אנרגיה Flashcards
(83 cards)
1
Q
אנרגיה
A
- היכולת לבצע עבודה-
בהקשר של פעילות גופנית המושג אנרגיה מבטא את היכולת שלנו לבצע
עבודה או לבצע שינוי של אנרגיה שאגורה במערכת
בלי אנרגיה לא נוכל לקיים עבודה בכלל ועבודה גופנית בפרט
2
Q
סוגי האנרגיה
A
מכאנית, כימית, סולארית
3
Q
מהו התוצר הסופי בכל סוגי האנרגיה?
A
חום.
4
Q
החוק הראשון של התרמודינמיקה -
A
אנרגיה לא נוצרת יש מאין ואינה הולכת לאיבוד, יש
גלגולי אנרגיה בטבע .
5
Q
ממה מורכבת האנרגיה של הפעילות הגופנית?
A
האנרגיה של הפעילות גופנית מורכבת מ 20% עבודה מכנית, 80% חום.
6
Q
Energy Cycle -
A
מורכבת מ-
* שמש
* צומח
* בעלי חיים
- השמש - המקור של כל צריכת האנרגיה שלנו היא אנרגיית השמש. האנרגיה הסולרית היא
הבסיס למעגל האנרגיה בכדוה”א - הצומח - האנרגיה הסולרית מאפשרת לצומח לייצר אנרגיה לבצע פוטוסינתזה – לצרוך פחמן דו חמצני
ולפלוט חמצן . - בע”ח - בני האדם - צורכים את החמצן ופולטים פחמן דו חמצני
7
Q
אנרגיה פוטנציאלית ואנרגיה קינטית בטבע ואצל האדם
A
בטבע- גוף שנופל מגובה ממיר את האנריגה הפוטנציאלית שלו לאנרגיה קינטית. יש המרה מאחד לשני כך שסך האנרגיה שווה בהתחלה ובסוף.
באדם-האנרגיה הפוטנציאלית בגוף האדם הם אבות המזון והאנרגיה קינטית היא
התנועה.
8
Q
מהו החוק השני של התרמודינמיקה?
A
אנטרופיה
9
Q
אנטרופיה
A
הנטייה של האנרגיה להתפזר, לעבור ממצב של אנרגיה פוטנציאלית גבוהה למצב של אנרגיה פוטנציאלית נמוכה יותר- איבוד אנרגיה.
10
Q
עבודה והספק
A
עבודה- מדידה של המשקל וכמות המרחק/הגובה שמניעים את המשקל.
הגדרה יותר מדוייק- כמות האנרגיה שמופשקעת בגוף בעל מסה במהלך העתקתו במרחב מנקודת התחלה מוגרת לנקודת ביום מוגרת. כתוצאה מהפעלת וקטור כח שכיוונו מקביל לכיוון התנוה
הספק- כמות העבודה ביחידת זמן
11
Q
קילו קלוריה
הגדרה
A
מבטא את כמות האנרגיה- חום – שנדרשת לעלות
טמפ’ של 1 ליטר מים במעלת צלזיוס אחת מ 15 ל 16 מעלו ת.
12
Q
הוצאה אנרגטית בגוף האדם
A
הוצאה אנרגטית בגוף האדם היא כמות חום ייצרנו כתוצאה ממנה- לדוגמה אם אדם הולך במשך שעה, הוא “שורף”=מייצר חום של 200 קילו קלוריות.
13
Q
השפעת מסת השריר על ההוצאה האנרגטית
A
ככל שמסת השריר עולה- ההוצאה האנרגטית פר אותו מאמץ עולה
14
Q
המרה בין קילו קלוריה (אנרגיה) לעבודה
A
קילו קלוריה אחד= 426 קילוגרם למטר
כלומר- כמות האנרגיה הנדרשת להרים 426 קג למטר שווה ל1 קילו קלוריה.
מדובר על עבודה פיזיקלית בלבד- בגוף האדם יש להתחשב גם במטבולי
15
Q
המרת קילו קלוריה להספק
A
אחד קילו קלוריה לדקה שווה ל70 וואט
16
Q
סוגי אנרגיה בגוף האדם
A
- עבודה מכאנית
- ביוסינטזה
- active transport
- heat production
17
Q
עבודה מכאנית
A
הנעה של הגוף. אנרגיה מכאנית
18
Q
ביוסינטזה
A
תהליכי פירוק, בנייה מחדש, חלוקה וכו
19
Q
active transport
A
העברה של נתרן/אשלגן באמצעות תעלות.
20
Q
heat production
A
- ייצור חום - האדם מכונה ייצור הומיאותרמי, התנועה השרירית מייצרת חום וחלק
מהומאוסטזיס שלנו, הוא היכולת לייצר חום ולווסת אותו.
היום אנחנו חיים
בסביבה יחסית נוחה אך ייצור חום באמצעות הפעלה שרירית מסייע בהומאוסטזיס ובהישרדות שלנו.
אדם יכול
לחיות כמעט בכל טמפרטורה שמוכרת בעולם לטווחים קצרים אם הוא יהיה בתנועה.
אנחנו יצורים טרופיים,
אנחנו יותר מיועדים לחיות בסביבה חמה )מאשר קרה(.
21
Q
התהליך של יצירת האנרגיה הקינטית מהתליך האנרגיה הפוטנציאלית בגוף האדם
A
- אנרגיה פוטנציאלית- כמות האנרגיה האצורה בגוף שהמקור שלה הוא אבות המזון. אנרגיה זו אצורה בגוף בצורת גליקוגן, שומן וחלבון. זוהי אנרגיה אלקטרו-כימית.
- הביטוי האנרגטי נעשה על ידי פירוק- תהליך מטבולי של אבות המזון שאגור בגוף והפיכתו למטבע האנרגיה העיקרי=ATP
- באמצעות פירוק ה
ATP
אנחנו מקבלים אנרגיה קינטית ואנרגיות אחרות, אשר להן גם תוצאי לוואי כמו פחמן דו חמצני ומים.
*מכאן שהאנרגיה מגיעה מהמזון ובלי מזון לא תהיה לנו אנרגיה בגוף
22
Q
בכל אחד מאבות המזון אגורה כמות שונה של אנרגיה פוטנציאלית -
A
- בגרם 1 של פחמימה = 4 קילו-קלוריות.
- בגרם 1 של שומן = 9 קילו-קלוריות.
- בגרם 1 של חלבון = 4 קילו-קלוריות.
23
Q
בעזרת איזה מכשיר ניתן למדוד את האנרגיה האצורה במזון?
A
Bomb Calorimeter
24
Q
Bomb Calorimeter
A
- כלי שבעזרתו מדדו את כמו ת האנרגיה האצורה באבות המזון.
- זהו כלי מאוד מורכב שיש בו שמירה על הרכב אוויר מסוים והוא אטום ומוקף בצנרת מים עם נפח ידוע.
- מכניסים לתוך הכלי גרם אחד של אחד ממרכבי המזון ושורפים אותו- מה שנוצר זה חום.
- החום מתפשט בחלל ומעלה את טמפר המים.
- הכמות של המים ידועה וגם הטמפרטורה- כמות הקילו קלוריות שהגרם פחמימה העלה את הטמפרטורה של המים הוא כמות הגילו קלוריות האגורות באב המזון.
25
האנרגיה הדרושה לאדם בהתאם למצבים מטבוליים שונים
* ניתן לחלק את המצבים המטבוליים תחתם יכול להיות האדם ל- 4-5 מצבים מטבוליים שונים.
* מאמץ גופני שונה = סיטואציה או מצב פיזיולוגי שונה בגוף שלנו = מצב מטבולי שונה.
* אחד הכללים החשובים שקובעים איזה סוג אנרגיה אני אצרוך הוא עצימות האימון, כלומר עצימות המצב הפיזיולוגי שלנו .
26
סוגי העצימויות
▪ מנוחה- הוצאה אנרגטית נמוכה ביותר
▪ פעילות גופנית קלה
▪ מאמץ גופני בינונ י
▪ מאמץ גופני קשה
▪ מאמץ גופני עצים - אפשר גם התייחס רק ל- 4 הראשונים.
27
סוג האנרגיה שנצרוך בהתאם למאמץ-
אינו חד וטהור.
אלא עצימות המאמץ מגדירה את **התרומה היחסית** של התהליכים המטבוליים בדומיננטיות מסויימת.
28
תכונה של עצימות-
* עצימות היא אינדיבידואלית-
לכן כשאנחנו מתאימים לאדם סוג פעילות ותזונה זה צריך להיות תפור לו. קל לאחד זה קשה לאחר.
כשמדברים ע םאדם אנחנו רוצים שתהיה לו אינדיקציה מבוסס על מבחן מאמץ אינדיבדואלי- למשל בורג, מבחן דיבור וכדומה.
29
סקלת מטבולים אירובי ואנאירובי
הסקלה המטבולית היא בין אירובי לאנאירובי, והיא מותאמת לפי עצימות הפעילות
ככל שהפעילות פחות עצימה המנגנון המטבולי הוא אירובי, וככ לשהפעילות יותר עצימה המנגנון המטבולי הוא אנאירובי.
30
תהליכים מטבולים אנאירובים
* ככל שנעלה את העצימות של המאמץ- הסרטס המטבויל יעלה ונידרש להשתמש יותר בתהליכים מטבוליים שמתרחשים ללא נוכחות חמצן.
* כאשר העצימות גדלה- היכולת לספק לשריר חמצן מהסביבה פוחתת והצורך של השריר גדל. במצב זה השריר מתחיל להשתמש במאגרים ותהליכים שאינם דורשים חמצן.
31
תהליכים מטבוליים אירוביים
* האדם הוא יצור אירובי, גם במאמץ הכי אנאירובי- יהיה שימוש כלשהו בחמצן
* ההתאוששות מבוססת על שימוש בחמצן.
* מבחינה ביומכנית אנחנו מתאימים יותר לפעילות סיבולת ארוכה אבל לא תחרותית.
* ככל שהחמצן זמין לנו, אנחנו משתמין בו והגוף נמצא במטבוליזם אירובי.
ככל שהחמצן זמין לנו אנחנו משתמשים בו והגו
32
קורולציה בין עצימות המאמץ לבין סוג המטבולזים
* מאמץ קל- דומיננטיות מטבוליזם אירובי
* מאמץ קשה- דומיננטיות מטבוליזם אנאירובי
33
שלושת המסלולים האנרגטיים
* **The ATP-CrP system-** אנרגיה זמינה
* **The glycolytic system- anaaerobic glycolytic lactic**- מסלול אנאירובי. מבוסס על פירוק קריאטין פוספט הקיים בשריר וגלוקוז, אבל לא על שומן באופן ישיר.
*** The oxidative system-** מסלול אירובי. תהליך הנשימה התאית המבוסס על חמצן. ממושך יותר, מאפשר ייצור אטפ גדול יותר. יכול להיות מבוסס גם על פירוק שומן.
34
גורל הגלוקוז שנכנס לדם
* להפוך לגליקוגן- מולקולת ענק שמשמת כחומר תשמורת
* פירוק לאנרגיה
* הפיכה לחומרים אחרים
35
מה קורה לגלוקוז על מנת להכנס לתא?
עליו להפוך לגלוקוז 6 פוספט
36
היכן נאגר הגליקוגן?
* בשרירים- לשימוש ישיר.
* בכבד- כמאגר כללי
37
גליקוליזה
* הבסיס להוצאה האנרגטית שלנו- שימוש במולקולת גלוקוז אשר מגיעה ממקור שרירי או מהכבד.
* תהליך קטבולזים הגלוקוז מתחיל על ידי הגליקוליזה, שבסוף תהליך הגליקוליזה הגלוקוז יהפוך לשתי מולקולות של פירובט
38
גורל הפירובט
* תלוי בנוכחות חמצן
* בנוכחות חמצן- יכנס לחלק משרשרת תהליכים חמצוניים
* ללא נוכחות חמצן- ייכנס לתהליך אנאירובי לקטי
39
ATP-CrP system
למה משמש המסלול הזה?
* זהו מסלול אנאירובי וא-לקטי (ללא תוצר לקטט) שמתרחש במיטוכונדריה.
* מבוסס על אטפ זמין וקריאטין פוספט בשריר
* זהו מסלול שהדומיננטיות שלו גבוהה במאמץ מסוג כח מתפרץ.
* זוהי האנרגיה הזימה ביותר בגוף- בגלל שהסובטרסים כבר בתוך השריר.
* פעילויות כמו ספירנטים (ריצות ל60-100 מטר), ניטור למרחק מהמקום, ניטור לגובה, הדיפת כדור ברזל, הנפת משקולות.
40
על מה מבוסס המסלול מבחינת מטבולית?
ATP-CrP system
* ATP- מספיק למספר שניות של תנועה שרירית עצימה (2-3 שניות)
* קיראטין פוספט- תורם עוד קצת (3-5 שניות)
* מכאן שמדובר על מאמץ לטווח קצר של מספר שניות- המון אנרגיה אבל במחיר של זמן קצר.
* לאחר מספר השניות האלה אנחנו צריכים להוריד את ההספק וצריכים להשתמש במסלולי האנרגיה הנוספים, שמאפשרים לנו להאריך את הפעילות.
41
סוגי תשישות
* תשישות מטבולית פריפרית
* תשישות מרכזית
42
תשישות מטבולית פריפרית
* נובעת מירידה של אטפ ועלייה באדפ.
* גורמת לכך שהשריר לא יוכל להתמיד בעבודה לאורך זמן.
43
תשישות מרכזית
* חוסר היכולת של המוח לגייס שוב את אותו מספר יחידות מוטוריות למרות שברמת האטפ יש מספיק.
44
חשיבות התשישות
* מנגנון חשוב שהתפקיד להגן על הגוף.
* מרכיבים במוח גורמים לאינהיביציה של האזור המוטורי באונה הפרונטלית.
45
ההתאוששות במסלול זה
ATP-CrP system
* ההתאוששות במסלול זה- התאוששות מהירה.
* התהילך שגורם להתאוששות הוא תהליך אירובי.
46
מדוע חשוב גם לספורטאים אנאירובים להתאמן אירובית?
המערכת שמייצרת אטפ מחדש היא מערכת שדורשת חמצן ולכן ספורטאים אנאירוביים אשר נצפה שמרבית האימון שאימון שלהם יהי האנאירובי, חשוב להכניס מרכיב שישפר את היכולת האירובית שלהם משום שיכולת אירובית גבוהה מאפשרת התאוששות מהירה.
47
קריאטין כתוסף מזון
* אינו באמת מגדיל את מסת השריר אלא בעצם מגדיל את את היכולת של השריר להשתמש במאגרי הקריאטין במסלול האנאירובי ובעצם מאפשר הגדלת מסת שריר באמצעות פעילות גופנית לזמן ממושך יותר.
48
היכן מבוצע המסלול האנאירובי הגליקוליטי?
* ציטופלזמה.
49
מה ההבדל מבחינת מצע החומרים בין תהליך האנרגיה הזמינה לתהליך הגליקוליטי?
בתהליך האנרגיה הזמינה זה לא שימוש של אבות המזון, בתהליך הקליגוליטי יש שימוש כבר באבות המזון- בגלוקוז על מנת לספק אנרגיה
50
תיאור המסלול האנאירובי הגליקוליטי
* שימוש זה מתחיל כאשר האנרגיה הזמינה נגמרת ואנו נדרשים להשתמש באנרגיה שאצורה בגופינו ובנויה מאבות המזון. כתוצאה מעצימות גבוהה שלא מצליחה לספק מספיק חמצן לשריר או כתוצאה ממצב של היפוקסיה קשה.
* החומצה הפירובטית בנוכחות של אנזים-
LDH
קושרת אליה מימנים שקשורים לאותו תהליך אנאירובי ותהפוך ללקטט.
* מאגר האנרגיה הזמין בשלב זה הוא גליקוגן בשריר המתפרק בתהליך שנקרא גליקוגנוליזיס
* הגלוקוז עובר פירוק אנזימטי שהתוצר שלו הוא אנרגיה ו2 חומצות פירובטיות. ללא נוכחות חמצן החומצה הפירובט תעבור חיזור ותהפוך ללקטט.
51
לכמה זמן מספיק מסלול האנרגיה האנאירובי הגליקוליטי?
* במאמץ עצים שנמשך ליותר מ10 שניות עד איזור 1.5-2 דקות.
* זהו מנגנון מטבולי שפועל בזמן פעילות גופנית עצימה.
* מתרחש במאמצים של ריצה 400-1000 מטר בעצימות גבוהה.
* משך זמן המסלול- כ1-3 דקות.
52
כאשר הגוף במסלול אנאירובי לקטי- מה זה יעיד על המערבת הקרדיו רספירטורית?
* במסלול זה אנחנו נמצאים ממש מעט במהלך חיינו. כשהוא מתקיים זוהי עדות שהמערכת הקרדיו-רספירטורית לא מאפשרת להזרים מספיק חמצן לשרירים הפעילים.
53
הרכב הפירובט והרכב הלקטט
* ההרכב עדין נגזר מההרכב של גלוקוז - יש שם פחמנים, חמצן,
מימנים, אך המספר שלהם השתנה.
* בעבר חשבו שהלקטט הוא תוצר פסולת שמגביל את הפעילות שלנו, כיום מבינים שיש לו תפקיד מטבולי חשוב.
54
התאוששות במסלול זה
אנאירובי הגליקוליטי
* ההתאוששות המטבולית היא שעה ומעלה. כלומר התאוששות מאוד איטית.
* נדרשת מנוחה מסויימת כדי לאפשר בנייה של גליקוגן מחדש וקריאטין פוספט.
* צריך לזכור שההתאוששות אינה מושפעת רק ממנגנון מטבולי אלא גם מנזק לשרירים, עייפות מרכזית, מוטיביציה וכו.
55
המרכיב המנטלי באימון
* כאשר ניתן לגבור על הפיזיולוגיה באמצעות המנטליות.
* אחד ממאפינים של ספורטאי עלית זה היכולת שלהם למתוח את הרכיב המנטלי.
*** המחיר של מתיחת היכולת הממנטלית היא גם מתיחה של הפיזיולוגיה ויש סיכון גבוה יורת לנזק. **
* אחת ההגדרות של מאמץ מרבי היא הבאה של כל הגוף למקסימום יכולת.
* בדרך כלל הגוף מוגן על ידי מנגנונים איניבטורים של המוח שחשים את אותה עלייה (חומציות, חום גוף) אשר יגרמו לעייפות השרירית.
56
Smart use of
glicogen
* הגליקוגן הוא גורם מגביל בביצוע של השריר.
* כמות הגליקון האצורה בגוף היא מצומצת ובספורט תחרותי יש קשר ישיר בין כמות הגליקון בשריר ובכבד לבין התשישות ורוצים לשמור את רמות הגליקוגן בגוף כמה שיותר.
* המושג אומר שבאסטרטגיה של תחרות אנחנו רוצים מינימום שימוש בגליקוגן. כלומר לא להתחיל לרוץ בקצב מהיר מדי או לחלופין לספק לגוף אנרגיה חיצונית תוך כדי הפעילות.
* לא בכל פעילו תצריך כי כמות הגליקוגן שאגורה בגוף מספיקה לשעה-שעה וחצי של מאמץ קשה. (בטח לא חדר כושר שנחים בו ומדברים וכאלה)
57
על לקטאט וחומצה לקטית
* חשוב להבין שיש הבדל בין מושגים אלה.
* החומצה הלקטיט בשריר הופכת ללקטט על ידי הפירובט עם מימנים, והלקטט הוא זה שעובר לדם.
* היום מבינים שככל הנראה הגוף שלנו לא מייצר חומצה לקטית אלא לקטט, והוא מיוצר מבופרים של הפירובט עם המימנים.
* הלקטט אינו גורם לעייפות השריר ולירידה במדד החומציות אלא דווקא מונע את חומציות השריר ואת הצטברות המימנים.
* הלקטט עובר מיחזור בגוף שלנו ויכול להוות מקור אנרגיה לשרירים, ללב למוח.
58
השפעת הפיכת החומצה הלקטית ללקטט
*בתהליך בו חומצה פירובטית הופכת ללקטט, נפרד מהחומצה הפירובטית מימן- והוא זה שיוצר בתא סביבה חומצית ודיסרגולציה של תעלות= ירידה ברגישות לסידן, אשר חשוב למנגנון כיווץ השריר
* בנוסף יש ירידה ברמות האשלגן, רמות האטפ ועלייה באדפ.
* עלייה בחומציות פוגמת ביכולת הכיווציות של השריר ובתהליך ההחלקה של האקטין על המיוזין
*** מכאן שהמימנים הם אלה שבעיקר תורמים לעייפות השריר.**
ניקח לדוגמה:
רצים בשיא המיהרות לאורך 800 מטר, שם נוצרים בתהליך הגליקוליזה הרבה מאוד מימנים, הפירובט שנוצר לא מספיק ליצור לקטט ברמה מספקת. המימנים מצטברים וזה גורם לתשישות ברמה השרירית
בדרך כלל רמת הלקטט ממשיכה לעלות עוד מספר דקות לאחר מאמץ- ולוקח חצי שעה-שעה לחזור לרמת לקטט רגילה בדם.
59
התהליך שעובר הפירובט- המסלולים העיקריים
* התנאים אירובים- יכול להכנס למעגל קרבס.
* בתנאים אנאירוביים- יכול להפוף ללקטט על ידי קליטת מימנים.
* יכול לשמש גם כמקור אנריגה בתהליך עם חומצות אמינו.
60
פירובט במסלול האנירובי:
* כאשר הפירובט מצטבר ואין חמצן כדי להכנס למעגל קרבס- נוצרת חומצה פירובטית בכמות גבוהה- כי אין לה לאן להמשיך.
* החומצה הפירובטית יוצרת מנגנון משוב שלילי- איניביציה לגליקוליזה. כלומר מאותת להפסיק ליצור עוד חומצה פירובטית
* האיניבציה לגליקוליזה גורמת ליכולת ייצור אנריגה לרדת.
* בשלב זה נכנס הלקטט (שהוא חומצה פירובטית עם מימנים), ומאפשר להתליך הגליקוליזה להמשיך לעבוד.
* הלקטט מהשריר עובד דרך הנוזל הבין תאי אל מחזור הדם. ככל שהמאמץ העצים נמשך יותר זמן והגליקוליזה יותר ממושכת, נוצר יותר לקטט- ובנוסף גם יותר מימנים. אם הגוף לא מצליח להשתמש בו רואים עלייה בכמות הקלטט בדם.
* מכאן שהלקטט היא רק אינדיקציה לכך שהפעילות האנאירובית הגליקוליטית היא יותר משמעותית. אבל לא הלקטט עצמו גורם לעייפות.
סרטון קצר שמסביר את העניין הזה-
https://www.youtube.com/watch?v=CSvgOBNTzH4
61
דרף ייצור לקטט בגוף בהתאם לרמות המאמצים השונות
* Y- ריכוז הלקטט.
* X- משך המאמץ.
* יש מספר גרפים מוצגים בהתאם לרמות מאמץ שונות.
* Low intensity- ישנה עלייה מסויימת במטבוליזם האנאירובי מכיוון שרמת הזימנות לחמן מעט יורדת.
* Moderate low intensity- רמת הלקטט עולה אך עדין מצליחה להתאזן על ידי תהליכים של ייצור ופיזור הלקטט. מגיעים לפלטו וניתן להמשיך על ידי מנגנון אירובי.
* Moderate to heavy- מגיעים לסף אנאירובי בו אין יותר איזון בין ייצור הלקטט לפיזורו- אין פלאטו והלקטט מתחיל להצטבר בדם ובעצם מבטא ייצור מוגבר של חומצה לקטיט בשריר ויצירת מימנים גבוהה בשריר שלא מצליחה להתארגן על ידי הפיזור.
* Heavyזה כבר מצב שלא ניתן לשמור על רמת הפירובט והמימנים, רמות הלקטט בדם יבטאו את המצב הפיזיולוגי. לעיתוי של שלב זה יש קשר לרמת הכושר הגופני של האדם ו\או סוג האימון.
62
מסלולי הלקטט במסלול האנאירובי במחזור הדם
* Gluconeogenesis- cori cycle- liver
* Lactate shuttle- herat and muscle
* השפעה על המערכת ההורמונלית
63
מעגל קורי-
* במעגל זה הלקטט עובר ריסייקל.
* במעגל הוא יוצר מהלקטט פירובט, מהחומצה הפירובטית גליקוגן על ידי גלוקוגנזיס ואז גלוקוז.
* בהתאם לדרישה של הגוף, הכבד יכול או לאגור את הלקטט כגליקוגן או להפוך את הלקטט מיד לגלוקוז ולהפרישו לדם.
* מכן שהמעגל הוא ההוכחה לכך שהלקטט איננו פסולת אלא חומר שהגוף יודע למחר ולהפיק ממנו אנרגיה.
64
לקטט שאטל- שריר ולב
* הלקטט נכנס באמצעות טרנספורטרים לתא שריר השלד , שריר הלב (בעיקר)
אבל גם למוח ולכלייה אל המיטוכנדריה ושם יכול לשמש בעיקר כמקור אנרגיה
אירובית או נאגר כגליקוגן.
* אפילו סיבי שרירים שכנים לסיבים שמיוצר בו הלקטאט יכולים להשתמש או
לאגור אותו כגליקוגן.
* עוד דרך לחשוב על זה שכאשר אנחנו עושים פעילות גופנית הלקטאט
שמיוצר שבעקבותיה יכול לשמש כמקור אנרגיה למשל ללב.
זוהי מערכת דמויית גליקוגן. בה חומרים אחרים מפעילים מסלולים דומים לגלוקוז.
65
השפעת הלקטט על המערכת ההורמונלית
* בעת ייצור הלקטאט יש הגברה של הפרשה של טסטוסטרון , הורמון גדילה
במוח. הלקטאט הוא בעצם סמן אנאבולי של המערכת האנדוקרינית במוח
לייצור הורמוני גדילה .
66
Lactate performance curve
* הלקטט מהווה אינדיקטור לעצימות המאמץ.
* הגרף מציד 2 בדיקות של רמות הלקטט של אדם, אשר נלקחו מבדיקת דם תוך כדי המאמץ.
* X- עצימות הפעילות
* Y-כמות הלקטט במילימול
* שתי עקומות מוצגות בגרף- עקומה אחת לפני תקופת אימונים ועקומה אחת אחרי תקופת אימונים.
* ניתן לראות שני דברים מעניינים: עבור אותו קצב ריצה, רמות הלקטט בכל יחידת מהירות אחרי אימון נמוכות יותר, וגם שהמהמאץ המירבי מלווה ברמה גבוהה יותר של לקטט אחרי אימון
67
סיכום מסקנות מהגרף-
Lactate performance curve
* אחרי תקופת אימונים- רמות הלקטט בכל יחידת מהירות נמוכות יותר.
* אחרי מאמץ מירבי- מלווה ברמות לקטט גבוהות יותר
68
מהגרף- כיצד אימון משפיע על ייצור הלקטט?
אימון משפיע על ייצור הלקטט, כך שעל אותה רמת מאמץ אחרי תקופת אימון- רמת הלקטט נמוכה יותר.
69
ההסברים לכך שרמות הלקטט אחרי אימון בכל יחידת מהירות הן נמוכות יותר:
* ככך שאדם מאומן יותר הוא מייצר פחות לקטט. (על ידי שימוש מוגבר בחמצן)
* ככל שאדם מאומן יותר המערכות שלו מצליחות להשתמש בלקטט כמקור אנרגיה מהר יותר.
70
ההדברים לגבי המאמץ המירבי
* ככל שאדם מאומן יותר גם הרכיב המנטלי שלו מתחזק.
* ככל שאדם מאומן יותר הוא יצליח לייצר יותר אטפ, וזה מתבט בסוף ביצירה מוגברת של מימנים ובלקטט.
71
מסלול אירובי של הפירובט- מעגל קרבס
* בנוכחות חמצן, הפירובט הופך ל2 מולקולות של אצטיל, והן הופכות לשתי מולקולות של אצטיל קו אנזים איי. האטציל קו אנזים איי הוא זה שנכנס למעגל קרבס.
* החמצן קולט את אותם מימנים ויוצר מים ואנרגיה.
* סך הכל נוצרים 32 מולקולות אטפ.
* תוצרי הפירוק של המעגל הם קואנזימים מחוזרים הנושאים את כמות האנרגיה שאוחסנה במקור בגלוקוז.
* השלב הרביעי יהיה כניסה לשרשרת הזרחון החמצוני.
* זהו המסלול בו נהיה רוב חייהו.
72
היכן מתרחשת הגליקוליזה האירובית?
במיטוכונדריה
73
The oxidative system- aerobic glycolysis
* ככל שהמאמץ ממושך יותר ובעצימות נמוכה יותר הוא נחשב אירובי יותר.
* מסלול זה מלווה אותנו כמעט בכל התהליכים שמתרחשים בגוף שלנו.
* רוב הפירובט במסלול זה הופך לאצטיל קו א שממשיך לשרשרת אנזימטית של מעגל קרבס. אבל גם במסלול האירובי מיוצר לקטט והוא עדיין ממשיך לשמש כמקור אנרגיה בדרכים אותם הזכרנו קודם.
74
תוצרי מעגל קרבס
* נוצרים מימנים הנקלטים על ידי החמצן
* נוצרים 32 אטפ
* נוצר פחמן דו חמצני.
75
Oxaloacetate
* אחד המרכיבים של מעגל קרבס הוא אוקלסלוצטט.
* תוצר של הפירובט וחומצה אמינית, נקשר לאצטיל קו א וביחד הם מייצרים את חומר ההמשך לתהליך.
* מכאן אנחנו מבינים שכדי שמעגל קרבס יתקיים, צריך גם פירובט או מנגנון גליקוליטי או דמוי גליקוליטי.
76
תהליכים פיזיולוגים שמתרחשים במיטוכונדריה בעקבות אימון אירובי
▪ המיטוכונדריות גדלות בנפח שלהן
▪ המיטוכונדריות עולות במספר שלהן
▪ כלומר כל מערכת ייצור האנרגיה משתכללת.
77
מאפייני פעילות המסלול האירובי
▪ פעילות בה יש שימוש בחמצן .
▪ פעילות ארוכת טווח – מעל 2 דקות.
▪ פעילות בעצימות נמוכה ומנוחה- שהם למעשה רוב בחיים.
▪ הסתמכות על שומן כמקור אנרגיה – השומן הוא בלעדי למסלול הזה אפשר להשתמש בו רק בו.
▪ מכאן שאפשר להרזות- להוריד אחוזי שומן, מבלי לרדת במשל, או להוריד במשקל בלי לרדת באחוזי שומן
78
התרומה היחסית של המסלולים האירובי לעומת האנאירובי בפעילות עצימה
התרומה היחסית של המסלולים האירובי לעומת האנאירובי בפעילות עצימה
* טבלה המראה משכים שונים של פעילות ואת אחוז התרומה של כל המסלולים.
* ניתן לראות שגם במאמץ עצים מאוד למערכת האירובית יש תרומה לא מבוטלת של 10 אחוז, והיא משתווה לתרומה של המסלול האנאירובי בחל מפעילות עצימה של 2-3 דקות בלבד
.
* מכאן שלמרות שהפעילויות היא כביכול אנאירובי במהות שלה, מעורבים בה גם תהליכים אירוביים.
* המשמעות הפרקטית של עניין זה היא שאם פעם חשבו שכדי לשפר את היכולת האירובית צריך לבצע אימונים ארוכים מאוד בעצימות קלה-בינונית, היום יודעים שגם בפעילויות עצימות של מס דקות עם התאוששות בינהן ניתן לאתגר ולשפר באופן משמעותי את המערכת האירובית.
79
בזמן ההתאוששות
* ישנו חידוש של מאגרי אטפ וגליקון בשריר, חידוש מאגרי מיוגלובין בשריר שקושר חמצן בכמו תקטנה.
80
HIIT
* מהעיקרון שמערכות האירוביות עובדות גם במאמצים עצימים הגיע עיקרון האימון הזה.
* הבעייתיות פה היא סוג האוכלוסייה שמתנסה בפעילות הקצרה והעצימה הזאת. בשילוב הזה יש דרגת סיכון גבוהה יותר.
81
עיקרון הספציפיות
* יש להתחשב בעיקרון זה.
* אם רוצים לאמן למרתון, לא נעסוק באימוני אינטרוולים אלא במאמצים ממושכים יותר כי עדיין האדפטציה הפיזיולוגית ברמת השריר היא קצת שונה במאמצים ממושכים וגם יש אדפטציות נוספות שקשורות לאימפקט ממושך והיבט מנטלי.
82
הורמזיס
* - מושג שמבטא את מה שאמר ניצ'ה "כל מה שלא הורג - מחשל", לא בהגזמה הזאת אבל אם ניקח רגע
את העיקרון הזה לעולם מטרת קידום הבריאות , צריך להבין כמו שעל מנת להתגבר על רעלנים מסוימים צריך
להיחשף אליהם הדרגתית. תאוריית ההגיינה תומכת בכך שמראה את חשיבות החשיפה לאלרגנים מגיל צעיר.
עוד
דוגמה להורמזיס מעולם התזונה, בפירות יש מרכיב שהוא רעיל לנו -תפקידו להגן על הפרי, כשהאדם אוכל אותם
כמות הרעלן לא מזיקה לו אבל היא כן גורמת לעלייה ברדיקלים חופשיים בתא שגורמת לייצור מוגבר של נוגדי החמצון
שזהו תהליך בריא עבורנו. גם בזה יש טווח אופטימלי, כלומר בהקשר של ויטמינים מסוימים יכול להיות גם מצב של
Overdose
שכבר כן יזיק לנו.
כך בעצם גם נכון לגבי סטרס – אימון גופני – אם נחשוף בהדרגתיות את הגוף
לסטרס והוא יעמוד בו ניצור לאט לאט חוסן . החשיפה צריכה להיות ברמה הזאת שאנחנו נצא מאזור הנוחות. תת
פעילות גופנית או פעילות יתר יכולים לעשות בדיוק את האפקט ההפוך והמינון המדוייק שלה טווח האופטימלי הוא
משתנה מאדם לאדם וזה אולי הקושי בהתאמת פעילות גופנית מותאמת אישית .
83
תפקיד ה
NADH
הרחבה
ב
NADH plays an integral role in cellular respiration. During the process of cellular respiration, glucose is oxidized to produce ATP or adenosine triphosphate, which is an energy source for various metabolic processes in the body. NADH helps facilitate glucose oxidation, converting it into ATP before becoming an energy source for various metabolic processes in the body1. Nicotinamide adenine dinucleotide + hydrogen (NADH) has an integral role in cellular respiration. It exists in two forms in the cell: NAD+ and NADH. The first form, NAD+, is called the oxidized form. When a molecule is in an oxidized state, it means it can accept electrons, tiny negatively charged particles, from another molecule. After it gets the electrons, it has a negative charge, so it also picks up a hydrogen atom from the surrounding environment, since hydrogen atoms are positively charged. Now, we have the reduced form, or NADH. The molecule acts as a shuttle for electrons during cellular respiration. At various chemical reactions, the NAD+ picks up an electron from glucose, at which point it becomes NADH. Then NADH will ultimately transport the electrons to the mitochondria, where the cell can harvest energy stored in the electrons1.
