זיהוי פרצופים

Question 1

הגדר פנים כגירוי

Answer 1

פנים הם גירוי ויזואלי (תמונה דו-מימדית, בחיים האמתיים תלת-מימדי). זה גירוי מאוד עשיר באינפורמציה שחשובה להתנהגות החברתית שלנו (שחשובה לנו כיצורים חברתיים)

Question 2

מדוע זיהוי פנים הוא תחום מרכזי?

Answer 2

חשוב להתנהגות החברתית שלנו

Question 3

קיימת הטענה:
פנים הם גירוי מיוחד, שונה מגירויים אחרים מפני שמשתמשים במנגנון שונה לעיבוד שלו.

מאיזה שנים?

Answer 3

משנות ה-40-50

Question 4

מהן עדויות אמפיריות לכך שפרצופים הם גירוי מיוחד?

Answer 4

1. פרוסופגנוזיה
2. face inversion effect
3. תפיסה הוליסטית
4. מחקרי מוח - מנגנונים נוירולוגיים

Question 5

הגדר פרוסופגנוזיה

Answer 5

(פרוסו - פנים, אגנוזיה - קושי בזיהוי) - חוסר יכולת לזהות פרצופים.

Question 6

הגדר פרוסופגנוזיה נרכשת

Answer 6

(כתוצאה מנזק מוחי, תאונה וכד’) -

תופעה שקל לגלות, מפני שלפני כן האדם היה יכול לזהות פנים בלי בעיה, וכעת אינו יכול עוד.

Question 7

הגדר פרוסופגנוזיה התפתחותית

Answer 7

אנשים שנולדו ללא היכולת, ללא נזק מוחי. מצליחים לראות את הפנים ולתאר אותם, אבל הם לא נשארים בזיכרון.

Question 8

הסובלים מפרוספגנוזיה יכולים לזהות את הפנים של עצמם בתמונה.

נכון או לא נכון?

Answer 8

לא נכון

הסובלים מהתופעה לא יכולים גם לזהות את הפנים של עצמם בתמונה.

Question 9

כדי לבדוק אם מדובר בבעיה בזיהוי פרצופים או בזיהוי בכלל בקרב אנשים עם פרוסופגנוזיה, אפשר לערוך מבחן עם מקומות מוכרים.

מה החסרונות של מבחן זה?

Answer 9

קשה למצוא השוואה ואלידית בין זיהוי פרצופים לזיהוי אובייקטים. פרצופים יותר הומוגניים מבחינת השונות בין פרצופים, ויותר הטרוגניים מבחינת השונות בתוך.

צריך לבחור גירויים שמוכרים לאינדיבידואלים שונים, לא כולם מכירים את אותם מקומות/אנשים.

Question 10

הגדר מבחן
FACE MEMORY TASK

Answer 10

מבחן שנתנו לחולים בפרוסופגנוזיה
בו הנבדקים רואים תמונות של פנים שונות לזמן קצר, ובשלב המבחן מציגים להם תמונות של פנים, ושואלים אם הם הופיעו בשלב הלמידה.

Question 11

פרוסופגנוזיה היא בעיה בזיכרון.

נכון או לא נכון? הסבר

Answer 11

נכון

הפרצוף מעולם לא עובר קידוד

Question 12

האם בפרוסופגנוזיה מדובר בבעיית זיכרון כללית? במחקר אחד ערכו מבחן זיכרון בדומה ל-
FACE MEMORY
עבור אובייקטים מסוגים שונים (סוסים, פנים, כלי נשק, ועוד).

מה היו תוצאות הניסוי?

Answer 12

הנבדקים (שסובלים מפרוסופגנוזיה) כן מצליחים לזהות אובייקטים אחרים. לכן זה קושי ספציפי לזיהוי פנים.

Question 13

הגדר
double dissociation

Answer 13

קבוצה א’ טובה במטלה אחת ומתקשה בשנייה, וקבוצה ב’ מתקשה במטלה אחת וטובה בשנייה

Question 14

הגדר
Face inversion effect

Answer 14

משימת
FACE MEMORY
, רק שהפרצופים מוצגים הפוך. יותר קשה לזהות פרצופים כשהם הפוכים

Question 15

האם תופעת
face inversion effect
ספציפית לפנים?

Answer 15

כן

הירידה בביצוע גדולה מאוד בפרצופים, אבל כמעט לא קיימת עבור גירויים אחרים.
אצל בני אדם

Question 16

אצל תינוקות בני יומם - יש נטייה להסתכל על גירויים באיזה צורה?
מדוע?

Answer 16

בצורת T

הטענה היא שהמערכת באופן מולד מפנה קשב לסוג כזה של גירויים (העדפה מולדת לפרצופים)

Question 17

תינוקות בשנה הראשונה לחייהם מבלים 25% מזמן הערות בלהסתכל על מה?
ומה לאחר מכן?

Answer 17

תינוקות בשנה הראשונה לחייהם מבלים 25% מזמן הערות בלהסתכל על פרצופים (פרונטלית).
אחרי כן עוברים להסתכל יותר על ידיים.

Question 18

תפיסה הוליסטית
נמדדת באמצעות שתי פרדיגמות

מהן?

Answer 18

1. Whole part effect
2. Composite face effect

Question 19

הגדר
Whole part effect

Answer 19

שלב למידה, שצריך ללמוד פנים שונים. בשלב המבחן צריך לזהות איזה איבר (אף, עין) שייך לאדם. בתנאי אחד מציגים את התמונה של הפנים השלמות, ובתנאי שני רק את האיבר במנותק מהפנים.

Question 20

במבחן
בתנאי אחד מציגים את התמונה של הפנים השלמות, ובתנאי שני רק את האיבר במנותק מהפנים.

באיזה תנאי הזיהוי יהיה יותר טוב?

Answer 20

בתנאי עם הפנים השלמות (כשיש קונטקסט) הזיהוי טוב יותר.

Question 21

האם קיים
Whole part effect
גם בפרצופים הפוכים?

מדוע?

Answer 21

כאשר עובדים עם פרצופים ואפים הפוכים לא מתקבל האפקט הזה.

יש בעיה מכיוון שהן משימת זיהוי הפנים ההפוכות והן זיהוי האפים ה ן משימות קשות כשלעצמן, כלומר אין הרבה
לאן לרדת בביצוע. מכאן שקשה להסיק האם זיהוי האף בפנים ההפוכות קל יותר מזיהוי אף הפוך לבד

Question 22

בניסוי נוסף בחנו אם
whole part effect
קיים גם עם בתים
(Tanaka & Farah, 1993)
הנבדקים התבקשו לזהות האם דלת היא של הבית שהופיע בשלב הלמידה.

מה מצאו?

Answer 22

לא היה הבדל בין הביצועים עבור חלק לעומת שלם, וזו עדות לכך שהתופעה קיימת רק עבור פרצופים.

Question 23

הגדר
Composite face effect

Answer 23

לוקחים שני חצאי פנים, ומחברים אותם (aligned)
או מציגים בנפרד
(misaligned).
החלק התחתון של הפנים מפריע לנו בזיהוי של החלק העליון, ולכן הזיהוי טוב יותר כאשר החלקים מוצגים בנפרד. זמן התגובה לזיהוי ארוך יותר כאשר שני החצאים מחוברים

Question 24

תופעת
Composite face effect
קיימת גם עבור
face matching

מה זה אומר?

Answer 24

אם החלק העליון של שני צמדי פנים שמוצגים לנו (שכל אחד מורכב חצי-חצי משני פנים שונים) זהה. גם כאן החיבור מפריע לנו בזיהוי.

Question 25

האם תופעת Composite face effect קיימת בפרצופים הפוכים?

Answer 25

לא

Question 26

בשנות ה-90 פורסמו מאמרים (השתמשו בשיטות כמו FMRI, EEG, ERP) שמראים שהתגובה המוחית לפרצופים חזקה יותר מאשר בתגובה לכל גירוי אחר - אקטיבציה חזקה מאוד של האזורים הוויזואליים. נכון או לא נכון?

Answer 26

נכון

Question 27

הגדר פוזיפורם

Answer 27

אזור שמופעל במיוחד בזיהוי בפרצופים.

Question 28

הגדר היפותזת המומחיות (Perceptual expertise)

Answer 28

טענה אלטרנטיבית לטענה שפרצופים הם גירויים מיוחדים. לפי הטענה, לא מדובר במנגנון קוגניטיבי מיוחד, אלא מנגנון של מומחיות תפיסתית באופן כללי. כולנו מומחים בזיהוי פנים.

Question 29

על פי היפותזת המומחיות האם פרצופים הם גירויים מיוחדים?

Answer 29

לא פרצופים אינם גירויים מיוחדים - כל אובייקט שנהפוך למומחים עבורו משתמש באותו מנגנון שמשתמשים בו לזיהוי פרצופים.

Question 30

הגדר מומחיות בתפיסה

Answer 30

מומחיות היא יכולת נרכשת, כלומר נלמדת ומצריכה ניסיון. מומחיות בתפיסה היא היכולת להבחין בין חברים בקטגוריה מסוימת ברמה גבוהה.

Question 31

בניסוי אחד בדקו האם חולי פרוסופגנוזיה יכולים ללמוד זיהוי אובייקטים חדשים (novel), ולפתח מומחיות. מה מצאו בניסוי זה? באיזה תיאוריה תמכו תוצאות הניסוי?

Answer 31

אנחנו רואים שזמן התגובה לזיהוי יורד עם הזמן - לחולי פרוסופגנוזיה אין בעיה ללמוד להבחין בין הגירויים הללו. זו עדות תומכת לתיאוריה הראשונה (face specific).

Question 32

מחקר אחד בדק על מומחי כלבים, שבדק את ההבדל בזיהוי של כלבים aligned לעומת misaligned מה מצאו במחקר? באיזה תיאוריה תמכו התוצאות?

Answer 32

לא נמצא אפקט בביצועים אצל מומחים לעומת לא מומחים. תומך בטענה שפרצופים הם גירוי מיוחד. (face specific)

Question 33

בדקו אם הפוזיפורם פועל עבור גירויים אצל מומחים (למשל מומחים לכלבים בזיהוי כלבים ספציפיים) מה מצאו? באיזה תיאוריה תמכו התוצאות?

Answer 33

המסקנות של המחקרים הללו נתונים לפרשנות, ולא הצליחו להגיע להכרעה בין התיאוריות (כל תיאוריה מצאה את התמיכה שלה במחקרים).

Question 34

ב-1986 התפרסם מאמר שבדק האם הביצועים של מומחים מתנהגים כמו עבור פנים. המאמר בדק את הנושא של מומחיות עם מומחים לכלבים, ובין השאר בדק את אפקט האינברסיה. מה היו התוצאות?

Answer 34

עבור פרצופים הביצועים טובים יותר כשהם ישרים לעומת הפוכים. המומחים לכלבים - יש להם אפקט אינברסיה לכלבים כמו גודל האפקט עבור פרצופים - ירידה בביצועים כאשר הכלבים מוצגים הפוך, בדומה לפנים שמוצגים הפוך. אצל מי שלא מומחים אין הבדל.

Question 35

ב-1986 התפרסם מאמר שבדק האם הביצועים של מומחים מתנהגים כמו עבור פנים. המאמר בדק את הנושא של מומחיות עם מומחים לכלבים, ובין השאר בדק את אפקט האינברסיה. האם הצליחו לשחזר את תוצאות הניסוי?

Answer 35

ניסו לשחזר את התוצאות ב-2007 ללא הצלחה. אפקט האינברסיה במחקרים אחרים לא היה גדול כמו במחקר הראשון מ-1986.

Question 36

ב-1986 התפרסם מאמר שבדק האם הביצועים של מומחים מתנהגים כמו עבור פנים. המאמר בדק את הנושא של מומחיות עם מומחים לכלבים, ובין השאר בדק את אפקט האינברסיה. בשנת 2018 נערך מחקר דומה על הביצועים בזיהוי ציפורים אינדיבידואליות (להבחין בין פרטים ולא בין סוגים). מהן שתי המגבלות המרכזיות של ניסויים מסוג זה?

Answer 36

1. הניסיון שלנו עם פרצופים גדול יותר מאשר עם כל אובייקט אחר. זה תמיד יכול להיות הסבר אלטרנטיבי. 2. אפקט אינברסיה לאו דווקא אומר שמקורו באותו מנגנון. יכול להיות שלמומחים יש מנגנון אחר לזיהוי האובייקטים שהם מומחים להם. מאוד קשה לבדוק את שתי הטענות הללו בבני אדם.

Question 37

מה היתרון של אלגוריתמים חישוביים לזיהוי פנים?

Answer 37

אפשר לבדוק על רשתות נוירונים כאלה שאלות שאי אפשר לבדוק על בני אדם. למשל האם אפקט האינברסיה קיים ברשת נוירונים, מומחיות.

Question 38

לימדו רשת אחת להבדיל בין אובייקטים שונים (מטריה, מכונית, עץ) - רשת לא מומחית, רשת אחת מומחית לזני ציפורים, רשת מומחית לפנים, ורשת מומחית לציפורים אינדיבידואליות (צילומים של מס' ציפורים מוגבל). כל הרשתות אומנו עם אותו מספר של תמונות. בדקו האם אפקט האינברסיה קיים עבור הרשתות השונות. מה היו תוצאות הניסוי? באיזה תיאוריה הן תומכות?

Answer 38

אפקט האינברסיה לפרצופים הרבה יותר גדול ברשת הנוירונים המומחית לפרצופים מאשר האפקט ברשת האובייקטים (שלא מומחית). האפקט גדול באותה המידה (וקצת יותר) עבור הרשת שלמדה ציפורים אינדיבידואליות. מפני שהרשת לא אומנה בזיהוי פרצופים, אפשר להסיק שמנגנון המומחיות אינו בהכרח אותו מנגנון של זיהוי פנים. (=אפקט האינברסיה נגרם ממנגנונים שונים). תומך בתיאוריית face specific?

Question 38

לימדו רשת אחת להבדיל בין אובייקטים שונים (מטריה, מכונית, עץ) - רשת לא מומחית, רשת אחת מומחית לזני ציפורים, רשת מומחית לפנים, ורשת מומחית לציפורים אינדיבידואליות (צילומים של מס' ציפורים מוגבל). כל הרשתות אומנו עם אותו מספר של תמונות. בדקו האם אפקט האינברסיה קיים עבור הרשתות השונות. מה היו תוצאות הניסוי? באיזה תיאוריה הן תומכות?

Answer 38

אפקט האינברסיה לפרצופים הרבה יותר גדול ברשת הנוירונים המומחית לפרצופים מאשר האפקט ברשת האובייקטים (שלא מומחית). האפקט גדול באותה המידה (וקצת יותר) עבור הרשת שלמדה ציפורים אינדיבידואליות. מפני שהרשת לא אומנה בזיהוי פרצופים, אפשר להסיק שמנגנון המומחיות אינו בהכרח אותו מנגנון של זיהוי פנים.

Question 39

מה מהבאים נכון? א. קשה באותה מידה לזהות פרצופים הפוכים ואובייקטים הפוכים. ב. יותר קל לזהות חלק מתוך פרצוף כשהוא מוצג בתוך פרצוף, אבל רק כשהפרצוף ישר ולא הפוך. ג. יותר קל לזהות חלק מתוך פרצוף כשהוא מוצג בתוך פרצוף, גם כשהפרצוף ישר וגם כשהוא הפוך. ד. יותר קל לזהות חלק מתוך פרצוף כשהוא מוצג בנפרד מהפרצוף.

Answer 39

ב. יותר קל לזהות חלק מתוך פרצוף כשהוא מוצג בתוך פרצוף, אבל רק כשהפרצוף ישר ולא הפוך.

Question 40

בניסוי השוו את ביצועם של בודקי פספורטים לביצועם של סטודנטים במטלה בה התבקשו לקבוע האם הדמות המופיעה בתמונות שונות היא אותו אדם או לא. מה הראו התוצאות לגבי יכולתם של בודקי פספורטים וסטודנטים לזהות האם האדם בתמונות השונות הוא אותו אדם? א. בודקי פספורטים עשו כמות קטנה יותר של טעויות לעומת קבוצת הסטודנטים. ב. בודקי פספורטים עשו כמות קטנה יותר של טעויות לעומת קבוצת הסטודנטים, אבל ההבדל נבע מביצוע טוב יותר של בודקי פספורטים עם וותק גדול. ג. בודקי הפספורטים עשו את אותה כמות טעויות כמו קבוצת הסטודנטים, על אף שהזמן בו בחנו את התמונות היה גבוהה יותר. ד. בודקי הפספורטים עשו את אותה כמות טעויות כמו קבוצת הסטודנטים, אבל משך הזמן בו בחנו את התמונות היה נמוך יותר.

Answer 40

ג. בודקי הפספורטים עשו את אותה כמות טעויות כמו קבוצת הסטודנטים, על אף שהזמן בו בחנו את התמונות היה גבוהה יותר.

Question 41

איזו טענה אינה נכונה לגבי ה- Greebles ? א) ה- greebles הינם גירויים מיוחדים אשר מעובדים כמו פרצופים. ב) ללא אימון רב מאוד, עיבוד ה- greebles מתנהל כמו עיבוד של כל אובייקטים רגילים. ג) ניסוי ה- greebles בא להראות שפרצופים אינם גירויים מיוחדים. ד) נמצא ש- greebles יכולים להפעיל את ה- FFA.

Answer 41

א) ה- greebles הינם גירויים מיוחדים אשר מעובדים כמו פרצופים.