מושגים והגדרות סופי Flashcards
(361 cards)
1
Q
ס׳ 1 לפקודת השותפויות
A
חבר בני אדם שהתקשרו בקשרי שותפות.
2
Q
שותפות
A
כל הגורמים לוקחים חלק בניהול מבחינת הון פיזי והון אנושי. קיימות שותפויות בהן לא כל השותפים מנהלים.
- מדובר בדין שיורי, עם זאת לא כל זכות משותפת בנכס יוצרת שותפות (ס׳ (2)(1)).
3
Q
מאפייני השותפות:
A
א. לפחות 2 אנשים.
ב. תאגיד לשם הפקת רווח.
ג. ניהול משותף בפועל.
ד. חבות ביחד ולחוד ברווח ובהפסד.
4
Q
דרישת רישום בשותפות:
A
יש חובת רישום (ס׳ 6 לפקודת השותפויות) ושותפות שנרשמה מהווה תאגיד (ס׳ 66(א) לפקודת השותפויות).
- החוק והפסיקה לא הכריעו האם שותפות לא רשומה עדיין מהווה ישות עצמאית. יכול להיות קנס בגין אי רישום (ס׳ 6 לפקודת השותפויות).
5
Q
ø החלטות במסגרת השותפות:
A
• החלטה בשותפות מתקבלת פה אחד וניתן להתנות על כך (ס׳ 36 לפקודת השותפויות). עזיבת שותף את השותפות מביאה לפירוק (ס׳ 41(א)(3) לפקודת השותפויות).
• ניתן להמחות את הרווחים אך לא את זכות הניהול. כדי לעשות זאת נדרשת הסכמה של כלל השותפים.
6
Q
ø שותפים עם אחריות מוגבלת:
A
• שותפות יכולה להיות מוגבלת, אך בתנאי שיהיה שותף כללי אחד שיהיה אחראי באופן אישי לחובות השותפות (ס׳ 57(ב) לפקודת השותפויות).
• כדי לא להטיל את כל הסיכון על שותף אחד, אפשר לפתוח חברה בע״מ שתהיה השותף הכללי.
7
Q
חברה
A
תאגיד המורכב מבעלי מניות
8
Q
זכות שליטה
A
זכות להשתתף באסיפה הכללית ולהצביע בה (ס׳ 188 לחוק החברות).
9
Q
זכות הונית
A
• זכות הונית- זכות להשתתף ברווחי החברה השוטפים (ס׳ 190 לחוק החברות).
• זכות הונית- זכות שיורית בנכסי החברה בפירוק (ס׳ 248 לחוק החברות).
10
Q
תכלית החברה
A
התכלית היא השאת רווח. ניתן לדאוג גם לעובדים או לציבור.
- לא חל על חברה לתועלת הציבור (ס׳ 11(ב) לחוק החברות).
11
Q
¿ איך מיישבים בין התכליות לחברה הסותרות לכאורה?
A
ידידיה שטרן- ניתן להתחשב באוכלוסיות נוספות מלבד בעלי המניות כשזה משיא את הרווח בטווח הארוך.
12
Q
תקנון החברה
A
החוזה בין בעלי המניות. כולל מס׳ רכיבים (ס׳ 18 לחוק החברות):
א. שם החברה.
ב. מטרות החברה.
ג. כמות המניות שחברה יכולה להנפיק (כדי להגן על האינטרסים של בעלי המניות הראשונים).
ד. תניות אחרות.
13
Q
שינוי התקנון
A
ניתן לשינוי ברוב רגיל של בעלי מניות (ס׳ 20(א) לחוק החברות). יש לכך מס׳ חריגים:
א. קביעה אחרת בתקנון (ס׳ 20(ב)).
ב. הצעה בדבר שינוי הרוב הדרוש לתיקון דורשת את אישור הרוב המוצע (ס׳ 20(ג) לחוק החברות).
ג. חיוב בעל מניות להזרים הון נוסף / להגדיל את אחריותו דורש הסכמה גם מצידו (ס׳ 20(ד) לחוק החברות).
ד. שינוי זכויות במניות מצריך אישור של רוב בקרב אותו סוג מניה.
14
Q
פס״ד כבלי ציון נ׳ לאומי פיא
A
החלטה הפוגעת סוג מניות מסוים. מה קורה אם מישהו מחזיק בשני סוגי המניות? מבחן האינטרס. בעל המניות יוכל להצביע רק באסיפה של סוג המניות ממנו יש לו יותר.
15
Q
מניה
A
מניה- מימון הוני. החברה מנפיקה מניות ומקבלת עבורן תשלום. בעלי המניות מקבלים תמורה במכירת המניות / בחלוקת דיבידנד. הרווח תלוי ברווחי החברה.
16
Q
אגרת חוב
A
אגרת חוב- מימון ע״י חוב. החברה לוקחת הלוואות בתמורה לריבית קבועה וסוחרת בהלוואותיה. ניתן להנזיל את הכסף גם מבלי להגיע למועד תום ההלוואה.
17
Q
מניות בכורה
A
מניות בכורה- התניה על השיוריות. עדיפות בקבלת הרווחים.
18
Q
אג״ח להמרה
A
אג״ח להמרה- זכות להמיר את איגרת החוב למניות רגילות לפי תנאים קבועים מראש.
19
Q
סוגי חברות
A
• חברה פרטית- מניות לא הונפקו לציבור הרחב.
• חברה ציבורית- מניות הונפקו לציבור הרחב (כלומר ליותר מ-35 אנשים).
• חברת אגרות חוב- חברה שלא הנפיקה מניות, אלא גייסה את ההון דרך אגרות חוב בבורסה. מוטלת עליה רגולציה כמו של חברה ציבורית.
מהי הנפקא מינה?
על חברות ציבוריות חלות הוראות רגולטוריות שונות המחייבות אותה בחובות גילוי ודיווח שונות.
למה זה חשוב?
חשוב שיהיו את החובות הנ״ל על חברות ציבוריות שכן אלו פונות לקהל לא מתוחכם שיש להגן עליו.
20
Q
חברה ציבורית והבורסה
A
• המאפיין העיקרי הוא שמחיר המניה מוצג בצורה פומבית ומדויקת.
• הבורסה מאפשרת גיוון השקעות וכך פיזור סיכונים יעיל.
21
Q
יעילות במובן החזק
A
יעילות במובן החזק- מחיר המניה מגלם את כל המידע הפרטי והציבורי שרלוונטי לצורך הערכת ערך החברה.
22
Q
יעילות במובן החצי חזק
A
יעילות במובן החצי חזק- מחיר המניה מגלם את כל המידע הציבורי אך לא את המידע הפרטי.
23
Q
יעילות במובן החלש
A
יעילות במובן החלש- מחיר המניה לא מגלם באופן מדויק לא את המידע הציבורי ולא את המידע הפרטי. מהמקרים של GAMESTOP ו-SIGNAL לומדים שהשוק לא יעיל בכלל.
24
Q
תופעת הארביטראז׳
A
תופעת הארביטראז׳- פער בין השווקים. מחיר מניות דואליות הוא שונה בין השווקים בהם הן נסחרות וזה מעיד על כך שהבורסה אינה יעילה במובן החזק.
25
חוק החברות הוא חוזה מדף. מה ההצדקות לכך?
הוזלת עלויות עסקה- במקום הרבה מו״מ יש הסדר ברור ומוכן שמאפשר שת״פ זול.
סטנדרטיזציה- מקל על אינטראקציות עסקיות כי כולם אותו דבר. לא צריך ללמוד מ-0.
חברה היא פקעת חוזים בין כל הגורמים שמשתפים בה פעולה שמסדיר את החובות והזכויות באופן שחוסך עלויות.
26
פס״ד סלומון נ׳ סלומון
לחברה יש פונקציה נוספת מלבד לאפשר שת״פ. לחברה יש תכלית כלכלית והיא אישיות משפטית נפרדת. ההפרדה הנכסית בין הנכסים ובין החובות האישיים מאפשרת להשיג מימון זול יותר לעסק (הנסמן וקרקמן חידדו את הרציונל הכלכלי).
27
ס' 4 לחוק החברות
ס׳ 4 לחוק החברות מעגן את הקונספט של אישיות משפטית נפרדת של חברה. מדגיש שמדובר באישיות משפטית שכשרה לזכויות וחובות.
28
פס"ד LEE:
פס״ד LEE: לחברה יש אישיות משפטית נפרדת ולכן היא מאפשרת יחסי עובד-מעביד בינה ובין בעליה. כלומר, לאדם יכולים להיות 2 כובעים: בעל חברה ועובד.
29
פס"ד רוזנצוויג
פס״ד רוזנצוויג: בעקבות הקונספט של אישיות משפטית נפרדת של חברה אתה יכול להיות גם בעלי חברה וגם עובד בה.
30
פס"ד אחוזת רחבים
פס״ד אחוזת רחמים: עצם הבעלות בחברה והחזקת המניות לא מקנה בהכרח זכות במקרקעין של החברה, בעקבות האישיות המשפטית הנפרדת.
31
פס"ד דובדבני
פס״ד דובדבני: בשותפות אם כל השותפים התחלפו, לא מדובר עוד באותה שותפות והאישיות המשפטית השתנתה גם היא.
32
חברה בע״מ
אימוץ תכונה של הגבלת אחריות. הגבלת אחריות מונעת מנושי החברה לגבות מהבעלים את חובם.
התכונה מחזקת את ההפרדה בין הבעלים ובין החברה
33
הרציונאלים (4) לחברה בע"מ
(1)תמרוץ נטילת סיכון עסקי
(2) מצמצם חוסר וודאות ועלויות עסקה
(3) זול לתמחר פרמיית סיכון של חברה מאשר בעלי מניות
(4) הקטנת עלויות פיקוח של מנהלים ועל בעלי מניות
34
חסרונות הגבלת האחריות
(1)סיכון מוסרי- ניצול לרעה ע״י הבעלים
(2) החצנה של נושים לא רצוניים- רציונל רלוונטי רק כלפי מי שיכול לחשב את הסיכון
(3) החצנה של נושים לא מתוחכמים- אין להם מספיק ידע כדי להעריך את הסיכון.
35
ס' 247 לחוק החברות
ס׳ 247- משתתף לא צריך לשלם יותר ממה שקיבל על עצמו לנכסי החברה בעת פירוק.
36
ס' 35 לחוק החברות
ס׳ 35- החברה צריכה לציין בתקנון האם היא בע״מ.
37
ס' 26 לחוק החברות
ס׳ 26- אם האחריות מוגבלת צריך לציין זאת בשם החברה ולכתוב ״בע״מ״.
38
ס' 344(ב) לחוק החברות
ס׳ 344(ב)- במעבר מחברה מוגבלת ללא מוגבלת יש צורך באישור פה אחד של בעלי המניות.
39
ס' 344(א) לחוק החברות
ס׳ 344(א)- מעבר מחברה לא מוגבלת לחברה מוגבלת מצריך אישור ביהמ״ש.
40
פס״ד פרי העמק:
פס״ד פרי העמק: דרישה להזרמת כספים מצריכה אישור פה אחד. מה קורה באגודה שיתופית?
השופט ברק- באגודה שיתופית לא צריך את ס׳ 20(ד) ואפשר להגיע לאותה תוצאה דרך אישיות משפטית נפרדת ללא צורך בהגבלת אחריות כשהחברה קיימת עדיין יש הפרדה בין אישיות החברה ובעלי המניות.
השופטת פרוקצ׳יה- אם אין אחריות מוגבלת, אין אישיות משפטית נפרדת ואפשר לגבות מבעלי המניות גם ללא חדל״פ.
פרופ׳ חנס- תיאורטית יכולה להיות חברה בע״מ שהתקנון שלה יאפשר השקעת משאבים נוספים.
צריך לשים לב להבדל בין אישיות משפטית נפרדת ובין הגבלת אחריות:
אישיות משפטית נפרדת- החברה עצמה נושאת בחובות וזכויות. מפריד בין החברה ובין בעלי המניות ונושאי המשרה.
הגבלת אחריות- נושים לא יכולים לעבור בין האדם והחברה ולהפך. חובות לא גולשים מהאדם לחברה.
41
התגברות על הגבלת האחריות:
ניתן להגיע לכיס הבעלים ולעקוף את הגבלת האחריות ע״י הרמת מסך וע״י דוקטרינות חוץ תאגידיות (ביסוס עילה ישירה כלפי בעלי המניות).
42
ס' 54 לחוק החברות
ס׳ 54 לחוק החברות קובע שאורגן של חברה יכול לחוב אחריות אישית על מעשים שעשה בשם החברה.
43
פס"ד י.פ.ע.מ
פס״ד י.פע.מ: מי שנפגע מעוולה הוא נושה לא רצוני ולכן הוא זכאי לתבוע את נזקיו ממנהל החברה ככל שהאחרון ביצע את העוולה אישית. נוטים להרחיב את אפשרות העקיפה של הגבלת האחריות כי מדובר בנושה לא רצוני ולכן הרציונל לא מתקיים (השופט שמגר בפס״ד צוק אור).
44
פס"ד בריטיש קנדיאן
פס״ד בריטיש קנדיאן: עובדת היותו של אדם אורגן החברה לא מקנה לו חסינות נזיקית אם ביצע את המעשה הרשלני. פסיקה חריגה. נושה חוזי-רצוני שעקפו בשבילו את הגבלת האחריות.
45
פס"ד פנידר
פס״ד פנידר: השופט ברק קובע כי יש חובת תום לב מכוח ס׳ 12 לחוק החוזים וזו חלה גם על הגורמים שחותמים על הסכמים בשם החברה וניתן להטיל עליהם אחריות מכוח זה. דובר כאן על מצג שווא, לכן למרות שמדובר לכאורה בנושה רצוני הוא נחשב נושה לא רצוני מהסיבה הזו. גם אם יש התקשרות יזומה יכול להיות שמהותית מדובר בנושה לא רצוני, כי לא ניתן היה לתמחר את הסיכון. הרציונל לא מתקיים ולכן נצמצם בכל זאת את הגבלת האחריות.
46
פס״ד מתתיהו נ׳ שטיל
פס״ד מתתיהו נ׳ שטיל: עצם מעמדו של אדם כאורגן בחברה לא מטיל עליו אוטומטית אחריות אישית בגין עוולות התאגיד. מנגד, הדבר לא מקנה חסינות אוטומטית אם יתקיימו כל יסודות האחריות הנזיקית. מנהלים אינם אחראים כלפי צד ג׳ שהתקשר באופן רצוני עם החברה.
47
2 תנאים חלופיים של אור במתתיהו
השופט אור קובע 2 תנאים חלופיים להטלת אחריות אישית על נושא משרה כלפי נושה רצוני:
מומחיות אישית- נושא המשרה הוא בעל מומחיות יוצאת דופן בגינה התקשרו עימו.
יחסים מיוחדים- למתקשר יש מערכת יחסים מיוחדת עם הגורם בחברה ובעקבות מערכת היחסים הוא מתקשר עם החברה.
חיסרון: יוצר תמריצים שליליים לפיתוח מומחיות / יצירת קשרים על לקוחות.
איך מתגברים על החיסרון? (1) מתנים בחוזה- הגנה על נושא המשרה מפני נשיאה בהשלכות הפרת חובת זהירות; (2) ביטוח רשלנות מקצועית- אם יש רשלנות מקצועית הביטוח ישלם.
48
הרמת מסך
ס׳ 6(א)(1) לחוק החברות מאפשר לביהמ״ש לייחס חוב של חברה לבעלי המניות בה אם מצאו שנכון לעשות כך בנסיבות העניין, במקרים חריגים בהם השימוש באישיות המשפטית נעשה באחד מאלה:קיפוח, הונאה, מימון דק, סיכון בלתי סביר
49
פס״ד אפרוחי הצפון
פס״ד אפרוחי הצפון: השופטת פרוקצ׳יה (רוב)- מימון דק כשלעצמו מצדיק הרמת מסך; השופט רובינשטיין (מיעוט)- יש צורך בדבר מה נוסף על מנת שמימון דק יצדיק הרמת מסך.
השופטת פרוקצ׳יה משתמשת בטיעון חברתי. יש להגן על נושים לא מתוחכמים ונושים לא רצוניים שעצם המציאות המימונית הנ״ל מהווה סיכון גדול עבורם. השופט רובינשטיין גם הוא מגן על החלש מאחר והוא מגן על היזמים הקטנים כדי שיוכלו להקים חברות גם בלי הון רב.
50
פס״ד פניגשטיין
מימון דק שנוצר בחיי החברה- פס״ד פניגשטיין: כשיש חשש לקריסה אך היא אינה וודאית אין חובה לגלות על כך לנושים. אי הגילוי ועצם קיומם של הקשיים לא יוצרים עילה להרמת מסך.
מצבים בהם ברור שהחברה במצוקה ולא תשרוד ויש על כך מידע קונקרטי וודאי נשארו בצריך עיון.
51
פס״ד דלתות חמדיה
הרמת מסך במקרי הון מדולל- פס״ד דלתות חמדיה: הרחבת האפשרות לתבוע לפי תו״ל גם במצבי אי גילוי ולא רק מצג שווא. השופט ברק מטיל חובת גילויי מכוח ס׳ 12 לחוק החוזים.
52
הדחייה / הרמת מסך חלקית
ס׳ 6(ג) לחוק החברות קובע דחיית מיקום של בעלי המניות בכובעם כמלווים בסדר הנשייה.
כדי להפעיל את ההדחיה יש לעמוד בתנאי ס׳ 6(א)(1) לחוק החברות (שתהיה תרמית / מימון דק).
פס״ד אפרוחי הצפון: הדחיית החוב צריכה להיות באישור ביהמ״ש. השופט רובינשטיין מעלה אפשרות לפיה רף ההוכחה ביחס למימון הדק נמוך יותר ככל שמדובר בהדחיה.
53
ס׳ 52יד1(א) לחוק ניירות ערך
הדחייה סטטוטורית בהון מדולל:
ס׳ 52יד1(א) לחוק ניירות ערך קובע 3 תנאים להרמת מסך אוטומטית ללא ס׳ 6 לחוק החברות:
בעל שליטה- מי שיש לו מעל 50% מהמניות הוא בעל שליטה. יכולים להיות גם בעלי שליטה עם פחות כאשר יש שליטה אפקטיבית.
בתאגיד מדווח בקשיים- תאגיד שנמצא בקשיים ועליו לדווח על כך בפן החשבונאי. בעיקר חברות ציבוריות.
המחזיק בתעודות התחייבות של התאגיד- מחזיק באג״ח באופן פרטי.
הסעד המתקבל הוא סעד המקביל להדחיה הרגילה.
54
2 חריגים להדחייה סטוטורית
להוראת חוק זו יש 2 חריגים:
הסכמת נושים בהסדר פשרה (ס׳ 350 לחוק החברות)- אם החברה מגיעה להסדר פשרה, ניתן להסכים בו על כך שבעל השליטה יפרע יחד עם יתר הנושים.
בעל שליטה שמחזיק אג״ח משעת ההנפקה או הלווה ישירות לחברה- מי שקנה בשוק המשני מאבד את זכותו כנושה. מי שקנה בשוק הראשוני והזרים כסף לחברה זכאי לזכות.
למה יש את ההבחנה? כדי שבעלי השליטה לא ינצלו מוכרים עקב מידע פנימי שיש ברשותם.
55
הרמת מסך מדומה
ס׳ 6(ב) לחוק החברות- ייחוס זכויות וחובות החברה לבעל המניות וייחוס זכויות וחובות בעל המניות לחברה. מתוך כך ביטול ההפרדה בין בעל המניות והחברה.
קביעת סעד קיצוני. התגברות על הגבלת האחריות לצד פגיעה בתכונת האישיות המשפטית הנפרדת.
56
פס״ד החברה לאנציקלופדיות
פס״ד החברה לאנציקלופדיות: מכוח שיקולי צדק ותקנת הציבור נשללת האפשרות להסתתר מאחורי הישות המשפטית הנפרדת ולטעון טענות סותרות. טשטוש ההבחנה וקביעה לפיה כשאדם חתם בשם החברה הוא לא יכול לטעון אחרת כאדם פרטי. הרמת מסך מדומה
57
פס"ד מוברמן
פס״ד מוברמן: השופט בך (רוב)- שיוך הזכויות החוזיות של הבעלים לחברה באמצעות הרמת המסך המדומה כדי לאפשר עילת תביעה; השופט מצא (מיעוט)- אין צורך להשתמש בהרמת מסך, ניתן להשתמש בדוקטרינות חוץ תאגידיות. הרמת מסך מדומה
58
פס״ד אינטרקולוני השקעות מסמכים מהחברה הבת והנכדה. בפס"ד אינטרקולוני השקעות
פס״ד אינטרקולוני השקעות: חובת גילוי של חברות בנות במסגרת תביעה נגזרת- ס׳ 198א לחוק החברות מאפשר גילוי מסמכים מהחברה הבת והנכדה. בפס״ד ייחסו חוב של הבעלים (גילוי מסמכים) לחברה הנכדה. הרמת מסך מדומה
59
פס"ד ישקר
פס״ד ישקר: האם חובת הגילוי של חברת האם הציבורית חלה גם על חברת הבת הפרטית? השופט ברק קובע שיש לחברת הבת חובת גילוי דרך חובת הגילוי של חברת האם עקב פרשנות תכליתית, במקרים בהם מתקיים מבחן ההשפעה המהותית (מעל 25% בחברה הפרטית). הרמת מסך מדומה
60
פס"ד ברנוביץ'
פס״ד ברנוביץ׳: החברה הציבורית והחברה הפרטית נשלטות ע״י אותו אדם ויש ערבות של החברה הציבורית על נכסי החברה הפרטית. חובת הגילוי והדיווח חלות גם על החברה הפרטית. הטלת אחריות לנזק הנובע מהפרה של חברת הבת על חברת האם. בניגוד לפס״ד ישקר, בפס״ד ברנוביץ׳ היה חשש מעסקה עם ניגוד עניינים. הרמת מסך מדומה
61
2 תנאים להיווצרות בעיית הנציג
P הבעיה שיוצר המבנה הבסיסי של החברה היא בעיית הנציג. יש 2 תנאים:
1. ניגוד אינטרסים- האינטרסים של המייצג והמיוצג אינם זהים.
2. פערי מידע- כשלמיוצג יש מידע והוא יכול לפקח על המייצג באופן אקטיבי זה בסדר. הבעיה מתחילה כשלמיוצג אין את המידע הדרוש כדי לפקח.
פערי מידע נפוצים בחברות ציבוריות. גם כי הרבה שחקנים הם לא מתוחכמים, אבל גם כי רובם מושקעים בהרבה חברות ומתוך אדישות רציונלית לא שווה להשקיע בפיקוח.
62
בעלי מניות ומנהלים
בעלי מניות ומנהלים- המנהלים אחראים על ניהול החברה עבור בעלי המניות ועליהם להשיא את רווחי בעלי המניות. האינטרסים השונים: (1) פער בשימוש במשאבים; (2) פער בנוגע לנטילת סיכונים; (3) פער באופק ההשקעה; (4) פער בנוגע לחלוקת דיבידנדים.
63
בעלי מניות ונושים אחרים
בעלי מניות ונושים אחרים- כדי להשיא את רווחיהם בעלי המניות יכולים לקחת החלטות ברמת סיכון גבוהה שאם ייכשלו יוטלו על כל הנושים. זו תוצאה של הגבלת האחריות. האינטרסים השונים: (1) פער בנוגע לנטילת סיכונים; (2) פער בנוגע לחלוקת דיבידנדים.
64
בעלי מניות הרוב ובעלי מניות המיעוט
בעלי מניות הרוב ובעלי מניות המיעוט- ההחלטות המתקבלות באסיפה מוכרעות לפי הצבעת הרוב. יכול להיווצר ניגוד אינטרסים בין הרוב והמיעוט: (1) פער בנוגע לנטילת סיכונים; (2) מינוי מקורבים; (3) עסקאות בעלי עניין.
65
מחזיקי מניות ובעלי מניות
מחזיקי מניות ובעלי מניות (גורדון וגילסון)- הגופים המוסדיים מחזיקים במניות עבור האנשים הפרטיים שמהווים בעלי המניות בפועל. הם פותרים את בעיית האדישות הרציונלית והפיקוח. בפועל אכפת להם מהתשואה היחסית ולא מהתשואה הכוללת, השקעה בפיקוח תפגע בהם ולכן הם לא עושים זאת.
66
תפקידי האסיפה הכללית
o האסיפה הכללית- כינוס בעלי המניות (ס׳ 57):
א. פיקוח על הדירקטוריון- בחירת ופיטור דירקטורים ורו״ח מבקר (ס׳ 59, 57(3), 239); שינוי תקנון (ס׳ 20); אישורים מיוחדים (ס׳ 57).
ב. נושאים עם זיקה ישירה לבעלי המניות- בעיות קיצוניות בהן מערבים את בעלי המניות כמו הזרמת כספים, שינוי זכויות הצעה וכו׳.
67
תפקידי הדירקטוריון
א. התווית מדיניות החברה- כל ההחלטות המשמעותיות נתונות לו כמו הנפקות, אישור חוזים מהותיים ועוד.
ב. פיקוח על ההנהלה- מינוי ופיטור מנכ״ל, אישור דו"חות, עסקאות בעלי עניין ועוד.
ג. האורגן בעל הסמכות השיורית (ס׳ 49)- כשהחוק לא קבע במפורש למי הסמכות שייכת ויש ספק, ברירת המחדל היא שהוא באחריות הדירקטוריון.
〜 יו״ר דירקטוריון לא יכול להיות מנכ״ל (ס׳ 95(ב)). יש שני חריגים: (1) רוב מתוך המיעוט תומך; (2) כשכמות המתנגדים לא עולה על 2% (ס׳ 121(ג)).
〜 אם יש בעל שליטה שפועל כדירקטור צללים יהיו לו את אותן חובות כמו של דירקטורים אחרים וניתן יהיה לתבוע אותו בגין הפרתן.
68
תפקידי המנהל הכללי
o מנכ״ל- בעל הסמכות בניהול וביצוע החברה (ס׳ 121(א)). תפקיד לא מוגדר בבירור בין השאר כולל חתימה על חוזים, קביעת תנאי העסקה וכו׳.
69
דירקטור חיצוני
o דירקטור חיצוני (ס׳ 239)-
א. מתמודד עם בעיית הנציג של הרוב והמיעוט.
ב. שני תנאים למינוי: (1) חוסר תלות בבעל שליטה / בהנהלה; (2) בחירה ע״י רוב מקרב המיעוט / אי התנגדות של 2%.
ג. צריך לפחות 2 בחברה ציבורית (ס׳ 57(4)). אחד עם הכשרה פיננסית ואחד עם הכשרה מקצועית (ס׳ 240(א1)).
70
וועדת הביקורת
o וועדת ביקורת- תת וועדה של הדירקטוריון (ס׳ 115):
א. מינימום 3 חברים. מורכבת מרוב של בלתי תלויים וכוללת את כל הדח״צים.
ב. תפקידי הוועדה (ס׳ 117)- קביעה אם עסקה נחשבת חריגה; בדיקת ליקויים מהותיים; ביקורת על מבקר פנים ורו״ח מבקר; קביעת הליך אישור עסקאות חריגות.
71
וועדת תמלוגים
o וועדת תגמולים (ס׳ 118)- החלטות
72
רו"ח מבקר
o רו״ח מבקר- מתמנה ע״י האסיפה (ס׳ 57) ומבקר את הדו״חות הכספיים השנתיים.
73
מבקר פנים
o מבקר פנים- כפוף להנהלה ולא לאסיפה (ס׳ 148) בודק את תקינות פעולות החברה (ס׳ 151).
74
¿ האם ניתן להתנות על חלוקת התפקידים?
ניתן להאציל סמכויות כלפי מעלה ולא כלפי מטה (ס׳ 50-51): אסיפה יכולה לקבל סמכות מדירקטוריון; דירקטוריון יכול לקחת פעולות של ההנהלה.
75
o הוראות ממשל תאגידי מומלצות (תוספת ראשונה לחוק החברות):
o הוראות ממשל תאגידי מומלצות (תוספת ראשונה לחוק החברות):
מדובר בהמלצה. אין חובה לקחת, אם לוקחים צריך הכל.
א. קביעת שיעור דירקטורים בלתי תלויים (כשאין בעל שליטה = רוב; כשיש בעל שליטה = שליש).
ב. הגבלת כהונת נושא משרה כדירקטור.
ג. קביעת ישיבה שנתית של דירקטוריון עם וועדת ביקורת בלי נוכחות נושאי משרה.
ד. החמרת תנאי הבחירה של דח״צים (רוב מתוך המיעוט, בלי חריג 2% ובלי קשר לבעל מניה גם אם אינו בעל שליטה).
ה. תכניות הכשרת דירקטורים.
ו. וועדת ביקורת בנוכחות רו״ח מבקר ומבקר פנים.
76
יתרונות לשוק השליטה
א. יתרון- מתמודד עם בעיית הנציג בין בעלי מניות ומנהלים. אם המנהל לא יתנהל כראוי, ערך החברה יירד וניתן יהיה להשתלט עליה השתלטות עוינת.
77
חסרונות לשוק השליטה
ב. חיסרון- (1) עצם השליטה בחברה היא בעלת ערך; (2) יש מס׳ מצומצם של בעלי שליטה ולא בטוח שיהיה מי שיזהה את הבעיה.
78
יתרונות לשוק המנהלים
א. יתרון- מתמודד עם בעיית הנציג בין ההנהלה ובעלי המניות. מנגנון להחלפת מנהלים לא יעילים ע״י פגיעה במוניטין שלהם אם לא יבצעו את תפקידם כראוי.
79
חסרונות לשוק המנהלים
ב. חיסרון- המנהל יכול להתנות בתקנון חבילות פרישה גדולות אם יפטרו אותו; גלולת רעל: חלוקת מניות לכל בעלי המניות מלבד המשתלט כך שמדללים את חלקו היחסי.
80
יתרונות לשוק ההון
א. יתרון- מתמודד עם בעיית הנציג בין המנכ״ל ובעלי המניות. אם המנכ״ל לא מתפקד כראוי קשה לגייס הון. לכן כדי שהאופציה תישאר פתוחה בפניו המנכ״ל יתנהל כראוי.
81
חסרונות לשוק ההון
ב. חיסרון- לא רלוונטי אם לא צריך הון נוסף. בנוסף, הבורסה לא תמיד משקפת את הערך האמיתי.
82
יתרונות לשוק המוצרים
א. יתרון- מתמודד עם בעיית הנציג בין המנכ״ל ובעלי המניות. אם אין תפקוד ראוי המכירות יצומצמו והמנכ״ל יפוטר.
83
חסרונות לשוק המוצרים
ב. חיסרון- לא רלוונטי כשיש מונופול.
84
חובת הזהירות סעיפים
ø ס׳ 252(א)- נושא משרה חב בחובת זהירות כלפי החברה. החברה יכולה לתבוע את נושא המשרה נזיקית על ההפרה.
ø ס׳ 252(ב)- חובת הזהירות כלפי החברה לא מונעת הטלת חובת זהירות כלפי גורמים אחרים מכוח חוקים אחרים.
ø ס׳ 253- קובע את תוכן חבות הזהירות. נושא המשרה צריך לפעול כמו נושא משרה סביר באותן עמדה ונסיבות. בכלל זה, גם איסוף וחיפוש המידע צריכים להיות סבירים.
85
ø כלל שיקול הדעת העסקי
ø כלל שיקול הדעת העסקי:
- נושא המשרה יהיה חסין מתביעה בגין הפרת חובת הזהירות אם התקיימו 3 תנאים מצטברים:
1. היעדר ניגוד עניינים בזמן קבלת ההחלטה.
2. ההחלטה התקבלה בתום לב.
3. ההחלטה התקבלה באופן מיודע.
הנטל הוא על התובע להוכיח שאחד התנאים לא מתקיים. אם הוכיח זאת, הנתבע צריך להוכיח שהם כן התקיימו.
מה הרציונל? (1) מניעת הרתעת יתר. אנחנו רוצים שהם ייקחו סיכונים; (2) מניעת ביקורת שיפוטית על החלטות עסקיות גרידא.
86
פס"ד ואן גורקום
פס״ד ואן גורקום: מכירת מניות החברה. נושא המשרה לא קיבל את הגנת כלל שיקול הדעת העסקי כי לא עמד בתנאי השלישי. לא הייתה הערכת שווי.
דעת הרוב- לא עמדו בתנאי השלישי. התרשלו כי לא אספו מספיק מידע. הכל היה מהיר ולא מיודע ולכן הכלל לא חל. רף איסוף המידע הוא גבוה.
דעת המיעוט- היו כאן אילוצי זמן. אם היו מחפשים עוד מידע היו מפסידים אותה.
העולם העסקי הוא מהיר, תמיד ניתן לחפש עוד מידע אבל יש לכך מחיר.
87
פס"ד דיסני
פס״ד דיסני: מינוי מנכ״ל עם מצנח זהב מופרז. רוצים לתבוע את הדירקטוריון בגין הפרת חובת זהירות על כך שלא ביצע את החישובים ומנע את המצב מלכתחילה. ביהמ״ש לא דורש ידיעה של כל פרט ופרט בהחלטה ולכן התנאים מתקיימים והמנהלים לא נושאים באחריות. דרישה לפרקטיקה בסיסית ולא כל פרקטיקה שקיימת בשוק. בחינה סובייקטיבית.
88
פס"ד בוכיבינדר
פס״ד בוכיבינדר: השופט ברק קובע מס׳ תנאים- (1) דירקטור צריך לנקוט באמצעי זהירות סבירים שנגזרים מרמת הסיכון שבהחלטות; (2) האחריות נמדדת בהתאם לנגישות למידע; (3) ייתכן מצב קיצוני לפיו העילה תקום גם כלפי דירקטור שהתנגד להחלטה.
89
פס"ד better place
פס״ד better place: טענו שנושאי המשרה הגיעו לחדלות פירעון עקב הפרת חובת הזהירות. השופט גרוסקופף בוחן, מגיע למסקנה שעומדים ב-3 התנאים ולכן מסלק את התביעה על הסף.
90
פס"ד ורדינקוב
פס״ד ורדניקוב: השופט עמית קובע שכלל שיקול הדעת העסקי חל בישראל. עם זאת, הוא חל בצורה ולא במהות כי מאפשרים אותו רק אחרי בחינת כל ההחלטות לעומק.
91
כלל שיקול הדעת העסקי המוגבר + פס"ד ורדניקוב
ø כלל שיקול הדעת העסקי המוגבר:
- חל כשקיים ניגוד עניינים גבולי. בד״כ במקרה של מנגנונים נגד השתלטות עוינת.
- נטל ההוכחה הוא על הנתבע להוכיח 2 תנאים מצטברים לקבלת החסינות:
1. ההחלטה הייתה מתוך היגיון עסקי סביר שנועד לקידום החברה- מתחם סבירות.
2. ההחלטה התקבלה בגילוי מלא.
- פס״ד ורדניקוב: טענה נגד אלוביץ׳ שביצע פעולות (משיכת דיבידנדים) שלא לטובת החברה כדי לאפשר לו לעמוד בהתחייבויות שיצר ברכישה הממונפת וכך הפר חובת זהירות.
השופט עמית קובע שיש כאן ניגוד עניינים מבני ולכן עושה שימוש בכלל שיקול הדעת העסקי המוגבר.
התובע צריך להוכיח קיום ניגוד עניינים: (1) בעל השליטה השפיע על קבלת ההחלטה; (2) יש שינוי משמעותי במבנה ההון של החברה.
הנתבע צריך להוכיח כנגד: (1) נושאי המשרה פעלו בשקיפות תוך גילוי מלא; (2) ההחלטה התקבלה תוך היגיון עסקי סביר- (א) בעל השליטה לא היה בקשיי נזילות חריגים; (ב) החלטת בעל השליטה סבירה.
92
פס״ד uncoal corp
פס״ד uncoal corp: הדירקטוריון הפעיל גלולת רעל כתגובה לניסיון השתלטות על החברה. יש ניגוד עניינים גבולי ולכן לא ניתנת החסינות של כלל שיקול הדעת העסקי.
הנטל עבר לנתבע להוכיח את שני התנאים הנדרשים לכלל זה.
93
ø חובות נושאי משרה על אי פעולה לצמצום חדלות פירעון
94
חובות נושאי משרה על אי פעולה לצמצום חדלות פירעון
חובות נושאי משרה על אי פעולה לצמצום חדלות פירעון (חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי): ס׳ 288- אם ביהמ״ש הגיע למסקנה שדירקטור או מנהל כללי ידעו או היו צריכים לדעת שהתאגיד נמצא בחדלות פירעון, ולא נקטו באמצעים סבירים לצמצום היקפה, ביהמ״ש יכול להטיל עליהם אחריות אישית לנזקים שגרמו לנושים.
ס׳ 288(ב)- חזקה כי דירקטור או מנכ״ל נקטו אמצעים סבירים אם פעלו כך:
א. קיבלו סיוע מגורמים שמתמחים בשיקום תאגידים.
ב. ניהלו מו״מ עם הנושים כדי להגיע להסדר חוב.
ג. פתחו הליכי חדלות פירעון- מינו נאמן.
95
ס' 254(א)
ø ס׳ 254(א)- כחלק מהחובה המוטלת על נושא המשרה עליו לפעול בין היתר כך (לא רשימה ממצה):
1. הימנעות מניגוד עניינים- עצם ניגוד העניינים מהווה הפרת חובת האמונים (המקרה הקלאסי).
2. הימנעות מפעולה שיש בה תחרות עם עסקי החברה- לא להתחרות עם החברה אישית.
3. הימנעות מניצול הזדמנות עסקית של החברה כדי להשיג טובת הנאה לעצמו או לאחר- חל גם כשמדובר בהזדמנות שהחברה לא רוצה לנצל אם אין אישור ממנה (פס״ד ריגל; פס״ד ביטון).
4. גילוי ידיעות או מסמכים שנוגעים לענייני החברה- חובת גילוי לחברה ביחס למידע שהגיע אליו מתוקף תפקידו.
96
ס׳ 254(ב) +בזק + חובת רבלון
• ס׳ 254(ב)- חובת האמונים כלפי החברה לא גורעת מקיום חובת אמונים כלפי אדם אחר.
• פס״ד בזק: הפרת חוק תמיד מהווה הפרת חובת אמונים גם אם היא לטובת החברה, כי היא לא יכולה להיות בתום לב.
• חובת רבלון: בעסקה בה ההנהלה והדירקטוריון יזמו את המכירה של החברה, יש מבחן חמור- הם מחויבים רק למיקסום ערך לבעלי המניות ויש לחתור למקסימום ערך זה.
97
ס׳ 106
ø ס׳ 106- אי הפעלת שיקול דעת עצמאי של דירקטור בהצבעה מהווה הפרת חובת אמונים
98
חובת פיקוח של הדירקטוריון:
ø חובת פיקוח של הדירקטוריון:
- הדירקטוריון מחויב לפקח על ההנהלה.
- פס״ד caremark: אי הפיקוח על הסוכנים שהפרו את החוק מהווה הפרת חובת אמונים. צריך שיהיה מדובר באי פיקוח מתמשך ומערכתי.
- פס״ד stone: קביעת שני המבחנים לבחינה האם אי הפיקוח מהווה הפרת חובת אמונים:
1. מחדל הדירקטורים שלא ניסו לאכוף- לא נוצר מנגנון בקרה לבדיקת העובדים.
2. התעלמות מודעת- הדירקטורים התעלמו באופן מודע מהדגלים האדומים.
מבחן חמור: יש להראות שהדירקטורים ידעו שבהתנהלותם הם מפרים חובת אמונים עקב אי פיקוח.
- פס״ד כפר תקווה: סיווג הפרת חובת הפיקוח תחת הפרת חובת הזהירות.
הרציונל: יש הבדל בחומרה. בהפרת חובת אמונים דורשים מודעות, בהפרת חובת זהירות אין יסוד נפשי כזה. לכן, קל יותר להוכיח את זה בחובת זהירות. מצד שני ניתן יהיה לפטור ממנו אם הוא תחת חובת זהירות.
- פס״ד city group: הפרת חובת הפיקוח היא רק ביחס לאי פיקוח שהוביל להפרת חוק ולא לאי פיקוח על החלטות עסקיות.
99
ס' 255(א)
ø עקיפת חובת האמונים:
- החובה היא חובה קוגנטית. ניתן לעקוף חלק מהמגבלות שנובעות ממנה.
- ס׳ 255(א) קובע שחברה יכולה לאשר פעולה מאלו בס׳ 254(א) אם התקיימו 2 תנאים (מצטברים):
1. נושא המשרה פעל בתום לב והפעולה או האישור שלה לא פוגעות בטובת החברה.
2. גילוי מלא של האינטרס האישי בפני הגורמים המאשרים- נושא המשרה גילה לחברה זמן סביר לפני המועד לדיון באישור את מהות עניינו האישי בפעולה.
כשיש עסקאות חריגות של בעל עניין צריך הליך אישור מיוחד.
100
ס' 193(א)
P חובת הגינות:
ø חובה על בעלי השליטה כלפי החברה.
כדי להיות בעל שליטה צריך מעל 50% ממניות החברה. מספיק שיש הסכם הצבעה / נוהג עם בעלי מניות אחרים כך שיחד יוצרים דבוקת שליטה.
- ס׳ 193(א)- חובת ההגינות מוטלת על:
1. בעל שליטה בחברה.
2. בעל מניה שיודע שאופן ההצבעה שלו יכריע בהחלטת האסיפה הכללית או אסיפת הסוג.
3. מניית זהב- בעל מניה שיודע שיש לו לפי התקנון את הכוח למנות או למנוע מינוי של נושא משרה או כוח אחר.
101
ס' 193(ב)
ס׳ 193(ב)- על הפרת חובת הגינות חלים הדינים בגין הפרת חוזה.
פס״ד קוסוי: מכירה חובלת (= מכירה שברור שהתוצאה שלה היא שהבעלים החדשים יפגע בחברה) מהווה הפרת חובת הגינות.
פס״ד ברדיצ׳ב: יש 3 תנאים מצטברים להפרת חובת הגינות במכירה (תנאים למכירה חובלת):
רמת ידיעה גבוהה של בעל השליטה (ידיעה / עצימת עיניים / פזיזות).
רמת וודאות גבוהה להתרחשות הנזק.
הסתברות גבוהה לפגם חמור בהתנהגות הרוכש.
102
ס' 192(א)
ø חובת התנהגות על בעל מניות רגיל:
- ס׳ 192(א) קובע שבעל מניות צריך לפעול בתום לב ובדרך מקובלת, תוך הימנעות מניצול לרעה של כוחו בחברה.
חובה חלשה שלא הופעלה עד היום.
103
ס׳ 192(ב)
ø ס׳ 192(ב)- בעל מניה צריך להימנע מלקפח בעלי מניות אחרים. החובה מקנה עילת תביעה לבעלי המניות עצמם.
- מדובר בכל בעל מניה. ייתכנו גם מקרים בהם המיעוט מקפח את הרוב (פס״ד רזניק).
- אין דרישה להוכיח כוונה.
104
ס׳ 191(א)
סעדים בקיפוח: ø הסעדים (ס׳ 191(א))- ביהמ״ש יכול לשנות את התקנון כך שהקיפוח יוסר בלי אישור בעלי המניות.
סעד חזק. מדובר בהתערבות בחופש החוזים.
- פס״ד צנה: שינוי התקנון עקב קבלת טענות בדבר קיפוח. הקיפוח הוא אובייקטיבי.
יש 2 אפשרויות:
1. אפיון צר (הגישה של פרופ׳ חנס)- קיפוח הוא חלוקה לא הוגנת של משאבים שפוגעת כלכלית בחברה.
2. אפיון רחב (פס״ד צנה)- פגיעה בציפיות הלגיטימית של בעלי המניות.
105
פס"ד אדלר נ' לבנת
פס״ד אדלר נ׳ לבנת: ״חברה מעין שותפות״ בעקבותיה יש ציפייה לגיטימית ואף זכות להשתתף בניהול. שלילת הניהול היא פגיעה בציפיות הלגיטימיות ולכן מהווה קיפוח.
106
פס"ד גליקמן
פס״ד גליקמן: בחברה פרטית, דילול מניות בפחות מהערך הריאלי מהווה קיפוח, אלא אם יוכח מצב של מצוקת מזומנים שהצדיקה את המכירה.
107
פס"ד ג'יי בי טורס
פס״ד ג׳י בי טורס: הנפקה שנעשתה בהצדקה כלכלית ובערך הריאלי (מעל הערך הפנקסוני) לא נחשבת קיפוח המיעוט למרות שהיא מדללת את אחוזי ההחזקות.
108
גרעין שליטה
פרמיית שליטה = הערך הכספי של יכולת הניהול. האם לגיטימי שבעל השליטה ייקח אותה לעצמו או שמדובר בנכס של החברה שצריך להתחלק בין בעלי המניות?
הכלל האנגלי: מדובר בנכס של החברה. לכן, עליו להתחלק בין כל בעלי המניות.
הכלל האמריקאי: בעל השליטה מקבל את הסכום.
בישראל: הכלל האמריקאי שולט. יש לשים לב לשופט ברק בפס״ד גרינפילד שקובע שבמצבים קיצוניים זה יכול להיחשב קיפוח.
חריגים לכלל האמריקאי- פס״ד פרלמן נ׳ פלדמן: תקופה של מחסור בפלדה בה מוכרים את השליטה בחברת פלדה. פרמיית השליטה משקפת זכות בנכס שמכניסה ערך כלכלי לבעלי המניות. לכן, למרות הכלל מדובר בקיפוח ויש להתחלק בפרמייה עם שאר בעלי המניות.
הכלל האנגלי פוגע בעסקאות יעילות שהיינו רוצים שייצאו לפועל.
109
פס״ד בכר נ׳ ת.מ.מ
ø פגיעה במעורבות בניהול כקיפוח:
פס״ד בכר נ׳ ת.מ.מ: אדם רכש מניות אחרי עריכת הסכם מקפח. כל עוד אין וויתור על הזכות לקיפוח היא נותרת אצל בעל המניות למרות קניית המניות בצורה מודעת ולאחר שהתבצע קיפוח. אם הייתה הסכמה מפורשת על ההסכם ועל וויתור על הזכות אין אפשרות לתבוע.
למה מאפשרים את זה? (1) לא לפגוע לקונים עתידיים בנזילות; (2) פגיעה בהרתעה ע״י הפחתת תביעות פוטנציאליות.
110
פטור, שיפוי וביטוח
ø היכולת לקבל פטור, שיפוי או ביטוח נקבעת בתקנון ומורידה מהאחריות המוטלת על נושאי המשרה בגין הפרת חובות התנהגות שונות.
מה הרציונל? איזון. רוצים לאפשר שמירה על הנורמות הנדרשות אך לאפשר לאנשים להתמנות לנושאי משרה מבלי לפחד כ״כ.
111
ס׳ 258
לא ניתן לפטור נושא משרה מהפרת חובת אמונים
112
ס׳ 259(א)
ס׳ 259(א)- ניתן לפטור נושא משרה מאחריות על הפרת חובת זהירות בתנאי שזה נקבע בתקנון. יש שני חריגים:
1. הפרת חובת זהירות בחלוקה (ס׳ 259).
למה? כי זה פוגע בנושים.
2. הפרות שנעשו בכוונה או בפזיזות (ס׳ 263(2)). השופט גרוסקופף מגדיר פזיזות כאדישות לסיטואציה ולפגיעה בחברה (פס״ד אוסטרובסקי).
יש 2 רכיבים חלופיים לקביעת פזיזות (פס״ד אוסטרובסקי):
(א) רכיב פרוצדורלי- שהיה דיון ואיסוף מידע.
(ב) רכיב מהותי- שק״ד עצמאי בהחלטה.
הפזיזות הדרושה היא סובייקטיבית (פס״ד אשש נ׳ עטיה).
החלטה פזיזה היא בהכרח לא מיודעת ולכן אם הוכחה פזיזות לא נדרשת הוכחת הגנת כלל שיקול הדעת העסקי.
113
ס' 261
ניתן לבטח את אחריות נושא המשרה על פעולותיו ע״י קביעה בתקנון.
ס׳ 261- ניתן לבטח חובת אמונים רק אם הדבר נעשה בתום לב ולנושא המשרה היה יסוד סביר לחשוב שהוא לא יפגע בטובת החברה.
ניתן לבטח חובת זהירות אם אין כוונה או פזיזות.
פס״ד לנואל נ׳ מאור: כשאין כיסוי ביטוחי כדאי לתובעים להתפשר. כי אחרת לא יהיה ממי לקבל את הכסף במקרה של ניצחון בתביעה.
114
ס' 260(א)
ס׳ 260(א)- ניתן לשפות גם במקרי הפרת חובת אמונים ורישום פלילי שהסתיים בהרשעה (אם העבירה לא דרשה כוונה, אפילו אם זוכה).
יכול לחול גם על הפרת חובת אמונים שנעשתה שלא בתום לב.
115
יתרון לפיצול בין הון לניהול
גמישות והשגת בעלי יכולת ניהול גבוהה ומממנים 'זולים'
116
חסרון לפיצול בין הון לניהול
(1) עלויות מו"מ – כשיש כמה גורמים שמשתפים פעולה נדרשת עלות גבוהה יותר. (2) עלויות פיקוח – ישנו פיקוח שנדרש במספר מישורים – בעלי ההון הפיזי המפקחים על בעלי ההון העצמי ולהפך. כל קבוצה מפקחת גם בינה ובין עצמה. מדוע? לבדוק שמה שקורה עם הכסף רואי ונכון ולוודא שאין הפליה בין אחד לאחר.
117
איגרת חוב
מסמך שהנפיקה חברה המעיד על קיומה של התחייבות כספית שחבה החברה, ומגדיר את תנאיה, למעט שטרי חוב או שטרי חליפין שנתנה חברה במהלך עסקיה.
118
איגרת חוב מובטחת
איגרת חוב שהתחייבות החברה לפיה מובטחת במשכון על נכסי החברה, כולם או מקצתם.
119
אמצעי שליטה
כל אחד מאלה: (1) זכות ההצבעה באסיפה כללית של חברה; (2) הזכות למנות דירקטור של חברה.
120
אסיפה כללית
אסיפה שנתית או אסיפה מיוחדת של בעלי המניות.
121
אסיפה מיוחדת
אסיפה כללית של בעלי המניות שאינה אסיפה שנתית.
122
אסיפת סוג
אסיפה של בעלי סוג מניות.
123
אסיפה שנתית
אסיפה של בעלי המניות לפי סעיף 60.
124
בורסה
בורסה בישראל, בורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתיתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת וכן שוק מוסדר כהגדרתו בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ"ד-1994.
125
בורסה בישראל
בורסה כהגדרתה בחוק ניירות ערך.
126
בעל איגרת חוב
בעל איגרת חוב של החברה, הרשומה למסחר בבורסה או שהוצעה לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך או שהוצעה לציבור מחוץ לישראל על פי מסמך הצעה לציבור הנדרש לפי הדין מחוץ לישראל.
127
בעל מניה מהותי
מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של החברה או מזכויות ההצבעה בה.
128
בעל ענין
בעל מניות מהותי, מי שיש לו הסמכות למנות דירקטור אחד או יותר או את המנהל הכללי, ומי שמכהן בחברה כדירקטור או כמנהל כללי.
129
דבוקת שליטה
מניות המקנות עשרים וחמישה אחוזים או יותר מכלל זכויות ההצבעה באסיפה הכללית.
130
דיבידנד
כל נכס הניתן על ידי החברה לבעל מניה מכוח זכותו כבעל מניה, בין במזומן ובין בכל דרך אחרת, לרבות העברה ללא תמורה שוות ערך ולמעט מניות הטבה.
131
דירקטור
חבר בדירקטוריון של חברה.
132
דירקטור בלתי תלוי
דירקטור חיצוני או יחיד המכהן כדירקטור שמתקיימים לגביו התנאים המפורטים להלן, אשר מונה או סווג ככזה לפי הוראות פרק ראשון לחלק השישי: מתקיימים לגביו תנאי הכשירות למינוי דירקטור חיצוני הקבועים בסעיף 240(ב) עד (ו) וועדת הביקורת אישרה זאת; הוא אינו מכהן כדירקטור בחברה מעל תשע שנים רצופות, ולעניין זה לא יראו בהפסקת כהונה שאינה עולה על שנתיים כמפסיקה את רצף הכהונה.
133
דירקטור חיצוני
כמשמעותו בחלק שישי, פרק ראשון, בסימן ה'.
134
דמי פיגורים
כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
135
החזקה
כמשמעותן בחוק ניירות ערך.
136
הליכי חדלות פירעון
כהגדרתם בחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
137
הצעה פרטית
הצעה להנפקת ניירות ערך של חברה ציבורית שאינה הצעה לציבור או הצעה של חברה ציבורית למכירה של ניירות ערך שלה אשר נרכשו על ידה לפי סעיף 308, שאינה הצעה לציבור.
138
הצעה פרטית מהותית
הצעה פרטית שמתקיים בה האמור בסעיף 270(5).
139
הצעת רכש
הצעה לרכישת מניות, המופנית לציבור בעלי המניות של חברה.
140
ועדת דירקטוריון
ועדה שהקים הדירקטוריון לפי הוראות סעיף 110.
141
חבר בורסה
מי שהוא חבר בורסה בהתאם לתקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך.
142
חברה
חברה שהתאגדה לפי חוק זה, לפי פקודת החברות, פקודת החברות 1921 או פקודת החברות 1919.
143
חברת איגרות חוב
חברה שאיגרות חוב שלה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך, או שהוצעו לציבור מחוץ לישראל על פי מסמך הצעה לציבור הנדרש לפי הדין מחוץ לישראל, ומוחזקות בידי הציבור.
144
חברה בת
כמשמעותה בחוק ניירות ערך.
145
חברה לרישומים
כמשמעותה בחוק ניירות ערך.
146
חברה לתועלת הציבור
כמשמעותה בפרק ראשון א' בחלק התשיעי.
147
חברה ממשלתית
כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל"ה-1975.
148
חברה מתמזגת
חברת יעד וחברה קולטת.
149
חברה פרטית
חברה שאינה חברה ציבורית.
150
חברה ציבורית
חברה שמניותיה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור על פי תשקיף כמשמעותו בחוק ניירות ערך, או שהוצעו לציבור מחוץ לישראל על פי מסמך הצעה לציבור הנדרש לפי הדין מחוץ לישראל, ומוחזקות בידי הציבור.
151
חברה קולטת
חברה שכל נכסיה והתחייבויותיה של חברת היעד עוברים אליה במיזוג.
152
חברה קשורה
כמשמעותה בחוק ניירות ערך.
153
חברת חוץ
תאגיד, למעט שותפות, שהתאגד מחוץ לישראל.
154
חברת יעד
חברה, אחת או יותר, האמורה להתמזג עם חברה קולטת באופן שיביא לחיסולה של החברה.
155
חברת מטרה
חברה שהצעת רכש מופנית לבעלי מניותיה.
156
חלוקה
מתן דיבידנד או התחייבות לתיתו, במישרין או בעקיפין, וכן רכישה; ולענין זה, "רכישה" – רכישה או מתן מימון לרכישה, במישרין או בעקיפין, בידי חברה או בידי חברה בת שלה או בידי תאגיד אחר בשליטתה, של מניות החברה או של ניירות ערך שניתן להמירם למניות החברה או שניתן לממשם במניות החברה, או פדיון של ניירות ערך בני פדיון שהם חלק מהונה העצמי של החברה בהתאם לסעיף 312(ד), ולרבות התחייבות לעשיית כל אחד מאלה, והכל, ובלבד שהמוכר אינו החברה עצמה או תאגיד אחר בבעלותה המלאה של החברה.
157
יום ההתאגדות
התאריך שקבע הרשם כיום ההתאגדות של החברה בתעודת ההתאגדות.
158
יזם
מי שעושה פעולה, בשמה או במקומה של חברה שטרם התאגדה.
159
מדד
מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
160
מיזוג
העברה של כלל הנכסים והחיובים, לרבות חיובים מותנים, עתידיים, ידועים ובלתי ידועים, של חברת יעד לחברה קולטת, אשר כתוצאה ממנה מתחסלת חברת היעד, בהתאם לסעיף 323.
161
מניה
אגד של זכויות בחברה הנקבעות בדין ובתקנון.
162
מניות הטבה
מניות שמקצה החברה ללא תמורה לבעלי מניותיה הזכאים לכך.
163
מנין קולות
מנין קולות המצביעים, בהתאם לזכויות ההצבעה הקבועות למניות שמכוחן מצביעים בעלי המניות המשתתפים באסיפה.
164
מענק פרישה
מענק, תשלום, גמול, פיצוי או כל הטבה אחרת הניתנים לנושא משרה בזיקה לסיום תפקידו בחברה.
165
מציע
מי שמציע הצעת רכש.
166
משכון
כמשמעותו בחוק המשכון, תשכ"ז-1967, וכן שעבוד צף.
167
נוכחות בעל מניות
נוכחות בעל המניות בעצמו או באמצעות שלוח, או באמצעות כתב הצבעה כאמור בסעיף 87.
168
נושא משרה
מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור, או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי.
169
נייר ערך
לרבות מניה, איגרת חוב, או זכויות לרכוש, להמיר או למכור כל אחת מאלה.
170
הון רשום
העוגה השלמה; סך המניות שהחברה רשאית להנפיק. זה לא אומר שהחברה חייבת להנפיק אותן.
171
הון מונפק
ההון הרשום שכבר הוצע לציבור המשקיעים בתמורה להשקעה. כמה מניות החברה הנפיקה והעבירה לצד ג'.
172
הון נפרע
הון המניות המוחזק בפועל על ידי הציבור שתשלומו נדרש ונפרע.
173
דילול
הגדלת כמות המניות ע"י החברה באמצעות הנפקה
174
האפקט של הדילול
מקטין את שיעור האחזקות של בעלי המניות הקיימים.
הדילול עלול להשפיע גם על השליטה בחברה .
175
מדוע שחברות ירצו לדלל?
הזרמת כסף לחברה ואפשרות להתפתח – הערך הכספי של החברה עולה וזה טוב למשקיעים. לעיתים חברה תרצה להנפיק עוד מניות ולא לקחת הלוואה, כדי להיפטר מהחוב. מיזוג – אם חברה רוכשת חברה אחרת היא יכולה לשלם על הרכישה באמצעות מניות, והיא צריכה עוד.
176
רכישה עצמית
ההפך מדילול, הגדלת אחוזי האחזקות של כל בעלי המניות הרגילים. החברה בעזרת כספיה קונה את המניות של עצמה מבעלי המניות שמסכימים למכור לה.
177
גיוון מניות
(אפשרות להבחנה בין חברה פרטית לציבורית) היכולת לגוון את הזכויות שהמניות מקנות. לפי ס׳82 לחוק החברות ניתן לגוון מניות ולחלק אחוזים של כל זכות שמניה מקנה (זכות הצבעה, זכות שיורית והשתתפות ברווחים). למשל – מניות שליטה. לפי ס׳46 לחוק ני"ע גיוון אסור בחברה ציבורית.
178
תספורת
חברה מסוימת שהנפיקה אג"ח נקלעה לקשיים כלכליים ולא מסוגלת לעמוד בהתחייבויותיה, תרצה שקודם יורידו את הריבית שהיא חייבת ואף את הסכום שהיא צריכה להחזיר.
179
שוק ראשי
שוק הנפקת המניות; בין החברה לבעלי המניות. זו הפעם הראשונה בה המניות מונפקות. התמורה מהנפקה זו נכנסת לחברה.
180
שוק משני
השוק שלאחר ההנפקה; בין המשקיעים לבין עצמם. מכירה של צד שקנה מניה מהחברה ומוכר אותה לצד שלישי. התמורה ממכירה זו הולכת למחזיק המניה. עליית ערך המניה בשוק המשני משמעותית להנפקה עתידית בשוק הראשי.
181
ערך נקוב של מניה
מצביע על חלק בעל המניה בבעלות החברה.
182
חברה מבוזרת
חברה מבוזרת ללא גרעין שליטה וללא בעלים אחד שמחזיק במסה קריטית ויכול לפזרה.
183
מניית זהב
מספקת אפילו באחוז אפסי יכולת למנות דירקטור בדירקטוריון.
184
מכירה חובלת
מכירה שגורמת נזק עתידי לחברה.
185
הסכם הצבעה
כריתת הסכמים בין בעלי מניות המחייבים אותם להצביע על פי תנאי ההסכם.
186
הצעת רכש
הצעה לרכישת מניות או ניירות ערך אחרים של חברה/תאגיד, המופנית לציבור בעלי אותו נייר. אתה לא משנה את החברה אלא רוצה לקנות את המניות שלה as is.
187
דבוקת שליטה
מניות המקנות 25% יותר מכלל זכויות ההצבעה באסיפה הכללית.
188
חדל"פ
אי יכולת של החברה לפרוע חובות.
189
חדל"פ מאזני
לחברה יש יותר התחייבויות מנכסים.
190
חדל"פ תזרימי
לחברה יש יותר נכסים מהתחייבויות אבל חלק מהם לא נזילים והיא צריכה לפרוע.
191
ערך פנקסוני
נכסי החברה פחות חובות לנושים. פעמים רבות היא נמוך מהערך הריאלי אך וודאי יותר.
192
תזרים מזומנים מהוון DCF
ערך כלכלי מדעי יותר אך יש יותר חוסר וודאות סביבו. לרוב גבוה יותר מערך פנקסוני כי הוא מראה על רווחים עתידיים.
193
מה מחיר המניה בשוק היעיל ?
DCF – ערך תזרים מזומנים מהוון, ערך שמגלם את הצפי של כל הרווחים ומושפע מהרווחים בפועל.
194
תאגיד
כל ייצור משפטי שנושא זכויות וחובות נפרדות מאלו של הבעלים שלו והאורגנים האחרים שלו.
195
ס'1 לפקודת השותפויות
"שותפות" היא חבר בני אדם שהתקשרו בניהם בקשרי שותפות.
196
שותף מוגבל
מי שהכניס לשותפות בשעת ההתקשרות הון, בכסף או בנכס שהוערך בסכום מפורש, על מנת שלא יהא אחראי לחיוביה של השותפות למעלה מן הסכום שהכניס כאמור.
197
שותף כללי
שותף שאינו מוגבל. סייג – ס' 3 מגדיר שמס' השותפים הכלליים בשותפות לא יעלה על 20, אלא אם מדובר בעורכי דין, רואי חשבון או ששר המשפטים באישור וועדת החוקה קבע אחרת.
198
4 מאפיינים לשותפות
(1) לפחות שני אנשים (2) לשם הפקת רווח (3) ניהול משותף בפועל וניתן להתנות (4) דין שיורי כל עוד לא צוין אחרת
199
ס'2 לפקודת השותפויות - 7 מקרים בהם היחזים לא יחשבו שותפות
(1) זכות משותפת בנכס (2) נטילת חלק בהכנסה ברוטו מנכס (3) הנפרע חוב או סכום קצוב אחר (4) חוזה שעל פיו עובדו או שלוחו של בעל עסק יקבל את גמולו בחלק מרווי העסק (5) בן זוגו או ילדו של שותף שנפטר או התלוי בנפטר (6) מלווה כסף למי שעושה עסק או עומר לעשות עסק (7) מקבל בדרך כלשהי חלק ברווחי העסק.
200
רישום שותפות
ס' 4 קובע ששותפות חייבת ברישום חודש מהיום שנוסדה וס' 6 קובע שבמידה והשותפות לא נרשמה בזמן, כל שותף חייב בקנס. כמו כן, אם השותפות לא נרשמה ובעלת מאפייני שותפות נראה אותה כשותפות לכל דבר! ס' 66 קובע ששותפות רשומה לפי הפקודה היא תאגיד ויכולה לתבוע ולהיתבע בשמה הרשום
201
חייבים יחד ולחוד בשותפות
ס' 14 קובע שכל אחד מהשותפים הוא שלוח של השותפות ושל שאר השותפים. חריג – (1) השותף פעל ללא הרשאה (2) הצד השלישי ידע שאין לשותף הרשאה/ לא ידע על קיומה של השותפות.
ס' 20 קובע שניתן לרדת לנכסיו הפרטיים של שותף כדי לגבות חובות של השותפות שלא נפרעו על ידיה.
ס' 27 קובע שאם שותף פורש משותפות הוא לא יפסיק להיות אחראי לחיוביה של השותפות שנוצרו בטרם פרישתו, אלא אם הוסכם אחרת.
ס' 34 קובע שזכויות השותפים בנכסי השותפות וזכויותיהם וחובותיהם יקבעו בכפוף להסכם מפורש או משתמע שבין השותפים.
202
קיום שותפות
ס' 36 קובע שקיום שותפות דורש הסכמה מתמדת פה אחד, אך ניתן להתנות על כך בהסכם
203
הרחקת שותף
ס' 35 קובע ששום רוב של שותפים לא יכול להרחיק שותף מהשותפות אלא אם ניתנה סמכות מפורשת.
204
נאמנות בשותפות
ס' 29 קובע חובת שותף כלפי רעהו – החובה היא לנהל את העסקים לתועלת המשותף וס' 39 קובע איסור של שותף להתחרות בשותפות אלא אם השותפים הסכימו לכך.
205
פירוק שותפות
עפ"י ס' 41 -45 ניתן לפרק שותפות הן בהחלטה משותפת והן בבקשת אחד השותפים.
206
שותפות מוגבלת
ס' 57 קובע ששותפות מוגבלת תכלול שותף כללי אחד לפחות שיחוב בכל חיוביה של השותפות ושותף שלא חב בהם. מה הפתרון? לפתוח חברה בע"מ שתהיה השותף הכללי.
207
ברירת המחדל בשותפות
שותפות בלתי מוגבלת
208
שותפות מוגבלת ציבורית
שותפות מוגבלת שיחידות השתתפות שלה או יחידות השתתפות בשותף מוגבל בה רשומות למסחר בבורסה או שהוצעו לציבור עפ"י חוק ני"ע.
209
רישום שותפות מוגבלת
ס' 58 דורש רישום רגיל+ הודעה על הגבלה
210
ס' 1 לחוק החברות
חברה הוא תאגיד המורכב מבעלי מניות.
211
הרעיון של חברה
הפרדה בין ניהול לבין הון
212
זכות שליטה
זכות להשתתף באסיפה כללית של החברה ולהצביע בה (ס' 188 לחוק החברות) – מקנה זכות להשפיע בעניינים המהותיים לבעלי מניות למרות שלא מנהלים את החברה
213
זכות הונית
זכות להשתתף ברווחי החברה השוטפים (ס' 190 לחוק החברות) – מקנה זכות לקבל בתמורה לנתינת הון מניה מהחברה שמקנה נתח מסוים מרווחי החברה (מדובר בחלוקה שנעשית בתנאים מוגדרים על מנת להימנע מפגיעה של המנהלים בבעלי המניות).
214
2 יתרונות לזכות ההונית
(1) לבעלי מניות – הפקת רווח ללא צורך למכור את המניה (2) לחברה – משיכת רוכשי מניות.
215
זכות שיורית בנכסי החברה בפירוקה
– אם החברה מתפרקת לכל בעל מניה יש זכות לקבל חלק מהנכסים שנשארים, חשון לציין שבעלי המניות הם אחרונים לקבל את הנכסים (אחרי הנושים), מה שמרוקן את הזכות מתוכן.
216
האם ניתן לגוון את זכויות ההצבעה של בעלי המניות?
בישראל בס' 46ב(א)(1) לחוק ני"ע נקבע שלחברה ציבורית אסור שיהיה יותר מסוג מניות אחד. מדוע? מתוך הרציונל שזה עלול לגרום להגברת הריכוזיות במשק – כל גורם שיש לו קצת הון יכול לשלוט בחברה עם מעט הון. חריג – ניתן לגוון עם מניות בכורה.
217
תכלית החברה
ס' 11 לחוק החברות קובע שתכליות החברה הן:
1.להשיא רווח
2.ניתן גם להביא בחשבון את ענייניהם של נושיה, עובדיה ואת עניינו של הציבור.
218
זיהוי בעל מניות
בחברה פרטית (ס' 176) : רישום במרשם בעלי מניות ואוחז בשטר מניה. בחברה ציבורית (ס' 177) – זכות רשומה אצל חבר בבורסה, רישום במרשם בעלי המניות ואוחז בשטר מניות.
219
תכלית החברה לפי שטרן
הסיפא מתכוונת לכך שכל צעד שיכול לתרום לחברה בזמן הארוך ניתן לבצע גם אם בעלי החברה לא רוצים בו.
220
תכלית החברה לפי מילטון פרידמן
לחברה יש פונקציה אחת והיא השאת רווחים ולאחר קבלת הרווחים יוכלו לבחור הפרטים האם לתרום את הרווח או לא.
221
תכלית החברה הרווחת בארה"ב
לתרום לציבור גם דרך חברות.
222
תקנון החברה
ס' 15+16 מגדירים שלכל חברה יהיה תקנון שיהיה תקף מעת התאגדותה.
ס' 18 מגדיר פריטים שחובה לכלול בתקנון –
1. שם חברה
2. מטרות חברה
3. הון מניות רשום – כמות המניות שהחברה יכולה להנפיק בעתיד.
223
הון מונפק
המניות שכבר הונפקו והתקבלה תמורה עבורן
224
הון מניות נפרעות
מניות שהונפקו וטרם התקבלה עבורן תמורה
225
מה האינטרס שמגנים עליו בחובה לרשום הון מניות רשום?
בעלי מניות שנכנסים לחברה ידעו כמה עוד מניות יש שלא הונפקו, כך ידעו כמה ידוללו בהמשך
226
שינוי תקנון
עפ"י ס' 20(א) ניתן לבצע שינוי על ידי רוב של בעלי מניות
227
חריגים לשינוי התקנון
ס' 20(ב) – אם התקנון קובע רוב אחר ס' 20(ג) – ההצעה לשינוי הרוב לצורך תיקון, מצריכה אישור של הרוב המוצע ס' 20(ג) - אם יש שינוי הפוגע בזכויות של המניות/ ביחס בין מניות שונות צריך רוב מכל סוג מניות. בפס"ד לאומי פיא – אם מישהו שמחזיק בשני סוגי מניות בוחנים לפי מבחן האינטרס = חלוקת אסיפות סוג נעשית לפי אינטרס הבעלים ולא סוג המניה. ס' 20(ד) - בכדי לחייב בעל מניה להזרים הון נוסף/ להגדיל את האחריות שלו לחברה, יש צורך בהסכמתו
228
פס"ד לאומי פיא
אם מישהו שמחזיק בשני סוגי מניות בוחנים לפי מבחן האינטרס = חלוקת אסיפות סוג נעשית לפי אינטרס הבעלים ולא סוג המניה.
229
מימון הוני
למכור מניות ולקבל תמורתן הכנסה. תשואה הקשורה בקשר ישיר ותלוי ברווי החברה
230
מימון באמצעות חוב
הלוואה או אג"ח - הלוואה סחירה ומקנה את הזכות לקבל את החוב בתוספת ריבית.
231
שלושה הבדלים בין מניה לאג"ח
(1) סוג הזכות – במניה יש גם זכויות שליטה ובאג"ח לא קיים (2) במניה הרווח הצפוי אינו וודאי לעומת אג"ח שבה הסכם מוגדר, מה שמקטין את הסיכון ביחס למניה. (3) אג"ח מקנה קדימות בחדל"פ
232
האם גם ערך האג"ח יכול לעלות ולרדת ביחס לרווחים של חברה מסוימת?
כן! ככל שהחברה מצליחה יותר הסיכון פוחת ואיתו גם "המחיר של הסיכון" עבור הפרמיה של הסיכון (=הריבית שניתנת בעבור חיסכון). חשוב לציין שיש מקסימום, אג"ח לא יכול להמכר מעל הריבית שניתנה בעבור הסיכון
233
חברה ממונפת
חברה שלקחה על עצמה הרבה חובות והיא ממומנת על ידי הרבה חובות.
234
מניות בכורה
מניה שכאשר תהיה חלוקת רווחים הבעלים שלה יהיה הראשון לקבל את הכסף עד שיחזיר את ההשקעה שלו
235
אגרות חוב להמרה
אגרת חוב שיש בה אופציה להמיר אותה לזכות של מניה ולקבל אלמנט מהרווחים.
236
חברה פרטית
חברה שמניותיה לא הוצעו לציבור הרחב
237
חברה ציבורית
מניות שהוצעו לציבור הרחב, עפ"י תקנות ני"ע כל הצעה ל – 35 אנשים דינה הצעה לציבור והיא מצריכה תשקיף.
238
מה משמעות הציבוריות של חברה ציבורית?
לחברה ציבורית יש הנחיות רגולטוריות רבות ודרישות גילוי ודיווח רבות יותר מאשר חברות פרטיות, למשל – פרסום תשקיף (משמע פרסום מסמך מפורט המסביר את פרטי החברה בהיבטים רבים). מוסדר בחוק דיני ני"ע. מדוע ? זכויות הן מוצר פיננסי וחובות הדיווח נועדו להגן על הציבור ולמנוע ניצול מצד המנהלים של החברה.
239
מה כוללות עלויות הרגולציה בחברה ציבורית? (2)
(1) עלויות עסקה – הכנת דוחות ותשקיפים עולה כסף (2) איבוד/חשיפת מידע – כעת כל הפרטים העסקיים של החברה גלויים לציבור ובעיקר למתחרים.
240
חברת אג"ח
חברה פרטית שלא מנפיקה מניות אך מנפיקה את החוב שלה לציבור.
241
עד כמה בעלי מניות יכולים להיות לחברה פרטית?
מקס' 50 בעלי מניות (ס' 175)
242
זכות הצבעה לבעלי מניות (פרטית מול ציבורית)
פרטית - ניתן לגוון בזכות ההצבעה אך יש לעשות זאת באופן מפורש. ברירת המחדל היא שוויון (ס׳82). ציבורית - אין גיוון במניות לעניין הצבעה (ס׳46ב(א)(1) לחוק ני"ע)
243
חברה ציבורית ובורסה
מרבית החברות הציבוריות נסחרות בבורסה, אך זה לא מחייב.
244
נייר ערך
מסמך המונפק על ידי חברה או ממשלה ומקנה למחזיק בה זכויות שונות.
245
מדוע חברות ציבוריות מעדיפות להיסחר בבורסה?
בבורסה ניתן להציע את המניות לכמויות גדולות של אנשים בהשוואה להצעה באופן עצמאי, שהרי בכל מקרה הצעה לציבור דורשת עלויות גבוהות.
246
מהי בורסה?
זירת מסחר ממוחשבת ומשוכללת בה נסחרים סוגים שונים של ניירות ערך.
247
מי מפקח על הבורסה?
הבורסה מוסדרת בחוק דיני ני"ע, והרשות לני"ע מפקחת עליה ועל החברות הציבוריות.
248
מהו המאפיין המרכזי של הבורסה?
היא מאפשרת "גיוון השקעות" ופיזור ההון כדי לצמצם את הסיכון כאשר היא משקפת את המחיר העדכני ביותר שבו נקנתה/נמכרה המניה.
249
באיזה סוג סיכונים פיזור ההשקעות לא עוזר?
במקרים של סיכון תלוי – סיכון כלל שוקי שמשפיע על כל השוק (למשל – מלחמה).
250
יעילות שוק המניות (חזקה)
מחיר המניה מגלם את כל המידע הרלוונטי להערכת החברה – הן המידע הפרטי והן הציבורי (כולל מידע שאינו נגיש לציבור כחלק מחובות החברה).
251
יעילות שוק המניות (חצי חזקה)
מחיר המניה מגלם את כל המידע הציבורי, אך לא את המידע הפרטי.
252
יעילות שוק המניות (חלשה)
מחיר המניה העכשווי מגלם את כל המידע של מחירי המניות בעבר, ולא ניתן 'לנצח' את השוק באמצעות ניתוח טכני של תנועת מחירי המניה.
253
הגישה הרווחת כיום
השוק נמצא בין יעילות חצי חזקה ליעילות חלשה.
254
חברת GAMESTOP
מחיר המניה זינק במאות דולרים תוך שבוע-שבועיים ללא שינוי בפעילות העסקית, עקב פוזיציית שורט – תיאום בין משקיעים ליצירת ביקוש מלאכותי.
255
חברת SIGNAL ADVANCE
משקיעים טעו וחשבו כי החברה קשורה לפלטפורמת "Signal", אך בפועל מדובר היה בחברה אחרת עם שם זהה.
256
תופעת הארביטראז'
מניות דואליות שנסחרות בשווקים שונים יכולות להיות במחירים שונים בכל אחד מהשווקים עקב בעיית עיבוד המידע הפרטי או הציבורי.
257
מחיר המניה בשוק היעיל (DCF)
ערך תזרים מזומנים מהוון, ערך שמגלם את הצפי של כל הרווחים ומושפע מהרווחים בפועל.
258
בעל מניה מהותי
מי שמחזיק בחמישה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק בחברה או מזכויות ההצבעה בה.
259
בעל עניין
בעל מניה מהותי, מי שיש לו הסמכות למנות דירקטור אחד או יותר או את המנכ"ל, ומי שמכהן כדירקטור או מנכ"ל החברה.
260
אומדן התפלגות מחזיקי המניות בחברות הבורסאיות
37% "בעלי עניין", 63% "כמות צפה" המתחלקת בין הציבור (אנשים פרטיים) וקרנות (מוסדיים – קופות גמל, קרנות פנסיה, חברות ביטוח).
261
תפיסה חוזית של חברה
החברה היא "מוצר מדף" של פקעת חוזים בין הגורמים השונים שמרכיבים אותה.
262
תרומת חוק החברות
הוזלת עלויות עסקה, סטנדרטיזציה של כללי השוק, תנאים קוגנטיים שלא ניתן להתנות עליהם.
263
הפרדה נכסית
נכסי החברה מופרדים מנכסי בעליה, מה שמאפשר הגנה על בעלי המניות במקרה של חובות.
264
פס"ד סולומון נ' סולומון
נקבע שלבעל החברה שני כובעים – הן כבעל מניות והן כנושה של החברה.
265
הרציונל הכלכלי להקמת חברה (הנסמן וקרקמן)
השגת מימון בצורה זולה יותר באמצעות קדימות נושים הנובעת מהאישיות המשפטית הנפרדת.
266
שיעבוד צף
שיעבוד על מלאי החברה שמעניק מעמד של נושה מובטח.
267
הפרדה נכסית וחברת בת
יצירת הפרדה בין תחומים שונים (למשל מטוסים ורכבים) כדי להקל על גיוס הון ולהפחית סיכון לנושים.
268
אישיות משפטית נפרדת – ס' 4 לחוק החברות
ההפרדה אינה רק לעניין החובות אלא גם לעניין הזכויות.
269
פס"ד LEE VS LEE
נקבע שגם בעל החברה יכול להיחשב עובד שלה בזכות האישיות המשפטית הנפרדת.
270
פס"ד רוזנצוויג נ' מאפיית רוזנצוויג
נקבע שגם בעל חברה יכול לקבל כספי ביטוח בתור עובד, משום שהחברה היא ישות משפטית נפרדת.
271
פס"ד אחוזת רחמים נ' קריסטל
נקבע שבעלות במניות החברה אינה מקנה בהכרח זכות ישירה במקרקעין של החברה.
272
הגבלת אחריות של בעלי מניות
נושה החברה אינו יכול לגבות את חוב החברה מבעלי המניות שלה.
273
חברה בעירבון מוגבל (בע"מ)
מאפשרת לבעלי המניות הגבלת אחריות כך שהחובות של החברה לא מועברים אליהם אישית.
274
ס' 26 לחוק החברות
קובע שחברה בעירבון מוגבל חייבת לכלול "בע"מ" בשמה ולרשום זאת בתקנון החברה.
275
מעבר מחברה מוגבלת לחברה לא מוגבלת
מצריך אישור פה אחד של כל בעלי המניות (ס' 344ב).
276
מעבר מחברה לא מוגבלת לחברה מוגבלת
מצריך אישור בית משפט בשל השלכתו על הנושים (ס' 344א).
277
יתרונות בהגבלת אחריות
הפחתת עלויות פיקוח, הקטנת סיכון למשקיעים, הגברת נזילות המניות בשוק, יצירת שוק שליטה יעיל.
278
חסרונות בהגבלת אחריות
סיכון מוסרי, מידע א-סימטרי, אחריות נזיקית שעלולה לפגוע בנושים לא רצוניים.
279
תיאורמת קוז והגבלת אחריות
אם אין עלויות עסקה, הצדדים יגיעו להסכמה על הקצאה יעילה של סיכון ואחריות.
280
התמודדות עם הגבלת אחריות בנושים נזיקיים
רגולציה (חובת ביטוח), מיסוי (ביטוח לאומי), הטלת אחריות אישית על מנהלים.
281
פס"ד פרי העמק
דרישה להזרמת כספים לחברה מצריכה אישור פה אחד של בעלי המניות.
282
הבדל בין אישיות משפטית נפרדת להגבלת אחריות
אישיות משפטית נפרדת = הפרדת זכויות החברה מבעליה. הגבלת אחריות = נושים אינם יכולים לדרוש חובות מבעלי המניות.
283
מהי הרמת מסך?
¬ ? חריג הרמת מסך נועד למנוע שימוש לרעה בעיקרון האישיות המשפטית הנפרדת ומובן שאין להרים מסך כל דרך השגרה, שהרי אם כך ייעשה, יתערערו יסודות תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד.
284
כנגד מי הרמת המסך מכוונת?
כנגד בעלי המניות שביקשו לנצל את תורת האישיות המשפטית הנפרדת של התאגיד למטרה לא כשרה.
285
תנאי בסיסי להרמת מסך
¿ השופט ברק בפס"ד פרי העמק מדגיש שכדי להרים מסך, חברה חייבת להיות חדלת פירעון.
286
הרמת מסך עקב תרמית, הונאה או קיפוח
עילת התרמית להרמת מסך ס' 6א(1)א תרמית, הונאה או קיפוח –
מצב בו השימוש באישיות המשפטית הנפרדת נעשה כדי להונות או לקפח נושה של חברה. אם בעל המניות השתמש בפונקציה של הגבלת אחריות כדי להונות/ להטעות במכוון – חד משמעית נרים מסך!
287
פס"ד זילברשטיין
– הבעלים היה משלם על חובות החברה מהכיס שלו/ משתמש בנכסי החברה לצרכים אישיים. ההלכה – מצג שווא (תרמית) כולל מקרים של "ערבוב וזיהוי". אין צורך בכוונה מיוחדת בתרמית. יש להראות פרקטיקה סדרתית שהבעלים היה משלם מכיסו על חובות = מצג שווא שיש לחברה כסף, מאפשר הרמת מסך סלקטיבית , רק כלפי אותם נושים שנפגעו מאותם בעלי מניות שהטעו.
288
פס"ד דלתות חמדיה
הסתרת מידע מנושים ביודעין על אי יכולת פירעון – ניתן להרים מסך לפי ס' 6(א)(1)(ב)
289
הרמת מסך עקב נטילת סיכון בלתי סביר
נטילת סיכון בלתי סביר 6(א)(2)ב (מימון דק) "באופן הפוגע בתכלית החברה ותוך נטילת סיכון בלתי סביר באשר ליכולתה לפרוע את חובותיה ובלבד שבעל מניה היה מודע לשימוש כאמור"
290
פס"ד אפרוחי הצפון (הלכה של פרוקצ'יה)
מצב של מימון דק יכול להיות בהתחייבויות החברה גבוהות מההון או לקיחת הלוואות ביחס בלתי סביר להון העצמי. האם מימון דק כשלעצמו מהווה נטילת סיכון בלתי סביר? כן!
291
רובינשטיין באפרוחי הצפון על מימון דק
יש צורך בדבר מה נוסף (חוסר תו"ל או כוונה שלילית, ולא די רק במצב של מימון דק מגן על חלשים, יזמים צעירים שרוצים להקים חברה ואין להם הון (יצליחו באמצעות גיוס חוב)
292
פס"ד מקור ראשון
נקבע שיישום הרמת מסך בעילה של מימון דק גם כאשר החברה לא הוקמה במימון דק. כשהלוואה נעשית בצורה בעייתית וההסכם ניתן למפרע, ניתן לסווג את זה כהון ואז זה לא שאנחנו מרימים מסך אלא אנחנו מסווגים את החוב כהון.
293
פס"ד פניגשטיין
מקרה בו חברה נכנסת לקשיים אבל ממשיכה לקחת מספק חומרי גלם, השני יודע על המצוקה ובגינה מבקש ערבות אישית על הקנייה והחברה נותנת צ'קים. החברה חדלת פירעון והנושה (הספק) רוצה להרים מסך. הלכה: קובע השופט מצא שאין חובה לגלות לנושים ולמשקיעים על כך כי זה יגרום לכך שהחברה לא תוכל לשרוד. בנוסף, הוא משאיר בצ"ע האם יש חובת גילוי במצב של קריסה וודאות.
294
פס"ד בן אבו נ' דלתות חמדיה
חברה שנכנסה לקשיים, בין הצדדים יחסים קרובים של שנים אבל בן אבו נגרות לא גילו לדלתות חמדיה על הקשיים ועל השיעבוד של בנק מזרחי על הנגריה.
• השופט ברק מצמיח חובת גילוי מכוח תו"ל ולא הרמת מסך. הביקורת – הרחבה של אפשרות לתבוע לפי עילת תו"ל במצבים של אי גילוי מאיינת את המשמעות של הגבלת אחריות כיוון שהיא מאפשרת לעקוף אותה.
• השופט רובינשטיין במיעוט – מדובר בחברה משפחתית ולכן הפרדה בין הבעלים לחברה פחות חזקה והרמת מסך יותר גמישה (יש יותר חובה לגלות) ולכן אפשר להרים מסך לפי עילת התרמית.
295
הרמת מסך חלקית ס' 6ג'
אם מתקיימים תנאי ס' 6(א), ניתן להדחות את חובו של בעל מניות לסוף סדר הנשייה. הדחייה לפי שק"ד ביהמ"ש.
הדרישה לרף נמוך יותר מס' 6(א)
התנאים:
• הנתבע הוא גם נושה וגם בעל מניות
• התקיים אחד מתנאי ס' 6א: הונאה או קיפוח/ נטילת סיכון בלתי סביר (מימון דק).
התוצאה: הנתבע (בעל המניה) יהיה האחרון שיקבל את חובו מנכסי החברה בתור נושה (בפועל לא נשאר כלום)
296
הדחיה סטטוטורית בהון מדולל
ס' 52יד1(א) לחוק ני"ע קובע שתהיה הדחיית חוב אוטומטית (1) לבעל שליטה (2) בתאגיד מדווח בקשיים (3) שמחזיק באג"ח.
"תאגיד מדווח" – חברה ציבורית + חברת אג"ח (חברה פרטית שהחוב שלה הונפק לציבור).
297
2 חריגים להדחיה
(1)הסכמת נושים בהסדר פשרה עפ"י ס' 350 לחוק החברות (2) ההדחיה חלה רק אם בעל השליטה קנה את האג"ח בשוק המשני. מה הרציונל? חברה לא מרוויחה מאג"ח שעבר מידיים לידיים – החשש הוא שלבעל שליטה של אינפורמציה פנימית ולכן יש חשש לניצול של המוכרים בהשוואה לשוק הראשוני שבו אין את החשש
298
הרמת מסך מדומה ס' 6ב (התגברות על האישיות המשפטית הנפרדת)
מאפשר סעד חזק יותר מהרמת מסך רגילה שמשמעו למחוק את כל ההפרדה בין האישיות המשפטית של החברה לבין בעלי המניות.
המשמעות היא שביהמ"ש רשאי לייחס זכות או חובה ולא רק לייחס חובות. למשל – בעל חוב יכול להיפרע על ידי נכס (זכות) שיש לבעל המניות.
אין מבחנים אלא מה צודק ונכון ולכן יהיה יותר קשר להוכיח
299
פס"ד החברה לאינציקלופדיות (פלאי)
מקרה שהיה טרם חוק החברות. פלאי הוא בעל חברה והופך את הדירה שנקנתה על ידי החברה למשרד והוא עצמו במעמד של דייר מוגן. הוא מנסה לטעון שלא ניתן לגבות מהחברה. משתמשים ברציונל של ס' 6ב – שיקולי צדק ותקנת הציבור שוללים ממר פלאי להתחבא מאחורי הישות המשפטית הנפרדת של החברה ולטעון טענה מנוגדת לזו של החברה – התחייבות של החברה היא ההתחייבות של פלאי.
300
מוברמן נ' תל מר בע"מ
בין הצדדים נחתמה עסקת קומבינציה ותל מר הפרה את החובה ולא השלימה את הבניה. לאחר תקופה העבירו מוברמן את העסקה ללא תמורה לחברה על שמם. עולה השאלה האם העברת הזכויות שוללת את זכות האחים מוברמן לפיצוי?
• השופט בך מציע פתרון במסלול החוזי שהתוצאה בו היא שלמרות שהקרקע עברה ידיים יש הפרה גם כלפי האחים מוברמן.
• דעת הרוב של השופט לוין מרימה את המסך עבור הזכות החוזית. למרות שהזכות הייתה שייכת לאחים מוברמן, ניתן דרך ס' 6ב להעביר זכות שהייתה אצלם לחברה.
• ביקורת – השופט מצא אומר שניתן היה לעשות זאת באמצעות דיני החוזים.
301
נספח של חובת הגילוי - פס"ד ישקר
עולה השאלה עד כמה צריך לגלות מידע של חברת הבת כאשר מדובר בחברה פרטית? השופט ברק מגיע לתוצאה דומה לס' 6ב אך לא מכוחו. בעזרת הפרשנות התכליתית – אם המחוקק הטיל חובה על חברת האם ואין שום אפשרות לקיים אותה מבלי לכלול בכך את חברת הבת, תכלית החוק מתרוקנת מתוכן מייחסים את החובה של חברת האם לחברת הבת (גורם משותף שולט). ביקורת – ברק מרוקן מתוכן את הרציונל של החברה הפרטית שחשוב לכלכלה לא פחות
302
אינטרקולוני השקעות בע"מ נ' שמואל שקדי
מקרה בו היו כמה ישויות נפרדות שקשורות אחת לשניה. שרשור זה מאפשר לפצל בין הון לבין שליטה ולשלוט באמצעות קצת נכס בהון ששווה יותר. שקדי, בעל מניות באחת מהחברות חושב שהמנכ"ל של שלושת החברות רוצה להרוויח על חשבון החברה ומבקש גילוי מסמכים. הלכה: בעל מניות בחברת האם יכול להגיש תביעה בשם חברה המצויה במורד שרשרת ההחזקות ומהזכות הזו צומחת גם הזכות לגילוי מסמכים לפי – (1) ס' 198א לחוק החברות (2) מכוח הרמת מסך מדומה.
303
ברנוביץ' נ' הרנ"ע
חברת ברנוביץ התבקשה על ידי הרשות לני"ע להמציא העתק מהדוחות הכספיים של חברה פרטית שנמצאת בשליטתה. ס' 36(ו) לחוק ני"ע מתיר לרשות לדרוש מחברה ציבורית את כל המסמכים שהיא זקוקה להם. הרשות תבעה בדרישה להרים את מסך ההתאגדות בין החברות –
• המחוזי פסק להרמת מסך מדומה לפי ס' 6ב
• בעליון ערעור נדחה ונקבע שיש חובה מכוח ס' 52יא לחוק ני"ע לפיו בעל שליטה אחראים לנזק עקב הפרת חובת גילוי.
304
אם משווים בין ברנוביץ' לישקר באיזה מקרים יותר חדשני?
בברנוביץ' היה מדובר בחברת אחות ולא בחברת אם בעוד שבישקר דובר על הוראה ספציפית שחלה על חברת הבת/ הנכדה. המניע של הרשות היה הפחד שתהיה שתהיה כאן פגיעה ביעילות של המסחר ובנוסף חששו שיש כאן בעיה של ניגוד עניינים שבגינה לא מעוניינים לגלות.
305
בעיית הנציג
בכל מקום בו יש נציג ומיוצג מתעוררת בעית הנציג. פער באינטרסים – ניגוד אינטרסים בין השולח והשלוח
פערי מידע – עלול להוביל להיעדר פיקוח אפקטיבי.
306
מדוע בעיית הנציג חמורה יותר בחברה ציבורית?
משום שבחברה ציבורית יש הרבה בעלי מניות ורובם בעלי נתח קטן מהחברה מה שהופך את הפיקוח שלו לפחות כדאי כלכלית והוא יעדיף להיות אדיש לפעולות בחברה. תופעה זו נקראת "אדישות רציונלית".
307
מנהלים VS בעלי המניות
מדובר בבעיית נציג מובהקת שמתעוררת כתוצאה מפער באינטרסים שעלול לנבוע מכמות הסיכון הרצויה, השכר, צריכת פנאי של מנהלים וכו'.
308
בעלי המניות (באמצעות המנהלים) VS בעלי התביעה האחרים (בעלי מניות בכורה, בעלי אג"ח, נושים וכו') –
בעלי המניות הם הנציגים והנושים המיוצגים. מה שעומד לנגד עיני הנושים זה היכולת לפרוע את החוב שלהם בעוד שלבעלי המניות יש אינטרס להרוויח שמתבטא גם ברצונם לחלוקת דיבידנדים.
309
רוב בעלי המניות VS מיעוט בעלי המניות
הרוב הוא הנציג והמיעוט הם המיוצגים.
המיעוט (חלקו בהשקעה המשותפת) משקיע מנכסיו יחד עם הרוב (הנציג), בעסקה שבה ההחלטות בדבר גורלה של ההשקעה המשותפת מתקבלות על ידי הרוב.
310
בעלי מניות VS מחזיקי מניה (מוסדות פיננסיים)
מחצית מהבורסה מוחזקת ע"י קרנות סל שמוחזקות עבור נאמנות (ובשמן השני – שחקנים מוסדיים) גידול הנובע מהחובה המנדטורית בישראל להפריש פנסיה.
311
אסיפה כללית
הרכב: כל בעלי המניות (ס' 57)
תפקידים :
1. פיקוח על דירקטוריון – מינוי ופיטור דירקטורים ורו"ח מבקר (ס' 57(3), 59, 239)
2. שינוי תקנון – שינוי תקנון (ס' 20) ואישורים מיוחדים (ס' 57(5))
3. החלטות מיוחדות – אישורים מיוחדים (ס' 57(5)), גיוס הון, מיזוג (ס' 320(א)).
4. נושאים עם ניזקה ישירה לבעלי המניות – מכירה לבעל שליטה (הצעת רכש).
5. אסיפה כללית ממנה את הדירקטורים אלא אם נקבע אחרת בתקנון (ס' 59)
312
313
הצעת רכש מיוחדת
רכישת שליטה בחברה שהייתה עד כה מבוזרת.
314
מתי ולמה צריך הצעת רכש מיוחדת?
(ס׳ 328(א)):
חברה שאין בה דבוקת שליטה, והרכישה תהפוך מישהו לבעל השליטה (מעל 25% מהמניות).
אדם בעל החזקה של 25% מהמניות שמעוניין להגדיל את אחוזי ההחזקה ולהגיע ל-45%.
למה צריך הצעת רכש מיוחדת במקרים אלו? מעתה בעל השליטה יוכל להוציא ערך פרטי מהחברה וזה יביא לפגיעה בבעלי המניות.
315
תנאים לאישור הצעת רכש מיוחדת
1. הגשת ההצעה לדירקטוריון לקבלת חוו״ד (ס׳ 329).
2. פניה לכלל בעלי המניות (ס׳ 331(א)).
3. רוב מכלל בעלי המניות הניצעים שיאשרו (ס׳ 331(ב)).
4. אם עברה, כל בעלי המניות יכולים למכור מניות לפי ההצעה עד 4 ימים אחרי האישור (ס׳ 331).
5. כאשר הוצע למכירה יותר ממה שתוכנן לקנות הרוכש יכול לקנות באופן פרופורציונלי מכלל הניצעים (ס׳ 7(ג) לתקנות ניירות ערך (הצעת רכש)). 6.יש צורך ב-5% מכלל בעלי המניות שיסכימו למכור את המניות במחיר המוצע. המציע או בעל עניין אישי לא יכולים להשתתף בהצבעה (ס׳ 331).
316
למה יש רכישה פרופורציונלית בהצעות רכש
למה יש רכישה פרופורציונלית? כי יכול לקרות מצב בו יוצעו יותר מניות למכירה ממה שהרוכש יכול לקנות והתכוון לקנות. לכן כדי לא לחייב אותו לקבל כל תשובה חיובית מבעלי המניות ולהתרושש מאפשרים לו לקנות באופן יחסי.
317
ס׳ 328(ב)
רכישת דבוקת שליטה כשכבר יש שליטה בחברה, לא מצריכה הצעת רכש מיוחדת (ס׳ 328(ב)).
318
הצעת רכש מלאה
הצעת רכש מלאה:
כשחברה רוצה להפוך מציבורית לפרטית ע״י קניית 100% מהמניות.
וכאשר בעל המניות רוצה להגיע להחזקה של מעל ל-90% (ס׳ 336).
למה שירצו לעשות את המעבר הזה?
חיסכון בעלויות הדיווח ושמירת מידע חשוב; (2) מניעת בעיית הסחטן והבעיה מצד המציע.
כשיש הצעת רכש מלאה תמיד יש להעלות את הטענה שמחיר המניה אינו הוגן ולטעון לקיפוח.
319
תנאים לאישור הצעת רכש
1. מחצית מבעלי המניות שאינם בעלי עניין נענו וסך המתנגדים לא עולה על 5%. לחלופין אם האחוז של מי שלא נענה קטן מ-2% (ס׳ 337(א)).
2. אם הוצע מחיר שיש בעל מניות שלא מסכים לו ועומדים לכפות עליו את הרכישה, ביהמ״ש יכול לבקר את המחיר של הצעת הרכש ולתת סעד הערכה (ס׳ 338).
3. לא ניתן להציע הצעה נוספת נמוכה יותר תוך 6 חודשים מההצעה הראשונה (ס׳ 16(1) לתקנות הצעת רכש).
למה? כדי למנוע מניפולציות.
320
שלבי בחינת העסקאות:
שלב א׳ - בחינת עניין אישי / ניגוד עניינים
עניין אישי מוגדר בס׳ 1 לחוק החברות.
מתי יש ניגוד עניינים? ישנם 3 תנאים מצטברים: (1) גורם המצוי בעמדת השפעה- יש לו כוח על התקיימות העסקה; (2) לגורם המחליט יש זיקה לצד השני לעסקה; (3) האינטרס האישי שלו בצד האחר גבוה יותר מהאינטרס שיש לו בעסקי החברה.
פס״ד ערד: זיקה עודפת קטנה לא מספיקה, צריך עניין אישי ממשי.
321
שלבי בחינת העסקאות:
שלב ב׳ - זיהוי בעל העניין
בעל שליטה (ס׳ 268 לחוק החברות + ס׳ 1 לחוק ניירות ערך)- מי שמחזיק בלפחות מ-25% מזכויות ההצבעה אם אין מישהו אחר שמחזיק ביותר מ-50% מהזכויות.
יראו 2 או יותר מחזיקים בזכויות ושלכל אחד מהם יש עניין אישי באישור העסקה כמי שמחזיקים יחד.
נושא משרה (ס׳ 1)- מנכ״ל, מנהל עסקים ראשי, משנה למנכ״ל, סמנכ״ל, דירקטור או מנהל הכפוף ישירות למנכ״ל.
322
שלבי בחינת העסקאות:
שלב ג׳ - דרישות הסף
פעולה לטובת החברה (ס׳ 270).
פעולה בתום לב (בעלי מניות- ס׳ 192; נושא משרה- ס׳ 255).
חובת גילוי (ס׳ 269).
323
שלבי בחינת העסקאות:
שלב ד׳ - בחינת העסקה
פס״ד ערד: החלטה איך להצביע היא החלטה משפטית ולא עסקה.
האם מדובר בעסקה חריגה? (1) אינה במהלך העסקים הרגיל; (2) אינה בתנאי השוק;(3) עשויה להשפיע באופן מהותי על רווחיות החברה (ס׳ 1).
אם מדובר בעסקה לא חריגה = נדרש אישור דירקטוריון + חובת גילוי (ס׳ 269).
אם מדובר בעסקה חריגה = וועדת ביקורת מחליטה מה האישורים הנדרשים (ס׳ 117(1)(א)). {גם אם העסקה לא חריגה ניתן לקבוע שצריך אישור וועדת ביקורת (ס׳ 117(1)(2))}.
324
שלבי בחינת העסקאות:
שלב ה׳ - בחינת עמידה בתנאי המנגנון הנדרש
הגורם:
נושא משרה/אדם אחר שלנושא המשרה יש עניין אישי
נושא משרה שאינו דירקטור
דירקטור
בעל שליטה
בעל מניות
325
שלבי בחינת העסקאות: שלב ו' - סעדים
עסקה שנערכת ללא מנגנון האישור = חסרת תוקף כלפי החברה ונושא המשרה (ס׳ 280).
עסקה שנערכת ללא מנגנון האישור = מבוטלת כלפי צד שלישי אם היה עליו לדעת על העניין האישי ואם ידע או היה עליו לדעת על היעדר האישור (ס׳ 280(2)(ב)).
כשנושא המשרה לא מגלה על העניין האישי, החברה יכולה להחליט או לבטל או לתבוע פיצוי בגין הפרת חובת אמונים (ס׳ 281).
כשבעל שליטה לא מגלה על העניין האישי, החברה יכולה לתבוע בגין הפרת חובת הגינות (ס׳ 281).
כשצד בעל עניין או בעל מניה לא גילה על העניין האישי, החברה יכולה לתבוע פיצויים נזיקיים (ס׳ 281).
326
פס״ד נצבא
האם החברה יכולה לתבוע בגין הפרת חובת אמונים / הפרת חובת הגינות אחרי שהעסקה אושרה?
פס״ד נצבא: השופטת נאור (דעת הרוב)- אם התקבל האישור הנדרש העסקה תקפה על אף היותה מקפחת; השופט ברק (דעת מיעוט תהפוך להלכה בהמשך)- יש להחיל את כלל ההגינות המלאה על ההחלטה למרות שהתקבלו כל האישורים הדרושים.
דעת הרוב = אם יש כלל קניין, אין מקום להוסיף כלל אחריות; דעת המיעוט = ניתן להוסיף הגנת כלל אחריות על הגנת כלל קניין.
327
כלל ההגינות המלאה
כשיש ניגוד עניינים מלא, יש לבחון את 2 מרכיבי כלל ההגינות המלאה:
1. הגינות פרוצדורלית- הליך קבלת ההחלטות מושלם מבחינה פרוצדורלית.
2. הגינות מהותית- ההחלטה היא הטובה ביותר לחברה: תנאי העסקה הוגנים והמחיר הוא המחיר הטוב ביותר לעסקה.
328
פס"ד אלסינט
פס״ד אלסינט: השופטת בייניש מאמצת את דעת המיעוט של השופט ברק בפס״ד נצבא. באוביטר. נטל ההוכחה מוטל על הנתבע בהתאם לכלל ההגינות המלאה. למה? טענה שקיומו של כלל קניין לא בהכרח מנטרל את האפשרות לתביעה משפטית.
329
פס"ד מכתשים אגן
פס״ד מכתשים אגן: אימוץ מלא של דעת המיעוט של השופט ברק בפס״ד נצבא. ניתן לתבוע למרות שעמדו בתנאים לאישור.
330
הלכת MFW
הלכת MFW: עמידה בתנאים מעניקה חסינות:
1. רוב מקרב המיעוט מאשר את העסקה או שסך המתנגדים לא עולה על 2%.
2. ניהול מו״מ ע״י וועדה בלתי תלויה.
331
איך בוחנים את הועדה הבלתי תלויה?
איך בוחנים את הוועדה?
יש שתי גישות: (1) בחינה סטטית- לבדוק את ההרכב. האם כל חבריו נקיים? (2) בחינה דינאמית (פרופ׳ חנס ופרופ׳ חמדני)- שההתנהלות והשיקולים היו ראויים.
332
דרישות וועדה בלתי תלויה
א. הרכב- אופטימלית כולם בלתי תלויים, אך מספיק גם רוב.
ב. שכירת יועצים באופן עצמאי- יועצים שלא משרתים את החברה.
ג. בחינת חלופות- ללכת בצורה אקטיבית לבחון חלופות אחרות.
ד. שמירה על סודיות- בייחוד ביחס לחוו״ד הכלכלית.
ה. העברת מידע מהחברה- האם לוועדה היה את מלוא המידע שהייתה צריכה וביקשה מהחברה.
האם ניתן לבחון את התנהלות הוועדה בפועל?
פס״ד עצמון (מחוזי) השופטת רונן קובעת שככל שישנם פגמים מחילים את כלל שיקול הדעת העסקי המוגבר במקום כלל ההגינות המלאה; פס״ד עצמון (עליון) דוחים את הקביעה ואם אין פגם משמעותי כלל ההגינות המלאה תקף.
333
פס״ד כבירי
פס״ד כבירי: רכישה עצמית. בהצעת רכש מלאה של בעל שליטה אין צורך באישור משולש, מכיוון שהאישור של הצעת רכש מלאה חמור יותר.
כשבעל שליטה קונה שליטה מלאה מבעלי מניות צריך רק הצעת רכש מלאה.
כשהשליטה נרכשת ע״י החברה צריך את האישור המשולש ואז הצעת רכש מלאה.
334
פס״ד מגן
פס״ד מגן: השופטת אגמון-גונן קובעת שכאשר בוחנים תביעה על סעד ההערכה יש להסתכל על מי הצביע, מי היה הרוב. במקרה זה, מאחר והמוסדיים הסכימו למחיר ניתן לראות בהסכמתם ראייה מכרעת להיות המחיר הוגן. משקיע מתוחכם שיצביע כך יהווה ראייה חזקה אך לא מכרעת.
הביקורת של ד״ר לייבזון: בגלל בעיית הנציג הרביעית זה אמור להיות הפוך.
335
מהו מיזוג?
מהו מיזוג?
מצב בו שתי חברות הופכות לאחת.
מצריך אישור דירקטוריון ורוב באסיפה של כל החברות המתמזגות (ס׳ 314). אם יש גורם שיש לו מניות בשתי החברות אסור לו להצביע בשתיהן (ס׳ 320(ג)). אם יש מס׳ סוגי מניות צריך רוב בכל סוג (בגלל הלכת לאומי פיא).
למיזוג יש שני מרכיבים: (1) מישור נכסי- הנכסים. לאיזו מהחברות עוברים הנכסים? (2) מישור הוני- הבעלים הפיננסי. מי מחזיק בחברה אחרי המיזוג?
מיזוג מצריך הודעה לנושים לפני (ס׳ 318), הנושים יכולים לפנות לביהמ״ש שימנע את המיזוג (ס׳ 319).
336
מיזוג רגיל:
מיזוג רגיל:
חברת היעד נקלטת בחברה הקולטת. החברה הקולטת מקבלת את כל הזכויות והחובות של חברת היעד. בתמורה לזכויות ולחובות בעלי המניות של חברת היעד מקבלים כסף / שווה כסף (מניות בחברה הקולטת).
למה שנתמזג ככה? (1) עדיף שילוב פעיל בין שתי החברות; (2) קשיי נזילות בחברה הקולטת יוביל להעדפת תשלום בשווה כסף; (3) תשלום במניות לא יוצר מס.
בעלי המניות של החברה הקולטת הם בעלי המניות של שתי החברות מעכשיו.
337
מיזוג הופכי:
מיזוג הופכי:
חברת היעד נקלטת בחברה הקולטת. החברה הקולטת מקבלת את כל הזכויות והחובות של חברת היעד. בתמורה לזכויות ולחובות בעלי המניות של החברה הקולטת מקבלים כסף / שווה כסף (מניות בחברה הקולטת).
בעלי המניות של חברת היעד הם בעלי המניות של שתי החברות מעכשיו.
למה שנתמזג ככה? יכול להיות מוניטין. בד״כ שיקולי מס. יכול להיות שיש לחברה הקולטת הפסדים.
338
ההבדל בין מיזוג רגיל להופכי
במיזוג רגיל ומיזוג הופכי הנכסים נעים באותו כיוון (החברה הקולטת מקבלת את הנכסים בשני המקרים). ההבדל הוא בכיוון אליו נע ההון. במיזוג רגיל, החברה הקולטת מקבלת גם את הבעלות ומשלמת לבעלי מניות חברת היעד; בעוד במיזוג הופכי חברת היעד מקבלת את הבעלות ומשלמת לבעלי מניות החברה הקולטת.
339
מיזוג משולש:
החברה הקולטת מקימה חברת בת. חברת הבת היא שקולטת את חברת היעד.
בעלי המניות של חברת האם הקולטת הם בעלי המניות של חברת היעד.
למה שנעשה את זה? אחנו עוקפים את הצורך באישור האסיפה הכללית. כי האסיפה של חברת הבת היא הדירקטוריון של חברת האם, וכך צריך רק אישור דירקטוריון.
340
מיזוג משולש הופכי:
חברת הבת של החברה הקולטת, נקלטת לתוך חברת היעד.
בעלי המניות של חברת היעד יהיו הבעלים של מניות החברה הבת ומניות חברת היעד.
341
עקיפת אישור האסיפה (ס׳ 320(א)(1)(2)):
עקיפת אישור האסיפה (ס׳ 320(א)(1)(2)): מיזוגים מסוימים לא מצריכים אישור אסיפת החברה הקולטת ומייתרים את הצורך בהקמת חברת בת. יש שני מקרים:
מיזוגים שלא מקצים למעלה מ-20% מזכויות ההצבעה.
מיזוגים שהגורם החדש בהם לא הופך לבעל שליטה.
342
מי מאשר את חלוקת הדיבידנדים בחברה?
בד״כ הדירקטוריון הוא שמאשר, אך ניתן להתנות על כך בתקנון.
כללי החלוקה אומרים שהדירקטוריון לא יכול לחלק את הדיבידנדים בכל מצב ויש לכך כללים.
למה יש כללים לחלוקה? חלוקה תמיד מעוררת את בעיית הנציג השנייה, בין בעלי המניות ובין הנושים.
הדירקטוריון הוא גם בעל אחריות לוודא עמידה בתנאי החלוקה. את האחריות הזו לא ניתן להאציל (ס׳ 307). לא ניתן לפטור מהפרת חובת זהירות על החלטות שנוגעות לחלוקה (ס׳ 259(א)).
343
מה הן דרכי החלוקה האפשריות?
דיבידנד- חלוקת רווחים לבעלי המניות. לבעל מניה יש זכות לקבל רווח (ס׳ 190), לא מדובר בעסקה חריגה או עסקה עם בעל עניין.
רכישה עצמית- החברה קונה מבעלי המניות שמסכימים את המניות שלה בחזרה.
האפקט הפיננסי דומה. כסף יוצא מהחברה לבעלי המניות.
344
התנאים לחלוקה:
ס׳ 302 קובע 2 מבחנים מצטברים:
מבחן הרווח- יש שתי חלופות: (1) יתרת העודפים מיום הנפקת המניות ועד עכשיו; (2) עודפים שנצברו בשנתיים האחרונות.
מבחן יכולת הפירעון- האם אין חשש סביר שהחברה לא תוכל לפרוע את החובות שלה בגלל החלוקה.
345
חלוקה באישור ביהמ״ש (ס׳ 303):
ביהמ״ש יכול לאשר את החלוקה גם אם מבחן הרווח לא התקיים. מבחן יכולת הפירעון חייב להתקיים גם כאן.
הנושים הם בעלי זכות להתנגד.
346
פס"ד להב
פס״ד להב: השופטת רונן אוסרת על חלוקה למרות התקיימות מבחן הרווח. היה ברור שהחברה עתידה להפסיד ולכן היא לא מאשרת את החלוקה.
347
פס"ד ברוט נ' דסקש
פס״ד ברוט נ׳ דסק״ש: החברה עמדה בתנאים. הנושה תבע כי היה ברור שהחברה עתידה להפסיד. השופט עמית אומר שהמבחן טכני. הרעיון הוא ליצור וודאות, אם נבחן יותר מידי לעומק נפגע בוודאות. כל עוד אין חוסר תום לב קיצוני גם אם יש צפי להפסדים מאשרים חלוקה.
348
פס״ד ורדניקוב
ניתן להתנגד לחלוקה שעמדה בתנאים בטענה שמדובר בהפרת חובת זהירות אם הוכח שמדובר ברכישה ממונפת שמשנה שינוי משמעותי את מבנה ההון של החברה.
349
תביעה נגזרת
בעלי המניות או הדירקטור נכנסים בנעלי החברה ותובעים את מי שהפר את חובתו כלפי החברה (ס׳ 1). אין רף החזקה כדי לתבוע. כל בעל מניה יכול להגיש (ס׳ 194(א)).
גם נושה יכול לתבוע ככל שמדובר במקרה של חלוקה אסורה (ס׳ 204).
למה צריך שמישהו יכנס בנעלי החברה? החברה לפעמים מוותרת על זכות התביעה ולא מממשת את ההליך בין אם בגלל בעיות נציג או בעיות שונות. לכן בעלי המניות תובעים בשמה.
ניתן לתבוע רק על נזק ראשי, כלומר נזק שנגרם לחברה עצמה ולא לבעלי המניות.
350
מיצוי זכויות ומכתב דרישה
דרישה למיצוי זכויות לפני הגשת תביעה (ס׳ 194(ב-ג))- הודעה לחברה שיש עילת תביעה.
יש חריגים בהם לא צריך את מכתב הדרישה (ס׳ 194(ד)): (1) לאורגן שמחליט על קיום התביעה הנגזרת יש עניין אישי- גם כי יש ניגוד אינטרסים וגם כי יש חשש לסיכול התביעה; (2) הפנייה לחברה תפגע בקבלת הסעד- חשש שהפנייה תסכל את הסעד בגלל שיחול על ההחלטה כלל שיקול הדעת העסקי.
351
מה עושים אחרי שהוגשה דרישה
2. אם לא תבעה והמבקש לא מסכים עם הנימוק הוא יכול להגיש בקשה לתביעה נגזרת (ס׳ 197): (1) ההחלטה לא משמיטה את עילת התביעה; (2) הדרישה נדחתה; (3) החברה החליטה לתבוע אך לא עשתה זאת תוך 75 ימים; (4) החברה לא ענתה; (5) התובע פטור מהגשת דרישה.
352
3 תנאים כדי שבית משפט יאשר לתבוע
3. כדי שיאשרו את התביעה המבקש צריך לעמוד ב-3 תנאים (ס׳ 198(א)):
א. התביעה היא לטובת החברה- לא רק שיש עילה אלא האם עצם ניהול ההליך הוא לטובת החברה.
ב. ראיה לכאורה לעילת התביעה- תשתית בסיסית לכך שיש עילה כנגד הגורם הנתבע.
ס׳ 198א(א) מאפשר הגשת בקשה לגילוי מסמכים לפני הגשת התביעה הנגזרת. זה הליך ביניים שקודם להליך המקדמי.
ג. התובע אינו פועל בחוסר תום לב (חובת הוכחה על הנתבע)- האם התובע מנסה כשחקן עסקי לנצל את התביעה הנגזרת לאינטרסים פרטיים.
353
תמריצים לתביעה נגזרת
יש פיצוי מיוחד לבעל המניות שיוזם את ההליך ומנהל את התביעה בשם החברה. ניתן לקבל מימון ומימון לייצוג המשפטי מכספי החברה (ס׳ 199-201 וס׳ 205(א)).
ניתן לקבל מימון גם מקופת הרשות לניירות ערך.
354
הגנה נגזרת
אם החברה נתבעת ולא מגנה על עצמה כראוי, בעל מניות או דירקטור בה יכול להיכנס בנעליה ולנהל את ההגנה אם ביהמ״ש שוכנע שזה לטובת החברה.
355
אישור פשרה בתביעה נגזרת
בגלל החשש מבעיית הנציג שהתובע ידאג לעצמו ולא לבעלי המניות האחרים, נדרש אישור ביהמ״ש להסדר פשרה או סילוק של התביעה.
יש לפרסם את הסדר הפשרה כדי שבעלי המניות האחרים יוכלו להביע את עמדתם ולהתנגד.
356
תביעה נגזרת כפולה:
כניסת בעלי המניות לנעלי חברת האם כדי לתבוע את חברת הבת (גם בחברה פרטית).
פס״ד אינטרקולוני השקעות בע״מ: הרמת מסך מדומה יכולה לאפשר תשתית לתביעה נגזרת כפולה.
פס״ד בן עמי נ׳ מנורה: בעל מניות של חברת האם נכנס בנעלי חברת הבת בתביעה נגזרת. מתאפשר כשחברת האם מחזיקה ב-100% ממניות חברת הבת.
357
תביעה ייצוגית:
מתאים למקרים בהם הנזק הוא נזק ישיר לבעלי המניות, לא נזק עקיף כתוצאה מפגיעה / שינוי בנכסי החברה. כמו קיפוח והטעיה בדיווח.
התביעה היא לפי חוק תובענות ייצוגיות.
למה להגיש תובענה ייצוגית? (1) יעילות וחיסכון בהליכים ובזמן שיפוטי; (2) אחידות ביחס למקרים בעלי תשתית דומה; (3) עידוד פשרה.
כדי להתמודד עם בעיית הנציג ס׳ 18-19 דורש הגשת תצהיר מצד עורך הדין שאין קשר מיוחד או תשלום מתחת לשולחן.
358
הליך התובענה הייצוגית:
הגשת תביעה בשם קבוצת נתבעים בעלי שאלות משותפות של עובדה ומשפט (ס׳ 4(א) לחוק תובענות ייצוגיות).
אישור התובענה ע״י ביהמ״ש (ס׳ 8(א) וס׳ 24 לחוק תובענות ייצוגיות).
פרסום הגשת התובענה ורישום בפנקס התובענות הייצוגיות (ס׳ 6-7 וס׳ 10-11 לחוק תובענות ייצוגיות).
קביעת גמול לתובע המייצג ובא הכוח המייצג (ס׳ 20-23 לחוק תובענות ייצוגיות).
359
פס"ד חסקי
פס״ד חסקי: יש נזק ישיר ופגיעה ברורה בנכסי החברה. ביהמ״ש מאפשר תובענה ייצוגית על בסיס עילת קיפוח. בגלל פגיעה בציפייה הלגיטימית של בעלי המניות (בחברה פרטית ניתן לומר שפגיעה בציפייה זו מהווה פגיעה ישירה בבעלי המניות). התירו תובענה ייצוגית כדי שהפיצוי יגיע לבעלי המניות ולא לחברה.
360
פס"ד גדיש
פס״ד גדיש: השופטת בייניש מאפשרת תביעה ייצוגית על בסיס עילת קיפוח גם כשמדובר בחברה ציבורית. מרככת את הדרישה לחלוקה לקבוצות ומאפשרת למי שרכש את המניות לפני המכירה ולמי שרכש אחרי לתבוע תובענה ייצוגית יחד. השופט ריבלין (דעת מיעוט) קובע שבעלי מניות יכולים לתבוע תביעה ייצוגית גם על הפרת חובת אמונים מצד נושאי המשרה.
361
פס"ד און תבור
פס״ד און תבור: בעקבות השתק שיש לתובע, הוא מנסה לתבוע על הברחת נכסים ודילול מניות בתביעה נגזרת. השופטת אגמון-גונן אומרת שהברחת נכסים היא נזק לחברה ולכן מתאימה לתביעה נגזרת ודילול מניות הוא נזק לבעלי מניות ולכן מתאים לתובענה ייצוגית. עם זאת, אם הברחת נכסים נעשית ע״י בעלי השליטה כנגד המיעוט, זה יצדיק עילה אישית בגין קיפוח.
