מדיה חברתית בזמן מצבי חירום, הצלה וסכנה

Question 1

תקשורת בזמן סיכונים – שלבים?

Answer 1

א. יידוע – ליידע את הציבור מה קרה.
ב. סיוע אזרחים
ג. צמצום סיכונים
ד. סגירת אירוע

Question 2

המרתון בבוסטון לפי השלבים?

Answer 2

א. לאחר ביצוע הפיגוע, משטרת בוסטון יידעה על המקרה.
ב. פורסמה תמונה של המחבל וקריאה לעזרת הציבור.
ג. בקשה לא לשדר בלייב את מקומות חיפוש השוטרים.
ד. הודעה על תפיסת המחבל.

Question 3

הפיגוע בת”א לפי השלבים?

Answer 3

א. לאחר ביצוע הפיגוע, משטרת ישראל יידעה על המקרה.
ב. פורסמה תמונה של המחבל וקריאה לעזרת הציבור באיתורו.
ג. בקשה להתרחק מזירת האירוע ולהסתגר בבתים.
ד. הודעה על תפיסת המחבל.

Question 4

השפעת הפיכת הרשתות החברתיות המקוונות לפופולאריות במצבי חירום

Answer 4

הן אומצו על ידי גופים ממשלתיים ורשמיים במצבי חירום והצלה כאשר יש צורך לפנות לאזרחים רבים

Question 5

שותפות עם הציבור?

Answer 5

שיתוף הציבור בידע לצורך השגת מטרה מסוימת. בפעולה זו משתמשים באמצעים הרטוריים הקיימים.
לדוג’ – לא לסייע לאויב, לא להדהד איומי טרור

Question 6

הקורונה כמצב חירום מדוע יש חשיבות בסיפוק מידע?

Answer 6

אי ידיעה מובילה לסטרס.

Question 7

מוכנות (Preparedness)

Answer 7

• החלק המשמעותי בניהול המשבר הוא ביכולת להתכונן אליו.
• מוכנות מתרחשת גם במרחב הדיגיטלי.
  לדוג’ – הודעת פיקוד העורף בפייסבוק על כך שעלולה להתרחש רעידת אדמה.

Question 8

מדיה חברתית ואמון בממשל בזמן מגיפה ?

Answer 8

• במחקרים אחרונים דווח על קשר חיובי מובהק בין איכות והיקף המידע הממשלתי המשותף עם אזרחים לבין האמון בממשלה.

Question 8

עם הפיכת הרשתות החברתיות המקוונות לפופולאריות, הן אומצו על ידי גופים ממשלתיים ורשמיים במצבי חירום והצלה
מה כולל המידע?

Answer 8

הפצת מידע על התגוננות והכנה, הפצת מידע בזמן אירועים, איתור ושיח עם אזרחים ואף סיוע במאמצי חילוץ

Question 8

מה הייתה מטרת המחקר של גל ונועה בנושא הקורונה?

Answer 8

מטרתו הייתה לבחון ולהתמקד בשימוש של גופי ממשלה בישראל במדיה חברתית לצורך הנגשת מידע לאזרחים הנוגע לאזהרות, הנחיות וכל מידע נוסף אשר משמעותי לרווחת ובריאות הציבור.

Question 8

מה הקשר שנמצא בין מדיה חברתית ואמון בממשל בזמן מגיפה ?

Answer 8

• במחקרים אחרונים דווח על קשר חיובי מובהק בין איכות והיקף המידע הממשלתי המשותף עם אזרחים לבין האמון בממשלה.

Question 8

מחקר הקורונה מה נעשה בשיטת המחקר ניתוח תוכן?

Answer 8

ניתוח תוכן כמותי ואיכותני של הפעילויות והמידע המשותף על ידי ארבעת משרדי הממשלה העיקריים אשר מובילים את המאבק בנגיף

Question 8

מה היו הממצאים של ניתוח התוכן במחקר הקורונה?

Answer 8

א. מתוך 920 פוסטים, נמצא כי 145 פוסטים (15.7%) אינם קשורים באופן ישיר או עקיף לנושא הקורנה.
ב. תכנים המשתייכים לקטגורית ‘מגבלות’ זכו לשיעורי המעורבות (Engagement) הגבוהים ביותר וכן לסנטימנט החיובי וגם השלילי הגבוה ביותר. זאת בעיקר בשל העובדה שהציגו ידיעות בעלות ערך חדשותי וחיוני באותו הזמן.

Question 9

מה נמצא במחקר הקורונה בחלק האיכותני שכלל ראיונות עומק עם אזרחים ישראלים?

Answer 9

א. עייפות מדיה – לאנשים נמאס
לשמוע את כל הנתונים של הקורונה
ב. דיס-אוריינטציה והיעדר מידע ממשלתי בהיר: אתרים ממשלתיים מסורבלים בעיות בקבלת שירותים דיגטליים.
ג. צורך בדוברות אחידה – אין צורך שגורמים שונים יעבירו אותו תוכן בצורה שונה. דיס-אוריינטציה
ד. עלייתם של מובילי דעת הקהל (נציגים לא-רשמיים)-
לדוג’ – פרסומים של יורם לס, פורומים של מתנגדי חיסונים וכו’.

Question 10

מסקנות המחקר של הקורונה?

Answer 10

א. קיים צורך מהותי בהאחדה של השירותים הממשלתיים והנגשתם לאוכלוסיות רחבות ככל הניתן.
ב. עומס המידע ומגוון הערוצים הביא ל’עייפות מדיה’ ולצורך בתיווך על ידי חברים, קרובי משפחה ומובילי דעת קהל.
ג. עלייתם של הגורמים הבלתי-רשמיים מצריכה את גיוסם לטובת המלחמה בתחלואה: שמירה על ההנחיות, התחסנות ועוד.
ד. משרדי הממשלה צריכים לפעול ולקדם להנגשת מידע כללי באמצעות שאלות ותשובות, מידע ויזואלי באמצעות אינפוגרפיקה וסרטונים בכדי להפחית אי-ודאות וחשש.