חלבונים Flashcards

Question

שיעור יעילות של חלבון

Answer 1

היכולת של חלבון לתמוך בגדילה. בכל גרם חלבון כמה גרם רקמה העלנו. נבדק על חולדות צעירות. נותנים להם תזונה עם 10% חלבון ומפחיתים חלבונים מסויימים. נותנים להן את החלבון שרוצים לבדוק. אם ניתן ביצה שהשיעור יעילות שלה הוא 3.8 אז החולדה הוסיפה לעצמה 3.8 גרם בגדילה לכל 100 גרם ביצה שניתנה.

Answer 2

כמה חלבונים אוצרים בגוף לעומת כמה חלבון ספגנו לתוך הגוף. הערך נקבע אחרי ספיגה.

Answer 3

דומה לערך הביולוגי של חלבון אבל מתייחס לא לחלבון שנספג אלא לחלבון שנאכל. כמה חלבון נאצר בגוף לעומת כמה חלבון אכלנו. לכן שיעור הניצול הוא נמוך מהערך הביולוגי.

Answer 4

מחלה שבה חומצה אורית מצטברת במפרקים ויוצרת דלקת מאוד כואבת. הפתרון הוא דיאטה ענייה ב-DNA ו-RNA. רוב המוצרים הצמחיים עניים ב-DNA.

Answer 5

1. איכות החלבון - ככל שאיכותי יותר יתמוך יותר בבניית רקמות, כמות הטעויות תרד וריכוז חומצות האמינו החופשיות בדם יירד. 2. הוספת מקורות אנרגיה נוספים - למשל אחרי אימון עדיף לאכול פחמימות עם החלבונים בשביל שהגוף לא יתעל אותו גם לאנרגיה. 3. השפעה על קצב ספיגת חומצות אמינו - ברגע שקצב הספיגה איטי אפשר לתעל את החלבון לבניית רקמות ולא אנרגיה. לכן עדיף לאכול חלבון שלם ולא מפורק. למשל וויי פרוטאין, חלבון מי גבינה, מכיל הרבה חומצות אמינו חיוניות אבל מסיס מאוד במים ונספג מהר מאוד בגוף. חלבון קזאין, שנמצא גם בחלב, בנוי ומכמה תתי יחידות, מכיל פוספורילציות עליו ונספג לאט.

Answer 6

בודקים את כמות החנקן בשתן. אם יש הרבה חנקן בשתן זה סימן שמאבדים חלבון ולא אוצרים אותו או משתמשים בו לבניית רקמות.

Answer 7

חומצה אמינית חיונית בתנאי. חלק מ-20 חומצות האמינו. יש מסלול ביוכימי בגוף לסינתזה שלה אבל בגלל שהיא משמשת לסינתזה של גלותטיון וטאורין הדרישה אליה היא מאוד גבוהה. לכן נחשבת חיונית בתנאי. מסונתזת במסלול מטבוליזם של פחמן אחד.

Answer 8

תוצר שמתקבל ממתיונין. הוא קריטי במסלולי מטבוליזם של פחמן אחד. חוסר במתיונין בתזונה גורם לפגיעה בכבד.

Answer 9

תוצר לא בריא שמתקבל במסלולי מטבוליזם של פחמן אחד. צריך שהיחס בין מתיונין להומוציסטאין יהיה גובה ולכן צריך לאכול הרבה מתיונין וגם להיפטר מההומוציסטאין. אפשר להיפטר מההומוציסטאין על ידי הפיכה שלה לציסטאין ואת הציסטאין לגלוטתיון או טאורין.

Answer 10

ציסטאין שנצרך בתזונה עובר בדם בצורה של ציסטין - שתי מולקולות של ציסטאין שמחוברות בקשר סולפידי. אם ציסטאין חופשי יעבור בדם קבוצת ה-SH שלו תתחמצן מהחמצן בדם. צורת הציסטין מגינה מפני חמצון. בתוך התא הוא מחוזר ומפורק לשני ציסטאנים. דרך נוספת להעביר ציסטאין בתוך התא היא באמצעות גלוטתיון. יש טרנספורטר שנקרא BOּ+ שמכניס את הציסטין לגוף במערכת העיכול וחזרה בשתן בספיגה חוזרת. במחלה הזו הטרנספורטר הזה נפגע ויש שקיעה של ציסטין בשתן והורס את הכליות. הפתרון הוא לשתות הרבה מים, לשנות את ה-PH של השתן על ידי הפיכה שלו ליותר בסיסי ולתת תרופות מחזרות (יפרקו את הקשר S-S).

Answer 11

טרי פפטיד. מורכב מחומצה גלוטמית, ציסטאין (במרכז) וגליצין.

Answer 12

הקשר ביו הציסטאין לחומצה הגלוטמית הוא דרך השייר הצדדי של גלוטמט וזה קשר מסוג גמא גלוטמיל. הקשר הזה מקנה למולקולה עמידות בפני פרוטאזות, ייצוב של הצורה הסולפהידרית וזה מאפשר ריאקציות יותר מבוקרות ומניעת אוטואוקסידציה. גלוטתיון היא מולקולה אידאילית להעברת ציסטאין לרקמות משום שהכבד מסנתז אותה כל שלוש שעות. זה קורה משום שציסטאין מאוד חשובה בהרבה רקמות בגוף.

Answer 13

גלוטתיון מחוזר התאים זקוקים לגלוטתיון מחוזר בשביל להימנע מאגרגציה ושקיעת חלבונים.

Answer 14

גלוטתיון מחומצן במצב מחומצן גלוטתיון נוסף יתחבר ל-S שבציסטאין.

Answer 15

במצב של פוסטאבסורטיב יש עלייה בגלוטתיון בדם והוא מעביר את הציסטאין לרקמות. המבנה של הגלוטתיון מעלה את ה-PKA של הציסטאין וכך מונע את האוטואוקסידציה. הוא מונע קשירה של מתכות מעבר על המולקולה וכך מונע חמצון שלה.

Answer 16

1. סילוק רעלים וחומרים זרים דרך המטבוליזם. באמצעות מערכת פייז 2 לסילוק רעלים בכבד. מצמדים את מולקולת הרעלן לגלוטתיון ומפרשים דרך מערכת העיכול ודרך הצואה. 2. נטרול מחמצנים והפחתת נזק חמצוני - במהלך המטבוליזם נוצרות נגזרות חמצן פעילות (ROS). באמצעות החזרה של גלוטתיון למצב מחוזר אפשר להפחית את הריאקטיביות. האנזים המחזר הוא GR. 3. שמירה על סביבה מחזרת בתוך התא ושמירה על מבנה החלבונים. סביבה חומצית תפגע במבנה השלישוני של החלבונים. 4. העברת ציסטאין וחומצה גלוטמית לרקמות בגוף. חומצה גלוטמית בעודף בדם היא רעילה והוא מעביר אותה בצורה בטוחה לרקמות.

Answer 17

אנזימים שמכילים סלנוציסטאין במבנה שלהם.

Answer 18

נותן אינדיקציה לגבי עקה חמצונית בתא. ככל שאחוז הגלוטתיון המחומצן בתא גבוה יותר כך הסטרס החמצוני גבוה יותר.

Answer 19

גלוטתיון מופרש מהכבד ונוסע בדם למשל לכליה. על גבי הכליה יש אנזים שמפרק את הקשר הגמא גלוטמילי ומשאיר די פפטיד צסטיאניל גליצין שיספג באופן מהיר לכליה ושם הוא יתפרק לגליצין וציסטאין. בתוך תא הכליה הציסטאין יסונתז לגלוטתיון בעזרת שני אנזימים.

Answer 20

גמא גלוטמיל טראס פפטידאז אנזים שמפרק את הקשר הגמא גלוטמילי בגלוטתיון.

Answer 21

גמא גלוטמיל ציסטאין סינתאז. אנזים שמחבר את חומצה גלוטמית לציסטאין ליצירת די פפטיד. נמצא בתא בתהליך סינתזת הגלוטתיון. אנזים קובע קצב.

Answer 22

אנזים שמחבר את הגליצין לדי פפטטיד של חומצה גלוטמית וציסטאין כחלק מסינתזת גלוטתיון. תלוי ב-ATP.

Answer 23

הזנה דרך הוריד. הזנה פרנטרלית.

Answer 24

ציסטאין צריכה לעבור אינטראקציה עם שני אנזימים. CDO מחמצן את ה-SH לקבוצה סולפידית (2SO). זהו אנזים שיוצר מחויבות למסלול. האנזים הבא הוא CSD שמוציא את הפחמן הדו חמצני של הציסטאין. לאחר מודיפיקציה נוספת מקבלים טאורין. לטאורין יש קבוצת סולפיט שיכול לקשור הרבה מאוד מים ולכן יכול להחזיק מים בתוך התא.

Answer 25

1. רגולציה של נפח התא. בזכות הסולפיט יכולה להחזיק כמות גדולה של מים. 2. בניית מלחי מרה - יש לה ראש פולרי גדול ולכן מתאימה לבניית מלחי מרה. 3. שמירה על קצב לב אנטי אריתמי 4. חשובה להתפחות הרשתית. 5. תמיכה בהתפתחות המוח ומערכת העצבים המרכזית. 6. תפקיד אנטי אוקסידנטי ואנטי דלקתי. מגנה על הרקמות מפני פגיעה של ROS שמופרש בפציעה. טאורין כלוריד מעכב דלקת ויכול להרוג באופן ישיר פתוגנים.

Answer 26

עוזר לטאורין כלוריד לשרוד. טאורין כלוריד הוא תוצר הריאקציה בין האקונומיקה שמערכת החיסון מייצרת לטאורין. מורכב משתי תת יחידות ונמצא בציטוזול. IKB מחזיק אותו ומעכב אותו בציטוזול. כשיש תגובה דלקתית IKB עובר פוספורילציה על ידי IKBK שמקבל סיגנל מהתגובה הדלקתית. כעת NFkB משוחרר ויורד לגרעין ומאפשר שיעתוק של גנים דלקתיים והישרדותיים.

Answer 27

אנשים שמוזנים פרנטרלית (לתוך הוריד) סובלים לרוב מדלקות וסטרס חמצוני רב.

Answer 28

קבוצה מרובת חנקנים בקצה השייר של החומצה אמינית ארגנין.

Answer 29

משום שהיא תמיד טעונה חיובית. היא עוברת פרוטונציה בכל PH פיזיולוגי. תלויה בטרנספורטרים ויש לה מידור מאוד גבוה לרקמות ספציפיות.

Answer 30

NO- חומר שנוצר מארגינין. יש קשר בין כפול למשולש בין החמצן לחנקן. רדיקל חופשי שיש לו מסיסות גם בממברנה וגם בפאזה מימית ולכן יכול לעבור ממברנות. יכול להתחבר לברזל ולכן מתחבר לחלבוני הם ויכול לשנות את הקונפורמציה שלהם.

Answer 31

1. בקרה על לחץ דם. 2. אנטי דלקתי ופרו דלקתי. 3. תפקיד במערכת החיסון הכולל התמודדות עם חיידקים ופולשים. 4. תפקידים אנטי סרטניים. 5. העברת סיגנלים תוך תאיים 6. מניעת נזקי איסכמיה (חוסר בהספקת דם לרקמה).

Answer 32

1. אנזימים ממשפחת NOS שאחראיים לייצור NO מהחומצה האמינית ארגינין. אנזימי NOS עולים ברמתם במצב של דלקת ומפרישים ניטרט ואף מהווים אינדיקציה לדלקת. 2. ניטראט-ניטריט- ניטריק אוקסיד פאתווי. מקור תזונתי. ניטראטים הם חלק מהתזונה, מגיעים הרבה מירקות ופירות. כשאוכלים פירות וירקות החיידקים בפה במהלך הלעיסה מתחילים את המסלול הזה.

Answer 33

מתרחש בכבד. המטרה שלו היא להפוך אמוניה לאוריאה. אמוניה היא מאוד רעילה. גם אוריאה רעילה אבל פחות. הפיכת אמוניה לאוריאה נעשית על ידי דחיסות שונות שמערבות מספר חומצות אמינו ובניהן ארגינין. בגלל שארגינין טעונה חיובית ויש לה קושי לעבור את הממברנה יש לה מאגר נפרד וגדול בכבד המשמש את מעגל האוריאה.

Answer 34

1. ילדים עם עיכוב גדילה עקב תת תזונה. 2. פגיעה בכבד ולאחר ניתוחים המערבים את הכבד. כשיש פגיעה בכבד נשפך לדם האנזים ארגינאז שמפרק את כל הארגינין שקיים בו ולכן צריך לתסף.

Answer 35

דלקת סיסטמטית. במצב כזה יכול להיווצר יצור מוגבר של NO דבר שיכול להוביל לירידה מסוכנת בלחץ דם ולקריסת איברים (הראשון הוא הכבד). כשהדלקת דועכת צריך לתסף בהדרגה.

Answer 36

מרכיב בדופן החיידקים שגורם לדלקת. הוא מפעיל את NFkB וגורם לעלייה ב-NO ותוצרים נוספים. אחד התוצרים הנוספים הוא NOHA שזה ארגינין שעבר הידרוקסילציה על החנקן. הוא מעכב את ארגינז וכך מעגל האוריאה מעוכב וממשיך בצורה מינימלית.

Answer 37

אנזים שמפרק ארגינין. מעוכב על ידי NOHA.

Answer 38

חומר אנטי דלקתי שמערכת החיסון מפרישה כשמעוניינים בהפסקת תגובה דלקתית. מעלים את האנזים ארגינאז (מפרק אריגנין).

Answer 39

משפיע על הבלוטות להפריש הורמונים.

Answer 40

מושפע מארגינין. ארגינין היא חומר סקרטוגני וגורמת לבלבל להפריש אינסולין. אינסולין וארגינין ביחד יובילו להפרשה של הורמון הגדילה.

Answer 41

1. מודיפיקציות שהחומצה האמינית עוברת על גבי החלבון. לאחר שהחלבון יתפרק החומצה כבר לא תהיה חלק מ-20 חומצות האמינו, ה-tRNA לא יזהה אותה ונאבד אותה. משפיע מאוד על היסטידין. 2. איבוד חלבון דרך הצואה. איבוד של חלבון אנדוגני של הגוף - תאים שמתפרקים, אנזימים במיצי עיכול ועוד. מסלול משמעותי באיבוד חומצות אמינו. 15-30%. 3. איבוד חלבון בשתן. חלבון שעובר את הכליות ומצא את דרכו לשתן ולא חלבון שעבר קטבוליזם. 4. סינתזת תוצרים שהם לא חומצות אמינו תוך שימוש בחומצות אמינו. למשל DNA, RNA, טאורין. 5. חמצון חומצות אמינו. הדרך העיקרית לאיבוד חומצות אמינו. שימוש בחומצות אמינו לאנרגיה, מעגל האוריאה ועוד. יכול להגיע גם ל-85% מסך האיבודים. 6. עור, ציפורניים, שיער וזיעה. עור מתקלף, ציפורניים ושיער שגדלים. מוביל לאיבוד של ציסטאין ומתיונין משום שהן משמשות לבניית קראטין. בזיעה מאבדים אוריאה.

Answer 42

מצב שבו אין שינוי בתכולת חומצות האמינו של הגוף ומתרחש מאזן חנקן.

Answer 43

הכמות המינימלית הדרושה למאזן חנקן.

Answer 44

Estimated average requirement מבטא את הצריכה של 50% מהאוכלוסיה עבור כל המאקרונוטריינטים. לא לוקח בחשבון מצבים אנבוליים כדוגמת הריון.

Answer 45

Recommended daily allowance כמות החלבון היומית שצריך לצרוך כדי לשמור על מאזן חנקן. מטרת מדד זה היא מניעת חוסר באוכלוסיה. לוקח בחשבון את EAR ומוסיף עליו שתי סטיות תקן. במצב גדילה צריך להוסיף את כמות החנקן הדרושה לגדילה.

Answer 46

upper limit הערך המקסימלי שניתן לצריכה ושלא נצפה בו נזק.

Answer 47

שיטה המציגה טווח לצריכה. חלבון - 10-35% מסך הקלוריות פחמימות - 45-65% שומנים - 20-30%

Answer 48

מדד חלופי ל-RDA המופיע בעיקר בהקשר של ויטמינים ומינרלים.

Answer 49

מדד "עידן השפע" כשלא חסרים בתזונה רכיבים כלשהם. הצריכה הממוצעת לאוכלוסיה הכללית.

Answer 50

1. תכולת דיאטה מספקת. משתמשים בידע מוקדם לגבי הצרכים שלנו לטובת מסקנות לצורך גדילה. 2. שיטה פקטוריאלית. מסכמת את כל הגורמים לאיבוד חלבון וקובעת דרישה מינימלית למיינטננס. לילדים מוסיפים את הנדרש לגדילה. סכימת האיבודים אינה מדוייקת בגלל שלא כל החלבון שאוכלים הוא באיכות טובה ויש השפעות של גורמים אנטי תזונתיים שמפריעים לספיגת חלבון. 3. מאזן חנקן. השיטה ממנה גזרו את ה-RDA לחלבון. 0.8 גרם לכל ק"ג משקל גוף ליום. לעוסקים בפעילות גופנית 1.25 גרם. 4. חמצון של חומצות אמינו מסומנות רדיואקטיבית. משתמשים בלאוצין מסומן על מנת להעריך את זרימת החלבון בתוך הגוף. בפעילות גופנית לאוצין נמצא פי 10 ממצב בזאלי ולכן משתמשים פנילאלנין מסומן. זו שיטה ישירה להערכת החלבון שיש לצרוך. 5. אינדיקטור לסימון חומצות אמינו. שיטה בלתי ישירה לקביעת DRI של חומצות אמינו ספציפיות. מתאימה לחומצות אמינו חיוניות בלבד. משתמשים בסמן קבוע - פחמן בנשימה או חנקן בשתן.

Answer 51

1. נעכלות החלבון. צריכת חלבון פחות החלבון שיצא בצואה חלקי החלבון הנצרך. מקבלים את מידת הנעכלות של החלבון. 2. זמינות חומצות אמינו. מתחייסת לעיבוד חלבון. מודפיקציות בחלבון כמו בישול שפוגעות בחומצות האמינו בזמן ההפקה של החלבון. הזמינות של החלבונים הללו לבנות חלבונים בתוך הגוף הולכת ונפגעת. 3. הרכב של חומצות אמינו. כמה קרוב ההרכב של חומצות האמינו בחלבון לדרישות. נקבע על ידי חומצה אמינית מגבילה. כך נקבע הציון הכימי.

Answer 52

ערך הנעכלות כפול הציון הכימי שהחלבון קיבל. זו השיטה הנפוצה ביותר לקביעת איכות חלבון. הערך יהיה באחוזים.

Answer 53

דנטורציה והידרוליזה ראשונית של החלבונים. מתבצע על ידי HCL ופפסינים. שלב ראשוני ומינורי, הרוב מתבצע במעי הדק. גם הסרת הקיבה בניתוח לא תפגע בעיכול החלבונים. כשמגיע מזון לקיבה מופרשים אליה פפסינוגנים שהופכים לפעילים ב-PH של הקיבה. לאחר מכן הפפסין שנוצר מתחיל לחתוך עוד פפסינוגנים ומבצע הידרוליזה למגוון חלבונים. (HCL= חומצה הידרוכלורית)

Answer 54

הופכים לפפטידים על ידי פרוטאזות של הלבלב.

Answer 55

יש הידרוליזה של אוליגופפטידים באמצעות פפטידאזות והעברה של חומצות אמינו ודי וטרי פפטידים לאנדרוציטים באמצעות טרנספורטר.

Answer 56

חומצות האמינו החופשיות עוברות בטרנספורטר בין הממברנות. הן יכולות לעבור לאנטרוציט ללא מטבוליזם ולשמש לבנייה של חלבונים ולאנרגיה או שישמשו לבנייה של חומצות אמינו אחרות. יעברו גם דרך הממברנה הבאזולטרלית אל הנימים ודרך מחזור הדם אל הכבד. חלק מחומצות האמינו, כמו גלוטמט, גלוטמין, אספרטט וארגינין יעברו שינויים באנטרוציט ויהפכו לתרכובות אחרות.

Answer 57

רוב החלבונים, אקסוגניים ואנדוגניים, מתעכלים ונספגים כחומצות אמינו חופשיות וגם כדי פפטידים וטרי פפטידים.

Answer 58

החנקן שמופרש מייצג חלבונים אנדוגניים וחלבונים אקסוגניים שלא עברו ספיגה דרך המעי הדק ולא שימשו את חיידקי המעי הגס לגדילה שלהם. (מיקרופלורה במעי מנצלת אותו ואז הוא יוצא בצורת מסה בקטריאלית בצואה ולא בצורת חנקן).

Answer 59

הורמון כולציטוקנין. הוא מגיע ללבלב וגורם ללבלב האקסוקריני להפריש אנזימים וזימוגנים שונים.

חלבונים Flashcards

(84 cards)