לבדי Flashcards
(16 cards)
מה הפתיח לשיר?
השיר “לבדי” מאת חיים נחמן ביאליק הוא שיר קינה לאומי ולירי העוסק ברגשותיו המורכבים של הדובר כלפי העולם היהודי הישן המיוצג בשיר ע”י השכינה ובית המדרש.
הדובר בשיר מצוי בקונפליקט בין עולם היהדות ובין עולם ההשכלה וכן מתאר את תהליך עזיבתו של הדובר את העולם היהודי הישן
מהם ראשי התיבות של השיר?
הק”ן לאמ”ת
ה - האנשה
ק - קונפליקט (אמביוולנטיות), קינה
נ - ניגודים
ל - לירי
א - ארמז מקראי’ אנאפורה
מ - מוטיב הבדידות, מטאפורות
ת - תהליך, תמונה מטאפורית
מה הסגירה של השיר?
ביאליק מציג את הקונפליקט האישי והלאומי על רקע תקופת ההשכלה באירופה, בה יהודים רבים עזבו את הקהילות היהודיות ואת בתי המדרש לטובת העולם היהודי החדש ,החילוני והמודרני, ההשכלה וההשתלבות בעולם האירופאי.
ביאליק אף הוא עזב את העולם היהודי הישן, חזר והתקרב ליהדות, ובסופו של דבר תאר תחושה של תלישות משני העולמות.
הרחיבי האנשה
האנשת השכינה, היא בוכה, חרדה מעזיבתו, מתרפקת וזקוקה להגנת הדובר
איזה סוג שיר זה?
לירי
קינה
לאומי
הרחיבי קונפליקט (אמביוולנטיות)
קונפיקט בין העולם היהודי הישן. בין בית המדרש לבין עולם ההשכלה והשאיפה למודרניזציה.
הרחיבי קינה
השיר מתאר את חורבן בית המדרש והמוות הרוחני הצפוי לדובר.
הרחיבי ניגודים
כולם - וןאני
אור- צל (עולם חדש לעומת השכלה)
הדובר כגוזל - השכינה כציפור בוגרת
תהליך הידרדרות השכנה - התחזקות הדובר.
הרחיבי לירי
הדובר עזב את עולם היהדות אך חש תלוש בשני העולמות.
הרחיבי ארמז מקראי
- מתוך אל מלא רחמים : “תחת כנפי השכינה”, מסמל את תחושת המוות הרוחני שהדובר חש תחת כנפיה.
- מץוך אדת יצחק “על בנה על יחדיה” , השכינה חוששת לגורל הדובר והמוות הרוחני הצפוי לו במידה ויעזוב כפי שאדקת יחצחק, החשש היה ממוות פיזי של יצחק.
- מתוך מגילץ איכה : “ קינה” , חורבן ביעת המדרש מקביל לחורבן בית המקדש ולגורל העם היהודה.
הרחיבי אנאפורה
“כשכלה”
ן
ן
“כשצר”
מגדישה את רוצונו לצאת לעולם החדש.
“וכעין”
ן
ן
“וכעין”
בסיום השיר, הדובר מץתאר את עזיבתו.
הרחיבי מוטיב הבדידות
שזור החל מהכותרת (לבדי). בתחילה הדובר חש בודד בשל עזיבת יהודים, ובהמשך השכינה בודה בשל רצון הדובר, המאמין האחרון, לעזוב.
הרחיבי מטאפורות
בבית א’ - עולם ההשכלה מתואר באמצעות מטאפורות
1. כולם נשאה הרוח
2. כולם סחף האור
3. שירה חדשה, את בוקר חייהם הרנינה
בבית ב’ המטאפורה “ידע ליבי את ליבה” מסמלת את הקרבה ביניהם
בבית ד’ - המטאפורה “ וכשכלה ליבי לחלון” מסמלת את רוצונו לצאת לעולם החדש
בבית וק - המטאפורה “ובדמעה ההיא הרותחת” הדובר מזדגהה עם כאבה לאחר עזיבתו
תהליך הרחיבי
עזיבת הדובר היא הדרגתית כבן העוזב את קון אימו, בתחילה הדובר מתואר כגוזל רך ובהמשך השיר הוא מתחזק במקביל לתלהליך היחלשות השיכנה.
תמונה מטופורית הרחליבי
יחסי הדובר והשכינה כיחסי בן ואימו, גוז וציפור.
בתחילה, הציפור מגינה על הגוזל החסר העכונים שזקוק להגנתה, בבית בק, כנפה נשברת כסמל להיחשותה, בבית דק, הדובר חש שצר לו המקום מתחת לכנפה, ובבית הק, השכינה מנסה לחסום את עזיבת הגוזל שבגר באמצעות כנפה השבורה.