מושגים Flashcards
(75 cards)
עוצמה
היכולת של שחקן א’ לגרום לשחקן ב’ לעשות משהו שהוא אחרת לא היה עושה. עוצמה במונחים של השפעה. ככל שיש לשחקן יותר עוצמה ככה יש לו יותר יכולת לשלוט על התוצאות, לצמצם את אי-הודאות בסביבה
יכולת המרה (Fungibility)
התהליך שבו המשאבים מכל תחום באים לידי ביטוי כעוצמה מבחינת השפעה. היכולת לקחת את המשאבים, להפוך אותם לעוצמה ולייצר ממנה השפעה. הדרך של משאבים להפוך לעוצמה ולהשפעה היא דרך ארוכה, ויש צורך לעשות תהליך כזה.
עוצמה צבאית
עוצמה קשה, מבוססת על יכולות צבאיות, כוונות של המדינה, והתפיסה של היכולות בקרב המדינה עצמה ובקרב מדינות אחרות
עוצמה כלכלית
עוצמה קשה, מבוססת על שטח, חומרי גלם, כוח עבודה וטכנולוגיה
עוצמה פוליטית פנימית
מבוססת על לגיטימציה פנימית, השתתפות פוליטית, בעיקר בדמוקרטיות אך גם בדיקטטורות
עוצמה רכה
ניי, היכולת של שחקן א’ להוביל לשינוי בעצם הצורה שבה שחקן ב’ מגדיר את האינטרסים שלו עצמו. זה היכולת שלי לגרום למישהו אחר לחשוב שהאינטרס שלו הוא בעצם האינטרס שלי אבל לא בצורה של כוח, אלא בצורה של משיכה – היכולת של מדינה מסוימת לעצב את העדפות השחקנים האחרים בשל המשיכה אליה.
מדינה
ישות משפטית, חברה אנושית שמחזיקה במונופול הלגיטימי על כוח הכפייה בתוך טריטוריה מוגדרת. הדבר העיקרי שמייחד מדינה זה היכולת שלה להפעיל כוח, פנימי וחיצוני. כוח שהוא ממוסד, חוקי ואנשים מקבלים אותו. 4 תנאים להגדרה החוקית למה זו מדינה: בסיס טריטוריאלי, אוכלוסייה יציבה בתוך הגבולות, ממשלה ויכולת לנהל מדיניות חוץ (הכרה).
ריבונות
היכולת של מדינה לקבל החלטות בצורה אוטונומית. ריבונות פנימית – היכולת למשול, ריבונות חיצונית – היכולת לפעול מול העולם בצורה עצמאית
לאום
קבוצה של בני אדם שרואים את עצמם כחלק מאותו השלם על בסיס תרבותי, היסטורי, שפתי, דתי.
ארגון בין-מדינתי (IGO)
ארגון הכולל מספר שחקנים (ממשלות) שיש להם תחום פעילות מוגדר ופועלים בתוך מסגרת מוסדית-ארגונית קבועה (מוסד שיש לו היבט פורמאלי). לרוב מוקם מכוח אמנה כלשהי. נבדלים ביניהם במטרות (מטרה אחת או מטרות כלליות) ובטווח הגיאוגרפי (עולמי, אזורי, אחר).
שחקן טרנס-לאומי
לא מדינה, פעילות חוצה לאומים שניתן להגדירה במונחים פונקציונאליים (תחום מסוים, תפקיד) ששותף ביחסים פוליטיים. כולל INGO (ארגון ללא מטרות רווח שפועל ברמה הבינלאומית והוא לא ממשלתי, גרינפיס), תאגידים וחברות (פייסבוק, מקדונלדס), קהילות מומחים (למשל ה-ISA), רשתות בירוקרטיות, רשתות תמיכה מוסרית, אנשים פרטיים (אופרה ווינפרי) וארגוני פשע וטרור (אנונימוס).
אנרכיה
היעדר שלטון מרכזי, היעדר ממשלה. מצב מבני שבו מעל למדינות אין כמעט סמכות.
פרדוקס העוצמה הבלתי ממומשת
עליונות טכנולוגית וצבאית אינה בהכרח מהווה ערובה לניצחון, קושי למצות עוצמה צבאית
עקרון ההישענות העצמית
שייך לריאליזם, במצב בו יש אנרכיה, כל מדינה חייבת להישען על עצמה ולסמוך רק על עצמה כדי לדאוג להישרדות שלה
ריאליזם
ריאליזם קלאסי, מדיני – מורגנת’או. הנחות היסוד של הריאליזם הן: 1) טבע האדם הוא אנוכי, חשדן ותאב עוצמה. קיים יותר בריאליזם הקלאסי 2) מדינות הן השחקנים המרכזיים והן פועלות על פי אינטרס לאומי ושואפות למקסם עוצמה וביטחון. טבע המדינה הוא טבע האדם 3) יש אנרכיה 4) יש יחסים קונפליקטואליים – מצב מלחמה קבוע, מלחמה יכולה לפרוץ בכל רגע נתון, היחב”ל מאופיינים בסכסוך 5) עוצמה כגורם משמעותי – בעיקר עוצמה קשה 6) מחזוריות – אין קדמה, אין שינוי 7) אין מקום לשיקולי מוסר – פועלים בחכמה, בתבונה ובזהירות בשביל לשרת אינטרסים אוגאיסטיים. מה שמניע את המערכת זה טבע האדם
דילמת הביטחון
שייך לריאליזם, האמצעים שמדינה א’ נוקטת כדי למקסם את העוצמה\הביטחון שלה מעלים חשש ביטחוני במדינה ב’, באופן שגורם לאחרונה לחתור למקסם את בטחונה ולערער את בטחונה של מדינה א’. זה יוצר שרשרת של מירוץ חימוש שבסופה לכל מדינה יש פחות ביטחון
דילמת הביטחון
אם אתה מרוויח אני מפסיד
ניאו-ריאליזם
תיאור תיאורטי של התנהגות מדינות המסביר אותה כמוכתבת על ידי ההבדלים בעוצמתן היחסית בתוך המדרג הגלובלי, המוגדר בעיקר על פי התפלגות העוצמה הצבאית של המדינות, ולא על פי גורמים אחרים, כגון: ערכיהן, סוגי המשטר הנהוגים בהן או הנסיבות הפנימיות והתנאים השוררים בהן. המערכת היא אנרכית ומורכבת מיחידות דומות, מאזן כוחות הוא לא וולונטרי אלא אוטומטי בשל מבנה המערכת, כאשר הדבר היחיד שמשתנה זה חלוקת העוצמה בתוך המערכת. יש המשכיות ושמרנות ואין שינויים במערכת עצמה, אלא רק בתוכה, והם מחזוריים
ריאליזם התקפי
מעצמות חותרות להגמוניה ולצבירת כמה שיותר עוצמה, לשינוי הסטטוס קוו לטובתן ולכן סופן להתנגש אחת עם השנייה. זה רלוונטי רק למעצמות גדולות. התאוריה של מירשהיימר.
ריאליזם הגנתי
וולץ, מעצמות מנסות לשמר את הסטטוס קוו, את מאזן העוצמה הקיים. רלוונטי רק למעצמות גדולות
מערכת
אוסף של יחידות הקשורות זו לזו דרך דפוס מסוים של אינטראקציה קבועה
מערכת רב-קוטבית
מערכת שיש בה הרבה מוקדי שליטה, יותר משניים, כמו למשל באירופה במאה ה-19.
מערכת דו-קוטבית
מערכת שיש בה שתי מעצמות, כמו למשל אתונה וספרטה בעת העתיקה, או המלחמה הקרה.
מערכת חד-קוטבית
לא אימפריה אלא מערכת שיש בה מעצמה אחת, אולי ארה”ב בתקופה שבין המלחמה הקרה ל-9/11.