אמוציות Flashcards
(29 cards)
אמוציה
תגובה חולפת לאירוע, גירוי או מחשבה. לרוב האמוציה לא מודעת
מצב רוח
אין אירוע, גירוי או מחשבה ספציפיים שמהווה את הגורם, יכול לנבוע גם מצריכה של חומרים, הורמונים. לרוב ממושכים יותר מאמוציות.
אפקט affect
המונח הכללי הכולל אמוציה וגם מצב רוח
מעגל WPVA
המצב בעולם, המאורע, מוביל לתפיסה, מוביל להערכה קוגניטיבית, מוביל לפעולה שמובילה לשינוי כלשהו במצב וחוזר חלילה.
ששת מרכיבי האמוציה
לא הכרחיים אבל כולם מאפיינים אמוציות באופן כללי, הגבולות ביניהם לעיתים אפורים.
- עוררות פיזיולוגית
- הבעות פנים, מנח גוף, גוון קול
- הערכה קוגניטיבית של המצב ושל העוררות הפיזיולוגית
- נטיות מחשבה ופעולה
- תגובה לרגש
- חוויה רגשית מודעת feeling
פה הנת”ח - פיזיולוגית, הבעות פנים, הערכה קוגניטיבית, נטיות, תגובה, חוויה
עוררות פיזיולוגית
המערכת הסימפתטית מכינה אותנו למצבי חירום (fight-flight-freeze)
לתגובות הפיזיולוגיות יש משמעות תפקודית במצבי חירום, למשל הרחבת אישונים מאפשרת קליטה של יותר מידע מהעיניים.
העוררות הפיזיולוגית נמדדת באמצעות פוליגרף
- הבעות פנים, מנח גוף, גוון קול
מתקשרים את האמוציה לסביבה, לעיתים כדי לגייס את הסביבה או להתריע לה. הבעות פנים הן שפה, אמצעי תקשורת, לכן הבעות הפנים מובעות בעיקר כשיש עם מי לתקשר.
מנח גוף נוטה להיות מאוד אינפורמטיבי, גוון קול מושפע מאלמנטים תרבותיים, לעיתים ניתן להבחין על בסיס הקול, אינטונציה, אורך המילים והמשפטים באמוציה שהאדם מרגיש.
התיאוריה של פול אקמן
אמוציות הן סדרה של 7 תוכניות בסיסיות המתבטאות בהבעות הפנים - פחד, כעס, גועל, עצב, הפתעה, שמחה ובוז. יש עדויות לכך שהבעות פנים הן אוניברסליות ואבולוציוניות
- הערכה קוגניטיבית של המצב ושל העוררות הפיזיולוגית
ישנו שילוב בין הערכה של המצב והערכה של העוררות הפיזיולוגית שמתקיימת. הערכה גם של המצב עצמו, האם הוא מסוכן/מפחיד/משמח ובמקביל הערכה לפי האמוציה עצמה שאנחנו מרגישים.
מתרחשת פרשנות מהירה ואוטומטית של הסיטואציה, לרוב באופן לא מודע, כאשר עוד אין שיום של הרגש
תיאוריות של הערכה קוגניטיבית
- תיאוריה של מימדי הערכה
- תיאוריית משוב הפנים
- התיאוריה של שכטר וזינגר
תיאוריה של מימדי הערכה
(הערכה קוגניטיבית של המצב ושל העוררות הפיזיולוגית)
ישנם מימדים שונים להערכה קוגניטיבית של המצב, שילובים בין מימדים שונים יוצרים אמוציות שונות.
מימד 1: האם המאורע התרחש או לא
מימד 2: האם המאורע שהתרחש רצוי או לא
מימד 3: מי גרם למאורע
תיאורית משוב הפנים
(הערכה קוגניטיבית של המצב ושל העוררות הפיזיולוגית)
תנועת שרירי הפנים יכולה להשפיע על החוויה הרגשית. האמוציה מאופיינת בהבעת פנים אופיינית. ניתן ליצור בצורה מלאכותית תגובה פיזיולוגית וכך לייצר חוויה אמוציונלית.
התיאוריה של שכטר וזינגר
(הערכה קוגניטיבית של המצב ושל העוררות הפיזיולוגית)
העוררות הפיזיולוגית המתרחשת אינה ספציפית, יכולה להיות עוררות דומה (קצב לב, זיעה) בעת חוויה אמוציונלית שונה (כעס, התרגשות). לטענתם של שכטר וזינגר אנו משתמשים במידע שלנו לגבי המצב כדי לתת פרשנות לעוררות.
מוסבר באמצעות ניסוי הגשרים, כאשר החוויה הייתה יותר מפחידה, היא הובילה לתחושות פיזיולוגיות של פחד אשר שויכה לתחושה של משיכה, שהובילו לכך שהנסיינית נתפסה ביניהם כמושכת יותר
נטיות מחשבה ופעולה
הנטייה של האדם לפעול בתגובה לאמוציה מסוימת, באופן הסתברותי. לדוגמה כאשר חשים פחד אז הנטייה היא לברוח.
הטיית קשב
(נטיות מחשבה ופעולה)
בניסוי התבקשו למצוא פרצוף כועס ופרצוף שמח בתוך קבוצת אנשים ניטרליים או בקבוצה שמביעה אמוציה שונה מהשאר. התוצאות מראות שמוצאים מהר יותר את הפרצוף הכועס, כנראה בגלל נטייה אבולוציונית.
תגובה לרגש
התגובה בפועל. דרך ההתמודדות עם האמוציה
התיאוריה של ריצ’רד לזרוס וסוזן פולקמן
(תגובה לרגש)
שתי דרכים להתמודד עם אמוציות:
1. התמודדות ממוקדת בעיה - שינוי המצב בעולם
2. התמודדות ממוקדת אמוציה - שינוי החוויה הפנימית שלי
התיאוריה של ג’יימס גרוס
(תגובה לרגש)
התיאוריה מתארת אסטרטגיה של ויסות
אמוציה בצורה יעילה על גבי ציר זמן
בחירת מצב - להתחמק או להישאר
שינוי מצב - לתקן/לא לתקן
הפניית קשב - לחשוב על משהו אחר/ להקשיב
מתן משמעות - לבחור את המשמעות הניתנת לסיטואציה
תגובות - לבחור האם להגיב לאמוציה או שלא
ויסות אמוציה
לא בהכרח הפחתה של האמוציה, אלא התאמה של העוצמה שאותה נרצה לחוש.יכול להיות הפחתה, הגברת האמוציה או שימור מצב הרוח לאחר חוויה חיובית.
כמו בקופה ראשית שפרנקו רוצה להיות עצבני כדי להחליף את התנור ספירלה.
חוויה רגשית מודעת feeling
הרכיב הקוגניטיבי המודע של האמוציה, החוויה שניתן לדווח עליה, היכולת להגיד “אני מרגיש”.
למה משמשת החוויה המודעת של האמוציה
.תכנון וקבלת החלטות 1.
.החלטה על ויסות אמוציה
.לשיים את הרגש ולתקשר אותו לאחרים
להיזכר ולעבד את החוויה הרגשית לאחר האירוע.
התיאוריה של ג’יימס ולאנגה (החוויה המודעת של האמוציה)
החוויה מגיעה בעקבות השינויים הגופניים,
אנו מפרשים את העוררות הפיזיולוגית.
המודעות נוצרת מתוך זיהוי של דפוס של עוררות פיזיולוגית והסקה לגבי האמוציה שאותה חווים. התיאוריה מתבססת על כך שיש דפוס שונה של עוררות לאמוציות נפרדות.
התיאוריה של קאנון ובארד (החוויה המודעת של האמוציה)
החוויה המודעת והעוררות הפיזיולוגית הן בלתי תלויות זו בזו, מתרחשות במקביל. הטענה היא שהעוררות הפיזיולוגית לא מספיק אינפורמטיבית ומגוונת על מנת לספק מידע על האמוציה אותה חווים, ולכן יכולה להתפתח חוויה מודעת לאמוציה גם ללא תלות בעוררות הפיזיולוגית.
התיאוריה של שכטר וזינגר (החוויה המודעת של האמוציה)
העוררות הפיזיולוגית לא מובחנת. החוויה המודעת נוצרת מתוך הפרשנות של המצב והפרשנות של העוררות. אנחנו מעריכים את המצב כדי לפרש את העוררות.