נפרולוגיה Flashcards

1
Q

מהו יעד איזון ל”ד בחולה במחלת כליות כרונית עם פרוטאינוריה 1 גר’ ליממה:

  1. 140/90
  2. 135/85
  3. 130/80
  4. 120/80
A
  1. 130/80

עמ’ 2117. זהו היעד בחולי סוכרת/פרוטאינוריה > 1 גר’/24 ש’.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

מטופל עם מחלת כליות כרונית שלא היה במעקב תקופה ממושכת, מגיע עם המוגלובין 8, מאגרי ברזל תקינים. מתחיל טיפול באריתרופוייטין. מהו יעד ההמוגלובין?

  1. 12-14
  2. 11-13
  3. 10-11.5
  4. 9-11
A
  1. 10-11.5

עמ’ 2118.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

בן 69 השוקל 72 ק”ג, עם נפרופתיה סוכרתית מתקדמת שנשמט ממעקב שנים רבות. מה מהבאים מהווה אינדיקציה לתחילת דיאליזה:

  1. K=6
  2. Ca=6.8
  3. CR=7.9
  4. P=7.8
A
  1. CR=7.9

עמ’ 2122. אינדיקציות לתחילת דיאליזה: סימפטומים אורמיים, היפרקלמיה שלא מגיבה לטיפול, עודף נוזלים שלא מגיב למשתנים, חמצת שלא מגיבה לטיפול, נטיה לדימומים, GFR<10.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

מהם ערכי פאראתירואיד הורמון מומלצים באיסק כליות כרונית (תקין 10-65)

  1. פחות מעשר
  2. עשר עד 55
  3. מאה וחמישים עד 300
  4. עד 100
  5. מעל 300
A

התשובה היא 3

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

מאיזה ערך מתחילים לתת ביקרבונט פומי באיס”כ כרונית?

  1. טיפול זה לא מקובל
  2. מעל 10 מא”ק
  3. מעל 15 מא”ק
  4. מעל 20 מא”ק
A

התשובה היא 4
עמ’ 2114
חמצת מאוד שכיחה ומופיעה בשלב יחסית מוקדם. בראשית הדרך יש יכולת להחמיץ את השתן על ידי הפרשת יוני מימן וייצור אמוניה אך מנגנונים אלו נפגעים. החמצת בהתחלה היא נון אניון גאפ ובשלבים מתקדמים החמצת משולבת עם אניון גאפ גבוה+תקין. בדר”כ החמצת קלה, לרוב > 7.32 אבל הטיפול (ב”ק פומי) ניתן כבר בערכים של < 20 במחשבה שהחמצת גורמת למצב קטבולי המחמיר את מחלת הכליות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

מה נכון לגבי ממברנוס?

  1. יותר בנשים
  2. סיבה נדירה לתסמונת נפרוטית במבוגרים
  3. שליש מהחולים יחוו רמיסיה ספונטנית
  4. רוב המקרים הם משניים למחלות אחרות
  5. בהיסטולוגיה נראה הידקקות של הממברנות
A

התשובה היא 3
עמ’ 2144
מהווה 20% מהתסמונות הנפרוטיות במבוגרים והסיבה הכי שכיחה לתסמונת נפרוטית בקשישים
פי 2 יותר בגברים
עשרים אחוז משניים למחלות אחרות, נאופלסטיות, זיהומיות, אוטואימוניות או תרופות
בהיסטולוגיה עיבוי ממברנות, בצביעת כסף- ספייקים, במיק’ אלק’ משקעים תת אפיתליאליים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q
מה התלונה השכיחה בחולים עם מחלת כליות פוליציסטית?
א- אבני כיליה
ב- כאב בטן או גב
ג- המטוריה גסה
ד- אנסרקה משנית לתסמונת נפרוטית
A

התשובה היא ב. 60% סובלים מכאב גב/מותן היכול להיות משני לדימום, אבן או זיהום בציסטה. 40% המטוריה. 20% אבני כיליה (שרובן ח’ אורית!). פרוטאינוריה לרוב היא קלה בלבד.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

מה נכון לגבי מחלת כליות פוליציסטית?
א- לרוב החולים מוטציה בגן פיקיידי1, הגורם להסתמנות קשה יותר מאשר פיקיידי2.
ב- ההסתמנות הקלינית מופיעה בדרך כלל מוקדם במהלך החיים, עוד בילדות.
ג- עיקר המעורבות הכלייתית היא טובולרית.
ד- רוב החולים יסבלו מתת ל”ד אורתוסטטי

A

התשובה היא א. יתכן ויש יותר פיקיידי2 ממה שיודעים עם תת אבחנה עקב הביטויים הקלים. ההסתמנות הקלינית מופיעה לרוב אחרי עשור 4-5. רק 5% מהטובולי מעורבים. דווקא יל”ד הוא הביטוי האופייני ומופיע עוד לפני הירידה בפינוי הכלייתי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

מה נכון לגבי מחלת כליות פוליציסטית?
א- הופעה של היפרטרופיה של חדר שמאל רק בחולים עם יל”ד ארוך שנים.
ב- קרצינומה של הכיליה בשכיחות גבוהה פי 1.5-2 מהאוכלוסיה הכללית.
ג- סונר כליות מאפשר להבחין בקלות בין דימום לבין זיהום בציסטה
ד- מחלת כבד פוליציסטית מאסיבית מופיעה כמעט רק בנשים, בעיקר עם הריונות מרובים

A

התשובה היא ד. היפרטרופיה יכול להופיע לעיתים ללא יל”ד. קרצינומה של הכיליה בשכיחות זהה לאוכלוסיה הכללית, אך התייצגות יותר בילטרלית מולטיצנטרית וסרקומטואידית. הדמיה אינה מבדילה טוב בין דימום וזיהום, אם כי סיטי ומרי עוזרים להבחין בין ממאירות וציסטה מורכבת.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q
מה מהבאים אינו מהווה ג"ס למחלת כליות סופנית במחלת כליות פוליציסטית?
א- גיל מבוגר באבחנה
ב- הריונות מרובים
ג- כליות גדולות
ד- המטוריה גסה
A

התשובה היא א. גיל צעיר באבחנה הוא כן ג”ס.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q
בן 30 עם מחלת כליות פוליציסטית, מבצע אקו שגרתי- מה מהבאים הכי סביר שנמצא?
א- AR
ב- מסתם אאורטלי דו עלי
ג- MVP
ד- HOCM
A

התשובה היא ג. ב-30%.

גם הפרעות מסתמיות אחרות אפשריות אך בשכיחות נמוכה יותר

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

במי מהבאים ניתן לאבחן ADPCKD?
א- בן 20 עם ציסטה גדולה בכיליה שמאל, ידוע על ציסטות כלייתיות אצל האם
ב- בן 45 עם 2 ציסטות בכיליה ימין ו-3 ציסטות משמאל
ג- בן 62 עם שתי ציסטות בכל כיליה
ד- בן 30 עם ציסטה אחת בכל כיליה

A

התשובה היא ב. בגיל 15-29 צריך 2 ציסטות וסיפור משפחתי. בגיל 30-59 צריך לפחות 2 ציסטות בכל כיליה. מעל גיל 60 לפחות 4 בכל כיליה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q
בן 53 עם מחלת כליות פוליציסטית פונה בשל חום וכאב במותן, בהדמיה ציסטה עם נוזל עכור- חשודה כמזוהמת. מה מהבאים אינו מהווה כיסוי אנטיביוטי הולם?
א- כלורמפניקול
ב- רספרים
ג- ציפרופלוקסצין
ד- אמוקסיצילין
A

התשובה היא ד. לרוב הזיהומים הם גראם שליליים, ודרושה אנטיביוטיקה מסיסת שומן כדי שתחדור לציסטות. משך הטיפול 4-6 שבועות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

מה נכון לגבי ADPCKD?
א- בדר”כ מחלת כליות סופנית מופיעה לאחר העשור השביעי לחיים
ב- דיאליזה פריטונאלית היא הגישה העדיפה לאור גילם הצעיר יחסית והיעדר תחלואת רקע משמעותית.
ג- למרות שכיחותם, זיהומים הם סיבת מוות נדירה בזכות אופיים האינדולנטי
ד- יותר ממחצית מהחולים נזקקים בסופו של דבר לדיאליזה או השתלה.

A

התשובה היא ד. מחלת כליות סופנית מופיעה סביב גיל העמידה. דיאליזה פריטונאלית אינה מומלצת לאור החלל הבטני הקטן והנטיה לבקעים. זיהומים הם סיבת המוות השניה בשכיחותה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

באיזו מהמחלות הבאות נראה ספייקים ועיבוי ממברנות בהיסטולוגיה?

  1. MPGN
  2. MCD
  3. ממברנוס
  4. PSGN
A

התשובה היא 3

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

מה מהבאים אינו מהווה אטיולוגיה של MCD

  1. מחלת הודג’קין
  2. ליתיום
  3. גנטי
  4. זיהומי
A

התשובה היא 4
רוב המקרים אידיופתים. יכול להיות משני לממאירויות- בעיקר הודג’קין, וכן תרופות- אינטרפרון, ליתיום, נוגדי דלקת לא סטרואידליים
גנטי finish type.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

מה נכון לגבי MCD?

  1. רוב החלבון המופרש הוא אלבומין
  2. מתפתח בצורה אינדולנטית לאורך זמן
  3. לרוב ללא בצקות, היפואלבומינמיה קלה בלבד
  4. ככל שהגיל מבוגר יותר שיעור ההישנויות תכוף יותר
A

התשובה היא 1
אכן יחס סלקטיביות גבוה של 9:1
מתפתח מהר מאוד עם בצקות משמעותיות והיפואלבומינמיה משמעותית, שיעור הישנויות תכוף ככל שהגיל צעיר יותר

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

בן 53 לאחר צינתור כלילי החל קומדין בשל קריש באפקס. בהמשך הופיעה בוהן סגולה, ליבדו רטיקולריס ואי ספיקת כליות בגינה ביצע ביופסיה- מה נצפה לראות בפתולוגיה פרט לתסחיף כולסטרול?

  1. ממברנוס
  2. FSGS
  3. MCD
  4. MPGN
A

התשובה היא 2
יכול להיות ראשוני או משני לזיהומים (HIV, פארבו, הפטיטיס סי, EBV, CMV), השמנת יתר, יל”ד, תסחיף כולסטרול, תרופות/סמים (הרואין, אקסטזי, אנלגטיקה, ביספוספונטים, סטרואידים אנבוליים), אוליגונפרוניה, אלפורט, אנמיה חרמשית, לימפומה, ועוד. כל מי שיש לו מסה כלייתית ירודה הוא בסיכון

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

מה נכון לגבי ממברנוס?

  1. הנוגדנים אינם ספציפיים ומופיעים כמרקר גם במחלה ראשונית וגם בשניונית
  2. אנטיקואגולציה אינה מומלצת בשל סיכון מוגבר לדימום עקב איבוד פקטורי קרישה
  3. לאור קורלציה עם ממאירות ההמלצה היא לבצע בירור נרחב במי שמתייצג עם ממברנוס ללא אטיולוגיה ברורה
  4. הטיפול בממברנוס ראשוני עם פרוטאינוריה מתמדת כולל גם סטרואידים וגם ציטוטוקסיקה
A

התשובה היא 4
הנוגדנים ספציפיים לממברנוס ראשונית
באלבומין < 2 יש לתת נוגדי קרישה
ההמלצה היא בירור בסיסי בלבד לממאירות, לרוב במקרים פאראנאופלסטיים הממאירות תהיה כבר מאובחנת

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

מה מהבאים אינו מהווה פקטור פרוגנוסטי גרוע ב-FSGS?

  1. המטוריה
  2. מוצא אפרו אמריקאי
  3. פרוטאינוריה נפרוטית
  4. איס”כ בהתייצגות
A

התשובה היא 1

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

מה נכון:

  1. רוב מחלות הכיליה הראשוניות אינן חוזרות בשתל
  2. לממברנופרוליפרטיב פרוגנוזה מצויינת לאחר השתלה
  3. לופוס נפריטיס מהווה ק”א להשתלה
  4. במקרה של הישנות אף אס ג’י אס לאחר השתלה, פלסמפרזיס מהווה אופציה טיפולית
A

התשובה היא 4
כל מחלות הכיליה הראשונות יכולות לחזור בשתל
לממברנופרוליפרטיב סיכון גבוה מיוחד להישנות
אין אף מחלת כליות המהווה קונטרה אינדיקציה להשתלה
אכן הרבה חולים עם הישנות של אף אס ג’י אס ראשוני בשתל ירוויחו מפלסמפרזיס

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

מה נכון לגבי נפרופתיה סוכרתית?

  1. בחולי סוכרת סוג 1 המגיעים עם פרוטאינוריה, גם כסיבוך בודד, הסיבה ברורה ואין צורך לברר אטיולוגיות אחרות לכשל כלייתי
  2. סיבת המוות העיקרית היא זיהומים
  3. לרוב הכליות בגודל תקין או גדולות
  4. עישון אינו מהווה גורם סיכון
A

התשובה היא 3
בסוכרת סוג 1 כאשר יש נפרופתיה, ב-90% יש גם רטינופתיה ולכן חולה מתייצג עם פרוטאינוריה ללא רטינופתיה מצריך בירור לסיבות אחרות
סיבת המוות העיקרית היא קרדיווסקולרית
עישון ושאר מרכיבי התסמונת המטבולית מהווים ג”ס כמו גם פולימורפיזם גנטי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

מה נכון לגבי נפרופתיה סוכרתית?

  1. לכל החולים מידה מסויימת של פרוטאינוריה
  2. האבחנה אינה מצריכה ביופסיה
  3. בקרב חולי דיאליזה ההישרדות דומה בין סוכרתיים ללא סוכרתיים
  4. עיבוי הממברנות נמצא בקורלציה עם מידת הנפרופתיה
A

התשובה היא 2
לרבע מהחולים אין פרוטאינוריה מתועדת
הישרדות של סוכרתיים על דיאליזה נמוכה יותר מלא סוכרתיים
עיבוי הממברנות רגיש לנוכחות של סוכרת אך אין קורלציה לנפרופתיה משמעותית קלינית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

מה נכון לגבי לופוס נפריטיס?

  1. במחלה עם פרוליפרציה קלה ניתן לטפל בסטרואידים בלבד
  2. כאשר קיימת כבר אבחנה מבוססת של מחלה סיסטמית, אין הכרח בביופסיה החושפת את החולה לסיבוכים מיותרים
  3. רק סוגים 1-5 מצריכים טיפול
  4. כאשר יש התלקחות/החמרה תוך כדי טיפול- אין צורך לבצע ביופסיה חוזרת, אלא יש לתת טיפול אינדוקציה נוסף בתכשיר שלא השתמשנו בו בפעם הקודמת
A

התשובה היא 1
יש צורך בביופסיה גם לצורך אבחנה של סוג המחלה המכתיב את הטיפול והפרוגנוזה, וגם כאשר יש התלקחות או הישנות כי יש מעבר מסוג לסוג
בעקרון בעיקר מחלה פרוליפרטיבית מצריכה טיפול ספציפי, קרי סוגים 3-4 ומחלוקת לגבי סוג 5

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

מה נכון לגבי לופוס נפריטיס?

  1. אין עליה במאורעות תרומבוטיים אם אין אפלא במקביל
  2. כאשר נדרשת התקדמות להשתלה יש להמתין חצי שנה אחרי שמושגת רמיסיה
  3. אין מקום לטיפול במעכבי אייס
  4. המחלה קשה יותר בלבנים
A

התשובה היא 2

בסוג 5 יש יותר תרומבוזיס בוריד הכיליה ומאורעות תרומבוטיים אחרים, בדומה לממברנוס.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

מה נכון לגבי אנטי ג’י בי אם:

  1. בחמישים אחוז נוגדני אנקא הקשורים בפרוגנוזה גרועה יותר
  2. המחלה במבוגרים סוערת יותר
  3. הטיפול המומלץ כולל פלסמפרזיס
  4. נוכחות של המופטיזיס אינה משפיעה על ההחלטות הטיפוליות
A

התשובה היא 3
במבוגרים המחלה יותר אינדולנטית ובאופן פרדוקסלי
הפרוגנוזה פחות טובה כי יגיעו לטיפול מאוחר יותר.
ב-15% יהיו גם נוגדנים לאנקא, הפרוגנוזה טובה יותר ומטפלים כמו ANCA VASCULITIS.
סימנים פרוגנוסטיים רעים- קריאטנין מעל 5.6, אוליגוריה, צורך בדיאליזה דחופה, מעל 50% קרסנטים או פיברוזיס ניכר בביופסיה.
מטופלים עם סמן פרוגנוסטי רע בהתייצגות לרוב לא יגיבו לטיפול. כן מטפלים במטופלים עם המופטיזיס כי מגיבה לפלסמפרזיס

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

מה נכון לגבי IGA?

  1. מידת הפרוטאינוריה אינה מהווה סמן פרוגנוסטי
  2. היעדר מאקרוהמטוריה מהווה מרקר פרוגנוסטי רע
  3. אין הכרח בביופסיית כיליה אם ההתייצגות היא טיפוסית ויש רמות איי ג’י איי מוגברות בסרום
  4. הטיפול תמיד כולל סטרואידים כקו ראשון
A

התשובה היא 2
סמן פרוגנוסטי משמעותי הוא מידת הפרוטאינוריה. פקטורים פרוגנוסטים גרועים כוללים יל”ד, פרוטאינוריה, היעדר המטוריה מאקרוסקופית, גיל מבוגר, מין זכר ומחלה נרחבת בביופסיה.
למרות שרמות איי גי’ איי מוגברות בסרום ב-20-50% מהמקרים חובה לבצע ביופסיה
קו ראשון לטיפול הוא מעכב אייס. סטרואידים שנויים במחלוקת. אין יעילות לציטוטוקסיקה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

מה נכון לגבי MPGN?

  1. קשורה בהפטיטיס בי
  2. רמות המשלים לרוב תקינות
  3. סיכון נמוך להישנות בשתל
  4. לעיתים תרופות אנטי ויראליות מהוות חלק מהטיפול במחלה
A

התשובה היא 4
יש 3 סוגים כאשר 2-3 הם אידיופתיים ו-1 הוא משני להפטיטיס סי, מחלות אוטואימוניות או ממאירות
היפוקומפלמנטמיה ב-70%, בעיקר סי3 נמוך
במחלה זו הסיכון להישנות קלינית והיסטולוגית המובילה לדחיית השתל הוא גבוה במיוחד
הטיפול בסוג 1 הוא בסיבה, ובעיקר מודגש המאמץ להפחתת העומס הנגיפי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

מה מהבאים פחות סביר שיגרום להיפרנתרמיה?

  1. שלשול סקרטורי
  2. שלשול אוסמוטי
  3. סוכרת לא מאוזנת
  4. היפרקלצמיה
A

התשובה היא 1
שלשול סקרטורי גורם לאיבוד של מלחים ונוזלים ולכן עלול לגרום דווקא להיפונתרמיה היפוולמית
שלשול אוסמוטי לעומת זאת גורם לאיבוד של יותר מים ממלח ולכן גורם להיפרנתרמיה
בנוסף- איבוד מים כלייתי כמו בדיורזה אוסמוטית מכל סיבה
וכמובן, דיאבטס אינסיפידוס שיכולה להיגרם בין היתר מהיפרקלצמיה

30
Q

בן 72 מתייצג עם אי ספיקת כליות חריפה, חמצת מטבולית והיפרקלמיה. מבצע סונר אשר לא מדגים הידרונפרוזיס. הוא מאושפז לבירור ובסופו של דבר מאובחן עם חסימה בדרכי השתן. מה מהבאים יכול להסביר את תשובת הסונר במיון?

  1. חסימה שארעה לפני למעלה מ-48 שעות
  2. היפוולמיה
  3. אבני חומצה אורית
  4. חסימה חד צדדית
A

התשובה היא 2

בנוסף חסימה שארעה לפני פחות מ-48 שעות, אבני סטרוביט, פיברוזיס רטרופריטונאלית ומחלות הסננה כלייתית

31
Q

בן 19 המאושפז לבירור אי ספיקת כליות חדשה, מספר על כאב במותן המופיע בעת הטלת שתן. ללא חום או תסמינים נוספים. מה מהבאים היא האבחנה הסבירה?

  1. AIN
  2. פיילונפריטיס
  3. ריפלוקס
  4. אבן חוסמת
A

התשובה היא 3 וזהו תיאור פתוגנומוני

בשאר המצבים הכאב יופיע ללא קשר להטלת שתן

32
Q

מה נכון לגבי אבני כיליה?

  1. חלק מהמצבים המהווים פרה דיספוזיציה למחלת אבנים כוללים השמנת יתר וסוכרת סוג 2
  2. ב-50% מהמקרים של זיהום בדרכי השתן עם אבן חוסמת ניתן לטפל שמרנית עם אנטיביוטיקה ולטפל באבן בחלוף הזיהום
  3. ויטמין סי נמצא כמפחית סיכון לאבנים
  4. נתרן וסוכרוז מעכבים הפרשת סידן
A

התשובה היא 1
בנוסף- DISTAL RTA
אבן חוסמת + זיהום מהווה מצב חירום אורולוגי ומצריך ניקוז דחוף
ויטמין סי מעלה סיכון לאבנים
נתרן וסוכרוז מעלים הפרשת סידן ומעלים סיכון לאבנים

33
Q

מה מהבאים נכון לגבי אבני כיליה

  1. סידן כתוסף מפחית סיכון לאבנים
  2. סידן בתזונה מעלה סיכון לאבנים
  3. אשלגן מפחית סיכון לאבנים
  4. קפה ותה מעלים סיכון לאבנים
A

התשובה היא 3
סידן בתזונה מפחית סיכון כי סופג אוקסלט, אך סידן כתוסף מעלה סיכון
אשלגן אכן מפחית סיכון כי מפחית הפרשת סידן ומגביר הפרשת ציטרט
קפה, תה, בירה, יין ומיץ תפוזים מפחיתים סיכון
משקאות ממותקים מעלים סיכון

34
Q

מה נכון לגבי אבני כיליה?

  1. אבני חומצה אורית נוצרים כאשר השתן בסיסי
  2. אבני קלציום פוספט נוצרים כאשר חומציות השתן נמוכה מ-6.5
  3. אבני אוקסלט לא מושפעים מחומציות השתן
  4. אין גורמי סיכון גנטיים ידועים
A

התשובה היא 3
אבני חומצה אורית נוצרים בשתן חומצי < 5.5
אבני קלציום פוספט נוצרים בחומציות > 6.5
יש פרה דיספוזיציה גנטית ויש מספר מצבים גנטיים נדירים המעלים סיכון לאבנים כמו היפראוקסלאוריה וציסטאינוריה

35
Q

מה נכון לגבי מחלת אבנים?

  1. אבן כיליה יכולה להישאר אתסמינית במשך שנים
  2. בין התקפי רינאל קוליק הכאב נעלם לחלוטין
  3. היעדר כאבים בעת המטוריה גסה שולל אבן כאטיולוגיה
  4. לחץ חיצוני על האורטר מהווה אבחנה מבדלת אפשרית של רינאל קוליק
A

התשובה היא 1
בין ההתקפים הכאב לא נעלם אלא משתנה בעוצמתו
המטוריה ללא כאבים היא פרזנטציה אפשרית
לחץ חיצוני מתפתח באיטיות ולא יגרום לעווית כיליה

36
Q

מה נכון לגבי אבני כיליה?

  1. היעדר מיקרוהמטוריה שולל נוכחות של אבן
  2. סיטי ללא חומר ניגוד אינו מדגים אבני חומצה אורית
  3. סיטי ללא חומר ניגוד יכול לזהות אבן בגודל של 1 מ”מ
  4. נוגדי דלקת לא סטרואידלים הניתנים פאראנטראלית אמנם גורמים לפחות ת”ל מאופיאטים אך גם פחות יעילים
A

התשובה היא 3

נוגדי דלקת יעילים כמו אופיאטים וגורמים פחות ת”ל

37
Q

מה נכון לגבי אבני כיליה?

  1. בהתקף חריף, מומלץ להעמיס בנוזלים על מנת להגביר את הסיכוי לפליטת האבן
  2. גודל האבן אינו רלוונטי להחלטה על התערבות דחופה
  3. רוב החולים יסבלו מהישנות תוך עשור
  4. נפח השתן אינו משפיע על הסיכון להיווצרות אבנים
A

התשובה היא 3
העמסת נוזלים בהתקף חריף אינה יעילה
כמניעה לעומת זאת חשובה שתיה מרובה ונפח שתן של 2 ליטר ביממה לפחות
אבן מעל 6 מ”מ כנראה תצריך התערבות אורולוגית

38
Q

מה נכון לגבי אבני כיליה

  1. משתנים לא הוכחו כיעילים למניעה
  2. דיאטת דאש נמצאה כמפחיתה סיכון לאבנים
  3. אחת האסטרטגיות למניעת אבני קלציום פוספט היא החמצת השתן
  4. האסטרטגיה היעילה ביותר למניעת אבני ציסטאין היא שינויים תזונתיים
A

התשובה היא 2
תיאזיד יעיל, בעיקר במינונים גבוהים וכאשר מלווה בדיאטה דלת נתרן
אמנם אבני קלציום פוספט נוצרים בשתן בסיסי אך טיפול להחמצת השתן לא נמצא יעיל כי חולים אלו סובלים מחוסר יכולת להחמיץ את השתן
שינויים תזונתיים אינם יעילים במניעת אבני ציסטאין ולכן ההמלצה היא לתת טיפול שמעלה את המסיסות של ציסטאין (תיופרונין או פניצילאמין) וטיפול שמבסיס את השתן אל pH>7.5.

39
Q

בת 65 עם זיהומים חוזרים בדרכי השתן, מאובחנת עם אבן גדולה בכיליה שמאל. בבדיקת השתן לכללית פי אייץ’ 8.2. באיזו אבן מדובר בסבירות הגבוהה ביותר?

  1. חומצה אורית
  2. קלציום אוקסלט
  3. קלציום פוספט
  4. סטרוביט
A

התשובה היא 4

אבני סטרוביט נוצרות בפי אייץ’ מעל 8 וקשורות בזיהומים ע”י חיידקים מייצרי אוריאז כמו קלבסיאלה, פרוטאוס ופרובידנציה

40
Q

מי מהחולים הבאים עם ערך הגבה 7.2 וביקרבונט 15 זקוק לעירוי של ביקרבונט?

  1. ספסיס עם חמצת לקטית
  2. קטואצידוזיס אלכוהולי
  3. הרעלת סליצילטים
  4. DKA
A

התשובה היא 3
המטרה היא הבססת השתן
בספסיס עם חמצת לקטית מטפלים בסיבה, התוויה למתן ב”ק היא ערך הגבה נמוך מ-7 כאשר היעד הוא 7.2 או ב”ק 12
בקטואצידוזיס אלכוהולי הטיפול הוא נוזלים עם עדיפות לסטנדרט וניטור אלקטרוליטרי תוך תשומת לב לאשלגן, מגנזיום וזרחן אשר יכול לרדת ביממה שלאחר האשפוז, בערכים נמוכים משמעותית עלול לגרום אף לרבדומיוליזיס ואי ספיקה נשימתית

41
Q

מתי אין לטפל בזרחן תוך ורידי?

  1. היפוקלצמיה
  2. אוליגוריה < 15 מ”ל/שעה
  3. ויטמין די גבוה
  4. אי ספיקת כבד
A

התשובה היא 1
יש לתקן היפוקלצמיה לפני מתן זרחן כי הזרחן נקשר לסידן ומוריד אותו עוד יותר
זרחן מתפנה בכליות ולכן אין מניעה באי ספיקת כבד

42
Q

מה מעלה סיכון להרעלת דיגוקסין?

  1. היפרקלצמיה
  2. היפרקלמיה
  3. היפרמגנזמיה
  4. היפרפוספטמיה
A

התשובה היא 1
היפוקלמיה מעלה סיכון כי אשלגן מתחרה עם דיגוקסין על אתר הקישור
בנוסף היפרקלצמיה (עקב ההשפעה על פוטנציאל הפעולה) והיפומגנזמיה (דרך היפוקלמיה)

43
Q

מה נכון לגבי אנמיה במחלת כליות כרונית

  1. אין קשר לחומרת המחלה הכלייתית
  2. אין קשר לאטיולוגיה של המחלה הכלייתית
  3. אריתרופוייטין יכול לעכב את הידרדרות המחלה הכלייתית
  4. אריתרופוייטין מעלה סיכון לשבץ ולא נמצא מפחית סיבוכים קרדיווסקולריים
A

התשובה היא 4
האנמיה מחמירה ככל שמחלת הכליות קשה יותר
חסר אריתרופוייטין פחות חמור במחלת כליות פוליציסטית או הוס ויותר חמור בסוכרת ומיילומה
אריתרופוייטין עלול להאיץ את ההידרדרות הכלייתית, מעלה סיכון לשבץ בחולי סוכרת סוג 2, מעלה סיכון לאירועים תרומבואמבוליים ולא מפחית סיכון קרדיווסקולרי

44
Q
מי מהחולים מתאים לבדיקות המעבדה הבאות:
פוספור 0.8, סידן 8.5, אלבומין 3.9, קריאטנין 0.9
בשתן קריאטנין 80, נתרן 10, פוספור 80
1. חולה דיאליזה המטופל ב- SEVELAMER
2. חולה ספטי עם צמיחה של אי קולי ESBL
3. חולה עם היפרפאראתירואידיזם ראשוני
4. חולה לאחר פאראתירואידקטומי
A

התשובה היא 3
בשאר המסיחים איבוד הזרחן הוא חוץ כלייתי
סיבות נוספות לאיבוד חוץ כלייתי כוללות נוגדי חומצה המכילים אלומיניום (ספיגה מופחתת), גלוקוז תוך ורידי, טיפול באינסולין בהיפרגליקמיה/קטואצידוזיס, תיקון אצידוזיס, רפידינג, קטכולאמינים, אלקלוזיס נשימתית חריפה, משבר בלאסטי או טיפול באריתרופוייטין או גורמי גדילה אחרים, טיפול בויטמין די, מחלת פאדג’ט וגרורות בלסטיות, ולאחר פאראתירואידקטומי
סיבות נוספות לאיבוד כלייתי כוללות מחלת וילסון, סוכרת לא מאוזנת, אלכוהוליזם, היפראלדוסטרוניזם, היפומגנזמיה, עמילואידוזיס, סינדרום המוליטי-אורמי, השתלת כיליה או כריתת כבד חלקית, חימום או היפרתרמיה, הרעלת אתנול, אצטזולאמיד ומשתנים אחרים, אסטרוגן או סטרואידים במינון גבוה, מתכות כבדות, טולואן, ציספלטין, איפוספאמיד, פוסקרנט וראפאמיצין

45
Q

במי מהחולים הבאים עם היפופוספטמיה נצפה שאיבוד הזרחן יהיה כלייתי?

  1. חולה המקבל אריתרופוייטין לאנמיה של איס”כ
  2. מושתל כיליה המטופל בראפאמיצין לדחיית שתל
  3. חולה עם קטואצידוזיס המטופל באינסולין וגלוקוז
  4. חולה עם אי ספיקת כליות המטופל בקלציום קרבונט
A

התשובה היא 2

גם השתלת כיליה כשלעצמה וגם ראפאמיצין גורמים להיפופוספטמיה במנגנון כלייתי

46
Q

באיזה מהמצבים הבאים משקע השתן יכול להיות תקין?

  1. scleroderma renal crisis
  2. דחיית שתל
  3. נפרופתיה חריפה משנית להיפראוריצמיה
  4. TINU
A

התשובה היא 1
אמנם במיקרואנגיופתיה תרומבוטית יכולה להיות פגיעה גלומרולרית ואז נצפה לכדוריות אדומות ולגלילים אך לא בהכרח, ולכן גם בטיטיפי/הוס יכול להיות משקע שתן תקין
בנוסף יכול להיות תקין בוסקוליטיס פרה גלומרולרית ובתרומבוס עורקי
בדחיית שתל יהיו כדוריות לבנות וגלילים
בהיפראוריצמיה- גבישים
בטובולואינטרסטיציאל נפריטיס גלילים גרנולריים

47
Q

מהו לחץ הדם הסיסטולי המינימלי בו אדם בריא יכול להפעיל מנגנוני אוטורגולציה כלייתית?

  1. 90
  2. 80
  3. 70
  4. 60
A

התשובה היא 2

48
Q

מה נכון לגבי אי ספיקת כליות חריפה בספסיס?

  1. מופיעה בכ-10% מהחולים עם ספסיס
  2. תמיד מלווה בקיפוח המודינמי
  3. FENA>1%
  4. מעלה סיכון לתמותה
A

התשובה היא 4
ב-50% מהחולים עם ספסיס תהיה איס”כ חריפה
לא בהכרח מלווה בקיפוח המודינמי
FENA<1% בשלב מוקדם

49
Q

מה נכון לגבי CIN?

  1. מתחילה להופיע כעבור 3 ימים ומגיעה לשיא כעבור שבוע
  2. FENA>1%
  3. משקע שתן תקין
  4. שכיחה פגיעה קשה המצריכה דיאליזה
A

התשובה היא 3
מתחיל תוך 1-2 ימים, שיא לאחר 3-5 ימים, רזולוציה תוך שבוע
FENA<1%
לא שכיח פגיעה כלייתית קשה, אלא במקרים של מחלת כליות משמעותית, הרבה פעמים בשילוב אי ספיקת לב או מצב אחר המעלה סיכון לפגיעה איסכמית

50
Q

מה נכון לגבי נפרוטוקסיות של אמינוגליקוזידים

  1. לרוב תופיע אוליגוריה
  2. הפגיעה הטיפוסית היא אינטרסטיציאלית
  3. הפגיעה מופיעה בדרך כלל תוך 1-2 ימים, שיא לאחר 3-5 ימים, רזולוציה תוך שבוע
  4. מופיעה בעד שליש מהחולים המטופלים באמינוגליקוזידים
  5. הפגיעה לא תופיע כאשר הרמות בדם הן בטווח התרפויטי ולכן חשוב לנטר רמות
A

התשובה היא 4
איס”כ חריפה לא אוליגורית מופיעה בעד 30% מהמטופלים באמינוגליקוזידים גם אם רמות התרופה בדם הן בטווח התרפויטי
מופיעה 5-7 ימים מתחילת הטיפול, ואף לאחר הפסקתו.
ממצא שכיח הוא היפוגמנזמיה

51
Q
מה מהבאים אינו אופייני לפגיעה כלייתית משנית לאמפוטריצין?
1. היפרקלצמיה
2 היפומגנזמיה
3. פוליאוריה
4. אצידוזיס
5. פגיעה תלויית מינון ומשך
A

התשובה היא 1

אופייני היפוקלצמיה

52
Q

בן 60 עם הגדלה שפירה של הערמונית, מלין על קושי במתן שתן מזה מספר ימים, בחילות והקאות. במעבדה קריאטנין 1.7, אוריאה 55, אשלגן 5.9, אצידוזיס מטבולי עם אניון גאפ תקין. מוכנס קתטר עם שארית 200 מ”ל. מה השלב הבא?

  1. סונר כליות
  2. מדובר באטיולוגיה פרה רנאלית, אין צורך בהמשך בירור
  3. קולגנוגרם, סרולוגיה הפטיטיס
  4. אשפוז לאיזון אלקטרוליטרי והשגחה למקרה שיפתח דיורזיס בתר חסימתי
  5. שתן לאוסמולריות ואלקטרוליטים
A

התשובה היא 1
תמיד יש להשלים סונר כליות כי יכולה להיות חסימה גבוהה ואז לא תהיה שארית שתן.
אם הסונר ללא הידרונפרוזיס והחשד גבוה- להתקדם לסיטי (על פי תרשים 313-1

53
Q

מה אינו נכון לגבי allergic AIN

  1. שכיח פרוטאינוריה מאסיבית
  2. סטרואידים עשויים לעזור בחלק מהמקרים
  3. ביופסיית כיליה אינה אבחנתית
  4. בדיקה של אאוזינופילים בשתן אינה רגישה ואינה ספציפית
A

התשובה היא 3

בהיעדר שיפור תוך שבוע ובנוכחות מאפיינים אטיפיים יש לשקול ביופסיית כיליה

54
Q

מה מהבאים נכון:

  1. הפגיעה הכלייתית השכיחה בשיוגרן היא גלומרולרית
  2. תכשיר הכנה לקולונוסקופיה המכיל זרחן עלול לגרום לנפרופתיה חסימתית
  3. חומצה אריסטולוכית עלולה לגרום לפגיעה אינטרסטיציאלית חריפה אך לא כרונית
  4. מעכבי אנגיוטנזין אינם יעילים בעיכוב הפגיעה הכלייתית המשנית לריפלוקס
A

התשובה היא 2
הפגיעה בשיוגרן היא טובולואינטרסטיציאלית עם אצידוזיס טובולרי דיסטלי, דיאבטס אינסיפידוס נפרוגני ואי ספיקת כליות מתונה
אנשים עם מחלת כליות כרונית נמצאים בסיכון לנפרופתיה חסימתית עקב שקיעה של גבישי קלציום-פוספט, כתוצאה משימוש במשלשלים המכילים זרחן
חומצה אריסטולוכית נמצאת בתכשירי הרזיה סיניים ויכולה בחשיפה ממושכת לגרום לפגיעה כרונית עם פיברוזיס אינטרסטיציאלי, אנמיה דיספרופורציונלית לחומרת הפגיעה הכלייתית, ואף מעלה משמעותית את הסיכון לממאירויות של דרכי השתן העליונות.
בפגיעה משנית לריפלוקס איזון קפדני של לחץ הדם עם מעכבי אנגיוטנזין ותרופות אחרות הוא יעיל בהפחתת פרוטאינוריה ויכול לעכב את ההידרדרות של התפקוד הכלייתי והופעה של אף אס ג’י אס

55
Q

בת 28, מתייצגת עם קריאטנין 1.5, המוגלובין 6, במהלך הבירור מאובחנת עם פיברוזיס רטרופריטונאלי. מה מהבאים הוא סיבה אפשרית?

  1. חומצה אריסטולוכית
  2. NSAIDS
  3. ריפלוקס
  4. ליתיום
A

התשובה היא 1
חומצה אריסטולוכית נמצאת בתכשירי הרזיה סיניים ויכולה בחשיפה ממושכת לגרום לפגיעה כרונית עם פיברוזיס אינטרסטיציאלי, אנמיה דיספרופורציונלית לחומרת הפגיעה הכלייתית, ואף מעלה משמעותית את הסיכון לממאירויות של דרכי השתן העליונות.

56
Q

מה מהבאים נכון:

  1. מעכבי קלצינוירין עלולים לגרום לפגיעה כלייתית חריפה אך לא לפגיעה כרונית
  2. בנפרופתיה על רקע ליתיום יש להפסיק את השימוש בתרופה
  3. בנפרופתיה על רקע היפרקלצמיה הביטוי העיקרי הוא חוסר יכולת לרכז את השתן
  4. בנפרופתיה על רקע חומצה אורית טיפול באלופורינול והבססת השתן משפרים לרוב את התפקוד הכלייתי
A

התשובה היא 3
מעכבי קלצינוירין יכולים לגרום הן לפגיעה חריפה במנגנון של מיקרואנגיופתיה, פגיעה טובולרית טוקסית או ואזוקונסטריקציה, והן לפגיעה כרונית עם הידרדרות איטית בתפקוד הכלייתי המלווה בפרוטאינוריה קלה והיפרקלמיה
בנפרופתיה כרונית ע”ר ליתיום לא מקובל להפסיק את התרופה נוכח יעילותה והעובדה כי הפגיעה הכלייתית בלתי הפיכה, תחת זאת נהוג לנטר רמות
בנפרופתיה ע”ר חומצה אורית טיפול באלופורינול והבססת השתן יכול למנוע התפתחות של נפרוליתיאזיס אך ככל הנראה לא משפר את התפקוד הכלייתי.

57
Q

מה מהבאים אינו גורם לנפרופתיה אינטרסטיציאלית כרונית

  1. היפוקלמיה
  2. היפוקלצמיה
  3. ציקלוספורין
  4. ליתיום
  5. חומצה אורית
A

התשובה היא 2

58
Q

מה מהבאים נכון לגבי מחלות גלומרולריות

  1. הטיפול במינימל צ’יינג’ הוא לפחות ארבעה חודשים לפני שמעריכים תגובה
  2. אף אס ג’י אס שניונית מתבטאת כמעט תמיד עם פרוטאינוריה בטווח הנפרוטי
  3. מעכבי אנגיוטנזין משמשים לאף אס ג’י אס שניוני בלבד
  4. במקרים רבים אף אס ג’י אס חולפת ספונטנית
A

התשובה היא 1
יכולה להיות כל רמה של פרוטאינוריה
מעכבי אנגיוטנזין מומלצים גם במחלה ראשונית
נדיר שחולפת ספונטנית

59
Q

מה מהבאים נכון לגבי מחלות גלומרולריות

  1. הסיבה לכך שאף אס ג’י אס מאובחנת לעיתים בטעות כמינימל צ’יינג’ היא שלשתי המחלות מראה היסטולוגי דומה בצביעה רגילה
  2. הטיפול בסטרואידים באף אס ג’י אס ראשונית עם פרוטאינוריה נפרוטית נמשך 9 חודשים
  3. המטוריה אינה מאפיין טיפוסי של אף אס ג’י אס
  4. פלסמפרזיס אינה טיפול יעיל באף אס ג’י אס
A

התשובה היא 2
הסיבה היא שהגלומרולי המעורבים באף אס ג’י אס נמצאים בצומת הקורטיקומדולרית ולכן אם הדגימה שטחית היא יכולה לפספס
יכולה להיות המטוריה וכל דרגה של פרוטאינוריה
פלסמפרזיס עשויה להועיל במקרה של חזרה בשתל של מחלה ראשונית

60
Q

מה מהבאים נכון לגבי מחלות גלומרולריות

  1. תרומבוספונדין שכיח יותר מפלא2ר בממברנוס
  2. ראומטואיד ארתריטיס היא סיבה נדירה לעמילואידוזיס
  3. פוסט סטרפטוקוקל מתפתחת אחרי פארינגיטיס סטרפטוקוקלי אך לא בעקבות זיהומים אחרים, כמו אימפטיגו
  4. בגלומרולונפריטיס זיהומית, אין פגיעה וסקולרית
A

התשובה היא 4
תרומבוספונדין 10% ופלא2ר 70%
ראומטואיד ארתריטיס גורמת ל-40% מהמקרים של אא עמילואידוזיס
פוסט סטרפטוקוקל מתפתחת 1-3 שבועות לאחר פארינגיטיס ו-2-6 שבועות לאחר אימפטיגו עם זן נפרופתוגני

61
Q

באיזו מהמחלות הבאות יש פגיעה וסקולרית כלייתית?

  1. אנטי ג’י בי אם
  2. איי ג’י איי נפרופתי
  3. נפרופתיה סוכרתית
  4. אלפורט
  5. סיפיליס
A

התשובה היא 3

טבלה 308-2

62
Q

בן 22 מתייצג עם גלומרולונפריטיס דוהרת, גלילים אדומים, יל”ד, אנסרקה, במעבדה סי3 נמוך, סי4 תקין, אנקה חיובי, ראומטואיד פקטור חיובי, סי אייץ’ 50 אפסי וקריוגלובולינים. עובר ביופסיה עם תיאור של בליטות (האמפס) תת אנדותליאליות. מה אינו נכון גבי מחלתו?

  1. במדינות מתפתחות מופיעה בעיקר בילדים
  2. יש לטפל אנטיביוטית במטופל ובמשפחתו
  3. זקוק לטיפול אימונוסופרסיבי
  4. בקשישים הפרוגנוזה גרועה
A

התשובה היא 3
מדובר בפוסט סטרפטוקוקל
עמ’ 2137

63
Q

מה מהבאים נכון לגבי לופוס נפריטיס

  1. בלופוס נפריטיס המטוריה שכיחה יותר מפרוטאינוריה
  2. קרסנטים בביופסיה אינם מהווים אינדיקציה לטיפול בלופוס נפריטיס
  3. תמיד יש עליה בקריאטנין
  4. טיטר אנטי דאבל סטרנדד בקורלציה טובה עם נוכחות של מחלה כלייתית
A

התשובה היא 4
פרוטאינוריה היא המאפיין השכיח
קרסנטים מהווים פרוגנוזה גרועה בהיעדר טיפול
רק ברבע מהחולות עליית קריאטנין

64
Q

בת 45, ברקע ממאירות שד מפושטת לאחר טיפול כמוקרינתי, מתייצגת עם פרוטאינוריה, המטוריה ופיוריה, יל”ד והחמרת קריאטנין עד 2. במעבדה סי3 נמוך. בביופסיה עיבוי של ממברנת הבסיס עם שינויים מזנגיופרוליפרטיביים. מה נכון לגבי מחלתה?

  1. יש לטפל בממאירות
  2. זקוקה לטיפול אימונוסופרסיבי
  3. אם תעבור השתלת כיליה, המחלה אינה נוטה לחזור בשתל
  4. יש לבצע פלסמפרזיס באופן דחוף
A

התשובה היא 1

מדובר בממברנופרוליפרטיב סוג 1

65
Q

מה מהבאים אינו נכון לגבי מחלה וסקולרית

  1. בהוס אין מעורבות נוירולוגית לעומת טיטיפי
  2. בהוס אטיפי לרוב סי3 נמוך וסי4 תקין
  3. טיפול אנטיביוטי ועירוי דם יכול לסייע בחלק מהמקרים של הוס
  4. הריון יכול להיות טריגר לטיטיפי גנטית
A

התשובה היא 1
מעורבות נוירולוגית בשני המקרים
טיפול אנטיביוטי + כדוריות אדומות שטופות יכול להועיל בהוס משנית לפנאומוקוקל נוירואמינידאז

66
Q

מה מהבאים נכון לגבי מחלת כיליה וסקולרית

  1. יש לתת עירוי פלסמה במקרה של הוס על מנת לחדש את המאגר של אדמטס13
  2. פלסמפרזיס יעילה במקרה של הוס משני לשיגה טוקסין
  3. פלסמה יכולה לסייע במקרים של הוס אטיפית
  4. במיקרואנגיופתיה על רקע איידס, רמות אדמטס13 תהיינה נמוכות
A

התשובה היא 3
בהוס עירוי פלסמה יכול להחמיר את המחלה עקב נוגדני איי ג’י אם
בהוס משני לשיגה טוקסין כמו גם בהוס עקב נזק טוקסי לאנדותל עקב תרופות, אין תועלת בפלסמפרזיס
פלסמה יכולה לסייע בהוס אטיפית בחידוש חלבוני פלסמה שחסרים
רמות אדמטס13 תקינות בדרך כלל עם איידס ומיקרואנגיופתיה

67
Q

מה מהבאים נכון לגבי מיקרואנגיופתיה כלייתית משנית לקרינה

  1. TMA מופיע רק במינונים גבוהים
  2. הפגיעה לרוב מופיעה לאחר יותר מחצי שנה מהחשיפה
  3. לרוב יופיעו ביטויים סיסטמיים של מיקרואנגיופתיה המוליטית
  4. טיפול אימונוסופרסיבי הוא יעיל
A

התשובה היא 2
הכיליה מאוד רגישה ומספיק מינון נמוך
לרוב לא יהיו ביטויים סיסטמיים
אין טיפול יעיל מלבד אולי עיכוב ציר רנין-אנגיוטנזין-אלדוסטרון

68
Q

מה מהבאים נכון לגבי נפרופתיה על רקע אנמיה חרמשית?

  1. יל”ד הוא נפוץ
  2. בהיסטולוגיה MPGN
  3. בניגוד למחלות כיליה אחרות, במקרה זה נוגדי דלקת לא סטרואידליים אינם מחמירים את הנזק הכלייתי
  4. המטוריה אינה ביטוי אופייני
A
התשובה היא 2
יל"ד אינו שכיח
במחלה מתקדמת FSGS
רגישים במיוחד ל-NSAIDS
המטוריה עקב פפילרי נקרוזיס
69
Q

מה נכון לגבי תרומבוזיס של וריד הכיליה

  1. לרוב אתסמיני ולכן כאב במותן מצריך בירור אחר אטיולוגיה אחרת
  2. מעורבות דו צדדית נדירה ביותר
  3. לסיטי אנגיו רגישות של 100%
  4. תמיד מופיע בהקשר של קרישיות יתר
A

התשובה היא 3
יכול להיות אתסמיני אך כאב מותן הוא אופייני
מעורבות דו צדדית בשני שליש! חד צדדי משמאל שכיח יותר מימין
יכול להיות גם עקב התייבשות בילדים, קינק וסטזיס עקב פיברוזיס/גידול או פגיעה אנדותליאלית סביב התערבות אנדווסקולרית למשל או הומוציסטינוריה

70
Q

מה נכון לגבי TIN?

  1. ההתייצגות החריפה מופיעה עם אוליגוריה בעוד שכאשר הפגיעה היא כרונית שכיח שתהיה פוליאוריה
  2. פגיעה אינטרסטיציאלית אלרגית אינה מצריכה ביופסיה לאבחנה
  3. נפריטיס אלרגית תמיד מצריכה טיפול אימונוסופרסיבי כזה או אחר
  4. במקרה של נפריטיס אלרגית, אם תבוצע ביופסיה לרוב היא תדגים גרנולומות
A

התשובה היא 1
במקרים בהם ההופעה אינה טיפוסית או אינה משתפרת לאחר הפסקת התרופה החשודה יש צורך בביופסיה
טיפול אימונוסופרסיבי שמור למקרים של הידרדרות מהירה ומצב פרה דיאליטי, אינו משפיע על ההישרדות הכלייתית לטווח ארוך
ביופסיה לרוב תדגים תסנינים לימפוציטרים כבדים עם אאוזינופילים