קורס פסיכולוגיה

Question 1

עקרונות תאוריית הדיסוננס הקוגניטיבי

Answer 1

תיאורית הדיסוננס הקוגניטיבי- דיסוננס קוגניטיבי (חוסר עקיבות)
דיסוננס קוגנטיבי - מושג בפסיכולוגיה החברתית ובחקר העמדות, המתאר מצב שבו חשיבתו של האדם מתמודדת עם סתירה וקונפליקט. טוענת כי שמירת העקביות היא מניע מרכזי לאדם. אדם המאמין בעמדה מסוימת אך פועל בצורה המנוגדת לעמדה זו, יחוש תחושה בלתי נעימה של דיסוננס, מעין היעדר הרמוניה. תחושה זו תדרבן אותו לשנות את עמדותיו, או להתחיל להאמין בעמדה חדשה, כדי להקטין את הדיסוננס (הקונפליקט) בין העמדה להתנהגות. או לחילופין, ידורבן להתאים את התנהגותו לעמדה בה הוא מחזיק. לדוגמה, חייל הנשלח למשימה שאינו מאמין בה יגבש מחדש את עמדתו, כך שהמשימה תיראה לו הכרחית וצודקת. או שיתחמק מהמשימה (או אפילו יחבל בה) על מנת להתאים את התנהגותו לעמדתו.

כדי לתפקד ביעילות בסביבתו, צריך אדם מערכת של אמונות וערכים וכמובן עמדות מציאותיות ומתואמות. מאמינים שבני אדם חפצים בעקביות קוגניטיביות- מצב שבו עמדות והתנהגות מתאימים זה לזה. עקיבות קוגניטיבית מניחה שאנשים הם רציונאליים מטבעם ובעלי חשיבה לוגית. פסטינגר אבי התיאוריה שם לב דווקא לחוסר ההיגיון של בני אדם והתיאוריה אומרת שהרצון של אנשים לשמור על עקיבות קוגניטיבית יכול להוביל להתנהגות לא רציונלית ולא סתגלתנית.חוסר העקיבות שבין קוגניציות יוצר תחושה לא נעימה שכונתה דיסוננס קוגניטיבי (את בדיאטה אך אוכלת מוס). לאנשים יש קוגניציות על העולם, לרוב הן מתיישבות ביחד, במצבים שיש סתירה בין שתי קוגניציות, נוצר מצב של תחושה לא נעימה של מתח- זה הדיסוננס הקוגניטיבי. ויכולות להיות לו עוצמות שונות.
עצמת הדיסוננס מושפעת מ-3 גורמים:
 חשיבות הנושא – ככל שהנושא חשוב יותר לאדם, כך יתעורר בו דיסוננס חזק יותר. הסתירה בין אכילת יתר להכרה בסכנה הבריאותית מעוררת דיסוננס חמור יותר מאשר בזבוז מים בצד ההכרה בנחיצות לחסוך בהם (חשוב יותר- דיסוננס חזק).
 מספר הקוגניציות מעוררות הדיסוננס – ככל שיש לאדם יותר קוגניציות כאלה, כן יגדל הדיסוננס שיחוש. מי שמגזים באכילה וער לסכנות עצמת הדיסוננס תהיה נמוכה מאשר מי שמחזיק בשתי הקוגניציות הללו ויודע שגם חברו הסובל מעודף משקל לקה בהתקף לך הוא יסבול מדיסוננס חזק יותר (יודע גם שחברו שסבל מעודף משקל מת).
 מספר הקוגניציות משככות הדיסוננס (התורמות לתחושת קונסוננס- התאמה) – למשל, ידוע שאכילת יתר גורמת להתקפי לב אך העובדה שרבים מבני משפחתנו סובלים מעודף משקל אך איש מהם לא לקה בהתקף לב- שתי הקוגניציות הללו מפחיתות מעצמת הדיסוננס של השמן שהגזים באכילה.