שאלות מתוך מבחנים Flashcards

Question

כיצד זנים של בעלי חיים פוליקטיוטרמיים (שחום גופם תלוי בטמפרטורה חיצונית) נמנעים מכך שהטמפרטורה של הגוף שלהם תשתנה במהירות כאשר הם חיים במים קרים?

Answer 1

הגברת כמות השומן הבלתי רווי בממברנות התאים שלהם.

Answer 2

חיבור של תאים בתוך הרקמה זיהוי של תאים על ידי מערכת החיסון (כל התשובות נכונות)

Answer 3

נוקלאציה (Nucleation).

Answer 4

קינזין

Answer 5

עלייה בעבודת הנשימה. הסבר: סורפקטנט הוא חומר המופרש על ידי תאי Type II בריאות ותפקידו להפחית את מתח הפנים של הנוזל המצפה את נאדיות הריאה. הפחתת מתח הפנים מונעת את קריסת הנאדיות בסוף הנשיפה ומקלה על התרחבות הריאות בשאיפה. אם יש ירידה בהפרשת הסורפקטנט, מתח הפנים בנאדיות עולה, והן נוטות לקרוס (תופעה הנקראת תמט ריאתי - Atelectasis). כדי לשמור על הנשימה תקינה, שרירי הנשימה צריכים לעבוד קשה יותר כדי לנפח מחדש את הנאדיות שקרסו. כתוצאה מכך, עבודת הנשימה עולה, ויש צורך בהפעלת כוח רב יותר לצורך הנשימה. לכן, ירידה בהפרשת הסורפקטנט מובילה לעלייה בעבודת הנשימה.

Answer 6

PCT (אבובית מקורבת - Proximal Convoluted Tubule). הסבר: האבובית המקורבת (PCT) בנפרון היא האתר העיקרי שבו מתבצע ויסות החומצה-בסיס באמצעות מערכת הבופר של ביקרבונט (HCO₃⁻) וחומצה פחמתית (H₂CO₃). בתהליך הסינון בגלומרולוס, הביקרבונט נמצא בפילטרט השתן הראשוני. בתאי ה-PCT יש אנזים קרבוניק אנהידרז, שמפרק חומצה פחמתית ל-CO₂ ומים, מה שמאפשר ספיגה חוזרת של הביקרבונט בחזרה לדם. תהליך זה חיוני לשמירה על מאזן החומצה-בסיס בגוף ולמניעת חמצת מטבולית.

Answer 7

רידה בהפרשת המים בשתן. הסבר: תעלות מים מסוג Aquaporins אחראיות על חדירות המים בצינורות האוספים של הנפרון. הורמון ADH (Anti-Diuretic Hormone) מווסת את כמות התעלות הללו בממברנה, וכך משפיע על ספיגת המים בחזרה לדם. אם יש מוטציה שמפחיתה את תנועת תעלות המים לממברנה, המשמעות היא שמים יישארו בשתן בכמות גבוהה יותר, מה שיוביל לשתן מדולל ונפח שתן מוגבר (מצב הדומה לסוכרת תפלה - Diabetes Insipidus).

Answer 8

ג. דרך האלבולי שבדפנות הרספירטורי. הסבר: הנשימה באלבולי (נאדיות הריאה) מתבצעת על ידי דיפוזיה של גזים דרך דופן הנאדיות, המורכבת משכבה דקה של תאי אפיתל רספירטורי שטוחים (Type I Pneumocytes) וצמודה לכלי דם נימיים. נאדיות הריאה (Alveoli) מוקפות ברשת צפופה של נימים ריאתיים, שם מתרחש חילוף הגזים: חמצן (O₂) עובר מנאדיות הריאה אל הדם. פחמן דו-חמצני (CO₂) עובר מהדם לנאדיות הריאה כדי להיות מופרש החוצה בנשיפה. מבנה זה מאפשר דיפוזיה יעילה ביותר בגלל שטח פנים גדול ומרחק דיפוזיה קצר מאוד (0.5 מיקרון בממוצע). 🚫 למה התשובות האחרות לא נכונות? "פסאודו קולומינר אפיתל" – זהו סוג של אפיתל המצפה את דרכי הנשימה העליונות (כגון קנה הנשימה), אך לא את הנאדיות. "אפיתל קובייתי" – נמצא בחלקים מסוימים של הריאה (כגון תאי Type II שמייצרים סורפקטנט), אך אינו אחראי על חילוף הגזים עצמו.

Answer 9

ג. תאי נבט מייצרים תאי סיליה ותאי גביע. הסבר: האפיתל פסאודו-סטרטיפייד קולומינרי (Pseudostratified Columnar Epithelium) הוא סוג של רקמת אפיתל המצפה את דרכי הנשימה העליונות (כגון קנה הנשימה והסמפונות). תאי האפיתל בו מאורגנים כך שהם נראים רב-שכבתיים (אך בפועל, כל התאים מחוברים לממברנה הבזאלית ולכן מדובר באפיתל חד-שכבתי). תכונות עיקריות של אפיתל זה: מכיל תאי גביע (Goblet Cells) – תאים המפרישים מוקוס (ריר) כדי ללכוד חלקיקים ואבק. מכיל תאי סיליה (Ciliated Cells) – תאים עם ריסים (Cilia) המסייעים בהנעת הריר לכיוון הלוע כדי לנקות את דרכי האוויר. תאי נבט (Basal Cells) – אחראים על חידוש התאים הפגומים על ידי התחלקות והתמיינות לתאי סיליה ותאי גביע. 🚫 למה התשובות האחרות לא נכונות? א. "תאי גביע מלאים מוקוס חסר גרעין" – שגוי, כי לתאי גביע יש גרעין הממוקם בבסיס התא. ב. "תאי סיליה הסופגים את האוויר" – שגוי, כי תאי סיליה אינם סופגים אוויר אלא אחראים להנעת הריר. ד. "תאי גביע מכילים סיליות" – שגוי, כי תאי גביע לא מכילים סיליות, אלא תאי האפיתל שסביבם.

Answer 10

ב. Type 2 הסבר: חילוף הגזים (חמצן O₂ ופחמן דו-חמצני CO₂) מתבצע דרך שכבה דקה במיוחד שמורכבת מ- תאי Type 1, ממברנה בזאלית משותפת ותאי אנדותל של נימי הדם. ✔ דרך מה כן עוברים גזים? תאי Type 1 (פנאומוציטים סוג 1) – תאים שטוחים ודקים המאפשרים דיפוזיה יעילה של גזים. ממברנה בזאלית (Basement membrane) – שכבה דקה בין תאי האפיתל הריאתי לנימים, המאפשרת חילוף גזים. תאי אנדותל (Endothelial cells) – תאי הדופן של נימי הדם, דרכם הגזים חודרים לדם. 🚫 דרך מה לא עוברים גזים? Type 2 Pneumocytes (תשובה ב') – אלו תאים המייצרים סורפקטנט, חומר המפחית את מתח הפנים בנאדיות, אך אינם משתתפים ישירות בדיפוזיית הגזים.

Answer 11

ג. אוורור ריאתי פחות נפח המת. הסבר: אוורור לדקה (Minute Ventilation) מחושב כ: אוורורריאתי = נפחנשימה × קצבהנשימה אוורורריאתי=נפחנשימה×קצבהנשימה אך כדי למדוד את האוורור האפקטיבי (זה שמשתתף בחילוף הגזים), יש להפחית את נפח המת (Dead Space), שהוא נפח האוויר שאינו מגיע לנאדיות ואינו משתתף בחילוף גזים. ✔ לכן, הביטוי המדויק ביותר לאוורור לדקה הוא: אוורורריאתי − נפחהמת אוורורריאתי−נפחהמת (תשובה ג') 🚫 למה התשובות האחרות שגויות? א. "נפח נשימה" – לא לוקח בחשבון את נפח המת, ולכן אינו מדד מדויק לאוורור האפקטיבי. ב. "נפח נשימה פחות נפח המת" – מחשב את האוורור פר נשימה אחת, אך לא את האוורור הכולל לדקה. ד. "נפח נשיפה לחלק לקצב נשימה" – לא ביטוי מקובל לחישוב אוורור לדקה.

Answer 12

תשובה נכונה: ב. תנועת תקינה של הבטן הסבר: שיתוק של הסרעפת גורם להפרעה בתפקוד הנשימתי, ובמהלך שאיפה: הבטן עשויה לנוע באופן פרדוקסלי (כלומר, במקום להתרחב – היא נשאבת פנימה). בית החזה עשוי גם להציג תנועה פרדוקסלית עקב הלחצים השליליים שנוצרים. 🚫 מה לא יקרה? תנועת הבטן לא תהיה תקינה (תשובה ב' אינה נכונה). גם בית החזה עשוי להציג תנועה לא תקינה.

Answer 13

תשובה נכונה: א. מחלה חסימתית משתנה הסבר: אסטמה (Asthma) היא מחלה חסימתית של דרכי הנשימה, אך בניגוד למחלות חסימתיות כרוניות אחרות (כגון COPD), היא משתנה. במהלך התקף אסטמה, יש היצרות של דרכי האוויר עקב דלקת, כיווץ שרירים חלקים והפרשת ריר מוגברת. אולם, בניגוד למחלות חסימתיות קבועות, היצרות זו הפיכה (באמצעות תרופות כמו מרחיבי סימפונות – β2 אגוניסטים). לכן, אסטמה נחשבת מחלה חסימתית משתנה ולא קבועה. 🚫 למה התשובות האחרות שגויות? "מחלה חסימתית קבועה" – לא נכון, כי אסטמה היא משתנה ולא כרונית בלתי הפיכה. "מחלה רסטרקטיבית" – לא נכון, כי אסטמה אינה מגבילה את התרחבות הריאות אלא מקשה על הוצאת האוויר בגלל חסימה בדרכי הנשימה.

Answer 14

תשובה נכונה: ד. סטרואידים והרחבת סימפונות הסבר: COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) היא מחלה חסימתית כרונית של הריאות, המאופיינת בהתקפים נשימתיים המחריפים את התסמינים. במהלך התקף חריף של COPD, הטיפול כולל: סטרואידים (כגון פרדניזון) – להפחתת הדלקת בדרכי הנשימה. מרחיבי סימפונות (Bronchodilators) – בעיקר β2 אגוניסטים (כגון סלבוטמול) ואנטי-מוסקריניים (כגון איפרוטרופיום). חמצן (אם רמות הסטורציה נמוכות מאוד) – אך בזהירות, כי עודף חמצן עלול לדכא את הדחף הנשימתי בחולים מסוימים. אנטיביוטיקה – ניתנת רק אם יש זיהום חיידקי נלווה (לכן לא תמיד כלולה בטיפול ההתקפי). 🚫 למה התשובות האחרות לא נכונות? א. "חמצן והרחבת סימפונות" – חמצן אינו הטיפול העיקרי בהתקף חריף אלא ניתן במקרים של היפוקסיה חמורה. ב. "אנטיביוטיקה, סטרואידים והרחבת סימפונות" – אנטיביוטיקה ניתנת רק אם יש זיהום חיידקי, לכן אינה תמיד חלק מהטיפול בהתקף COPD. ג. "הפסקת עישון וחמצן" – הפסקת עישון חשובה למניעה, אך אינה מטפלת בהתקף חריף.

Answer 15

תשובה נכונה: ב. נפח קטן בריאות הסבר: מחלות רסטריקטיביות (Restrictive Lung Diseases) הן מחלות שבהן יש ירידה בנפח הריאות, כלומר היכולת למלא את הריאות נפגעת. 🔹 המאפיינים העיקריים: נפח ריאה קטן (ירידה ב-TLC - Total Lung Capacity). ירידה ביכולת להתפשטות הריאות (Compliance נמוך). פגיעה במבנה הריאה או בית החזה שגורמת לקשיי התרחבות. דוגמות למחלות רסטריקטיביות: פיברוזיס ריאתי, הפרעות נוירומוסקולריות (ALS), עיוותים בבית החזה (כגון עקמת חמורה). 🚫 למה התשובות האחרות לא נכונות? "נפח גדול בריאות" – מאפיין מחלות חסימתיות (כגון אמפיזמה, שבה יש כליאת אוויר). "זרימה מול נפח קטן/גדול" – מחלות רסטריקטיביות משפיעות בעיקר על הנפח, ולא בהכרח על קצב הזרימה כמו במחלות חסימתיות.

Answer 16

תשובה נכונה: ו. ג + ד (אדי מים באטמוספירה + לחץ O₂ בבועית) הסבר: לחץ החמצן (PₐO₂) נקבע על ידי מספר גורמים, והחשובים ביותר הם: 1️⃣ לחץ החמצן האטמוספרי (P₀₂ בסביבה) ככל שהלחץ האטמוספרי יורד (למשל, בגבהים גבוהים), לחץ החמצן הנכנס לריאות קטן. 2️⃣ לחץ החמצן בבועיות הריאה (Alveolar O₂ Pressure - PₐO₂) נקבע על ידי יחס האוורור לחילוף גזים, זרימת הדם בריאות, ומנגנון הדיפוזיה. 3️⃣ אדי מים באטמוספירה (Water Vapor Pressure - P_H₂O) לחות ואדי מים משפיעים על הרכב הגזים הנשאפים. ככל שהלחות עולה, לחץ החמצן היחסי יורד (כי מים תופסים נפח בתוך האוויר). 🚫 למה התשובות האחרות לא נכונות לבד? "טמפרטורה" (א') – משפיעה על לחץ אדי מים, אך לא באופן ישיר על לחץ החמצן בדם. "לחץ אדי מים בטמפרטורת הגוף" (ב') – חשוב, אך אינו הגורם העיקרי בקביעת לחץ החמצן. "לחץ O₂ בבועית" (ד') – נכון, אך הוא מושפע מלחץ האוויר הכללי.

Answer 17

עישון כבד

Answer 18

תשובה נכונה: ג. אוטם בריאה הסבר: DVT (Deep Vein Thrombosis) היא היווצרות קריש דם בוורידים העמוקים, לרוב בגפיים התחתונות. 🔹 הסיבוך המסוכן ביותר של DVT הוא תסחיף ריאתי (Pulmonary Embolism - PE), שעלול לגרום לאוטם בריאה: קריש דם שנוצר בוורידים העמוקים יכול להתנתק, לזרום דרך מחזור הדם, ולהיתקע בעורקי הריאה. חסימה של כלי דם בריאה עלולה לגרום לחוסר אספקת חמצן ולאוטם ריאתי. 🚫 למה התשובות האחרות לא נכונות? "תסחיף אוויר בעורק הריאה" (א') – זהו סיבוך נדיר שעלול לקרות בפרוצדורות רפואיות (למשל, הכנסת קטטר), אך אינו קשור ל-DVT. "תסחיף תרומבוטי בווריד הריאה" (ב') – DVT מערב ורידים סיסטמיים, ולא את ורידי הריאה (שמחוברים למחזור הדם הריאתי). "אוטם בטחול" (ד') – לא קשור ל-DVT, אלא יותר למצבים כמו תסחיפים ממקור לבבי (כגון פרפור פרוזדורים).

Answer 19

תשובה נכונה: ב. אדנוקרצינומה הסבר: צביעת מוצילקרמין (Mucicarmine Stain) היא שיטה היסטולוגית לצביעת מוקוס (ריר), ולכן משמשת במיוחד לזיהוי גידולים מפרישי ריר, כמו אדנוקרצינומה (Adenocarcinoma). 🔹 מתי משתמשים בצביעת מוצילקרמין? ✔ אדנוקרצינומה (תשובה ב') – גידול ממאיר המגיע מתאים בלוטיים, אשר לרוב מפרישים ריר. צביעת מוצילקרמין עוזרת לאבחן ולזהות את נוכחותו. ✔ משמשת גם בזיהוי פטריות (Cryptococcus neoformans), שכן הקפסולה שלהן נצבעת באדום. 🚫 למה התשובות האחרות לא נכונות? "דלקת ריאות" (א') – אינה דורשת צביעת ריר לאבחון, אלא צביעות אחרות לזיהוי פתוגנים (כגון גרם, PAS). "נפחת" (ג') – מחלה חסימתית של הריאות שאינה קשורה לריר מוגבר. "קרצינומה של תאים קטנים" (ד') – גידול ריאתי שאינו מפריש ריר ולכן לא נצבע בצביעת מוצילקרמין.

Answer 20

תשובה נכונה: א. המרטומה הסבר: המרטומה ריאתית (Pulmonary Hamartoma) היא גידול שפיר של הריאה, המאופיין במבנה מעורב המכיל רקמת חיבור, סחוס, שומן ורקמות נוספות. 🔹 מאפיינים מרכזיים של המרטומה ריאתית: ✔ נראה כ"תסנין בצורת מטבע" (Coin Lesion) בצילום חזה. ✔ מורכב מרקמה סחוסית, רקמת חיבור, שומן, ולעיתים בלוטות אפיתליאליות. ✔ לרוב אסימפטומטי, אך ניתן למצוא אותו בבדיקות דימות אקראיות. 🚫 למה התשובות האחרות שגויות? Small Cell (ב') – סוג של סרטן ריאתי אגרסיבי, לא גידול סחוסי ולא מאופיין בנגע עגול יחיד. Big Cell (ג') – לא סוג אבחנתי ספציפי ברפואה, ולא קשור להמרטומה. מטפלזיה (ד') – שינוי של סוג רקמה אך לא גידול, ואין לה מבנה סחוסי כמו שנמצא בבדיקה.

Answer 21

תשובה נכונה: ב. לעשות בדיקה של כוח לכל העובדים ולבדוק שחפת פעילה הסבר: שחפת היא מחלה זיהומית מדבקת מאוד, במיוחד בחולים מדוכאי חיסון וקשישים. כאשר מתגלה שחפת רטרוספקטיבית (לאחר שהחולה נפטר), יש לבצע איתור מגעים כדי לבדוק אם אנשים נוספים נחשפו ונדבקו. 🔹 צעדים נדרשים במקרה זה: ✔ בדיקות סקר לכל העובדים שנחשפו – כולל PPD (מנטו) או IGRA (Quantiferon test). ✔ בדיקות שחפת פעילה – במיוחד במי שמפתח סימפטומים נשימתיים. ✔ אם יש חשד להדבקה, נדרש טיפול מונע (Isoniazid + Rifampin). 🚫 למה התשובות האחרות לא נכונות? "הסיכוי לחלות בשחפת הוא אפסי" (א') – לא נכון, הסיכון קיים, במיוחד במערכת בריאות שבה יש מטופלים בסיכון גבוה. "בדיקת PPD למי שהיה שלילי" (ג') – חשוב, אך לא מספיק, כי צריך לבדוק גם שחפת פעילה ולא רק חשיפה.

Answer 22

הסבר: בקרב אנשים עם HIV, מערכת החיסון מוחלשת, ולכן הסיכון לפתח שחפת פעילה גבוה בהרבה בהשוואה לאנשים עם מערכת חיסון תקינה. 🔹 סטטיסטיקות חשובות: באנשים עם PPD חיובי וללא HIV, הסיכון לפתח שחפת פעילה הוא 10% לכל החיים (תשובה ד' רלוונטית לאוכלוסייה ללא HIV). באנשים עם HIV ו-PPD חיובי, הסיכון מזנק ל-10% לשנה, כי מערכת החיסון אינה מצליחה לשלוט במיקובקטריום.

Answer 23

תשובה נכונה: ירידה בכמות ההמוגלובין הזמין לקישור חמצן הסבר: בלילה, המטיילים שאפו עשן ממדורה, הכולל פחמן חד-חמצני (CO). CO נקשר להמוגלובין בחוזקה פי 200 יותר מחמצן, וכך חוסם את יכולת ההמוגלובין לשאת חמצן. כתוצאה מכך, פחות חמצן מגיע לרקמות, מה שמוביל לקושי מוגבר במאמץ. ההשפעה היא מיידית יחסית ואינה דורשת ירידה במספר תאי הדם האדומים. 🚫 למה התשובות האחרות שגויות? "ירידה מידית במספר תאי דם אדומים" – יצירת תאי דם חדשים אורכת ימים עד שבועות, ולא גורמת להשפעה מידית. "דרוש זמן להשפעת פחמן חד-חמצני" – השפעתו מיידית על קישור ההמוגלובין. "חומציות נמוכה של הדם" – פחמן חד-חמצני לא גורם לחומציות נמוכה, אלא דווקא יכול לגרום לחמצת מטבולית אם יש היפוקסיה ממושכת. "היצרות כלי דם" – אינה ההשפעה המרכזית במקרה זה.

Answer 24

תשובה נכונה: א + ג נכון (דם שלילי + גורם לדה-פולריזציה) הסבר: כאשר יוני נתרן (Na⁺) נכנסים לתוך התא, הם גורמים לדה-פולריזציה – כלומר, המתח הפנימי של התא הופך לפחות שלילי (מתקרב ל-0). 🔹 במהלך פוטנציאל פעולה: 1️⃣ שלב דה-פולריזציה – נתרן נכנס לתא → פנים התא הופך חיובי יותר. 2️⃣ שלב רה-פולריזציה – אשלגן (K⁺) יוצא מהתא → חזרה למתח מנוחה. 🚫 למה התשובות האחרות שגויות? "דם חיובי" (ב') – לא נכון, כי כניסת נתרן גורמת להפחתה בשליליות, אך התא לא הופך בהכרח לחיובי לחלוטין. "דם שגורם להיפר-פולריזציה" (ד') – שגוי, כי היפר-פולריזציה קורת כאשר התא נעשה שלילי יותר (למשל, בגלל יציאת K⁺ או כניסת Cl⁻).

Answer 25

תשובה נכונה: תשובות א' ו-ג' נכונות הסבר: נברנים (Prairie Voles) הם אחד המודלים הידועים ביותר למונוגמיה ביולוגית. מחקרים מצאו כי זכרים מונוגמיים של נברנים מציגים שינויים בפעילות הורמונלית ובקולטנים במוח הקשורים להתנהגות חברתית וזוגית. 🔹 מה נמצא במחקרים? ✔ עלייה ברצפטור לואסופרסין (AVP, Vasopressin Receptor - V1aR) – ואסופרסין משפיע על קשרי זוגיות ומעורבות הורית. נברנים מונוגמיים זכרים הראו רמות גבוהות יותר של קולטנים לואסופרסין בהשוואה לנברנים פוליגמיים. ✔ עלייה ברצפטור לאוקסיטוצין (Oxytocin Receptor - OXTR) – אוקסיטוצין ידוע כהורמון המעודד קשרים חברתיים, חיבה, וקשרי זוגיות. בנברנים מונוגמיים, רמות הקולטנים לאוקסיטוצין גבוהות יותר באזורים מוחיים הקשורים להתנהגות חברתית. 🚫 למה התשובה "עלייה בקורטיזול" (ב') לא נכונה? קורטיזול הוא הורמון סטרס, ואינו קשור ישירות להתנהגות מונוגמית. למעשה, אצל נברנים מונוגמיים נצפתה יציבות ברמות הקורטיזול בהשוואה לנברנים פוליגמיים.

Answer 26

תשובה נכונה: כל התשובות נכונות הסבר: סיבי אקטין הם רכיב מרכזי בציטוסקלטון (שלד התא) ומשמשים במגוון תהליכים תאיים: ✔ יצירת Contractile Ring (חגורה מתכווצת) בחלוקת התא – במהלך ציטוקינזה (סיום חלוקת התא), אקטין ומיוזין יוצרים טבעת מתכווצת שמחלקת את התא לשני תאי בת. ✔ מתן יציבות פיזית לתא – אקטין יוצר רשת תמיכה שמעניקה צורה וגמישות לתא, מסייעת בתנועת התא ובחוזק המבני שלו. ✔ סיבי מתח (Stress Fibers) – קורים עשירים באקטין הנותנים חוזק מכני לתא ועוזרים בהצמדתו למשטחים חיצוניים. 💡 לכן, התשובה הנכונה היא "כל התשובות נכונות".

Answer 27

תשובה נכונה: בלב, קישור מיוזין לאקטין הוא ע"י טרופונין, ובשריר חלק מולקולת המיוזין בעלת מבנה מיוחד ומשמשת גם כאנזים מגיב לסידן. הסבר: 🔹 הבדלים בין שריר הלב לשריר חלק: ✔ שריר הלב – מופעל ע"י מערכת הולכה חשמלית אוטומטית, וקישור מיוזין-אקטין מתווך ע"י טרופונין. ✔ שריר חלק – מופעל ע"י מערכות בקרה הורמונליות ועצביות, קישור מיוזין-אקטין תלוי בסידן וקלמודולין. 🚫 למה התשובות האחרות שגויות? "הלב הוא שריר רצוני" – שגוי, כי הוא שריר בלתי רצוני, כמו שריר חלק. "שריר הלב נמצא תמיד בבקרה הורמונלית" – לא נכון, הוא בעיקר בשליטה אוטונומית עצבית (סימפתטית + פרא-סימפתטית), אך אינו "תמיד" תלוי בהורמונים. "בשריר הלב פוטנציאל הפעולה תלוי במוליכות נתרן ובשריר חלק בסידן" – לא מדויק, כי גם בלב סידן מעורב בתהליך ההתכווצות.

Answer 28

תשובה נכונה: נוירוטרנסמיטר המאפיין את המערכת ההפרה-סימפטטית (תשובה ג') הסבר: 🔹 קורטיזול הוא הורמון סטרואידי המיוצר בבלוטת האדרנל (בקליפת האדרנל, באזור Zona Fasciculata). 🔹 מופרש בתגובה לסטרס – מופעל ע"י ציר ה-HPA (Hypothalamic-Pituitary-Adrenal axis). 🔹 מעורב בתהליכים מטבוליים – מעלה רמות גלוקוז, משפיע על חיסון, דלקת ומטבוליזם של שומנים. 🚫 למה תשובה ג' אינה נכונה? קורטיזול הוא הורמון סטרואידי, לא נוירוטרנסמיטר. המערכת הפרא-סימפטטית משתמשת בעיקר באצטילכולין (ACh), ולא בקורטיזול

Answer 29

תשובה נכונה: 5. א + ג נכון (הפרשת נוראפינפרין + עצבים פרה-גנגליונים קצרים ופוסט-גנגליונים ארוכים) הסבר: במצב של סטרס אקוטי ("ברח או הילחם" – Fight or Flight), המערכת הסימפתטית של מערכת העצבים האוטונומית נכנסת לפעולה. 🔹 המאפיינים המרכזיים של המערכת הסימפתטית: ✔ הפרשת נוראפינפרין (NE) מהעצבים הפוסט-גנגליונים → מגרה איברי מטרה ומכין את הגוף להתמודדות עם סטרס. ✔ עצבים פרה-גנגליונים קצרים ועצבים פוסט-גנגליונים ארוכים → הסינפסה בין הנוירונים מתקיימת קרוב יותר לחוט השדרה. 🚫 למה התשובות האחרות שגויות? "הפרשת אצטילכולין בפרה ופוסט גנגליון" (2) – נכון למערכת הפרא-סימפתטית, לא למערכת הסימפתטית. "עצבים פרה-גנגליונים ארוכים ופוסט קצרים" (4) – נכון למערכת הפרא-סימפתטית, שם הגנגליונים קרובים יותר לאיברי המטרה.

Answer 30

שובה נכונה: ג. טיטין הסבר: 🔹 במהלך התכווצות השריר: אקטין ומיוזין משנים את יחסי המיקום שלהם זה כלפי זה (Sliding Filament Theory). טיטין הוא חלבון מבני אלסטי שנמצא בסרקומר, אך אינו עובר שינוי מרחבי משמעותי במהלך ההתכווצות. תפקיד טיטין הוא לשמור על מבנה הסרקומר ולספק כוח רסטורטיבי (כוח אלסטי מחזיר). 💡 לכן, התשובה הנכונה היא ג' – טיטין אינו משנה את המבנה שלו בהתכווצות.

Answer 31

תשובה נכונה: ג. ירידה בצפיפות תעלות המים המאספות (Collecting Ducts) הסבר: 🔹 סוכרת תפלה (Diabetes Insipidus) היא מחלה שבה הכליות לא מצליחות לרכז שתן, מה שמוביל להפרשה מוגברת של מים (פוליאוריה). 🔹 הסיבה לכך: ✔ ירידה בפעילות ADH (ואסופרסין) – או מחסור בהפרשתו (סוכרת תפלה מרכזית) או עמידות של הכליות אליו (סוכרת תפלה נפרוגנית). ✔ ירידה בצפיפות תעלות AQP2 באבוביות המאספות (Collecting Ducts) – גורמת לכך שפחות מים נספגים חזרה, ולכן יש השתנה מרובה ומדלדול הגוף במים. 🚫 למה התשובות האחרות שגויות? "קצב סינון מוגבר" – GFR עשוי להיות תקין, אך הבעיה היא בספיגה מחדש של מים. "עלייה בריכוז הנתרן בשתן" – לא בהכרח, השתן בדרך כלל מדולל מאוד (היפוטוני). "ייצור גלוקוז בנפרון" – לא קשור, גלוקונאוגנזה לא מתרחש שם בהקשר הזה. 💡 לכן, התשובה הנכונה היא ג' – ירידה בצפיפות תעלות המים המאספות.

Answer 32

תשובה נכונה: טסיות, VWF, פקק ראשוני. הסבר: 🔹 תהליך הקרישה בנוי משני שלבים עיקריים: 1️⃣ המנגנון הראשוני: ✔ הפעלת טסיות הדם בעקבות חשיפה לקולגן בפציעת כלי הדם. ✔ Von Willebrand Factor (VWF) – מגייס טסיות ליצירת פקק ראשוני זמני. 2️⃣ המנגנון השניוני (קריש פיברין): ✔ מופעל מסלול הקרישה (אקטיבציה של פרותרומבין לפיברין). ✔ יצירת קריש יציב יותר (פקק פיבריני).

Answer 33

תשובה נכונה: פריימר הסבר: 🔹 פלסמיד הוא מקטע DNA מעגלי המצוי בחיידקים ומשמש לשכפול והנדסה גנטית. ✔ מה חיוני בפלסמיד? פרומוטור – אזור שמאפשר שעתוק של גנים בפלסמיד. MCS (אתר שחבור מרובה) – מכיל אתרי חיתוך של אנזימי רסטריקציה להחדרת גנים. 🚫 מה לא הכרחי בפלסמיד? פריימר (Primer) – משמש ב-PCR לשכפול DNA, אך לא הכרחי לפלסמיד עצמו.

Answer 34

עלייה בעבודת הנשימה. הסבר: סורפקטנט הוא חומר המופרש על ידי תאי Type II בריאות ותפקידו להפחית את מתח הפנים של הנוזל המצפה את נאדיות הריאה. הפחתת מתח הפנים מונעת את קריסת הנאדיות בסוף הנשיפה ומקלה על התרחבות הריאות בשאיפה. אם יש ירידה בהפרשת הסורפקטנט, מתח הפנים בנאדיות עולה, והן נוטות לקרוס (תופעה הנקראת תמט ריאתי - Atelectasis). כדי לשמור על הנשימה תקינה, שרירי הנשימה צריכים לעבוד קשה יותר כדי לנפח מחדש את הנאדיות שקרסו. כתוצאה מכך, עבודת הנשימה עולה, ויש צורך בהפעלת כוח רב יותר לצורך הנשימה.

Answer 35

תשובה נכונה: PCT (אבובית מקורבת - Proximal Convoluted Tubule). הסבר: האבובית המקורבת (PCT) בנפרון היא האתר העיקרי שבו מתבצע ויסות החומצה-בסיס באמצעות מערכת הבופר של ביקרבונט (HCO₃⁻) וחומצה פחמתית (H₂CO₃). בתהליך הסינון בגלומרולוס, הביקרבונט נמצא בפילטרט השתן הראשוני. בתאי ה-PCT יש אנזים קרבוניק אנהידרז, שמפרק חומצה פחמתית ל-CO₂ ומים, מה שמאפשר ספיגה חוזרת של הביקרבונט בחזרה לדם. תהליך זה חיוני לשמירה על מאזן החומצה-בסיס בגוף ולמניעת חמצת מטבולית.

Answer 36

רידה בהפרשת המים בשתן. הסבר: תעלות מים מסוג Aquaporins אחראיות על חדירות המים בצינורות האוספים של הנפרון. הורמון ADH (Anti-Diuretic Hormone) מווסת את כמות התעלות הללו בממברנה, וכך משפיע על ספיגת המים בחזרה לדם. אם יש מוטציה שמפחיתה את תנועת תעלות המים לממברנה, המשמעות היא שמים יישארו בשתן בכמות גבוהה יותר, מה שיוביל לשתן מדולל ונפח שתן מוגבר (מצב הדומה לסוכרת תפלה - Diabetes Insipidus).

Answer 37

ג. דרך האלבולי שבדפנות הרספירטורי. הסבר: הנשימה באלבולי (נאדיות הריאה) מתבצעת על ידי דיפוזיה של גזים דרך דופן הנאדיות, המורכבת משכבה דקה של תאי אפיתל רספירטורי שטוחים (Type I Pneumocytes) וצמודה לכלי דם נימיים. נאדיות הריאה (Alveoli) מוקפות ברשת צפופה של נימים ריאתיים, שם מתרחש חילוף הגזים: חמצן (O₂) עובר מנאדיות הריאה אל הדם. פחמן דו-חמצני (CO₂) עובר מהדם לנאדיות הריאה כדי להיות מופרש החוצה בנשיפה. מבנה זה מאפשר דיפוזיה יעילה ביותר בגלל שטח פנים גדול ומרחק דיפוזיה קצר מאוד (0.5 מיקרון בממוצע). 🚫 למה התשובות האחרות לא נכונות? "פסאודו קולומינר אפיתל" – זהו סוג של אפיתל המצפה את דרכי הנשימה העליונות (כגון קנה הנשימה), אך לא את הנאדיות. "אפיתל קובייתי" – נמצא בחלקים מסוימים של הריאה (כגון תאי Type II שמייצרים סורפקטנט), אך אינו אחראי על חילוף הגזים עצמו.

Answer 38

ג. תאי נבט מייצרים תאי סיליה ותאי גביע. הסבר: האפיתל פסאודו-סטרטיפייד קולומינרי (Pseudostratified Columnar Epithelium) הוא סוג של רקמת אפיתל המצפה את דרכי הנשימה העליונות (כגון קנה הנשימה והסמפונות). תאי האפיתל בו מאורגנים כך שהם נראים רב-שכבתיים (אך בפועל, כל התאים מחוברים לממברנה הבזאלית ולכן מדובר באפיתל חד-שכבתי). תכונות עיקריות של אפיתל זה: מכיל תאי גביע (Goblet Cells) – תאים המפרישים מוקוס (ריר) כדי ללכוד חלקיקים ואבק. מכיל תאי סיליה (Ciliated Cells) – תאים עם ריסים (Cilia) המסייעים בהנעת הריר לכיוון הלוע כדי לנקות את דרכי האוויר. תאי נבט (Basal Cells) – אחראים על חידוש התאים הפגומים על ידי התחלקות והתמיינות לתאי סיליה ותאי גביע. 🚫 למה התשובות האחרות לא נכונות? א. "תאי גביע מלאים מוקוס חסר גרעין" – שגוי, כי לתאי גביע יש גרעין הממוקם בבסיס התא. ב. "תאי סיליה הסופגים את האוויר" – שגוי, כי תאי סיליה אינם סופגים אוויר אלא אחראים להנעת הריר. ד. "תאי גביע מכילים סיליות" – שגוי, כי תאי גביע לא מכילים סיליות, אלא תאי האפיתל שסביבם.

Answer 39

ב. Type 2 הסבר: חילוף הגזים (חמצן O₂ ופחמן דו-חמצני CO₂) מתבצע דרך שכבה דקה במיוחד שמורכבת מ- תאי Type 1, ממברנה בזאלית משותפת ותאי אנדותל של נימי הדם. ✔ דרך מה כן עוברים גזים? תאי Type 1 (פנאומוציטים סוג 1) – תאים שטוחים ודקים המאפשרים דיפוזיה יעילה של גזים. ממברנה בזאלית (Basement membrane) – שכבה דקה בין תאי האפיתל הריאתי לנימים, המאפשרת חילוף גזים. תאי אנדותל (Endothelial cells) – תאי הדופן של נימי הדם, דרכם הגזים חודרים לדם. 🚫 דרך מה לא עוברים גזים? Type 2 Pneumocytes (תשובה ב') – אלו תאים המייצרים סורפקטנט, חומר המפחית את מתח הפנים בנאדיות, אך אינם משתתפים ישירות בדיפוזיית הגזים.

Answer 40

ג. אוורור ריאתי פחות נפח המת. הסבר: אוורור לדקה (Minute Ventilation) מחושב כ: אוורורריאתי = נפחנשימה × קצבהנשימה אוורורריאתי=נפחנשימה×קצבהנשימה אך כדי למדוד את האוורור האפקטיבי (זה שמשתתף בחילוף הגזים), יש להפחית את נפח המת (Dead Space), שהוא נפח האוויר שאינו מגיע לנאדיות ואינו משתתף בחילוף גזים. ✔ לכן, הביטוי המדויק ביותר לאוורור לדקה הוא: אוורורריאתי − נפחהמת אוורורריאתי−נפחהמת למה התשובות האחרות שגויות? א. "נפח נשימה" – לא לוקח בחשבון את נפח המת, ולכן אינו מדד מדויק לאוורור האפקטיבי. ב. "נפח נשימה פחות נפח המת" – מחשב את האוורור פר נשימה אחת, אך לא את האוורור הכולל לדקה. ד. "נפח נשיפה לחלק לקצב נשימה" – לא ביטוי מקובל לחישוב אוורור לדקה.

Answer 41

תשובה נכונה: ב. תנועת תקינה של הבטן הסבר: שיתוק של הסרעפת גורם להפרעה בתפקוד הנשימתי, ובמהלך שאיפה: הבטן עשויה לנוע באופן פרדוקסלי (כלומר, במקום להתרחב – היא נשאבת פנימה). בית החזה עשוי גם להציג תנועה פרדוקסלית עקב הלחצים השליליים שנוצרים. 🚫 מה לא יקרה? תנועת הבטן לא תהיה תקינה (תשובה ב' אינה נכונה). גם בית החזה עשוי להציג תנועה לא תקינה.

Answer 42

תשובה נכונה: ד. כל התשובות נכונות הסבר: רמת הסטורציה של החמצן (SpO₂) בדם תלויה במספר גורמים: מקדם דיפוזיה – היכולת של החמצן לעבור מנאדיות הריאה לנימים מושפעת מתכונותיו הפיזיקליות. יעילות הדיפוזיה – תלויה בעובי מחסום הדם-אוויר, מפל הריכוזים, ותפקוד הריאה. זרימת דם בריאה – נדרש זרם דם תקין שיאפשר קישור החמצן להמוגלובין ושינועו לרקמות.

Answer 43

תשובה נכונה: א. מחלה חסימתית משתנה הסבר: אסטמה (Asthma) היא מחלה חסימתית של דרכי הנשימה, אך בניגוד למחלות חסימתיות כרוניות אחרות (כגון COPD), היא משתנה. במהלך התקף אסטמה, יש היצרות של דרכי האוויר עקב דלקת, כיווץ שרירים חלקים והפרשת ריר מוגברת. אולם, בניגוד למחלות חסימתיות קבועות, היצרות זו הפיכה (באמצעות תרופות כמו מרחיבי סימפונות – β2 אגוניסטים). לכן, אסטמה נחשבת מחלה חסימתית משתנה ולא קבועה. 🚫 למה התשובות האחרות שגויות? "מחלה חסימתית קבועה" – לא נכון, כי אסטמה היא משתנה ולא כרונית בלתי הפיכה. "מחלה רסטרקטיבית" – לא נכון, כי אסטמה אינה מגבילה את התרחבות הריאות אלא מקשה על הוצאת האוויר בגלל חסימה בדרכי הנשימה.

Answer 44

תשובה נכונה: ד. סטרואידים והרחבת סימפונות הסבר: COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) היא מחלה חסימתית כרונית של הריאות, המאופיינת בהתקפים נשימתיים המחריפים את התסמינים. במהלך התקף חריף של COPD, הטיפול כולל: סטרואידים (כגון פרדניזון) – להפחתת הדלקת בדרכי הנשימה. מרחיבי סימפונות (Bronchodilators) – בעיקר β2 אגוניסטים (כגון סלבוטמול) ואנטי-מוסקריניים (כגון איפרוטרופיום). חמצן (אם רמות הסטורציה נמוכות מאוד) – אך בזהירות, כי עודף חמצן עלול לדכא את הדחף הנשימתי בחולים מסוימים. אנטיביוטיקה – ניתנת רק אם יש זיהום חיידקי נלווה (לכן לא תמיד כלולה בטיפול ההתקפי). 🚫 למה התשובות האחרות לא נכונות? א. "חמצן והרחבת סימפונות" – חמצן אינו הטיפול העיקרי בהתקף חריף אלא ניתן במקרים של היפוקסיה חמורה. ב. "אנטיביוטיקה, סטרואידים והרחבת סימפונות" – אנטיביוטיקה ניתנת רק אם יש זיהום חיידקי, לכן אינה תמיד חלק מהטיפול בהתקף COPD. ג. "הפסקת עישון וחמצן" – הפסקת עישון חשובה למניעה, אך אינה מטפלת בהתקף חריף.

Answer 45

תשובה נכונה: ב. נפח קטן בריאות הסבר: מחלות רסטריקטיביות (Restrictive Lung Diseases) הן מחלות שבהן יש ירידה בנפח הריאות, כלומר היכולת למלא את הריאות נפגעת. 🔹 המאפיינים העיקריים: נפח ריאה קטן (ירידה ב-TLC - Total Lung Capacity). ירידה ביכולת להתפשטות הריאות (Compliance נמוך). פגיעה במבנה הריאה או בית החזה שגורמת לקשיי התרחבות. דוגמות למחלות רסטריקטיביות: פיברוזיס ריאתי, הפרעות נוירומוסקולריות (ALS), עיוותים בבית החזה (כגון עקמת חמורה). 🚫 למה התשובות האחרות לא נכונות? "נפח גדול בריאות" – מאפיין מחלות חסימתיות (כגון אמפיזמה, שבה יש כליאת אוויר). "זרימה מול נפח קטן/גדול" – מחלות רסטריקטיביות משפיעות בעיקר על הנפח, ולא בהכרח על קצב הזרימה כמו במחלות חסימתיות.

Answer 46

תשובה נכונה: ו. ג + ד (אדי מים באטמוספירה + לחץ O₂ בבועית) הסבר: לחץ החמצן (PₐO₂) נקבע על ידי מספר גורמים, והחשובים ביותר הם: 1️⃣ לחץ החמצן האטמוספרי (P₀₂ בסביבה) ככל שהלחץ האטמוספרי יורד (למשל, בגבהים גבוהים), לחץ החמצן הנכנס לריאות קטן. 2️⃣ לחץ החמצן בבועיות הריאה (Alveolar O₂ Pressure - PₐO₂) נקבע על ידי יחס האוורור לחילוף גזים, זרימת הדם בריאות, ומנגנון הדיפוזיה. 3️⃣ אדי מים באטמוספירה (Water Vapor Pressure - P_H₂O) לחות ואדי מים משפיעים על הרכב הגזים הנשאפים. ככל שהלחות עולה, לחץ החמצן היחסי יורד (כי מים תופסים נפח בתוך האוויר). 🚫 למה התשובות האחרות לא נכונות לבד? "טמפרטורה" (א') – משפיעה על לחץ אדי מים, אך לא באופן ישיר על לחץ החמצן בדם. "לחץ אדי מים בטמפרטורת הגוף" (ב') – חשוב, אך אינו הגורם העיקרי בקביעת לחץ החמצן. "לחץ O₂ בבועית" (ד') – נכון, אך הוא מושפע מלחץ האוויר הכללי.

Answer 47

תשובה נכונה: א. חום ו- ד. DPG גבוה הסבר: סטייה ימינה בעקומת הדיסוציאציה של החמצן (O₂) מהמוגלובין פירושה שההמוגלובין משחרר חמצן לרקמות ביתר קלות (כלומר, יש ירידה באפיניות של ההמוגלובין לחמצן). גורמים הגורמים לסטייה ימינה (ירידה באפיניות להמוגלובין ושחרור חמצן מוגבר לרקמות): ✅ חום גבוה (א') – טמפרטורה גבוהה גורמת לשחרור מוגבר של חמצן מהרקמות. ✅ DPG גבוה (ד') – מולקולת 2,3-DPG (Diphosphoglycerate) מפחיתה את האפיניות של ההמוגלובין לחמצן, מה שמוביל לשחרור חמצן לרקמות. 🚫 מה לא גורם לסטייה ימינה? בססת מטבולית (ב') – גורמת דווקא לסטייה שמאלה, כלומר לקשירת חמצן חזקה יותר להמוגלובין. CO₂ נמוך (ג') – גורם גם כן לסטייה שמאלה, כי ירידה ב-CO₂ מעלה את ה-pH (בססת) וגורמת להמוגלובין להחזיק חמצן חזק יותר.

Answer 48

תשובה נכונה: ג. עישון כבד הסבר: COPD (Chronic Obstructive Pulmonary Disease) היא מחלה ריאתית חסימתית כרונית המאופיינת בירידה מתקדמת ובלתי הפיכה בתפקוד הריאתי. 🔹 הגורם העיקרי ל-COPD: ✔ עישון כבד (תשובה ג') – הגורם העיקרי למחלה. חומרים רעילים בעשן הסיגריות גורמים לדלקת כרונית, הרס נאדיות הריאה (אמפיזמה), ועיבוי דפנות דרכי האוויר (ברונכיטיס כרונית). 🔹 גורמים נוספים: חשיפה לגורמי סיכון בעבודה (א') – חשיפה לאבק, כימיקלים, וגזים רעילים (כגון במכרות, תעשייה כבדה). זיהום אוויר כרוני – בעיקר בערים עם זיהום גבוה. ליקויים גנטיים – למשל מחסור באנזים α1-antitrypsin, המגן על רקמת הריאה מפירוק חלבונים. 🚫 למה התשובות האחרות לא נכונות לבד? "סוכרת לא מאוזנת" (ב') – לא גורם ישיר ל-COPD, אך עלולה להחמיר תהליכים דלקתיים. "חשיפה תעסוקתית" (א') – גורם סיכון, אך אינו שכיח כמו עישון.

Answer 49

תשובה נכונה: ג. אוטם בריאה הסבר: DVT (Deep Vein Thrombosis) היא היווצרות קריש דם בוורידים העמוקים, לרוב בגפיים התחתונות. 🔹 הסיבוך המסוכן ביותר של DVT הוא תסחיף ריאתי (Pulmonary Embolism - PE), שעלול לגרום לאוטם בריאה: קריש דם שנוצר בוורידים העמוקים יכול להתנתק, לזרום דרך מחזור הדם, ולהיתקע בעורקי הריאה. חסימה של כלי דם בריאה עלולה לגרום לחוסר אספקת חמצן ולאוטם ריאתי. 🚫 למה התשובות האחרות לא נכונות? "תסחיף אוויר בעורק הריאה" (א') – זהו סיבוך נדיר שעלול לקרות בפרוצדורות רפואיות (למשל, הכנסת קטטר), אך אינו קשור ל-DVT. "תסחיף תרומבוטי בווריד הריאה" (ב') – DVT מערב ורידים סיסטמיים, ולא את ורידי הריאה (שמחוברים למחזור הדם הריאתי). "אוטם בטחול" (ד') – לא קשור ל-DVT, אלא יותר למצבים כמו תסחיפים ממקור לבבי (כגון פרפור פרוזדורים).

Answer 50

תשובה נכונה: ב. אדנוקרצינומה הסבר: צביעת מוצילקרמין (Mucicarmine Stain) היא שיטה היסטולוגית לצביעת מוקוס (ריר), ולכן משמשת במיוחד לזיהוי גידולים מפרישי ריר, כמו אדנוקרצינומה (Adenocarcinoma). 🔹 מתי משתמשים בצביעת מוצילקרמין? ✔ אדנוקרצינומה (תשובה ב') – גידול ממאיר המגיע מתאים בלוטיים, אשר לרוב מפרישים ריר. צביעת מוצילקרמין עוזרת לאבחן ולזהות את נוכחותו. ✔ משמשת גם בזיהוי פטריות (Cryptococcus neoformans), שכן הקפסולה שלהן נצבעת באדום. 🚫 למה התשובות האחרות לא נכונות? "דלקת ריאות" (א') – אינה דורשת צביעת ריר לאבחון, אלא צביעות אחרות לזיהוי פתוגנים (כגון גרם, PAS). "נפחת" (ג') – מחלה חסימתית של הריאות שאינה קשורה לריר מוגבר. "קרצינומה של תאים קטנים" (ד') – גידול ריאתי שאינו מפריש ריר ולכן לא נצבע בצביעת מוצילקרמין.

Answer 51

תשובה נכונה: א. המרטומה הסבר: המרטומה ריאתית (Pulmonary Hamartoma) היא גידול שפיר של הריאה, המאופיין במבנה מעורב המכיל רקמת חיבור, סחוס, שומן ורקמות נוספות. 🔹 מאפיינים מרכזיים של המרטומה ריאתית: ✔ נראה כ"תסנין בצורת מטבע" (Coin Lesion) בצילום חזה. ✔ מורכב מרקמה סחוסית, רקמת חיבור, שומן, ולעיתים בלוטות אפיתליאליות. ✔ לרוב אסימפטומטי, אך ניתן למצוא אותו בבדיקות דימות אקראיות. 🚫 למה התשובות האחרות שגויות? Small Cell (ב') – סוג של סרטן ריאתי אגרסיבי, לא גידול סחוסי ולא מאופיין בנגע עגול יחיד. Big Cell (ג') – לא סוג אבחנתי ספציפי ברפואה, ולא קשור להמרטומה. מטפלזיה (ד') – שינוי של סוג רקמה אך לא גידול, ואין לה מבנה סחוסי כמו שנמצא בבדיקה.

Answer 52

תשובה נכונה: ב. לעשות בדיקה של כוח לכל העובדים ולבדוק שחפת פעילה הסבר: שחפת היא מחלה זיהומית מדבקת מאוד, במיוחד בחולים מדוכאי חיסון וקשישים. כאשר מתגלה שחפת רטרוספקטיבית (לאחר שהחולה נפטר), יש לבצע איתור מגעים כדי לבדוק אם אנשים נוספים נחשפו ונדבקו. 🔹 צעדים נדרשים במקרה זה: ✔ בדיקות סקר לכל העובדים שנחשפו – כולל PPD (מנטו) או IGRA (Quantiferon test). ✔ בדיקות שחפת פעילה – במיוחד במי שמפתח סימפטומים נשימתיים. ✔ אם יש חשד להדבקה, נדרש טיפול מונע (Isoniazid + Rifampin). 🚫 למה התשובות האחרות לא נכונות? "הסיכוי לחלות בשחפת הוא אפסי" (א') – לא נכון, הסיכון קיים, במיוחד במערכת בריאות שבה יש מטופלים בסיכון גבוה. "בדיקת PPD למי שהיה שלילי" (ג') – חשוב, אך לא מספיק, כי צריך לבדוק גם שחפת פעילה ולא רק חשיפה.

Answer 53

תשובה נכונה: ג. 10% לשנה הסבר: בקרב אנשים עם HIV, מערכת החיסון מוחלשת, ולכן הסיכון לפתח שחפת פעילה גבוה בהרבה בהשוואה לאנשים עם מערכת חיסון תקינה. 🔹 סטטיסטיקות חשובות: באנשים עם PPD חיובי וללא HIV, הסיכון לפתח שחפת פעילה הוא 10% לכל החיים (תשובה ד' רלוונטית לאוכלוסייה ללא HIV). באנשים עם HIV ו-PPD חיובי, הסיכון מזנק ל-10% לשנה, כי מערכת החיסון אינה מצליחה לשלוט במיקובקטריום. 🚫 למה התשובות האחרות לא נכונות? "5% בשנתיים הראשונות" (א') – המספר נמוך מדי עבור חולי HIV. "נדיר לחלות בשחפת בארץ" (ב') – שגוי, שחפת עדיין קיימת באוכלוסיות בסיכון גבוה. "10% לכל החיים" (ד') – נכון לאנשים ללא HIV, אך בחולי HIV הסיכון גבוה הרבה יותר. 💡 לכן, התשובה הנכונה היא ג' – 10% לשנה בחולי HIV עם PPD חיובי.

Answer 54

תשובה נכונה: ירידה בכמות ההמוגלובין הזמין לקישור חמצן הסבר: בלילה, המטיילים שאפו עשן ממדורה, הכולל פחמן חד-חמצני (CO). CO נקשר להמוגלובין בחוזקה פי 200 יותר מחמצן, וכך חוסם את יכולת ההמוגלובין לשאת חמצן. כתוצאה מכך, פחות חמצן מגיע לרקמות, מה שמוביל לקושי מוגבר במאמץ. ההשפעה היא מיידית יחסית ואינה דורשת ירידה במספר תאי הדם האדומים. 🚫 למה התשובות האחרות שגויות? "ירידה מידית במספר תאי דם אדומים" – יצירת תאי דם חדשים אורכת ימים עד שבועות, ולא גורמת להשפעה מידית. "דרוש זמן להשפעת פחמן חד-חמצני" – השפעתו מיידית על קישור ההמוגלובין. "חומציות נמוכה של הדם" – פחמן חד-חמצני לא גורם לחומציות נמוכה, אלא דווקא יכול לגרום לחמצת מטבולית אם יש היפוקסיה ממושכת. "היצרות כלי דם" – אינה ההשפעה המרכזית במקרה זה.

Answer 55

תשובה נכונה: א + ג נכון (דם שלילי + גורם לדה-פולריזציה) הסבר: כאשר יוני נתרן (Na⁺) נכנסים לתוך התא, הם גורמים לדה-פולריזציה – כלומר, המתח הפנימי של התא הופך לפחות שלילי (מתקרב ל-0). 🔹 במהלך פוטנציאל פעולה: 1️⃣ שלב דה-פולריזציה – נתרן נכנס לתא → פנים התא הופך חיובי יותר. 2️⃣ שלב רה-פולריזציה – אשלגן (K⁺) יוצא מהתא → חזרה למתח מנוחה. 🚫 למה התשובות האחרות שגויות? "דם חיובי" (ב') – לא נכון, כי כניסת נתרן גורמת להפחתה בשליליות, אך התא לא הופך בהכרח לחיובי לחלוטין. "דם שגורם להיפר-פולריזציה" (ד') – שגוי, כי היפר-פולריזציה קורת כאשר התא נעשה שלילי יותר (למשל, בגלל יציאת K⁺ או כניסת Cl⁻).

Answer 56

תשובה נכונה: תשובות א' ו-ג' נכונות הסבר: נברנים (Prairie Voles) הם אחד המודלים הידועים ביותר למונוגמיה ביולוגית. מחקרים מצאו כי זכרים מונוגמיים של נברנים מציגים שינויים בפעילות הורמונלית ובקולטנים במוח הקשורים להתנהגות חברתית וזוגית. 🔹 מה נמצא במחקרים? ✔ עלייה ברצפטור לואסופרסין (AVP, Vasopressin Receptor - V1aR) – ואסופרסין משפיע על קשרי זוגיות ומעורבות הורית. נברנים מונוגמיים זכרים הראו רמות גבוהות יותר של קולטנים לואסופרסין בהשוואה לנברנים פוליגמיים. ✔ עלייה ברצפטור לאוקסיטוצין (Oxytocin Receptor - OXTR) – אוקסיטוצין ידוע כהורמון המעודד קשרים חברתיים, חיבה, וקשרי זוגיות. בנברנים מונוגמיים, רמות הקולטנים לאוקסיטוצין גבוהות יותר באזורים מוחיים הקשורים להתנהגות חברתית. 🚫 למה התשובה "עלייה בקורטיזול" (ב') לא נכונה? קורטיזול הוא הורמון סטרס, ואינו קשור ישירות להתנהגות מונוגמית. למעשה, אצל נברנים מונוגמיים נצפתה יציבות ברמות הקורטיזול בהשוואה לנברנים פוליגמיים.

Answer 57

תשובה נכונה: כל התשובות נכונות הסבר: סיבי אקטין הם רכיב מרכזי בציטוסקלטון (שלד התא) ומשמשים במגוון תהליכים תאיים: ✔ יצירת Contractile Ring (חגורה מתכווצת) בחלוקת התא – במהלך ציטוקינזה (סיום חלוקת התא), אקטין ומיוזין יוצרים טבעת מתכווצת שמחלקת את התא לשני תאי בת. ✔ מתן יציבות פיזית לתא – אקטין יוצר רשת תמיכה שמעניקה צורה וגמישות לתא, מסייעת בתנועת התא ובחוזק המבני שלו. ✔ סיבי מתח (Stress Fibers) – קורים עשירים באקטין הנותנים חוזק מכני לתא ועוזרים בהצמדתו למשטחים חיצוניים.

Answer 58

תשובה נכונה: בלב, קישור מיוזין לאקטין הוא ע"י טרופונין, ובשריר חלק מולקולת המיוזין בעלת מבנה מיוחד ומשמשת גם כאנזים מגיב לסידן. הסבר: 🔹 הבדלים בין שריר הלב לשריר חלק: ✔ שריר הלב – מופעל ע"י מערכת הולכה חשמלית אוטומטית, וקישור מיוזין-אקטין מתווך ע"י טרופונין. ✔ שריר חלק – מופעל ע"י מערכות בקרה הורמונליות ועצביות, קישור מיוזין-אקטין תלוי בסידן וקלמודולין. 🚫 למה התשובות האחרות שגויות? "הלב הוא שריר רצוני" – שגוי, כי הוא שריר בלתי רצוני, כמו שריר חלק. "שריר הלב נמצא תמיד בבקרה הורמונלית" – לא נכון, הוא בעיקר בשליטה אוטונומית עצבית (סימפתטית + פרא-סימפתטית), אך אינו "תמיד" תלוי בהורמונים. "בשריר הלב פוטנציאל הפעולה תלוי במוליכות נתרן ובשריר חלק בסידן" – לא מדויק, כי גם בלב סידן מעורב בתהליך ההתכווצות.

Answer 59

תשובה נכונה: נוירוטרנסמיטר המאפיין את המערכת ההפרה-סימפטטית (תשובה ג') הסבר: 🔹 קורטיזול הוא הורמון סטרואידי המיוצר בבלוטת האדרנל (בקליפת האדרנל, באזור Zona Fasciculata). 🔹 מופרש בתגובה לסטרס – מופעל ע"י ציר ה-HPA (Hypothalamic-Pituitary-Adrenal axis). 🔹 מעורב בתהליכים מטבוליים – מעלה רמות גלוקוז, משפיע על חיסון, דלקת ומטבוליזם של שומנים. 🚫 למה תשובה ג' אינה נכונה? קורטיזול הוא הורמון סטרואידי, לא נוירוטרנסמיטר. המערכת הפרא-סימפטטית משתמשת בעיקר באצטילכולין (ACh), ולא בקורטיזול.

Answer 60

תשובה נכונה: 5. א + ג נכון (הפרשת נוראפינפרין + עצבים פרה-גנגליונים קצרים ופוסט-גנגליונים ארוכים) הסבר: במצב של סטרס אקוטי ("ברח או הילחם" – Fight or Flight), המערכת הסימפתטית של מערכת העצבים האוטונומית נכנסת לפעולה. 🔹 המאפיינים המרכזיים של המערכת הסימפתטית: ✔ הפרשת נוראפינפרין (NE) מהעצבים הפוסט-גנגליונים → מגרה איברי מטרה ומכין את הגוף להתמודדות עם סטרס. ✔ עצבים פרה-גנגליונים קצרים ועצבים פוסט-גנגליונים ארוכים → הסינפסה בין הנוירונים מתקיימת קרוב יותר לחוט השדרה. 🚫 למה התשובות האחרות שגויות? "הפרשת אצטילכולין בפרה ופוסט גנגליון" (2) – נכון למערכת הפרא-סימפתטית, לא למערכת הסימפתטית. "עצבים פרה-גנגליונים ארוכים ופוסט קצרים" (4) – נכון למערכת הפרא-סימפתטית, שם הגנגליונים קרובים יותר לאיברי המטרה.

Answer 61

תשובה נכונה: ג. טיטין הסבר: 🔹 במהלך התכווצות השריר: אקטין ומיוזין משנים את יחסי המיקום שלהם זה כלפי זה (Sliding Filament Theory). טיטין הוא חלבון מבני אלסטי שנמצא בסרקומר, אך אינו עובר שינוי מרחבי משמעותי במהלך ההתכווצות. תפקיד טיטין הוא לשמור על מבנה הסרקומר ולספק כוח רסטורטיבי (כוח אלסטי מחזיר).

Answer 62

תשובה נכונה: ג. ירידה בצפיפות תעלות המים המאספות (Collecting Ducts) הסבר: 🔹 סוכרת תפלה (Diabetes Insipidus) היא מחלה שבה הכליות לא מצליחות לרכז שתן, מה שמוביל להפרשה מוגברת של מים (פוליאוריה). 🔹 הסיבה לכך: ✔ ירידה בפעילות ADH (ואסופרסין) – או מחסור בהפרשתו (סוכרת תפלה מרכזית) או עמידות של הכליות אליו (סוכרת תפלה נפרוגנית). ✔ ירידה בצפיפות תעלות AQP2 באבוביות המאספות (Collecting Ducts) – גורמת לכך שפחות מים נספגים חזרה, ולכן יש השתנה מרובה ומדלדול הגוף במים. 🚫 למה התשובות האחרות שגויות? "קצב סינון מוגבר" – GFR עשוי להיות תקין, אך הבעיה היא בספיגה מחדש של מים. "עלייה בריכוז הנתרן בשתן" – לא בהכרח, השתן בדרך כלל מדולל מאוד (היפוטוני). "ייצור גלוקוז בנפרון" – לא קשור, גלוקונאוגנזה לא מתרחש שם בהקשר הזה.

Answer 63

תשובה נכונה: טסיות, VWF, פקק ראשוני. הסבר: 🔹 תהליך הקרישה בנוי משני שלבים עיקריים: 1️⃣ המנגנון הראשוני: ✔ הפעלת טסיות הדם בעקבות חשיפה לקולגן בפציעת כלי הדם. ✔ Von Willebrand Factor (VWF) – מגייס טסיות ליצירת פקק ראשוני זמני. 2️⃣ המנגנון השניוני (קריש פיברין): ✔ מופעל מסלול הקרישה (אקטיבציה של פרותרומבין לפיברין). ✔ יצירת קריש יציב יותר (פקק פיבריני).

Answer 64

תשובה נכונה: פריימר הסבר: 🔹 פלסמיד הוא מקטע DNA מעגלי המצוי בחיידקים ומשמש לשכפול והנדסה גנטית. ✔ מה חיוני בפלסמיד? פרומוטור – אזור שמאפשר שעתוק של גנים בפלסמיד. MCS (אתר שחבור מרובה) – מכיל אתרי חיתוך של אנזימי רסטריקציה להחדרת גנים. 🚫 מה לא הכרחי בפלסמיד? פריימר (Primer) – משמש ב-PCR לשכפול DNA, אך לא הכרחי לפלסמיד עצמו.

שאלות מתוך מבחנים Flashcards

(90 cards)