שיעור 1 + 2

Question 1

גידול נגיפים בתרבית תאים

Answer 1

הרעיון של מהשיטה הוא שניתן לגדל תאים מחוץ לגוף בתוך צלחות המכילות מצע נוזלי המספק לתאים את כל צרכיהם (מלחין אבני בניין סוכרים ועוד) וסרטם של חיה המכיל פקטורי גדילה . התאים בתרבית נצמדים או לא לצלחת (צלוי בתכונת התא) ומתחילים להתחלק בתרבית עד שהם ממלאים את כולה
הטכניקה של גידול התאים מורכבת ויש לה משמעויות גדולות, אחת מהן היא להיות מסוגל להדביק את התאים בנגיף ולהרבות אותן באותם התאים. עבור עבודה זו יש 3 סוגים עיקריים של תאים מתורבתים (תאים בתרבית)
תאים ראשוניים, תאים אימורטליים של ותאי אפיתל מותמרים סרטניים

Question 2

תאים ראשוניים

Answer 2

תאים המשמשים לגידול נגיף בתוכם
למשל כאלה הלקוחים מתוך עורלה אנושית - אלה תאי פיברובלאסט
תאים ראשוניים ימשיכו לגדול עד שימלאו את הצלחת ואז יפסיקו(בגלל contact inhibition)
בעיקרון אפשר לפרק את החיבורים ואז לגרום להם להתחלק שוב אבל החיסרון התאים ראשוניים הוא שיש להם מספר חלוקות מוגבל ואחרי מספר חלוקות מסוים התאים מפסיקים להתחלק ומתים
היתרון בתאים אלה שזה מייצג בצורה הכי קרובה את הרקמה שאנחנו מעונינים ואת מה שקורה בגוף

Question 3

תאים אימורטליים

Answer 3

תאים שמתחלקים באופן עקבי כל עוד יש להם את כל התנאים - יתחלקו לעד
מאיפה הם הגיעו? תא שעבר מוטציה ולא מת לעולם ואז אני מרבה אותו ויש לי אספקת תאים נצחית
החיסרון - ככל שמתרחקים מהמקור אנחנו מאבדים פקטורים ויכול להיות שחלק מהתאים לא יכולים לשמר את התכונות בשביל הוירוס

Question 4

תאים מותמרים סרטניים

Answer 4

תא המדמש לגידול וירוס בתרבית
באים ישירות מתאי סרטן עצומים בגידול החיידק
אבל אם אני רוצה לחקור מנגנונים של חיידק שגורמים לסרטן אני לא אשתמש בתא הזה
כלומר לכל תרבית יש את הייעוד שלה

Question 5

CPE

Answer 5

Cytopathic effects
ככה בכלליות קוראים לאפקטים הרעים של הוירוס על התא המודבק

Question 6

Syncytium formation

Answer 6

אחד מהאפקטים הרעים של וירוס על חיידק.
כשאר הוירוס מדביק את התא הוא גורם לו לעבור איחוי עם תאים שכנים

Question 7

Plaque assay

Answer 7

מבחן של יכולת הוירוס להרוג תאים - באמצעותו ניצן לכמת את הוירוס
פלאק הוא חור במשטח הרציף של התאים הנוצר כתוצאה מזיהום.
אם לוקחים וירוס ומדללים אותן בדילול גבוה וחושפים לצלחת תאים אז קורה הדבר הבא:
וירוס פוגש תא מדביק אותו ומייצר צאצאים שיוצאים לתרבית ומוכנים להדביק תאים חדשים , הם ידביקו את התאים שנמצאים באזור
התאים השכנים יצרו עוד וירוסים וכן הלאה. בצורה זו המעגל של התאים המודבקים ילך ויגדל . התאים שנדבקו ימוצו ויאבדו את האחיזה בצלחת כך שיתקבל חור בתרבית - וזהו הפלאק
אם את התכשיר של הוירוס מוהלים פי מליון כל שאפשר לספור כל פלאק- אז כל פלאק מקורו הוירוס שהצליח להדביק תא .
כך שאם יש 50 פלאקים, אפשר להגיד שבמיהול של מליון , יש 50 מליון PFU (שזה חלקיקים בעלי פוטנציאל להדביק) בתמיסה המקורית.
עוד דרך להשתמש במבחן היא להסתכל על ההדורה בין פלאקים גדולים וקטנים ולדעת האם הוירוס מדביק הרבה או קצת.
עם זאת ייתכן ו וירוס עם פלאקים קטנים הוא וירוס מוטנט שלא מצליח להדביק טוב כל כך, ניתן לבדוק זאת על ידי דקירת התרבית מעל הפלאק ושאיבה של הוירוס הספציפי ובהדבקה חוזרת לבדוק האם שוב נוצר פלאק קטן.
זו שיטה שמאפשרת לנו לבחון אילו מוטציות עלולות להשפיע על הגידול שלהם . למשל אם רוצים ליצור וירוסים מוחלשים שגדלים בצורה לא מקסימלית ולא יגרמו למחלה .

Question 8

אם וירוס לא יודע לייצר פלאק, איך עושים לו פלאק אסיי?

Answer 8

ניתן להשתמש בהנדסה גנטית ולהכניס לנגיף למשל גן המקודד לLacZ של חיידק , כך שאת הפעילות האנזימטעצ ניתן לבדוק באמצעות חומר צבע ולראות בקלות היכן יש תא מודבק .

Question 9

hMPV

Answer 9

וירוס נשימתי בבני אדם
על ידי הנדסה גנטית הצליחו לייצר וירוס שמסוגל להדביק תאים ולהמשיך להתרבות אבל במקביל מבטא GFP
כאשר מסתכלים במיקרוסקופ פלורסנטי על התרבית של התאים המודבקת בנגיף, ניצן לראות כי אחרי שבעה ימים מתפשט סיגנל כתוצאה מהדבקה
הסיגנל הולך וגדל ככל שהנגיף מתפשט בתרבית