פגות וגיל היילוד

Question 1

ציון אפגר
– מה 5 הקריטריונים?
– מה צריך לעשות כדי לקבל 0,1,2 בכל אחד?

Answer 1

• דופק:
  – 0 - אין
  – 1 - מתחת ל100
  – 2 – מעל 100
• נשימה
  – 0 - אין
  – 1 - נשימה לא סדיקה
  – 2 - נשימה תקינה, בוכה
• צבע
  – 0 - כחול
  – 1 - ורוד אבל כחול בקצוות
  – 2 - ורוד
• טונוס
  – 0 - רפה
  – 1 - פלקסורי
  – 2 - פלקסורי עם תנועות ספונטניות
• תגובה להכנסת זונדה לאם
  – 0 - כלום
  – 1 - מחמיר פנים
  – 2 - בוכה או משתעל

Question 2

לפני שחרור יילוד מבית החולים - מה נרצה לוודא מבחינת:

– סימנים חיוניים
– בדיקה גופנית
– יציאות
– האכלה
– בדיקות לאמא - 3
– חיסון לילד
– חיסון לאמא
– מבחני סקר - 2

Answer 2

– סימנים חיוניים תקינים
– בדיקה גופנית תקינה
– לפחות פיפי אחד וקקי אחד
– 2 אירועי האכלה מוצלחים
– סיפיליס, היאיוי והפטיטיס לאם
– חיסון הפטיטיס בי ליילוד
– חיסון tdap לאם
– סקר מטבולי ושמיעה

Question 3

דימומים ביילודים
* מי הדימום הבעייתי שיכול לגרום לצהבת משמעותית ותת לחץ דם?
* איך נזהה אותו?
* מה לרוב הפרוגנוזה של דימומים אפידורליים, סאב דוראליים וסאב ארכנואידלית בילדים

Answer 3

• סאב-גלאל
• חוץ סוטורות
• לרוב עוברים לבד

Question 4

סיבוכי פגות
1. ivh, pvl
— אפידמיולוגיה
* מתי לרוב מתרחש ביחס ללידה?
* קורה במיוחד ביילודים מתחת לאיזה משקל?
* פיתוח של איזה סיבוך יילוד מהווה גורם סיכון לפיתוח דימום מוחי? איזה שינויים בל״ד? איזה פתולוגיות ורידיות - 2?
* מה זה pvl?
מעלה מאוד את הסיכון לאיזה מחלה?

— קליניקה:
* האם שכיח שאין סימפטומים בהתחלה?
* מתי לרוב מאובחנים רוב הילדים?
* מה כוללים התסמינים? - 5
* מתי לרוב מתגלים ה pvl?

— הערכה:
* באיזה הדמיה משתמשים כדי להעריך את חומרת הדימום?
* מה זה גרייד 1-4?
* כל תינוק שנולד לפני שבוע ____ מומלץ שיעבור אולטרסאונד

— טיפול ופרוגנוזה:
* טיפולים נוירולוגיים - 2
* טיפולים המטולוגיים - 2
* האם רוב התינוקות עם דימום תוך חדרי יפתחו הידרוצפלוס משני ויזדקקו להכנסת שאנט?
* האם הכנסת שאנט היא גורם פרוגנוסטי שלילי או חיובי?

— מניעה:
* מבחינת אופי יילוד
* תיקון הפרעה אימהית לפני הלידה
* טיפול אימהי מניעתי
* טיפול מניעתי ליילוד

Answer 4

— אפידמיולוגיה
* מתרחש כמה ימים לאחר הלידה
* קורה במיוחד בפגים מתחת למשקל 1500 גרם
* פיתוח rds
מהווה גורם סיכון, שינויים רבים בל״ד, פניאומותורקס ותרומבוזיס ורידי
* pvl - פגיעה בחומר הלבן הפרי ונטריקולרי - מעלה מאוד את הסיכון לסיפי

— קליניקה:
* שכיח שאין סימפטומים בהתחלה
* רוב הילדים מאובחנים ביום 1-3 לאחר הלידה, הסימפטומים כוללים: תת לחץ דם, חיוורון, צהבת, ירידה במצב ההכרה, פרכוסים, אפניאות
* ה pvl - לרוב מתגלה ותר מאוחר בשבוע ה2-4 לחיים

— הערכה
* us - מומלץ לכל יילוד שנולד לפני שוע 32
* גרייד 1 - רק באיזור הסאב אפנדימלי
* גרייד 2 - איזור סאב אפנדימאלי אך מתפשט לחדרים
* גרייד ל3 - מתפשט לחדרים ומרחיב אותם
* גרייד 4 - חודר לפרנכימה

— טיפול ופרוגנוזה
* מתן נוגדי פרכוס לתינוק מפרכס, הכנסת שאנט אם יש הידרוצפלוס משמעותי (לרוב אין ואם יש זה גורם רוגנוסטי שלילי)
* תיקון הפרעות קרישה וחסרים בטסיות

— מניעה
* לידה לא טראומטית בין אם וגינאלית או קיסרית
* טיפול באמא עם itp
לפני הלידה
* מתן צלסטון לאמא שצפוייה ללדת בשבוע 24-37
* מתן אינדומד לתינוק

Question 5

hie
— פתופיזיולוגיה
* איזה פתולוגיות אימהיות יגרמו לזה ביילוד - 3
* איזה פתולוגיות של העובר - 4
— קליניקה:
* מה יכול להיות סימן לפגיעה כזו עוד ברחם?
* במהלך הלידה?
* איך הילד יהיה אחרי הלידה מבחינה נוירולוגית?
* האם מועדים לסבול מפרכוסים ופגיעה נוירולוגית?
* האם יכול לחלוף?
* מה הבדיקה הכי טובה להערכת מידת בנזק?
* מה הממצא הכי גרוע באא״ג למצב זה?
— טיפול ופרוגנוזה:
* מה 2 הטיפולים המידיים?
* טיפול הבחירה לפרכוסים?
* איזה % מתים

Answer 5

— פצופיזיולוגיה
* היפוקסיה, תת לחץ דם או שוק אימהי, אי ספיקה שלייתית
* היפוקסיה, תת לחץ דם, שוק, אנמהי עוברית
— קליניקה
* ברחם אפשר לראות iugr
ואי ספיקה שלייתית
* יהיה מדוכא נוירולוגית אחרי הלידה - ישנוני, לא מגיב לגירויים, טונוס ירוד, יתכנו פרכוסים
* יכול לחלוף - הכי טוב להעריך נזק עם מרי
* הכי גרוע במרי זה burst supression
— טיפול ופרוגנוזה
* מתן אריתרופואטין והכנסה לקירור
* פנוברביטל נגד פרכוסים
* 30%

Question 6

שיתוקים עצביים אחרי הלידה

• שיתוק של איזה עצב שכיח לאחר לידה של ילד מאקרוזומי בעיקר אם יש דיסטוציה?
• erb duchene palsy
  – מה התנוחה הקלאסית?
  – איזה עצבים נפגעים?
  – מה הטיפול? - 2
  – מתי נשקול הערכה ניתוחית?
• klumpke paralysis:
  – מה התנוחה הקלאסית?
  – איזה עוד פגיעה יכולה להיות שאינה מוטורית?
  – נגרם מפגיעה באיזה עצבים?
• שיתוק עצב פרני
  – איך יתבטא?
  – נגרם מפגיעה באיזה שורשים?
  – מה הטיפול?
• שיתוק עצב פנים
  – לרוב פריפארי או מרכזי?
  – ממה נגרם?

Answer 6

• שיתוק הברכיאל פלקסוס
• erb duchene palsy
  – מלצר מחכה לטיפ
  – פגיעה בעצבים c5-6
  – טיפול בסד ופיזיותרפיה
  – בגיל 3 חודשים אפשר לשקול הערכה ניתוחית
• klumpke paralysis:
  – תופרים
  – יכול להיות סינדרום הורנר
  – נגרם מפגיעה בעצבים c7-t1
• שיתוק עצ פרני
  – קושי בנשימה
  – פגיעה ב c3-5
  – תמיכה נשימתית
• שיתוק עצב פנים
  – לרוב פריפארי
  – בגלל לחת עליו במהלך ההריון או הלידה

Question 7

rds:
— אפידמיולוגיה
* בעוברים שנולדו באיזה שבוע קורת (כללי)?
* גורמי סיכון: מחלה אימהית, סוג הלידה, מספר הלידה, משך הלידה, סיבוך בלידה
* גורמים מגנים: טיפול תרופתי, פתולוגיה של ההריון - 2, שימוש בחומר במהלך ההריון
* המחלה נגרמת בגלל חסר של איזה חומר עיקרי?
— קליניקה:
* מתי יתבטא אחרי הלידה?
* מה יהיה הביטוי?
* מתי התסמינים יגיעו לשיא?
* מה נראה בגזים - 3
* מה רואים בצילום?
— מניעה
* איזה תרופה אפשר לתת? ניתן אותה לפני כל לידה לפני איזה שבוע?
* אופן היילוד? תזמון היילוד?
— טיפול:
* מה הטיפול המיידי
– על איזה סטורציה ואיזה לחץ חלקי של חמצן נרצה לשמור?
– באמצעות איזה ריכוז חמצן?
* אם לא נצליח לעשות את זה מה השלב הבא?
* מתן סורפקטנט
– מה זה שיטות כמו insure, lisa, mist?
– ניתן סורפקטנט לכולם? למי כן?
– 6 תופעות לוואי של סורפקטנט
* הנשמה
– 4 אינדיקציות
* תת לחץ דם
– מה הטיפול הראשון
– השני
– השלישי?
* אגב - איזו שיטת הנשמה נמצאה יעילה?

Answer 7

— אפידמיולוגיה:
* קורה לפגים לפני שבוע 37
* גורמי סיכון: סכרת אמהית, לידה בניתוח קיסרי, לידה מהירה, אספיקציה בלידה
* גורמים מגנים: טיפול בסטרואידים לפני הלידה, קריעה מוקדמת של הממברנות, יל״ד של האם בהריון, שימוש בהרואין במהלך ההריון
* נגרם בשל חסר בסורפקטנט
— קליניקה
* מצוקה נשימתת שמתחילה מיד אחרי הלידה, מגיעה לשיא בגיל 3 ימים
* בגזים נראה חמצת, היפרקרביה והיפוקסיה
* בצילום נראה הצללות זכוכית חול עם אייר ברונכוגראם
— מניעה
* סטרואידים לאם בכל לידה עד שבוע. 37
* העדפת יילוד מאוחרת ככל האפשר לא בניתוח קיסרי
— טיפול מיידי
* מתן חמצן חם ולח במטרה לשמור על סטורציה 91-95% ולחץ חלקי של חמצן 50-70 ממ״כ. באמצעות ריכוז חמצן של עד 40-70%
* אם לא מצליחה עוברים ל cpap
* מתן סורפקטנט
– אפשר לתת בשיטות לא פולשניות כמו insure - אינטובציה מתן סורפקטנט,אקסטובציה
– או שיטות כמו lisa or mist - בהן נותנים סורפקטנט עם זונדה קטנה תוך כדי שהמטופל על סיפאפ ולא מונשם
– נותנים סורפקטנט לרוב על מי שנכשל על cpap
– תופעות לוואי של סורפקטנט: היפוקסיה, היפרקפניאה, תת לחץ דם, ברדיקרדיה, דימום ריאתי, סתימת הטטובוס
* הנשמה
– ph<7.2
– פדח מעל 60
– סטורציה מתחת ל90 על סיפאפ
– אפניאות ארוכות
* טיפול בתת לחץ דם
– נוזלים
– דופמין
– סטרואידים
* הנשמה ב high frequency

Question 8

bpd:
— אפידמיולוגיה
* רוב החולים הם כאלו שנולדו לפני איזה שבוע ובאיזה משקל?
* מאיזה פתולוגיה כולם סבלו לאחר הלידה?
* התינוק שהכי בסיכון לפתח מחלה זו הוא תינוק עם ארדיאס שצורך איזה סטורציה של חמצן אחרי הלידה ומתי אחרי הלידה?
— קליניקה:
* מדובר בעצם בהמשכות כרונית של איזו מחלה?
* מחלה בעיקרה חסימתית או רטרקטיבית?
* מהזה bpd spells?
* מה רואים בהדמיה בהתחלה? בהמשך - 2? מה הצורה הכי קשה בהדמיה?
* מאיזה סיבוך ריאתי נוסף נוטים לסבול?
— הגדרה
* איך מוגדרת טכנית המחלה?
* איך מוגדרת רמה קלה, בינונית וקשה בהתאם לשבוע הלידה?
— מניעה:
* האם טיפול טוב ב rds
מפחית שכיחות bpd?
* שיטת הנשמה שנמצאה כמפחיתה סיבוך זה?
* מתן של שני חומרים?
* מה היתרן והחיסרון של מתן סטרואידים בחולה עם rds?
— טיפול ופרוגנוזה:
* מה עיקר הטיפול?
* טיפולים לשליטה על מאזן הנוזלים - 3
* טיפול במשאבים - 2
* טיפול במקרים קשים - 1
* חומרים מרחיבי כלי דם ריאתיים? - 2 האם יעילים?
* במי שלא מסתדר על טיפול תומך מה יהיה הטיפול? עד איזה גיל הרוב יגמלו?
— פרוגנוזה
* מה סיבות המוות העיקריות - 3
* האם פוגע נוירוהתפתחותית?
* האם מועדים לאסטמה ומחלות ריאה בעתיד?

Answer 8

— אפידמיולוגיה
* נולדו לפני שבוע 28 ומשקל מתחת לקילו
* rds
* התינוק שהכי בסיכון הוא תינוק עם ארדיאס שנזקק לתמיכה נשימתית של מעל 25% בימים הראשונים אחרי הלידה
— קליניקה
* הימשכות כרונית של rds
* מחלה חסימתית
* bpd spell - החמרה אקוטית בקוצר נשימה והיפוקסיה
* בהתחלה רואים תמונה דמויית אר די אס, לאחר מכן ניפוח יתר ותמונה אינטרסטיציאלית ובמקרים קשים גם תמונה ריאתית עם ציסטות
* נוטים לסבול מיל״ד ריאתי
— הגדרה
** ילוד שנולד לפני שבוע 28 - נזקק לחמצן יותר מ28 ימים אחרי הלידה
* נגמל מחמצן בגיל 36 שבועות - קל
* פחות מ30% חמצן בגיל 36 שבועות - בינוני
* יותר מ30% חמצן בגיל 36 שבועות - קשב
** ילוד שנולד אחרי שבוע 28 - נזקק לחמצן יותר מ28 ימים אחרי הלידה
* נגמל מחמצן בגיל 56 ימים אחרי הלידה - קל
* פחות מ30% חמצן בגיל בגיל 56 ימים אחרי הלידה - בינוני
* יותר מ30% חמצן בגיל בגיל 56 ימים אחרי הלידה - קשב
— מניעה:
* טיפול טוב בrds
* שיטת הנשימה בתדירות גבוהה
* מתן קפאין וויטמין a
* סטרואידים לחולה rds
מפחית שיעור bpd
אבל מעלה שיעורי cp
— טיפול:
* תמיכה נשימתת
* פוסיד, תיאזיד או הגבלת נוזלים
* ונטולין וארובנט
* סטרואידים רק במקרים קשים
* סינדנפיל או no - לא בהכרח הוכח
* מי שלא מסתדר עם טיפול תומך - טרכיאוסטום - רובם יגמלו עד גיל 2-3 שנים
— פררוגנוזה:
* מחלות לב, ריאה, זיהומים
* פוגע נוירו התפתחותית
* כן

Question 9

PDA בפגים:

— גורמי סיכון:
* איזה גיל לידה?
* הפרעה בסימנים חיוניים?
* הפרעה ריאתית?
* הפרעות שקשורות לחומצה בסיס וחמצון?
* באיזה כיוון יהיה השאנט בהתחלה ובאיזה כיוון בהמשך?
— קליניקה ואבחנה:
* איך ירגיש הפריקורדיום?
* איוושה אופיינית?
* איך נראות הריאות?
* איך מאבחנים?
— טיפול:
* מבחינת צריכת נוזלים ושיתון?
* טיפול פרקמולוגי?
– איזה 2 טיפולים פרמקולוגיים אפשריים?
– מתי יש לתת אותם?
– קונטרה אינדיקציות
* שקשורה לספירה
* שקשוריה לסיבוכים אפשריים בפגים - 2
* כלייתית
* טיפול ניתוחי?
– מה יכול לקרות אחרי הליגציה? איך מטפלים - 2?

Answer 9

— גורמי סיכון:
* לפני שבוע 30
* תת לחץ דם
* יל״ד ריאתי
* חמצת והיפוקסמיה
* בהתחלה מעורב ואח״כ משמאל לימין
— קליניקה ואבחנה:
* פריקורדיום פעיל
* איוושה סיסטולית שנמשכת גם לדיאסטולה
* ריאות גדושות
* אבחנה ב-us
— טיפול:
* הגבלת נוזלים ושיתון בזהירות תוך המתנה לסגירת הנגע
* טיפול באינדומד או איבופרופן - עדיף לתת לפני יום 14-21. קונטרה אינדיקציות כוללות תרומבוציטופניה מתחת ל50,000, נוכחות דימום תוך מוחי או נק, קראטינין מעל 1.8
* סגירה בצינתור - אחרי הליגציה יכולה להיות ירידת לחץ דם, נטפל בנוזלים ואינוטרופיקה

Question 10

apnea of prematurity:
– האם חסימתית או מרכזית?
– האם מלווה בכיחלון או ברדיקרדיה?
– בעיקר קורה בפגים קטנים מאיזה גיל?
– האם מעלה סיכון ל sids?
– באיזה תקופה זה תקין?
– האם תקין בתינוק שנולד במועד?
– איך מטפלים באפניאות עצמן?
– איך מונעים אפניאות?
– טיפול באיזה קו-מורבידיות יכול לעזור?
– מתי אפשר לשחרר את הילד הביתה?

Answer 10

– מעורבת חסימתית ומרכזית
– יכולה להיות מלווה בברדיקרדיה וכיחלון
– בעיקר קורה בפגים לפני גיל 34, לא מעלה סיכון ל sids
– תקין בשבועיים שאחרי הלידה לא אחרי
– במהלך האפניאה - קצת תמיכה נשימתית או נגיעה קלה בתינוק
– מניעת אפניאות - קפאין
– טיפול באנמיה יכול לעזור
– נשחרר אחרי שהילד כבר 5-7 ימים בלי אפניאות

Question 11

ttn
— גורמי סיכון:
* סוג ההריון
* מועד לידה?
* מחלות של האם? - 2
* מהירות הלידה?
* אופן הלידה
— קליניקה:
* איך יסתמן?
* האם יכול להיות כיחלון?
* איך מגיב למתן חמצן?
* האם לרוב יש צורך בהנשמה בלחץ חיובי?
* ואם כן תוך כמה זמן יגמלו?
* האם אצידוזיס והיפרקפניאה שכיחות?
* מה נראה בצל״ח? - 2
– מה כולל הטיפול - 2

Answer 11

— גורמי סיכון:
* הריון תיאומים
* פגות מאוחרת
* סכרת הריון ואסטמה אימהית
* לידה חטופה ולידה בקיסרי
— קליניקה
* טכיפניאה של מעל 60 נשימות לדקה אחרי הלידה
* יכול להיות כיחלון
* יגיב מאוד טוב ומאוד ישתפרו תחת טיפול בחמצן
* לעיתים נדירות יזדקקו להנשמה בלחץ חיובי וגם אם כן יגמלו תוך 12-124 שעות
* אצידוזיס והיפרקפניאה נדירות
* בצל״ח נראה תסנינים פרי-הילאריים והדגשה של הסדקים
– הטיפול: טיפול תוך וונטולין

Question 12

mecunium aspiration syndrome:
– אפידמיולוגיה
* באיזה אחוז מהלידות יש מים מקוניאליים?
* באיזה אחוז מהלידות עם מים מקוניאליים יש mas?
* לרוב קורה בתינוקות שנולדו מתי?
– קליניקה:
* מה הקליניקה?
* מתי מתפתחת המצוקה הנשימתית?
* 2 סיבוכים בריאות/בית החזה?
* מה לרוב רואים בצילום חזה?
– מניעה - מה נמצאה היעילות של ההתערבויות הבאות
* סקשיין של התינוק תוך כדי הלידה?
* אמניואינפוז׳יין?
* יילוד מהיר
– טיפול
* מה עיקר הטיפול - 3
* האם שכיח שצריך הנשמה פולשנית?
* האם מומלץ לתת אנטיביוטיקה?
* מאיזה סיבוך ריאתי סובלים בשכיחות מוגברת?

Answer 12

mas:
— אפידמיולוגיה
* 10-15% מהלידות
* מתוכן רק ב-5% יהיה mas
* לרוב קורה בלידה במועד/מאוחרת
— קליניקה:
* מצוקה נשימתית שמתפתחת שעות הלידה
* יכול להסתבך עם פניאומו-מדויאסטינום או פניאומותורקס
* בצל״ח לרוב רואים תסנינים דו״צ
— מניעה:
* יילוד מהיר
* סקשיין או אמניואיפיוז׳ן לא עוזר
— טיפול
* טיפול תומך, סורפקטנט, ino
* 30% יזדקקו להנשמה פולשנית
* אין צורך באנטיביוטיקה רוטינית
* שכיח שסובלים מיתר לחץ דם ריאתי

Question 13

pphn
— אפידמיולוגיה
* מה ראשי התיבות?
* לרוב קורה בתינוקות בשלים? פגים? פוסט טרם?
* לאיזה שאנט גורם?
* האם תהיה היפוקסמיה אחרי הלידה?
— גורמי סיכון:
* סיבוכים ריאתיים - 3
* היפופלזיה ריאתית - 2 גורמים
* סיבוך זיהומי?
* 2 הפרעות מעבדתיות
* שימוש ב-2 תרופות במהלך ההריון?
— קליניקה:
* מה הקליניקה העיקרית?
* מה נראה בצל״ח?
* תגובה לחמצן 100%?
* איך אפשר לדעת אם השאנט שמאל ימין הוא דרך דוקטוס או pfo?
* איך מאבחנים?
— טיפול ופרוגנוזה:
* מה עיקר הטיפול?
* טיפול אם יש ירידה בתפוקה הלבבית?
* האם שכיח שצריך הנשמה?
* טיפול שמפחית צורך באקמו?
* 2 טיפולים שניתן לתת לוריד?
* טיפול קו אחרון?
– באיזה משקל, שבוע לידה וסיבוך נוסף לא נחבר לאקמו ולמה?
* מה 2 המדדים שהכי קובעים פרוגנוזה?

Answer 13

persistant pulmonary hypertension of newborn
— אפידמיולוגיה
* לרוב קורה בתינוק בשלים או פוסט-טרם
* גורם לשאנט מימין לשמאל
* תהיה היפוקסמיה משמעותית אחרי הלידה
— גורמי סיכון:
* mas, אספיקציה בלידה, rds
* מיעוט מי שפיר, בקע סרעפתי
* ספסיס בשבוע הראשון לחיים
* פוליציטמיה והיפוגליקמיה
* נסיידס בהריון או ssri
בטרימסטר השלישי
— קליניקה
* היפוקסיה וקוצר נשימה משמעותי אחרי הלידה
* צל״ח לרוב יהיה תקין
* שאנט דרך דוקטוס - הבדל בסטורציה בין יד ימין לשאר
* אבחנה סופית ע״י אקו שמדגים עומס על לב ימין ומכמת יל״ד ריאתי
— טיפול ופרוגנוזה
* טיפול תומך
* שכיח שצריך הנשמה
* ino
* סינדנפיל ופרוסטציקלין לוריד
* אקמו
– לא לפני שבוע 34
– משקל 2 קילו
– או נוכחות ivh
– כי על האקו צריך לתת הפרין
* מדדים פרוגנוסטיים: oxygenation index, aa gradient

Question 14

מקוניום פלאג ומקוניום איליוס:
— איפה כל אחד מהם קורה?
— גורמי סיכון לכל אחד:
* גורם סיכון עיקרי לאיליוס
* גורמי סיכון לפלאג
– מחלות - 3
– תרופות שקיבלה האם
— מי מהם יכול להתבטא כבר בבטן עם פריטוניטיס או פרפורציה?
— איך מאבחנים כל אחד?
— טיפול (1+2)

Answer 14

— מקוניום פלאג - פקק מקוניום בקולון השמאלי, רקטום או אנוס לעומת מקוניום איליוס שזה לרוב מוקניום צמיג שנמצא במעי הדק הדיסטלי
— גורמי סיכון:
* מקוניום איליוס - סיאף
* מקוניום פלאג:
– סיאף, הירשפרונג, small left colon שקשור בסכרת אימהית
– אופייטים אימהיים, טוקוליטיקה אימהית, מגנזיום אימהי
— יותר שכיח שמקוניום איליוס מתבטא כבר בבטן עם פרפורציה ופריטוניטיס
— פלאג מאובחן ומטופל עם חוקן גסטרופין
— מקוניום איליוס מאובחן ע״י צלח שמדגים הרחבת לולאות מעי ומטופל ע״י חוקן גסטרופין ואם לא הולך/יש פרפורציה - ניתוח

Question 15

nec:

— אפידמיולוגיה:
* מה גורם הסיכון הכי משמעותי?
* איז תזונה מקושרת יותר לפתולוגיה - חלב אם או פורמולה?
* איך מתן אנטיביוטיקה ופיפיאיי משפיעים על הסיכון?
* מה איזור המעי שהכי מעורב? - 2
* nec בחולים בשלים
– איזה הפרעה גנטית קשורה?
– איזה סיבוך מילדותי?
– אי תפקוד של איזה איבר?
– איזה זיהום?
– איזה מחלה של המעי?
— קליניקה
* מתי לרוב מופיע?
* מה התסמינים הראשוניים - 3
* בהמשך - 3
* האם יכול להוביל לשוק וכשל נשימתי?
— הדמיה ואבחנה:
* מה 3 הסימנים בצילום בטן?
* מה שכיח לראות בספירות?
— טיפול:
* מה הטיפול מבחינת הזנה? האם נשים זונדה?
* איזה טיפול רפואי יש להפסיק?
* האם ניתן טיפול אנטיביוטי?
* ניתוח
– מה האינדיקציה האבסולוטית היחידה?
– 4 אינדיקציות יחסיות?
– אלטרנטיבה לניתוח בחולה שעבר פרפורציה ואינו יציב
— מניעה
* איזה תזונה מומלץ לתת למניעה?
* מאיזה תרופה יש להימנע - 2?

Answer 15

— אפידמיולוגיה
* פגות הוא גורם הסיכון הכי משמעותי
* פורמולה גם מעלה סיכון
* מתן נוגדי חומצי ואנטיביוטיקה מעלים סיכון
* הכי מעורב בטרמינאל איליום ובמעי הגס הפרוקסימאלי
* nec בחולים בשלים
– דאון
– אספיקציה בלידה
– מחלות לב
– זיהום ברוטה וירוס
– הירשפרונג
—- קליניקה
* מופיע 2-3 שבועות לאחר הלידה
* תסמינים של חום, חוסר יציבות המודינאמית, לארתריות
* בהמשך הופעות נפיחות בטנית, רגישות בטנית, יצאות דמיות
* יכול להוביל לשוק וכשל. נשימתי
— הדמיה ואבחנה:
* פניאומוניטיס אינטרסטיציאלי
* אוויר במערכת הפורטלית
* אוויר בחלל הבטן
— טיפול:
* הפסקת הזנה ודה קומפרסיה עם זונדה
* הוצאת עירוי אומבילקאלי אם ישנו
* טיפול אנטיביוטי רחב
* ניתוח אם יש פרפורציה
– עוד 4 אינדיקציות יחסיות - היעדר שיפור על טיפול שמרני, אודם של קיר הבטן, לולאת מעי מקובעת, מישוש מסה בבדיקת הבטן
* הכנסת נקז
— מניעה:
* הנקה
* הימנעות מ ppi, h2b

Question 16

אנמיה של יילוד
– מה ה mcv
בלידה?
* למה יכול לכוון אםסיוי נמוך מכך - 2
– אנמיה פיזיולוגית של ילדות
* מתי קורה בילדים רגילים ומה ערך ההמוגלובין?
* מתי קורה בפגים ומה ערך ההמוגלובין?

— אטיולוגיות:
1. fetomaternal hemorrhage
* מתי קורה?
* איך מאבחנים?

— טיפול באנמיה ביילוד
* מה לרוב הטיפול?
* מעלה סיכון לאיזה 2 סיבוכי פגות?
* סף למתן מנת דם
– בשבוע ראשון
– שני
– שלישי
– איך משתנה הסף אם היילוד זקוק לתמיכה נשימתית?

Answer 16

– mcv מוגבר
ולכן אםסיוי מתחת ל100 ביילוד מכווין להמגלובינופתיה או אנמיה של חסר ברזל
– אנמיה פיזיולוגית
* גיל 6-10 שבועות עם המוגלובין 9-11
* גיל 4-8 שבועות עם המוגלובין 7-9

— אטיולוגיות - fetomaternal hemorrhage
* מעבר דם מהיילוד לאם במהלך הלידה או ההריןו
* איבחון ע״י בדיקת kliebhauner betka - שמדגימה כדויריות אימהיות בדם היילוד

— טיפול
* מתן דם
* rop, nec
* סף
– שבוע ראשון - 10
– שבוע נשני 8.5
– שבוע שלישי - 7.5
– אם זקוק לתמיכה נשימתית הסף עולה ב1.5 (כלומר 11.5 בשבוע הראשון)

Question 17

rh incompatability - סיבות לאנמיה ביילוד
* מה סטטוס האם והילד מבחינת rh
כדי שמצב זה יקרה?
* אם יש גם חוסר התאמה בסוג הדם וגם ב rh
האם האמא תפתח יותר או פחות נוגדנים נגד rh?
* לרוב קורה בהריון ראשון? מה קורה מהריון להריון?
— קליניקה
* מה ניתן לראות ברחם בילד עם קליניקה קשה?
* איזה איברים יכולים להיות מוגדלים?
— אבחנה:
* איך אפשר להעריך אנמיה עוברית
* איך אפשר לאבחן עוד לפני הלידה - 2
* האם מבחן קומבס אצל היילוד חיובי?
— טיפול
* איך מונעים פיתוח נוגדנים?
* איך מטפלים בעובר אנמי?
* טיפול ליילוד?
* איך מטפלים אם האנמיה עצמה היא קשה?

Answer 17

• אמא שלילית וילד חיובי
• תפתח פחות נוגדנים
• לרוב לא קורה בהריון ראשון כי יש צורך בחשיפה, מחמיר מהריון להריון
  — קליניקה:
• הידרופס במצב קשה
• הגדלת כבד וטחול
  — אבחנה:
• טיטר נוגדנים אצל האם, חוסר התאמה בין דם אם לעובר כאשר גישה לדם העובר משיגים דרך דם האם
• ביילוד - מבחן קומבס חיובי
  — טיפול:
• אנטי די
• דם בתוך הרחם
• דם אחרי הלידה
• ivig

Question 18

סיבות לאנמיה ביילוד - abo incopatabillity
– המוליזה על רקע חוסר התאמה ב abo
היא יותר או פחות שכיחה מאשר על רקע rh?
– האם יותר או פחות משמעותית קלינית?
– האם יופיע בהריון הראשון?
– מה לרוב הקליניקה של התינוק?
– איך מאבחנים?
– מה עיקר הטיפול?

Answer 18

– יותר שכיחה מזו על רקע אי התאמת rh
– אבל הרבה פחות משמעותית קלינית - הרבה פעמים תסתמן כאנמיה של היילוד
– יכול להופיע בהריון הראשון
– אבחנה ע״י מבחן קומבס חיובי חלשה וסוג דם שונה בין אם ליילוד
– טיפול בצהבת

Question 19

פוליציטמיה ניאונטאלית:
— הגדרה
* מה רמת ההמטוקריט?
* מה רמת ההמוגלובין?
* מתי לרוב מגיע ההמוגלובין לשיא אחרי הלידה?
— אטיולוגיות
* אטיולוגיה שקשורה לצורת הלידה?
* אטיולוגיה בתאומים?
* איזה מחלה אימהית? - 2
* איזה משקל ותזמון לידה?
* איזה תרופה שהאמא לוקחת?
* האם בטריזומיות תהיה פוליציטמיה או אנמיה?
* 2 מחלות של היילוד?
– קליניקה
* לפגיעה באיזה איברים יכול להוביל האריתרוציטוזיס במקרים קשים? - 4
* איך משפיע על טסיות, סוכר, בילירובין?
— טיפול:
* מה הטיפול ביילוד א-סימפטומטי?
* ביילוד סימפטומטי? מה לרוב רמות ההמטוקריט של תינוק כזה?

Answer 19

— הגדרה:
* המטוקריט מעל 65% או המוגלובין מעל 22
* לרוב מגיע לשיא 2-3 שבועות לאחר הלידה
— אטיולוגיות:
* delayed clumping של חבל הטבור
* התינוק המקבל ב ttts
* סכרת או יל״ד אימהי
* משקל גדול בלידה או לידה פוסט טרם
* אמא שלוקחת פרופרנולול
* טריזומיות
* היפותירואידיזם מולד או גרייבס מולד
— קליניקה: שבץ, פרכוסים, נק, יל״ד ריאתי, רינאל ויין תרומבוזיס
* תרומבוציטופניה, היפוגליקמיה, היפרבילירובינמיה
— טיפול:
* אם א-סימפטומטי לרוב רק השגחה
* אם סימפטומטי, בעיקר אם המטוקריט מעל 70% - החלפת פלזמה עם סיליין

Question 20

תינוק לאם סכרתית:
– סובל בשכיחות מוגברת מאיזה הפרעה מטבולית?
– 2 הפרעות אלקטרוליטריות?
– האם סובלות יותר ממומים מולדים
– 2 השפעות על הספירה?
– טיפול בהיפוגליקמיה
* תוך כמה זמן מהלידה צריך לאכול?
* בהינתן איזה ערך סוכר יש להתחיל טיפול?
* אם אין סימפטומים מה הטיפול? - 2
* ואם לא מגיב?

Answer 20

– היפוגליקמיות
– היפוקלצמיה והיפומגנזמיה
– יותר מומים מולדים
– אריתרוציטוזיס וצהבת
– טיפול בהיפוגליקמיה
* שעה
* 47 ומטה
* האכלות תכופות בתוספת גלוקוג׳ל
* עירוי d10

Question 21

זיהמים מולדים
– איזה זיהומים נוטים לגרום למלפורמציות מולדות - זיהומים שהדביקו באיזה שלב בלידה?
– זיהומים שנדביקו באיזה שלב בלידה נוטים לגרום לתסמינים כמו הפטו-ספלנומגליה והגדלת בלוטות?
– מה ראשי התיבות של torch?
— אבחנה:
* איך אפשר לאבחן במהלך ההריון?

Answer 21

— מוקדם - למשל רובלה
— מאוחר - למשל סיפיליס
— torch
* toxoplasma
* other: hiv, syphyllis, zika, parvo
* rubella
* cmv
* hsv
— דגימת דם של העובר לסרולוגיה, תרבית ופיסיאר

Question 22

ספסיס ניאונטאלי:
– מה גורם הסיכון הכי משמעותי
– מה 3 החיידקים הכי שכיחים?
— איך מוגדר
* early onset sepsis
* late onset
* very late onset?
— gbs
* איך השפיע הטיפול המונע בלידה על שכיחות הזיהום?
* האם זיהום מוקדם קשור לסיבוכים מילדותיים? האם מאוחר?
* באיזה תזמון זיהום יופיע כספסיס - מוקדם או מאוחר
* מה 2 הביטויים העיקריים ב late onset?
* איזה 2 ביטויים מקומיים יחסית יכולים להיות ב late onset?
* מה טיפול הבחירה ל gbs?
— מניעה
* מתי נותנים מניעה ועם איזה אנטיביוטיקה לאישה חיובית?
* 3 אינדיקציות לתת טיפול מניעתי גם אם לא נעשתה בדיקת סקר?

— ליסטריה
* מה זה זיהום ארלי אונסט ואיפה לרוב ממוקם הזיהום?
* מה זה לייט אונסט ואיפה לרוב ממוקם?

Answer 22

– פגות
– אי קולי, קלבסיאלה, gbs
– הגדרה:
* עד 7 ימים - נרכש בתעלת הלידה
* late - אחרי יותר משבוע- נרכש בקהילה או בביח
* very late - אחר יותר מחודש
— gbs
* טיפול מונע הפחית זיהום מוקדם אך לא מאוחר
* זיהום מוקדם קורה בשכיחות גבוהה יותר אם יש סיבוכים מילדותיים, לזהיום מאוחר אין קשר לסיבוכים מילדותיים
* זיהום מוקדם יסתמן כספסיס
* זיהום מאוחר כבקטרמיה או מנינג׳יטיס אך יכול להיות גם אדנטיס או צפלוליטיס באיזור הפנים
* פנצילין
— מניעה:
* פנצילין במהלך הלידה
* ילד קודם עם זיהום בג׳יביאס, ג׳יביאס בקטראוריה בהריון הנוכחי, סטטוס לא ידוע + לידה לפני שבוע 37/חום אימהי/קריעה ממושכת של הממברנות

— ליסטריה
* ארלי - 5 ימים - ספסיס
* לייט - אחרי 5 ימים - מנינג׳יטיס

Question 23

breath holding spells
– מה לרוב הטריגר?
– מה קורה במסגרת ההתקף הזה?
– מה זה cyanotic vs pallid spell?
* האם יכול להיות פרכוס?
* האם יש שכיחות מוגברת של אפילפסיה?
– מה הגיל השכיח
– טיפול באיזה קו-מורבידיות הוכח שעוזר?
– בירור לשלילת איזה אטיולוגיות אחרות מומלץ לעשות?
— טיפול:
* מה עיקר הטיפול?

Answer 23

– התקפי טנטרום
– יכול להיות ציאנוזיס (צאנוטיק ספל - שכיח), חירוון ואף סינקופה (פאליד ספל) ואף פרכוס קצר
– הגיל השכיח הוא 6-19 חודשים
– חסר ברזל ם ללא אנמיה
– אק״ג לשלילת הפרעות הולכה
– ניהול נכון ע״י ההורה של התקפי הזעם

Question 24

רומינציה:
— אפידמיולוגיה
* באיזה אוכלוסיה שכיחה?
* האם יכול לקרות גם בילדים בריאים? לרוב באיזה גיל?
— קליניקה
* מה קורה ברומינציה?
* האם ישרידה במשקל או קושי בצמיחה היא שכיחה?
* על איזה הפרעות ברקע יכול להעיד?
— מה עיקר הטיפול?

Answer 24

– חולים עם פיגור שכלי
– אבל יכול לקרות גם בבריאים בגיל 3-12 חודשים
— קליניקה:
* העלאה מחדש של מזון בילד שלא עשה זאת לפני כן, במשך חודש
* יכולה להיות ירידה במשקל או הפרעה בגדילה
* יכול להעיד על הזנחה, סטרס וכו׳
— טיפול התנהגותי

Question 25

פיקה:
– מה זה?
– מאיזה גיל ניתן לאבחן?
– שכיח יותר בילדים עם איזה הפרעות - 2?
– מה עיקר הטיפול?

Answer 25

– אכילה של חומרים שהם לא מזון
– ניתן לאבחן מגיל שנתיים
– פיגור, אוטיזם
– התנהגותי

Question 26

טיקים
— אפידמיולגויה
* מה גיל ההופעה לרוב?
* מתי מגיעים לשיא?
* מה קורה בבגרות?
* יותר בנים או בנות?
* מאיזה קו מורבידיות סובלים - 2?
– מה 2 סוגי הטיקים העיקריים?
– איזה מהם נמצאים בטורט?
* כמה זמן נמשכים הטיקים כדי לאבחן טורט?
— קליניקה:
* האם ניתן לשלוט בתיקים?
* האם מופיעים בשינה?
* מה מחמיר אותם? - 3
* מה זה pandas?
* מה זה pans?
— בירור:
* אם ההופעה היא אקוטית או חריגה - איזה בירור נעשה - 5
* איזה 2 בדיקות עזר ניתן לשקול?
— טיפול
* מה הטיפול הראשוני?
* 3 תרופות אפשריות?

Answer 26

— אפידמיולוגיה
* גיל הופעה 4-6 שנים
* מגיע לשיא בגיל 10-12 ולרוב חולף עד הבגרות
* יותר בבנים
* סובלים יותר מadhd, ocd
* טיקים ווקליים ומוטוריים - שניהם נמצאים בטטורט. צריך שימשכו שנה כדי לאבחן טורט
— קליניקה:
* ניתן לשלוט בטיק
* לא מופיע בשינה
* מוחמר בסטרס, התרגשות או עייפות
* pandas - טיקים אחרי זיהום סטרפטוקוקאלי
* pans - ocs אחרי זיהום
— בירור
* כימיה, ספירה, פריטין, תריס, שתן לטוקסיקה - רק בהתסמנות אקוטית או לר רגילה
* eeg והדמיית מוח - ניתן לשקול
— טיפול:
* התנהגותי
* הלידול או קלונידין או רספרדל

Question 27

הרעלת אקמול:
— מנה רעילה:
* מנה בודדת רעילה לקילו?
* מנה בודדת רעילה במתבגרים?
* מספר מנות לקילו שיכולות להיות רעילות?
— קליניקה:
* מה ב-24 שעות הראשונות?
* מתי הטרנסאמינזות עולות? מי יותר alt
או ast?
* מתי מופיע כאב?
* מתי הטרנסאמינזות מגיעות לשיא?
* אחרי כמה זמן רזולוציה?
— ניהול:
* אחרי כמה זמן יש לקחת רמות אקמול?
* עוד בדיקות שצריך לקחת כבייסליין - 3?
— טיפול
* פרופילקטי
– מה ינחה אותנו אם לתת או לא לתת בחולה עם ניטלה בודדת?
– מה ינחה אותנו אם לתת או לא לתת בחולה עם מספר נטילות?
– תוך כמה זמן יש לתת nac?
– מתי נפסק?
* טיפולי
– מה יהיה בבדיקות המעבדה של חולים אלו?
– האם ניתן טיפול בנאק?
– עד מתי?
* חולה עם אי ספיקת כבד
– מה הטיפול?
– קריטריונים לצורך בהשתלה - 4
– מה הערך הפרוגנוסטי של לקטט?
– של אינזימי כבד?
* באיזה 3 סיטואציות עדיף טיפוק בנאק לוריד על פני פומי?
* טיפל ב nac
– תגובה במתן ראשון? מה הטיפול?
– השפעה על ערך מעבדה?

Answer 27

— מנה רעילה
* 200 מ״ג לקילו בילדים
* מנה של 7.5-10 במתבגרים
* מנה של 90 מ״ג לקילו מספר פעמים
— קליניקה
* 24 שעות ראשונות רק בחילות, הקאות
* אחרי 24-48 שעות עלייה באינזימי כבד ast more than alt also increases inr
יכול להיות מלווה בכאב בטן
* טרנסאמינזות מגיעות לשיא אחרי 3-5 ימים
* רזולוציה אחרי 4-14 ימים
— ניהול:
* אחרי 4 שעות רמות אקמול
* תפקודי כבד, קרישה, כליה
— טיפול:
* פרופילקטי
– נמדוד רמות אחרי 4 שעות בנטילה בודדת ונחליט לפי נומוגרמות, אם כמה נטילות - ניתן אם הרמה מעל 10
– עדיף לתת תוך 8 שעות
– נפסיק כשהרמה של אקמו היא אנדיטקטיבל
* טיפולי
– חולים עם עדות לפגיעה כבדית במעבדה
– ניתן נאק עד לירידה וכמעט התנרמלות של כל ערכי המעבדה
* חולה עם אי ספיקת כבד
– השתלת כבד
– אינדיקציות: ph<7.3, inr>6, hepatic encephalopathy level 3-4, creatinine>3.8
– אין חשיבות לרמות אינזימי כבד
– לקטט מוגבר - פרוגנוזה פחות טובה
* טיפול ב nac
לוריד: הריון, אי ספיקת כבד, חולה מקיא
* במתן ראשון יכולה להיות גובה אנפילקטואידית: ניתן אנטי היסטמינים ואפינפרין ונחזור לתת בקצב איטי
* יכול להאריך בקצת inr

Question 28

הרעלת ברזל:
— מנת הרעלה
* מה מינון הברזל לקילו שנחשב הרעלה?
— קליניקה:
* מה התסמינים הראשוניים? - מה טווח הזמנים?
* מה שלב התסמינים הבא? מה טווח הזמנים?
* במי ששורד מה קורה?
* מי שלא פיתח סימפטומים עד ___ שעות מהבליעה - כנראה שאינו בהרעלה
— טיפול
* מה הטיפול הראשוני?
* טיפול שיכול למנוע ספיגה?
* deferoxamine
– מה זה?
– אינדיקציות:
* קלינית - 1
* מעבדתית - 2

Answer 28

— מנת הרעלה
* מעל 40 מ״ג ברזל לקילו
— קליניקה:
* תסמינים ראשוניים של כאבי בטן הקאות ושלשולים עם סימני התייבשות משמעותיים - חצי שעה ראשונה עד 24 שעות
* בהמשך נרגעים ואז מופיעה קריסת מערכת ומוות - 6-12 שעות ראשונות
* מי ששרוד - כשל כבד וסטריקטורות במערכת העיכול
* מי שלא פיתח סימפטומים תוך 6 שעות כנראה לא הורעל
— טיפול:
* נוזלים
* שטיפה של כל המעי
* קלטור לברזל
– הרעלה קשה
– חמצת או רמות מעל 500 בדם

Question 29

הרעלת נסיידס:
— מעל איזה מינון יש רעילות?
– מה 2 ההתסמנויות העיקריות?
– אם אין קליניקה תוך כמה זמן לרוב אין הרעלה?
– מה כולל הטיפול - 4

הרעלת סלצילטים
– מה המנה הרעילה?
– תסמינים בהרעלה קלה? - 3
– תסמינים נוספים:
* הפרעות חומצה בסיס?
* הרפעות גלוקוז - 2?
— טיפול:
* מה כולל הטיפול - 3
* טיפול קו אחרון?

חסמי בטא:
– מי הכדור הכי מסוכן
– תופעות לבביות - 4
– גלוקוז?
– טיפול
* תרופה שנוגדת את פעילות התרופה
* טיפול אם יש פרכוסים?
* אם יש הארכת קיוטי?

Answer 29

– 20 מ״ג לקילו
– כשל כליות, תופעות גסטרו
– נוזלים, פחם פעיל, נוגדי הקאות, פיפיאיי

– מעל 150 מג לקילו
– טינטון, הזעות, תסמיני גסטרו
– חמצ מטבולית עם בססת נשימתית
– בהתחלה היפוגליקמיה ובהמשך היפר
— טיפול:
* נוזלים, ביקרבונט לבססת השתן, פחם פעיל
* דיאליזה

חסמי בטא
– פרורנולוך
– בריקרדיה, תת לחץ דם, הפרעות קצב, הארכת קיוטי
– היפוגליקמיה
– טיפול: גלוקגון וניטור קרדיאלי
* בנזו
* ביקרבונט

Question 30

אלכוהול וסמים:
— איזה רמה בסרום נחשבת הרעלה?
– מה הטיפול העיקרי?
– איזה רמות הן אינדיקציה לדיאליזה?
– אם אין התאמה בין רמות האלכוהול והתמונה הקלינית איזה בירור יש לעשות - 3

Answer 30

מעל 200
– הידרציה
– 400
– בירור לטראומת ראש, סמים נוספים או היפוגליקמיה