מאמרים

Question 1

מינגסט

Answer 1

המקורות המרכזיים שבהם משתמשים חוקרי יחב”ל – היסטוריה, פילוסופיה ומדע (ביהביורליזם), התאוריות המרכזיות – אלו שלמדנו בקורס, שלושת מפלסי הניתוח – האינדיבידואל, המדינה והמערכת

Question 2

ראסט & סטאר

Answer 2

איך בני אדם יוצרים קבוצה והתפתחות מדינות הלאום והתפתחותן כשחקנים המרכזיים ביחב”ל (כולל ניתוח של דרכים ליצור שלום אחרי מלחמת העולם הI, הII ומלחמת 30 השנים)

Question 3

קגלי

Answer 3

עוסק ב-IGO, ארגונים בין-ממשלתיים ו-NGO, ארגונים לא ממשלתיים (אומות לא מדינתיות, תנועות דתיות חוצות לאומים, תאגידים רב-לאומיים וקבוצות אינטרס בינלאומיות) כשחקנים משמעותיים בזירה הבינ”ל וטוען שתפקיד המדינה הולך ופוחת

Question 4

מאק

Answer 4

עוסק בשאלה למה מדינות חזקות לעיתים מפסידות בעימותים לקבוצות קטנות – המפתח הוא לא להילחם בתנאים של האויב ולשמור על מידה מסוימת של חוסר פגיעות ולא להיות מובס ולהשפיע על הכוח הפוליטי של המדינה האויבת.

Question 5

ניי

Answer 5

עוצמה רכה היא היכולת לשכנע אחרים לעשות מה שאתה רוצה על בסיס משיכה. מקורות העוצמה הרכה הם התרבות של המדינה, הערכים הפוליטיים שלה ומדיניות החוץ שלה.

Question 6

מירשהיימר

Answer 6

בחלק הראשון מירשהיימר מציג בקצרה את ההסבר לשאיפה של מדינות לעוצמה ולכמה עוצמה על פי ריאליזם של הטבע האנושי, ריאליזם מתגונן וריאליזם התקפי. בחלק השני הוא מתבסס על חמש הנחות לגבי המערכת הבינלאומית (אנרכית, לכוחות יש יכולת התקפית, אי אפשר להיות בטוח שהן לא ישתמשו בה, המטרה היא הישרדות והשחקנים רציונאליים) כדי להסביר למה המערכת גורמת למדינות לנסות למקסם עוצמה

Question 7

קאר

Answer 7

קאר מעביר ביקורת על הרעיון של הרמוניה של אינטרסים הליברלי – כמנסים ליישם אותו הוא בעצם אינטרס אגואיסטיים, ועל הריאליזם – אין בו מטרה סופית, משיכה רגשית, בסיס לשיפוט מוסרי וסיבות לפעולה

Question 8

וולץ

Answer 8

הגדרה למערכת מורכבת מעקרון מסדר, היחידות וחלוקת היכולות בין היחידות. במקרה של המערכת הבינלאומית העיקרון המסדר הוא אנרכיה, היחידות הן דומות וחלוקת העוצמה משתנה ומבדילה בין מערכות שונות

Question 9

ראסט

Answer 9

מציג את השלום הדמוקרטי והסברים אלטרנטיביים אליו – ארגונים בינלאומיים וטרנסלאומיים יוצרים שלום, מרחק בין הדמוקרטיות מונע מלחמות (יותר רלוונטי בעבר), בריתות, עושר ויציבות פוליטית. בסוף הוא נותן שני הסברים אחרים – נורמות דמוקרטיות ותרבות (מעדיפות פתרון סכסוכים בדרכי שלום כמו בבית) ומעצורים מבניים.

Question 10

קוהיין

Answer 10

יצירת מסגרת חוקית שיוצרת אחריות ומידע מושלם ושווה בין המשתתפים השונים יצרו שיתוף פעולה, אך צריך לאזן את עלויות ההתקשרות – כן משטרים בינלאומיים נכנסים לתמונה. המשטרים נשמרים אפילו שאין להם אכיפה כי לתחזק אותם זה קל יותר מליצור אותם וכי יציאה ממשטר אחד עלולה לפגוע במוניטין במשטרים אחרים

Question 11

בול

Answer 11

סדר בחיים החברתיים הוא תבנית של פעולות אנושיות שמכילה מטרות בסיסיות, ראשוניות ואוניברסליות של חיים חברתיים. סדר בינלאומי הוא תבנית הפעולות שמתחזקת את המטרו של החברה הבינלאומית, שהיא קבוצת מדינות עם אינטרסים, ערכים ומוסדות משותפים.

Question 12

גליה פרס בר נתן

Answer 12

דנה באיומים על חברת המדינות – המדינה כשחקן מרכזי מתערערת והמעבר למערכת הגמונית ובודקת האם המנגנונים של בול תקפים ופועלים בצורה יעילה.

Question 13

הובדן וג’ונס

Answer 13

עוסק בתאוריות שונות שמבוססות על הגישה המרקסיסטית: תאוריית המערכת העולמית: האימפריאליזם של לנין, תאוריית התלות, התאוריה של וולרשטיין. כמו כן על הגישה הגרוציאנית .

Question 14

לנין

Answer 14

האימפריאליזם הוא השלב המונופולי של הקפיטליזם.

Question 15

וונדט

Answer 15

אנשים פועלים לפי המשמעות שיש לאובייקט עבורם, לשחקנים בינלאומיים יש זהות והיא הבסיס לאינטרסים של השחקנים. מוסד הוא מבנה יציב של זהויות ואינטרסים וגם עזרה עצמית היא מוסד שמבטא סוג אחד של אנרכיה.

Question 16

סיקניק ופינמור

Answer 16

מדבר על מעגל החיים של הנורמה, תהליך היווצרותה – עליית הנורמה בתוך המדינה על ידי יזמים, טיפינג פוינט (נקודת מפנה, אחרי שמספיק מדינות מרכזיות מאמצעות אותה), תהליך חברות בינלאומי ולבסוף הפנמת הנורמה.

Question 17

טיקנר

Answer 17

מקורות חוסר ההבנה בין פמיניזם ותאוריות יחב”ל פוזיטיביסטיות הם לגבי המשמעות של מגדר (האם האישי הוא בינלאומי), תיאוריזציה של הבינלאומי (פמיניסטיים מערערים על יסודות התאוריות היחבליות) וחלוקה אפיסטמולוגית (לא מדעי)

Question 18

סמית’

Answer 18

אין תאוריה במדעי החברה שכולה להיות מנותקת מערכים ואמירות נורמטיביות.

Question 19

אליסון

Answer 19

מציג שלושה מודלים לקבלת החלטות במדיניות חוץ: הגישה הרציונאלית (לפי שיקולי עלות תועלת), המודל הארגוני (בחירה לפי נהלים שגרתיים ומיקוח בין ארגונים) והמודל הפוליטי (התמקחות בין גורמים פרטיים פוליטיים בהיררכיה הממשלתית)

Question 20

מאסטנדונו

Answer 20

החסרונות של ביזור סמכויות למול מדיניות חוץ ספציפית לגבי ארה”ב – היא נתפסה כאימפולסיבית, לא עקבית ולא אמינה. זה נובע גם מקבוצות לחץ, ריבוי ארגונים והתקשורת. הכותב טוען שהעוצמה המיוחסת לאמצעי הלחץ השונים היא מופרזת.