אסדרת שווקים פיננסיים

Question 1

אפשר לדבר על אתגרים מרכזיים באסדרת השוק הפיננסי:

Answer 1

1. ביזור רגולטורי-
   מצבים בהם יש פיצול ברגולציה

בשוק הפיננסי, יש לנו את-
 המפקח על הבנקים
 רשות שון ההון, ביטוח וחסכון- שכפופה למשרד האוצר. כמו כן, דיברנו על זה שהרשות מפרסמת כמות גדולה של חוזרים
 רשות ניירות ערך- מפקחת על ייעוץ השקעות בשוק ועל חברות שנסחרות בבורסה.
 רשות התחרות- רגולטור רוחבי שלפעמים יש לו נגיעה לנושאים של גופים פיננסים ממש וגם יש לו כל מיני שיקולים שקשורים ליצירת תחרות בתוך השוק שמפשיע על שווקים פיננסים
 רגולטורים עקיפים- משרד הכלכלה ומשרד האוצר.
כאמור, יש הרבה רגולטורים וזה עלול לגורם להרבה בעיות:

א. חלוקה לא מיטבית:
יש חלוקה שכבר לא כל כך עובדת בין הרגולטורים השונים (כמו בשוק התקשורת) שגורמת ל-

 חפיפות: אם בעבר היה נכון להבדיל בין הרשויות, היום אנחנו מבינים שתהחומים האלה שקיימים בשוק הפיננסי מתחילים לחפוף אחד את השני.

 כפילויות: יתכן שבנק אחד לדוגמא יהיה כפוף לכמה רשויות עם הנחיות שונות וזה יכול ליצור בלבול, עודף רגולציה.

 מאבקי כוחות בין רגולטורים: חלק רוצים את הפיקוח מטעמי יוקרה וחלק מעדיפים שלא יקחו אותם בחשבון מלכתחילה כי אינם רוצים את האתגר של פיקוח על תחום חדש ומסוכן.

 בעית אי שיתוף במידע: רגולטורים מבוזרים לא בהכרח משתפים מידע טוב בינהם בין הרגולטורים הפיננסים לא תמיד עובר מידע ועם השנים הקימו כלים שיעזרו להם

למרות החסרונות הביזור, יש גם יתרונות-
 מגביר את התחרות והמקצועיות- כל רשות אחראית לתחום המקוצעיות שלה.

ב. שינוי מוסדי:
היום יש שיקולים לעשות שינויים מבניים-

 טווין פיקס: מודל שהתחיל באירופה ושוקלים לאמץ בישראל. הרעיון הוא לייצר 2 רגולטורי- מומחה ביציבות ומומחה בצרכנות, והם יהיו אחראים רוחבית על כל התחומים
 רשות מאוחדת: הקמת רשות שתאחד את הרגולטורים הפיננסים
2. שבי רגולטורי- שווקים פיננסים נוטים במיוחד לשבי רגולטורי.

 דלת מסתובבת: מדובר בעיקר בדלת מסתובבת- כמעט כל המפקחים על הבנקים לדורותיהם מיד עם סיום הכהונה הפכו להיות בתפקידים בכירים מאוד (יו”ר דירקטוריון\מנכ”ל) באחד הבנקים.

 רגולציה נדמית מקלה
 פגיעה באמון הציבור

3. מטרות פיקוח נוגדות- אנחנו יודעים שיש לנו בעיה של מטרות נוגדות- צרכנות מול יציבות. נדונו בפס”ד שמאי ביטוח ופס”ד זליגמן
4. ריכוזיות גדולה בשוק הפיננסי-
    דואפול פועלומי: שני שחקניות מרכזיות שפועלות בחתך רחב בשוק. באופן כללי רק 5 או 6 בנקים שמובלים את השוק. סה”כ פעולים בישראל 11 בנקים- מצב ריכוזי מאוד ביחס לעולם. בעולם יש הרבה יותר תחרות.
    חסמי כניסה גבוהים: חסמי כניסה גבוהים מאוד בשוק שגורמים לו להיות מאוד ריכוזי. לדומגא- רק לאחורנה הוצג מיזם שיתופי חברתי להקים בנק חברתי שיעבוד בשביל האזרח בו אנחנו נחליט כמה ושוה הכסף ואיך אנשים יוכלו לקבל הלאה. זה יוזמה שקשה לה להתרומם בגלל חסמי הכניסה

Question 2

באיזה אופן בעיות אלו קשורות

Answer 2

שבי רגולטורי וריכוזיות:
 ריכוזיות יכולה להיות קשור לשבי משום שככל שיש מעט שחקנים בשוק, הם מייצרים יחסי קרבה עם הרגולוטרים ואז קל יותר לשבות את הרגולטור.
 חסמי כניסה: השחקנים הקיימים מנסים למנוע משקחנים חדשים להכנס לשוק וכך מנסים לגרום לרגולטור להגביר את הרגולציה גם אם זה מעט פוגע בהם הם חזקים ויכולים לספוג את זה, אבל ככה שחקנים חדשים לא יציליחו להכנס לשוק.
שבי רגולטורי וביזור:
אם המפוקח פועל תחת הרבה מאסדרים הוא צריך לשבות יותר מרגולטור אחד ואז התאוריה של השבי אומרת שכנראה יהיה קשה יותר ליצור את השבי

Question 3

יישום ההבחנה בין סוגי הרגולציה על השוק הפיננסי:

Answer 3

רגולציה עצמית כפויה- הרגולציה שולטת בשוק הפיננסי באמצעות הוראות ניהול בנקאי. אלה הוראות שקבועות בחוק וכתוב שם שהמפקח על הבנקים רשאי להורות על הבנקים לייצר לעצמן תנאי רגולציה.

רגולציה של ציווי ושליטה- הרגולטור אומר לבנק- “אתה לא יכול לפעול כי על פי החקיקה אתה צריך להראות לי שיש לך מספיק הון עצמי להוות כרית בטחון מפני קריסה”. כלומר, כדי לקבל רישיון בנקאי המפוקח צריך להראות שיש לו כרית בטחון ועוד- המפוקח צריך לעמוד בשורה של דרישות.

Question 4

דוגמאות לביוש רגולטורי במערכת הפיננסית-

Answer 4

1. בנקים- הרגולטור מפרסם מידע שלילי על הבנקים המדורגים נמוך, במטרה לגרום נזקי מוניטין – ולעודד את הציבור להדיר את רגליו מהבנקים המדורגים נמוך–או להפעיל לחץ על בנק מסוים להשתפר
2. חברות ביטוח-