השוואה בין התניה קלאסית להתניה אופרנטית Flashcards
(110 cards)
מה האסוציאציות שנוצרות בהתניה קלאסית?
פבלוב –
ה-
CS
מהווה תחליף ל-
US,
stimulus substitution .
פבלוב לא דיבר על אסוציאציות (השתמש בטרמינולוגיה אחרת), הוא דיבר על החלפה בין הגירויים.
למשל האור\הצליל מהווים תחליף לאוכל.
האסוציאציות שנוצרות הן בין
CS-US
נשים לב כי במקרה הזה זו גם הסמיכות וגם האסוציאציה.
CS
<-
מקבל ייצוג של ה-
US
<-
מעורר
UR
מה האסוציאציות שנוצרות בהתניה אופרנטית?
תאוריות
S-R
ינחו אסוציאציה
S-R
למשל, האסוציאציה נוצרת בין הגירויים בתיבה האופרנטית )הדוושה( לבין
הלחיצה על הדוושה.
מהו תפקיד החיזוק בהתניה קלאסית?
התרחשות של חיזוק בקונטקסט מסוים -> תייצר מצב שהתגובות שהחיזוק מעורר יתחילו להופיע לפניו.
לכן ה-
CR
הריור למשל
יתחיל להופיע לפני ה-
US
האוכל
מהו תפקיד החיזוק בתיאוריות
S-R?
התרחשות של החיזוק בקונטקסט מסוים -> תעלה את השכיחות להתרחשות התגובה שהופיעה לפני החיזוק.
מהו הדמיון בין התניה קלאסית ואופרנטית בשימוש בחיזוק?
אפשר לראות שבשני סוגי ההתניות יש לנו עלייה בתגובות שמופיעות לפני החיזוק. אצל הכלב יש עלייה בריור שיופיע
לפני ה-
US
וב-
S-R
יש עלייה בלחיצות על הדוושה לפני קבלת האוכל.
מהו השוני בין התניה קלאסית ואופרנטית בשימוש בחיזוק?
יש בניהן הבדל מכיוון שבתאוריות אופרנטיות התגובות היו שם קודם, הן קיבלו חיזוק וזה מעלה את הסיכוי
שהתגובה תופיע -> החיזוק גורם לתגובות שכבר היו שם קודם לקרות יותר.
לעומת זאת, בהתניות קלאסיות התגובות לא היו שם קודם (לא היה סתם ריור), אלא התגובות הן תוצאה של החיזוק
ולאט לאט הן מקדימות אותו.
הגדר התנהגות בהתניה קלאסית
ההתנהגויות הן פשוטות, לא רצוניות, מתווכות על ידי מנגנונים אוטונומיים והן לרוב רפלקסים. התגובות האלה
קשורות לתגובות שה-
US
מעורר.
הגדר התנהגות בהתניה אופרנטית
התנהגויות מורכבות, רצוניות, תלויות בסביבה
)להבדיל מהרפלקסים של התגובות הקלאסיות(.
כמו כן, אין קשר ברור
בין התגובה לבין התגובות שהחיזוק מעורר
)אין קשר בין לחיצה על דוושה לבין אוכל.. לעומת הקשר שיש בין אוכל
וריור כמו שקורה בהתניה קלאסית(.
האם התניה קלאסית ואופרנטית הן שתי תופעות נבדלות )כמו שסקינר למשל התייחס אליהן( או שיש מנגנון אחד עם
שני מופעים, ואפשר להסביר אותן על ידי אותם מושגים?
פרט מהן התיאוריות המנסות לענות על שאלה זו
- תיאוריות
one factor - תיאוריות
two factor
הגדר תיאוריות
one factor
תאוריות שמנסות להסביר גם התניה קלאסית וגם התניה אופרנטית במושגים אחידים.
הגדר תיאוריות
two factor
מסבירות את התופעות של התניה קלאסית ואופרנטית במושגים נבדלים
ראינו לכך דוגמה
בתיאוריה
Mowrer
בלמידת הימנעות
כיצד ננסה להסביר התניה קלאסית במונחים של התניה אופרנטית?
תיאורטיקנים
של התניה אופרנטית וינסו להסביר את ההתניה הקלאסית באותם מושגים- האם אפשר לטעון שבהתניה קלאסית
האסוציאציה שנוצרת היא בין
R-S ולא בין
US-CS ?
הם יטענו כי ישנה אסוציאציה ישירה בין
CS-CR,
מבלי שיהיה תיווך של
US.
מזכיר מעט את המונחים של
S-R-O
)במקרה הזה ה-
US
הוא ה-
outcome).
כלומר, יש קשר
S-R,
בלי
O.
מה טען
guthrie
לגבי אסוציאציה ישירה בין
CS-CR
בהתניה קלאסית?
טען כי אין צורך בחיזוק
לטענתו, כשהתגובה מתרחשת בקונטקסט מסוים היא נקשרת אליו ולא צריך חיזוק. כמו כן, הוא טען שכל פעולה
מוחקת את זו שקרתה לפניה וכי אסוציאציית ה-
R-S
האחרונה שהייתה היא זו שתישאר.
הוא טוען כי בהתניה קלאסית נוצרים תנאים טובים לזה שיהיה קישור בין התגובה
לבין הגירוי
כאשר מופיע ה
US
נגמר ה-
trial
ונשאר הקשר שנוצר בין ה-
S
לבין ה-
R
הוא טען כי בהתניה קלאסית נוצרים כל התנאים לאסוציאציות
CS-CR
האם התיאוריה של
guthrie
לגבי אסוציאציה ישירה בין
CS-CR
בהתניה קלאסית מקובלת כיום?
לא כל כך
איך נבחן את התיאוריה של
guthrie
לגבי אסוציאציה ישירה בין
CS-CR?
נעשה התניה קלאסית תוך מניעה של התגובה
(CR).
אם נמנע את התגובה, הרי שלא יכול להיווצר קשר של
S-R:
- בהתניית ריור ניתן אטרופין שמונע ריור.
- בהתניית כיפוף שריר – ניתן
curare
שגורם לשיתוק זמני של השריר
מה נמצא כשנבחן את התיאוריה של
guthrie
לגבי אסוציאציה ישירה בין
CS-CR?
מראים כי מניעה של ה-
UR
בזמן התניה קלאסית לא מונעת היווצרות של
CR
במבחן
<-
אין פגיעה בהתניה.
אילו תיאוריות קיימות בנושא
אסוציאציה ישירה בין
CS-CR
בהתניה קלאסית?
- Guthrie
שטען כי אין צורך בחיזוק - Sensory preconditioning
קדם התניה חושית - שינוי ערך ה-
US
לאחר ההתניה
הגדר
Sensory preconditioning
קדם התניה חושית
עדות נוספת לכך שאין אסוציאציה ישירה בין
CS-CR.
גם הפעם יוצרים את ההתניה ללא החיזוק.
בשלב הראשון יש לנו קישור בין שני גירויים
CS1-CS2
למשל אור וצליל.
לאחר מכן, את הצליל
CS2
נתנה לגירוי, למשל שוק חשמלי -> CS2-US
במבחן נקבל שגם האור
CS1 ->
יעורר פחד
(CR)
למרות שהוא מעולם לא קושר לשוק חשמלי.
זאת מכיוון שהאור
CS1
מייצג את הצליל
CS2
שמייצג את השוק החשמלי.
הסבר קדם התניה חושית על פי אסוציאציה קלאסית
שלב 1:
CS1-CS2
שלב 2:
CS2-US
שלב 3 (test):
CS1-CS2-US -> UR(CR)
הסבר קדם התניה חושית על פי אסוציאציה אופרנטית
בהתניה אופרנטית אי אפשר להסביר את התופעה הזו, מכיוון שבשלב הראשון אין לנו בכלל תגובה.
הגדר שינוי ערך ה-
US
לאחר ההתניה
בעצם נקבל שני ניבויים מנוגדים:
- תאוריות
S-R
יטענו כי השינוי של ערך החיזוק לאחר ההתניה לא אמור להשפיע על התגובה, שכן הוא לא חלק
מהאסוציאציה. - תאוריות
CS-US
טוענות ששינוי ב-
US
ישנה את ה-
UR
ולכן גם ה-
CR
ישתנה.
ערכו ניסוי שבחן את ההשפעה של שינוי ערך ה-
US
לאחר ההתניה בכדי להכריע בין שתי התיאוריות
מה היו שלבי הניסוי?
שלב 1:
מייצרים התניה קלאסית רגילה
CS1-US1
נקבל תגובה
CS1-CR1
שלב 2:
לוקחים גירוי חדש
CS2
ומזווגים אותו לגירוי המקורי
CS1
נקבל
CS2-CR1
עד כה מדובר על התניה מסדר שני כמו שראינו ביחידות הקודמות.
שלב 3:
משנים את הערך של החיזוק המותנה
CS1
בכך שנצמד אותו לגירוי אברסיבי
US2
מה שנקרא
counter conditioning
עכשיו
CS1
הופך להיות אברסיבי ולעורר תגובה אחרת, של פחד
CS1-CR2
ערכו ניסוי שבחן את ההשפעה של שינוי ערך ה-
US
לאחר ההתניה בכדי להכריע בין שתי התיאוריות
מה הניבוי על פי האסוציאציות השונות?
- אם מתרחשת אסוציאציה קלאסית,
נצפה כי הצגה של
CS2
תעלה את תגובת הפחד (אותה תגובה כמו זו
שמקושרת ל-
CS1). - אם מתרחשת אסוציאציה אופרנטית ,
מצפים שכאשר נראה את
CS2
עדיין תישאר תגובת הריור.
מכיוון שהתגובה האברסיבית של
CS2-CR2
מעולם לא צומדה, אנחנו מצפים שלא יהיה שינוי.
ערכו ניסוי שבחן את ההשפעה של שינוי ערך ה-
US
לאחר ההתניה בכדי להכריע בין שתי התיאוריות
מה היו תוצאות הניסוי?
אסוציאציה אופרנטית מנצחת! במקרה של חיזוק מסדר שני, האסוציאציות האופרנטיות הן אלה ששולטות
ונוצר קשר של
S-R.