מושגים Flashcards

Question

מאזן כוחות (ריאליזם)

Answer 1

איזון פנימי: מדינות בעצמן אוגרות משאבים ועוצמה, איזון חיצוני: באמצעות בריתות.

Answer 2

הנחות היסוד: 1) טבע האדם הוא רציונאלי (אנשים פועלים משיקולים של עלות תועלת) 2) המערכת אנרכית אך לא בהכרח קונפליקטואלית 3) שחקנים ויעדים מגוונים – יש גם ארגונים בינלאומיים, לשחקנים שונים יש אינטרסים שונים, עדיין בעיקר מדינות 4) חשיבות מבנים פנימיים והשפעתם על האופן בו העדפות של פרטים או קבוצות בחברה מתורגמים להעדפות ברמת המדינה (ההעדפות של פרטים בחברה יסבירו איך מדינה תתנהל, זה רמת הניתוח השנייה) 5) חירות הפרט – חופש לפעול 6) גישה פרוגרסיבית – מאמינה באפשרות של קדמה ושל שיפור 7) אופטימיות לגבי התפקיד של המשפט הבינלאומי וארגונים בינלאומיים – יותר משקל לשיתופי פעולה ולארגונים בינלאומיים ומשפט בינלאומי, יכול למתן אנרכיה.

Answer 3

בשיח שלנו הכוונה היא לשיתוף פעולה. הרצון שלי נפגש עם הרצון של האחר לשתף פעולה ולכן יש משחק סכום חיובי. נוצרת איזה הרמוניה באינטרסים.

Answer 4

שלושה קטבים: מדינות רפובליקניות (הקודקוד הפוליטי שבמסגרתו אנו עוסקים בשלום הדמוקרטי), הכנסת אורחים ורוח של מסחר (הקודקוד הכלכלי והקבלה לליברליזם כלכלי) ופדרציה של שלום (הקודקוד המוסדי והמעבר לליברליזם מוסדי וניאו-ליברליזם מוסדי).

Answer 5

שומפטר, הסיבה העמוקה לשלום היא מסחר

Answer 6

ליברליזם, מדינות שמגיעות לרמת פיתוח כלכלי מסוים כבר לא יילחמו. מסחר חופשי והסרת מגבלות סחר יוצרים תלות גומלין שבתורה מפחיתה את הסיכוי לשימוש באלימות בעת קונפליקט ומגבירה את הסיכויים לשלום בין מדינות. יש תועלת שהולכת וגדלה מהמסחר ואז אנחנו מעלים את המחיר של לוותר על התועלת הזו ביציאה למלחמה. יכול להיות שדווקא כן יהיה קונפליקט על משאבים או בגלל חוסר האיזון.

Answer 7

עמנואל קאנט, אינטראקציות בין מדינות רפובליקניות מביאה ליצירת אזור של שלום ההולך ומתרחב. מדבר על זה שכל המדינות צריכות להיות רפובליקות והרפובליקות יקימו ביניהן מה שהוא קורא לו איחוד של שלום, או מעין משפט בינלאומי. זה יהיה אזור של שלום ביניהם. זה היסוד הארגוני. היסוד השלישי הוא שלכל בן אדם יש זכות לטייל בעולם ולהתקבל בצורה יפה במקום אחר. לכן זו מעין תפיסה עולמית של גבולות פתוחים. זה המשולש הקאנטיאני – קודקוד של יסוד המשטר, קודקוד של ארגונים בינלאומיים וקודקוד כלכלי

Answer 8

ליברליזם, מדינות דמוקרטיות לא נלחמות ביניהן. כדי להגיע לשלום כל המדינות צריכות להיות רפובליקות – הפרדת רשויות, שלטון החוק וכ"ו. יש שני הסברים: הסבר נורמטיבי-תרבותי – החצנת נורמות יישוב סכסוכים מתוך המדינה (בתוך המדינה זה בדרכי שלום ואז אני משתמש בזה גם בסכסוכים חיצוניים), לאור כך יש ציפייה שגם מדינות אחרות ינהגו ככה ולכן יציבות דמוקרטית מחזקת את השלום. ההסבר שני הוא מוסדי-מבני - למדינות יש מערכת של איזונים ובלמים, הן לא כ"כ מהר יוצאות למלחמה, דמוקרטיות נתפסות כמרוסנות (ולכן אני אחשוב שגם מדינות דמוקרטיות אחרות הן מרוסנות) ולכן אני אצפה לאפשרות של מו"מ ולא אחשוש ממתקפת פתע. מנגד, יכולים להיות הסברים אחרים לשלום דמוקרטי כמו ריחוק גיאוגרפי או תלות גומלין כלכלית.

Answer 9

קוהיין, העיקרון המרכזי: התמקדות בתפקיד שמשחקים מוסדות בינלאומיים במיתון השפעות האנרכיה ובהגדלת יכולת המדינות לשתף פעולה לאורך זמן. עדיין יש אנרכיה, אך הדרך למתן אותה זה באמצעות שיתוף פעולה באמצעות מוסדות. גם הגישה הזו היא רציונאלית – אנחנו משתפים פעולה כי זה מועיל לנו. יש תלות גומלין – מדינות קשורות זו בזו. הם קראו לזה גם תלות גומלין מורכבת – מורכבת כי יש שם גם ארגונים בינלאומיים ושחקנים טרנס לאומיים.

Answer 10

בהקשר של ניאו-ליברליזם מוסדי הוא אוסף של חוקים (פורמליים ולא פורמליים) הקשורים זה לזה ועקביים לאורך זמן, אשר יוצרים תפקידים, מגבילים פעילות ויוצרים ציפיות. הם מנסים להסדיר התנהגות. יש שלושה סוגים של מוסדות בינלאומיים: כללים והסכמים של המשפט הבינלאומי, ארגונים בינלאומיים ומשטרים בינלאומיים.

Answer 11

ניאו-ליברליזם מוסדי, סוג של מוסד בינלאומי. יש תוקף חוקי, למשל אמנת ז'נבה או ה-NPT.

Answer 12

ניאו-ליברליזם מוסדי, סוג של מוסד בינלאומי. למשל האו"ם, האיחוד האירופי, ארגון הבריאות העולמי.

Answer 13

קשור בניאו-ליברליזם מוסדי, סוג של מוסד בינלאומי. מערכת של עקרונות (אמונות עובדתיות וסיבתיות בסיסית, ערכים), נורמות (סטנדרטים של התנהגות המוגדרים במונחים של זכויות וחובות), כללים (קביעות ספציפיות של התנהגות) ופרוצדורות של קבלת החלטות (איך טכנית מקבלים החלטות ומיישמים אותן) סביבם נוצרות ציפיות משותפות של השחקנים בתחום נושא מוגדר.

Answer 14

בין תפיסה ריאליסטית לתפיסה ליברלית. יש דגש על מוסדות בינלאומיים, על שמירה על סטטוס קוו ועל ביטחון, יש אנרכיה, זו גישה רציונאלית שמאמינה בקדמה. יש פה רעיון של מאזן כוחות אבל פה הוא לא אוטומטי אלא וולונטרי, וקשור לרצון של המדינות.

Answer 15

יש חברה ויש אנרכיה, אין סתירה בין הדברים אבל יש מתח מתמיד בין המושגים האלה.

Answer 16

האסכולה האנגלית. קבוצת מדינות המודעות לאינטרסים משותפים וערכים משותפים מסוימים, הרואות עצמן כמחויבות לאוסף משותף של כללים המנחים את יחסי המדינות זו עם זו, ואשר משתתפות יחדיו בפעילותם של מוסדות משותפים. יש פה שלושה מרכיבים: אינטרסים משותפים, נורמות משותפות (ערכים משותפים) ומוסדות משותפים.

Answer 17

חברת המדינות מבקשת לשמור על הסדר של חברת המדינות, המשכיות של השחקנים, שהמדינות יישארו השחקנים המרכזיים במערכת, איך לייצר מצב של יציבות שבו הסדר לא יתפרק, אפשר יהיה להמשיך לקדם את המטרות המשותפות. זה שם במרכז את המדינות, על זה הדגש.

Answer 18

בא מתפיסה הרבה יותר ליברלית קנטיאנית ששמה במוקד לא את המדינה אלא את הפרטים באשר הם. שמה במוקד את החשיבות של נורמות כמו זכויות אדם אוניברסאליות שצריך לקדם אותן ולשמור עליהן באשר הם. התבניות או המערכים של פעולות אנושיות שמתחזקות את המטרות הבסיסיות, ראשוניות ואוניברסאליות של החיים החברתיים של בני האדם כמכלול.

Answer 19

הנחות יסוד: 1) טבע האדם הוא לא קבוע ולא הכרחי להבין אותו עבור התאוריה, 2) השחקנים המרכזיים הם מעמדות חברתיים, אליטות טרנס-לאומיות ותאגידים רב לאומיים 3) המדינה היא הזרוע המבצעת של הבורגנות 4) המערכת הבינלאומית היא היררכית ונשלטת על ידי הקפיטליזם 5) המערכת היא קונפליקטואלית אבל התחרות היא בין קבוצות כלכליות בתוך המדינה ובין מדינות על בסיס כלכלי 6) דטרמיניזם כלכלי: גורל ידוע מראש שמושפע על ידי הכלכלה. כל פעולה שקרתה או קורית עכשיו היא תוצאה הכרחית של מה שקרה לפניה. הרצף הזה הוא בלתי נגמר ולא ניתן לשינוי. אבל עדיין הם חושבים שיהיו שינוי ומהפכה. איך מסבירים את זה? הקפיטליזם הגיע לשלב הסופי שלו הוא מגיע להיות מונופול ואין לו מקום עוד להתרחב ואז הוא קורס 7) מוסר כמשמר הסדר המעמדי. על פי המרקסיזם הבסיס הוא יחסי הייצור ומעל לזה יש את בניין העל שבו נמצאת אידיאולוגיה, פוליטיקה ומשפט.

Answer 20

מרקסיזם, מה שקובע את ההתפתחות של העולם זה היחסים החברתיים-כלכליים

Answer 21

קשור במרקסיזם, לנין מנסה להסביר למה המהפכה המרקסיסטית לא קרתה. הוא טוען שאימפריאליזם הוא השלב האחרון של הקפיטליזם. הוא טוען שהפועלים לא יצאו כנגד המדינות בגלל שהמדינה שיפרה את התנאים באמצעות אימפריאליזם.

Answer 22

קשור במרקסיזם, מנסה להבין מדוע מדינות אמריקה הלטינית לא מצליחות להיות מעצמות כלכליות כמו אירופה וארה"ב, אפילו שהן אימצו את המודל המערבי לפיתוח. המבנה הבסיסי של הכלכלה העולמית קובע מראש את דרך הפיתוח של מדינות בודדות. עושק יותר ויותר את המדינות העניות. הראייה בצורה מאוד פשטנית תהיה שהצפון מתעשר על חשבון הדרום. גם פה המחשבה היא שיש מדינות פריפריה וגרעין והמדינות המפותחות יוצרות תלות של המדינות החלשות בהן ולכן הן לא מצליחות להתפתח. יש יחסי ניצול וההון זורם מהפריפריה לגרעין.

Answer 23

קשור במרקסיזם, התיאוריה של וולרשטיין. גישה מערכתית שמשתמשת ביחידת ניתוח של תהליכים וקשרים כלכליים. מגדירה את המדינות כגרעין, פריפריה וסמי-פריפריה.

Answer 24

וולרשטיין, מדינות קפיטליסטיות, משכורות גבוהות, מייבאות חומרי גלם ומייצאות מוצרים מוגמרים, שוק שמתבסס על השקעות ויש שירותי רווחה

Answer 25

וולרשטיין, מייצאות מוצרים מוגמרים וטכנולוגיה פשוטה, חומרי גלם, מייבאות מוצרים מוגמרים וחומרי גלם, משכורות נמוכות ושרותי רווחה נמוכים. זה החלק ששומר על האיזון.

Answer 26

וולרשטיין, מייצאות חומרי גלם ומייבאות מוצרים מוגמרים, המשכורות נמוכות מאוד ואין שירותי רווחה

Answer 27

קשור במרקסיזם, המדינה מעצבת את התודעה של העם וזה מאפשר להם להשתלט על ההמונים ולשכנע אותם שלא צריך מהפכה.

Answer 28

תאוריה סוציולוגית ולא תאוריה של יחב"ל. המציאות היא "הבניה חברתית" – המורכבת מעובדות חברתיות (עובדות שעצם קיומן הוא תוצר של הסכמה כללית של כל השחקנים הרלוונטיים לגבי קיומן, למשל כסף) והבנות אינטר-סובייקטיביות (האמת היא מוסכמה חברתית). עוד מושגים חשובים: התמקדות בהבנת טבע, מקורות ואופן התפקוד של עובדות חברתיות, התמקדות בתהליכים של הבנייה חברתית - איך הקולקטיב מבין את המציאות, לא ניתן להפריד בין אינטרסים ורעיונות – בין אינטרסים כביכול אובייקטיבים לרעיונות שעומדים מאחוריהם, החשיבות של יחסי סוכן מבנה – הקשר בין הסוכן (השחקן, האדם שיוצר את ההבניה החברתית) והמבנה שהוא קשר של השפעה הדדית והחשיבות של ניתוח שפה ושיח – השימוש בשפה כמעצב מציאות חברתית.

Answer 29

קונסטרוקטיביזם, מדינות מקיימות ביניהן יחסים שבהן מלחמה לא באה בחשבון.

Answer 30

קונסטרוקטיביזם, כללים מכוננים או כללים מעצבים שהם למעשה האופן שבו אנחנו יודעים או לומדים מה לגיטימי, מה ראוי. גם במערכת הבינלאומית יש נורמות שלפיהן מדינות מתנהגות ולפיהן הן חושבות שראוי לפעול.

Answer 31

קונסטרוקטיביזם, סיקניק ופינמור. יש לנו יזמי נורמה שמנסים להקים או להצמיח נורמה חדשה, ברגע שהם מצליחים ויש אולי כמה מדינות שמאמצות את הנורמה הזו יש אפשרות לגלישת הנורמה (כלומר הנורמה משתפכת ממדינות למדינות) והשלב האחרון אם זה מצליח וגולש זה הפנמה של הנורמה – זה לא משהו שחושבים אליו אלא הוא חלק אינהרנטי פנימי כחלק מהחיים.

Answer 32

קונסטרוקטיביזם, מדינות מזהות אחת את השנייה כאויבות

Answer 33

קונסטרוקטיביזם, מדינות מזהות זו את זו ומכירות בגבולות הטריטוריאליים אחת של השנייה אבל הן רואות אחת את השנייה כיריבות, חושדות אחת בשנייה, זה דומה לתרבות הניאו-ריאליסטית של וולץ, זה יחס של מעין 'כבדהו וחשדהו'. יש ביניהן תחרות על משאבים, יש אפשרות לשיתוף פעולה מסוים.

Answer 34

קונסטרוקטיביזם, מדינות מזדהות זו עם זו וחושבות על הקולקטיב שבשמן הן פועלות, זה צריך להיות חלק מהזהות שלהן, למשל מדינות באיחוד האירופי.

Answer 35

גישה פוסט-פוזיטיביסטית, רוברט קוקס. ידע הוא במהותו פוליטי, הוא תמיד עבור מישהו למען מטרה מסוימת, תמיד יש ניסיון לצבור עוצמה וזה אף פעם לא כלי ניטרלי לפתרון בעיות. המחשבה היא שמי שיוצר את הידע זה המדינות החזקות. יש מחיר לאימוץ של התאוריות האלו. המטרה העיקרית של הגישה הביקורתית-נורמטיבית היא אמנציפציה – שחרור דרך חשיפת מבני העוצמה הגלובליים. בכך שאנחנו נחשוף את מבני העוצמה שקיימים, אנחנו נוכל לשחרר את בני האדם.

Answer 36

גישה פוסט-פוזיטיביסטית. אנחנו חיים בבתי כלא רעיוניים, אין אמת אובייקטיבית וכל תאוריה היא רק נרטיב מסוים, השפה עצמה היא לא ניטרלית, אין הבחנה בין תאוריה ופרקטיקה והיעד הוא חשיפת האופנים דרכם עוצמה מופעלת עלינו בכל מימד של חיינו (אין אמנציפציה) ודמוקרטיזציה של השיח והידע. הם מנסים להבין איך העוצמה מופעלת בכל המימדים של החיים שלנו, גם במובנים שאנחנו לא רגילים לחשוב עליהם. פה המטרה היא להרוס את המבנה, לחשוף אותו.

Answer 37

גישה פוסט-פוזיטיביסטית. הגישה הפמיניסטית טוענת שלמעשה המציאות היא לא ניטרלית מבחינה מגדרית. איך שאנחנו מסבירים את היחב"ל זה באמצעות מציאות שמוגדרת מבחינה גברית והיחסים בין המינים חושפים יחסי עוצמה ודיכוי. המודעות היא ליחסי כוחות, ליחסי עוצמה, שמוטים לרעת נשים. פמיניזם הוא ניסיון להסביר את העולם במונחים של יחסי מגדר.

Answer 38

מודלים של קבלת החלטות. מניח שהאדם הוא רציונאלי, המונע על ידי רצון למקסם רווח (לצמצם עלויות) ומצויד בכלים לעשות זאת. כלומר, מודל שמתמקד ברמת הפרט. באופן זה, המודל רואה במדינה כשחקן אוניטרי (שחקן יחיד, בלי פוליטיקה פנימית). בשלב הדיאגנוזה המודל מניח שמקבל ההחלטות חשוף לכל המידע, הפרוצדורה של קביעת היעדים תהיה רציונאלית ויהיה דירוג לפי חשיבות, בבחינת ובחירת האלטרנטיבות כל האפשרויות פתוחות והבחירה תיעשה לפי שיקולי עלות תועלת צפויה והסתברות.

Answer 39

מודלים של קבלת החלטות. ההחלטות מתקבלות כתוצאה של מיקוח בין ארגונים שונים בתוך המדינה. בשלב הדיאגנוזה הארגונים מסננים מידע לפי אופיים, היעדים נקבעים על פי המטרות של הארגון, הבחינה נעשית לפי דפוסים או נהלי עבודה שגרתיים – standard operational procedures (SOP), כלומר לי דפוסים קבועים מראש והבחירה היא תוצאה של פשרה בין האינטרסים של הארגונים השונים.

Answer 40

מודלים של קבלת החלטות. תהליך קבלת ההחלטות הוא משחק פוליטי, מיקוח בין שחקנים פוליטיים פרטיים (למשל פוליטיקאים) בעמדות כוח שונות שמונעים מתוך מניעים פוליטיים (שנגזרים מתפקידיהם). הבחירה הסופית היא פשרה פוליטית פנימית. בדיאגנוזה נתמקד בבעיה המידית הפרסונלית, היעדים יקבעו לפי כוחם היחסי של השחקנים, בבחינת האלטרנטיבות יהיו שיקולים אסטרטגיים למול שיקולים פרטיים ודרך הפעולה תיבחר באמצעות מיקוח במסגרת היררכיה ממשלתית.

Answer 41

השפעת גורמים פנימיים על מדיניות החוץ. ארגון פורמלי של אנשים השותפים לדעה מסוימת או לנסיבות חברתיות מסוימות, אשר חוברים יחדיו בתקווה להשפיע על מדיניות הממשלה. זה יכול להיות גם אזרחי וגם ממוסד. יבואו לידי ביטוי יותר במשטרים דמוקרטיים, אבל יכולות לבוא לידי ביטוי גם במשטרים אוטוריטריים או טוטליטריים כי יכולות להיות קבוצות אינטרס גם בתוך השלטון. השאלה איזו קבוצה תנצח תלויה בגודל הקבוצה ובלכידות שלה (קבוצות קטנות יותר הן יותר מלוכדות וקל להן יותר לצאת לפעולה).

Answer 42

הסוכנות היהודית, הסתדרות העובדים (יוצרת הסכמי ייבוא או הסכמי סחר), קק"ל (מגייסת כספים וכולי). ארגון רשמי של אנשים השותפים לדעה מסוימת או לנסיבות חברתיות מסוימות, אשר חוברים יחדיו בתקווה להשפיע על מדיניות הממשלה. משהו יותר ממוסד, יותר מאורגן.

Answer 43

שלום עכשיו, ארבע אימהות, בצלם, אם תרצו, שוברים שתיקה וכולי. אנשים הפועלים באופן התנדבותי למען החברה עצמה או כדי להשפיע על השלטון. התארגנויות כלו נולדו כדי להתמודד עם עוצמתו האדירה של הממשל.

Answer 44

רמת הפרט – כיצד הפרט משפיע על היחסים הבינלאומיים. האישיות שלו, תפיסת העולם שלו, הפעולות שלו והבחירות שלו. רמת המדינה – איך משתנים ותהליכים פנימיים בתוך המדינה יכולים להשפיע על ההתנהגות שלה. סוג המשטר, אינטרס לאומי, סוג הכלכלה וקבוצות אינטרס. רמת המערכת - מסבירים את ההתנהגות של השחקנים לפי המבנה של הקשרים ולא לפי הרצונות הפרטיים. מעניין אותנו נורמות וחוקים בינלאומיים, בריתות, ארגונים בין-ממשלתיים ותאגידים טרנס לאומיים. אפשר גם להסתכל ממש על הגיאוגרפיה של העולם.

Answer 45

- הם יוצרים מסגרת חוקית – יש מחויבות, יש סטנדרטים צפויים, כולם יודעים איך ההתנהגות אמורה להיות וכולם מתנהלים לפי זה. סוג של ממשול מעל המדינות. מסודות באים למלא את הריק הזה של האנרכיה, אבל צריך לזכור שזה בא מהמדינות והן מסכימות לזה וזה לא נכפה מלמעלה. - צמצום עלות והגברת יעילות ניהול המו"מ והגעה להסכמים – אם יש מסגרת אז לא צריך לנהל מו"מ על פרטי המסגרת והפרטים מוכנים מראש. זה מאפשר לשחקנים לשבת ביחד באופן קבוע ולדבר, וזה מקבל על האפשרות לנהל שיתופי פעולה. - סיפוק מידע – המוסד הרבה פעמים מפרסם דוחות ובודק מה אנחנו עושים, זה מגדיל את השקיפות, הכל ברור ושקוף לכולם. - קישור בין נושאים (לינקאג') – הרבה יותר קל להגיע להסכמה כשאנחנו מחברים בין נושאים שונים. לא תמיד האינטרסים של שחקנים שונים בתחום מסוים יהיו זהים, אבל אם אנחנו יודעים לתת אחד לשני בסוגיות שונות את מה שהשני רוצה, אז יש אפשרות להגיע להסכמה. מוסדות עושים את זה בצורה מאוד טובה. - העלאת עלות התנהגות לא נאותה על פי כללי המשטר – זה לא אומר שמדינות לא מפרות את הכללים האלה, אבל כשמדינות עושות את זה הן צריכות לתת איזשהו תירוץ. זה משפיע על המוניטין שלהם.

Answer 46

- שימור המערכת והחברה הבינלאומית. החברה הבינלאומית רוצה לשמור על עצמה, לשמור על המערכת ועל חברת המדינות. - שימור עצמאותן של מדינות בודדות – שחקנים שמרכיבים את החברה הם מדינות, והמדינות רוצות לשמור על עצמן. היעד השני כפוף אולי ליעד הראשון. בשביל לשמור על חברת המדינות במערכת הבינלאומית יש מקרים היסטוריים שהיו מוכנים להקריב מדינות בשביל לשמור על זה. - שמירת השלום – כפוף לשמירת עצמאותן של מדינות ולשמירת המערכת. כלומר, הגישה הזו היא לא פציפיסטית, היא לא חושבת ששלום הוא מעל לכל. מבחינת הגישה הזו לפעמים מלחמה היא צודקת. שמירת השלום זה יפה, זה מכובד, עדיף שלום על פני מלחמה בעיקרון, אבל כדי לשמור על עצמאות של מדינות ועל המערכת אפשר לצאת למלחמות. דוגמה טובה לכך היא מלחמת המפרץ - המלחמה אחרי שעיראק פלשה לכווית. - קיום המטרות הבסיסיות של כל חברה אנושית – ביטחון נגד אלימות, קיום הבטחות וכיבוד הסכמים והבטחת קניין

Answer 47

- איזון כוחות – זה לא כמו מאזן הכוחות האוטומטי של וולץ אלא יש פה יסוד וולונטרי. יש פה משהו שמרני ששומר על המצב כמו שהוא. חלק מזה זה הרתעה. - משפט בינלאומי – כל הכללים שמחייבים מדינות ושחקנים איך להתנהל. יש לזה משמעות אבל היא לא אבסולוטית כמו בריאליזם. - דיפלומטיה – מגנונים של מו"מ, הסכמים, קשרים. - ניהול על ידי המעצמות הגדולות – למי שיש יותר עוצמה יש יותר אחריות. מעצמות באופן טבעי אמורות לנהל את המערכת. יותר בעייתי במערכת של הגמון אחד. - מלחמה – מלחמה יכולה להיות מנגנון כדי לשמור על החברה הבינלאומית אבל לא כל מלחמה אלא רק מלחמה צודקת.

Answer 48

- שטח ואוכלוסייה – באופן מסורתי נתפס שככל שלמדינה יש יותר שטח ויותר אוכלוסייה יש לה יותר כוח, אך בעולם המודרני זה לא תמיד נכון. - משאבים טבעיים – הטענה היא שככל שלמדינה יש יותר משאבים טבעיים, נפט מים ועוד, יש לה יותר עוצמה. משאבים טבעיים הם בסיס לעוצמה. - יכולות כלכליות – יכולת כלכלית זה עוצמה קשה ולא עוצמה רכה. היכולת הכלכלית משפיעה גם על היכולת הצבאית. - יכולות צבאיות – טנקים, מטוסים, צוללות, כמות חיילים, אנרגיה גרעינית. זה לא רק מרכיב כמותי אלא גם מרכיב איכותי. - משאבים לא חומריים, ברמה הפנימית – המורל הלאומי, כמה המדינה מלוכדת, כמה האזרחים תומכים במדינה. - משאבי עוצמה רכה – עד כמה מדינה היא מקור לחיקוי.

Answer 49

 ריבונות מודרנית / סטנדרטית – זו שמיוצגת באירופה, בהרבה מהמדינות בעולם.  ריבונות הפוסט-קולוניאלית – יש לא מעט מדינות שהריבונות היא למעשה ריבונות משפטית כלומר המדינה יותר קיימת על המדינה מאשר בפועל לגבי מדינות שהן חצי נכשלות (למשל סומליה).  ריבונות פוסט-מודרני, פוסט לאומי – המקרה של אירופה, עם האיחוד האירופאי. המדינות ויתרו על חלק מהריבונות שלהן לטובת משהו שהוא על לאומי. יש להן מטבע משותף, ומטבע הוא סממן של ריבונות.

Answer 50

1. דיאגנוזה- זיהוי הבעיה, עם מה אנחנו מתמודדים, מה המצב הקיים 2. קביעת היעדים – מה אנחנו רוצים להשיג, מה המצב הרצוי 3. בחינת אלטרנטיבות לפעולה- תמיד יש כמה דרכי פעולה, ולכן אנחנו בוחנים את האלטרנטיבות. 4. בחירת דרך פעולה ויישום.

Answer 51

קבוצות אינטרס – מי רוצה להשפיע? מי מצליח להשפיע? החברה האזרחית, אנחנו. כל מיני גורמים שהרבה פעמים יכולים להתאחד ולנסות להשפיע על מדיניות חוץ. השפעת המבנה המוסדי-פנימי – ההבחנה בין מדינה "חלשה" ומדינה "חזקה" מול החברה. השאלה היא כמה היא מושפעת מקבוצות אינטרסים פנימיות. במדינה "חלשה יותר" לקבוצות אינטרס יש יותר הזדמנויות להשפעה. סוג משטר ומדיניות חוץ – היתרונות והחסרונות של דמוקרטיה במדיניות חוץ. השפעת דעת קהל – לא בינלאומית, אלא פנימית. השליטים יודעים שיכול להיות שיתנקמו בהם בקלפי אחר כך ולכן הם פוחדים לעשות דברים שעלולים לפגוע בדעת הקהל עליהם.

מושגים Flashcards

(75 cards)