בחינת היפותזות באקולוגיה התנהגותית Flashcards
(44 cards)
הגדר הגישה ההשוואתית
The Comparative Approach
לערוך השוואות בין מינים ובפרט בין מינים בעלי אותה תכונה ברמה גבוהה ולבדוק האם זה בקורלציה עם תכונה נוספת –
לדוגמה לקחת רק שחפים שהם מקננים בקרקע ולבדוק האם הם גבוהים בתכונות של לקיחת קליפות ביצים רחוק מהקן + סיכויי טריפה שלהם יורדים.
הגדר אקולוגיה התנהגותית
התנהגות שקשורה לאקולוגיה, שבאה כפתרון
לאקולוגיה מסויימת.
האם התנהגות הינה מפוזרת באקראי?
לא
התנהגות אינה מפוזרת באקראי – היא קשורה לאקולוגיות מסויימות,
אבל רבות מטבלאות המתאם אינן מאפשרות להתקדם במחקר הלאה
עשים עם דוגמת עיניים על הכנפיים
מהן ההשערות?
- יש שונות מורשת בהתנהגות
- ההתנהגות היא אדפטיבית
עשים עם דוגמת עיניים על הכנפיים
מהן ההיפותזות?
- ההתנהגות מבריחה טורפים
- היפותזות חלופיות, למשל- הבריחה היא האקט המרכזי והדגם בכלל נועד לחיזור
מהן שיטות מחקר שונות הקיימות באקולוגיה?
- הגישה ההשוואתית-
The Comparative Approach - הגישה הניסויית-
The Experimental Approach - מודלים תיאורטיים-
הצלחה פירושה הגדלת הפיטנס.
וכעת נותרה השאלה כיצד למדוד את הפיטנס (שרידות? אנרגיה? רבייה? פיטנס של הפרט/הגן/הקבוצה?)
על פי הגישה ההשוואתית, מה ניתן להסיק מהשוואה של הדיק-דיק לבופאלו?
(שני פרסתנים אפריקאיים, הראשון קטנטן וחי בקבוצות קטנות ביער, השני עצום וחי בעדרים ענקיים בסוואנה הפתוחה)
לכאורה אפשר לספר סיפור יפה- האם הם ניזונים מסוג האוכל שיש בסביבה שלהם כי הם מוכרחים לחיות שם בהתאם לצורת החיים החברתיים שלהם (ביער עדיף להתחבא לבד, בסוואנה עדיף להסתדר בעדר גדול).
אך אפשר גם להפוך את זה ולומר שהם חיים ביער בגלל שהם ניזונים מהצמחייה בו (וכן הבופאלו בסוואנה).
כלומר קשה להצביע על הסיבה ועל התוצאה באדפטציות האקולוגיות של מין.
מה ההבדלים בין השחף
(black headed gull)
לעומת השחף האחר
(kittiwake)?
מקרה נוסף הוא של השחף
(black headed gull),
שמקנן על הקרקע וביציו וגוזליו מוסווים, לעומת השחף
(kittiwake),
שמקנן על מצוקים וביציו וגוזליו לא מוסווים.
הראשון מסיר את קליפות הביצים של גוזליו מהקן וכן ידוע כמין אגרסיבי- המתגודד על טורפים. השני (המקנן במצוקים), לא מסיר קליפות ביצים מהקן ולא מתגודד על טורפים.
השאלה האם ההתנהגויות הללו התפתחו בהתאם לאקולוגיה של המין או הפוך (שוכן קרקע => אגרסיבי ומסיר קליפות, או: אגרסיבי ומסיר קליפות => שוכן קרקע).
מהו הרציונל של הגישה ההשוואתית ?
הרציונל של הגישה ההשוואתית הוא שיחסים בין התנהגות לאקולוגיה מצביעים על כך שההתנהגות היא זו שהתפתחה בהתאם לאקולוגיה (ולא הפוך). מאחר ודפוס לא רנדומלי לא יכול להיות מוסבר ע”י סחיפה גנטית רנדומלית, אלא רק ע”י ברירה היוצרת אדפטציות.
אקולוגיה -> התנהגות
מה מספק עדויות חזקות לברירה ואדפטציה?
דפוסים בעלי סטטיסטיקה מובהקת
במבט על התנהגות הסרת קליפות הביצים מהקן, אפשר לנתח סטטיסטית את אחוזי ההצלחה של תוצאת ההתנהגות המשוערת- למנוע זיהוי של הקן ע”י טורפים (המחפשים את הקן ע”י חיפוש קליפות). לכאורה, אם נראה שרמות הטריפה נמוכות באופן משמעותי נוכל לומר שאכן הסיבה להתפתחות ההתנהגות היא כמו ששיערנו.
מה הבעיה בכך?
אך הבעיה שלמינים שונים יכולה להיות אבולוציה שונה, והיסטוריה שונה של המין, למשל, אחד השחפים התפתח להיות מקנן קרקע והשני התפתח להיות מקנן מצוקים, אז ההתנהגות יכולה להתפתח במקרה אצל אחד מהם ולא אצל השני, בלי קשר לאקולוגיה השונה שלהם.
מהם הההבדלים הפילוגנטיים?
הבדלים בעץ האבולוציוני
למשל, האם ההתנהגות קיימת רק במשפחה של אחד המינים או אכן קיימת בשניהם ואז אפשר להראות שהיא התפתחה באחד ואכן זה בעל משמעות אבולוציונית שהיא לא התפתחה בשני.
אפשר לראות שאמנם יש סנוניות ושחפים שלא מתגודדים, אך הם החריגים במשפחות שלהם וביניהם אין קשר גנטי מספיק קרוב שכולל את היעדר התכונה (או הימצאות התכונה של לא להתגודד)
מה ניתן להסיק מכך?
אי אפשר לומר שיש קרבה סטטיסטית בהתפתחות ההתנהגות הזאת אצל המינים השונים הללו.
בעל חיים מדבריים הם שחורים.
מה יש לעשות על מנת להוכיח שיש לתכונה זו ביסוס אבולוציוני?
על מנת להוכיח שיש לתכונה זו ביסוס אבולוציוני, יש להדגים אותה על פני מינים רבים, הרחוקים זה מזה, כמו חרקים, פרוקי רגליים, יונקים. כך משתמשים בגישה המשווה על מנת לבסס טיעון כזה.
מהו אחד השימושים הנפוצים בגישה המשווה ?
המתודה של הניגודיות העצמאית
(the independent contrast),
בה הרעיון הוא למצוא קורלציה.
מה ההבדל בין השירה של החרגולן המנומר
(Locustella naevia)
וקנית הביצות
(Acrocephallus palustris)?
השירה כנראה תופסת מקום ייחודי במוח שגורם להבדל בין השירה המשעממת והחדגונית של החרגולן המנומר, לעומת שירתה היפה והמורכבת של קנית הביצות.
לחרגולן המנומר
(Locustella naevia)
יש שירה מאוד פשוטה- תו אחד חוזרני. ולקנית הביצות (Acrocephallus palustris)
יש שירה מורכבת מאוד- מגוון תווים, עד כמאה צלילים שונים.
דוגמא נוספת לגישה המשווה אפשר למצוא בשירה של סבכיים (חרגולן מנומר וקנית הביצות)
במחקר השוו את המרכז הווקלי של הציפור במוח ואת הווליום בו הן יכולות לשיר. לקחו בחשבון את ההבדל בגודל (בוודאי שלציפור גדולה יותר יהיה מוח גדול יותר וכך מרכז ווקלי גדול יותר)
מה מצאו?
הראו קורלציה יפה בקונטרסט של התכונות
איפה מתודת הקונטרסט העצמאי לא תעבוד?
רואים שכל פעם שתכונה
B
גבוהה יותר, תכונה
A
גבוהה יותר. זה נראה שיש קורלציה, אך שימוש במתודת הקונטרסט העצמאי תראה לנו שההפרש בניגודיות קבוע (4 ו- 2), אין בה שום שונות כלל, אז אי אפשר להשתמש במתודה!
זו כמובן דוגמא מוקצנת, אך צריך לשים לב לשונות בקונטרסט לפני שמשתמשים במתודה הזאת.
הגדר מיני ציפורי שיר שהם
“close ended learners”
יכולים ללמוד סוג שירה מסוים בצעירותם ולא ללמוד עוד בהמשך חייהם
הגדר מיני ציפורי שיר שהם
“open ended learners”
יכולים להמשיך ללמוד כל חייהם רפרטוארים שונים של שירה.
מה הראו במחקר עבור המינים ה”פתוחים ללמידה” נוספת?
(ציפורי שירה)
הראו במחקר שעבור המינים ה”פתוחים ללמידה” נוספת, נקבות מעדיפות זכר עם רפרטואר גדול יותר של שירה. כלומר, לכאורה התכונה של היכולת ללמוד עוד שירה השפיעה על התכונה של העדפת בן הזוג ששר יותר.
נמצא פקטור של קרבה פילוגנטית
היחס בין גודל גוף לעומת גודל אשכים הוא הפוך בין גורילות לשימפנזים- הגורילות קטנים יותר בגודל הגוף, אך האשכים שלהם יחסית לגוף, קטנים יותר לעומת השימפנזים
מהי סיבה אפשרית לכך?
. Harcourt
הראה (1981) שעובדה זו קשורה להתנהגות של השימפנזים, אשר אצלם, הזכרים כולם יכולים להזדווג עם נקבה מיוחמת ולכן יש יתרון לזכר עם הרבה זרע (ואשכים גדולים)= יש לו יותר סיכוי להפרות את הנקבה.
לאחר ערעורים על המתודות של Harcourt,
מאחר והוא עשה את המחקר הזה לפני שהיו כלים לבקרה פילוגנטית על המודלים, הוא שחזר את המחקר (1995) על 58 מיני יונקים שונים
מה הוא מצא?
שבכל 7 הזוגות של המינים שצימד, כשהרבייה היא מכמה זכרים המזדווגים עם נקבה- האשכים גדולים יותר ביחס לגודל הגוף לעומת המינים בהם הנקבה מזדווגת עם זכר אחד.
מהו המקרה הפשוט על פי הגישה ההשוואתית?
המקרה הפשוט הוא שההתנהגות מותאמת אל האקולוגיה.
למשל, אם האקולוגיה של המין כוללת טורפים, הוא יטה להסתיר את הקן. וכן, כשהמזון מפוזר- הציפור תהיה להקתית. וכשהמזון בפאצ’ים קטנים- הציפור תיטה להיות טריטוריאלית. הראו שכשמפזרים ערימות מזון, אפשר לשנות להקה לפרטים המתנהגים בטריטוריאליות (מגרשים זה את זה מפאצ’ים של מזון במקום לעזור זה לזה).
