מיקרוביולוגיה Flashcards
(150 cards)
1
Q
המיקרואורגניזמים מקוטלגים לפי אינטראקציה זו עם בני אדם בשתי קבוצות עיקריות
A
- קומונסליים (או ספרופיטיים)= אלה מיקרואורגניזמים שלא בהכרח גורמים למחלות
- פטוגניים
2
Q
קומנסלים
A
מיקרואורגניזמים שבד”כ חיים בגוף האדם הבריא או על פני השטח שלו מבלי שיגרמו נזק או מחלה כל שיהא. (פלורה רגילה)
3
Q
פטוגניים
A
מיקרואורגניזמים שגורמים נזק למאכסן (האדם) באחת משתי הדרכים-1. פלישה ונזק ישיר
2. ע”י רעלים
4
Q
באיזה צורה מיקרואורגניזם עלול לעשות נזק לגוף?
*כוכבית של ראול
A
- ע”י פקטור פנימי בתוך החיידק -אם הוא מייצר רעלן
2. המצב הבריאותי של החולה- מערכת חיסונית בריאה או מערכת חיסונית מדוכאת.
5
Q
מבנה התא החיידקי
A
אין להם גרעין, יש להם מעטפת מיוחדת שבתועה צף כרומוזום שהוא בצורה עגולה ומכופפת.
שרשרת אחת של DNA שאין לה התחלה ואין לה סוף. בתוך הציטופלסמה יש נוקלואיד. הפלסמה היא ממברנה העשויה מ2 שכבות פוספט-ליפיד. ומבחוץ יש מעטפת שנקראת דופן התא או cell wall.
6
Q
מאפיינים נוספים של מבנה תא החיידק
A
לחיידק יש צורה מוגדרת וברורה.
דופן התא- מגן על התא מקרינה וכל גורם אחר. והוא עשוי מחומר הנקרא פפטידו-גליקן (מולקולה מרב סוכרים וחלבונים)
שרשרת הרב סוכרים משמשת כלבני בניה. אשר עוטפת את הממברנה הרגילה. (יש הרבה שרשראות) בין השרשראות יש שורה של 4 חומצות אמינו אשר קשורות לסוכרים בקשר קוולנטי
7
Q
דופן התא- cell wall
A
קיר רגידי קשיח המגן על התא ומקנה לו צורה קבועה.
כדי לפרק חיידק יש צורך בחומר שיפרק את דופן התא.
8
Q
צביעת גראם gram stain
התהליך:
A
- צביעה ראשונית בצבע סגול
- קיבוע- ע”י תמיסת יוד
- דקולריזציה- שטיפה עם אציטון
- צביעה נגדית- צבע ורוד.
9
Q
צביעת גראם- מה קורה לגראם חיובי ולגראם שלילי
A
- חיובי ושלילי נצבעים בסגול
- שניהם עדיין סגולים.
- חיובי- הצבע נשאר ברובו. שלילי- הצבע נמחק לגמרי בגלל הדופן הדקה.
- הגראם השלילי נצבע בורוד. והגרם החיובי עדיין סגול.
* החומר הניגודי בגלל שאינו נשטף נותן רקע ובעזרתו אפשר להתמקד עם מיקרסקופ אלקטרוני.
10
Q
נרתיק- Capsula
A
עשוי מפולזאכרידים המופרשים ע”י החיידק.
תפקיד- עמידות בתוך המקרופאגים= פולשנות
מקנה אלימות.
הקפסולה לא מופיעה בצביעת גראם.
צובעים אותם או בדיו או בכסף ומצלמים כתמונת נגטיב.
המקרופאגים נושאים אותם ממקום למקום.
דוג’: klebsiella, haemophilus, pneumococcus.
11
Q
שוטון Flagellum
A
אברון נוסף שיש לחיידקים (לא לכולם)
מבנה חלבוני סיבי ארוך, שתפקידו להסתובב במהירות ומקנה תנועה. השוטון מקבל אנרגיה מתוך התא.
12
Q
שעריות Pili= Fimbriate
A
תפקידי השעריות:
1. הצמדות- המאפשרת התמקמות, המבנים החלבוניים אשר מתאימים באופן מושלם לתאי הגוף שלנו.
2. העברת חומר גנטי- sexpili-בהזדווגות הם מעבירים חומר גנטי.
בנוסף מעבירים מידע בין החיידקים אשר עוזר להם להמשיך להתקיים.
האינפורמציה נמצאת בתוך טבעות דנ”א קטנות הנמצאות בתוך הציטופלסמה של החיידק.
13
Q
Spores=נבגים
A
שרידים של חיידקים שיכולים לשרוד לאורך זמן בתנאים לא טובים.
קיימים רק 2 משפחות של גראם חיובי היודעים לעשות ספרולציה.
הציטופלסמה נעלמת ונשאר רק נבג.
עמידים בטמפ’ גבוהות (מתים רק ב 121 מעלות)
14
Q
ספרולציה
A
יצירת נבגים
15
Q
משפחות הגראם היודעות לעשות ספרולציה
A
Clostridium
bacillus
16
Q
גורמים ליצירת נבגים
A
- כליה של חומרים חיוניים בסביבת גידול
2. עליה של חומרי פסולת המופרשים ע”י החיידק עצמו בסביבת הגידול.
17
Q
נקדים (cocci)
A
נקדים גראם חיוביים- staphylococcus-בצורת אשכול streptococcus- בצורת שרשרת נקדים גראם שליליים- diplococcus- צמד נקדים (קיים גם בחיובי) כוכבית של ראול- אין בטבע נקד בודד הם מסתובבים מינימום בזוגות.
18
Q
מתגים- (rods, bacillus)
A
נראים כמו מתג של חשמלי ולכן נקראים כך.
נראים כמו מקלונים.
19
Q
זמן דור
A
זמן חלוקה הקבוע אצל כל חיידק כאשר נמצא בתנאים אופטימליים.
דור=התחלקות ל 2) N=2^n (n= כמה חלוקות
20
Q
גורמים המשפיעים על צמיחת חיידקים
A
(תנאים אוסמולרים (ריכוז מלח רמת PH לחות טמפרטורה חמצן
21
Q
טמפרטורה
A
termophiles- אוהבי חום
mesophilmes- טמפ’ ביניים
psychrophiles- אוהבי קור
22
Q
אל אווירניים מוחלטים
A
חיידקים אשר יש להם אינפורמציה בדנ”א לתסיסה (מסוגלים להפוך סוכר לאנרגיה)
מתים במגע עם חמצן.
23
Q
אוורניים (אארוביים
A
כמו בני האדם- חייבים חמצן.
24
Q
אל אווירניים פקולטטיביים
A
חיידקים אשר יכולים לחיות גם עם חמצן וגם יכולים לשרוד בלעדיו כי יש להם אינפורמציה לתסיסה= הפיכת סוכר לאנרגיה.
25
מתן שמות לחיידקים
שם החיידק יופיע בספרות בכתב נטוי ושם המשפחה יתחיל באות גדולה.
ת.ז. של החיידק תציין באותיות גדולות אם יש קפסולה, ממברנה וזנב. ואת מספר החיידק.
26
קונטמינציה
זיהום שנוצר בזמן לקיחת הדגימה ואין להתייחס לדגימה.
27
קולוניציה
התיישבות
28
אינפקציה
זיהום חיידקי.
29
אבחון ראשוני- משטח ישיר
משטח גראם ישירות מהדגימה
| לא עושים לכל הדגימות משטח גראם כי צריך לפחות 10,000 חיידקים פעילים למיליליטר של דגימה.
30
CFU -Colony Foming Units
כמה מושבות צמחו.
31
האם עושים משטח ישיר לזיהוי זיהום בדם
לא!!!!
32
תרבית
בידוד חיידקים.
| מינימום 18 שעות
33
זיהוי חיידקים ע"י פנוטיפ
לחיידק יש פנוטיפ שנוצר ע"י החלבונים שלו.
עושים לחיידק בדיקה ביוכימית ומגלים עם איזה חומר הוא ממשיך לצמוח
(לילה נוסף של דגירה)
34
אנטיביוגרמה antimicrobial resistance testing
בדיקה למציאת סוג האנטיביוטיקה שהחיידק רגיש אליי
מטרתה- 1. לתקן את הטיפול במידה והוא לא צלח
2. כדי לצבור מידע כדי לתת טיפולים אמפיריים
35
MIC- minimal inhibitory concentration
הריכוז המנימאלי המעכב.
| הריכוז המינימאלי של אנטיביוטיקה שצריך על מנת לעכב את צמיחת החיידק
36
disk diffusion test
שיטה לבדיקת עמידות החיידק לאנטיביוטיקה
התהליך: לוקחים את החיידק ושמים אותו בצלוחית ומורחים אותו. ומעליו שמים דיסקיות המכילות אנטיביוטיקה בריכוז מסוים.
לפי מרחק הגדילה של החיידק מהדיסקיות אפשר לדעת
mic מהו ה.
(הקוטר מצביע על כמות האנטיביוטיקה)
37
Etest
שיטה נוספת לבדיקת אנטיביוגרמה.
זהו פס נייר מיוחד שיש עליו ריכוזים של אנטיביוטיקה ומניחים אותו בתוך הצלחת ורואים עד איזה נקודה החיידק מתרבה.
*יותר מדויקת מבדיקת הדיסק
38
פטריות
חד תאיות= שמרים
רב תאיות= עובשים ופטריות כובע.(תמיד נמצאות במושבות)
רק 10-15 סוגים שהם פטוגנים שכיחים.
השמרים תמיד נצבעים כגראם חיובי.
39
שמרים Yeasts
```
מתרבים בחלוקה פשוטה
budding= הנצה
הכי שכיח- Candida albicans
candida sp- כל הקנדידות
cryptococcus neoformans- שמר שיש לו תפקיד חשוב
(במדוכאי חיסון כמו חולי איידס)
```
40
עובשים moulds
מתרבים באמצעות ספורות (conidia
עם נבגים שחלקם מתחילים להתפזר
ישנה התמיינות של תאים. תאים פטרייתיים שכל תא שלו מחובר ע"י היפי. מההיפי יש צמיחה, נוצר משהו דמוי פרח, מן איבר שמצמיח נבגים. לאחר מכן זה יכול לעוף ושם תהיה שוב פעם צמיחה.
41
• CONIDIA
לכל משפחה של עובשים ישנה קונידיה שמאפיינת אותו. ע"פ הצורה ניתן לזהות פטריות.
כמו טרמיל עם חלוקה שבכל "תא" ישנו נבג.
42
מחלות פטרייתיות
Mycoses
43
פטרת חיצונית superficial mycoses
קולוניזציה חיצונית, לא פולשנית, יורד בשטיפה עם מים וסבון
| -מעל העור, יורדת בשטפיה עם מים וסבון, נוצרת עקב חוסר היגיינה ( אפילו קנדידה לבנה יכולה להופיע על פני העור).
44
Dermatomycoses :
תוקפים רק את ה
- epidermis
או רקמות המכילות
keratin ( שיער וציפורניים). הגורמים: בערך 30 סוגים של עובשים ושמרים תחת שם כולל של
Dermatophytes
רוב המקרים של פטרת בבני אדם ( כ-95%).
כוכבית למבחן: גם שמרים גורמים ל-DERMATOMYCOSIS.(=Tinea)
45
אבחון מעבדתי של פטריות
1. דגימות רקמה: tissue scrapings, שערות, ציפורניים, נוזלים ורקמות
2. בדיקה מיקרוסקופית ישירה: נראו או לא נראו Hyphae
3. תרביות של אותן הדגימות: תוצאה בין יום לשלושה שבועות!
4. זיהוי: על פי קונידיות, MALDI-TOF
5. מבחני רגישות: Etest
הדיווח: נראו או לא נראו היפי*
46
פרזיטים = טפילים
אנו משתמשים במונח זה, לכל יצור חי שגורם למחלה מדבקת, שהוא לא חיידק, פטריה או נגיף.
47
Protozoa
– כמו אבמות חד תאיים, מאוד פרימיטיביים ,.
48
Platyhelmints
תולעים שטוחות
49
• Nematodes
תולעים עגולות
50
• Arthropods (סוג של חרקים
לדוג'- "פרוק רגליים" – אלו סוגים של חרקים שונים, כמו: כינים, פרעושים וכ'ו.
51
אבחון מעבדתי:
איבחון מעבדתי במקרוסקופ – ע"פ מדריך מיוחד של טפילים. למשל בדיקות צואה לגילוי תולעים. חיפוש אחר הביצים שלהם (הנבגים). דרך הביצים ניתן להבחין בין הטפילים, לכל כאחד צורה אחרת של ביצים. בנוסף לבדיקות צואה, יש טפילים בדם (מלריה), בשתן ועוד.
52
Tape test” for Enterobius (Oxiurus) vermicularis
זהו סוג התולעים השכיח ביותר באוכלוסיה, בעיקר אצל ילדים בגיל הגן. ניתן למצוא אותם בפירות, ירקות, ובמים.
התולעים עגולות בערך 1-2 מ"מ, מתרבים במעי של הילדים
הבדיקה: לוקחים 3 שפדלים ופסי זכוכית ומחברים אותם יחדיו ועל הזכוכית מדביקים סלוטיפ הפוך. במשך שלושה לילות כל לילה
53
Viruses = נגיפים
הנגיפים נוצרים עם מינימום על מנת לחיות
DNA או RNA
מסביב מבנה חלבוני שעוטף את החומר הגנטי, הוא מקנה לו יכולת הישרדות ומתכונות המאפשרות לו לחדור לייצורים אחרים.המטרה לחדור לתאים בכדי לשרוד
העטיפה החלבונית נקראת קפסיד
יש נגיפים שבמהלך האבולוציה נעשו יותר מתוחכמים פתחו envelope מעטפת חיצונית יותר הנקראת
rna כאשר לנגיף יש
יש שלב אחד נוסף, זה מצב הפוך מהרגיל, היחידי בטבע
DNA יוצר את ה RNA
54
מיון וירוסים
RNA או DNA 1)
2) יש מעטפת או שאין
ולכן 4 סוגים.
הנגיפים המתוחכמים ביותר הם אלו עם ה-דנ"א עם המעטפת, שנותת להם הגנה וחדירות יותר טובה לתא המטרה. לדוגמא הנגיפים ממשפחת ההרפס.
55
?למה הנגיף הורג את התא בוא הוא חי
הנגיפים המשוכללים אכן יכולים גם להיכנס לתא מבלי להרוג אותו וגם לצאת ולהרוג תאים אחרים, יתרה מכך יש נגיפים משוכללים אף יותר המדביקים תאים
56
אבחון מעבדתי של נגיפים
1) תרביות רקמה: תרבות הנגיף מדגימת החולה בתאים אוקריוטים
2) אימונופלואורסנציה : גילוי אנטיגנים של הנגיף בדגימת תאים מהחולה בעזרת נוגנים הקשורים לחומר פלואורסצנטי (זורח).
3) אבחון סרולוגי: מציאת נוגדנים בנסיוב החולה ( אגלוטינציה (=הצמתה), אימונופלואורסנציה בלתי-ישירה, ELISA)
4) שיטות מלוקולאריות- מציאת נוגדנים בנסיוב החולה.
מציאת רצף גנטי ספציפי של הנגיף בדגימת החולה.
לדוג- PCR- אשר נותנת תוצאה מהירה ביותר*
57
איגלוטינציה= הצמתה
בשיטה הנקראת אגלוטינציה פסיבית, ניתן לקשור בשיטות כימיות אנטיגנים על פני תאי דם אדומים או חלקיקים סינתטיים כדי להדגים את הנוכחות של נוגדנים ייחודיים לאנטיגנים אלה.
זו שיטה חצי כמותית.
58
Titer כייל הנוגדנים או
כמה בערך נוגדנים יש, הכוונה למיהול האחרון, זהו מספר המכנה הגדול ביותר (כמו בתמונה 160).
59
אימונופלואורסנציה בלתי - ישירה
| Indirect Immunofluorescence
זוהי שיטה שבה בעצם נוגדן נדבק לנוגדן של החולה אשר נמצא בנסיוב.
60
ELISA – Enzyme Linked Immuno-sorbent Assay
זוהי גם דוגמא לשיטה ה"סנדוויץ'". שיטה שמגלה האם ישנם נוגדנים= שיטה סרולוגית. מגלה האם יש אנזים הקשורים לנוגדנים. יש בה חיסרון, מפני שעד שמגלים האם ישנם נוגדנים לפעמים זה מאוחר מידי ( נוגדנים נוצרים שבוע- שבועיים לאחר החשיפה לנגיף).
זוהי שיטה ספציפית, רגישה וכמותית
61
Polimerase Chain Reaction (PCR) – תגובת שרשרת של פולימרז
DNA פולימרז- אנזים שמשכפל את ה
צריך לחפש דגימה של חולה (לא משנה איזו לדוגמא, כיח, צואה, מהאף, דם וכו') שם אנו מחפשים את המקטע קצר יחסית באורך כ-100-200 נוקליאוטידים שהוא ספציפי לנגיף ונמצא אצל החולה. צריך לשכפל את המקטע הזה.
בסוף של השכפולים נקבל רק את המקע עצמו.
62
Real Time PCR
מכונה הבודקת את כמות הנגיפים אצל החולה
יתרונות:
1. חוסך זמן
2. ניתן לבדוק כמה נגיפים היו – ככל שהיו יותר עותקים בדגימה של החולה בהתחלה זה יצמח בסיבובים מוקדמים. לכן זוהי שיטה כמותית! זהו עומס נגיפי- כמה נגיפים יש לחולה.
63
GeneXpert:
| Total Automated Real Time PCR
המכשיר הזה גם בודק האם החיידק עמיד לאנטיביוטיקה מסוימת.
שיטה זו גם כמותית- אומרת כמה חיידקים יש.
מחלות שהמכשיר יודע לזהות:
• Influenza A/B/ H1N1
• Clostridium difficile toxin
• Mycobacterium tuberculosis
• MRSA (Methicillin Resistant Staph. Aureus )
64
Sepsis = זיהום בדם
זיהום במערכת הדם הוא אחד הזיהומים האקוטיים, מסכני חיים שיש ( חיידקים במערכת הדם). זיהום במערכת הדם יכול להיות בכלי הדם או בלב עצמו.
Sepsis= בקטרמיה ( חיידקים בדם) + סימנים של דלקת
65
Bacteremia = חיידקים בדם
• בקטרמיה ראשונית- חיידק נכנס ישר למחזור הדם ושם הוא מתרבה, זה מיעוט המקרים.
• ברוב המקרים חיידקים בדם הם עדות לזיהום במקום אחר, וחיידקים מגיעים לזרם הדם מהמקום הזה. זהו זיהום משני בדם.
קולוניזציה של חיידקים בדם, יכול להיות זמני וחולף.
66
אבחון בקטרמיה: תרביות דם
לא עושים משטח ישיר בדם!!! אין מספיק חיידקים!
לוקחים בקבוקים שתוכננו באופן מיוחד על מנת לבצע תרביות. הבקבוק סטרילי, יש לו קרקע מזון בתחתיתו, לאחר מכן ממברנה דקה דרכה עובר רק פחמן דו-חמצני. שמים דגימת דםמכניסים את הבקבוק לתוך האינקובאטור שהוא גם מנענע אותו כדי לזרז עוד יותר את התהליך. המכשיר יורה בתוך הגלאי ע"י לייזר כל 10 שניות והוא מקבל זריחה פלורוסנטית, והיא תלויה בפחמן דו חמצני. ככל H יותר פחמן דו חמצני יש יותר זריחה.
67
תרבית דם חיובית משמעותית:
• כל בידוד של פטוגן
• חיידקים שיכולים להיות בפלורה של העור:
שתי לקיחות חיוביות או לקיחה אחת + מקור אחר עם אותו חיידק
: Staph. coag. negative, Corynebacterium sp, Strep. viridans group
68
בדיקת DIPSTREAK
"הקפאת המצב" כמו שהוא היה בזמן הטלת השתן. זהו התקן לזריעה עצמית של שתן. במקרה הזה הזריעה היא כמותית. נותנים לחולה את ההתקן שמכיל את האגר, יש שם סוג של טבעת עם זרועות. החולה נותן שתן בתוך הכוסית, אך במקום לשלוח את השתן בכוסית למעבדה, זורעים במקום, במרפאה.
69
זיהומים של דרכי העיכול
מזהמים של מערכת העיכול מגיעים מהאוכל, מים ופלורה רגילה של המעי.
עוברים במעי וגורמים לזיהום, אשר מתבטא בשלשול, בסופו של תהליך החיידקים מופרשים בצואה. לפעמים החיידקים או רעלנים ( טוקסינים) גורמים למחלות סיסטמיות, המאופיינות בחום.
70
בארץ ישנם 4 סוגי חיידקים עיקריים הגורמים לזיהומים בדרכי העיכול:
1. Compylobacter sp.
2. Salmonella sp.
3. Shigella sp.
4. Clostridium difficite
71
קומפילובקטר
המקור של החיידק הוא חלק מהפלורה הרגילה בעופות דרך ההעברה לאנשים היא צריכת בשר עוף שהוא לא מבושל עד הסוף.
72
סלמונלה
זוהי פלורה רגילה המקושרת למטילות ( למשל תרנגולות), מועברת בעיקר דרך הביצים.
73
שיגלה
המקור של החיידק הוא אך ורק בן אדם! זוהי מחלה שעוברת מאדם לאדם
74
סטפילקוקוס איריאוס
חלק מהגנים שלו מייצרים חיידקים כנגד המעי ( אנטרו-טוקסינים). חיידקים אלה נמצאים על פני העור
חיידק זה אוהב מקומות מוסתרים מאור, לחים, בעיקר באוכל שלא עובר בישול כמו סלט
Hit stable toxin יש לו רעלן ( עמיד בחום
75
Helicobacter pylori
| כוכבית**
Heli= צורתו של הליקס, סליל
Pylorus= מקום המצאותו בפילורוס
גורם לגסטריטיס ואולקוס בקיבה וטריסריון
הסיבה לאולקוס היא החיידק הזה
זהו חיידק ששורד בסביבה חומצית מפני שהוא מייצר לעצמו סביבה בסיסית
אין צורך לטפל בכל הנשאים של החיידק,אלא רק כאשר ישנם סימנים קליניים.
76
אבחון Helicobacter pylori
*urea breath test-
לוקחים אוריאה רדיואקטיבית עם פחמן 13 שניתן למדוד אותם, מכניסים לכוס עם מיץ תפוזים. הנבדק שותה את זה, ולאחר זמן מה הנבדק נושף לתוך השקית. אם בקיבה שלו יש את החיידק הליקובקטר פילורי ( האוריאה מתפרקת כבר בקיבה) אנו נראה את זה בנשיפה.
*ביופסיה : urease test
משטח ישיר, תרבית (אנטיביוגרמה- חשוב לתרבת את החיידק)- נכנסים למקום עם גסטרוסקופ, לוקחים חתיכה קטנה של רירית הקיבה ועושים צביעה מיוחדת.
*אנטיגן בצואה
מומלץ לילדים ולמעקב על מנת לדעת האם הטיפול הצליח. חיידקים הנמצאים בקיבה או תריסריון, לכן חלק מהם יוצא בצואה ( הגופות שלהם). זוהי שיטה לא פולשנית. לוקחים דגימת צואה של הנבדק במעבדה, בודקים האם יש אנטיגן או לא.
77
Shigellosis (משפחת אינרו- בקטריאוצק) –Entrobacterocea
• S. sonnei
• S. flexnerii Shigella sp
• S. dysenteriae
• S. boydii
זהו מתג גראם שלילי.
החיידק הזה הוא לעולם לא יהיה הפלורה הרגילה**
של בן אדם.חיידק זה תמיד מייצר רעלן, לכן תמיד כאשר הוא נכנס למעי של בן אדם הוא גורם למחלה. החיידק פוגע באנטרוציטים ( תאי המעי), כתוצאה מכך שלשול. כאשר החיידק במעי הוא גורם גם לדלקת במעי, לכן ישנה הופעת ליקוציטים בצואה.
המאכסן היחד של החיידק הוא בן אדם**
78
Disenteria
הופעת ליקוציטים ו/או תאים אדומים (דימום) בצואה
79
S. somnei- הכי נפוצה בארץ.
מפני שהחיידק גורם לדלקת במעי הוא יכול לפעמים לגרום לבקטרמיה.רק אז ישנה הוראה לתת אנטיביוטיקה, בשאר המקרים אין צורך בכך, השלשול עובר לבד.
80
מנה אינפקטיבית Infective dose
זוהי כמות החלקיקים( חיידקים, נגיפים) שצריך להכניס לגוף האדם על מנת לגרום למחלה
81
• S. dysenteria type 1 מייצר Shiga toxin( neurotoxin
החיידק במעי גורם לשלשול, אך גם לתופעות נוירולוגיות שמהם ניתן למות.
82
אבחון מעבדתי לשיגלה
תרבית צואה ןמחפשים שיגלה. ישנו קרקע מזון מיוחד לשיגלה, על מנת לבודד את כל החיידקים האחרים ולמצוא רק את השיגלה.
83
Vibrio sp.
חיידק זה נפוץ לרוב אצל המטיילים ( הודו, תאילנד) או אלה אלה שעולים למכה. אלה מתגים גראם שליליים, מעוקמים, S לפעמים נראים כמו האות,
חיידקים אלה אוהבים מלחים, לכן נמצאים בחופי הים.
84
קוליפורמים
צורה של קולי ( זהו מונח אינו מקצועי), ז"א מתגים גראם שליליים צואתיים במים.
85
Vibrio cholera
זהו חיידק הפתוגני ביותר שהורג מיליוני אנשים. זהו חיידק הנכנס למערכת העיכול, עובר דרכו ויוצא, בזמן שהוא שוהה בו הוא מייצר רעלן, אשר משתק את הקליטה חזרה של המים אל תוך המעי הגס ( המים יוצאים החוצה בכמויות של ליטרים בשעה, לכן בן אדם מת מהתייבשות).
86
Campylobacter jejuni
זהו מתג גראם שלילי, צורתו S, קטן מאוד.החיידק הזה בעל יכולת פלישה למערכת הדם!
זהו חיידק שגורם לשלשולים חידקיים, הכי שכיח בארץ. jejunum. החיידק פוגע באיזור ה-
fecal-oral מקור ההדבקה: עופות לא מבושלים מספיק. הדבקה
( ניתן להדביק אנשים אחרים). מחלות: גסטרואנטריטיס, לפעמים בקטרמיה! עובר לבד- self limited : לא מחייב טיפול.
87
Salmonella sp.
S. enterica - גורמת למחלה שלשולית
S. typhi גורמים למחלה אחרת.
S. paratyphii
88
שלושת החיידקים שבודקים באופן רוטיני בארץ בעת מחלת השלשולים הם
שיגלה, סלמונלה, קמפילובקטר.
89
Salmonella enterica
גורמת למחלה שלשולית, self -limited , איננה מחייבת טיפול אנטיביוטי.בן אדם עם סלמונלה חולה בערך 2-3 ימים ועוד 4 ימים עד שהוא יוצא לגמרי מהצואה
טיפול אנטיביוטי מקצר בערך ביום את התופעות הקליניות, אך מאריך הפרשת החיידק בצואה בחודש.
טיפול אנטיביוטי מומלץ בחשד לבקטרמיה.
אבחון מעבדתי: תרבית צואה, תרבית דם.
90
Salmonella typhi
גורם ל
typhoid ( טיפוס בטן, קדחת הבטן) או enteric fever
TYPHUSזוהי מחלה אחרת הדומה ל
נגרמת ע"י סלמונלה בעלת גן מיוחד
virulence factor היודע לייצר
סלמונלה טיפי פולשת תמיד, ועושה ספסיס תמיד! **
גורמת לדלקת בבלוטות הלימפה המזנטריאליות. דרך ההדבקה היא תמיד מאדם לאדם
fecal-oral מאדם לאדם
אצל הנשאים החיידק נשאר בכיס המרה.
קיים חיסון, ניתן למטיילים לאיזורים אנדמיים
Typhoid : אבחון מעבדתי
תרבית דם : בשלב הבקטרמי
תרבית צואה: בשלב ה”כרוני”
91
Para-typhi:
Salmonella typhi זהה ל
92
Clostridium difficile
AAD= Antibiotic Associated Diarhea החיידק הזה הוא
זוהי משפחה של חיידקים מתגים גראם חיוביים אנארוביים ( אל אווירנים מוחלטים).
הגורם לשלשול הוא שימוש באנטיביוטיקה, מפני שהיא מחסלת את הפלורה הרגילה של המעי.
מייצר רעלנים A ו-B, שגורמים לנזק במעי והורסים אותו.
כיום, המזהם מספר אחד של דרכי העיכול בבתי חולים. מחלה שלשולית קשה
ברגע שכל הקולון הרוס הפלורה החיידק נכנס למחזור הדם וגורם לספסיס.חיידק
(CD-TOX ) אבחון מעבדתי: מחפשים את הרעלן
ולא מתרבתים את החיידק.
93
Infections of the Alimentary Canal
אלה זיהומים נוספים שהחיידקים המעורבים בזיהומים הם הפלורה הרגילה של בן אדם
לדוג'- דלקת תוספתן,זיהום של כיס המרה
94
מורסה בכבד
```
חיידקים הגורמים לאבסס בכבד. כאשר הגורם הוא חיידק -Streptococcus “milleri” group ב-99% מדובר ב
חיידקים אנאארובים
Enterococcus
Streptococcus
Coliforms
```
95
Hepatitis A virus (HAV )
הדבקה: fecal – oral
RNA זהו נגיף
מי שנחשף בפעם הראשונה למחלה יהיה חולה כי אין מצב של נשאות !
נגיף זה צריך תא מאחסן, ובדרך הוא הורג אותו
תא מטרה בנגיף הזה הוא הפטוציט , לכן הרס תאי כבד
ישנו חיסון יעיל נגד הנגיף.
96
Hepatitis B virus ( HBV )
DNA זהו נגיף ממשפחה אחרת, מפני שהוא
הדבקה: דם ונוזלי גוף ( נוזלי הגוף הבאים בסמוך למחזור הדם, ניתן להדבק ברוק במידה ויש פצעים בפה) אחרים (STD ) מנה אינפקטיבית מאוד קטנה ( לכן הוא מאוד מדבק).
המוות הוא במצבים של הרס טוטאלי של הכבד. בערך כ-20% מהחולים נשארים נשאים- חולים כרוניים, אשר חולים כל החיים, ז"א כל הזמן ישנם נגיפים התוקפים תאים בכבד.
מתחילים לטפל רק כאשר הבן אדם נמצא בשלב שמוביל אותו להפטומה (סרטן) או שחמת ( צירוזיס).
97
Hepatitis B virus ( HBV ) איבחון מעבדתי-
ניתן לבדוק במעבדה את אחד האנטיגנים של המעטפת
ולכייל אותם
במצב A- HBsAG
ישנה עלייה בכמות האנטיגנים ולאחר מכן נראה ירידה במספר האנטיגנים. הנוגדנים נגד האנטיגן ישארו לתמיד. חוץ מזה, יהיו נוגדנים נגד הקפסיד ( הליבה).
במצב B-
אוסטרליה אנטיגן עולה ונשאר לתמיד, מפני שכל הזמן יש ייצור נגיפים.
כאשר חולה כרוני ( ללא סימנים קליניים), ישנו אנטיגן אוסטרליה חיובי
מבצעים –HBV VIRAL LOAD = עומס נגיפי
כמות החיידקים שיש בסיסי אחד של דם
REAL TIME PCR- מבצעים בשיטה מולקולארית
ישנו חיסון יעיל**
98
HBsAB:HB surface antibodies
בדיקת הנוגדנים כנגד האנטיגן אוסטרליה, זהו נוגדן שהגוף מייצר.
99
HBcAB:HB core Antigen
בדיקת האנטיגן של הקפסיד
100
HBcAB: HBcAntibodies
בדיקת הנוגדן שהגוף מייצר כנגד הקפסיד
101
Hepatitis C virus (HCV )
```
RNA- זהו נגיף ה
הדבקה: דם ונוזלי גוף אחרים (STD ) מנה אינפקטיבית מאוד קטנה.
המחלה האקוטית היא תת חריפה אך,חלק מהחולים (כ- 60 – 80%) נשארים כרוניים : סיכון מוגבר לשחמת וסרטן.
אבחון מעבדתי:
1. גילוי המחלה על ידי גילוי נוגדנים
2.HCVGenotype : types שונים
מקבלים טיפול שונה
(6 זנים)
3. Real-Time PCR
אין חיסון כנגד הנגיף הזה.**
```
102
Hepatitis D virus ( HDV )
לא מסוגלים לגרום לזיהום ׁ(לא חודר להפטוציט) ללא גיבוי הוא לא יכול לחדור להפטוציט, לכן מי שחולה בנגיף הזה- HDV הוא לא חולה ב
הוא צריך למצוא מעטפות ריקות של HBV, נעטף בהם וכך הוא יכול חדור להפטוציט
זוהי מחלה נגיפית , גורמת לשלשולים,אשר הורגת ילדים באפריקה, באסיה, אך לא בארץ
כיום קיים חיסון יעיל- זהו אותו נגיף של המחלה רק שהזן יותר חלש, ניתן בטיפות דרך הפה.
אבחון מעבדתי:
1. מיקרוסקופ אלקטרוני (כיום לא רוטינה)
2. בדיקות מהירות לגילוי אנטיגן בצואה (כיום הרוטינה)
103
Infections of the Respiratory Tract
בזנו-פרינקס יש המון סוגי חיידקים שיש להם נרתיק- ז"א הם פולשנים. לפעמים חיידקים אלה עמידים לסימון של קשרי לימפה ונכנסים למערכת הנשימה. בעיקר יהיו שם
Streptococus viridians= oral strep.
104
דרכי הדבקה במחלות חיידקיות: 4 צורות עיקריות
1) מפה לפה- דיבור מקרוב
2) שאיפה- שאיפה של חלקיקים של הנזו- פרינקס לקנה הנשימה.
3) זואנוזיס- מבעלי חיים,לדוגמא כלמידיה פסיטצ'י המקור הוא בבעלי חיים תוכיים
4) חיידק מהסביבה- (מים) –נשימת אדי מים, כמו בג'קוזי או סאונה.
105
Follicular Tonsillitis- דלקת שקדים- מוקדים בגרון
Streptococous pyogenes בעיקר פתוגן אחד הנקרא
Group A streptococous או
=GAS= סטרפטוקוקוס עם אנטיגן A.
106
GAS= סטרפטוקוקוס עם אנטיגן A.
M.PROTEIN לחיידק יש במעטפת,
שיש לו תכונות כנגד הפגוציטוזיס של המאקרופאגים
מ.פרוטאין משתק את תכונת הבולענות של המקרופאגים.
לזנים שונים של חיידק זה ישנה יכולת לייצר רעלנים שונים שמאוד אלימים
SCARLET FEVER RASH בין הרעלנים הנפוצים ישנו את
שהוא מחלת השנית ( סקרלטינה). הרעלן הזה לוקח כדוריות
דם אדומות ומצמית אותן יחד, בקבוצות שונות.כאשר זה קורה בנימים הקטנים,זה גורם לסתימות וזה מה שאנו רואים על פני העור ( פריחה אדומה, שמאוד אופיינית על הלשון-לשון תות שדה).
הוא גם מייצר את ההמוליזינים**
107
STREPTOLYSIN המוליזינים או
שוברים את כדוריות הדם האדומות.=המוליזה
יש המוליזינים הופכים. המוליזינים האלה הופכים את bileverdin ההמוגלובין לבילורדין
( ע"י אנזים אלפא המוליזין
בטא המוליזינים מפרקים את הביליורדין לבילירובין
יש גם המוליזינים שמפרקים את ההמוגלובין ישירות ללא כל התהליך הנ"ל.
Hemolytic streptococous group a לדוגמא)
108
Toxic shock syndrome
זוהי תסמונת הלם ספטי, נגרמת ע"י רעלן שהחיידק מפריש
הם טוקסינים שחיידקים גראם חיוביים משחררים, לכן מדובר באקזו טוקסינים
המקרים הקלאסיים הם זיהומים הקשורים ללידה*
הוא גורם למוות ספטי אך גם למוות תאים, לכן יש לו שם "החיידק הטורף".
109
Streptokinase
זהו אנזים שסטרפטוקוקוס גרופ א* משחררים, כמעט כל הזנים של החיידק משחררים את האנזים הזה. טוקסין הזה מפרק קרישי דם ( פיברינוליזיס).
(*A)
בסטרפטוקינאז משתמשים בפרמקולוגיה על מנת לדלל דם, לדוגמא בעת התקיף לב משתמשים בו כתרופה ראשונית.
110
Gr. A Strep של (sequela) מחלות שארית
זהו סוג של מחלות שבאות לאחר שהזיהום בסטרפטוקוקוס
אחרי שהחיידק עצמו כבר איננו בגוף של האדם
מחלת השארית היא לכל החיים, מפני שהיא נגרמת ע"י הנוגדנים שהגוף שלנו מייצר.
הנוגדנים שיתחילו לתקוף את האיברים או רקמות שונות כמו:
rheumatic fever- בשריר הלב
glomerulo-nephritis- פגיעה בכליות
migratory arthritis- מחלת פרקים נודדת.
על מנת למנוע מחלות אלה חייבים לתת אנטיביוטיקה
אבחון מעבדתי של מחלה שארית:
ASO תופעה קלינית + נוגדנים מסוג
מעל 300 יח'
האבחון הוא ע"י חיפוש הנוגדנים. בעת שיש חשד למחלת שארית + היסטוריה של זיהום ע"י סטרפטוקוקוס
יכולה להיות יותר ממחלת שאירית אחת.
111
ASO
Anti Streptolysin O
112
Diphteria- אסכרה
מתגים גרם חיוביים דמוי אלה, בזוגות או קבוצות, ממשפחת קורידנה בקטריום ( חיידקים בצורת עלה). רוב החיידקים ממשפה זו אינם פטוגניים כך גם החיידק הזה
חיידק הזה היה "חולה" במחלה ויראלית (נגיפי שתוקפים חיידקים) ועקב כך עבר שינוי) Bacteriphage אוכלי חיידקים). חיידק זה נמצא כפלורה רגילה בגרון. עקב השינוי החיידק קיבל רעלן חזק, לכן עכשיו הוא פתוגני.
113
C. diphteria sp. gravis
exotoxin זנים פטוגנים מייצרים רעלן
המונע יצירת חלבונים. הגן של הרעלן מועבר ע"י בקטריופג'
האקסוטוקסין שהחיידק הזה מפריש גורם להפסקת ייצור החלבונים.
דלקת גרון חריפה עם פסאודוממברנה
"כאילו" קרום על הגרון
תופעות בשריר הלב ( miocarditis )- דום לב וכו'.
תופעות עצביות ( neuritis )
מוות של תאים ( necrosis ) באברים שונים: כבד, כליות
סימן הכר: bull neck ( "צוואר שור ")
טיפול: אנטיביוטיקה ואנטי-טוקסין
זוהי בעצם פגיעה רב מערכתית עקב הטוקסין שהחיידק מפריש
114
Acute Otitis Media= דלקת אוזן תיכונה =AOM
זוהי דלקת אוזן תיכונה- דלקת מאחורי עור התוף. חיידקים של הפלורה הרגילה של הנזו- פרינקס מתאפסים למעלה וגורמים לדלקת, כאשר אין ניקוז טוב בתעלת השמע. החיידקים העיקריים הגורמים לדלקת זו הם:
• Str. Pneumonia
• H. influenza
• M. catharalis
115
Otitis externa= דלקת אוזן חיצונית
Pseudomonas aeruginosa ( חיידק השכיח ביותר) מתגים גרם שליליים, "מסתפקים במעט"', חיידק שמאוד ייציב לחומרי חיטוי, עמיד לאנטיביוטיות וכו'.
פלורה רגילה של המעי אצל כ- 5% מהאוכלוסיה, 30% במאושפזים
מייצר שני פיגמנטים: pyocianin (כחול) ו- fluorescein (צהוב-ירוק) - אנטי-חיידקים. ביחד נותנים צבע ירוק. זהו הירוק שמצטבר במקומות לחים כמו מכונות הנשמה וכו'.
הדלקת היא מעור התוף- החוצה, בתעלת האוזן, היא תהיה דלוקה, אדומה יכול להיות מוצרת מעט.
116
Streptococcus pneumoniae (Pneumococcus)
חיידק שמקום הימצאותו הכי שכיח הוא במערכת הנשימה. חיידק בצורה של די-פלוקוקים גראם חיוביים. בין היתר גורם לדלקת ריאות, גורם להכי הרבה מקרי מוות ודלקות דרכי נשימה במקרי שפעת.
אחוזי נשאות באוכלוסייה משתנים עם הגיל : כ- 50-60% בילדים, כ- 5% בקשישים, אחוזי התמותה הגבוהים ביותר הם אצל הקשישים, לכן דרך ההדבקה היא מילדים קטנים.
117
Streptococcus pneumoniae מחלות הנגרמות ע"י
• דלקת ריאות- ההפרשות יורדות למטה
• אוזניים- דלקת אוזן תיכונה
• עיניים
• סינוסיטיס
• דלקת קרום המח (חיידק מס' 1)- זהו החיידק הכי שכיח אשר גורם למנינגיטיס
• אלח דם: ראשונית ( כרותי טחול) או משנית ( לדוגמא דלקת ריאות)
סיבוך אצל אנשים מבוגרים לאחר שפעת**
נפוץ יותר מפני שהם יותר רגישים לנגיף השפעת, עקב מערכת חיסונית חלשה.
+ Chlamydia pneumonia( זוהי דלקת ריאות
הנרכשת בקהילה הנפוצה ביותר.
118
Legionellosis
מחלת הלגיונרים
Legionella pneumophila נגרמת ע"י חיידק
לגיונלה אוהבת ריאות
המאכסן: אמבות וחד-תאים הגדלים במים עומדים
מקור הדבקה עיקרי: מערכות קירור, צינון,תרסיסים (aerosols) של מים, בני אדם נדבקים בחיידק כאשר נושמים את המים שמכילים את האמבות
119
Legionella pneumophila
alveolar macrophages מתאכסן בעיקר ב-
זהו חיידק גראם שלילי, ותמיד אינטרוצלולרי= חייב להיות בתא חיי אחר , מפני שחסרים לו חלק מהדברים כמו פפטידוגליקן, מפיקי אנרגיה וכו'.
גורם לדלקת ריאות
atypical pneumonia המוגדרת בדרך כלל
תמותה של כ- 15% מהחולים הבודדים ועד 60% בהתפרצויות.
סימנים: חום כאב ראש, כאב שרירים, דלקת ריאות, שלשולים
אבחון מעבדתי: תרבית כיח
2.צביעה פלורוסנטית
3.סרולוגיה- בדיקת נוגדנים כנדג לגיונלה,ללא שימושי ולא רגיש מספיק
4.אנטיגן בשתן- לוקחים שתן( סוגית של בדיקת הריון ביתית), כאשר הוא חיובי זה מצוין מפני שהוא מהיר וקל לשימוש, אך הוא עלול לפספס את החיידק.
5. שיטה מולקולארית- מחפשים את הדנ"א בהפרשות אספירטוריות של החולה ( כיח, שטיפת קנה נשימה וכו'), שיטה מצויינת.
120
Cystic fibrosis and infections
פטוגנים עיקריים:
Pseudomonas aeruginosa - חיידק עמיד לאנטיביוטיות, נמצא בב"ח.
Burkholderia cepacia - גזר דין מוות לחולים (אין השתלות)
. חיידק הזה גם אוהב להתיישב על המוקוס, במיקרה הזה גילו שברגע שריאות של החולה מאוכלסות בחיידק הזה לאחר ההשתלה חייבים לתת תרופות מדכאי חיסון, ראו שחולים אלה מתים לאחר שבוע שבועיים.
121
Microbiological diagnosis of RTI= Respiratory tract infections
רק כ-30% מהמקרים של פניאומוניה נראה את החיידקים בדם, לכן משתמשים בכיח.
עושים משטח ישיר מהכיח
עושים צביעת גראם ומסתכלים במיקרוסקופ
במשטח ישיר זה בודקים 2 סוגי תאים : ליקוציטים ותאי ציפוי
סופרים בשדה כמה ליקוציטים וכמה תאי ציפוי יש, סופרים כמה שדות על מנת לעשות ממוצע
אם נראה רק תאי ציפוי ולא רואים ליקוציטים = מדובר בדגימה מהרוק, ואם רואים רק ליקוציטים ולא רואים תאי ציפוי= מדובר בכיח. ישנו ערך סף, לפיו ניתן לקבוע האם מדובר בכיח או רוק.
תרבית כיח לא מנבא טוב, מכל מקרי פניאומוניה אמיתיים , רק 85% מהם ניתן לדעת מה החיידק מתרבית כיח. ב-30% מהמקרים הבדיקה "משקרת" מפני שהחיידק שיצמח הוא לא זה שיגרום לפניאומוניה. מבחן מעבדתי טוב זה – 90%+ ניבוי.
122
Mycobacterium tuberculosis complex
| Tuberculosis-שחפת
אלה חיידקים הגורמים למחלת השחפת.
זמן דור שלהן כמעט יממה
לחיידקים אלה דופן תא מיוחד, הם דומים לחיידקים גראם חיוביים, אך הדופן אינה עשויה מפפטידוגליקאן רגיל אלא מיחידות הידרופוביות , ובעצם הם כמו שעווה, לכן כל דבר על בסיס מים לא יחדור דרך דופן זה. בעקבות כך החיידקים האלה מאוד עמידים, לכן גם הצביעה שונה מפני שהצבע לא חודר דרך דופן זו.
הדבקה טיפתית דרך הנשימה - קשה להדבק במחלה.
מנה אינפקטיבית של החיידק הזה גדולה מאוד. החיידק אינו מייצר טוקסינים, אך הוא מייצר חומצה לקטית, אשר גורמת לתגובה אימונית חזקה. החיידק מסוגל להתרבות בתוך המקרופאגים, מפני שיש לו דופן תא עבה מאוד שהופך אותו לחסין מפני כל האנזימי גוף.
זהו חיידק מאוד אימונוגני (מפעיל את מערכת החיסון), עמיד, לכן הנזק לרקמות הגוף נגרמות עקב הניסיון להשמיד את החיידק.
123
TB Reactivation
| **Tuberculosis
בדרך כלל בגיל מעל 50 . מתחיל בדרך כלל בפסגת הריאה , caverna גרנולומות עד .
שלב זה מדבק ביותר
hemoptisis= יריקת דם
חיידקים אלה לא אוהבים חמצן
המיקרו-גרנולומה מתחילה לגדול עד שהופך להיות לנגע שאוכל את הרקמה
יכולה לעבור פיזור המטוגני לכל האברים: כליות, מח עצם, מח, קרומי המוח, בלוטות לימפה, מעיים, אפידידימוס ו אשכים, וכו’
124
Disseminated TB שחפת מפושטת
זהו מצב בו חיידקים של השחפת מתפזרים לכל הגוף בו זמנית, לכן זהו מצב קטלני.
חולים במחלה זו הם אנשים מדוכאי חיסון ( פגים, מושתלי איברים, אחוז קטן של אנשים בריאים). מחלה קטלנית, תמותה גבוהה
ב-85% מהמקרים זוהי שחפת ריאתית. כ-15% מהמקרים הם אקסטרה-ריאתיים ( מחוץ לריאה) .
125
TB timeline
נולד-> נדבק ( או שמבריא לחלוטיו או שנשאר נשא), אבל חלק מהאנשים ישר יעשו מחלה קלינית. ממשיך לחיות ונדבק בפעם השנייה רק בזן אחר של המחלה. יכול לעשות מחלה מהזן החדש. אם לא חלה, לא בפעם הראשונה ולא בפעם השנייה יכול להיות רה-אקטיבציה ( ברוב המקרים מחלה ריאתית).
126
מה שולחים למעבדה כאשר יש חשד לשחפת
אם השחפת במערכת העצבים המרכזית שולחים נוזל CSF לבדיקה. בשחפת ריאתית נשלח לבדיקה דגימת כיח
שחפת אוריגנית=> שולחים דגימת שתן לבדיקה.
127
Mycobacterium sp : “Acid Fast Bacteria”
זוהי צביעה מיוחדת. צביעה על שם ציל נילזן, ועד עכשיו רושמים בבדיקות ZN. זוהי צביעה מסרטנת ומסוכנת לעובדי מעבדה, לכן ישנה שיטה אחרת ע"ש קינויון. לוקחים את החומר (כיח), שמים על זכוכית מייבשים, שמים את הצבע הוורוד של גראם, וכדי לגרום לכך שהצבע יחדור את הדופן החיידק היו מחממים את זה. לאחר פעולה זו הצבע הוורוד צבע הכל, לכן היה שלב נוסף של הסרת הצבע, הפעם עם חומצה. החומצה הייתה מסירה את הצבע מכל דבר חוץ מחיידקי השחפת.
128
Acid Fast Bacteria
| **כוכבית של ראול
מתגים יציבי חומצה- (משפחת המיקרובקטריום, שחפת) מפני שכל חיידק אחר עובר דקולוניזציה. אז צובעים צביעה נגדית בכחול, זה צובע בכחול את הרקע. לכן רואים חיידקים בצבע ורוד על רקע כחול.
אם משטח ישיר חיובי => ז"א האדם מדביק!
אם האדם חולה בשחפת פעילה ויש לו קוורנות => במשטח ישיר לא חיובי => לא מדביק, אדם חולה אך לא מוציא חיידקים דרך הפה.( לפחות 3 היו שלילים- הבן אדם לא מדביק).
129
איבחון מעבדתי
MGIT משנת 2000 עובדים עם מכשיר
מבחנות עם קרקע מזון מיוחד לשחפת. במכשיר זה הממוצע של הצמיחה היא שבוע עד שבועיים, היו מקרים שנראתה צמיחה לאחר 3 ימים. היום מאבחנים בשיטה מולקולארית ב –RT-PCR( GENE-EXPERT)-
לאחר 90 דק' יש תשובה
Mantoux test (PPD) דרך נוספת
QuantiFERON-TB Gold Test (QFT-G) -ויותר מדויקת
כלי יותר מדויק ממנטו, לבדיקת החשיפה. לוקחים דם של חולה ( דם שמכיל ליקוציטים ולימפוציטים ). אם נחשף את כדוריות הדם הלבנות לאנטיגן של השחפת, חומר שמשוחרר מהחשיפה הוא גמא- אינטרפרון, לכן בודקים את המספר ( כמות החומר) הזה. זוהי שיטה מדויקת וכמותית.
130
שפעת =Influenzae virus
נגיף A- ציפורים וחזירים, אך גם בני אדם יכולים לחלות בו.
נגיף B של בני אדם.
זהו נגיף רנ"א שמחולק ל-8 חתיכות ( כמו 8 כרומוזומים). לנגיף הזה יש הרכב זנים שונים. נגיפים אלה עוברים דרך הנשימה גם מבעלי חיים.
אנטיגנים H – N
סכנה לפנדמיה עולמית
אבחון:
-PCR בשנים האחרונות ישנה אפשרות לבדוק בשיטת ה
מפני שגם יש טיפול.
החיסון יעיל- 85% מונע מחלה וב-15% הנותרים מונע תמותה. בחיסון ניתן להכניס עד 3 זנים שונים של הנגיף בלבד.
131
RSV virus : Respiratory Sincitial Virus
```
bronchiolitis גורם ל-
במיוחד קשה בתינוקות ופגים
דלקת ריאות במבוגרים
אחראי על רוב המקרים של "שפעת במחוסנים"
PCR ניתן לגלות נגיפים שונים בשיטת ה
```
132
פתוגנים של המנינגיטיס
**Streptococcus pneumoniae
חיידק מס' 1 בדלקות קרום המוח. אלה חיידקים דיפלוקוקים גראם חיוביים- אשר נכנסים דרך הנזו-פרינקס
**Heamophilus influenzae
ישנו חיסון נגד החיידק. רב צורתיים בעלי נרתיק ונכנס דרך הנזו פרינקס
דיפלוקוקים גראם שלילי.
יכול לגרום לדלקת עיניים, דלקת באוזן התיכונה ודלקת בדרכי הנשימה
**Neisseria meningitidis
דיפלוקוקים גראם שליליים בעלי קפסולה- נכנסים דרך .
הנזו-פרינקס גורם גם לאלח דם.
**Escherichia coli Kl
**Streptococcus ogalactiae
**Listeria monocytogenes
**Staphylococcus oureus
**Mycobacterium tuberculosis
**Brucella spp
133
GBS- Streptococcus ogalactiae
חיידק הכי שכיח לדלקת קרום המוח ביילוד
134
Listeria monocytogenes
מסוכן לנשים בהריון מפני שהוא עושה דלקת במי השפיר. התינוק נולד עם דלקת קרום המוח
–LISTERIA ( מתג גראם חיובי)
135
שלושת החיידקים העיקריים הגורמים למחלות מין.
Neisseria gonorrhoeae (GO, gonococcus)= זיבה
Rhoeae= הפרשה מוגלתית מאברי המין
GO= קיצור של גונוקוקוס
136
Neisseria gonorrhoeae (GO, gonococcus)
חיידק זה תמיד גורם למחלה –זהו אינו חיידק של
הפלורה הרגילה
חיידק זה יכול בנוסף לגרום למחלה בגרון, פי הטבעת ( עקב מין אוראלי או אנאלי)
דלקת באפידידימוס( תעלת הזרע) גורמת להסתיידות של
הצינור, דבר שגורם לעקרות
gas גונוריאה גורמת גם לטונסיליטיס, כמו חיידק
גרופ A סטרפטוקוקוס)
אבחון מעבדתי
בד"כ רופא עור ומין או רופא במרפאת מין הם אלה שמאבחנים את המחלה.
לוקחים את ההפרשות במתוש ושולחים למעבדה לבדיקה. במעבדה עושים משטח ישיר, עקב כמות גדולה של ליקוציטים. בבדיקה נראה דיפלוקוקים גראם שליליים.
זוהי בדיקה אבחנתית, נראה אינטרה סלולר נייסריה, לא צריך אבחון נוסף.
Real-Time PCR- שיטה מולקולרית
בשיטה זו האבחון נעשה תוך שעה וחצי. ניתנת תשובה האם יש כלמידיה או גונוריאה ( הבדיקה לשני החיידקים מתבצעת בו זמנית).
137
Chlamydia
זהו חיידק קטן מאוד שלא רואים אותו במיקרוסקופ רגיל.
חיידק זה תמיד אינטרה- סלולרי, הוא צריך כל הזמן לחיות בתוך התאים. לחיידק זה ישנו מנגנון שמשתק את החיבור בין ליזוזום לפגוזום, לכן חיידקים אלה גדלים בפגוזום , מתרבים שם עד שמתפוצצים. ישנם הרבה זנים שונים של כלמידיה.
התת זנים גורמים גם למחלת מין הנקראת L לימפוגרנולומהונריום. נפוצה בדרום מזרח אסיה.
אבחון מעבדתי:
רק במשטח ישיר ניתן להבדיל בין כלמידיה לגונוריאה. במקרה הזה נראה הרבה לויקוציטים, אך ללא דיפלוקוקים. (יש לחשוד בכלמידיה).
138
Chlamydia trachomatis: Diseases in Humans
דלקת עיניים כרונית
139
PID = Pelvic Infectious Disease
זיהום גונוראה / כלמידיה בצוואר הרחם חולה לחצוצרות, מגיע לשחלה בקרבת פתח החצוצרה, יכול להישפך לחלל שם, ולגרום לזיהומים קשים
כמויות של מוגלה שבגללן האישה מגיעה למיון ולחדר ניתוח.
140
LGV = C. trachomatis L1, L2, L3= התנפחות של בלוטות הלימפה באיזור אברי המין.
אבחון
שיטות מולקולאריות : PCR
בהפרשות או שתן
141
Treponema pallidum= עגבת/ סיפיליס
• חיידק סלילי (Spirochetaceae )
• מיקרואארופילי, תנועתיות גדולה
• גורם למחלת העגבת ( syphilis )
אינו נצבע בצביעת גראם, רק בצביעת כסף או מיקרוסקופ שדה-אפל
רואים חיידקים לבנים על רקע שחור- כמו נגטיב. הרגישות של השיטה הזו מאוד נמוכה. למעשה ניתן לראות את החיידק רק כשהוא חי כי רואים רק את הצל הלבן שלו.
רגישות השיטה (מיקרוסקופ שדה-אפל) מאוד נמוכה, מתוך 100 חולי עגבת עם מחלה, ניראה את החיידקים רק ב-5% - לא שיטה אבחנתית!
• החיידק אינו צומח בתרביות רגילות במעבדה
142
אבחון
לא ניתן לעשות משטח ישיר לעגבת!!!
את החיידק הזה ניתן לתרבת רק בתאים של אברי מין. על מנת לחקור את המחלה מתרבתים על תאים של אשכים של הארנבים.
האבחנה של המחלה היא סרולוגית!- בדיקת נוגדנים, זאת אומרת בנסיוב של החולה מחפשים נוגדנים.
143
CHANCRE
| שלב ראשוני של המחלה
זהו נגע עגול כמו מטבע, במרכז הנגע זהו מקום כניסת החיידק
השוליים החיצוניים של הנגע מוגבהים. זהו נגע יבש ולא כואב ( הבדלה חד משמעית).
זהו השלב הראשון של המחלה
144
Secondary Syphilis: Rash שלב שניוני
לאחר כמה שבועות מופיעה התפרצות, אופייני מאוד שבשלב הזה יהיו כתמים אדומים בעור. שלב ה-פריחה פחות מדבק. בכל שלב המחלה נהית פחות מדבקת ( בשלב שלישוני בכלל לא מדבקת), אך כך גם הטיפול הופך להיות יותר קשה בכל שלב.
145
Tertiary syphilis: Allopecia – שלב שלישוני
בשלב השלישוני הטריפונמות תוקפות את כל המערכות, בעיקר נוירונים במערכת העצבים"נאורו-סיפיליס". לכן נמצא CSF נוגדנים גן בנוזל ה- .
התקרחויות בשלב השלישוני- נגע מתחת לעור ש"אכל" שקיקי שיער.
146
עגבת מולדת = Congenital Syphilis
האם מדביקה את העובר
בשלבי הריון המוקדמים : מוות העובר והפלה טבעית
לידת תינוק חולה: אנומליות של העצמות (אף אוכף ) ומערכת העצבים המרכזית
147
אבחון מעבדתי של עגבת
משטח ישיר במיקרוסקופ שדה-אפל
איבחון סרולוגי הכולל 4 שיטות.
בשלושת שיטות נשתמש באנטיגן שעשוי מהחיידק עצמו שגדל באשכים של ארנב.
148
VDRL = Venereal Diseases Research Lab
לקחו חלבונים של שריר הלב של פר, וגילו שהחלבונים הללו עובדים כמו האנטיגן של הטריפונמה (החיידק) ותופסים את הנוגדנים של הטריפונמה. המבחן הזה לא ספציפי (סגולי) מספיק כי הוא לא עשוי מטריפונמות ולנשים בהריון יש נוגדנים כאלה, ולכן זה בעיית, מפני שיתן
FALSE POSITIVE תוצאה של
אך זו שיטה מצויינת למבחנים כמותיים של נוגדנים – כדי לראות כמה נוגדנים יש.
149
Elisa או ב-TPHA (Treponema Pallidum Hemo Agglutination
מדביקים לכדוריות אדומות אנטיגן של טריפונמות, שמים עם הסרום של החולה, אשר יעשה אגלוטינציה עם ישבו נוגדנים. הבעיה שאגלוטינציה זו היא שיטה ידנית, ולכן היום השיטה של אליזה (שהיא אוטומטית) יותר שימושית במעבדה.
150
FTA (Florecent trlponea antibodies).
לוקחים את סרום החולה ונוגדנים כנגד נוגדני אדם עם חומר פלורסנטי. אם לחולה היו נוגדנים נראה טרפונימות זוהרות. בנוסף צריך גם שיטה ידנית – גם מקרוסקופ פלורסנטי. בשיטה זו משתמשים כל הזמן בארנבים חולים כי הטריפונמות צריכות להיות חיות וטריות. השיטה הזאת נותנת את האישור הסופי שאכן מדובר בעגבת.
