עצמי שיעורים 3-4

Question 1

חוויות העצמי

Answer 1

שילוב מידע מהחושים, תהליכי תנועה וחישה (סנסוריזציה), מבססת שתי חוויות- בעלות וסמכות.

Question 2

חווית רקע בסיסית

Answer 2

מובן לנו מאליו שאנחנו מחוברים לגוף שלנו. אנחנו מרגישים שהיינו שם מאז ומתמיד. אבל כדי לקיים את החוויה הזו הגוף שלנו צריך לפעול בצורה טובה. רק כשהדברים מתחילים “להתקלקל” אנו מבינים שמדובר בהישג די מורכב שהוא התשתית לחוויה העצמית

Question 3

העצמי החווה לעומת העצמי הזוכר

Answer 3

כשכהנמן (פסיכולוג ישראלי זוכה פרס נובל) עשה מחקר עם בדיקת קולונוסקופיה ותחושת הכאב שמורגשת, הוא ראה שיש הבדל בין העצמי החווה- שנמצא ברגע הנתון (בבדיקה) לעומת העצמי הזוכר- זה שמשחזר את החוויה.
ושולף את המידע מהזכרון (הזכרון האפיזודי)

Question 4

אמנציה דיסוציאטיבית

Answer 4

פגיעה בעצמי הזוכר- פגיעה בזכרון האפיזודי. קושי להזכר באירועים חשובים וכן בפרטים מרכזיים הקשורים לאירועים טראומטיים או לזיכרון אוטוביוגרפי. (דיסוציאציה- פיצול בין שני הזכרונות- אפיזודי וזכרון גופני)

Question 5

דה פרסונליזציה

Answer 5

הפרעה בעצמי החווה. אדם שמרגיש שהוא לא באמת נמצא בסיטואציה, לא באמת מרגיש בגוף שלו. במצבי חירום זה סימן היכר לנפגעי חרדה.

Question 6

איך עוזרים לטפל בדה פרסונליזציה

Answer 6

• בעזרת עיגון חושי/קרקוע ננסה להחזיר להם את תחושת “אני החווה”-
  צריך לתת להם להריח, לגעת, לזוז,
  ליצור קשר עין כאמצעי חזרה למציאות. המגע בעצמי לפעמים עוזרת, כי הקולטנים (ביד ובאזור הנגוע עצמו) עוזרים לנו לחוות את הגוף שלנו ולהפעיל את החושים. לאחר החזרה לגוף, אנו רוצים לעזור גם “לעצמי הזוכר” להפחית סכנת דחק פוסט טראומית ולשחזר אץ האירוע מילולית על מנת שהזיכרון האפיזודי ייזכר בצורה חיובית, וליצור חיבור בינו לבין הזיכרון הפרוצדוראלי.

Question 7

מודל מעש”ה

Answer 7

מקד קשב
לעצמי- ייצר חיבור לכאן ועכשיו באמצעות שלושה ערוצים (שומע, רואה, מגיב)
לאחר- צור תקשורת בשלושה ערוצים (שומע רואה מגיב), תוך הבעת מחוייבות

עורר חשיבה שכלתנית
לעצמי- נסה להעלות פרטים עובדתיים על מה שקרה, במונחי זמן, שמות וכמויות.
לאחר- שאל שאלות רלוונטיות הדורשות פעילות שכלתנית

שחזר רצף ארועים
לעצמי- הבנת רצף עובדתי מתחילת הארוע ועד לסיומו
לאחר- הבנת רצף עובדתי מתחילת הארוע ועד לסיומו

הפעל בדרך יעילה
לעצמי- קבע לפחות שתי משימות פשוטות לביצוע מידי ונסה לבחור אחת מהן הנראית לך עם סיכויי הצלחה טובים יותר.
לאחר- תן משימות פשוטות היוצרות חוויית הצלחה

Question 8

עצמי מינימלי/גופני/ protoself

Answer 8

אני העצמי היסודי והמינימלי ביותר הוא הגוף שלנו, האני הראשון. הגוף נמצא עוד לפני שיש שפה, הוא ההתחלה אצל ילדין קטנים, אצל חיות.

Question 9

תחושת בעלות- sense of body ownership

Answer 9

התחושה שאני הוא החווה של החוויה, החוויה המודעת של הגוף כשלי, תחושת בעלות כלפי הגוף, ההרגשות והמחשבות.

Question 10

אשליית יד הגומי

Answer 10

ניסוי הגורם לתחושה מוזרה שהיד המזוייפת היא למעשה חלק מהגוף, וכאילו היד האמיתית נעלמה. לאורך השמים למדנו להרגיש שהחלקים השונים של הגוף שלנו הם באמת שייכים לנו. כאשר צופים בתינוק ניתן לראות כיצב הוא חוקר את הגוף ומבין שחלקים בו אכן שייכים לו והוא יכול להפעיל אותם.

Question 11

השפעת אשליית יד הגומי על תחושת הבעלות- sense of body ownership

Answer 11

1. שינויים מובהקים בויסות ההומואסטטי של היד האמיתית- טמפרטורת העור יורדת בהתאם לחווית האשליה.
2. שינויים בדימיון הפיזי הנתפס- אנשים תופסים את ידם האמיתית ויד הגומי כדומות יותר מכפי שהן באמת.
3. פעילות הסיטמינית מוגברת ביד הדחויה (פעילות נגד היד)- מערכת הבעלות מתחילה להתכחש ליד האמיתעת. כאשר אנשים משתמשים בתותבות לעיתים נוצרת תחושה שזהו חלק מאיתנו.

Question 12

אוקסיטוצין

Answer 12

אוקסיטוצין גורם לאנשים להיות יותר פתוחים לדברים. בהקשר של אשליית יד הגומי, האשלייה מתעצמת כששואפים אוקסיטוצין (הורמון שגורם לנו לסמוך על אנשים אחרים- נקרא גם הורמון האהבה) מפני שהוא עשוי לעודד אינטרגציה רב חושית ולהעצים את חיבור התודעה לגוף. אוקסיטוצין מופרש כאשר יש מגע בין אנשים, קשר עין של. מעל 7 שניות, במהלך הנקה.

Question 13

תודעה כהכרח ביולוגי- הרעיון הפרוידיאני

Answer 13

החוויה המודעת שלנו היא מה שאנחנו תופסים כעצמנו. פרויד טוען שאנחנו צריכים מודעות מתוך אילוץ אבולוציוני- התודעה מאפשרת לנו קודם כל לזהות את הגוף כולו על כל חלקיו השונים בתוך אנחנו- בתוך האני. כבר בגיל שנה וחצי אנחנו יודעים להגיד שיש לנו איברים והם שייכים לנו, אך רק בגיל שנתיים יש חוויה של המכלול.

Question 14

Somatotopic maps- primary somatosensory cortex

Answer 14

אזורי גוף שונים מיוצגים בנפרד לא על פי סדר. המידע החושי שמגיע מהשפתיים, הרגל, הגב- מאוחסן אחד ליד השני במוח. אזורים רגישים שמעבירים הרבה אינפורמציה מקבלים ייצוג יתר במוח. אנשים שסובלים ממגבלה חושית כלשהי- לעיתים מוחם מםנה מקום במוח כדי שיתקבל יותר מידע מחושים אחרים

Question 15

הומנוקולוס

Answer 15

ציור של האדם לפי הגדלים שאיברים היו מקבלים על פי המקום שהם מקבלים במוח (לפי somatotopic map)

Question 16

סכמת גוף

Answer 16

תמונת הגוף במוח, כלומר, הייצוג של כל חלק בגוף שלנו

Question 17

לקות נרכשת בסכמת הגוף

Answer 17

זו לקות שלא חייבת לקרות כהפרעה התפתחותית, ויכולה לקרות גם אצל מבוגרים כאיזושהי טראומה או פגיעה (שבץ, מחלה)

Question 18

Xenomelia

Answer 18

פגיעה נוירולוגית באונת הקודקוד של המיספרת ימין הגורמת לתחושה שאיבר מסוים אינו שלך

Question 19

כאב פנטום

Answer 19

לעיתים כאב קיים באזור שנכרת, כי האזור במוח שעדיין אחראי תחושתית על האזור הזה עדיין קיים. היו אנשים שהעידו כי הם חשוב כאב או גירוד באזור אחד מהאזור הכרות, רק כי הוא נמצא סמוך לו בסכמת הגוף.

Question 20

איך מתמודדים עם כאבי פנטום

Answer 20

תנועה לעיתים יכולה לתקן או לעזור להתמודד עם כאבי פנטום. באמצעות מראה ניתן לסייע בהקלת הכאב ויצירת תחושה שהאיבר עדיין שם.

Question 21

לקות בהתפתחות סכמת הגוף אצל ילדים על הספקטרום האוטיסטי

Answer 21

אצל ילדים עם אוטיזם לעיתים נצפו מפות גוף מבולבלות- הסידור הוא אינו ברירת המחדל הרגילה של התפתחות נורמאלית. רבים מהם לא מצליחים לזהות חלקים בגופם במראה (גם אם הבינו את משמעות המילה אף, הם הצביעו על איבר אחר). כנראה הפער הזה נובע נכיוון שהחלק החושי שלהם שונה (תנועתיהן שונות ואינן תקינות ה מלכלתכילה). או כחלק מההפרעה ההתפתחותית הנוירולוגית. לעיתים ילדים על הספקטרום האוטיסטי לא ירגישו את עצמם, או את חלק מעצמם ועל כן כשהם ידברו על עצמם הם לא יצליחו לגבר על עצמם בגוף ראשון (כי תחושת העצמי שלהם לא מבוססת)