הפיזיולוגיה של הנפרונים

Question 1

שלושת התהליכים הפיזיולוגיים בנפרונים

Answer 1

• filtration
• reabsorbtion
• secretion
• erine excretion
• למרות שתהליכים
  Secretion+ Reabsorption
  הם הפוכים אחד לשני הם יכולים לקרות במקביל בטובולי ובכלי הדם המקיפים אותו.

סינון חומרים אנדוגניים - אשלגן ואוראה – היחידים מהחומרים האנדוגניים העוברים את שלושת התהליכים. השאר עוברים אחד או שניים.

סינון חומרים אקסוגניים - כמו תרופות – חומרים המוכנסים אל הגוף – עוברים את שלושת התהליכים.

Question 2

glumerulus filtration

Answer 2

דם זורם דרך הגלומרולוס, פלזמה עוברת סינון דרך הנימים הגלומרלים לקפסולת באומן. באופן נורמלי, בערך 20 אחוז מהפלזמה שנכנסת לגלומרולוס עוברת בסינון. זהו השלב הראשוני ביצירת השתן. בממוצע, 125 מל של תסנין גלומרלי נוצר קולקטיבית כל דקה בכל הגלומרולי- כמות של 180 ליטר בכל יום. בהתחשב בזה שנפח הפלזמה בבוגר הוא 2.75 ליטר, זה אומר שהכליות מסננות את הפלזמה 65 פעמים כל יום.

קורה בגלומרולי, ומאפשר סינון של 180 ליטר ביממה, אך בסופו של דבר רק 1 ליטר חלק מאוד קטן באמת מופרש בשתן. נפח הפלסמה הוא 5 ליטר, כלומר, הפלסמה עוברת כל הזמן בכליות וכל הזמן מסתננת.

שטח הפנים של הקפילרות גדול מאוד ומאפשר סינון של כמות גדולה כזו של פלסמה. תסנין ראשוני זה מכיל מומסים קטנים ואינו כולל חלבונים ותאים.

הסינון קורה בגלל הלחץ המאוד גדול הנמצא בתוך הגלומורי.

Question 3

Tubular reabsorption-

Answer 3

כאשר התסנין עובר דרך הצינוריות, חומרים חשובים בעלי ערך חוזרים ל
peritubular capillary plasma.
המעבר הסלקטיבי של חומרים מתוך הצינורית לדם נקראת
tubular rebsorption.
חומרים שנספגו חזרה נישאים על ידי נימים למערכת הורידית ואז ללב. מתוך 180 ליטר של פזמה המסוננת בכל יום, 178.5 פלזמה בממוצע נספקת מחדש. ה1.5 ליטר המסוננים ממשיכים כשתן.

Question 4

Tubular secretion-

Answer 4

התהליך השלישי, הוא המעבר הסלקטיבי של חומרים מהנימים ללומן של הצינוריות. זה מספק נתיב שני בשביל חומרים להנס לצינוריות מהדם. רק 20 אחוז מהפלזמה שזורמת דרך הגלומרולוס מסוננת בקפסולה של באומן, שאר הדם זורם דרך הafferent artriole into the peritubular capillaries. מסלול זה מחלץ חומרים מ80 אחוז הפלזמה הלא מסוננת.

Question 5

התמונה הגדולה של התהליכים הכלייתים הבסיסים

Answer 5

סינון גלומרולרי הוא תהליך לא הבחנתי. (להוציא תאי דם וחלבוני פזלמה). כל החורמים בדם (מים, חומרי הזנה, אלקטרוליטים, תוצרי פסולת ועוד) נכנסים ללא הבחנה ךךומן הצינורי במהלך הסינון.

התהליכים הצינוריים הם הבחנתיים מאוד, ועובדים על התסנין על מנת להחזיר לדם נוזלים בהרכב ובנפח הנחוץ על מנת לשמור על סביבה פנימית יציבה.

החומרים הלא רצויים נותרים מאחור בתסנין, על מנת לסלק אותם בצורת שתן.

הכליות פועלות רק על הפלזמה, אבל הECF מורכב מפלזמה ומנוזל בין תאי. הנוזל הבין תאי הוא הסביבה הנוזלית הפנימית האמיתית של הגוף, בגלל שהוא הרכיב היחידי של הECF שבא במגע ישיר עם התאים.

יחד עם זאת, בגלל חילופים חושפיים בין הפלזמה לISF דרך קירות הנימים (למעט חלבוני הפלזמה), הרכבו של הנוזל הבין תאי משקף את הרכבו של הפלזמה. לכן, על ידי כך שהכליות פועלות על הפלזמה, הם משמרות את את הסביבה לתפקוד תאי אופטימלי.

Question 6

filtration

Question 7

נוזלים שעוברים סינון, חייבים לעבור דרך שלוש שכבות של הממברנה של הגלומרולוס

Answer 7

• The glomerular capillary wall
• The basement membrane
• The inner layer of bowmans capsule

יחד השכבות מתפקדות כמסננת מולקולרית שמונעת מעבר של תאי דם וחלבוני פלזמה, ומאפשר מעבר של מולקולות מים ומומסים של מוקלקולות קטנות

Question 8

The glomerular capillary wall –

Answer 8

• מורכבת משכבה אחת של תאי אנדותל. היא מחוררת על ידי הרבה נקבים שהופכים אותה לחדירה פי 100 למים ומומסים מאשר נימים בכל מקום אחר בגוף.
• המרווחים בין תאי האנדותל הם כ70 ננומטר
• לתאים שמרכיבים את הנימים יש חורים גם עליהם. (ולא רק בינהם.)

Question 9

אולטרה פילטרציה –.

Answer 9

תהליך הוצאת המים מכלי הדם לחלל הנפרון לקבלת תסנין ראשוני

Question 10

The basement membrane-

Answer 10

היא שכבה לא תאית ג’לטינית המורכבת מקולגן וגליקופרוטאין והיא בין הגלומרולוס וקפסולת באומן. הקולגן מספק יציבות והגליקופרוטאין מונע מעבר של חלבוני פלזמה קטנים (או שהחורים בנימים לא מספיק קטנים כדי לסנן) הודות לכך שהוא טעון שלילית ודוחה את אותם חלבונים. מכאן שחלבוני פלזמה לגמרי לא עוברים, וכמות קטנה מאחוז אחד של אלבומין בורח לתוך הקפסולה. החלבונים הקטנים שבחרו נאספים על ידי הצינורית הפרוקסמילית ועוברים תהליך שמפרק אותם לחומצות אמינו שחוזרות לדם.

Question 11

Proteinuria -

Answer 11

במחלות מסוימות (למשל בדלקת כליות) נוגדנים נקשרים לחלבונים בעלי המטען השלילי בממברנה הבזאלית ממסכים את המטען השלילי שלה ובכך מורידים את יכולת הסינון. לכן, יוצאים מהדם חלבונים לשתן

Question 12

The inner layer of bowmans capsule

Answer 12

• מורכבת מ
  podocytes,
  תאי אפיתל דמויי תמנון. יש להם התארכויות דמויות רגל, שלכל אחד מהם יש הרבה ענפים מהצד שהם התארכויות משניות

הרגל המשנית של פודוצייט אחד משתלב עם הרגל המשנית של פודוצייט סמוך באותם עוטפים את נים הגלומרול, בדומה לצורה שבה אנו משלבים אצבעות כאשר אנחנו מחזיקים כדור.

המרווחים הצרים בין החיבור של הרגליים המשניות, ידוע כfilration slits והם מספקים מעבר דרכם נוזלים יכולים לעזוב את הנימים הגלומרליים ולהכנס לתוך הלומן של קפסולת באומן. מכאן שהנתיה שמסנן חומרים דרך הממברנה הגלומרלית הוא חוץ תאי לחלוטין.

Question 13

הרכב התסנין הראשוני

Answer 13

היות וסינון הדם כרוך במעבר דרך שלושת השכבות, יעברו מהדם לחלל הנפרון המים וכל המומסים שקטנים מ 2nm.

התסנין הראשוני שמתקבל בתהליך זה, דומה בהרכבו לפלסמה, חוץ מחלבונים ומקרו מולקולות ותאים שאינם נכללים בו.

חומרים מסתננים - מים מסתננים הכי בקלות – כמעט 100%, גם נתרן, אוריאה ומולקולות שגודלן יחסית קטן. בגלומרולי הגלוקוז כן עובר סינון, אך לאחר מכן כל הכמות של הגלוקוז שהסתננה חוזרת לדם באמצעות תהליך הספיגה מחדש.

חומרים נחסמים - ההמוגלובין אמורה להסתנן על פי הגודל שלה, אבל בגלל המטען שלה היא לא מסתננת (ממחיש את החשיבות של ה-Basal Lamina).

לסיכום סינון גלומרולרי תלוי ב -

• גודל – מולקולות בעלות רדיוס קטן מ1.8nm יעברו בקלות. מולקולות גדולות מ3.6nm לא יעברו.
• מטען חשמלי – קטיונים מסתננים בקלות יותר מאניונים באותו רדיוס.

Question 14

הגורמים לסינון הגלומרלי

Question 15

בגלל שהגלומרולוס הוא מקבץ של נימים, אותם עקרונות של דינמיקת נוזלים בנימים תקפה, חוץ משני יוצאי דופן חשובים:

Answer 15

• נימי הגלומרולוס יותר חדירים מאשר נימים בכל מקום אחר, כך שיותר נוזלים מסוננים על לחץ נתון.
• איזון הכוחות מבעד לממברנה הגלומרולית היא כזאת שסינון מתרחש לכל אורך הנימים. (לעומת נימים, שם סינון מתרחש בחלק ההתחלתי של כלי הדם וספיגה מחדש מתרחשת לקראת סוף כלי הדם.)

Question 16

שלושת הגורמים:

Answer 16

• Glomerular capillary blood pressure- לחץ הידרוסטטי בנימיות
• Plasma colloid osmotic pressure- לחץ אוסמוטי
• Bowman capsule hydrostatic presuure- לחץ הידרוסטטי

Question 17

Glomerular capillary blood pressure-

Answer 17

הוא הלחץ ההידרוסטטי (של הנוזל) שמופעל על ידי הדם בתוך הנימים הגלומרלים. הוא תלוי בכיווץ הלב (מקור האנרגיה שמספק את הסינון הגלומרולי) ובהתנגדות לזרימת הדם על של העורקיקים הAפרנטים וEפרנטים. הלחץ הדם בנימים הגלומרוליםמוערך ב55 ממ כספית בממוצע, והוא גבוה יותר מלחץ הדם בנימים בכל מקום אחר בגוף.הסיבה ללחץ הגבוה הוא הקוטר הגדול של העורקיקים הAפרנטים לעומת הEפרנטים. בגלל שקצב הכניסה של הדם גבוה מקצב היציאה של הדם, הלחץ נשאר גבוה כתוצאה מהצטברות דם ב בנימים הגלומרולים. בגלל ההתנגדות הגבוהה המוצעת על ידי העורקיקים הEפרנטים, לחץ הדם בנימים הגלומרולים לא צונח לאורכם.

לחם דם זה נוטה לדחוף את הנוזלים החוצה לכיוון קפסולת באומן לכל אורך ה בנימים הגלומרולים, והוא הכח העיקרי התורם לסינון.

Question 18

Plasma colloid osmotic pressure-

Answer 18

כתוצאה מפיזור לא שווה של חלבוני הפלזמה מבין שני איזורי הפלזמה הגלומרולית. בגלל שחלבוני הממברנה לא יכולים לעבור סינון, הם נמצאים בנימים הגלומרולים אבל לא בקפסולת באומן. לפיכך, ריכוז המים גבוה יותר בקפסולת באומן מאשר בנימים הגלומרולים. הנטייה של מים לעבור על ידי אוסמוזה במורד מפל הריכוז שלו מקפסולת באומן לגלומרולוס מתנגדת לסינון. כח מתנגד זה הוא בממוצע 30 ממ כספית, שהוא גבוה במידה מעל נימים אחרים. (הוא גבוה כי יותר מים מסוננים מהדם הגלומרולי, כך שריכוז חלבוני הפלזמה גבוה יותר מאשר במקומות אחרים)

Question 19

Bowman capsule hydrostatic presuure-

Answer 19

הלחץ שמופעל על ידי הנוזל בחלק ההתחלתי של הצינורית, מוערך בכ15 ממ כספית. הלחץ הזה נוטה לדחוף את הנוזלים אל מחוץ לקפסולה, ומתנגד לסינון הנוזלים להגלומרולוס לתוך קפסולת באומן.

1. דוחף את הנוזל לתוך הנימיות. כשהנוזל נמצא בסביבה הבין תאית, הלחץ ההידרוסטטי דוחף אותו החוצה מהסביבה הבין תאית, כלומר, לתוך כלי הדם.

* אנו לא מכניסים למשוואה את הלחץ האוסמוטי בסביבה הבין תאית, מכיוון שריכוז החלבונים בסביבה הבין תאית הוא מאד נמוך, והיות והם הגורם העיקרי ללחץ האוסמוטי, ניתן להגיד כי הלחץ האוסמוטי בסביבה הבין תאית שווה ל-0.

Question 20

הכוחות המניעים את הזרימה בכליה

Answer 20

• הפרשי לחצים הם הכח המניע הגורם לזרימה של נוזל בצינור, ומעורק הלכיה לוריד הכליה
• בעורק הכליה יש לחץ של 100-120 ממ כספית
• בעורקיק הכליה הנכנס, לחץ של 55-56 ממ כספית. זהו לחץ שגבוה יותר מכל הנימים בשאר הגוף. הסיבה ללחץ הגבוה הוא שהקוטר של העורקיק הנכנס גבוה מזה של היוצא ולכן קצב כניסת הדם גבוה מקצב יציאת הדם וגורם להצבטרות דם בנימים הגלומרולים.
• בעורקיקים היוצאים, הלחצים ההידרוסטטים והאוסמוטים משתויין, ולכן תהליך הסינון מפסיק (הכוונה בין הרכיבים הצינוריים לרכיבים הוסקולרים)
• peritubular capillary network- הלחץ ההידרוסטטי יורד בצורה קיצונית. הלחץ האוסמוטי כמעט אינו משתנה. בגלל שהלחץ האוסמוטי גבוה מהלחץ ההידרוסטטי, המים נשאבים חזרה לכלי הדם
• מרשת הקפילרות, הדם עובר לוריד הכליה ובו לחץ נמוף 10-25 ממ כספית, בגלל התכונות האלסטיות של הוריד

Question 21

net filtration pressure- לחץ הסינון

Puf

Answer 21

מכאן שסך הסינון תלוי בשלושה גרומים:

starling force:

• לחץ הידרוסטטי בגלומרולי= 45 ממ כספית. זהו לחץ יחסית קבוע בזכות תכונות העורקיקים וההתנגדות הגבוהה המוצעת על ידי העורקיקים היוצאים
• הלחץ ההידרוסטטי בקופסת באומן. בערך 10 ממ כספית. לחץ שמתנגד ללחץ ההידרוסטטי בגלומרולוס. גם הוא יחסית קבוע.
• הלחץ האוסמוטי בגקופסית באומן. בתחילת הסינון מתנגד ללחץ ההידרוסטטי בלחץ של 28 ממ כספית. ככל שמתקדמים בהליך הסינון הוא הולך וגדל ל35 ממ כספית ומשתווה להפרש הלחצים ותנועת הנוזלים לקופסית נעצרת
• מכאן ניתן להבין כי, בתחילת התהליך מסתננת כמות מסוימת של נוזלים מכלי הדם לגלומרולרי, ולאט לאט כמות הנוזלים המסתננת הולכת ויורדת, עד שבסוף הגלומרולרי אין יותר סינון – כי הלחצים מתאזנים.
• העורקיק ה-Afferent
  והלחץ האוסמוטי שבתוכו הוא המשפיע העיקרי על קצב הסינון, מכיוון שקרוב אליו מתבצע רוב תהליך הסינון – ככל שמתרחקים ממנו הפרש הלחצים מצטמצם עד שמגיע לאיזון.

לחץ הסינון -

• *P_UF**
• בתחילת הגלומרולי הוא בערך 7 מ”מ כספית.

Question 22

קצב הסינון GFR

Answer 22

• בדרך כלל, 20 אחוז מהפלזמה שנכנסת לגלומרולוס מסוננת בלחץ סינון נטו של 10 ממ כספית, ומייצרת קצב סינון שך 180 ליטר כל יום, בקצב ממוצע של 125 מל לדקה בזכרים.
  *

Question 23

ארבע צורות טיפול אפשריות בחומרים שהסתננו בגולמרולות

Answer 23

• סינון בלבד - קריאטינין – עובר רק סינון ראשוני. אין נשאים שמאפשרים ויסות של הכמות שלו מעבר למה שהשתנה בשלב הסינון הראשוני. בגלל זה משתמשים בו בתור סמן בשתן ליכולות של הכליות לסנן חומרים.
• סינון + ספיגה מחדש -גלוקוז - עובר סינון בהתחלה בגלל גודל המולקולה, אך לאחר מכן עובר ספיגה מחדש. אצל אדם בריא, לא נראה גלוקוז בשתן.
• סינון + הפרשה
• *PAH** –עובר סינון ראשוני והפרשה על מנת לפנות אותו כמו שצריך ממחזו הדם. זה חומר שנותנים אותו על מנת לבדוק תפקודי כליות.
• סינון + דיפוזיה - אוריאה – עובר סינון ראשוני והפרשה באמצעות דיפוזיה.

Question 24

האנטומיה של הציונריות

Answer 24

• לכל אורכו, קירות הצינוריות מורכבות משכבה אחת עבה של תאים ובקרבה גדולה לרשת הנימים המקיפה אותם
• תאי האפיתל צמודים לא נוגעים זה בזה לכל אורכם, למט באיזורים שבהם הם מחוברים על ידי
  tight junction
  בקצה הלטרלי שלהם, באיזור שקרוב ללומן של הצינורית.
• Luminal membrane\apical membrane- הממברנה של התא שפונה לתוך הלומן של הציונרית.
• Basolateral membrane- פונה לנוזל הבין תאי בגבולות הבסיס והגבולות הלטרלים של התא.
• החומרים לא יכולים לעבור בדיפוזיה מבין פתחי הצינורית, בגלל שהם צמודים מדי על ידי הגנקשן.

Question 25

על מנת להספג מחדש, חומר חייב לעבור את חמשת המחסומים הבאים:

Answer 25

* לעזוב את הנוזל הצינורי על ידי חציית ה luminal membrane של התאים הצינוריים. * לעבור את הציטוזול מצד אחד לצד השני של התא. * לעבור את ה basolateral membrane של התא על מנת להכנס לנוזל הבין תאי. * לעבור בדיפוזיה דרך הנוזל הבין תאי. * לחדור את קירות הנים ולהכנס לפזלמה.

Question 26

המנגנונים המאפשרים העברה של החומרים השונים

Answer 26

* **Passive** – דיפוזיה * **Active** – משאבות , נשאים שניוניים * **Co Transports -** משולבים

Question 27

**ubular reabsorption**

Answer 27

* זהו תהליך סלקטיבי מאוד. * כל הרכיבים של הפלזמה למעט חלבוני הפלזמה באותו ריכוז כמו התסנין. * ברוב המקרים, הכמות שנספגת חזרה של כל רכיב, היא הכמות הנדרשת על מנת לשמר את ההרכב הנכון והנפח הנכון של הסביבה הנוזלית הפנימית. * הצינוריות הן בעלות קיבולת ספיגה גבוהה לחומרים שהגוף נזקק להם, וקיבולת נמוכה מאוד על לא קיימת לחומרים ללא ערך. * מתוך 125 מל של נוזל שעבר סינון לדקה, 124 מל לדקה נוזל נספג חזרה. מכאן שהצינוריות סופגות חזרה כ99 אחוז מהמים שבתסנין, 100 אחוז מהסוכר שעבר סינון, 99.5 אחוז מלח שעבר סינון. * רק כמות עודפת של חומרים חיוניים כמו אלקטרוליטים מסולקים בשתן. * אחוז גבוה של תוצרי פסולת מהתסנין נמצא בשתן. פסולת זו, שהיא לא שימושית ואפילו עלולה להזיק לגוף אם תצטבר, בדרך כלל לא נספגת חזרה ונשארת בצינוריות על מנת להפטר מהם בשתן. ריכוזם בצינוריות גדל מאוד בעוד מים ורכיבים אחרים נספגים מחדש. על פי הסיכום: תהליך ספיגה חוזרת של חומרים לכלי הדם. מאפשר העברה של חומרים חיוניים לגוף, שהסתננו בשלב הראשוני שהגוף צריך אותם ולא מעוניין לאבד אותם, כמו גלוקוז (שהכרחי לתהליכי אנרגיה), בי קרבונט (בופר העיקרי של הדם – בעזרתו ה-pH בדם נשאר קבוע). רוב היונים שעוברים סינון, בסופו של דבר מוחזרים לדם. בעקבות כך, מים עוברים בחזרה אל הדם כדי לאזן את הלחץ האוסמוטי. כלומר, תהליך הספיגה מחדש גם גורם לחזרת מים חזרה לדם.

Question 28

tubular secretion

Answer 28

התהליך ההפוך. תהליך שבו הכליות דואגות לפנות לטובולי חומרים שלא הסתננו, וחומרים שהסתננו, אך עדיין חלק מהם נשאר בדם. מנגנון זה מאפשר לכליות לסלק רעלים (ביעילות גבוה יותר מאשר בסינון). היונים העיקריים שמופרשים הם יוני המימן והאשלגן. שעלולים לשבש את המאזן החומצי בסיסי בדם. למעשה, רק 20% מהדם שעובר בגלומרולי סונן, ולכן רוב הדם שיוצא מהגלורומלי לא סונן - כלומר נכנס בעורק ה-Afferent ויוצא בעורק ה-Efferent בלי שעבר סינון. לכן, שלב ה-Secretion קיים- כדי לסנן חומרים שלא סוננו בסינון הראשוני בגלומרולי. על מנת לאפשר את השלב הזה אנו צריכים שהדם שעובר את הגלומרולי יזרום עדיין סביב הטובולי – כדי שתהיה אפשרות להחזיר או להוציא ממנו חומרים, לפני שהוא חוזר למחזור הדם הכללי בגוף באמצעות וריד הכליה.

Question 29

איזה תהליכים יתרחשו ב ptoximal tubule?

Answer 29

secretion reabsorbtion

Question 30

האנטומיה התאית של ה אבובית המקורבת

Answer 30

בנוי מתאי אפיתל שביניהם מרווחים. * המרווחים בין תאי האפיתל של החלק הזה מאפשרים מעבר של מיםו מומסים קטנים. המעבר הזה הוא קל ולכן תהליך **Reabsorption** מתאפשר כאן. * יש חומרים שלא עוברים בין הרווחים וצריכים נשאים שיעזרו להם לחזור חזרה לכלי הדם ולהיפך – כלומר בעזרת הנשאים תהיה **Reabsorption** ו

Question 31

הנשאים של reabsorbtion בטוביול הפרוקסימלי

Answer 31

* אקטיבי- משאבת נתרן אקטיבי * פסיבי * נשאים ייחודיים

Question 32

משאבת נתרן אקטיבית

Answer 32

* **-** מעבירה נתרן מהתסנין אל התא ומשם בעזרת משאבת נתרן אשלגן שמוציאה את הנתרן לכלי הדם. * העברה האקטיבית של יוני נתרן מהתאים בטובולי אל הנוזל החוץ תאי בצד הבאזולטרלי מאפשר העברה פסיבית של חומרים נוספים

Question 33

בהעברה פסיבית

Answer 33

מהתסנין לתא ע"י סינפורט ומהתא לכלי הדם ע"י יוניפורט חוזרים החומרים הבאים לדם - מים, אוראה, מומסים שומניים, מולקולות לא פולריות עוברים בטרנספורט פסיבי.

Question 34

בעזרת נשאים ייחודיים

Answer 34

סודיום ביקרבונט (NaHCO3, 85%) סודיום כלוריד (NaCl, 66%), יוני אשלגן (K+ 66%), גלוקוז, חומצות אמינו, ומומסים אורגנים אחרים

Question 35

* נשאים של * *Secretion** ב**Proximal Tubule** –

Answer 35

הוצאה של פרוטונים במשחלף אנטיפורט שמעביר נתרן פנימה.

Question 36

loop of henle

Answer 36

* לולאה שבנויה מכמה אזורים ששונים מבחינת התאים שיוצרים את הדופן שלה. * ניתן לחלק אזור זה לשלושה תתי אזורים - 1. זרוע יורדת – קוטר צר יחסית- בחלק זה המים עוברים לכלי הדם בגלל הלחץ האוסמוטי. 2. זרוע עולה צרה **-** 3. המשך הזרוע העולה - עבה יותר – בשני החלקים של הזרוע העולה - לא חדירה למים - לא מאפשרת מעבר של מים. ויש בה הרבה מאד משאבות נתרן אשלגן, שמוציאות את הנתרן ובעקבות זאת גם כלור יוצא כך ש25% מה- NaCl שסונן חוזר לדם באזור זה. **המבנה המיוחד של הלולאה הזו הוא זה שמאפשר לכליות לייצר שתן מרוכז - ייצור שתן ללא איבוד מים בתנאים בהם אנו צריכים את הנוזלים.**

Question 37

**Distal Convoluted Tubule –**

Answer 37

אזור מאוד רגיש למערכות ההורמונליות. כלומר על הממברנות של התאים באזור הזה חיישנים רגישים להשפעות הורמונליות. השינויים שחלים בממברנות בעקבות השינויים ההורמונליים יכולים לשנות את המשאבות על הממברנה ועל ידי זה לווסת את הספיגה מחדש של מלחים שונים ומים מהתסנין לכלי הדם. ממשיכה ספיגה מחדש של NaCl (10% מה- NaCl שסונן מוחזר פה למחזור הדם) ושל סידן. אזור זה כמעט ואינו חדיר למים והספיגה מחדש של NaCl מוהלת את התסנין – הלחץ האוסמוטי בתסנין יורד.

Question 38

ההורמונים המשפיעים על האבובית המרוחקת

Answer 38

* אלדוסטרון – מווסת את ההפרשה של נתרן אשלגן ומים. * **ADH** - משפיע על מידת החדירות למים. * **Parathyroid** – הורמון המווסת את מעבר מידת ההחזרה של יוני הסידן לדם ע״י בקרה על הנשאים שאחראיים למעבר זה. תעלות סידן בממברנה האפיקלית. משאבות סידן נתרן בממברנה הבאזולטרלית.

Question 39

collecting tubule

Answer 39

* וויסות האחרון של התסנין בעיקר גם ע"י השפעות הורמונוליות: * אלדוסטרון – גם כאן משפיע ומתבצעת רוב ההפרשה של האשלגן לתסנין. * **ADH** - משפיע מאד על אזור זה ועל החדירות שלו למים על ידי וויסות כמות תעלות המים. * זהו האזור האחרון בו מתבצעת הספיגה מחדש של **NaCl** זה האזור האחראי על וויסות נפח נוזלי הגוף וקביעת הריכוז הסופי של נתרן בשתן.

Question 40

ניתן לחלק את ה collecting tubule לשניים, על פי התאים:

Answer 40

**principal cells -** בהם הטרנספורטרים לנתרן ואשלגן. **intercalated cells -** בהם טרנספורטרים ליוני מימן ושומרים על pH קבוע בדם ע"י הפרשת יוני מימן בשתן.