102

Question 1

כיצד משפיע שלב הגדילה בו החיידק נמצא יל המטבוליזם שלו ?

Answer 1

המטבוליזם של החיידק משתנה בהתאם לשלב בו הוא נמצא. למשל בשלב הלוג החיידקים מייצרים אנזימים שונים מאשר האנזימים שהם מייצרים בשלב הסטציונרי.

לפי כך , ניתן בכימוסטט לשמור אוכלוסיית חיידקים בשלב נתון שאנחנו מעוניינים בו

Question 2

אנאבוליזם לעומת קטבוליזם:

Answer 2

אנאבוליזם: צורך אנרגיה , בד״כ בניה
קטבוליזם: משחרר אנרגיה , בד״כ פירוק

חלבונים יוצא דופן

Question 3

הגדר מהו תהליך הנשימה:

Answer 3

תהליך הפקת אנרגיה מתרכובות אורגניות.

תהליך אקסרגוני!!

Question 4

נשימה לעומת גליקוליזה:

Answer 4

גליקוליזה תהליך אוניברסלי , אינו תלוי בחמצן בכלל. מתרחש חמצון חלקי של התרכובת האורגנית.

נשימה , אינו תהליך אוניברסלי , משתנה בין יצורים שונים (אירוביים / אנאירוביים) , מתרחש חמצון מחא של התרכובת האורגנית.

Question 5

תסיסה vs. נשימה אירובית vs. נשימה אנאירובית:

Answer 5

שלשת התהליכים מתחילים בגליקוליזה , שממנה מתקבל פירובט ושתי מולק׳ אטפ.

תסיסה: מתרחשת בהעדר חמצן , ללא רווח אנרגטי נוסף , תוצרים מעורבים.

נשימה אירובית: מתרחשת בנוכחות חמצן , רווח אנרגטי מקסימלי , תוצרים אנאורגניים.

נשימה אנאירובית: ללא חמצן , רווח אנרגטי ירוד יחסית לאירובית , תוצרים אנאורגניים.

שלשתם תהליכים אקסורגניים (תסיסה הודות לגליקוליזה).

Question 6

הגדר:

Answer 6

• אירובים אובליגטוריים (תאי שריר)
• אירובים פקולטטיביים
• אירובים מיקרואירופיליים
• אנאירובים אובליגטוריים / אירוטולרנטים

Question 7

באיזה יצורים קיים מעגל קרבס ?

Answer 7

אך ורק ביצורים שעושים נשימה אירובית

Question 8

תהליך אנדרוגני לעומת אקסורגני:

Answer 8

באנדורגני נפרק אטפ להפקת אנרגיה , בצימוד לתהליך עצמו.

באסורגני , נייצר אטפ , בצימוד לאנרגיה שמופקת מהתהליך עצמו

Question 9

נתונים תאים אירובים פקולטטיביים , תאר כיצד הם יגדלו בנוכחות חמצן / העדר חמצן , כאשר הגורם המגביל הוא מקום / מזון / פסולת.

Answer 9

מקום: מספר החיידקים הסופי יהיה זהה , רק קצב גדילה יותר מהיר בנוכחות חמצן.

מזון: מספר חיידקים סופי קטן יותר בהעדר חמצן , כי בנשימה אנאירובית יש צורך ביותר גלוקוז ליצירת אותה כמות אנרגיה , ולכן המצע יתכלה מהר יותר.

פסולת: מטבוליזם מוגבר , לשם יצירת אנרגיה , יכרום ליצירת יותר פסולת , ולכן בהעדר חמצן , מספר חיידקים סופי קטן יותר.

עמ׳ 40

Question 10

גדילה של חיידקים אירוביים לעומת אנאירוביים:
מי יתרבה יותר ?

Answer 10

אירוביים , גם כאשר המצע אופטימלי מבחינת כל אחד מהם , האנאירוביים מפיקים פחות אטפ בתהליך הנשימה מאשר האירוביים , ולכן הם צורכים יותר משאבים לשם כך , שיגמרו יותר מהר , וכן הפסולת נערמת בקצב יותר גבוה.

Question 11

מהו תהליך ההזנה ?

Answer 11

ייצור ו/או קליטת תרכובות אורגניות , שישמשו את האורגניזם לנשימה (יצירת אנרגיה) + בניה

Question 12

מהו אוטוטרוף ?

Answer 12

ייצור שיודע ליצר לעצמו תרכובות אורגניות מתרכובות אנאורגניות , בד״כ גלוקוז מפחמן דו חמצני. התהליך דורש אנרגיה

Question 13

מהו פוטו-אוטוטרוף?

Answer 13

ייצור שמשתמש באנרגיית אור לקיבוע פחמן , בתהליך שנקרא פוטוסנתזה.

נקראים גם אוטוטרופים פוטוסנטטיים.

צמחים - פוטואוטוטרופים שעושים פוטוסנתזה בכלורופלסט , הם ייצורים אירוביים. בתהליך נפלט חמצן (מים).

ציאנובקטריה - מכילה כלורופיל כמו בצמחים , גם כן אירובית. בתהליך הפוטוסנתזה גם כן נעשה שימוש במים ולכן נפלט חמצן.

כרומטיום - חי במעמקי האוקיינוס , ולכן אנאירובי , אינו משתמש במים לקיבוע הפחמן ולכן לא נפלט חמצן. מכיל כלורופיל שונה מצמחים וציאנו.

שקף 51

Question 14

מהו כימו אוטוטרוף ?

Answer 14

נקרא גם אוטוטרוף כימוסנטתי , או כימוליטוטרוף.

משתמש בתרכובת אנאורגנית לקיבוע פחמן. התרכובת גם מספקת את המימן וגם מספקת את האנרגיה.

לרוב ייצורים אירוביים , אך קיימים גם יצורים אנאירוביים.

Question 15

ממה מושפע קצב הפוטוסנתזה ?

Answer 15

• עוצמת האור
• ריכוז פחמן דו חמצני
• זמינות המים בקרקע
• טמפרטורה (דיפוזיה של מים , מבנה אנזימים)

Question 16

מכמה שלבים מורכב תהליך הפוטוסנתזה ?

Answer 16

שני שלבים:

1) שלב ההמרה , בו אנרגיית אור מומרת לאטפ , שישמש לקיבוע הפחמן. בשלב הזה גם מבוקעת המולקולה שתורמת את המימן.

2) שלב הקיבוע , מולק׳ הפחמן הדו חמצני מקבלת את המימן והופכת לגלוקוז , בשלב הזה מושקעת אנרגיית האטפ.

השלב הראשון מוגבל רק לשעות היום (צריך אור) , השלב השני מתרחש גם ביום וגם בלילה.

Question 17

כמה סוגי פוטוסנתזה קיימים ?

Answer 17

שני סוגים ,

1) פוטוסנתזה שמשחררת חמצן , בסוג זה תורם המימנים היא מולק׳ מים (לרוב יתקיים ביצורים אירוביים)::
CO2 + H2O -> glucose + O2

2) פוטוסנתזה שלא משחררת מים , בסוג זה תורם המימן אינו מולק מים (לרוב יתקיים ביצורים אנאירוביים):

CO2 + H2S -> glucose + S2

Question 18

האם תהליך הפוטוסנתזה מייצר אטפ ?

Answer 18

כן,

בכלורופיל אנרגיית אור מומרת לאטפ , אולם אלה משמשים בקיבוע הפחמן ואינם זמינים לתהליכים אחרים.

Question 19

פיוניות ותאי שורש:

Answer 19

פיוניות: תאים מיוחדים , אינם עושים פוטוסנתזה , כאשר פתוחים מאפשרים שחלוף גזים עם הסביבה.

שורש: כרקמה אינו מסוגל לקחוט גלוקוז מהסביבה (ולכן הצמח חייב לעשות פוטוסנתזה) , אולם תאי השורש עצמם כן מסוגלים לקלוט גלוקוז , ולכן גלוקוז שנוצר בעלים בפוטוסנתזה משונע אליהם.

להבדיל מחיידקים פוטוסנטתיים שיודעים לייצר ולצרוך מהסביבה

Question 20

מהו תפקיד הפרוטיסטה והפטריות במחזור הפחמן ?

Answer 20

מפרקים תרכובות אורגניות לתרכובות אורגניות יותר פשוטות (ככל הנראה פירוק שניוני) , כאשר פירוק ראשוני מבוצע ע״י יצורים מעט יותר גדולים (תולעים רימות).

Question 21

כיצד הגוף מתמודדד עם :
חומצות שומן , חומצות גרעין , חלבונים שהוא מקבל בתזונה ?

Answer 21

ח. שומן: הגוף מנצל אותם כפי שהוא מקבל אותם בתזונה , הגוף אינו יודע ליצר חומצות שומן כמו אומגה 3 ואומגה 6.

חלבון: הגוף כן מפרק אותו , מייצר חומצות אמינו , ואז משתמש בהם כדי לבנות את החלבונים שהוא צריך.

ח. גרעין: ח. גרעין מהתזונה כן מפורקות בגוף , לאבני הבניין שלהם , נוקליאוטידים , ואז הגוף מייצר מהם מה שהוא צריך.

Question 22

ציין שתי מערכות הגנה שיש לאדם נגד חיידקים ?

Answer 22

מערכות קדמיות:

• עור וריריות , מחסום פיזי
• נוזלים בפתחי הכוף (רוק / דמעות)
• תאים בולעניים

מערכות פנימיות:

• מערכת החיסון

Question 23

המדד לאלימות:

Answer 23

מדד כמותי שמתאר כמה חיידק נחשב אלים:

1) יכולת חדירה לגוף
2) יכולת היצמדות לרקמות
3) יכולת לחמוק ממערכות ההגנה
4) יכולת להתרבות
5) היכולת להפר הומיאוסטזיס

כל סעיף מקבל ציון , התוצאה היא בעצם מידת האלימות של חיידק. המדד אינו כולל עמידות.

Question 24

מהם 4 השלבים של הפוסטוחטים של קוך ?

Answer 24

1) זיהוי המחולל: החשוד כמחולל חייב להופיע בכל החיות החולות , אך לא נמצא בחיות הבריאות.

2) לבודד את המחולל: יש לבודד את המחולל , ולגדל אותו למספר דורות , עד לקבלת תרבית טהורה ללא שום סטג חיידק אחר.

3) הזרקת המחולל לחיה בריאה: החיה הבריאה חייבת לפתח תסמינים זהים לתסמינים שהיו בחיה הראשונה

4) בידוד המחולל מהחיה השניה: ולזהות שמדובר באותן מחולל מקורי.

Question 25

מגבלות על הפוסטולטים של קוך:

Answer 25

1) שלב 2: לעיתים לא ניתן להחדיר את המחולל לגוף החיה מסיבות אתיות (בני אדם) 2) שלב 3: לעיתים החיה השניה שמדביקים אותה היא בעלת מערכת חיסון חזקה מהחיה הראשונה ולכן לא מראה סמפטומים , או שהחיידק עובר מוטציות ואינו פוגע בחיה החדשה.

Question 26

איזה חיידקים מפרישים אקסוטוקסינים ?

Answer 26

- דפתריה: אקסוטוקסין שפועל בתוך התא , פוגע בסנתזת חלבונים בשרירי הלב (פקטור אלונגציה-2) - טטנוס - בוטוליניום: אקסוטוקסין שפועל בתוך התא , פוגע באיחוי של וזיקולות , ומונע הפרשה סינפטית של אציטילכולין. - כולרה: גורם לשלשול והתייבשות , פוגע בטרנספורטרים של נתן וכלור.

Question 27

האם אנטיביוטיקה יעילה נגד אקסוטוקסינים ?

Answer 27

לא , אקסוטוקסינים הם חלבונים לרוב , ולכן בחימום עוברים דנטורציה. הם מאד פוטנטיים וגורמים למחלה בריכוזים מאד נמוכים (יחסית לרעלן כימי). אקסוטוקסינים פועלים על מגוון רחב של רקמות.

Question 28

מדוע חיידק שמפריש אקסוטוקסין אינו פוגע בעצמו ?

Answer 28

כי זה חלק מהמטבוליזם שלו

Question 29

אקסוטוקסין מסוג SuperAg

Answer 29

תא בולען בולע את הפתוגן ומציג את האנטיגן שלו על פני הממברנה. תאי טי נקשרים אליו , נוכחות האנטיגן גורמת להצמתה - מעלה את משך הזמן ששני התאים קשורים זה לזה , מה שמביא להפעלה ביתר של תא הטי , שמפריש ציטוקינים ועוד חומרים שמגייסים עוד תאים. תאי טי ותאים בולעניים נקשרים באופן ספונטי גם ללא נוכחות אנטיגן , האנטיגן מעלה את ההפעלה של תאי טי מ 1:10000 ל 1:5 במידה ויש הפעלת יתר (פלישה מסיבית של פתוגנים) יתכן שוק אנפלקטי דוגמה: Staphylococcal toxic shock syndrome

Question 30

אקסוטוקסינים המוליטיים: חיידקים וסוג ההמוליזה:

Answer 30

המוליזה אלפא: אי קולי / סטרפטוקוקוס פניאומוניה המוליזה בטא: סטאפילוקוקוס אריוס / סטרפטוקוקוס פיוג׳ניס המוליזה גאמא: סטפילוקוקוס אפדרמדיס

Question 31

תאר מבנה של אקסוטוקסין AB

Answer 31

מורכב משתי יחידות: - טוקסין A - טוקסין B יחידה א׳ היא בעלת הפעילות האנזימתית שגורמת לנזק , יחידה ב׳ משמשת לחיבור לממברנת התא. הטוקסין נכנס לתא במצבו הדימרי , ובתוך התא הוא מתפרק.

Question 32

בוטוליניום: אקסוטוקסין ממשפחת AB

Answer 32

אקסוטוקסין שמופרש ע״י החיידק קלסטרידיום בוטולין (חיידק אנאירובי , אך סובל חמצן וכחלק ממנגנון ההתמודדות שלו עם חמצן הוא מפריש את הטוקסין) האקסוטוקסין מורכב משתי שרשראות , אחת קלה ואחת כבדה: Light chain = toxin A (protease) Heavy chain = toxin B פוגע בחלק הפרה סינפטי בתאי עצב , ומונע הפרשת Ach הכי מסוקנים הם: Group 1 - A,B,F exotoxins שמיוצרים בגנים כרומוזומליים / חוץ כרומוזומליים.

Question 33

תאי המערכת המולדת:

Answer 33

- אינם ספיציפיים - יודעים להבדיל בין ״עצמי״ ל ״לא עצמי״. - בולעים פתוגן , מציגים אנטיגן ומשפעלים תאי המערכת הספיציפית

Question 34

תאי T ותאי B:

Answer 34

- לימפוציטים - שייכים למערכת הנרכשת (ספיציפית) - מזהים אנטיגנים על גבי תאים בולעניים - שניהם מייצרים תאי זיכרון כאשר נתקלים בפתוגן , תאי ב׳ מייצרים נוגדנים ומפרישים אותם החוצה הנוגדנים מגייסים תאים נוספים / מנטרלים את הפתוגן. תאי טי לרוב אינם מייצרים נוגדנים , ואלה שכן לא מפרישים אותם. ברגע שתא טי פוגש אנטיגו , הוא מופעל והופך להיות תא הרג , שוב שניהם מייצרים תאי זיכרון.

Question 35

כיצד תאי טי פועלים:

Answer 35

1) מסתובבים בתא , קולטים סיגנלים מתאים אחרים על נוכחות פולש 2) נקשרים פיזית לתאים ובוחנים נוכחות אנטיגנים 3) נקשרים לנוגדנים שהופרשו מתא בי.

Question 36

אקסוטוקסין של סטפילוקוקוס אריוס:

Answer 36

ס. אריוס חי אצלנו על העור כחיידק אופורטוניסט , (הלוטולירנט שחי ב 6.5% + אירוטולרנט). עושה המוליזה בטא , מפריש שני סוגי טוקסינים: - המוליזין אלפא - המוליזין בטא אלפא: מופרש כמונומר , בממברנה יוצר הפטאמר וגורם לליזיס בטא: פוספוליפאז סי , פוגע בספינגומיילין , וגורם להרס של הממברנה. MRSA

Question 37

טוקסואיד:

Answer 37

מצב לא פעיל של אקסוטוקסין. ניתן להשתמש בו כחיסון (במידה ונצליח לייצר אותו).