ריאות Flashcards

1
Q

מה מהבאים נכון לגבי תפליט פלאורלי:

  1. רבע מהתפליטים האקסודטיביים הם למעשה טרנסודטיביים
  2. נוכחות של ב.נ.פ בנוזל בכל טיטר אבחנתית לאיס”ק לב
  3. .יש לנקר כל תפליט גם אם לחולה יש איס”ק לב ברקע
  4. נדיר שתפליט שמקורו במיימת יגרום לקוצר נשימה
A

התשובה היא 1
אם התפליט אקסודטיבי והקליניקה היא של טרנסודט, מחשבים גרדיינט חלבון ואם הוא יותר מ-3.1 לטובת הסרום ניתן להתייחס כאל טרנסודט
ב.נ.פ מעל 1500 אבחנתי
מנקרים רק אם התפליט חד צדדי או לא שווה בגודלו, או שלחולה יש חום או כאב פלאוריטי, אחרת מתחילים מנסיון טיפולי כהחמרת איס”ק לב
בכ-5% מחולי הצירוזיס עם מיימת יש גם תפליט פלאורלי, לרוב מימין ושכיח שגורם לקוצר נשימה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

חמישה מאפיינים של תפליט פאראפנאומוני המצריכים שקילת ניקוז כירורגי

A

בסדר עולה של חשיבות:

  1. ספטציות
  2. pH<7.2
  3. גלוקוז<60
  4. משטח/תרבית חיוביים
  5. אמפיימה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

מה מהבאים אינו נכון:

  1. מחלה גרורתית היא השניה בשכיחותה כאטיולוגיה לאקסודט
  2. ממאירות שד, ריאה ולימפומה גורמות ביחד ל-40% מהתפליטים המליגנים
  3. סוכר נמוך יכול להיות עקב תפליט מזוהם, גידול או שיגרון
  4. כעשרים אחוז מהתפליטים נותרים ללא אבחנה
A

התשובה היא 2, ממאירויות אלו מהוות 75% מהאקסודטים המליגנים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

מה מהבאים מאפיין תפליט משני לשחפת:

  1. ADA > 25
  2. לימפוציטים אטיפיים
  3. אינטרפרון גאמא > 140
  4. תפליט מוגלתי
A

התשובה היא 3
ADA > 40
ריבוי לימפוציטים קטנים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

מה מהבאים נכון לגבי כילותורקס:

  1. מוגדר כטריגליצרידים > 110
  2. סיבה עיקרית היא גידול בלבלב
  3. טיפול הוא נקז לטווח ארוך
  4. רוב המקרים הם אידיופתים
A

התשובה היא 1
גידול בלבלב מעלה עמילאז
סיבות עיקריות הן טראומה ואח”כ גידולי מדיאסטינום
הטיפול הוא נקז + אוקטראוטייד
נקז לטווח ארוך יכול לגרום לתת תזונה ודיכוי חיסוני

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

מה מהבאים נכון:

  1. המותורקס מוגדר כהמטוקריט שווה לדם הפריפרי
  2. אם מנוקז יותר מ-200 מ”ל/שעה דם יש להתקדם לפעולה פולשנית
  3. אבצס בטני אינו גורם למעורבות פלאורלית
  4. בכרבע ממקרי הפנאומותורקס תהיה הישנות
A

התשובה היא 2
המטוקריט לפחות חצי מהדם הפריפרי
הישנות במחצית ממקרי הפנאומותורקס

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

מה מהבאים אינו נכון לגבי ברונכיאקטזיות

  1. ברונכיאקטזיות פוקאליות מצריכות ברונכוסקופיה לשלילת חסימה
  2. ברונכיאקטזיות של ציסטיק פיברוזיס מופיעות לרוב באונות עליונות
  3. אספירציות חוזרות גורמות לרוב ברונכיאקטזיות באונות אמצעיות
  4. מיקובקטריום אביום קומפלקס גורם לרוב ברונכיאקטזיות באונות אמצעיות
A

התשובה היא 3, לפי הספר אספירציות חוזרות יגרמו לברונכיאקטזיות באונות תחתונות

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

מה נכון לגבי ברונכיאקטזיות:

  1. יותר בגברים
  2. שכיחות יורדת עם הגיל
  3. עד 50% אידיופתי
  4. שיוגרן או ראומטואיד ארתריטיס אינן ידועות כגורמות לברונכיאקטזיות
A

התשובה היא 3
יותר בנשים, שכיחות עולה עם הגיל
שיוגרן וראומטואיד ארתריטיס הן דוגמה לפתוגנזה שאינה זיהומית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

מה מהבאים אינו מאפיין קליני של ברונכיאקטזיות:

  1. הפרעה חסימתית
  2. שיעול יבש
  3. קלאבינג
  4. המופטיזיס
A

התשובה היא 2

דווקא שיעול יצרני פרסיסטנטי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

מה מהבאים אינו מהווה טיפול אפשרי בברונכיאקטזיות:

  1. ציפרו
  2. אטמבוטול
  3. סטרואידים
  4. מטרונידאזול
  5. איטרקונאזול
  6. ניתוח
  7. שיקום ריאות
A

התשובה היא 4
בברונכופולמונרי אספרגילוזיס מטפלים בסטרואידים+איטרקונאזול
במאק רגיש בחולה ללא איידס מטפלים במאקרוליד+אטמבוטול+ריפמפין

ניתן לשקול כריתה בברונכיאקטזיות פוקאליות
גם השתלת ריאה זו אפשרות

בנוסף חשוב לטפל במכייחים, אינהלציות, פיזיו’ נשימתית, חיסונים, הפסקת עישון, די.אן.אז, פעילות גופנית, לשקול אנטיביוטיקה מניעתית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

מה מהבאים נכון לגבי מחלת ריאות חסימתית כרונית

  1. נוכחות אמפיזמה אינה קשורה בחומרת המחלה
  2. נוכחות של אמפיזמה אינה מהווה פקטור פרוגנוסטי
  3. שטיפות ברונכיאליות של מעשנים עשירות בעיקר בלימפוציטים לעומת מי שאינו מעשן, אצלו הכיח עשיר בעיקר במאקרופאגים
  4. אמפיזמה של מעשנים מתבטאת בעיקר באונות עליונות וחלקים עליונים של אונות תחתונות, לעומת חסר אלפה1 אנטיטריפסין אצלם האמפיזמה בולטת בעיקר באונות תחתונות
A

התשובה היא 4
אמפיזמה בדרך כלל מופיעה/מוחמרת ככל שהגולד גבוה יותר ונוכחותה בכל שלב קשורה בהתקדמות מחלה
שטיפות ברונכיאליות ממעשנים עשירות במאקרופאגים, פי 5 מלא מעשנים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

מה נכון לגבי מחלת ריאות חסימתית כרונית

  1. לא נדיר לראות תגובה למרחיבי סימפונות, עד 15%
  2. אין קורלציה בין חומרת המחלה ובין הסיכון להופעת קור פולמונלה משני ליל”ד ריאתי
  3. כאשר נצפית היפוקסמיה בנוכחות חוסר התאמת איוורור/פרפוזיה יש לחפש אבחנה אחרת
  4. כאשר קיימת היפוקסמיה, רוב החולים יזדקקו לאיירבו כדי לתקן אותה
A

התשובה היא 1
יל”ד ריאתי חמור הגורם לקור פולמונלה מופיע באופן טיפוסי בפאב1<25 אם כי אכן יש אנשים אצלם יל”ד ריאתי ללא קשר לחומרת המחלה
חוסר התאמת איוורור/פרפוזיה הוא הגורם העיקרי להיפוקסמיה
מצב זה באופן טיפוסי מגיב היטב להעשרת חמצן במינון נמוך, אחרת יש לחפש אבחנה אלטרנטיבית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

מה נכון לגבי מחלת ריאות חסימתית כרונית

  1. לחולי אסתמה אין סיכון מוגבר לפתח מחלת ריאות חסימתית כרונית בהמשך החיים, בהיעדר חשיפה לסיגריות
  2. הוכח כי זיהום אוויר עלול לגרום למחלת ריאות חסימתית כרונית
  3. ירידה במשקל ואיבוד של רקמת שומן תת עורי מהווה פקטור פרוגנוסטי גרוע במחלת ריאות חסימתית כרונית
  4. קלאבינג הוא ממצא אופייני במחלה מתקדמת
A

התשובה היא 3
אסתמה מגבירה את הסיכון לפתח מחלת ריאות חסימתית כרונית בגיל מבוגר
לא הוכח הקשר לזיהום אוויר
ע”פ הספר קלאבינג מצריך חיפוש אחר סיבה אחרת, כאשר ממאירות ריאה היא השכיחה באוכלוסיה זו

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

מה נכון לגבי מחלת ריאות חסימתית כרונית

  1. ברונכיאקטזיות ומחלת ריאות אינטרסטיציאלית אינם מהווים סיבוכים של מחלת ריאות חסימתית כרונית
  2. מתן חמצן לחולים היפוקסמיים לא הוכח כמשפר הישרדות
  3. מרחיבי סימפונות אמנם מקלים סימפטומטית אך לא מונעים התלקחויות
  4. בחולים סימפטומטיים קיימת אינדיקציה לטפל הן במרחיבי סימפונות קצרי טווח לפי הצורך והן בארוכי טווח באופן קבוע
A

התשובה היא 4

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

מה נכון לגבי הטיפול במחלת ריאות חסימתית כרונית

  1. לאבא ולאמה יעילים במידה זהה בהפחתת התלקחויות ושיפור תסמינים
  2. שניהם משפרים תסמינים ומונעים התלקחויות, אך לאבא פחות יעילים מלאמה
  3. לאבא ולאמה יעילים במידה זהה בשיפור תסמינים אך בניגוד ללאמא, לאבה אינו מונע התלקחויות
  4. פרופיל ת”ל של לאבא ולאמה הוא זהה
A

התשובה היא 2

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

מה נכון לגבי הטיפול במחלת ריאות חסימתית כרונית

  1. מתן משלב לאמא+לאבא אינו יעיל יותר מכל אחד מהתכשירים בנפרד וכרוך ביותר ת”ל
  2. במטופלים יציבים תחת טיפול בסטרואידים בשאיפה- אין להפסיק את הטיפול
  3. שימוש כרוני בסטרואידים סיסטמיים בחולים קשים הם טיפול מקובל ומומלץ
  4. תיאופילין אינו משמש כטיפול קו ראשון
A

התשובה היא 4
לאמא + לאבא יעיל יותר מכל משאף בנפרד
במטופלים יציבים מומלץ לנסות להפסיק סטרואידים בשאיפה
שימוש כרוני בסטרואידים סיסטמיים אינו מומלץ לאור יחס נזק/תועלת

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

מה נכון לגבי הטיפול במחלת ריאות חסימתית כרונית

  1. רופלומילאסט מומלץ למטופלים עם אאוזינופיליה וחפיפה עם אסתמה
  2. אנטיביוטיקה אינה טיפול מקובל במחלת ריאות חסימתית כרונית
  3. השיפור בתמותה פרופורציונאלי למספר השעות ביממה במהלכן המטופל קיבל העשרת חמצן
  4. שיקום ריאות נמצא כמשפר איכות חיים אך לא מפחית אשפוזים
A

התשובה היא 3
רופלומילאסט מומלץ לחולים עם מחלה קשה, התלקחויות מרובות וברונכיטיס כרונית
אזניל מומלץ בחולים קשים שעישנו בעבר, עם התלקחות בחצי השנה האחרונה
שיקום ריאות נמצא גם כמפחית אשפוזים במהלך 6-12 חודשים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

מה נכון לגבי מחלת ריאות חסימתית כרונית

  1. ברוב ההתלקחויות הטריגר הוא חיידקי
  2. הכלי האבחנתי החשוב בהתלקחויות הוא בדיקת תפקודי ריאות
  3. אין קשר בין התלקחות ובין הסיכון לתסחיף ריאתי, היות ומדובר במחלה של דרכי האוויר
  4. אין עליה בתמותה בקרב חולים ששוחררו לאחר אירוע של התלקחות
A

התשובה היא 1
אין מקום לתפקודי ריאות במקרה של התלקחות מחלת ריאות חסימתית כרונית
כן יש עליה בסיכון לתסחיף ריאתי בעת התלקחות
תמותה של 20% בשנה שלאחר השחרור

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

מה מהבאים נכון לגבי אסבסטוזיס

  1. אין קורלציה בין מידת החשיפה לאסבסט ובין התפתחות של אסבסטוזיס
  2. אסבסטוזיס יתבטא קלינית לפחות עשור לאחר החשיפה
  3. כאשר ניתן לזהות פלאקים פלאורליים של אסבסט תהיה פגיעה ריאתית משמעותית קלינית
  4. תפליט פלאורלי משני לחשיפה לאסבסט תמיד יהיה משני לממאירות
A

התשובה היא 2
אסבסטוזיס קשורה למשך ומידת החשיפה ותתפתח לפחות עשור לאחריה
פלאקים פלאורליים אינם מבטאים פגיעה ריאתית
תפליט פלאורלי יכול להיות בניגני, להחמיר פרוגרסיבית או להיעלם ספונטנית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

מה מהבאים נכון לגבי חשיפה לאסבסט

  1. אסבסטוזיס תתחיל מהאונות העליונות
  2. תפקודי ריאה של אסבסטוזיס ידגימו בעיקר מחלה חסימתית, ודיפוזיה תקינה
  3. ממאירות הריאה השכיחה הקשורה בחשיפה לאסבסט היא מזותליומה
  4. ממאירות ריאה משנית לחשיפה לאסבסט קשורה במידת החשיפה ותופיע שנים רבות לאחריה, מינימום 15
A

התשובה היא 4
אסבסטוזיס מתחילה מאונות תחתונות
המחלה תהיה רסטריקטיבית עם ירידה בדיפוזיה אך יכולה להיות גם תבנית חסימתית עקב פיברוזיס פריברונכיאלי
ממאירות הריאה השכיחה היא סרטן ריאה ולא מזותליומה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

מה נכון לגבי חשיפה לאסבסט

  1. עישון מעלה סיכון למזותליומה
  2. התפתחות של מזותליומה אינה מצריכה חשיפה ארוכה והיא מתפתחת לאחר תקופה לטנטית ארוכה היכולה להגיע עד 40 שנים
  3. כ-50% מהמזותליומות קשורות בחשיפה לאסבסט
  4. מזותליומה היא מחלה המערבת את הפלאורה בלבד
A

התשובה היא 2
עישון מעלה סיכון לסרטן ריאה בחשיפה לאסבסט אך אינו משפיע על הסיכון למזותליומה
מעל 80% מהמזותליומות קשורות לאסבסט
מזותליומה יכולה לערב גם את הפריטונאום

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

מה מהבאים נכון לגבי סיליקוזיס

  1. חשיפה לסיליקה יכולה לגרום הן למחלה כרונית והן למחלה חריפה
  2. מעורבות בעיקר באונות תחתונות-אמצעיות
  3. כאשר מודגמים נגעים בהדמיה, תמיד תהיה פגיעה בתפקודי הריאה
  4. הפגיעה בתפקודי הריאה היא רסטריקטיבית בלבד
  5. הפסקת החשיפה לסיליקה תעצור את התקדמות המחלה
A

התשובה היא 1
מחלה חריפה מצריכה חשיפה אינטנסיבית ותתבטא בדומה לאלבאולר פרוטאינוזיס
מערב אונות עליונות, כאשר סיליקוזיס פשוטה מוגדרת כממצאים הדמייתיים ללא פגיעה משמעותית בתפקודי הריאה
כאשר קיימת פגיעה בתפקודי הריאה היא משולבת רסטריקטיבית וחסימתית
המחלה יכולה להתקדם גם לאחר הפסקת החשיפה וליצור קונגלומרטים של יותר מ-1 ס”מ בקוטר, מצב זה נקרא סיליקוזיס מורכבת וכאשר הגושים הופכים גדולים זה מכונה
PMF=progressive massive fibrosis

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

מה מהבאים נכון לגבי סיליקוזיס

  1. גורם לפגיעה בתפקוד תאי טי
  2. מעלה סיכון לזיהומים פטרייתיים
  3. הטיפול בשחפת לטנטית בחולים אלו זהה לטיפול בחולה ללא סיליקוזיס
  4. לא קיימים ביטויים חוץ ריאתיים
A

התשובה היא 2
פוגע בתפקוד מאקרופאגים
מעלה סיכון הן לזיהום מיקובקטריאלי והן לזיהום פטרייתי
הטיפול בשחפת לטנטית ארוך יותר
עלול לגרום למחלות רקמת חיבור אוטואימוניות כמו סקלרודרמה וראומטואיד ארתריטיס

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

מה מהבאים נכון לגבי בריליוזיס?

  1. מדובר במחלה תעסוקתית, לא קיימת פרה דיספוזיציה גנטית
  2. זיהוי של גרנולומות בביופסיה מצריך חיפוש אחר אבחנה אלטרנטיבית
  3. אבחנה לפי הדמיה + אנמנזה בלבד
  4. ממצאי ההדמיה זהים לסרקואידוזיס
A

התשובה היא 4
בריליום גורם למחלה גרנולומטוטית ולא ניתן להבחין על פי ההדמיה ותפקודי הריאה בין סרקואידוזיס לבריליוזיס (למעט לימפאדנופתיה הילארית פחות מרשימה בבריליוזיס) ויש צורך באנמנזה + הוכחה לרגישות יתר לבריליום הנעשית על ידי ערבוב של לימפוציטים עם מלחי בריליום וכימות הפרוליפרציה שלהם, ובנוסף לרוב נחוצה ביופסיה המדגימה גרנולומות לא גבינתיות או תסנינים מונוציטריים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

מה מהבאים אינו נכון לגבי יל”ד ריאתי

  1. מוגדר כלחץ עורקי ממוצע של 40 ומעלה
  2. תסמינים אופייניים כוללים כאבים בחזה, דיספניאה וסינקופה
  3. אי ספיקת לב ימנית מהווה סיבת המוות השכיחה ביותר
  4. בדיקת הסקר ההתחלתית החשובה ביותר היא אקו לב עם בועות
A

התשובה היא 1
לחץ עורקי ממוצע > 22
לחץ עורקי סיסטולי > 36

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

מה מהבאים נכון לגבי יל”ד ריאתי

  1. אקו תקין שולל יל”ד ריאתי
  2. גם אם תפקודי ריאה ומבחן מאמץ קרדיו-פולמונרי תקינים, עדיין רצוי להתקדם לצינתור ימני כאשר החשד גבוה
  3. מיפוי ריאות תקין שולל תסחיף ריאתי כרוני
  4. מעבדת שינה היא חלק מהפרוטוקול האבחנתי ויש לבצעה בכל חולה
A

התשובה היא 3
אקו תקין עדיין לא שולל ואם החשד גבוה מומלץ להתקדם לצינתור המודינמי
לעומת זאת אין אינדיקציה לצינתור כאשר מבחן מאמץ קרדיופולמונרי תקין
מעבדת שינה יש לבצע בחולים עם אנמנזה סוגסטיבית להפרעת נשימה בשינה, יחד עם זאת- בכל החולים יש לבצע בדיקת סטורציה בשינה כי בנוכחות יל”ד ריאתי שכיח שיש דה סטורציה בשינה גם בהיעדר הפרעת נשימה בשינה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

מה מהבאים אינו מהווה חלק מהפרוטוקול האבחנתי של יל”ד ריאתי

  1. HIV
  2. RF
  3. HBV
  4. ANCA
  5. BNP
A
התשובה היא 4
HIV כאשר יש אינדיקציה
RF, ANA, ANTI-SCL70
תפקודי כבד וסרולגיות להפטיטיסים
וכמובן BNP
28
Q

מה נכון לגבי יל”ד ריאתי

  1. אבחנה של יל”ד עורקי מצריכה לחץ עורקי ממוצע מעל 25 ולחץ יתד גבוה מ-15
  2. תגובה לואזודילטורים מוגדרת כירידה של לפחות 20 ממ”כ
  3. מחצית החולים יגיבו לואזודילטורים וירוויחו מטיפול ארוך טווח בחסמי סידן
  4. תגובה לואזודילטורים מצביעה על פרוגנוזה טובה גם ללא טיפול ארוך טווח בחסמי סידן
A

התשובה היא 4
לחץ יתד נמוך מ-15
בנוסף תנגודת ריאתית מעל 3 ווד
תגובה מוגדרת כירידה של לפחות 10 ממ”כ אל מתחת 40 ממ”כ
פחות מ-15% יגיבו ולא כולם יבטאו תגובה טובה לחסמי סידן לאורך זמן, אם כי הפרוגנוזה של מי שמגיב בכל מקרה טובה יותר מזו של מי שלא הגיב

29
Q

מה נכון לגבי יל”ד ריאתי

  1. מופיע בשלבים מתקדמים ומאוחרים של HIV
  2. במחלת כבד משני לסינדרום הפטו-פולמונרי
  3. אי ספיקה דיאסטולית מעלה סיכון ליל”ד ריאתי יותר מאי ספיקה סיסטולית
  4. מחלת ריאות כרונית היא הסיבה השכיחה ביותר ליל”ד ריאתי
A

התשובה היא 3
יכול להיות סיבוך בכל שלב של HIV
משני לסינדרום פורטופולמונרי. לסינדרום הפטו-פולמונרי פתופיזיולוגיה אחרת הקשורה לשאנט ריאתי
מחלת ריאות כרונית היא הסיבה השניה בשכיחותה

30
Q

מה נכון לגבי אסתמה

  1. שכיחות בירידה בשנים האחרונות
  2. במדינות בהן קיימת עליה בשכיחות, היא קשורה באורבניזציה
  3. בילדות שכיחות שווה בין המינים, בבגרות יותר גברים
  4. המחלה בעלת מהלך הנוטה להחמיר עם השנים
A

התשובה היא 2
עלתה בשכיחותה ב-30 השנים האחרונות
בילדות יותר בנים אך בבגרות היחס משתווה
אצל אותו מטופל המחלה נוטה שלא להשתנות בחומרתה

31
Q

מה נכון לגבי אסתמה

  1. מחלה שהופיעה בילדות נוטה לחלוף בהתבגרות
  2. המחלה אינה חוזרת בגיל מבוגר
  3. רוב החולים הופכים אסימפטומטיים
  4. שיעור התמותה נותר יציב בעשורים האחרונים
A

התשובה היא 1
נוטה לחלוף בהתבגרות אך עלולה לחזור בגיל המבוגר
מבוגרים עם אסתמה נדיר שהופכים אתסמיניים
התמותה נדירה, ושיעור התמותה בירידה בזכות סטרואידים בשאיפה

32
Q

מה נכון לגבי אסתמה

  1. כמעט כל המטופלים האטופיים סובלים מאסתמה במידה זו או אחרת
  2. הורשה מונוגנית
  3. אחים צעירים נוטים יותר לפתח אסתמה
  4. השמנה מהווה גורם סיכון
A

התשובה היא 4
במדינות מפותחות שיעור האטופיה הוא 40-50% אך רק חלק יפתחו אסתמה
ההורשה היא פוליגנית
אחים צעירים נוטים לפתח פחות אסתמה (תומך בתיאוריית ההגיינה)
השמנה מהווה גורם סיכון, בעיקר בנשים, במנגנון לא ברור

33
Q

מה נכון לגבי אסתמה

  1. זיהום אוויר הוא גורם אטיולוגי ברור
  2. חשיפה לחתולים עשויה להוות גורם מגן
  3. כעשרה אחוז מהחולים חיוביים לתבחיני עור לאלרגנים נשאפים
  4. אסתמה אינטרינזית נחשבת קלה יותר
A

התשובה היא 2
זיהום אוויר הוא טריגר אך לא ברור אם אטיולוגיה
חשיפה לחתולים דווקא נמצאה כמגינה
עשרה אחוזים שליליים לתבחיני אלרגיה ורמת איי ג’י אי אצלם תקינה בסרום, מוגדר אסתמה אינטרינזית/לא אטופית, מופיע יותר בבגרות וקשור בפוליפים נזאליים ורגישות לאספירין, בדרך כלל מחלה קשה ופרסיסטנטית יותר

34
Q

מה נכון לגבי אסתמה

  1. כאשר חולה מפתח התקף בעקבות חשיפה לטריגר, זה מעיד על מחלה לא נשלטת ומצריך הגברה של הטיפול
  2. הן התגובה המוקדמת והן התגובה המאוחרת, מגיבות היטב למרחיבי סימפונות
  3. מותר חסמי ביתא סלקטיביים/טופיקליים
  4. מעכבי אנגיוטנזין אינם מומלצים לאור שכיחות גבוהה של קוצר נשימה ושיעול בקרב אסתמטיים לעומת לא אסתמטיים
A

התשובה היא 1
התגובה המוקדמת מאופיינת בהפעלת תאי מאסט והפרשת חומרים מצרי סימפונות, והתגובה המאוחרת מאופיינת בבצקת ודלקת, ואינה מגיבה למרחיבי סימפונות
אסור חסמי ביתא מכל סוג
מעכבי אנגיוטנזין, נדיר שמחמירים אסתמה ואינם גורמים יותר לשיעול באסתמטים מאשר בלא אסתמטים.

35
Q

מה נכון לגבי אסתמה

  1. התקף סביב פעילות גופנית אופייני יותר למבוגרים מאשר בילדים
  2. ההתקף מופיע בדרך כלל אחרי הפעילות וחולף ספונטנית תוך 30 דקות
  3. ההתקף ניתן למניעה על ידי מרחיבי סימפונות ואנטי לויקוטריינים אחרי הפעילות
  4. סיכון גבוה יותר להתקף בפעילות במזג אוויר חם ולח
  5. סטרואידים בשאיפה אינם מונעים התקפים הנגרמים עקב פעילות גופנית
A

התשובה היא 2
אופייני יותר בילדים, מופיע לאחר הפעילות וחולף ספונטני לרוב תוך 30 דקות, המניעה ע”י סטרואידים בשאיפה אשר מפחיתים את אוכלוסיית תאי המאסט, וכן ניתן למנוע על ידי מרחיבי סימפונות ואנטי לויקוטריין לפני הפעילות
סיכון גבוה יורת במזג אוויר קר ויבש

36
Q

מה נכון לגבי אסתמה

  1. המנעות במשך 6 חודשים יכולה להביא להחלמה מלאה במקרה של אסתמה כתוצאה מחשיפה תעסוקתית
  2. תירוטוקסיקוזיס עלול לשפר אסתמה בעוד שתת תריסיות מחמירה את המחלה
  3. מרחיבי סימפונות יכולים להקל במקרה של תסמיני ריפלוקס
  4. נוגדי חומצה יכולים לשפר תסמיני אסתמה באסתמטים עם ריפלוקס
A

התשובה היא 1
המנעות לחצי שנה יכולה להביא לריפוי אסתמה תעסוקתית, אם כי במקרה של חשיפה ממושכת יכולה להיות פגיעה בלתי הפיכה בדרכי האוויר
הן תירוטוקסיקוזיס והן תת תריסיות יכולים להחמיר אסתמה
ריפלוקס שכיח בחולי אסתמה כי מרחיבי סימפונות מחמירים אותו
יחד עם זאת, בדרך כלל אינו גורם לתסמינים
נוגדי חומצה אינם משפרים תסמיני אסתמה

37
Q

מה נכון לגבי אסתמה

  1. קיים קשר הדוק בין מידת הדלקת לחומרת המחלה
  2. אאוזינופילים מאפיינים תגובה מוקדמת וקשורים בעיקר לתגובתיות יתר של דרכי האוויר
  3. אינטרלוקין 5 קשור בדלקת אאוזינופילית, אינטרלוקין 4 ו-13 קשורים בייצור איי ג’י אי
  4. הפיכות מוגדרת כשיפור של 12% או 200 מ”ל באף אי וי 1 לאחר מרחיבי סימפונות
A

התשובה היא 3
אין קורלציה בין מידת הדלקת ובין חומרת המחלה
אאוזינופילים מאפיינים תגובה מאוחרת וקשורים ברימודלינג ופחות בהיפר ריאקטיביות
תאי טי הלפר מפרישים אינטרלוקינים 5, 4 ו-13 הקשורים כאמור בדלקת אאוזינופילית ובייצור והפרשה של איי ג’י אי
הגדרה של הפיכות מצריכה גם שיפור של 12% וגם שיפור של 200 מ”ל לאחר מרחיבי סימפונות או בחולים מסויימים לאחר 2-4 שבועות של סטרואידים סיסטמיים

38
Q

מה נכון לגבי אסתמה

  1. לעיתים ניתן לראות עליה קלה בדיפוזיה
  2. תמיד יש לבדוק רמת איי ג’י אי לצורך החלטה על טיפול
  3. לעולם אין ירידה בתפקודי הריאות שלא בזמן התקף
  4. אין מקום למבחן מאמץ באבחנה
A

התשובה היא 1
אין הכרח לבדוק רמות איי ג’י איי
בחולים קשים עם מחלה לא נשלטת ולא מאוזנת יכולה להיות ירידה בתפקודי הריאות
ניתן לבצע מבחן מאמץ בחשד לאסתמה המושרית במאמץ

39
Q

בן 22 עם שיעול התקפי פרסיסטנטי המוחמר במאמץ, בקור ובצחוק, אינו מעשן, ללא ממצא בצילום חזה, ללא עדות לריפלוקס. תפקודי ריאות תקינים. בחשד לאסתמה, מה הבדיקה המומלצת לאבחנה?

  1. HRCT
  2. IgE
  3. תגר מטכולין
  4. ברונכוסקופיה
A

התשובה היא 3
תגר מטכולין יכול לעזור באבחנה המבדלת כשיש קליניקה של שיעול או כשתפקודי הריאות תקינים
מודד למעשה היפר ריאקטיביות של דרכי האוויר
במבחן מחשבים פי סי 20 המוגדר כריכוז מטכולין הדרוש כדי להוריד אף אי וי 1 בעשרים אחוז

40
Q

מה נכון לגבי הטיפול באסתמה

  1. כשלב ראשון במחלה קלה מומלץ טיפול בביתא אגוניסטים ארוכי טווח LABA
  2. ההשפעה של ביתא אגוניסטים קצרי טווח נמשכת בין 0.5-3 שעות
  3. היעילות של אנטגוניסטים כולינרגים וביתא אגוניסטים היא זהה
  4. בחולים שמחלתם אינה מאוזנת יש מקום לטיפול משולב LAMA+LABA+ICS
A

התשובה היא 4
אסור לתת לאבא ללא סטרואידים כי מעלה תמותה
ההשפעה של סאבא 3-6 שעות
יעילות של אנטי כולינרגים פחותה משל ביתא אגוניסטים אך הוספתם לחולים שמחלתם אינה מאוזנת על ידי מינונים מקסימליים של לאבא+סטרואידים משפרת את תפקודי הריאה ומפחיתה עוד יותר את ההתקפים.

41
Q

מה נכון לגבי הטיפול באסתמה

  1. בהתקף חריף אסור לתת אנטי מוסקרינים קצרי טווח
  2. אנטי מוסקרינים עלולים לגרום לאצירת שתן וגלאוקומה
  3. סטרואידים בשאיפה אינם ניתנים כטיפול קו ראשון
  4. בהתקף חריף, סטרואידים במתן תוך ורידי יעילים יותר מטיפול פומי
A

התשובה היא 2
מותר לתת אנטי מוסקרינים במינון גבוה בהתקף חריף אך רק לאחר סאבא, כי הפעולה שלהם איטית יותר
סטרואידים בשאיפה ניתנים כקו ראשון באסתמה פרסיסטנטית (צורך במשאף סאבא יותר מפעמיים בשבוע), ואם לא מספיקים מוסיפים לאבא
סטרואידים פומיים יעילים כמו במתן תוך ורידי

42
Q

מה נכון לגבי הטיפול באסתמה

  1. אימונותרפיה ע”י הזרקת אלרגנים עשויה להיות יעילה בחולים מסויימים
  2. אנטי אינטרלוקין 5 יעיל בחולים עם אאוזינופילים בכיח למרות טיפול בסטרואידים בשאיפה
  3. תרמפולסטיה ברונכיאלית לא הוכחה כיעילה
  4. בהתקף חריף מומלץ להוסיף טיפול אנטיביוטי לכיסוי אפשרות של טריגר זיהומי
A

התשובה היא 2
אימונותרפיה ע”י הזרקת אלרגנים אינה יעילה ועלולה לגרום לאנפילקסיס
תרמפולסטיה ברונכיאלית היא למעשה אבלציה של שריר חלק העשויה להועיל בחולים עם מחלה קשה ולא מאוזנת על טיפול מקסימלי
בהיעדר סימני זיהום, אין לתת אנטיביוטיקה בהתקף חריף

43
Q

מה לא נכון לגבי התקף אסתמה חריף

  1. מומלץ לתת העשרת חמצן להעלאת הסטורציה אל מעל 90
  2. במקרה של עליית פד”ח יש לשקול אינטובציה
  3. אין מקום לטיפול במגנזיום
  4. ניתן לתת ביתא אגוניסטים במתן תוך ורידי
A

התשובה היא 3

44
Q

מה נכון לגבי הטיפול באסתמה

  1. בחולים הרגישים לאספירין, אין מניעה מחוסמי קוקס2 סלקטיביים
  2. חולים הרגישים לאספירין לא יגיבו לטיפול המקובל באסתמה
  3. בהריון רוב החולות יחוו הטבה
  4. בהריון ובהנקה עדיף פרדניזולון ולא פרדניזון אשר עלול להשפיע על העובר
A

התשובה היא 1
מעקבי קוקס2 סלקטיביים הם בטוחים
הטיפול באסתמה אינטרינזית הוא זהה
בהריון שליש מחמירות, שליש משתפרות ושליש ללא שינוי
עדיף פרדניזון כי העובר לא יכול להפוך אותו לפרדניזולון
אין קונטרה אינדיקציה בהנקה

45
Q

מה נכון לגבי אסתמה

  1. בהפסקת עישון עלולה להיות החמרה בטווח הקצר
  2. במעשנים קונטרה אינדיקציה לתיאופילין
  3. טיפול בסטרואידים יעיל יותר במעשנים
  4. הפסקת עישון יכולה להביא לריפוי בחלק ניכר מהחולים
A

התשובה היא 1
הסיבה היא שניטריק אוקסיד מהווה ברונכודילטטור
תיאופילין מהווה תוספת מקובלת לטיפול
עישון גורם לעמידות לסטרואידים
הפסקת עישון מביאה לשיפור ניכר אך לא מתואר ריפוי

46
Q

מה נכון לגבי ABPA

  1. תבחין עורי בדרך כלל שלילי בעוד שבדיקות דם לאספרגילוס תהיינה חיוביות
  2. בכל החמרה או חשד להצללה ריאתית בהדמיה יש לתת סטרואידים סיסטמיים
  3. איטראקונאזול בעת התלקחות בלבד
  4. אין מקום לאומליזומאב בטיפול בתסמונת זו
A

התשובה היא 2
תבחין עורי תמיד חיובי בעוד שבדיקות דם למשקעי אספרגילוס יהיו שליליות
איטראקונאזול אמור למנוע התלקחויות
אומאליזומאב יכול להועיל כ-steroid sparring

47
Q

מה הטיפול המומלץ לחולים עם תסמונת חפיפה אסתמה/סיאופידי? ACO

  1. סטרואידים סיסטמיים
  2. זהה לטיפול באסתמה
  3. ICS + LABA + LAMA
  4. ICS + ANTI LEUKOTRIENE + LABA
A

התשובה היא 3

חולים אלו סובלים ממחלה יותר קשה עם יותר התלקחויות וזקוקים לטיפול משולב כמפורט במסיח

48
Q

מה מהבאים נכון לגבי מחלת ריאות אינטרסטיציאלית

  1. IPF מופיעה בגברים ובנשים בשכיחות דומה
  2. רוב מקרי האיי פי אף מאובחנים לפני גיל 50
  3. לייפת ריאתית משנית לראומטואיד ארתריטיס שכיחה יותר בנשים
  4. המופטיזיס אינו מהווה תסמין שכיח
A

התשובה היא 4
IPF יותר בגברים
נדיר לפני גיל 50 ולרוב אחרי גיל 60
אמנם מחלה אינטרסטיציאלית כחלק ממחלת קולגן שכיחה יותר בנשים, אך דווקא בראומטואיד ארתריטיס יותר בגברים

49
Q

מה מהבאים נכון לגבי מחלת ריאות אינטרסטיציאלית

  1. אימונוסופרסיה אינה טיפול מקובל ב-NSIP
  2. NSIP קשורה בעישון
  3. NSIP מתבטאת בתבנית חלת דבש נרחבת
  4. NSIP קשורה פעמים רבות במחלת רקמת חיבור
A
התשובה היא 4
אין חלת דבש ב-NSIP
בניגוד ל-UIP
מחלה זו מופיעה הרבה פעמים בנשים סביב גיל 50 לא מעשנות עם סרולוגיות חיוביות למחלת קלוגן
מקובל לטפל באימונוסופרסיה
50
Q

בן 50 עבר ביופסיית ריאה בחשד למחלה אינטרסטיציאלית. תוארו הצטברות מאקרופאגים עם פיגמנט ופיברוזיס בעיקר פריברונכיאלי. ללא חלת דבש. מה האבחנה הסבירה?

  1. IPF
  2. NSIP
  3. RB
  4. COP
A

התשובה היא 3

מאקרופאגים עם פיגמנט הולכים עם מחלות הקשורות בעישון

51
Q

מה מהבאים נכון לגבי הפרעה באיוורור

  1. מחלה נוירומוסקולרית המערבת את שרירי הנשימה, משתפרת בשכיבה
  2. הנשמה לא פולשנית עשויה להיות יעילה במחלות נוירומוסקולריות
  3. מקובלת גישה של אלקלוזיס מטבולית פרמיסיבית כפיצוי לאצידוזיס הנשימתית
  4. קיצוב סרעפת או עצב פרני לא נמצא יעיל בחולים עם פגיעה בחוט השדרה
A

התשובה היא 2
מחמירה בשכיבה עקב דחיקה של הסרעפת כלפי מעלה
הנשמה לא פולשנית יעילה במקרים מסויימים, אך אינה יעילה כאשר יש היפרקפניה לילית בלבד
יש לתקן אלקלוזיס מטבולית כי גורמת לעודף של ביקרבונט מעבר לפיצוי הדרוש, המדכא עוד יותר את הדרייב הנשימתי
קיצוב סרעפת או של העצב הפרני הוא טיפול פוטנציאלי לחולים עם פגיעה צרביקלית גבוהה בחוט השדרה, ויכול לשפר את איכות החיים של חולים אלו.

52
Q

מה נכון לגבי OHS

  1. ירידה במשקל בלבד יכולה לשפר היפרקפניאה
  2. מומלץ לדחות את הטיפול בסיפאפ בזמן שהמטופל מנסה לרדת במשקל
  3. בכל החולים יש להתחיל טיפול עם סיפאפ ולעבור לביפאפ רק אם לא מגיבים
  4. יכולה להיות עם פד”ח תקין במהלך היום
A

התשובה היא 1
יש להתחיל את הטיפול בהנשמה לא פולשנית במקביל לירידה במשקל
בחולים שמתאשפזים עם דקומפנסציה חריפה מתחילים מביפאפ
ההגדרה היא בי אם איי מעל 30 + היפוונטילציה כרונית במהלך היום המוגדרת כפד”ח 45 ומעלה והיעדר סיבה אחרת להיפרקפניאה

53
Q

מה מהבאים נכון לגבי אבחנה של OSA

  1. מחייבת השמנת יתר
  2. אינה מחייבת קיום של תסמינים אם AHI>15
  3. ניתן לבצע אבחנה אם יש לפחות 3 אירועי אפניאה במהלך כל השינה
  4. אפניאה או היפופניאה נגרמת עקב תמט של הלוע
  5. במהלך שנת רע”מ מופיע בדר”כ שיפור ספונטני
A

התשובה היא 2
האבחנה מבוצעת על ידי תסמינים + לפחות 5 אפניאות/היפופניאות בשעה
או לחילופין מעל 15 אהי ללא תסמינים, כאשר אהי זה סך כל מספר האפניאות מחולק בסך כל שעות השינה
הפסקת הנשימה נגרמת על ידי תמט של החיך הרך
במהלך שנת הרע”מ תהיה החמרה עקב ירידה בגירוי הנוירומוסקולרי

54
Q

מה מהבאים אינו מהווה גורם תורם ל-OSA

  1. הגדלה של רקמות לימפתיות
  2. גנטיקה
  3. מאקרוגנטיה
  4. סטיית מחיצה אפית
  5. גברים
A

התשובה היא 3
דווקא מיקרוגנטיה, וכל מה שגורם לחלל פה קטן, תנגודת נזאלית גבוהה, נפח ריאות קטן בשינה (השמנה, נוירומוסקולרי)
הסיכון גבוה פי 2-4 בגברים, עקב דפוס השמנה גברי ומבנה פארינקס ארוך יותר
שכיחות עולה בנשים לאחר מנופאוזה
גנטיקה- סיפור משפחתי, תסמונת דאון
בנוסף תסמונות אנדוקריניות כמו אקרומגלי, היפותירואידיזם

55
Q

בן 55 מגיע לבירור בעקבות הופעה של בצקות פריפריות, עליה במשקל וקושי במאמצים. באנמנזה מספר על עייפות ניכרת במהלך היום, והאישה מספרת על נחירות והפסקות נשימה בשינה. מה מהבאים נכון לגבי מחלתו?

  1. תתכן אי ספיקת לב ימנית משנית ל-OSA
  2. בדיקת הבחירה לבירור דום נשימה בשינה בחולה זה היא אקו לב
  3. אם אהי נמוך מ-15 לא ניתן לאבחנו עם OSA
  4. טיפול בסיפאפ נזאלי משפר ישנוניות בכל דרגות החומרה של המחלה
A

התשובה היא 4
אוסה כשלעצמה אינה גורמת לקור פולמונלה
בדיקת הבחירה היא מעבדת שינה, אם כי אקו לב נחוץ לבירור הבצקות
אהי של 5-14 נחשב מחלה בדרגת חומרה קלה

56
Q

מה נכון לגבי הטיפול ב-OSA

  1. סיפאפ מפחית עמידות לאינסולין
  2. לא הוכח כי סיפאפ מפחית הישנות של פרפור פרוזדורים
  3. טיפול בסיפאפ לא שיפר דיכאון ועצבנות
  4. מתן חמצן משפר תסמינים ומפחית AHI
A

התשובה היא 1
כן משפר פרפור, ישנוניות ודיכאון
חמצן משפר סטורציה אך לא הוכח שמפחית תסמינים או משפר AHI

57
Q

מה נכון לגבי טיפול ניתוחי ב-OSA

  1. פחות יעיל מהתקן אוראלי
  2. יעיל יותר בחולים שמנים
  3. יעיל יותר בחולים עם מחלה קשה
  4. קונטרה אינדיקציה בחולה שנוחר
A

התשובה היא 1
שמור לחולים שנוחרים, עם מחלה קלה, או שלא מסתדרים עם סיפאפ
בשמנים יש לשקול ניתוח בריאטרי

58
Q

מה מהבאים נכון לגבי CSA

  1. סיפאפ עלול להשרות אפניאה מרכזית
  2. אופיואידים מהווים ג”ס לאפניאה חסימתית אך לא לאפניאה מרכזית
  3. סיפאפ יעיל בחולים עם הפרעה מרכזית במידה זהה ליעילותו בחולי OSA
  4. העשרת חמצן אינה מפחיתה את תדירות האפניאות המרכזיות
A

התשובה היא 1
מדובר במצב הנקרא complex sleep apnea
אופיואידים מהווים ג”ס ל-CSA
CPAP אינו יעיל בהפרעה מרכזית ללא הפרעה חסימתית
קיים מידע מוגבל לפיו העשרת חמצן יכולה להפחית את תדירות האפניאות

59
Q

מה נכון לגבי ארדס

  1. רוב המקרים אידיופתיים
  2. בחולה טראומה יש לחשוב על אבחנה אחרת
  3. עשרה אחוזים מהחולי המאושפזים בטיפול נמרץ סובלים מארדס
  4. סיפור קליני של אספירציה שולל ארדס
A

התשובה היא 3
עד 60% מהמקרים משניים לפנאומוניה וספסיס
שאר המקרים קשורים בין היתר לאספירציה של תוכן קיבה, טראומה, עירויים מרובים ומינון יתר של סמים/תרופות

60
Q

מה מהבאים אינו מתואר כגורם סיכון להתפתחות ארדס

  1. אלכוהוליזם
  2. גיל צעיר
  3. פנקריאטיטיס
  4. חמצת מטבולית
A

התשובה היא 2

דווקא גיל מבוגר

61
Q

מה נכון לגבי ארדס

  1. השלב הראשון הוא שלב פרוליפרטיבי בו יש פרוליפרציה מוגברת של תאי דלקת בחללי הריאה
  2. בשונה מבצקת קרדיוגנית, במקרה זה הבצקת מערבת בעיקר את האונות העליונות
  3. הפתופיזיולוגיה כוללת שאנט עקב חסימה מיקרווסקולרית
  4. בשלבים הראשונים נצפה לראות היפוקפניאה עקב טכיפניאה
A

התשובה היא 3
השלב הראשון הוא השלב האקסודטיבי
הבצקת מערבת איזורים דפנדנטיים וגורמת לתמט שלהם
בנוסף חסימה מיקרווסקולרית וכתוצאה קיפוח של הפרפוזיה לאיזורים מאווררים ועליה בלחץ הריאתי
בשלבים מוקדמים בנוסף להיפוקסמיה גם היפרקפניאה עקב עליה בנפח המת

62
Q

מה נכון לגבי ארדס

  1. הממצאים הרדיוגרפיים מערבים לרוב לפחות 3/4 משדה הריאות
  2. תפליטים פלאורליים הם ממצא שכיח
  3. אקו לב אינו מהווה חלק מהפרוטוקול האבחנתי
  4. השלב האקסודטיבי אורך 2-3 ימים בדרך כלל
A

התשובה היא 1
הממצאים הריאתיים אינם ספציפיים ובמקום הראשון באבחנה המבדלת בצקת קרדיוגנית, אם כי בניגוד לבצקת קרדיוגנית לא אמורים להיות קרדיומגליה, תפליטים פלאורליים או רדיסטריבוציה וסקולרית
אם אין ג”ס לארדס יש צורך לברר אטיולוגיות אחרות, כולל אקו לב
השלב האקסודטיבי נמשך שבוע

63
Q

מה נכון לגבי ארדס

  1. רוב החולים שמגיעים לשלב הפרוליפרטיבי נותרים עם פגיעה ריאתית חמורה
  2. פיברוזיס יכול להתחיל כבר בשלב הפרוליפרטיבי
  3. אמפיזמה ופנאומותרקס אינם סיבוך טיפוסי של ארדס מאוחר
  4. השלב הפרוליפרטיבי נמשך שבוע
A

התשובה היא 2
רוב החולים מחלימים אך חלק ממשיכים לשלב הפיברוטי ונותרים עם פגיעה קשה, נזקקים להעשרת חמצן או אף להנשמה מכנית
השלב הפיברוטי מתאפיין הן בפיברוזיס והן בבולות גדולות עם סיבוך פוטנציאלי של פנאומותורקס
השלב הפרוליפרטיבי נמשך כשבועיים בין ימים 7-21

64
Q

מה נכון לגבי הטיפול בארדס

  1. הנשמה פולשנית יכולה להחמיר את הפגיעה הריאתית
  2. הנשמה בנפחים גבוהים מסייעת למניעת נזק משני
  3. על מנת להפחית סיכון לפגיעה ריאתית נוספת יש להנשים בלחץ סוף אקספירטורי נמוך
  4. אקמו לא נמצא כמשפר הישרדות
A

התשובה היא 1
הנשמה פולשנית יכולה בהחלט להחמיר, בשני מנגנונים עיקריים
האחד הוא ניפוח יתר והשני הוא אטלקטראומה- ניפוח ותמט חוזרים
הבעיה היא שהפגיעה היא הטרוגנית וכך הנשמה בנפחים גבוהים יכולה לגרום לנזק לאלבאולי תקינים
עם זאת, הנשמה עם לחץ סוף אקספירטורי נמוך עלול להיגרם תמט ופגיעה בחימצון
אקמו נמצא כמשפר הישרדות

65
Q

מה נכון לגבי הטיפול בארדס

  1. התיבשות עלולה לדרדר את החולים ולכן יש להימנע משיתון ולהקפיד על הידרציה טובה לשמירת המטופלים על הצד הרטוב
  2. תוספת של שיתוק נוירומוסקולרי לפרוטוקול הסדציה משפרת פרוגנוזה
  3. הוכח כי טיפול סטרואידלי יכול להפחית את חומרת הדלקת ולהקטין תמותה
  4. פעולות שנמצאו כמפחיתות תמותה כוללות “גיוס” של אלבאולי ע”י העלאת פיפ זמנית ומתן של ניטריק אוקסיד להרחבת כלי דם ריאתיים
A
התשובה היא 2
הפעולות שהוכחו המפחיתות תמותה הן:
הנשמה בנפחים נמוכים
הקטנת לחצי המילוי בעליה שמאל (ע"י משתנים והגבלת הידרציה)
פיפ גבוה
הנשמה על הבטן
אקמו
שיתוק נוירומוסקולרי מוקדם
66
Q

מה נכון לגבי ארדס

  1. התמותה היא ברוב המקרים כתוצאה מכשל נשימתי
  2. הסיכון לתמותה יורד עם הגיל עקב מהלך אינדולנטי יותר
  3. חולי טראומה וחולים כירורגיים בסיכון מוגבר פי 2 לתמותה לעומת חולים עם ספסיס או פנאומניה
  4. הפקטור העיקרי המנבא תמותה הוא חומרת הארדס, עם תרומה נמוכה של גורמים אחרים דוגמת היקף התסנינים בצילום החזה
A

התשובה היא 4
התמותה היא לרוב מסיבות לא ריאתיות
סיכון מוגבר משמעותית עם הגיל
סיכון גבוה יותר כאשר הפגיעה היא ריאתית ישירה לעומת סיבות חוץ ריאתיות
היקף הפגיעה הריאתית אינו מנבא תמותה אך כן מנבא תחלואה והיעדר החלמה של התפקוד הריאתי בהמשך