היבטים כלכליים וחשבונאיים בניהול מלכ"רים Flashcards
מה ההבדל בין עמותה לעסק?
עסק= רווח והפסד
עמותה= עודף וגרעון.
בעמותה אין בעלות ואין קניין אבל יש את זכות הניהול.
הכנסות בעמותה לא יציבות לעומת המגזר בעסקי ובנויות בעיקר על תרומות ומענקים. ישנן הכנסות עצמיות אך הן נועדות נטו לכיסוי הפעילות ולא לרווח אישי. הצד החברתי חזק מהעסקי
גיוס הון:
לעמותה מותר לקבל הלוואה. בנקים בדר”כ נמנעים מלתת הלוואות כדי לא להיתפס כאנשים רעים במידה העמותה לא מצליחה להחזיר את החוב, ומצד שני אנשים בעמותה גם נמנעים מלקחת הלוואה כי הם לא רוצים לחתום על ערבות אישית עבור העמותה.
גרעון תפעולי- העמותה מפסידה על הפעילות שלה (לדוגמא העלות האמתית של חוג במתנ”ס הוא 300 אך הוא מסובסד על ידי המתנ”ס והתושבים משלמים עליו רק 100). היא ממנת את הגרעון דרך תרומות והקצבות
מה ההגדרה של מלכ”ר?
מלכ”ר- חבר בני אדם, מאוגד או לא מאוגד, אשר מתאפיין בתכונות אלה:
א. פועל להשגת מטרה ציבורית שאינה מכוונת להשגת רווחים.
ב. נכסיו והכנסותיו משמשים לקידום מטרות ציבוריות
ג. חלק מהותי מהכנסותיו מתקבל שלא עבור מתן טובות הנראה לגופים המשלמים.
ד. רווחיו אינם ניתנים לחלוקה לחבריו
מהו המגזר השלישי?
שם כולל המבדיל בין המגזר הציבורי והעסקי לשאר ארגוני המתנדבים- מלכ”רים. כל חוק משתמש במונחים אחרים כלפי המגזר השלישי: מלכ”ר, עמותה, מוסד ציבורי, חל”צ (חברה לתועלת הציבור).
נתונים על המגזר השלישי:
לארגוני החברה האזרחית משקל חשוב במשק הישראלי והם ממלאים בו תפקידים מרכזיים.
במונחים כלכליים וביחס לגודל האוכלוסייה, המגזר השלישי בישראל הוא מהגדולים בעולם.
· עד היום תוצר המלכ”רים מהווה 5.5% מהתוצר המקומי הגולמי בשנת 2019.
ישנם ארבעה מקורות מימון עיקריים לעמותות:
· העברות ממשלה 50.7%
· מכירת שירותים לממשלה ולמגזר פרטי 33.3%
· תרומות ממשקי בית, עסקים ומלכ”רים בישראל 7%
· תרומות מחו”ל 7.2%
· עסקים והכנסות אחרות 1.8%
מהם תחומי הפעילות של המגזר השלישי?
תרבות וספורט, חינוך ומחקר, בריאות, רווחה, איכות הסביבה, שיכון ופיתוח, פוליטיקה וסנגור, פילנתרופיה והתנדבות, ארגונים בינלאומיים, דת, איגודים מקצועיים.
מהם 3 המאפיינים העיקריים של המגזר השלישי?
א. ארגון פורמלי
ב. נפרד ממערכת המדינה
ג. אסור לו לחלק רווחים- מה שמבדיל בין המגזר השלישי לעסקי
מהו עסק חברתי?
מכונה גם המגזר הרביעי. ארגון בעל מטרות חברתיות העושה שימוש באסטרטגיות עסקיות על מנת להשיגן. למעשה זה עסק שמתקיים על בסיס עסקי כלכלי, אך העסקים חוזרים לעסק ולא לבעלי המניות על מנת להגדיל את ההשפעה החברתית.
מהם שלושת המאפיינים של עסק חברתי?
א. המטרות הן חברתיות, הן הסיבות להקמת הארגון והצלחת הארגון נבחנת ביכולת להשיגן.
ב. הדרך של עסקים חברתיים להשיג מטרות חברתיות באמצעות מערך עסקי
ג. הפעילות העסקית שוות ערך להיבט החברתי
מהם סוגי המגזר השלישי/רביעי שיש?
א. המגזר השלישי- הארגונים במגזר זה פועלים להשגת מטרות חברתיות אבל מבססים את פעילותם בעיקר על מקורות מימון פילנתרופיים ו/או ציבוריים.
ב. אחריות חברתית- ארגונים עסקיים המשקיעים חלק מהרווחים שלהם בנושאים חברתיים בצורות שונות במסגרת ‘אחריות חברתית של עסקים’, פעילות שהיא פילנתרופית במהותה וחיצונית לפעילות הליבה של העסק.
ג. פעילות עסקית במסגרת העמותה- עמותות או ארגון מהמגזר השלישי המפעיל מיזם עסקי שאינו קשור לפעילות הליבה של הארגון כגון הפעלת חנייה שמטרתו להוסיף משאבים לתקציב הארגון. פעולה זו אינה מחייבת הכנסת הפרדיגמה העסקית לפעילות הליבה של הארגון.
ד. אלכ”רים מסחריים- כגון אוניברסיטאות, בתי חולים, תיאטרות.. הגובים תשלום עבור שירותיהם אבל מכיוון שהם מספקים שירותים “כמו ציבוריים” הם מסובסדים ממקורות ציבוריים.
ה. מגזר רביעי/ עסק חברתי- מטרות חברתיות הן הסיבות להקמתו והדרך של העסק להשיג מטרות אלו הוא באמצעות המערך העסקי.
מה השלבים בהקמת עמותה?
שלב ראשון- רישום ברשם העמותות בשם שונה מעמותה קיימת ושלא דומה לשם של עמותה אחרת. הצהרה על מי מקימה העמותה (מס הכנסה ידרוש שבעה אנשים). בנוסף, בשלב זה רשם העמותות העמותה בהתהוות תצהיר על מטרותיה וכיצד היא הולכת לקדם אותם. העמותה תצטרך לפעול רק לפי מטרותיה. במרשם העמותות מקבלים מספר עמותה ותעודת רישום עמותה.
שלב שני- מס ערך מוסף- סיווג כמלכ”ר
שלב שלישי- רשות המיסים. במידה והעמותה מעסיקה עובדים צריך לפתוח גם תיק ניכויים. מרשות המיסים מקבלים תעודת מלכ”ר
מהו תאגיד?
תאגיד הוגדר בסעיף 3 לחוק הפרשנות ,התשמ”א -1981 “גוף משפטי, כשר לחיובים, לזכויות ולפעולות משפטיות” .
אהרון ברק הגדיר תאגיד “ תופעה משפטית שאינה בן אדם, שהדין מכיר בזכויות וחובות משלה ,הנבדלות מהזכויות ומהחובות של אלה המרכיבים אותה “.
* יש תאגידים המוקמים על פי חקיקה מיוחדת כגון:
חברה לפי חוק החברות, עמותה לפי חוק העמותות, אגודה שיתופית על פי פקודת השיתופיות
יש תאגידים הנוצרים מכוח חוק המסדיר את פעולתן כגון: רשות השידור, רשות הנמלים, רשויות מקומיות.
עמותה היא תאגיד היות שזאת יישות משפטית נפרדת מחבריה ולא ניתן לדוגמא לתבוע אותם.
אילו סוגי תאגיד יש בעולם החברתי?
חברתי- עמותה וחל”צ מוגדרים כמלכ”ר. בנוסף יש אגודה שיתופית ורשות מקומית
מה ההגדרה החוקית לעמותה?
בסעיף 1 לחוק העמותות התש”ס- 19080 נקבע:
שני בני אדם או יותר החפצים להתאגד כתאגיד למטרה חוקית שאינה מכוונת לחלוקת רווחים בין חבריו, רשאים לייסד עמותה, העמותה תיכון עם רישומה בפנקס העמותות.
מהם שלושת המאפיינים העיקרים של עמותה?
א. איסור על חלוקת רווחים (כלומר אתה לא עסק)
ב. פועלת אך ורק במסגרת המטרות שאושרו לעמותה.
ג. החברות בעמותה היא אישית ואין אפשרות להעביר לאחר. בשונה מגופים המאוגדים כחברות עסקיות, אין לחבר עמותה זכות קניינית בעמותה(לעומת מחזיקי מניה).
מהו תקנון העמותה?
תקנון= הסכם, חוזה משפטי בין חברי העמותה. נהלים זה לא תקנון, נהלים זה הוראות לעבודה. תקנון זה אם מפטרים עובד אז איך, מתי מתאספים, מדברים על המהות, על איך מצרפים חבר בעמותה, האם כל שנה בוחרים וועד מנהל?
לכל עמותה חייב להיות תקנון בהתאם לסעיף (9) לחוק העמותות נקבע
לכל עמותה יהיה תקנון כמפורט בפרק זה, דין התקנון כדין חוזה בין העמותה לבין חבריה ובינם לבין עצמם
תקנון הוא מסמך בו מוצאות את דרכי פעולתם של הגופים השונים במסגרת העמותה, מערכת היחסים בין חבר העמותה לעמותה ובין חברי העמותה לבין עצמם
למה תקנון העמותה כפוף?
א. התקנון כפוף לחוק חוזים- דין התקנון כדין חוזה. המשמעות היא שאם תוכנו של התקנון הוא בלתי חוקי, בלתי מוסרי או סותר את תקנות הציבור- התקנון יהיה בטל.
ב. התקנון כפוף לחוק העמותות- החוק קובע הוראות שאין לסטות מהן. הוראות בתקנון הסוטה מהוראות אלה- בטל.
אלו שני סוגי תקנון יש?
תקנון מצוי- כל עמותה מקבלת המלצה לאמץ את התקנון המצוי שמכיל את כל הבסיס שתקנון צריך. הרבה עמותות מאמצות את המצוי ומוסיפות עליו.
תקנון רשום- מביאים יועץ משפטי וכותבים תקנון אך רשם העמותות חייב לאשר אותו. אם הוא לא אושר על ידי הרשם אין לו תוקף משפטי.
מהם מוסדות החובה בעמותה?
לשון החוק:
א. לכל עמותה תהיה אסיפה כללית, וועדת ביקורת, ויכול שיהיו לה מוסדות נוספים כאמור בתקנונה.
ב. האסיפה הכללית רשאית להחליט כי המקום ועדת ביקורת ימונה רואה חשבון.
ג. עמותה שמחזורה השנתי עולה על 947,039 בשנה חייב למנות רואה חשבון.
מוסדות חובה:
א. אסיפה כללית
ב. ועד מנהל
*ג. ועדת ביקורת
ד. רואה חשבון מבקר
(בהתאם למחזור השנתי)
מהי אסיפה כללית?
גוף הכולל את כל חברי עמותה. חברי העמותה הם הראשונים שהקימו את העמותה והם נקראים המייסדים. וכן כל מי שפנה לעמותה בבקשה להתקבל כחבר והתקבל ע”י גוף המוסמך לכך על פי תקנון העמותה, למעט אלו שחברותם הופסקה. כשאנו מתכנסים יחד אנו נקראים אסיפה כללית. אם אתה רוצה לקבל החלטה זה מתנהל באסיפה הכללית: שם העמותה, קבלת חבר, תקנון. כל שינוי חייב לעבור דרך האסיפה הכללית. זה לא דירקטוריון כי דירקטוריון אחראי על ניהול שוטף. המינימום חייב להיות 7 חברים. בה מתקבלות החלטות על המהות. מתוכו בוחרים את הועד המנהל.
מי יכול להיות חבר עמותה?
אדם שמלאו לו 17 שנים וכל תאגיד, בין שהם אזרחי ישראל ובין אם לא. הפסקת חברות בעמותה יכולה להיות בפטירת החבר, התפטרותו או בהוצאתו מהעמותה בהתאם להוראות התקנון.
אילו סוגי אסיפה כללית יש ומתי מכנסים אותן?
א. אסיפה כללית רגילה- המועדים לכינוס האסיפה לא נקבעה בחוק, ונקבעים בתקנון העמותה. עם זאת, החוק קובע שאסיפה כללית חייבת להתקיים לפחות פעם בשנה על מנת לאשר את הדוחות הכספיים של העמותה. בתקנון המצוי ישנה חובה להודיע על האסיפה לפחות עשרה ימים מראש.
אסיפה כללית שלא מן המניין- הוועד רשאי להחליט על כינוס אסיפה כללית שלא מן המניין. זאת בנוסף לשיקול הדעת הנתון בידי הועד בדבר הצורך בכינוס אסיפה כללית שלא מן המניין. החוק קובע כי כינוס ועדה כזאת מחויב במידה ונתקבלה דרישה בכתב מ: ועדת הביקורת/ הגוף המבקר(רואה חשבון מבקר)/ עשירית מכל חברי העמותה. לעיתים ישנו מקרה חריג שבו לא צריך לחכות שנה לדוגמא התפטרות כל חברי הועד המנהל או מצב כלכלי ירוד בעמותה.
מהן סמכויות האסיפה הכללית?
א.קביעת מספר חברי הועד המנהל ובחירת הועד.
ב. בחירת ועדת ביקורת או גוף מבקר
ג. בחירת רואה חשבון בעמותה החייבת למנות רואה חשבון.
ד. אישור דוחות כספים שנתיים
ה. קבלת החלטות בדבר שינוי התקנון, מטרות או שם העמותה.
ו. אישור גמול לחברי הועד או ועדת הביקורת בגין תפקידם.
ז. סמכות להעביר בכל עת את הועד או חבר ועד מכוהנתו (מלבד ועדת ביקורת)
מהן סמכויות הועד המנהל?
הועד ינהל את ענייני העמותה ובידיו תהיה כל סמכות שלא נתייחדה בחוק זה או בתקנון לאסיפה הכללית או למוסד אחר ממוסדות העמותה.
הועד הוא למעשה הגוף העליון בעמותה, ניהול העמותה מסור בידיו.
מהם הסייגים לכהונה של חברי הועד המנהל?
לא יכהן אדם בעת ובעונה אחת כחבר הועד וכחבר ועדת הביקורת או הגוף המבקר.
בנוסף, אסור שיהיו יותר מ2 קרובי משפחה ובני זוג בועד המנהל!
מהו פנקס חברי הוועד?
סעיף 29 לחוק העמותות קובע:
עמותה חייבת לנהל פנקס חברי הועד ולרשום בו שמו של כל אחד מהם
מענו
מספר זהותו
תאריך תחילת כהונתו ותאריך פקיעתה.
מי פסול לכהונה כחבר ועד מנהל וועדת ביקורת?
על פי סעיף 33 לחוק העמותות:
לא יכהן כחבר הועד או כחבר ועדת ביקורת:
א. מי שאינו חבר העמותה
ב. מי שנותן שירותים לעמותה בשכר
ג. קטין או מי שהוכרז פסול-דין או פושט רגל
ד. מי שהורשע בפסק דין סופי או בעבירה אחרת שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון.
מהם סמכויות ותפקידי הועד המנהל?
א. קביעת תוכניות העבודה של העמותה, עקרונות למימון הפעילות וסדרי עדיפויות בין אפשרויות הפעולה השונות.
ב. לקבוע דרכי פעולה ספציפיות לביצוע מטרות העמותה.
ג. להמליץ לאסיפה הכללית על מסגרת תקציב שנתי, לעקוב אחר מצבה הכספי של העמותה ולקבוע את מסגרת האשראי שהעמותה רשאית ליטול.
ד. למנות ולפטר מנכ”ל, אם קיים, וכן למנות ולפטר עובדים בכירים אחרים בעמותה
ה. לפקח על העובדים הבכירים בעמותה.
ו. לקבוע את המבנה הארגוני של העמותה ואת מדיניות השכר והתשלומים
ז. לכנס אסיפות כלליות מן המניין ושלא מן מהניין
ח. לערוך את הדוחות הכספיים של העמותה
ט. לדווח לאסיפה הכללית על מצב ענייני העמותה
י. לדון, להחליט ולפעול בכל ענייני העמותה כפי שימצא לנכון.
מהי האחריות של חברי הועד המנהל?
על חברי הוועד מוטלת אחריות “לפעול לטובת העמותה ומטרותיה בהתאם לתקנון ולאסיפה הכללית”. (סעיף 27 חוק העמותות)
· בהתאם לפסיקת בית משפט על חברי הוועד מוטלת חובת אמון, זהירות, מיומנות. ביצוע פעולות המשרתות את האינטרסים של העמותה ולא אינטרסים אישיים.
· על חברי הוועד לבצע את תפקידם בזהירות כדי שלא ייפגעו נכסים של העמותה או אינטרסים שלה. עליהם להתעדכן במצב הפיננסי של העמותה כדי להימנע מיצירת גירעונות שיסכנו את החוסן הכלכלי של העמותה. במקרים קיצוניים, של פעולות חבר ועד תוך רשלנות חמורה, ייתכן כי חבר הוועד יחויב על-ידי בית המשפט לשאת באופן אישי בנזקי העמותה.
· על אדם הרוצה לכהן כחבר ועד להיות בעל מיומנות בענייני העמותה וכשרונות המתאימים לצורך תפקיד זה.
**חבר ועד מנהל לא חייב להיות בקיא בכל התחומים אבל יש לו אחריות גדולה ולכן כדאי ללכת לקבל חוות דעת המלצות ולעשות בדיקה מעמיקה. כדאי שיהיה אדם עם ניסיון ורקע שלא יעשה מה שמנכ”ל מבקש בלי לבדוק.
מה זה מורשי חתימה ומה תפקידם?
מורשי חתימה: אנשים שמחייבים את הארגון ברגע שחתמו על מסמך, מחייבים את הארגון.
· על הוועד להסמיך שניים או יותר מחבריו לחתום בשם העמותה על מסמכים שיחייבו אותה.
· בתקנון המצוי של רשם העמותות כתוב שמורשי חתימה יהיו מהוועד המנהל וחייבים מינימום שיהיה שני מורשי חתימה ביחד (יבקרו אחד את השני). אפשר לשנות את התקנון כדי שאחד יהיה מהועד המנהל והשני יהיה חבר עמותה בתפקיד אחר. חבר עמותה רשאי להיות מורשה חתימה, המנכ”ל רשאי להיות מורשה חתימה.
על אילו ניגודי עניינים החוק אוסר בתוך עמותה?
לא ישולם שכר מעל 10% מסך השכר לקרובי משפחה.
מספר קרובי המשפחה המועסקים לא ייעלה על 10%.
· רוב חברי הועד לא יהיו קרובי משפחה
· אדם המועסק ע”י אחד מחברי הועד לא יכהן כחבר ועדת ביקורת
בנוסף,
בחברה ניתן לבחור ועד מנהל שאינו מתוך האסיפה הכללית ואילו בעמותות הדבר איננו אפשרי, הדירקטוריון חייב להיות מבין חברי האסיפה הכללית. המנכ”ל כפוף לוועד המנהל מבחינה משפטית. הועד המנהל הוא הממנה את המנכ”ל אך לעתים כיוון שהוא הגוף הביצועי, הוא יכול “להשתלט” על העמותה. בעיקרון המנכ”ל יכול לקבוע את השכר של העובדים בארגון אך לא את השכר שלו- חלק מסמכויותיו. עם זאת, רשם העמותות טוען כי מאחר ששכר זה עניין דיי מהותי בעמותה (בעמותה גדולה כאשר מעל 70% מההוצאות הן על שכר), אם המנכ”ל הוא זה שקובע את השכר, הוועד המנהל יאבד מכוחו. לכן, בחלק מהעמותות מקימים ועדת שכר.
מה הצורך בביקורת?
- טעות
- הנאה או תרמית
אילו שני סוגי הונאות בתאגיד ישנן?
א. הונאות בתאגיד- מבוצעות ע”י גורמים בארגון ופוגעים במצבו הכספי. לדוגמא: מעילה, גניבת מזומנים, סחורה, מחיקת חובות, העברת מידע פנימי וכו’
ב. הונאות והנהלה- מבוצעות ע”י גורמים בכירים בארגון לטובת עצמו כביכול ומכוונת כלפי גורמי חוץ: מוסדות פיננסיים, תורמים, רשויות מס, משקיעים וכו’. לדוג’ דיווחים כוזבים בדוחות הכספיים, מתן מידע כוזב
ההנהלה יכולה לעשות את זה האמצעות ניהול רווחים וייפוי דוחות כספיים:
ניהול רווחים: גורם לכך שהדוחות הכספיים לא משקפים נכונה את התוצאות של ניהול העסק, אלא את התוצאות החשבונאיות הרצויות למנהלים. בכך נפגעת יכולת הציבור לשפוט ולהעריך את ביצועי ההנהלה, ולהעריך את הסיכונים והסיכויים הכרוכים במניות הישות.
ייפוי דוחות כספיים: מצב בו הובלת הארגון או מי מעובדיו מבצע פעולה, מתוך כוונה להציג את מצבו של הארגון בצורה כוזבת.
מה באופי הפעילות והמבנה הארגוני בעמותות יוצרים חשיפה מוגברת למעילה ואי סדרים?
א. הכנסות העמותה מתקבלות לרוב מתורמים ולעיתים ללא קשר לפעילות העמותה. לעתים עובדה זו מפחיתה את הרגישות לשמירת הנכסים
ב. במקרים רבים הקשר בין התורמים לעמותה אינו מתמשך והם אינם מפקחים על השימוש בכספם.
ג. העמותה אינה נמדדת בערכים של רווח והפסד ולכן הפיקוח על ההוצאות ושמירת הנכסים פחות הדוקים.
ד. חלק מכוח האדם בעמותה פועל בהתנדבות. . ההנחה שמתנדבים פועלים בתום לב גומרים לפיקוח רופף וחוסר בקרה.
מה יכול למנוע ולחשוף הונאות ולשמור על נוהל תקין?
יש פיקוח ודיווח כפוי ודיווח רצוני.
גופי הביקורת:
א. ועדת ביקורת או גוף מבקר
ב. מבקר פנימי
ג. רואה חשבון מבקר חיצוני
מהם כלל מנהל תקין ואיך הם מסייעים לשמור על העמותה מפני הונאות?
- כללי מנהל תקין: מהוום מנגנוני מניעה אשר שמירתם ואכיפתם מצמצמת את ההסתברות לאירועי שחיתות כמו גם מגבירה את הסיכוי להתנהלות המקדמת את האינטרס הציבורי.
דוגמאות לכללי מנהל תקין בעמותה:
1. כללי המכרזים- אין חובה למכרז בעמותה אז בעמותות מה שמחליף את זה, זה שלוש הצעות מחיר
2. כללי קבלת עובדים
3. הכללים למניעת ניגוד עניינים
4. חובת הרשות להתייחס באופן ענייני לממצאי מנגנוני הביקורת והבקרה
5. כללים להקצאת משאבי ציבור או ניהול כסף ציבורי
מהי ביקורת פנימית?
ההבדל בין בקרה וביקורת.
הביקורת הפנימית הנה כלי ניהולי.
מטרתה- לסייע למקבלי החלטות בארגון על ידי:
· בחינת יעילות והלימותן של הבקרות בארגון
· התרעה על הסיכונים העלולים לשבש א העבודה התקינה וחורגים ממנהל ציבורי תקין
מטרת הביקורת הפנימית היא בדיקת תקינות הארגון ושמירה על החוקים, נוהל תקין וטוהר מידות.
ביקורת פנימית ומבקר פנים
לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, הגדירה את מקצוע הביקורת הפנימית ,כלהלן :-
ביקורת פנימית הינה פעולה בלתי תלויה ואובייקטיבית של הבטחה וייעוץ, אשר מיועדת להוסיף ערך ולשפר את פעולות הארגון. היא מסייעת לארגון להשיג את מטרותיו בהבאת גישה שיטתית וממוסדת, לשם הערכה ושיפור האפקטיביות של תהליכי ניהול סיכונים, ברה פיקוח ושליטה .
הביקורת הפנימית בהגדרתה נערכת על פי התקנים המקצועיים לביקורת פנימית של לשכת המבקרים הפנימיים, אשר מטילים על הביקורת הפנימית חובות ותפקידים ייחודיים לה, של בדיקת תקינותם של פעולות הארגון מבחינת שמירה על החוקים, על הניהול התקין, על טוהר המידות ועל חסכון ויעילות.
מהו טוהר מידות?
טוהר מידות- מבחינה משפטית יש דברים שנחשבים כעבירה פלילית אך כדי להאשים אדם בעבירה פלילית צריך להציג רף גבוה. טוהר המידות מופיע בחוק רק בהקשרים של ביקורת ומקומו הבולט הוא בחוק מבקר המדינה, בו נדרש לבדוק אם הגופים המבוקרים על ידיו נהגו בטוהר המידות. הוא מתייחס לדברים שאינם עבירה פלילית אך שאינם נהוגים. “קלון מוסרי או סטיגמה שלילית חריפה אשר יכול שתיפול לגדר עבירה פלילית אך בכל מקרה היא כשלעצמה ראויה לגינוי.”
מהי ועדת הביקורת?
גוך נבחר על ידי ומתוך האסיפה הכללית של העמותה ותפקידו לשמור על המנהל התקין של העמותה ולהתריע בפני הועד המנהל על התנהלות חריגה או חשד להונאה.
אילו נושאים ועדת הביקורת יכולה לבדוק?
. 1 בדיקת תקינות פעולות העמותה בהתאם לחוק
2. בדיקת תקינות פעולות העמותה בכפוף לתקנונה
3. בדיקת פעולות מוסדות העמותה
4. בדיקת קיומם של נהלים ופעולה על פיהם.
5. ביקורת על הביצוע
6. דיון בדוחות ביקורת שנערכו על ידי גורמים אחרים כמו רשם העמותות, רו”ח וכו’.
7. דיון בתלונות- לרבות תלונות מהציבור מחברי העמותה או עובדיה
8. ועדת הביקורת תנהל מעקב אחרי תיקון ליקויים שעלו בדוחותיה.
9. חייבים להמליץ על אישור הדו”ח הכספי
מתי חובה להעסיק מבקר פנים?
נלקח מחברה ציבורית- חוק החברות קובע שאם המחזור גבוה מ10 מיליון חובה למנות מבקר פנים, מתוך זה אימצו את החוק רשם העמותות
מה היחסי גומלין בין המבקר הפנימי לועדת הביקורת?
- בתאגידים שאינן מאוגדים על פי חוק העמותות, ועדת הביקורת היא זרוע של הדירקטוריון, לפיכך אין קונפליקט מובנה ביחסי וועדת הביקורת והמבקר הפנימי. המבקר הפנימי הוא זרוע של הועד המנהל. זו מאשרת את תוכנית העבודה שלו עמה נועץ ואליה חובת דיווחו.
- לעומת זאת, בעמותות ועדת הביקורת היא זרוע של האסיפה הכללית ואילו מבקר הפנים הוא זרוע של הועד המנהל. בזאת קיים פוטנציאל של קונפליקט ואת הפתרון יש למצוא בתקנון העמותה, יש להגדיר מראש את היחסים והקשרים בין וועדת הביקורת לבין המבקר הפנימי.
המצב הרצוי הוא- ועדת ביקורת תאשר את תוכנית העבודה של המבקר הפנימי, תנחה אותו בעובדתו ותקבל את דוחותיו.
לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, ממליצה כי וועדת הביקורת תלווה ותנחה את עבודתו של המבקר הפנימי, כמו כן, ממליצה הלשכה שהמבקר הפנימי יגיש לאישורה את הביקורת וימסור לה דוחות תקופתיים, שוטפים ומיוחדים.
מהו ניהול סיכונים?
אחריותה של הנהלת הארגון ונושאי המשרה שבה. המטרה הינה לזהות, לכמת ולנהל סיכונים לצורך השגת היעדים של התאגיד.
ניהול סיכונים הוא תהליך מתמשך המתבצע כחלק מניהולו השוטף של הארגוןת ומטרתו לספק מידה סבירה של ביטחון למניעת התממשות הסיכונים.