהליך שגורם לכך שההתפשלות תפגע במעי?
— אפידמיולוגיה
* שכיח בעיקר עד גיל שנתיים, הסיבה הכי שכיחה לחסימת מעי בין גיל 5 חודשים ל-3 שנים
* התפשלות איליו-אילאלית נוטה להיפתר לבד
* סוג ההתפשלות הכי שכיח הוא איליו-קולוני
— אטיולוגיה וגורמי סיכון
* קורה בעיקר בסתיו וחורף
* יש קשר לזיהום אפר רספירטורי באדנו-וירוס וכן בגסטרו-אנטריטיס
* יכול להיות קשור לחיסון נגד רוטה וירוס
* hsp
* ניתוח יכול לגרום להתפשלות איליו-איליו
* ב5-8% מהמקרים יש ליד פויינט כאשר השכיחות עולה ככל שהילד גדול מגיל שנתיים. ליד פוניט לדוגמא הוא: מקל דיברטיקולום, בלוטת לימפה מוגדלת, דופליקשיין ציסט במעי, פוליפ במעי, גידול
– עיקר הפגיעה במעי היא משנית להפעלת לחץ על כלי דם שפוגע בניקוז הורידי
התפשלות מעי
— קליניקה:
* איזה כאב אופייני? האם מופיע בהדרגתיות או באופן פתאומי?
* עוד תסמין גסטרו שכיח, במיוחד בהתחלה?
* איך הילד יראה בין ההתקפים תחילה? ובהמשך?
* האם יהיה חום וסימני גירוי פריטוניאליים?
* מה נראה בצואה?
* מה ניתן להרגיש במישוש הבטן?
* מה השכיחות של התפשלות חוזרת? בעיקר כאשר איך טופלה ההתפשלות בפעם הקודמת?
— אבחנה:
* איך לרוב מאובחן?
— קליניקה:
* כאב קוליקי פתאומי
* שכיחות גם הקאות שבהמשך הופכות מרתיות
* תחילה הילד יראה תקין בין התקפים אך בהמשך יראו חולה וירוד
* יכולים להופיע חום וסימני גירוי פריטוניאלי
* בצואה ניתן לראות צואה עם דם בצורת קורנט ג׳לי
* במישוש הבטן לעיתים ניתן להרגיש מעין ״נקניק״ שזה ההתפשלות
* התפשלות חוזרות בשכיחות של 5-10% יותר אם תוקן בחוקן בפעם הקודמת
– אבחנה:
* us שמראה target sign
התפשלות - טיפול
– מה הטיפול קו ראשון?
* באיזה 2 חומרים עושים רדוקציה?
* האם עושים זאת תחת שיקוף או אולטרסאונד?
* באיזה מקרים אסור לעשות רדוקציה והולכים ישר לניתוח - 4
– מה הטיפול לרוב בהתפשלות איליו-איליאל?
* אם נגרם אחרי ניתוח ולא נפתר לבד מה הטיפול?
– אם הולכים לניתוח - מה הניתוח?
– פרוגנוזה
* איך תזמון הרדוקציה משפיע על הפרוגנוזה?
* יש יותר הישנות ברדוקציה בניתוח או בחוקן? מתי לרוב קורת?
* תרופה שיכולה להפחית את שיעור ההישנויות?
* מה הטיפול בחולה עם חזרות מרובות?
— טיפול קו ראשון - חוקן מים או אוויר לפתיחת ההתפשלות
* עושים תחת שיקוף או אולטרסאונד
* אם יש שוק, פרפורציה, פניאומוניטיס אינטרסטיציאלית או סימני גירוי פריטוניאלי - נלך ישר לניתוח
— התפשלות איליואיליאל לרוב תעבור לבד אז רק השגחה
* אם קורת אחרי ניתוח ולא נפתרת מצריכה ניתוח חוזר
— אם הולכים לניתוח לרוב מדובר בכריתה של המקטע הבעייתי והשקה
— פרוגנוזה
* ככל שהרדקוציה יותר מוקדמת יש פחות סיכון לסיבוכים
* יותר הישנות בחוקן, לרוב 72 שעות אחרי הרדוקציה הראשונית, סטרואידים יכולים להפחית שיעור חזרות
* חולה עם חזרות מרובות - ניתוח בחשד לליד פוניינט
ibd:
– אפידמיולוגיה ואטיולוגיה
* מה אופן התורשה של early onset ibd?
* הרבה פעמים קשור למוטציה באיזה מיקום?
* ibd רגיל - לאיזה הפרעה כורומוזומאלית קשור?
* איזה th
עולה בקרוהן - 2? איזה בקוליטיס?
* האם יש קשר משפחתי?
* איזה מהמחלות קשורה יותר לנשים ואיזה יותר לגברים?
– מה זה intermidiate colitis?
– אפידמיולוגיה ואטיולוגיה
* הרבה פעמים אופן תורשה מנדלי בגלל מוטציה ברצפטור ל il-10
* ibd רגיל קשור הרבה פעמים לטרנר
* th1,17 - elevated in crohns, th2 - elevated in uc
* יש קשר משפחתי
* קוליטיס יותר בגברים, קרוהן יותר בנשים
– מחלה שלא ניתן להגיד אם היא קרוהן או קוליטיס
ibd - קרוהן
– מה ההשפעה של עישון?
– נוגדן אופייני?
– איזה איזור במערכת העיכול נוטה to spare?
– מה המיקום הכי שכיח בו נוטה להיות
– מה התסמינים שיותר מאפיינים מחלה במעי הדק לעומת מחלה במעי הגס?
– האם פוגע בגדילה?
– האם יכול לפגוע במינירליזציה של עצמות?
– איזה אמצעי הדמיה נמצאים היום בשימוש הולך וגובר להערכת דרכי העיכול בקרוהן?
— טיפול:
* מעדיף גישת top down
או bottom up?
* לאיזה מחלה מתאים mesalamine
מבחינת חומרה ומיקום?
* מה 2 השימושיים העיקריים באנטיביוטיקה ואיזה אנטיביוטיקה?
* למה משמשים סטרואידים? למחלה באיזה מיקום נשתמש בבודנוזייד ובאיזה חומרה?
* 3 תרופות אימונומודלטוריות שטובות לאחזקה?
* טיפולים ביולוגיים - משמשים גם לאחזקה וגם לרמיסיה? מה קבוצת התרופות שהכי בשימוש?
* טיפול תזונתי - באיזה טיפול תזונתי מדובר? משמש להשריית רמסיהי או תחזוקה?
* ניתוח
– 2 מצבי חירום בהם נעשה ניתוח
– 2 מצבים כרוניים בהם נעשה ניתוח
– האם לרוב טיפול באצבס או פיסטולה פרינאלית כוללת לרוב גם טיפול כירורגי
– עישון מעלה סיכון
– asca
– לרוב יש ספרינג של הרקטום
– מחלה שמערבת קולון + איליום, באופן כללי לילדים יש יותר נטייה לקולון
– מעי דק - תסמינים חסימתיים כמו כאבים ונפיחות, בקולון - יותר שלשול ודם
– פוגע בגדילה ובמינרליזציה של עצמות
– cte, mre, us
– טיפול
* top down
* בינונית קלה בקולון או באיליום הטרמינאלי
* אנטיביוטיקה - פלג׳יל - לטיפול בסיבוכים זיהומיים או במחלה פרי-אנלית
* סטרואידים - השראת רמסיה, בודנוזייד - כאשר יש מחלה ממוקמת לאיליום הטרמינאלי בדרגת חומרה בינונית-קלה
* 6mp, azathioprine, methotrexate
* טיפולים ביולוגיים כמו אנטי טנפ משמשים גם לאחזקה וגם להשריית רמסיה
* תזונתי - תזונה אנטרלית בפורמולות - טובה להשריית רמסיה
* ניתוח
– פרפורציה או דימום בלתי נשלט
– מחלה סטנוטית שגורמת לחסימת מעי חלקית, מקטע דלקתי שלא מגיב לטיפול תרופתי
– כן - הנחת סיטון או ניקוז במקביל לטיפול אנטיביוטי ואנטי דלקתי
ibd - uc:
– איך עישון משפיע?
– נוגדן אופייני?
– המעורבות הקולונית נוטה להיות יותר או פחות נרחבת בילדים?
– איך מוגדרת fulminant colitis
* מבחינת כמות וסוג יציאות
* ממצא בבדיקה?
* שלושה ממצאי מעבדה?
– staging
* איזה מעורבות מייצגות הסטייג׳ים e1,e2,e3?
* איזה מידת פעילות מייצגים s0-3
– מה 4 המנפיסטציות האקסטרה אינטסטינאליות השכיחות לקוליטיס?
– ממאירות:
* החל מכמה זמן אחרי האבחנה מומלץ לעשות קולונוסקופיה ובאיזה תדירות?
* איזה סוג של קוליטיס לא מעלה סיכון לממאירות?
– אבחנה
* התסמינים צריכים להימשך לפחות כמה זמן לצורך אבחנה?
* אם לכל מטופל עם חשד לאיבידי נעשה עיבוד זיהומי של הצואה לשלילת מזהמים?
* איך לרוב עושים את האבחנה?
* מתי במהלך המחלה לא עושים קולונוסקופיה?
— טיפול:
* מה לרוב הטיפול הראשון לאינדוקציה ותחזוקה במחלה קלה בינונית?
* האם יכול להינתן בחוקן? במיוחד לאיזה מיקום מחלה מתאים?
* מה ניתן למי שלא מצליחים להשיג רמיסיה עם מסלזין?
* טיפולים אימונומדולטוריים - 2 משמשים לאחזקה או אינדוקציה? נשתמש בהם לאינדוקציה כאשר מאיזה תרופה המטופל לא מצליח להיגמל?
* באיזה טיפול ביולוגי משתמשים? לתחזוקה או רמסיה? באיזה חומרת מחלה?
* מה השימושים של פרו-ביוטיקה? - 2
* מה הטיפול במחלה שלא נרגעת תחת טיפול או מחלה מאוד פולמיננטית?
– עישון מפחית סיכון
– p-anca
– מעורבות קולונית יותר נרחבת בילדים
– קוליטיס פולמיננטית
* 5 יציאות דמיות ביום ומעלה
* חום
* לויקוציטוזיס, אנמיה, היפו-אלבומינמיה
– staging
* e1 - רק רקטום (פרוקטיטיס)
* e2 - עד פלקסורה שמאלית
* e3 - מעבר לפלקסורה השמאלית
* s0 - ללא תסמינים
* s1 - עד 4 יציאות ביום ללא סימני דלקת סיסטמיים
* s2 - מעל 4 יציאות ביום
* s3 - 6 יציאות ביום + סימני דלקת סיסטמיים
– psc, הפטיטיס, פיודרמה גנגרנוזום, אנקילוזיס ספנדיליטיס
– ממאירות
* אחרי 10 שנים - כל 1-2 שנים
* פרוקטיטיס בלבד
– אבחנה
* 3 שבועות
* כן
* קולונוסקופיה - אך לא נעשה בעת קוליטיס פולמיננטית
— טיפול:
* מסלמין - יכול להינתן בחוקן במיוחד אם יש פרוקטיטיס
* מי שלא מצליח להשיג רמסיה על מסלמין - סטרואידים
* 6mp, azathiprine - משמשים לאחזקה למי שלא מצליח להיגמל מסטרואידים
* אנטי טנפ - לאינדיקציה ותחזוקה במחלה בינונית קשה
* פרו בוטיקה יכולה למנוע פאוצ׳יטיס וכן לתחזק רמיסיה במבוגרים
* ניתוח לכריתת קולון ויצירת פאוץ׳
