פרק 6

Question 1

גישות כמותיות ואיכותיות

Answer 1

1. גישה כמותית (quantified)

2. גישה איכותניות (qualitative)

Question 2

מחקרים בעלי רמה נמוכה של בקרות (low-constraint research):

Answer 2

1. שיטות איכותניות לתיאור התנהגות
2. תצפיות טבעיות ושיטתיות
3. ניתוחי מקרה
4. מחקרים המבוססים על נתונים קיימים

Question 3

שיטה כמותית (quantitative)

Answer 3

• מתמקדת בתצפיות ומדידות של התנהגויות שניתנות לתת להם ערך מספרי
• משתמשים במדגמים גדולים כדי להגביר את ה-power (עוצמה) של הממצאים.
• ניתן לחשב סטטיסטיקות תיאוריות
• ניתן לערוך ניתוחים סטטיסטים היסקים על המדידות
• סקרים וניסויים מבוססים על שיטה זו.
• המסקנות בגישה זו מבוססות על ניתוחים סטטיסטים של המידע.

Question 4

שיטה איכותנית (qualitative)

Answer 4

• מתמקדת בהתנהגות הנבדק בסביבתו הטיבעית ובתיאור עולמו הפנימי של הנבדק כפי שבא לידי ביטוי בסיפורים והסברים שלו.
• הגישה עוסקת באיסוף תיאורים, ראיונות ודעות ללא כל ניסיון לכמת תיאורים אלו.
• החוקר מנסה לקבץ תיאורים אלו בקטגוריות תוכן משמעותיות או בתמות (themes) שונות.
• הקטגוריות והתמות צומחות מתוך התיאורים עצמם ללא הכנסת תיאוריה מראש (bottom-up procedure). החוקר מגיע ללא כל תיאוריה או השערה ומנסה להסיק מתוך הסיפורים וההסברים עצמם. השערות פוסט הוק.

*משתמשים במדגמים קטנים כי הדבר החשוב הוא מידת העומק והעושר של התיאורים .
עדיף מספר קטן של נבדקים שעוברים תהליך ארוך של חקירה עמוקה על פני קבוצה גדולה של נבדקים שנותנים תיאורים קצרים

• לא ניתן לערוך ניתוחים סטטיסטים היסקים מורכבים
• המשתנים הם כולם שמיים (nominal) וניתן לחשב רק שכיחויות, מכאן שלא ניתן להקיש על יחסי סיבה ותוצאה.
• בדרך כלל מקליטים בווידאו או רשם קול את תגובות הנבדק ומעודדים אותו לבטא את עצמו באופן מלא ועשיר
• אפשר לתת שאלות פתוחות ולבקש תשובות כתובות. אבל התשובות יהיו יותר קצרות ולא מלאות.
• ראיון עומק לא מובנה – למשל, ספר סיפור החיים
• ראיון עומק מובנה – למשל, ראיון ה-AAI
• קבוצת מיקוד – למשל, קבוצה של אלמנות צהל שידברו ביניהן על מה קרה מאז אובדן הבעל

מהשיחות האלה יוצרים תיאוריה חדשה…

• שיטות נרטיביות (narratives) – מתמקדים בסיפורים שהנבדק מתבקש לספר ומחפשים תמות שונות בסיפורים
• שיטות של ניתוח תוכן (content analysis) – מתמקדים בקטגוריות סמנטיות בתיאורים הנבדקים ובודקים שכיחות הופעה של קטגוריות אלו

לפעמים משתמשים בשיטה של ניתוח תוכן לבניית שאלונים כמותיים שהפריטים שלהם משקפים את הקטגוריות שעלו מהתיאורים של הנבדקים

Question 5

שיטות נרטיביות (narratives)

Answer 5

שיטה איכותנית לתיאור התנהגות.

מתמקדים בסיפורים שהנבדק מתבקש לספר ומחפשים תמות שונות בסיפורים.

Question 6

שיטות של ניתוח תוכן (content analysis)

Answer 6

שיטה איכותנית לתיאור התנהגות.
מתמקדים בקטגוריות סמנטיות בתיאור הנבדק ובודקים את שכיחות ההופעה של קטגוריות אלו.
השיטה הכי נפוצה

Question 7

ראיון עומק לא מובנה

Answer 7

שיטה איכותנית לתיאור התנהגות.
למשל, “ספר את סיפור החיים שלך”. יש להיזהר מצמצום המרואיין למקום מסוים.
הלא מובנות, זה אומר שההוראות לא מובנות, אפשר להתערב ולהתעניין עם האדם בכל שלב. דו שיח באופן אמפתי.

Question 8

ראיון עומק מובנה

Answer 8

שיטה איכותנית לתיאור התנהגות.
התפשרות עם הגישות הכמותיות. ישנם בקרות ואילוצים. לדוגמה, ראיונות פסיכומטריים וראיון AAI (Adult Attachment Interview) שנועד לבחון את הלך הרוח ההתקשרותי של האדם. ישנה יותר שליטה על תהליך הראיון.

Question 9

קבוצת מיקוד

Answer 9

שיטה איכותנית לתיאור התנהגות.
לעיתים קבוצות מיקוד אפקטיביות יותר מראיון של אדם אחד. ניתן גם להכניס הבניה לקבוצת המיקוד. קבוצה בעלת נושא משותף יכול להציף דברים שלא היו עולים אם היו מספרים לבד.
למשל, קבוצה של אלמנות צה”ל שידברו ביניהן על המתרחש מאז אובדן הבעל.

Question 10

מחקרי גישוש

Answer 10

מחקר אשר מטרתו להציג תיאור כללי של תופעות: מעין מבחן “פיילוט” שחוקרים מבצעים על מנת להכיר את התופעה אותם הם מעוניינים לחקור עוד טרם גיבשו השערות לגבי התיאוריה.
מחקרים איכותניים, תצפיות טבעיות ותיאורי מקרים הינם דוגמאות למחקרי גישוש, ומטרתם היא לעקוב אחר תופעה לעומק, אולם באופן שאינו שיטתי, כמותני או אמפירי. מחקרים אלה מטרתם לתאר את המציאות, אך לא להסביר או לנבא אותה.

Question 11

מחקרי קשר

Answer 11

מחקר אשר בודק קשר בין שני משתנים או יותר. מחקרים אלה מטרתם להסביר ולנבא התנהגויות שונות.
קיימים שני סוגים של מערכי מחקר הבודקים קשר בין משתנים:
(1) מערכי מחקר מתאמיים
(2) מערכי מחקר ניסויים

Question 12

מערכי מחקר מתאמיים

Answer 12

מצביעים על קשר בין משתנים שאינו קשר סיבתי. המסקנה ממחקרים אלה היא על קיום קשר בין משתנים, כך שערכיו של משתנה אחד משתנים יחד עם המשתנה השני, אולם אין להסיק כי משתנה אחד גורם למשתנה שני.

Question 13

מערכי מחקר ניסויים

Answer 13

מצביעים על קשר סיבתי בין המשתנים. המסקנה ממחקרים אלה היא על קיום קשר סיבתי בין המשתנים, כך שערכיו של משתנה אחד גרמו לערכיו של המשתנה השני.

Question 14

תצפית שדה/טבעית

naturalistic observation

Answer 14

שיטה איכותנית בה ישנה רק תצפית על האדם ולא ראיון.

במחקרים מסוג זה ההתנהגות נצפית לאורך זמן בהקשר הטבעי שלה (סקריבנר הצטרפה למחלק החלב, לקופאית ומפעילי מכונות בעבודתם).
חוקר ישתמש בתצפית טבעית כאשר רוצה להבין כיצד אנשים בסביבה חברתית/תרבותית חיים, עובדים וחווים את הסביבה.
המטרה היא לתאר תופעה ולקבל תמונה מדויקת ושלמה ולא לחקור הנחות שנוצרו לפני המחקר.
לשם כך, על החוקר לבצע רישומים מדויקים.
המידע במחקר כזה נאסף ע”י תצפיות, ראיונות ושיחות עם אנשים שמכירים את המרואיין ובחינת מסמכים מ”השטח”.
כדי לעבד את החומר שנאסף, החוקר מפתח מערך של הנחות סביבן מאורגן החומר ומשתמש בדוגמאות על מנת לגבות את פרשנויותיו.
התמיכה הטובה ביותר תושג ע”י קבלת אישורים ממספר כיוונים: מספר אנשים שידווחו לו אותו מידע, אירוע שמתרחש מס’ פעמים וכו’.
רוב המידע הנאסף בתצפית טבעית הינו איכותי אולם לפעמים מתאפשר איסוף מידע כמותי- הכנסה, גודל המשפ’ וכו’.

לדוגמה:

1. מחקרים אנטרופולוגיים
2. מחקרים אטולוגיים

Question 15

מחקרים אנטרופולוגיים

Answer 15

מתמקדים בתרבות עצמה

Question 16

מחקרים אטולוגיים (ethology)

Answer 16

למשל, דפוסי משחק של ילדים בבתי ספר

Question 17

בתצפיות טבעיות המטרה היא להגיע למידע המירבי שניתן להגיע אליו.
על כן, החוקר:

Answer 17

• צופה בהתנהגויות של הנבדק
• מראיין אנשים אחרים שמכירים את הנבדק (informants).
• מדובב את הנבדקים לספר סיפורים על חייהם או לתת תובנות על מה שקורה להם.
• בודק מסמכים של הנבדק (יומנים, מכתבים) או של ההקשר בו הנבדק חיי (עיתונים, מדיה).
• מקליט את מחשבותיו ותובנותיו ברשם קול במהלך המחקר.

Question 18

מטרות החוקר בתצפיות הטבעיות

Answer 18

1. תיאור ההקשר שבו הנבדק חיי, האירועים שהתרחשו במהלך התצפית והאנשים המעורבים בתצפית
2. לבצע ניתוח התצפיות ויצירת קטגוריות או תמות שצומחות מהתצפיות
3. פרוש (תובנות החוקר) של הקטגוריות שהתקבלו – מה המשמעות שלהן?
4. יצירת הנחות (לאחר מעשה, post hoc) להבין את הנתונים
5. כתיבת דו”ח מסכם של הממצאים והמסקנות

Question 19

סוגיה של השתתפות החוקר (participation)

Answer 19

באיזו מידה החוקר הופך להיות משתתף בעצמו? עד כמה הוא צופה מבחוץ (outsider) או הופך להיות חלק של ההקשר (חבורה, משפחה)?

כמשתתף החוקר יכול להשיג הרבה מידע אבל הוא מסתכן באובדן האובייקטיביות כחוקר (הוא חלק מהנבדקים עצמם).

השתתפות- במקרה זה החוקר לוקח חלק פעיל בקבוצה, הוא חלק ממנה. בניגוד לצופה מבחוץ שלא משתתף- הצופה המשתתף חווה את החוויות על בשרו כחלק מהקבוצה, הוא צופה במתרחש מנק’ המבט של מושא התצפית. כך החוקר יכול להשיג הרבה יותר מידע. הבעיה בהשתתפות היא שלתצפית נכנס מימד רגשי ברגע שאתה חלק מהקבוצה ולכן יש סכנה של אובדן האובייקטיביות.

ישנן רמות שונות למידת ההסתרה וההשתתפות ועל החוקר לחשוב ברצינות ולקבוע מה תפקידו בתצפית.

Question 20

סוגיה של אי-חשיפת מטרות המחקר (concealment)- הסתרה

Answer 20

• כאשר לא חושפים, התצפיות הן פחות תגובתיות (reactive). הנבדקים לא משנים את התנהגותם כי לא יודעים שצופים בהם
• בעיות אתיות באי-חשיפה – חוסר אמון שיכול לפגוע בהתרחשות של התנהגות, חדירה לפרטיות של הנבדק ללא רשות.

תצפית סמויה בה לנחקרים אין מושג שהאדם שאיתם הינו חוקר היא פחות ריאקטיבית עבורם- הם לא משנים את התנהגותם מאחר והם לא מודעים לתצפית.
עם זאת, תצפית סמויה מעלה בעיות אתיות- חדירה לפרטיות הנבדק ללא הסכמתו.
בנוסף נראה שניתן למתן את הריאקטיביות מכיוון שאנשים מתרגלים לנוכחות גורמים חיצוניים יחסית מהר ושוכחים שהם שם (כמו בתוכניות ריאליטי וכו’). לעיתים החוקר יכול להיות סמוי רק עבור חלק ממשתתפי הקב’. לרוב צופה סמוי בוחר לא לחשוף את מטרותיו אך במידה וישאל הוא יענה בכנות על מעשיו.

ישנן רמות שונות למידת ההסתרה וההשתתפות ועל החוקר לחשוב ברצינות ולקבוע מה תפקידו בתצפית.

Question 21

סוגיה של הגדרת הנושא של התצפית (scope)

Answer 21

לא ניתן לתצפת על הכל והחוקר חייב לקבוע מראש על אילו התנהגויות והיבטים של התנהגויות הוא יתצפת

יש להגביל את התצפית להתנהגויות הרלוונטיות לנושאי המחקר המרכזיים (לא להתפזר).

Question 22

מגבלות של תצפיות טבעיות

Answer 22

• שיטה זו טובה למחקר ראשוני (explorative)
• היא פחות מתאימה לחקר של נושאים שניתן לערוך הנחות מראש
• היא מאוד תלויה בפרשנות הסובייקטיבית של החוקר
• החוקר חייב כל הזמן להיות פתוח לשינוי הפרושים וההנחות שלו על בסיס התצפיות המצטברות
• צריך לשים דגש מיוחד ל-negative case analysis- ניתוח אותן תצפיות שלא מתאימות לפרושים של החוקר

טובה עבור מחקר סביבות חברתיות מורכבות אבל פחות טובה בבחינת הנחות מוגדרות היטב בתנאים מדויקים.
לרוב מחקר זה ארוך ודורש עבודה רבה גם לאחר התצפית ולכן לא תמיד פרקטי.
בנוסף, התצפית מאוד תלויה בפרשנות הסובייקטיבית של החוקר.

Question 23

אנליזת המקרה השלילי (Negative case analysis):

Answer 23

תצפית שאינה מתאימה למבנה שניסח החוקר. תצפית כזאת תביא לניסוח מחדש של ההנחות כך שהתצפית תכלל. החוקר חייב כל הזמן להיות פתוח לשינוי הפרושים וההנחות שלו על בסיס התצפיות המצטברות.

Question 24

תצפית סיסטמתית (Systematic observation):

Answer 24

*תצפית קפדנית, שיטתית על התנהגות ספציפית אחת או יותר בסביבה מסוימת. זוהי גישה פחות גלובלית מהתצפית הטבעית.
התצפיות ניתנות למדידה וההנחות על ההתנהגות מפותחות לעיתים קרובות לפני התצפית.
כדי לבצע רישום וסיווג של התצפיות על החוקר לפתח שיטת קידוד.

• תצפית שיטתית של מספר קטן ומוגדר של התנהגויות בהקשר ספציפי.
• התצפית יותר מובנת (structured)
• החוקר מגדיר מראש את ההתנהגויות הספציפיות
• הנתונים ניתנים לכימות (כמה פעמים הופיע התנהגות ספציפי)
• התצפיות ניתנות לעשות במעבדה
• לחוקר יש הנחות מראש לגבי ההתנהגויות

דוגמא: מחקר על הבעת רגשת לא מילולית במהלך שיחה בין חברים

Question 25

שיטת הקידוד בתצפיות שיטתיות

Answer 25

שיטות שיאפשרו סיווג ההתנהגות הנצפית באופן הפשוט ביותר. הקלות מודגשת יותר כאשר הצפייה והקידוד הינם חיים ולא בצפייה בהקלטה. ניתן להשתמש בשיטות קידוד שפותחו בעבר והוכיחו עצמן כיעילות. * החוקר חייב להגדיר coding system – איך מקדדים ונותנים ציון להתנהגויות הספציפיות * הקריטריונים לקידוד חייבים להיות ברורים, מוסכמים מעבר לשופטים שונים, ופשוטים לשימוש * חשיבות של מהימנות בין שופטים ליצירת שיטת קידוד מהימנה * יש התנהגויות שניתן לכמת לפי משכם או מספר הופעה שלהם * יש קידודים שהם עדיין פרטניים אבל נתונים יותר לפרשנות סובייקטיבית (למשל, מספר הפעמים שנבדק הרים את קולו) * יש קידודים שהם יותר הוליסטיים (גלובליים) ודורשים הרבה יותר אימון של שופטים לצורך הסכמה ביניהם בסולם הקידוד שיטות קידוד נפוצות: FICS- לקידוד אינטראקציה משפחתית והמחקר לפיה מתמקד בדרך שבה התנהגויות תוקפניות נלמדות ונשארות במשפ'. SYMLOG- אינטראקציות יחידים על 3 מימדים-חברתי או לא, רגשי/נשלט וכנוע/דומיננטי.

Question 26

סוגיות מתודולוגיות בתצפיות שיטתיות

Answer 26

1. ציוד- צורך בציוד טוב לרישום ההתנהגות. כיום עושים שימוש בחדרי תצפיות במעבדות ובמצלמות וידאו אך ניתן לקחת מצלמות לבתים או מקומות אחרים שבהם רוצים לתצפת התנהגות בשדה. 2. ריאקטיביות- הסוגיה של תגובתיות (reactivity). שימוש בהשתתפות סמויה, מראות חד צדדיות ומצלמות נסתרות יפחיתו ריאקטיביות או פשוט מתן מספיק זמן לנחקרים להתרגל לנוכחות הצופה/ציוד ההקלטה ע"מ שיחזרו להתנהגותם הרגילה. יש תצפיות שיטתיות שבהם החוקר יוצר את הsetting בעצמו וצופה בהתנהגות הנבדק בהקשר המעבדתי שנבנה לצורך המחקר. למשל, Strange Situation או מחקרים של Simpson על התנהגויות של חיפוש ומתן עזרה בזוגיות. 3. מהימנות- קיימים מספר שופטים והמהימנות נקבעת לפי מידת ההסכמה ביניהם. לפעמים משווים את חוות דעתם לשופטים קודמים בתצפית (עבור מחקרים ארוכים מאוד). חשוב להדריך שופטים באופן אחיד. 4. דגימה- ע"מ לקבל דגימה מהימנה עדיף לדגום את ההתנהגויות מתוך תצפית ארוכה ולא על סמך תצפית יחידנית.

Question 27

ניתוחי מקרה (Case studies):

Answer 27

ניתוח מקרה נותן תיאור של התנהגויות של מקרה מסוים (למשל, אדם, משפחה, בית ספר). ניתוח מעמיק של נבדק אחד\ אירוע אחד, פרשנות איכותנית. לרוב ניתוח מקרה הוא תצפית טבעית או קרוב מאוד אליה אבל לפעמים זה יכול להיות תיאור של מודל ספציפי שכשל או תיאור פציינט ע"י פסיכולוג. ניתוחי מקרה נעשים לרוב עבור אדם במצב לא רגיל-מיוחד ומאפשרים לחוקרים לבחון היפותזות. שימוש נרחב בפסיכולוגיה קלינית ונוירו-פסיכולוגיה (תיאורי מקרים של אנשים שסלו מפגיעות מוחיות מוגדרות)

Question 28

פסיכוביוגרפיה-

Answer 28

סוג של ניתוח מקרה בו החוקר מיישם תיאוריה פסיכולוגית כדי להסביר את חייו של אינדיבידואל (לרוב מפורסם), אך אין תוקף פנימי ואין סיבתיות.

Question 29

שיטות של ניתוח מקרה

Answer 29

1. תיאור של מקרה קליני על ידי פסיכולוג. למשל, ניתוחי המקרים של פציינטיות היסטריות על ידי פרויד 2. תיאור של אירוע, כגון ניתוח של כישלון של שיטת התערבות שהוכנסה בבית ספר 3. פסיכו-ביוגרפיה (psychobiography) – החוקר משתמש בכלים פסיכולוגים להסביר את החיים של דמות מסוימת

Question 30

מחקר ארכיוני (Archival research):

Answer 30

החוקר מסתמך ומנתח מידע קיים שכבר נאסף לא על ידו בכדי לענות על שאלות המחקר: סטטיסטיקות קיימות, דיווחים אנתרופולוגים וכו'. יש שתי בעיות עם מחקרים מסוג זה: 1. בעיות בהשגת המידע כיוון שננעל במחסן מאובק או הושמד. 2. אין ביטחון בדיוק של מידע שנאסף ע"י אחר.

Question 31

3 סוגי מידע ארכיוני:

Answer 31

א. תיעוד סטטיסטי: מוסדות ציבוריים ופרטיים שומרים סטטיסטיקות כלליות או רלוונטיות אליהם (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה וכו'...). ב. ארכיוני סקרים: ארגוני סקירה ואוניברסיטאות מאפשרות לחוקרים גישה למאגר המידע שלהם. מכיל סקרים חברתיים גדולים וכוללים שנערכו. הם מאפשרים לחוקרים שאין להם אפשרות לבצע סקר רחב, גישה למידע כזה. ג. תיעוד כתוב ותיעוד של תקשורת המונים: יומנים ומכתבים היסטוריים שנשמרו, נאומי פוליטיקאים או מודעות, לוחות מודעות, ספרים, כתבות, מגזינים, תוכניות TV ועיתונים. HARF- מאגר שמכיל תיאורים של הרבה תרבויות שנעשו ע"י אנתרופולוגים ומקוטלגים לקטגוריות. מחקר ארכיוני יכול להשתמש במאגר זה לחקירת היבטי מבנה חברתי המשתנים בין תרבויות וחברות שונות.

Question 32

תוקף של מחקרים low-constraint

Answer 32

תוקף פנימי – נמוך מאוד כי לא ניתן להסיק על סיבתיות תוקף חיצוני – בדרך כלל נמוך בגלל בעיות של מדגם קטן והרבה פעמים לא מייצג אוכלוסייה, ולא ניתן לשחזור. תוקף מבני – תלוי מאוד ביכולת למצוא אופרציות (תצפיות, מדידות) שקרובות למושג התיאורטי

Question 33

מגבלות של מחקרי low-constraint

Answer 33

1. ייצוגיות נמוכה – poor representativeness (בעיה בתוקף החיצוני) 2. רמת שיחזור נמוך – poor replicability (בעיה בתוקף החיצוני) 3. Ex post facto fallacy (בעיה בתוקף הפנימי) 4. מגבלות של הצופה (experimenter bias)- (פגיעה בתוקף המבני). 5. פרשנות (going beyond the data)

Question 34

ייצוגיות נמוכה – בעיות בתוקף חיצוני | מחקרי בקרה נמוכה

Answer 34

במחקרי low-constraint, הדגימה של הנבדקים לא נמצאת בשליטה של החוקר – לוקחים ניתוח מקרה קיים, קבוצה קטנה של נבדקים שעוברת ראיונות ולכן לא ניתן להכליל על האוכלוסייה, אלא רק להעמיק במקרה מסוים. שיפור תוקף חיצוני- 1. דגימה של מצבים אנשים מתנהגים באופן שונה במצבים שונים (יש מידה של חוסר עקביות בהתנהגות מעבר למצבים שונים) על כן, במחקרי low-constraint אנו חייבים לרשום את ההתנהגות של הנבדק במספר רב של מצבים שונים כך, נוכל לעלות את רמת הביטחון שהממצאים מייצגים את ההתנהגות הטיפוסית של הנבדק וניתנים לשחזור במחקר אחר 2. דגימה של התנהגויות- אפילו באותו מצב, אנשים יכולים להתנהג שונה בזמנים שונים. על כן חשוב לרשום התנהגויות הנבדק במצב מסוים מספר פעמים בזמנים שונים כך נעלה את רמת הביטחון שהממצאים מייצגים את ההתנהגות הטיפוסית של הנבדק וניתנים לשחזור במחקר אחר .

Question 35

שיחזור של מחקרי low-constraint

Answer 35

שיחזור נמוך – לצורך שיחזור, חייבים פרוט מדויק של הליך המחקר ולחזור על הליך זה במדויק. במחקרים low-constraint, הרבה פעמים ההליך לא מפורט מספיק, ההליך יכול להשתנות מנבדק לנבדק (למשל, ראיון שמשתנה לפי התכנים שכל נבדק מעלה), וההליך הוא מותאם לחוקר עצמו ולתובנות שלו (תצפיות טבעיות). על כן, שיחזור המחקר הוא מאוד קשה. תוקף חיצוני נמוך (כי לא ניתן לשחזור).

Question 36

Ex-Post Facto Fallacy (מחקרי בקרה נמוכה)

Answer 36

Ex post Facto Fallacy – פרוש של הופעה בו זמנית של שתי התנהגויות כביטוי של יחסי סיבה-תוצאה. במחקרים low-constraint אין כל הבקרות הדרושות כדי להראות יחסי סיבה-תוצאה (תוקף פנימי נמוך). על כן, חוקרים חייבים להימנע מפרושים סיבתיים במחקרים אלו.

Question 37

מגבלות הצופה (מחקרי בקרה נמוכה)

Answer 37

במיוחד רלוונטי למחקרים תצפיתיים. מגבלות הצופה – במחקרים אלו, הממצאים מותנים ביכולת הצפייה, הרישום והקידוד של החוקר על כן, החשיבות של צופים מרובים ומקודדים מרובים (לפחות שניים) במחקרים אלו היא גבוהה. הטיות החוקר (experimenter biases) – במחקרים אלו קשה מאוד למנוע שהחוקר עצמו ישפיע על התנהגות הנבדקים ציפיות החוקר- ברגע שהחוקר יודע מהן השערות המחקר ומהו התנאי של המחקר, הוא עשוי לגרום בטעות, על ידי תנוחה, הבעת פנים וכו' ךתגובות מוטעות של הנבדקים. כל ההשפעות הללו מעלות experimenter reactivity – ההתנהגות של הנבדק משתנה מצופה לצופה במחקרים בעלי בקרות נמוכה, אין שום שליטה על הבעיות הנובעות מנוכחות החוקר. פגיעה בתוקף המבני.

Question 38

מגבלות של פרשנות (מחקרי בקרה נמוכה)

Answer 38

פרשנות – סכנה של פרשנות יתר ובניית תיאוריה על בסיס הפרשנות של החוקר האם ניתן למנוע פרשנות בכלל? הפרדה בכתיבה בין פרק התוצאות ופרק הדיון