לוקמיה בילדים

Question 1

שרידות ALL בילדים

Answer 1

בסביבות ה90%

Question 2

הסוגים העיקריים של ALL בילדים

Answer 2

b cell precursor ALL

Question 3

הגיל בו ALL הכי שכיח

Answer 3

גילאי גן, 1-5

Question 4

מהי הטרנסלוקציה של ALL B cell precursor

Answer 4

טרנסלוקציה בין כרומוזום 12 ל21

Question 5

משמעות הטרנסלוקציה בין כרומוזון 12 ל21 היא ?

Answer 5

הטרנסלוקציה מהווה מצב פרה ממאיר- הטרנסלוקציה שכיחה הרבה יותר מALL

Question 6

גורמים נוספים מלבדד הטרנסלוקציה שמשפיעים על פיתוח של ALL BCP

Answer 6

1. הנקה - מניקים עם פחות נטייה לפתח
2. גני ילדים- מי שהלך עם פחות נטייה לפתח
3. לידה וגינאלית- פחות נטייה לפתח
4. ילד שני ושלישי- פחות נטייה לפתח

Question 7

הקשר בין חשיפה לזיהומים לבין פיתוח ALL BCP

Answer 7

כאמור, קשר שלישי. מי שיותר נחשף לזיהומים בעל נטייה פחותה לפתח.

Question 8

איך מנעו relapse אחרי שמצאו את הכימותרפיה ?

Answer 8

גילו שכימו לוריד בעלת relapse גבוה מכיוון שלא מגיעה לCNS לכן כחלק מפרוטוקול הטיפול נותנים זריקות כימו בדיקור מותני לחוט השדרה.

Question 9

פרוטוקול הטיפול

Answer 9

ילדים עוברים את הטיפול במשך שנתיים כאשר כל בלוק הוא חודשיים.
במהלך החצי שנה הראשונה הם עוברים 11 הרדמות.
בדיקות מח עצם והזרקות פרופילקטיות לCNS

Question 10

מהי בדיקת MRD ?

Answer 10

בדיקה שמטרתה לבדוק מה השארית הממארת במח העצם לאחר הטיפול

Question 11

מה הידע המדעי מאחורי הבדיקה של MRD ?

Answer 11

תאי הB והT עוברים Gene rearrangement במהלכו צוברים מוטציות המיחדות של הBCR\TCR שלהם. בעזרת PCR ניתן לבדוק האם יש כמות גדולה מאותם אימונוגלובולינים.

Question 12

מה קורה אם למישהו יש MRD גבוה בבדיקות BM בחודשיים הראשוניים ?

Answer 12

הוא ייחשב High risk ויעבור השתלת מח עצם מניעתית

Question 13

מנגון פעולה של blinantumumab

Answer 13

נוגדן בעל שני אתרי קישור : אתר לCD3 הנמצא על תאי T ואתר לCD19 הנמצא על הבלאסטים. הוא מחבר בין תאי הT לתאי הB וכך גורם לתא הT לפעול בצורה ציטוטוקסית.
יש לציין שCD19 נמצא גם על תאים לא ממאירים

Question 14

מתי נשתמש באימונותרפיה

Answer 14

למטופל שאינו מגיב לכימותרפיה וסטוריאידים ולפיכך מחלתו חזרה

Question 15

T-CARS מנגנון פעולה

Answer 15

1. מבצעים פלזמה פרזיס על מנת להוציא את תאי הT מהמטופל
2. לאחר מכן מרבים את תאי הT עם וירוס שמדביק אותם בקולטן TCR שהוא ANTI CD19
3. עושים כימו למטופל על מנת להוריד את מספר תאי הT השונים
4. ומחזרים את תאי הT כדי לתקוף את הבלאסטים
5. נשאיר את החולה במיון בגלל cytokine storm