Brainscape's Knowledge GenomeTM

Browse over 1 million classes created by top students, professors, publishers, and experts.


See full index

תזונה > 1 > Flashcards

1 Flashcards

1
Q

מערכת העיכול
איברים חלולים
איברים לא חלולים

A

מורכבת מאיברים חלולים שמגיע אליהם האוכל - ושט->קיבה [טחינת מזון, פירוקו לחלקים קטנים יותר]->מעי דק [תריסריון, ג’ג’ונום, איליום]->מעי גס [צקום, תוספתן, מעי גס עולה, רוחבי, יורד, סיגמואידי ורקטום]. ומאיברים שאינם חלולים שלא מגיע אליהם האוכל- כבד, כיס מרה ולבלב.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

אנטרוציט-

A

תא אפיתל של מע’ העיכול. בעל צד לומינלי שפונה אל חלל המעי, וצד בזאלי שפונה אל
כלי הדם אליהם ייספגו הנוטריינטים. האנטרוציט מכוסה במיקרווילי על מנת להגדיל את פני השטח שלו, ובכך לאפשר ספיגה מוגברת. בתוך האנטרוציט יש אברונים- מיטוכונדריה, גרעין, גולג’י ו-SER.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

קיימות צורות שונות של ספיגה והעברה. יש העברה פסיבית

יש העברה אקטיבית

A

קיימות צורות שונות של ספיגה והעברה. יש העברה פסיבית, כמו לדוגמא בהעברת מים באמצעות אוסמוזה או דרך תעלות. יש העברה אקטיבית שדורשת מקורות אנרגיה (cGMP ,cAMP, קלציום) באמצעות משאבות. לדוגמא משאבת NKCC2, שמעבירה נתרן אשלגן וכלור. ניתן לשתק את המשאבה באמצעות תרופה משתנת שנקראת פוסיד. זו תרופה שגורמת להפרשת נתרן ואשלגן בשתן ע”י מניעת הספיגה שלהם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

חומרים מומסים בשומן

A

יכולים לעבור בדיפוזיה רגילה

ללא ניצול אנרגיה, או בתעלות מיוחדות, או באמצעות חלבון נשא.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

-Primary active transport

A

העברות שצריכות

אנרגיה ופועלות בניגוד למפל הריכוזים, לדוג’ משחלף נתרן-אשלגן.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

שכבות המעי-

A

1.מוקוזה- אחראית על ספיגה (מורכבת מאפיתל, למינה פרופריה ומוסקולריס מוקוזה).
2.סאב-מוקוזה- מכילה בלוטות וכל”ד.
3.מוסקולריס- בדר”כ 2 שכבות שריר (שכבה אורכית ושכבה סירקולרית), ביניהן יש פלקסוסים עצביים. יש עצבוב בלתי רצוני של שכבות השריר, על מנת שהן יוכלו להתכווץ וליצור תנועה פריסטלטית.
.יותר פנימית – Circular muscle o
.יותר חיצונית – Longitudinal muscle o
4.סרוזה- רקמת חיבור.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

-Secondary active transport

A

העברות שמנצלות

גרדיאנט יוני שנוצר על מנת להעביר מומסים- למשל ספיגת גלוקוז ע”י ניצול הגרדיאנט של נתרן.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

-Mesentery

A

רקמת תמך, באמצעותה המעי מעוגן אל חלל הבטן. בתוך המזנטרי עוברים עצבים
וכל”ד שמתפצלים לכל”ד קטנטנים ,שכל אחד מהם מזין מקטע במעי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

נביט ב-Villus במעי הדק.

A

נביט ב-Villus במעי הדק. רואים את תאי אפיתל של הווילוס- אנטרוציטים עם מיקרווילי שמאפשר ספיגה (יוצרים את ה- brush border). התאים מחוברים ביניהם, על מנת לאפשר מעבר צידי מתא לתא. בנוסף יש מבני tight junctions. בווילוס יש פיצול של ארטריולות קטנות ודרכי לימפה, אליהם ייספגו הנוטריינטים (חלק מהנוטריינטים ייספגו בלימפה וחלק בזרם הדם, כתלות במה שנספג).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

פאזה צפאלית-

A

כאשר מתכננים לאכול, מערכת העצבים המרכזית בתיווך פראסימפטטי ע”י עצב
הואגוס מגרה את מערכת העיכול.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q
  1. האם קשה למטופל להתחיל את תהליך הבליעה? או שהקושי הוא לאחר הבליעה?
A

-קושי להתחיל בבליעה מחשיד לבעיה עצבית, משום שמערכת העצבים אחראית לשלב ה-
Oropharyngeal של עיכול המזון.
נוכל לראות את זה למשל לאחר שבץ מוחי באזור שאחראי על תהליך הבליעה, או במטופלים עם מחלות עצב-שריר כמו ALS או פרקינסון.
-קושי לאחר הבליעה מחשיד לבעיה במערכת העיכול. לדוג’ Esophageal dysphagia-המטופל יספר שהוא לועס ובולע, ולאחר מכן יש קושי וכאבים בחזה וברום בטן- מעין תחושה שהאוכל תקוע בחזה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

2.האם קשה למטופל לבלוע מוצקים בלבד, או בנוסף לכך גם נוזלים?

A

קושי בבליעת מזון מוצק בלבד מחשיד לבעיה מכנית, שמפריעה למעבר המזון בושט- למשל דלקת, גידול בושט, או גידול שלוחץ על הושט מבחוץ. לעומת זאת קושי בבליעת מזון מוצק ומים מחשיד לבעיה בתנועתיות הושט. חשוב להבין שיש בושט פריסטלטיקה שמעבירה גם מים וגם מזון מוצק.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

ושט

A

הושט הוא צינור שרירי של מערכת העיכול, והוא בעל תנועה פריסטלטית (למרות הגרביטציה ,
האוכל לא סתם “נופל” אל הקיבה, אלא ממש מניעים אותו). בכל פעם אזור אחר של הושט מתכווץ כך שהבולוס מתקדם אל כיוון הקיבה. צינור הושט מתחיל מה-UES, עד ה-LES שממוקם בסמוך לסרעפת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

קיבה-

A

הקיבה היא איבר מאוד שרירי. המזון מגיע מהושט לאזור ה-Fundus .Cardia-האזור העליון
הרחב של הקיבה. בגוף הקיבה יש עקומה גדולה ועקומה קטנה. בתוך הקיבה יש כפלים הנקראים
rugae, שעוזרים לספוג חלק מהנוטריינטים. לכיוון התריסריון יש את אזור ה-Pyloric antrum ומגיעים לאזור ה-Pylorus- שוער הקיבה, Pyloric sphincter (הנמצא תחת בקרה), ומשם מעבר לתריסריון.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

מנגנון הבליעה-

A

כאשר נושמים ומדברים, האפיגלוטיס
פתוח. כאשר אוכלים, האפיגלוטיס מכסה וסוגר את קנה הנשימה. בנוסף הלשון סוגרת את חלל הפה ומונעת מהבולוס לחזור אחורה, כך שהבולוס יכול להגיע רק למקום אחד- לושט. תהיה פתיחה של ה- Upper UES( esophageal sphincter) ובולוס האוכל ייכנס אל הושט. רק כאשר הבולוס יתקדם בושט UES ייסגר, האפיגלוטיס ייפתח שוב ואוויר יוכל להיכנס אל קנה הנשימה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

פאזה צפאלית-

A

כאשר מתכננים לאכול, מערכת העצבים המרכזית בתיווך פראסימפטטי ע”י עצב
הואגוס מגרה את מערכת העיכול.
• הפרשת רוק- ריור.
• הכנה של הקיבה ומיצי הקיבה לקראת עיכול המזון.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

בקיבה-

תהיה הפעלה של תאי:

A 
תהיה הפעלה של תאי מוקוס המייצרים ריר, 
תאי chief שמייצרים פפסינוגן, תאים
פריאטליים שמייצרים HCl
 ותאי G שמייצרים גסטרין. 
כאשר אנו רואים אוכל, מריחים אותו, טועמים אותו וצופים שהוא ייכנס לקיבה, אנחנו רוצים להיות מוכנים אליו- שיהיו אנזימים שיוכלו לפרק אותו, שתהיה סביבה חומצית ותנועתיות של הקיבה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

שיניים
בלוטות רוק
הלשון
הלוע

A

שיניים חשובות לריסוק הבולוס, אנחנו לא בולעים את המזון ישירות. בלוטות רוק מורכבות מבלוטת הפרוטיד, sub mandibular ,sub lingual, ותפקידן להפריש רוק אל חלל הפה. פגיעה בבלוטות ובהפרשת הרוק (מחלות זיהומיות, או מחלות אוטואימוניות כגון Sjogren’s syndrome בו יש נוגדנים כנגד הבלוטות) תוביל ליובש, פצעים בפה וקושי גדול באכילה. במקרים כאלו נותנים לחולים תכשיר שמהווה תחליף לרוק. הלשון מעוגנת לחלל הפה באיזור ה-Oropharynx ויש לה בין היתר תפקידים של חישת הטעם. הלשון היא שריר שאחראי להעביר את הבולוס הלאה, ולסגור פתח כך שהבולוס ייכנס למקום הנכון. הלוע מחולק ל-Nasopharynx (המעבר לאף), Oropharynx (לכאן האוכל ייכנס), ו-Laryngopharynx (אזור תחתון סביב מיתרי הקול).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

סוגי התאים בקיבה

A 
Parietal cell  -> Intrinsic factor + HCl
ביקרבונט (העלאת PH)+תאי מוקוס ->  מוקוס
Enterochromaffin-like cell->היסטמין (עידוד הפרשת חומצה)
Chief cells->פפסינוגן + Gastric lipase
תאי D->סומטוסטטין (עיכוב הפרשת חומצה)
תאי G->גסטרין (עידוד הפרשת חומצה)
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

תריסריון-

A

התחלת המעי הדק. התריסריון מחולק ל-3 חלקים, ואחריו מתחיל הג’ג’ונום.
בתוך התריסריון יש פתח הנקרא Major duodenal papilla ofVater
,ואליו מתנקזים 2 צינורות- ה-
common bile duct (מיצי מרה) , וה- main pancreatic duct (הפרשות לבלב).

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

חיידק מחבב את סביבת הקיבה

A

להחיידק Helicobacter pylori מחבב את סביבת הקיבה , ונמצא הרבה באוכלוסייה מערבית בש
עישון וחשיפה סביבתית. הוא גורם לדלקת ברירית הקיבה שהורסת את התאים התקינים של הקיבה. כתוצאה מכך יש הרס של התאים הפריאטליים-> פחות הפרשת
HCl
הקיבה נעשית בסיסית יותר. טעות נפוצה של רופאים היא לבדוק נוכחות של הליקובקטר כאשר מטופל מתלונן על צרבות. הליקובקטר לא גורם לצרבות! צרבת נגרמת כאשר מיצי קיבה חוזרים אל הושט, ובחולי הליקובקטר יש דווקא פחות חומצה. מקרה מחשיד- חולה שסובל מצרבות במשך שנים והן פתאום נעלמות. ככל הנראה הקיבה שלו נעשתה בסיסית יותר->חשד להליקובקטר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

צליאק-

A

מחלה אוטואימונית כנגד גלוטן שפוגעת בתריסריון. מתייצגת בנפיחות בטנית, ירידה במשקל,
חסר בברזל (התריסריון הוא המקום העיקרי לספיגת הברזל). אם נבצע לחולים האלו גסטרוסקופיה נראה השטחה של הכפלים (אין כפלים יפים כמו בדר”כ) ודלקת משמעותית. המחלה משתפרת אצל רוב המטופלים שמקפידים על דיאטת דלת גלוטן.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

-Brush border enzymes

A

עוזרים לספיגת נוטריינטים. בסופו של דבר לכל”ד נספגים
נוטריינטים מפורקים. האוכל נמצא בצד הלומינלי, וב-brush border של האנטרוציטים יש אנזימים שיפרקו אותו. נקח לדוגמא צריכת פחמימות, הן מגיעות למעי בצורה של די סכרידים לאחר עיכול בקיבה ועוברות עיבוד לחד סוכרים- למשל די סכריד מלטוז מורכב מ-2 מולקולות גלוקוז. הוא מפורק ע”י Maltase ל-2 מולקולות גלוקוז, ולאחר הפירוק גלוקוז עובר פנימה או בדיפוזיה, או ע”י ניצול גרדיאנט נתרן. חד סוכרים אחרים- גלקטוז יכול להיספג בצורה ישירה\ביחד עם נתרן בדומה לגלוקוז, ופרוקטוז יכול להיספג בצורה ישירה.

24
Q

לבלב-

A

חלק בלתי נפרד של מערכת העיכול. בעל מרכיב אנדוקריני שמפריש
הורמונים אל מחזור הדם- אינסולין שמהווה הורמון אנאבולי שמכניס גלוקוז אל התאים ומעודד גדילה, וגלוקגון שמהווה הורמון קטבולי שגורם לעליית רמות הגלוקוז הדם, אנחנו זקוקים לו במצבי סטרס. הם מופרשים מתאי בטא ואלפא בלבלב בהתאמה. בעל מרכיב אקסוקריני- אוניות שבתוכן יש תאים אצינריים שמפרישים אנזימים פרוטאוליטיים שעוזרים לפירוק נוטריינטים. הן מתכנסות לצינורות גדולים שנפגשים ב-main pancreatic duct.

25
Q

דלקת לבלב כרונית-

A

קורה למשל בשל אלכוהוליזם. בהתחלה יש הרס של המרכיב האקסוקריני
ולכן יופרשו פחות אנזימי לבלב. זה יתבטא בקושי בפירוק שומנים. אם יש בעיה בספיגת השומן , יהיו שלשוליים שומניים. כאשר יש נזק מתמשך ללבלב והרס של 80% מכלל רקמת הלבלב יהיה שלב סכרתי- הלבלב האקסוקריני הרוס כמעט כולו, והחלק האנדוקריני מתחיל גם כן להיפגע. כאשר תאי בטא יהרסו תתחיל סכרת, וזה שלב מתקדם של דלקת כרונית של הלבלב.

26
Q

אנזימי הלבלב-

A

טריפסינוגן ושאר אנזימי הלבלב (נקראים
Zymogens) מופרשים בצורה הלא פעילה שלהם. כאשר הם מגיעים אל התריסריון טריפסינוגן עובר חיתוך והפעלה ע”י אנטרוקינאז שנמצא ב-brush borderהופך לטריפסין. טריפסין חותך את שאר ה-Zymogens והופך אותם לפעילים. אנזימי הלבלב יודעים לפרק נוטריינטים.

27
Q

אנזימי הלבלב-

A

טריפסינוגן ושאר אנזימי הלבלב (נקראים
Zymogens) מופרשים בצורה הלא פעילה שלהם. כאשר הם מגיעים אל התריסריון טריפסינוגן עובר חיתוך והפעלה ע”י אנטרוקינאז שנמצא ב
-brush border
הופך לטריפסין. טריפסין חותך את שאר ה
-Zymogens
והופך אותם לפעילים. אנזימי הלבלב יודעים לפרק נוטריינטים.

28
Q

כבד ומרה-

A

קצת אנטומיה של כבד- אונה ימנית גדולה יותר
משמאלית, falciform ligament מפריד ביניהן. בנוסף יש עוד 2 אונות- quadrate ו-caudate.
הכבד מייצר את מלחי המרה , והם נאגרים בכיס המרה. דרכי המרה- Cystic duct מנקז את כיס המרה, ו-Hepatic duct מנקז את הכבד, ושניהם יוצרים את ה-Common bile duct.

29
Q

ג’ג’ונום ואיליום-

A

המזנטרי שמעגן את המעי עשיר בכל”ד שמספקים כל מקטע במעי. האספקה היא
אספקה חכמה- כך שאם לאדם יש קריש דם בעורק מסויים, רק מקטע אחד יעבור איסכמיה. יש הרבה פיצולים- ככל שייחסם עורק גדול יותר כך ייפגע מקטע גדול יותר של מעיים. IIleo-cecal valve-מעבר מהמעי הדק אל המעי הגס.

30
Q

מאקרו-מולקולות

A

נקח אדם ששוקל 70 ק”ג. מתוך זה 49 ק”ג יהיו מים, 15 שומן ו-6 חלבון (בעיקר שרירים). אנרגיה-כל גרם חלבון מספק 4 קילו קלוריות, כל גרם שומן מספק 9 קילו קלוריות, כל פחמימה מספקת 3.5-4 קילו קלוריות 6 ק”ג חלבון24,000 קק”ל 15 ק”ג שומן140,000 קק”ל 200 גרם גליקוגן800 קק”ל
אדם ממוצע צריך 1800 קק”ל ליום – כדי לתחזק גוף עם אורח חיים רגיל צריך 25-30 קק”ל פר ק”ג משקל. חשוב לדעת שכאשר אורח החיים משתנה- לדוג’ ספורטאים, או אנשים חולים בסרטן, הצריכה הקלורית הדרושה משתנה (בדוגמאות שהצגנו צריך הרבה יותר אנרגיה).
כאשר אנחנו מפרקים בולוס, אנחנו לא יכולים לספוג את המאקרומולקולות. צריך אנזימים שיפרקו אותן. כעת נפרט על עיכול המאקרומולקולות השונות-

31
Q

חלבונים-

A

מפורקים באמצעות פרוטאזות או פפטידזות לחומצות אמינו. חומצות האמינו מגיעות
לרקמות, שם אנחנו בונים מהן מה שהגוף צריך. קיימות 20 ח”א, חלקן essential שצריכים לקבל מהמזון, וחלקן non-essential שאנחנו יודעים לייצר בעצמנו. חלבון בנוי משרשרת של חומצות אמינו, ובעל קצה אמיני (N) וקצה פחמני (C). בין חומצות האמינו יש קשרים פפטידיים. אנדופפטידזות חותכות חומצות אמינו פנימיות, שאינן בקצוות (לדוג’ פפסין, טריפסין), ובעצם יוצרות פפטידים קצרים יותר. אקסופפטידזות חותכות את הקצוות- מתחלקות לאמינופפטידזות וקרבוקסיפפטידזות, שחותכת את ה-N terminus וה-C terminus בהתאמה.

32
Q

תנועתיות

A

בעיקר ישנה הפריסטלטיקה : לפני הבולוס )המזון( יש לחץ מוגבר, ואחריו יש לחץ נמוך. כך
ישנה תנועה מלחץ גבוה ללחץ נמוך, והמזון נדחף במערכת העיכול.
גם כוח הכובד עוזר בתנועתיות.

33
Q

שלבי העיכול

A 
1 .השלב הצפאלי
 2 .השלב האוראלי 
3 .מעבר המזון בוושט 
4 .הקיבה 
5 .התריסריון 
6 .בלוטות נלוות: 
7 .Ileum ו-jejunum
34
Q

2 .השלב האוראלי

A

• השיניים עוזרות לטחון את האוכל כדי שיהיה קל לעכל אותו.
• הלשון דוחפת את האוכל כלפי פנים.
• מופרש רוק ע”י 6 בלוטות הרוק – parotid ,sublingual , submandibular .תפקידי הרוק: הרוק מכיל עמילאזות וליפאזות , שעוזרות
בעיכול שומנים וסוכרים. בנוסף, עוזר בלובריקציה, סיכוך המזון, כדי שהבולוס יוכל בקלות יותר להתקדם.
מנגנון הבליעה: בזמן בליעה קנה הנשימה נסגר למניעת חנק, יש מעבר מהלוע לUES( sphincter esophageal upper .)

35
Q

3 .מעבר המזון בוושט

A

הוושט הוא איבר ללא תפקוד בעיכול וספיגה, מהווה תחנת מעבר מהלוע אל הקיבה. איבר שרירי:
• השליש העליון רצוני.
• השליש האמצעי מעורב .
• השליש התחתון הוא שריר חלק, לא רצוני.

36
Q

4 .הקיבה

A

– איבר שרירי שטוחן את האוכל, פירוק כימי בסביבה חומצית )6-5.4 pH .)בקיבה גם יש סטריליזציה- הרג החיידקים שבמזון. אין
כמעט ספיגה בקיבה, מלבד אלכוהול )%20 ממנו נספג בקיבה( ואספירין. מכילה 3 שכבות שרירים.
חלקיה:
• junction esophageal-gastro – החלק הפרוקסימלי של הקיבה.
fundus •
cardia •
body •
• pylorus – החלק שמתחבר למעי הדק. המעבר של אוכל למעי הדק הוא מאד מבוקר, תלוי בכמות ובתוכן האוכל. למשל, אוכל
שומני עובר לאט יותר. נשלט ע”י אנזימים ורצפטורים.
• העקומה הקטנה והגדולה.

37
Q

5 .התריסריון

A

החלק הראשון של המעי הדק. מתחברים אליו ה-duct bile Common
וה-duct pancreatic ,אשר מפרישים אליו מלחי מרה ואנזימי לבלב שעוזרים בפירוק
וספיגת מזון. שני הצינורות נפגשים באמפולה ע”ש Vater ,ומשם מפרישים אל תוך
התריסריון. אנזימי התריסריון: enzymes border brush – נמצאים על התאים,
אחראים על פירוק וספיגה. למשל, אנזים המפרק מלטוז. יש תעלות SGLT שמעבירות
גלוקוז ונתרן ביחד אל התא, ומשם לזרם הדם. הסוכרים לרוב מועברים כמונוסכרידים.

38
Q

התאים בקיבה:

A

• cells Parietal - תאים שמפרישים חומצה )HCl ,)ו-factor Intrinsic( עוזר בספיגת B12 וקלציום(.
• cells neck Mucous -תאים מפרישי מוקוזה וביקרבונט.
• cell like-Enterochromaffin – מפרישי היסטמין אשר משפעל ייצור חומצה.
• cells Chief – מפרישים פפסין וליפאז, עוזרים בפירוק.
• cells D – מפרישים סומטוסטטין שמעכב הפרשת חומצה.
• cells G – מפרישים Gastrin שמעודד הפרשת חומצה. התאים נשלטים אינטרינזית וגם ע”י המוח – כבר ממראה וריח של מזון
יש שפעול של תאי G ,הפרשת גסטרין, ועידוד הפרשת חומצה.

39
Q

חלבונים

A

אבני הבניין של חלבונים הן 20 חומצות אמינו שונות, שמרכיבות פפטידים, שמרכיבים חלבון בעל מבנה שלישוני.
לחומצות האמינו יש מבנה קבוע, בעל חלק משנה- group R .
חומצות אמינו חיוניות – מתקבלות בתזונה, לא ניתן לייצר אותן בגוף אנדוגנית. אלו 9 מתוך 20 החומצות הקיימות.
עיכול חלבונים – עיקר הפירוק במעי הדק, בעיקר ע”י האנזימים טריפסין ופפסין.
• אנדופפטידאזות – אנזימים המפרקים את החלבון כתלות בסוג החלבון.
• אקסופפטידאזות – מפרקים את החלבונים במקומות קבועים, ללא תלות בסוג החלבון. חלקם בקצה הקרבוקסילי, חלקם בקצה
האמיני.
עיקר הספיגה היא של חומצות אמינו, אך יש גם ספיגה של דיפפטידים וטריפפטידים דרך תעלות או בספיגה ללא תעלות.

40
Q

גורל חומצות האמינו בדם לאחר הספיגה:

A

• מעבר חזרה לחלבונים- סינתזת חלבונים חשובים לתפקודים רבים בגוף: יצירת אינסולין, מערכת החיסון, טרנספורט, בילירובין,
פריטין, חלבונים תאיים.
• שימוש כמקור לאנרגיה- יצירת גלוקוז וחומצות שומן דרך מעגל החומצה הציטרית, ב%15-10 מהמקרים. זוהי דרך פחות עדיפה
לייצור אנרגיה, שכן עדיף לייצר אנרגיה ללא פירוק חלבון ושריר. לכן, נעשה בעיקר בצום.
• products related- N – ייצור טרנסמיטורים והורמונים שונים כמו הורמוני התירואיד, כתכול- אמינים, סרוטונין, קריאטין, פורינים,
נוירוטרנסמיטורים.
השריר, אשר מהווה %40 ממשקל הגוף, צורך %22 מהאנרגיה הכוללת.
המוח והכבד מהווים פחות מ%5 ממשקל הגוף, אך צורכים יחד %41 מהאנרגיה הכוללת.

41
Q

צריכת חלבון

A

כמות החלבון שיש לצרוך ביום: אדם רגיל צריך 1-8.0 גרם חלבון על כל ק”ג. למשל, אדם ששוקל 70 ק”ג צריך לצרוך קצת פחות מ70 גרם
חלבון. במחלות מסוימות, יש לצרוך 5.1-1 גרם לכל ק”ג )או אצל builders body .)
מקור החלבון: חלבון מן החי ככל הנראה מכיל יותר חומצות אמינו חיוניות לעומת חלבון מן הצומח. בנוסף, חלבון מן החי דחוס וקל יותר
לספיגה, והחלבון מן הצומח עטוף במולקולות נוספות הדורשות פירוק, מה שמקשה על ספיגתו.

42
Q

סוכרים

A

מצויים ב3 צורות:
• מונוסכרידים – מקור האנרגיה העיקרי. כוללים הגלוקוז, פרוקטוז וגלקטוז.
• דיסכרידים – למשל לקטוז, סוכרוז, מלטוז.
• פוליסכרידים – בעיקר לצורך אחסון, כמו גליקוגן= שרשראות גלוקוז, נאגרות לצורך שימוש בזמן רעב קצר מועד.

43
Q

עיכול סוכרים

A

פירוק הפוליסכרידים מתחיל ברוק, ע”י עמילאזות. בהמשך גם עמילאזות מהלבלב
מפרקות לדיסכרידים, שבהמשך מפורקים למונוסכרידים, אשר נספגים בסופו של דבר.
• לקטוז מפורק ע”י Lactase לגלוקוז וגלקטוז. חסר בלקטאז מוביל לחוסר פירוק
של לקטוז← הצטברות לקטוז ← עלייה בלחץ האוסמוטי במעי ← נפיחות, כאבי
בטן. פעילות הלקטאז יורדת עם הגיל, ולכן זוהי בעיה נפוצה אצל מבוגרים
שצורכים מוצרי חלב.
• מלטוז מפורק ע”י Maltase ל2 מולקולות גלוקוז.
• סוכרוז מפורק ע”י Sucrase לגלוקוז ופרוקטוז.
ספיגת הסוכרים – בעיקר ע”י SGLT ,משאבה הסופגת גלוקוז ונתרן. יש ספיגה
בדיפוזיה דרך הjunctions t

44
Q

גלוקוז

A

הוא מקור האנרגיה העיקרי לגוף, בפרט למוח.
מקורות הגלוקוז: מהמזון, ייצור ע”י פירוק גליקוגן מהכבד )בעייתי במחלות כבד מתקדמות(, ייצור בתהליך הגלוקוניאוגנזה בכבד, בכליות
ובמעי הדק, בנוסף במעגל Cori מיוצר גלוקוז מLactate מהשריר.
• ערכים תקינים בצום: 105-70( או עד 100 )מ”ג לד”ל.
• ערכים תקינים שעתיים לאחר ארוחה: 130-117 מ”ג לד”ל.
אינסולין- מופרש לאחר אכילה ע”י תאי בטא בלבלב. ביחד עם חומרים רבים משפיע על מטבוליזם של גלוקוז. תפקידיו:
• מתפקד כהורמון גדילה.
• משפיע על רקמת השומן- uptake של גלוקוז ושל שומן← ליפוגנזה, יצירת תאי שומן והגדלת התאים הקיימים, מפחית ליפוליזה
)פירוק שומן(.
• השפעה על השריר המשורטט- uptake של גלוקוז, סינתזת גליקוגן וחלבונים.
• השפעה על הכבד- עידוד יצירת גליקוגן, עידוד ליפוגנזה ודיכוי גלוקוניאוגנזה.

45
Q

ספיגת ויטמינים

A

1 .ויטמינים מסיסי שומן – K, E, D, A .נספגים לרוב בIleum- Jejunum ,קודם אל המערכת הלימפטית ורק משם אל הדם.
• ויטמין A -נמצא בביצים, בשר, דגים, וגם בפירות וירקות.
• ויטמין D – מתקבל מחשיפה לשמש, ומדגים וגבינות.
• ויטמין E – נמצא בשמן זית, זיתים, פירות וירקות.
• ויטמין K – נמצא בירקות ופירות ירוקים.
2 .ויטמינים שמסיסים במים – C, B .נספגים לרוב בJejunum .
.B1, B2, B5, B6, B7, B9, B12 :סוגים 8 יש- B ויטמין•
• ויטמין C
ספיגת ויטמין B12 – נמצא במזון, בעיקר בבשר וביצים, נספג בעזרת factor intrinsic
המופרש מהקיבה. במעי נוצר קשר בין שניהם , והם נספגים כקומפלקס בסוף המעי
הדק, הIleum .באזור זה יש פירוק של הקומפלקס וספיגת הB12 .בדלקת של האיליום
הספיגה תרד בהתאם, ויכול להיות שינוי במיקום הספיגה- יהיה פרוקסימלי יותר.

46
Q

נוטריינטים שנספגים בדואדנום:

A
  • ברזל
  • סידן
  • אבץ
  • מגנזיום
47
Q

המשך תחנות העיכול
8 .valve cecal- Ileo –
9 .המעי הגס-

A

8 .valve cecal- Ileo – החיבור בין האיליום הטרמינלי לcecum ,מחבר בין המעי הדק למעי הגס.
9 .המעי הגס- החלק האחרון של מערכת העיכול, אורכו 2.1-1 מטר, מסתיים בAnus .אספקת דם ע”י SMA ו-IMA .
תפקידיו:
• ספיגת נוזלים ומלחים – מקור המים: שתייה, רוק, הפרשות קיבה, הפרשות לבלב,
הפרשות מרה. הרוב נספג במעי הדק, חלק במעי הגס. שאר הנוזלים שלא נספגים
יוצאים החוצה- אך זו כמות קטנה מאד )בערך %1 .)
• ייצור ויטמין K ,אשר נספג משם אל הדם.
חיידקי המעיים- מצויים לכל אורך מערכת העיכול, אך המסה העיקרית היא במעי הגס. בעלי
תפקידים רבים בעיכול וספיגה של אוכל. ידוע כיום על קשר בין נטייה להשמנת יתר לבין
פרוליפרציה של משפחות חיידקים מסוימות. בנוסף, יש כיום זיהומים במעי, כמו למשל ע”י
החיידק difficile Clostridium שמשגשג לאחר קבלת אנטיביוטיקה )גורמת להרג “החיידקים
הטובים”(, וגורם לדלקות. טיפול מקובל נגדו הוא השתלת צואה.
Anus – קצה מערכת העיכול, מכיל 2 ספינקטרים – פנימי לא רצוני, וחיצוני רצוני.

48
Q

סיווג חומצות השומן:

A

.long, medium, Short chains -הגודל לפי
חומצות השומן נחלקות לרוויות ולא-רוויות, הנבדלות בקשר כפול בשרשרת חומצות לא רוויות.
• מאכלים לא רוויים הם נוזליים לרוב, כמו שמן זית. יותר בריאים, ניתנים לפירוק.
• מאכלים עם שומן רווי – חומרים מוצקים כמו בשר, מתוקים.
חומצות שומן חיוניות – לא ניתנות לייצור בגופנו. למשל אומגה 3 ואומגה 6 .אומגה= הקשר הכפול
מתרחש לאחר 3 או 6 פחמנים. אומגה 3 נצרך בעיקר מדגים, בריא ותורם בהורדת שומנים בדם.

49
Q

שומנים

A

חומרים הידרופוביים )לא מסיסים במים(, ישנם 3 סוגים:
• טריגליצרידים – העיקרי, בנוי מגליצרול ו 3 חומצות שומן.
• פוספוליפידים – בנוי מראש פוספט ו2 חומצות שומן. ראש הידרופילי ורגליים
הידרופוביות. יכול להיספג לדם.
• סטרולים – בעלי מבנה כימי ייחודי, בהם כולסטרול. נמצא בעיקר מאכלים מן החי.
הסטרול הנפוץ מן הצומח הוא phytosterol .
עיכול שומנים: לצורך ספיגת שומנים נעזרים במלחי מרה, שעוטפים הידרופילית את השומן
ליצירת מיצלות )מכילות את כל סוגי השומנים(. הפירוק ע”י ליפאז וקו-ליפאז של טריגליצרידים
למונוגליצרידים ו2 חומצות שומן. השומנים נכנסים לתאים ונארזים לכילומיקרונים שמגיעים ללימפה, ומשם לכל הגוף.
השומן נספג לרוב למערכת הלימפה, ולא למערכת הדם, חוץ מחומצות השומן הקטנות ) short
chains .)בלימפה יש שוב שינוי צורה ומעבר לדם. יש מחזור של מלחי המרה – הן נספגות וחוזרות
לכבד, לשימוש חוזר.

50
Q

סיבים – Fibers :

A

: מולקולות שחלקן מסיסות במים וחלקן לא. הגוף לא מפרק או סופג אותן. למשל: cellulose שנמצא בירקות.
• סיבים עוזרים לצואה להתרכך ומונעים עצירות.
• פירוק הסיבים ע”י חיידקי המעי מספק מקור אנרגיה.
• אכילת סיבים בכמות מסוימת מסייעת בירידה בסיכוי לממאירות המעי הגס.

51
Q

גלוקוז

A

הוא מקור האנרגיה העיקרי לגוף, בפרט למוח.
מקורות הגלוקוז: מהמזון, ייצור ע”י פירוק גליקוגן מהכבד )בעייתי במחלות כבד מתקדמות(, ייצור בתהליך הגלוקוניאוגנזה בכבד, בכליות
ובמעי הדק, בנוסף במעגל Cori מיוצר גלוקוז מLactate מהשריר.
• ערכים תקינים בצום: 105-70( או עד 100 )מ”ג לד”ל.
• ערכים תקינים שעתיים לאחר ארוחה: 130-117 מ”ג לד”ל.
אינסולין- מופרש לאחר אכילה ע”י תאי בטא בלבלב. ביחד עם חומרים רבים משפיע על מטבוליזם של גלוקוז. תפקידיו:
• מתפקד כהורמון גדילה.
• משפיע על רקמת השומן- uptake של גלוקוז ושל שומן← ליפוגנזה, יצירת תאי שומן והגדלת התאים הקיימים, מפחית ליפוליזה
)פירוק שומן(.
• השפעה על השריר המשורטט- uptake של גלוקוז, סינתזת גליקוגן וחלבונים.
• השפעה על הכבד- עידוד יצירת גליקוגן, עידוד ליפוגנזה ודיכוי גלוקוניאוגנזה.
תסמונת מטבולית – אצל אנשים עם השמנת יתר מתפתחת תנגודת לאינסולין. כנראה באופן משני להורמונים המופרשים מרקמת השומן.
index Glycemic – מדד לכמה הגלוקוז עולה לאחר אכילת מזון מסוים. יש חומרים שמעלים מאד את רמת הגלוקוז בדם באופן מהיר, עלייה
שגורמת להפרשה מוגברת של אינסולין תוך זמן קצר. כתוצאה מכך תהיה אגירת גלוקוז וליפוגנזה← השמנה. בנוסף, העלייה החדה תוביל
לרעב תוך זמן קצר.

52
Q

הפריסטלטיקה :

A

בעיקר ישנה הפריסטלטיקה : לפני הבולוס )המזון( יש לחץ מוגבר, ואחריו יש לחץ נמוך. כך
ישנה תנועה מלחץ גבוה ללחץ נמוך, והמזון נדחף במערכת העיכול.
גם כוח הכובד עוזר בתנועתיות.

53
Q

בלובריקציה

A

סיכוך המזון,

54
Q

תפקידי הרוק:

A

הרוק מכיל עמילאזות וליפאזות , שעוזרות

בעיכול שומנים וסוכרים. בנוסף, עוזר בלובריקציה, סיכוך המזון, כדי שהבולוס יוכל בקלות יותר להתקדם.

55
Q

סטריליזציה-

A
  • הרג החיידקים שבמזון.
56
Q

ר CCK

A

שאחראי על הפרשת מלחי מרה בתגובה לאוכל שומני,

57
Q

secretin

A

שגורם להפרשה מכיס המרה והלבלב של אנזימים.

תזונה (4 decks)

Brainscape helps you reach your goals faster, through stronger study habits.
© 2024 Bold Learning Solutions. Terms and Conditions