the israeli law

Question 1

בעל אמצאה

Answer 1

הממציא עצמו או הבאים מכוחו והם מי שזכאי לאמצאה מכוח הדין או על פי העברה או על פי הסכם

Question 2

בעל פטנט

Answer 2

האדם הרשום בפנקס כמי שניתן לו פטנט או כמי שעברה אליו הבעלות בפטנט

Question 3

הממצי- הבעלים הראשון בהמצאה

Answer 3

הממציא – הבעלים הראשון בהמצאה
כאמור, נקודת המוצא הינה כי הממציא הינו הבעלים הראשון בהמצאה. כך, סעיף 1 לחוק הפטנטים מפרש:
“בעל אמצאה” – הממציא עצמו או הבאים מכוחו והם מי שזכאי לאמצאה מכוח הדין או על פי העברה או על פי הסכם;

Question 4

החריג לכלל: המצאת עובד

Answer 4

כלומר, בהעדר הסכמה אחרת, הבעלות ברגיל נתונה לממציא. עם זאת, החוק הכיר בקיומו של המצב המוכר בו עובד ממציא המצאה במסגרת עבודתו. לשם כך, נקבע בסעיף 132 לחוק חריג לכלל ולפיו במקרים מסוימים ההמצאה תהיה בבעלותו של המעסיק ולא של העובד-הממציא. בלשון החוק:

אמצאה של עובד, שהגיע אליה עקב שירותו ובתקופת שירותו (להלן אמצאת שירות), תקום לקניין מעבידו, אם אין ביניהם הסכם אחר לעניין זה, זולת אם ויתר המעביד על האמצאה תוך שישה חודשים מיום שנמסרה לו ההודעה לפי סעיף 131.

סעיף זה קובע מספר תנאים מצטברים שרק בהתקיים כולם הבעלות תהיה נתונה למעסיק. ראשית, יש צורך שתהיה המצאה. שנית, ההמצאה צריכה להיות של עובד. שלישית, העובד הגיעה אליה עקב שירותו. ורביעית, העובד הגיעה אליה בתקופת שירותו. שני התנאים האחרונים דורשים שני סוגי קשרים בין ההמצאה לבין העבודה.

הדרישה כי ההמצאה תומצא עקב שירותו דורשת קיומו של קשר סיבתי בין העבודה לבין ההמצאה. הניסיון מלמד כי בתי המשפט מסתפקים בקשר סיבתי עמום ורופף בכדי לקבוע כי ההמצאה הומצאה עקב שירות העובד. עם זאת, לאחרונה נשמע קול מבית המשפט העליון שהטיל ספק בנכונות קביעה זו, אך לא הכריע בה.

הדרישה כי ההמצאה תומצא במהלך השירות דורשת כי ההמצאה תתגבש ותרקום עור וגידים כבר בתקופת ההעסקה. חשוב להדגיש, בתקופת השירות ולא בזמן העובדה. כלומר, גם המצאה שהמציא עובד בשעות הפנאי שלו עשויה להיחשב כהמצאה שהומצאה במהלך השירות, כלשון החוק. נוסיף ונדגיש כי לא די בכך שהרעיון צץ במוחו של העובד בתקופה זו, אלא צריך שהרעיון יבשיל לכדי המצאה.

דרישה אחת בולטת בהעדרה והיא כי ההמצאה תוגן באמצעות פטנט. אכן, אין מדובר בהשמטה אלא בבחירה מכוונת של המחוקק להעניק את הבעלות על ההמצאה גם אם לא נעשות פעולות לרישום פטנט בגינה. כך למשל, המעסיק רשאי להחליט שלא להגיש בקשה לפטנט אלא להסתפק בניצול ההמצאה בעצמו, לשמור אותה כסוד מסחרי או לפרסם אותה. בחירתו זו אינה משנה דבר והבעלות בהמצאה נתונה לו כך או כך.

עוד נוסיף כי לשון סעיף 132 לחוק מאפשרת לצדדים להגיע להסכמה אחרת לעניין הבעלות בהמצאה. על פניו, הסכמה זו נועדה לאפשר לעובד לשמור את הבעלות באמצאת שירות – במלואה או בחלקה. עם זאת, ייתכן שהיא מאפשרת גם לעובד לוותר על הבעלות בהמצאה שלא נופלת לגדר “אמצאת שירות” כהגדרת החוק.

Question 5

המצאה כשירת פטנט- מהי?

Answer 5

המצאה, בין שהיא מוצר ובין שהיא תהליך בכל תחום טכנולוכי, שהיא חדשה, מועילה, ניתנת לשימוש תעשייתי ויש בה התקדמות המצאתית

Question 6

אמצאה חדשה- מהי?

Answer 6

אמצאה נחשבת לחדשה, אם לא נתפרסמה בפומבי, בין בישראל ובין מחוצה לה, לפני תאריך הבקשה-
1. כל ידי תיאור, בכתב או במראה או בקול או בדרך אחרת, באופן שבעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי פרטי התיאור
2. על ידי ניצול או הצגה, באופן שבו בעל מקצוע יכול לבצע אותה לפי הפרטים שנועדו בדרך זו

Question 7

התקדמות המצאתית- מהי?

Answer 7

התקקדמות המצאתית היא התקדמות שאינה נראית כענין המובן מאליו לבעל מקצוע ממוצע על סמך הידיעות שכבר נתפרסמו, לפי תאריך הבקשה, בדרכים האמורות בסעיף 4.

Question 8

סייג למתן פטנטים

Answer 8

על אף האמור בסעיף 2 לא יוענק פטנט על-
1. תהליכים לטיפול רפואי בגוף האדם
2. זנים חדשים של צמחים או בעלי חיים, זולת אורגניזמים מיקרו-ביולוגים שלא הופקו מהטבע.

Question 9

הפטנט לאמצאה אחת

Answer 9

פטנט יינתן על אמצאה אחת בלבד

Question 10

כל הקודם זוכה

Answer 10

נתבקש פטנט על אמצאה אחת על ידי יותר ממבקש אחד, יינתן הפטנט עליה למי שביקש אותו קודם כדין.

Question 11

דין קדימה

Answer 11

) הגיש בעל אמצאה בקשת פטנט בישראל על אמצאה שכבר הגיש עליה, הוא או מי שקדם לו בזכות בעלות, בקשה קודמת לפטנט במדינה חברה (להלן- בקשה קודמת), רשאי הוא לדרוש כי לעניין הסעיפים 4, 5 ו- 9 יראו את תאריך הבקשה הקודמת כתאריך הבקשה שהוגשה בישראל (להלן- דין קדימה), אם נתמלאו כל אלה:
(1) הבקשה בישראל הוגשה תוך שנים עשר חודש לאחר הגשת הבקשה הקודמת, ואם הוגשו יותר מבקשה קודמת אחת לאותו עניין – לאחר המועד שבו הוגשה המוקדמת שבניהן;
(2) דרישת דין הקדימה הוגשה לא יאוחר מחודשיים לאחר הגשת הבקשה בישראל;

Question 12

בהמצאה אחת ניתן לכלול 4 תביעות בלתי תלויות

Answer 12

למוצר, לשיטה ליצור המוצר, להתקן ליצור המוצר, לשימוש במוצק. בכימי וההגיולוגיה: מולקולה חדש, מבנה , שיטה להכנה ואינדיקציה לשימוש כשהמולקולה ידועה צריך להגיש בקשה לכל שימוש
ניתן לתבוע המצאה על השיטה ליצור המוצר וכתוצאה מכך על המוצר

Question 13

מוסדות אקדמיים

Answer 13

בישראל הקימו האוניברסיטאות חברות יישום כדילנהל את הקניין הרוחני שנוצר במסגרתן,
להגן עליו ולמסחר אותו. בכל אוניברסיטהיש כיום תקנוני קניין רוחני, המגדירים את המותר
והאסור בקשרי המדענים עם התעשייה ואת הסדרי הטיפול בקניין רוחני.יש הבדליםמסוימים
בין התקנוניםבנושאיםהנדונים בהם,וכןבמידת הפירוט שלהםובשיעורהתמלוגים
המוענקים לחוקרים הממציאים.

Question 14

מה הסיכוי שלי לקבל פטנט?

Answer 14

Here are the key points regarding your chances of obtaining a patent:

1. Novelty and inventiveness: Your invention should be new and non-obvious compared to existing prior art.
2. Patentability requirements: Your invention should meet the specific patentability criteria set by the relevant patent office, such as novelty, non-obviousness, industrial applicability, and proper subject matter eligibility.
3. Well-drafted patent application: A well-prepared and properly drafted patent application that clearly describes your invention, its technical aspects, and advantages can significantly improve your chances.
4. Patent prosecution process: Your ability to respond effectively to office actions, address objections or rejections, and present arguments supporting the patentability of your invention can impact your chances of success.
5. Expertise and professional guidance: Working with a patent attorney or agent who specializes in intellectual property law can greatly enhance your chances by providing expert guidance and assistance throughout the process.

It’s important to remember that the evaluation of patentability and the granting of a patent are ultimately determined by the patent office based on their assessment of your application and the prior art. Seeking professional advice and conducting a thorough analysis of the patent landscape can help increase your chances of obtaining a patent for your invention.

Question 15

מהי הפרת פטנט?

Answer 15

סעיף 49 לחוק הפטנטים בישראל קובע כי –

“(א) בעל פטנט זכאי למנוע כל אדם זולתו מנצל בלי רשותו או שלא כדין את האמצאה שניתן עליה הפטנט, בין בדרך המוגדרת בתביעות ובין בדרך דומה לכך שיש בה, לנוכח המוגדר באותן התביעות, עיקר האמצאה שהוא נושא הפטנט (להלן – הפרה).
(ב) אין במתן הפטנט משום מתן רשות לנצל אמצאה ניצול שלא כדין או בדרך שיש בה משום הפרת זכויות קיימות על פי כל דין.”

סעיף 50 ממשיך וקובע כי
,(א) היתה האמצאה תהליך, יחול הפטנט גם על המוצר הישיר של התהליך.
(ב) לענין אמצאה שהיא תהליך לייצור מוצר – בתביעה על הפרה, על הנתבע להוכיח כי התהליך שבו עשה שימוש לייצור מוצר זהה, שונה מהתהליך המוגן בפטנט; לענין סעיף קטן זה, יראו מוצר זהה שנוצר בלא הסכמת בעל הפטנט, כל עוד לא הוכח אחרת, כמוצר שנוצר על ידי התהליך המוגן בפטנט, אם התקיימו שניים אלה:”
(1) בעל הפטנט אינו יכול לברר, במאמצים סבירים, באיזה תהליך השתמשו בפועל לייצור המוצר הזהה;
(2) קיימת סבירות גבוהה שהמוצר הזהה נוצר בתהליך המוגן בפטנט.

Question 16

דוגמא להפרה: העתקה של המצאה מוגנת בפטנט

Answer 16

חברה א’ פיתחה סוג חדש של מכסחת דשא. כל המכלולים של מכסחת הדשא ידועים למעלה מ-20 שנה ואינם מוגנים בפטנט (מנוע, ידית, גלגלים, סכינים וכ’) מלבד אחד – מנגנון התאמה אוטומטית של גובה החיתוך בהתאם לסוג הדשא המכוסח. חברה א’ מגישה ומקבלת פטנט (להלן פטנט 1) בישראל וארה”ב. פטנט 1 מכיל תביעות על שני אלמנטים –

כל התאמה אוטומטית של גובה החיתוך בהתאם לסוג הדשא המכוסח.
מנגנון ספציפי לביצוע פעולה זו – פיצ’ר ייחודי המשתמש בחיישן תמונה, מעבד ומערכת מתלים מתכווננת שמאפשר למכסחה לזהות את סוג הדשא המכוסח ולהתאים לו אוטומטית את גובה החיתוך.

חברה ב’, מעתיקה את העיצוב של מכסחת הדשא, כולל פיצ’ר התאמת גובה החיתוך האוטומטי, ומתחילה למכור אותה בישראל ארה”ב וסין. במקרה זה, חברה ב’ הפרה את פטנט 1 של חברה א’ על מכסחת הדשא בישראל וארה”ב. מכיוון שלחברה א’ יש את הזכות הבלעדית למנוע מאחרים לייצר, להשתמש, למכור או לייבא את מכסחת הדשא ללא רשותם, היא רשאית לתבוע את חברה ב’ בארה”ב וישראל בגין הפרת פטנט ולבקש פיצויים בגין כל רווח שהפיקה חברה ב’ משימוש בטכנולוגיה המוגנת בפטנט.

יודגש כי מכיוון שפטנט 1 לא נרשם מחוץ לישראל וארה”ב, חברה ב’ או כל גורם אחר רשאי לייצר ולמכור את מכסחת הדשא עם הפיצ’ר המיוחד עליו התקבל פטנט 1 ללא שום הגבלה בכל מדינה אחרת בעולם.

Question 17

דוגמא להפרה: העתקה של חלק מפטנט

Answer 17

חברה ג’ מפתחת, מייצרת ומוכרת מכונה בעלת עיצוב שונה מזו של חברה א’. המכסחה של חברה ג’ גם מכילה מנגנון להתאמה אוטומטית של גובה החיתוך בהתאם לסוג הדשא, אולם הוא מסוג שונה לחלוטין מזה של חברה א’. למרות השוני, חברה ג’ מפרה אף היא את פטנט 1 של חברה א’ שכן הפטנט קובע בפירוש כי הוא מגן על כל התאמה אוטומטית של גובה החיתוך בהתאם לסוג הדשא המכוסח.

גם במקרה זה חברה א’ רשאית לתבוע את חברה ג’ על הפרת פטנט, כל עוד הדבר נעשה בארה”ב וישראל שם נרשם והתקבל פטנט 1.

Question 18

דומא להפרה: שימוש בפטנט המפר פטנט אחר

Answer 18

חברה ב’ מחליטה לשפר את המנגנון של חברה א’ במאצעות שימוש בחיישן כימי המזהה סוגי דשא שונים בצורה מדויקת הרבה יותר. חברה ב’ מגישה בקשת פטנט לרשויות הפטנטים בארה”ב וישראל. בוחני הפטנטים קובעים כי ההמצאה חדשנית ובעלת התקדמות המצאתית לעומת מה שכבר קיים בשוק והפטנט מאושר, להלן פטנט 2.

חברה ב’ מתחילה לייצר ולמכור מכסחות דשא עם החיישן הכימי המתואר ומוגן בפטנט 2. גם כאן, למרות פטנט 2 הייחודי, חברה ב’ מפרה את פטנט 1 של חברה א’ והיא חשופה לתביעה בארה”ב וישראל.

Question 19

דוגמא להפרה: הפרה של מהות ההמצאה

Answer 19

חברה ד’ מתחילה למכור ערכה להרכבה על מכסחות דשא. הערכה מורכבת מחיישן כימי, מעבד ומערכת מתלים מתכווננת כפי שמתואר בפטנט 1 ובפטנט 2 וניתנת להרכיבה על מכסחות דשא כך שיאפשרו התאמה אוטומטית של גובה החיתוך בהתאם לסוג הדשא. כאמור חברה ד’ מוכרת ללקוחות את הערכה להרכבה עצמית.

לכאורה חברה ד’ אינה מפרה פטנט, שכן החיישן, המעבד ומערכת המתלים, נקנים בנפרד, וכל אחד מהם הוא “מוצר מדף” שאינו מוגן בפטנט. למעשה, בעצם הרעיון של מכירת שלושת הרכיבים הללו כערכה שנועדה לבצע בדיוק את הפעולה המוגנת בפטנט 1, תוך שימוש בחיישן כימי המוגן בפטנט 2 היא מפרה את הפטנטים הללו בצורה מהותית ולכן חברה ד’ חשופה לתביעה בישראל וארה”ב.

Question 20

איך להימנע מהפרת פטנטים?

Answer 20

ישנם מספר צעדים שניתן לנקוט כדי להימנע מהפרת פטנטים:

חיפוש חופש פעולה: לפני שמתחילים פרויקט חדש או השקת מוצר חדש, חשוב לבצע חיפוש חופש פעולה יסודי על מנת לוודא שאינכם מפרים פטנטים קיימים.חשוב לזכור כי יש ההבדל בין שאלת הפטנטיביליות לשאלת חופש הפעולה (כמוסבר בדוגמה 3 לעיל):
    חיפוש פטנטביליות עונה על השאלה: האם אני יכול לקבל פטנט על המצאה?
    חיפוש חופש פעולה עונה על השאלה: האם אני חופשי לנצל את ההמצאה לצרכים מסחריים במדינה מסוימת?
הימנעות מהעתקה: חשוב להימנע מהעתקת רעיונות או עיצובים של אחרים, מכיוון שזו דרך נפוצה להפר פטנט בשוגג.
שימוש בחלופות שאינן מפרות זכויות קניין רוחני: כדאי לנסות ולהתבסס על טכנולוגיות וותיקות שלא סביר שיש עליהן פטנט תקף, או בכלים שידוע שהם פתוחים לשימוש הכלל.
השגת רישיון: אם במהלך החיפוש עולה כי המוצר או התהליך מכוסים בפטנט קיים, ייתכן שניתן לקבל רישיון מבעל הפטנט להשתמש בטכנולוגיה המוגנת.
ייעוץ משפטי: אם יש לך ספק אם המוצר או התהליך שלך עלולים להפר פטנט קיים, מומלץ לפנות לייעוץ של עורך פטנטים שיכול לעזור לך להעריך את הסיכונים הפוטנציאליים ולייעץ לך על דרך הפעולה הטובה ביותר.

Question 21

כיצד לוודא שהמצאתך עומדת בכל דרישות החוק באמצעות חיפוש פטנטביליות?

Answer 21

בעיקרון לכל מדינה ומדינה יש חוקים ותקנות משלה אך ברוב המדינות (בכלל זאת ישראל, ארה”ב, בריטניה, חברות האיחוד האירופי וכ’) קיימים שלושה תנאים מוקדמים עיקריים – חדשנות, התקדמות המצאתית וישימות:
1. כדי להפוך לפטנט, המצאה חייבת להיות חדשה לחלוטין – אסור שיהיה כל סוג של פרסום קודם, בכל מקום שהוא בעולם.

טעות נפוצה של ממציאים היא למהר, לייצר ולשווק את ההמצאה לפני/ במקביל להגשת בקשת פטנט – מבלי לדעת שאפילו מוצר שנמכר באופן פומבי על ידי הממציא עצמו נחשב פרסום קודם שעלול לפסול את בקשת הפטנט על ההמצאה!

טעות נפוצה נוספת היא דילוג על השלב של חיפוש פטנטים מקצועי והסתפקות בחיפוש ראשוני ברשת. מכיוון שכל סוג של פרסום קודם יכול להחשיב את ההמצאה כלא חדשה, אם הממציא מוותר על חיפוש פטנטביליות בידי מידענים בעלי ניסיון והכשרה (הן בחיפוש פטנטים והן בחוקי הפטנטים) הוא מסתכן ב:

אי מציאת פטנטים ישנים בשפות זרות שניתן למצוא רק על ידי שימוש במאגרי פטנטים בתשלום (Patbese, Orbit וכו’).
החמצה של פרסומים מדעיים, טכנולוגיים ומסחריים רלוונטיים (מאמרים, ספרים, קטלוגים וכו’) הזמינים באופן מלא רק באמצעות שירותים בתשלום.
פספוס של פרסומים המתארים את ההמצאה רק מכיוון שהם כתובים בשפה טכנית ומשפטית סבוכה ומורכבת המובנת רק לבעלי הכשרה טכנולוגית ו/או ידע נרחב ומעמיק בחוקי הפטנטים.

2. פטנט חייב להכיל התקדמות המצאתית

למונח התקדמות המצאתית יש פרשנויות רבות המשתנות ממדינה למדינה. בישראל היא מוגדרת כהתקדמות שאינה מובנת מאליה לבעל מקצוע ממוצע בתחום (הגדרה זו דומה ברוחה לרוב חוקי הפטנטים כגון ארה”ב, מדינות האיחוד האירופי וכו’). .המשמעות היא שכדי לקבל פטנט על ההמצאה להכיל שוני משמעותי ממה שכבר קיים, שוני שאינו טריוויאלי לבעל מקצוע משדה ההמצאה.

הצורך לעמוד בתנאי זה מדגיש שוב את החשיבות של ביצוע חיפוש באמצעות חברת חיפוש פטנטים – גם כאן, בכדי לקבוע האם יש להמצאה התקדמות המצאתית על פני פרסומים קודמים יש צורך בידע טכנולוגי עמוק כמו גם בדיני פטנטים בארץ ובעולם – במהלך החיפוש יש צורך להעמיק אל תוך התיאורים של הפרסומים (פטנטים, מאמרים, מוצרים וכו’), לנתחם, להבין כל מרכיב ומרכיב, את המהות הטכנולוגית/ משפטית ורק אז להסיק האם הם עלולים לסכן את ההמצאה הנבחנת.
3. על ההמצאה להיות ישימה ובעלת תועלת:

חוקי הפטנטים במדינות רבות (כמו ישראל) דורשים שהמצאה חייבת להכיל איזשהו היבט מוחשי או טכנולוגי (שיטות עשיית עסקים ותוכנה לא תמיד ניתנות לפטנט בפני עצמן וללא רכיב כזה).