מבחן מיון פרמדיקים Flashcards
(136 cards)
1
Q
נתרן בגוף
A
המרכיב העיקרי בלחץ האוסמוטי החוץ תאי, מושך אליו מים
2
Q
אשלגן בגוף
A
הכרחי בכמות הנכונה לפעילותם של שרירים לרבות שריר הלב. מחסור באשלגן פוגע בפעילות השרירים
3
Q
סידן בגוף
A
דרוש לבניית העצמות ורמתו בפלזמה משפיעה על סף גירוי העצבים והשרירים לרבות שריר הלב וקשור לכוח ההתכווצות של השרירים (טונוס)
4
Q
מגנזיום בגוף
A
מהווה חלק חיוני של מספר אנזימים ומשפיע על פעילות הלב
5
Q
ביקרבונט בגוף
A
משמש כבופר האחראי על מאזן החומצה בסיס בגוף
6
Q
כלור בגוף
A
נוטל חלק עקיף במאזן החומצה בסיס בגוף עקב הנתרן שבו
7
Q
אלקטרוליטים בתא
A
אחראיים על הפעילות הכימית בתא, הפעילות החשמלית בגוף והנעה וניווט של מולקולות בתוך ומחוץ לתא
8
Q
הרשת האנדופלזמטית
A
מדור בציטופלזמה בעל מבנה מסועף ופעילויות ייחודיות. מצויה בכל התאים ומשתפת פעולה עם אברון גולג׳י. יש לה שני אזורים, המחוספס והחלק. האזור המחוספס נקרא כך כי מחוברים אליו ריבוזומים מה שמקנה לו מראה מחוספס והאזור החלק אחראי על פעילות אנזימי ספציפית לרקמה מסוימת.
9
Q
תפקידי הרשת האנדופלזמטית
A
- קיפול ובקרת איכות על קיפול חלבונים המיועדים להוצאה מן התא או לקישור לקרום התא מצדו החיצוני.
- הוספות סוכרים שונים ועיבודם
- פעילה בסינתזה של שומנים ובתהליכים נגד רעלים
- (רק האזור החלק) משתתף בסינתזה של הורמונים מקבוצת הסטרואידים כגון הורמוני מין
10
Q
אברון גולג׳י
A
מערכת חללים המתוחכמים על ידי ממברנות הממוקם ליד הגרעין . בנוי מקפלים קרומיים בעלי חלל פנימי ומהווה המשך ישיר לרשת האנדופלזמטית אשר מתבצעות שם חילופי חומרים רבים באמצעות שלפוחיות. רמת החומציות בגולדי שונה משל הרשת האנדופלזמטית שכן היא משתנה בהתאם לתהליכים שונים הקורים בגולגי.
11
Q
תפקידיו של הגולגי
A
- אריזת חלבוני הפרשה הנוצרית ברשת האנדופלזמטית
- הכוונת תנועת המולקולות השונות למיקומים שונים בתא
- עיבוד חומרים שהתא מפריש אל מחוצה לו
- עטיפת חומר המיועד להוצאת דרך שלפוחיות
12
Q
תפקידי שלד התא
A
- הענקת צורה לתא ושמירה עליה
- יצירת ארגון פנימי בין אברוני התא השונים
- הענקת יכולת תנועה לאברונים בודדים ולתא כולו
13
Q
מיקוטובולים
A
גלילים חלבוניים המשמשים את התא לקביעת צורתו , לחלק מתנועות התא ולסידור הכרומוזומים בעת חלוקה
14
Q
מיקרופילמנטים
A
קורים חלבוניים המורכבים מתת יחידות של החלבון אקטין. מתמחים בתנועה תאית אך מסייעים גם בשמירת צורתו של התא. תפקידם בתנועת התא משמעותי מכיוון שהקישור בין החלבון מיוזין לחלבון האקטין מאפשר תנועה תאית מסוגים שונים בהתכווצות שריר, תנועות אברונים ובועיות ברחבי הציטופלזמה.
15
Q
קורי ביניים
A
נועדו לשמירת המבנה של התא ויציבותו המכאנית בגלל חוזקם
16
Q
חיבור דסמוזום
A
חיבור בין שני תאים הכולל סיבים חלבוניים ואינו מאפשר תזוזה של הממברנות.
17
Q
Tight junction
A
חיבור בין שתי ממברנות של תאים סמוכים. חיבור זה אינו מאפשר מעבר חומרים מלבד כמויות קטנות של מים. נפוץ במערכת העיכול וברקמות חיבור
18
Q
Gap junction
A
שתי ציטופלזמה של תאים מחוברות על ידי תעלות חלבוניות המאפשרות מעבר יונים ומולקולות קטנות בין התאים
19
Q
דנדריט
A
קולט את המידע המגיע לנוירון
20
Q
אקסון
A
סיב עצב ארוך המגיע אל איבר מטרה, תא מטרה או דנדריט אחר. מעביר דחף חשמלי וחומרי מזון מגוף התא לטרמינלים ולהפך. דרך תעלות ייחודיות. עטוף במיאלין
21
Q
תפקידי המיאלין
A
- בידוד האקסון
- הגברת מהירות העברת הזרם החשמלי
- מניעת קצרים בין אקסונים שונים
- שיפור חילוף היונים בין האקסון לנוזל החוץ תאי
22
Q
נוירונים תחושתיים
A
מזהים שינויים בסביבה החיצונית או הפנימית ומשגרים מידע למערכת העצבים המרכזית. מעבירים מידע מההיקף למערכת המרכזית
23
Q
נוירונים מוטוריים
A
מעבירים מידע ממערכת העצבים המרכזית לשרירים ולאיברים הפנימיים. אחראיים על התכווצויות שריר והפרשה מבלוטות
24
Q
נוירונים מקשרים
A
מצויים במוח ומקשרים בין הנוירונים המוטוריים לסנסורים ולקשת הרפלקס. אחראיים על פעולות כמו למידה, תפיסה, זכרון ועוד פעולות מורכבות
25
סינפסה
אזור מפגש בין נוירונים. לא קיים מגע בין הנוירונים ולכן העברה חשמלית אינה אפשרית ובמקומה קיימת העברה כימית של הגירוי מעצב לעצב
26
אוליגודנדוציטים ותאי שוואן
יוצרים קטעי מיאלין באקסונים שונים
27
אסטרוציטים
תאים בעלי שלוחות ארוכות הממלאים תפקיד במעבר אלקטרוליטים וחומרי מזון ממימי הדם לנוירונים ויחד עם תאי האנדותל ממלאים תפקיד במחסום הדם מוח.
28
מיקרוגליה
תאים קטנים המשמשים כתאים בולענים באזורי רקמות פגומות תודות לכושר תנועתם
29
גולגולת
קופסה סגורה הפתוחה במקום אחד ועם פתחים קטנים למעבר כלי דם שתפקידה להגן על המוח
30
Dura matter
קרום קשה העשוי שתי שכבות שבינם עוברים העורקים המזינים את רקמת המוח. מפריד בין ההמיספרות של המוח הגדול והקטן
31
Arachnoid matter
רקמה עשירה באסטרוציטים שיוצרים מבנה שלדי. מתחתיו נמצא חלל הקורים המלא בנוזל שדרה מוח
32
Pia matter
קרום דק היוצר הפרדה הרמטית בין רקמת המוח לגולגולת
33
נוזל שדרה מוח
עשוי מפלזמה ועוטף את המוח ואת חוט השדרה על מנת להגן עליהם מפני זעזועים קלים. מיוצר בחדרי המוח על ידי מערכת הchoroid plexus
34
מחסום דם מוח
בין תאי האנדותל במוח יש חיבור tight junction אשר אינו מאפשר מעבר של פלזמה בין תאים ומכריח לעבור דרך הממברנה בלבד מה שמאפשר סינון של חומרים הנכנסים למוח.
35
המוח הגדול
מורכב משתי המיספרות (ימנית ושמאלית) המקושרות ביניהם באמצעות הcorpus callosum. כל המיספרה מורכבת מארבע אונות (temporal, frontal, parietal, occipital ) .
36
קורטקס
השכבה העליונה של המוח המקיפה את האונות וחודרת בין ההמיספרות. תפקידה לקבל מידע מהפריפריה ולהעבירו לאזורים הרלוונטיים במוח.
37
המוח הקטן
בנוי מקורטקס, מדולה ומחולק לשתי המיספרות המחוברות בבסיסם . המוח הקטן מחובר על ידי נוירונים ואדונים למבנים למבנים אסטרטגיים במוח הגדול ובגזע המוח. אחראי על למידת תנועות, עידון תנועות, קורדינציה, יציבות ושיווי משקל ועובד במנגנון משוב חוזר מול RAS שאחראי על רמת ההכרה
38
גזע המוח
מורכב משלושה חלקים האחראיים לתפקודים פיזיולוגיים בסיסיים ומרכזיים של הגוף : המוח האמצעי, הגשר, והמוח המוארך. נמצא בין חוט השדרה למוח והוא שולט על תפקודים יסודיים כמו הנשימה וקצב הלב
39
מוח הביניים
מורכב מהיפותלמוס, תלמוס ואפיתלמוס הקשורות ביניהן ומקושרות עם המרכזים האסטרטגיים האחרים אך מהווים יחידה אנטומית אחת
40
תלמוס
כל המידע החושי עובר דרכו לפני שמגיע לקורטקס. מבצע עיבוד ראשוני ביותר למידע התחושתי וממין אותו לאונות השונות. בנוסף, משמש כמרכז שליטה על המוטוריקה ומהווה מרכיב חיוני בקביעת רמת ההכרה.
41
היפותלמוס
נמצא מתחת לתלמוס ואחראי על ההפעלה של המערכת האוטונומית (סימפטטית ופראסימפטטית) ועל בקרת ההורמונים בגוף.
42
תפקידי ההיפותלמוס
1. ויסות חום גוף
2. ויסות צימאון
3. ויסות הלחץ האוסמוטי
4. ויסות רמות הגלוקוז בדם
5. פיקוח על בלוטות הפרשה פנימיות
43
אפיתלמוס
מפקח על המערכת האקסטראפרימדלית (שליטה על דחפים מוטורים אפרנטיים) ומוטוריקה עדינה
44
גשר pones
מקשר בין המוח האמצעי ובין האזורים המוטוריים השונים בקורטקס. כמו כן, אחראי על שלבים מסוימים במחזור השינה ובעיקר על שינת REM ומכיל בתוכו את מרכזי הנשימה
45
מוח מוארך
מחבר את גזע המוח לחוט השדרה. אחראי בעיקר על פעילות המערכת האוטונומית שכוללת את מרכזי הוויסות והבקרה של מחזור הדם ומערכת הנשימה. הוא מפקח על פעילותה התקינה של כל מערכת ושומר על קצב לב, נשימה ולחץ דם יציב. כמו כן, במדולה נעשית ההצלבה המוטורית ששם מידע מן ההמיספרה הימנית מגיע אל האיזור השמאלי ולהיפך
46
העצבים הקרניאלים
יוצאים מגזע המוח ושייכים למערכת העצבים המרכזית. גוף הנוירון נמצא במערכת המרכזית והאקסון יוצא מהגולגולת ומגיע ישירות לאיבר המטרה ללא נוירון נוסף.
47
עצב הריח
מגיע ישירות לרצפטורים בחלל האף
48
עצב הראייה
יוצא מהאונה האוקסיפיטלית במוח הגדול ומגיע לחלק האחורי של העין. אזור חישת האור. בדרכם לעין האדונים מצטלבים על מנת לקבל תמונה תלת מימדית
49
עצב מניע העין
אחראי על תזוזת העין והאישון ומושפע מכמות האור הנקלטת
50
עצב הפנים
אחראי על יכולות כמו עצימת עיניים וחיוך
51
עצב הואגוס
הגדול והמשמעותי בעצבים. קשור בפעילות המערכת הפראסימפטטית ואחראי על פעולות כמו הזלת רוק, הקאה, פעילות מערכת העיכול וכו
52
חוט השדרה
המשכו של גזע המוח ותפקידו לקשר בין המוח לגוף הפריפריאלי. עושה זאת על ידי העברת מסרים סנסורים מן הגוף אל המוח ומסרים מוטורים מן המוח אל הגוף. נוירונים בעלי מסר מוטורי יוצאים מעמוד השדרה דרך החלק הבטני ונוירונים בעלי מסר סנסורי נכנסים לעמוד השדרה דרך החלק הגבי.
53
מערכת העצבים ההיקפית
מקשר בין המערכת המרכזית לבין הגוף. כוללת את עצבי חוט השדרה, גנגליונים אוטונומיים ועוד. תפקידה לעצבב את כל חלקי הגוף ולקשר בין מערכת העצבים המרכזית לפריפריה. המערכת נחלקת לחטיבה סומאטית (אחראית על פעולות רצוניות) וחטיבה אוטונומית .
54
המערכת הסומאטית
נקראתי גם המערכת הרצונית, תפקידה לעצבב שרירי שלד ולשלוט על פעולות רצוניות שאותם מבצע הגוף
55
המערכת האוטונומית
מווסתת פעולות גופניות שאינם נותנות לשליטת התודעה (כגון עיכול ונשימה). מעצבבת איברים פנימיים, בלוטות ושרירים חלקים.כוללת שלב ביניים הנקרא גנגליון ונחלקת לשתי מערכות הפועלות במקביל ובאיזון (סימפטטית ופראסימפטטית) בהתאם לגירויים חיצוניים ופנימיים.
56
גנגליון אוטונומי
צביר תאי עצב המשמש תחנת ביניים בין האקסון המגיע מהמוח או מעמוד השדרה לבין נוירון השולח אקסון לאיבר המטרה
57
המערכת הסימפטטית
אחראית על תגובת הלחם או ברח ופעילה במצבי לחץ, חירום ואיום פתאומי. במצבים אלו ישנו ניתוב אנרגיה לשרירים על מנת שיהיה להם כוח להגיב בצורה מהירה ופתאומית . בזמן פעילות המערכת פעילויות עיכול ויצירת שתן מופסקות וישנם שינויים בזרימת הדם, כיווץ של כלי דם בעור, הרפייה של שרירי הנשימה , הפרשת אדרנלין ועוד.
58
קטאכולמינים
קבוצה של נוירוטרנסמיטורים והורמונים השייכים למערכת הסימפטטית ונמצאים בסינפסות כגון אדרנלין, דופמין ונוראדרנלין. מפורקים על ידי האנזימים MAO &COMT
59
המערכת הפראסימפטטית
פעילה בעיקר במצב מנוחה ואחראית על פעילויות שגרתיות של הגוף. מווסתת פעילויות פיזיולוגיות רצופות כמו נשימה וקצב לב. מופעלת על ידי רפלקסים בתגובה לגירויים פנימיים ובזמן פעילותה מופרש הנוירוטרנסמיטור אצטילכולין המפורק על ידי האנזים אצטיל כולין אסטרז.
60
תפקידי המערכת הפראסימפטטית
שימור אנרגיה, עיכול והפרשה, הגדלת מאגרי אנרגיה והתחדשות תאים, הפרשת הורמוני גדילה
61
חלוקת הלב
עלייה ימנית ושמאלית ( מעל המסתם) חדר ימין ושמאל (מתחת למסתם)
62
אנדוקרדיום
השכבה הפנימים ביותר של הלב. בנויה משכבה דקה של תאי אנדותל היוצרים דופן חלקה למדורי הלב
63
מיוקרדיום
שכבת השריר העבה והמשמעותית מבין שכבות הלב הבנויה מתאים המסודרים בצפיפות עם חיבורי gap junction אשר מאפשרים מעבר מועט של חומרים ומעבר זרמים חשמליים בין תא לתא.
64
אפיקרדיום
שכבה חיצונית העוטפת את השריר
65
פריקרדיום
שכבה העוטפת את הלב , כמעין שק שבו עובד הלב. בין הפריקרדיום לאפיקרדיום ישנו חומר סיכה המונע שפשוף בין השכבות
66
עליות הלב
עשויות רקמת שריר דקה יחסית ואינן עומדות בעומס גבוה, מקבלות דם מהורידים שממקדים את הדם מכל רקמות הגוף
67
חדרי הלב
עשויים רקמת שריר עבה ומפותחת המשמשת לדחיסת דם דרך העורקים אל הגוף.
68
מחזור הדם הגדול
חדר שמאל מזרים דם מחומצן דרך אבי העורקים אל כל הגוף. בהגיעו לרקמות הדם משחרר חמצן וקולט פדח מהתאים וחוזר אל עליה ימין
69
מחזור הדם הקטן
חדר ימין מזרים דם דרך עורק הריאה אל שתי הריאות שם משתחרר מהדם הפדח. הדם קולט חמצן וחוזר אל עלייה שמאל.
70
למה דופן חדר שמאל עבה מדופן חדר ימין?
בגלל שחדר ימין דוחס דם לריאות ואילו חדר שמאל דוחס לכל הגוף. נפחי הצדדים זהים אך לחציהם שונים
71
מסתמים סהרוניים
נמצאים בין החדרים לכלי הדם היוצאים מהם.
Aortic valve בחדר שמאל
Pulmonary valve בחדר ימין
72
מסתמים צניפיים
מפרידים בין העליות לחדרים. בעלי שרירים האחראיים לפתיחה וסגירה הנקראים שרירים פפילרים המחוברים לדופן הלב הפנימית על ידי רקמת חיבור הנקראת choroid tendinea.
73
Triscupid valve
מפריד בין עליה לחדר ימין
74
Mitral/biscupid valve
מפריד בין עלייה לחדר שמאל
75
המערכת הקורונרית
רשת כלי דם המספקת דם ללב ומפנה תוצרי לוואי ופסולת. מוצאה הוא שני עורקים המתפצלים קרוב למוצא אבי העורקים בחדר שמאל
76
Right coronary artery
מספק דם לעלייה וחדר ימין, למערכת ההובלה החשמלית לדופן התחתונה של חדר שמאל. מתפצל לסעיפים המפנים דם לאזורים שונים בלב.
77
Left maim coronary artery
מזין את המסה העיקרית של שרירי הלב. מתפצל לשני סעיפים עיקריים: left anterior descending, circumflex
78
Left anterior descending
מספק דם לדופן הקדמית, ולעתים גם לדופן התחתונה לקירות חדר שמאל. מתפצל לסעיפים דיאגונליים המגיעים לקירות הלב.
79
Circumflex
מספק דם לחלק האחורי והצידי של חדר שמאל
80
העורקים הקורונרים
מזינים את שריר הלב אך לא את הדם הנמצא בחללי הלב (הדם לא עובר ישירות מחללי הלב לעורקים). מחוברים זה לזה באמצעות אנסטמוזות שכמותם משפיעה על היכולת של הלב לקבל אספקת דם דרך מעקפים טבעיים במקרה של חסימה.
81
ניקוז הדם במערכת הקורונרית
הורידים מתנקזים לcoronary sinus שנשפך לעליה ימין
82
מערכת ההולכה החשמלית
מאפשרת יצירת דחפים חשמליים שמתחילים בעליות ועוברים לחדרים. הדחפים הללו גורמים לכיווץ מכאני של הלב, דחיסת הדם לחדרים ומאפשר את פעילותו של הלב באופן רציף.
83
יצירת הדחפים החשמליים בלב
נוצרים בתאים הנמצאים בתקרת העלייה הימינית בקבוצת תאים הנקראית קוצב הלב הראשי. קוצב הלב יוצר פולסים חשמליים בקצב של 60-100 בדקה שזה קצב לב נורמלי במנוחה
84
הולכת הדחף החשמלי בלב
הדחף החשמלי שנוצר בקוצב זורם לכיוון רצפת העליות דרך סיבי הולכה הנקראים סיבי בכמן. הדחף עובר לכלל העליות וגורם לכיווץ מכאני של שרירי העליות.
85
סיסטולה
התכווצות הלב. מתחיל כאשר הלב מלא בדם והמסתמים סגורים. החדרים מתכווצים והלחץ בהם עולה. כאשר הלחץ מגיע לשיאו מסתמי הכיסים נפתחים ודם זורם בחוזקה אל עורקי הריאה ואל אבי העורקים. פתיחת המסתמים המאוחרת נועדה לעלות את לחץ ההזרקה.
86
משך הסיסטולה
0.28 שניות
87
דיאסטולה
הרפיית הלב. פעולה פסיבית בעלת חשיבות רבה לפעילות הלב. בזמן הדיאסטולה שריר הלב רפוי, המסתמים הצניפיים פתוחים, מסתמי הכיסים סגורים והלב מתמלא בדם. בסוף הדיאסטולה מתרחש כיווץ של העליות שמרוקנות את הדם שהצטבר בהם אל החדרים.
88
משך הדיאסטולה
0.52 שניות
89
שלבי מילוי הלב בדיאסטולה
1. הרפיית חדרים (פתיחת המסתם המיטרלי וטריקוספידלי ומילוי מהיר של רוב נפח החדרים)
2. המשך מילוי איטי יותר של החדרים
3. כיווץ העליות (כיווץ קל של העליות המוסיף כ15-20% לנפח המילוי הכללי של החדרים)
90
תפוקת לב
מחושבת על ידי נפח פעימה כפול קצב לב. בזמן פעולה תפוקת הלב עולה על ידי הגברת קצב לב וקיצור זמן הדיאסטולה
91
קצב הלב
נקבע על ידי מערכת ההולכה של הלב בשיתוף עם המערכת הסימפטטית והפראסימפטטית
92
עצבוב פראסימפטטי
נעשה על ידי עצב הואגוס . מעצבב את הsinus node & AVnode. גירוי פראסימפטטי מוריד את קצב הלב.
93
עצבוב סימפטטי
מופעל באמצעות הורמונים סימפטומימטיים כגון אדרנלין. גורם להגברת קצב הלב. בזמן פעילות גופנית אדרנלין משוחרר כדי לעלות את מספר פעימות הלב ולספק חמצן לשרירים ואותו דבר גם במצבי התרגשות או פחד.
94
כוח ההתכווצות של הלב
נקבע על ידי מערכת ההולכה של הלב ועצבוב סימפטטי.
95
רצפטור B1
נמצא בשריר הלב ובמערכת ההולכה ומופעל על ידי שליחים סימפטומימטים כמו אדרנלין מה שמגביר את כוח התכווצות הלב
96
שלושת שכבות העורק
טוניקה אדונטיציה, טוניקה מדיה, טוניקה אינטימה
97
טוניקה אנודטיציה
השכבה החיצונית של העורק. מקנה חוזק וצורה
98
טוניקה מדיה
השכבה האמצעית. עשויה שריר בעל יכולות אלסטיות ואפשרות לשינוי קוטר כלי הדם
99
טוניקה אינטימה
השכבה הפנימית ביותר העשויה שכבת ציפוי חד תאית צפופה של תאי אנדותל. שכבה זו חלקה מאוד ולזה חשיבות רבה לתקינות כלי הדם
100
אבי העורקים
העורק הגדול ביותר. מוצאו מחדר שמאל והוא מספק דם לכל הגוף באמצעות כלי דם קטנים יותר המתפצלים ממנו הנקראים עורקיקים
101
עורקיק
כלי דם המתפצל מהעורק אשר מסוגל לשנות את קוטרו בהתאם לדרישות הגוף ומכיל שסתומים המשמשים כווסתים הידראולים. תפקידו לווסת את זרם הדם המגיע לנימים באמצעות הרחבה, היצרות או חסימה מלאה של העורקיק. מאפשר קיום סביבה מתאימה לחילוף החומרים בנימים ומסייע בוויסות לחץ הדם בגוף
102
וריד
מנקזים דם מרקמות הגוף ומחזירים אותו ללב. כ70% מנפח הדם נמצא בורידים בכל רגע נתון. בעלי יכולת התכווצות והרפיה מוגבלת יותר מעורקים.
103
וריד נבוב עליון ותחתון
מעבירים דם עני בחמצן אל הלב
104
וריד הריאה
מוביל דן עשיר בחמצן אל עליה שמאל
105
גורמים המסייעים לחזרה ורידית
1. מסתמים למניעת זרימה לאחור
2. נפח הדם ולחץ הזרימה
3. פעולות שרירי השלד והנשימה
4. פעילות השרירים החלקים המקיפים את הורידים
106
עצבוב כלי הדם
מעוצבבים על ידי המערכת האוטונומית ועצב הואגוס בעיקר. עמוסים ברצפטורים המגורים על ידי הורמונים שונים. עצבוב תקין מאפשר ויסות לחץ דם והתאמתו לסביבה הפנימית והחיצונית של הגוף. מרכז השליטה על כלי הדם נמצא בגזע המוח והמרכז המשני נמצא במוח השדרה.
107
המטוקריט
היחס החלקי של כדוריות הדם מכלל נפח הדם. בגבר 45% ובאישה 42%
108
אלבומין בפלזמה
השנא העיקרי של מומסים שונים ומהווה חלק מכריע בשמירת על לחצים אוסמוטיים בכלי הדם.
109
גלובולין בפלזמה
בונה חלק מפקטורי הקרישה, מהווה חומר מוצא ממנו מייצר הגוף אנזימים שונים וממלא תפקיד חשוב במערכת החיסונית
110
פיברינוגן
חלבון הנוצר במהלך תהליך קרישת הדם
111
אוריאה
נוצרת מפירוק חלבונים
112
קראטנין
נוצר מפירוק קראטין
113
חומצה אורית
נוצרת מפירוק חומצות גרעין
114
בילירובין
תוצר פירוק של המוגלובין
115
אריטרוציט
כדוריות דם אדומות. ייצורם מבוקר על ידי הכליות . הכליות רגישות לירידה באספקת החמצן הנישא על ידי הכדוריות מה שגורם לשחרור הורמון כלייתי בשם אריטרופואטין המגרה את מח העצם לייצר עוד כדוריות.
116
גרנלוציטים נאוטרופילים
ביצוע פגוציטוזה של פולשים וכו ושחרור כימיקלים בתהליכים דלקתיים
117
גרנוליצטים בזופילים
תפקידם העיקרי הוא הרחבת כלי דם בזמן זיהום. מפרידים הפרין שמפרק קרישים
118
גרנלוציטים אאוזונופילים
חיסול פרזיטים, פועל מיידית בתגובה אלרגית
119
מונוציטים
מייצרים מקרופאג׳ים ומפרישים חומרים נוגדי שכפול וירוסים
120
לימפוציט B
ייצור נוגדנים, מייצר תאי פלזמה
121
לימפוציט T
משתתפים בתגובה החיסונית, נחלקים למספר תתי סוגים המחסלים תא ים נגועים ומחוללי מחלות
122
תאי טי צטוטוקסים
תאים שתפקידם להרוג תאים נגועים בנגיפים ותאים שבתהליכי התמרה סרטנית
123
תאי טי הלפר
מפעילים תאים אחרים במערכת החיסון
124
תאי טי רגולטורים
תפקידם לדכא את מערכת החיסון על מנת למנוע דלקות כרוניות ומחלות אוטואימוניות
125
תאי NKT
תאים המייצגים רצפטורים של תא NK שתפקידם לעורר את המערכת החיסונית
126
חלל האף
מורכב משלוש קונכיות שעליהן שערות קטנות. הקונכיות מקבלות אספקת דם מרובה על מנת לחמם וללחח את האוויר הנכנס לריאות במסוף לסינון שהוא עובר על ידי השיערות
127
פרינקס, גרון, לוע
מתחיל מהפתח האחורי של האף וממשיך עד לקנה הנשימה ולפתח הוושט. תפקידיו הם לאפשר ולווסת מעבר אוויר אל מערכת הנשימה דרך קנה הנשימה ומעבר של מזון את מערכת העיכול דרך הוושט.
128
נסופרינקס
החלק העליון ביותר של הגרון המתחיל בחלק האחורי של האף וממשיך עד החיך הרך
129
אורופרינקס
מתחיל מהחיך הרך וממשיך עד לאפיגלוטיס. בעצם החלק האחורי של חלל הפה המכיל את הענבל והשקדים
130
לרינגופרינקס
החלק התחתון של הגרון. נחתם בין האפיגלוטיס לבין מיתרי הקול.
131
לרינקס
הגבול ממנו והלאה מתחיל קנה הנשימה, תפקידיו הם: להעביר את האוויר מהפרינקס לריאות, מהווה מסתם המונע מעבר של מוצקים ונוזלים לריאות, מעורב ביצירת הקול
132
קנה הנשימה
מעביר את האוויר מהלוע אל הריאות. מסתיים בנקודת הפיצול לסימפונות. מורכב מרקמות חיבור , שריר חלק לא רצוני וטבעות סחוס בצורת האות סי. כולל ריריות ושערות קטנות המסייעות להגן על דרכי הנשימה התחתונות ומסלקות לילה ובקטריות באמצעות שיעול
133
העץ הסימפוני
הסמפונות הראשוניות מצופות בשכבת ריר ושערות ומכילות טבעות סחוס לשמירה על פתיחותם. הסמפונות הראשוניים מתפצלים לשניוניים וככל שמתחלקים יותר הופכים לשריריים יותר כאשר כמות הסחוס פוחתת.
הסמפונות השניוניים הופכים לברונכיולים המורכבים משריר בלבד ויכולים להתכווץ ולהרפות בהתאם לצורכי הגוף ולגירויים. הברונכיולים מתפצלים עד לסמפון הנושם ושם מתחיל החלק הנושם של מערכת הנשימה. הברונכיולים הנושמים מתפצלים עד לנאדיות הריאה
134
נאדיות הריאה
היחידה התפקודית של מערכת הנשימה, מתבצע בהם חילוף הגזים (חמן לדם ופדח מהדם). הנאדיות מוקפות ברשת צפופה של נימים עורקים ווורידים. הנימים מאפשרים מעבר תקין ומספיק של גזים מהדם לריאות ולהפך.
135
חומר סורפקטנט
מיוצר בנאדיות, מונע תמט (התמוטטות נאדיה)ושומר עליהן פתוחות
136
השרירים המשתתפים בתהליך הנשימה
בין צלעיים, שרירים גביים, שרירים קדמיים, שרירי הצוואר, סרעפת, שרירי עזר
