פתוגנזה של מחלות ויראליות ותגובת המאכסן Flashcards
(48 cards)
פתוגנזה:
היווצרות המחלה על ידי וירוסים.
נגיפים:
יצורים קטנים ופשוטים, לא יכולים לייצר לעצמם חלבונים וחומצות גרעין. לכן, צריכים לעבור רפליקציה בתא
מאכסן
פתוגנזה ויראלית: תהליך דרכו הנגיף גורם למחלה זיהומית. תלוי בשני הגורמים:
- מה הווירוס עושה למאכסן.
* מה המאכסן עושה לווירוס ולעצמו דרך תגובה אימונית ודלקתית.
• פקטורים של המאכסן:
o האם מחסומי הכניסה לתוך הגוף פתוחים או סגורים לנגיף?
o מה המצב הבריאותי של המאכסן?
o מה המצב האימוני של המאכסן?
• פקטורים של הווירוס:
o מה כמות הנגיף?
o מה ה-tropism (העדפה לרקמות)?
o מהגורמיהאלימותהעיקריים?
תא רגיש:
תא פרמיסיבי:
:sign :symptoms
תקופת דגירה:
- תא רגיש: תא שיש לו קולטן לווירוס.
- תא פרמיסיבי: מאפשר לווירוס לעבור שעתוק דרכו.
- sign: מדדים אובייקטיבים (ניתנים למדידה כמו חום, לחץ דם).
- symptoms: תסמינים, מדדים סובייקטיביים (מה החולה מרגיש, כמו כאבי ראש, חולשה).
- תקופת דגירה: התקופה בין הכניסה של הנגיף לגוף ועד להופעת התסמינים הספציפיים של המחלה.
• יש לנגיף העדפות, tropism, למאכסן מסוים, לרקמות מסוימות ולתאים מסוימים
נגיף שהוא נאורוטרופי: נגיף שהוא הפטוטופי:
o נגיף שהוא נאורוטרופי: יעדיף להדביק את מערכת העצבים.
o נגיף שהוא הפטוטופי: יעדיף את ההפטוציטים בכבד ויגרום להפטיטיס או דלקת בכבד.
פרמטרים מרכזיים להיווצרות מחלה ויראלית
• כמות מספקת של נגיף.
.plaque forming unit :PFU o
• תאי המאכסן צריכים להיות נגישים, רגישים ופרמיסיביים. • הנגיף צריך לדעת לחדור לתוך המאכסן.
המאכסן מציב מחסומים:
• מחסומים טבעיים, פיזיים (אנטומים) וכימיים.
• הגנה intrinsic.
• מערכת החיסון המולדת. •
מערכת החיסון הנרכשת.
- השלבים של מחלות ויראליות בתוך המאכסן
- נגיף צריך דלת כניסה, דרכה יכול לחדור. 2. מתרבה באזור ההדבקה. 3. מתפשט בדם דרך viremia. 4. פגיעה באיברי מטרה. 5. יציאה מהמאכסן בשביל להדביק מאכסנים אחרים, דרך שחרור הויריונים או shedding.
מחסומים טבעיים של מאכסן
• עור, האיבר הכי גדול בגוף.
oמהווה מחסום רציני עם תאים אפיתליאליים מתים בחלקה עליון של הדרמיס.
o נותנים שכבה בלתי חדירה למים ופתוגנים.
• ריריות, דרך המוקוזה. o נמצאת בכל המערכות שהם בקשר ישיר עם הסביבה החיצונית (מערכת העיכול, הנשימה).
o הריריות מורכבות משכבה של ריר שמופרש על ידי תאי אפיתל. מונעת מגופים לחדור לתוך הגוף. o יש תאי אפיתל מיוחדים, שונים בכל מערכת. למשל, בנשימה יש תאים עם סיליות, בלוטות רוק המפרישות
פרוטאזות ועוד.
הדבקה דרך העור
• חתכים קטנים מיקרוסקופים שיש בעור.
למשל: דרכם וירוס פפילומה יכול להיכנס, גורם ליבלות.
• דרך נשיכות.
• לא רק פטריות נרכשות דרך העור, ניתן להידבק גם בווירוסים.
• Molluscum contagiosum: הדבקה מקומית דרך העור, מדבק מאוד.
• עבור וירוס הפפילומה ו-Molluscum contagiosum: המחלה נשארת תחומה לאזור האפיתל. • חדירה לתוך הדרמיס על ידי עקיצת יתושים למשל, יכולים לשחרר ויריונים לתוך הקפילרות בדרמיס. • הזרקה, למשל של סמים או עירוי דם שיכולים להעביר וירוסים כמו HIV והפטיטיס.
הדבקה דרך דרכי הנשימה
• כך עוברים מרבית הנגיפים, לא רק אלו הגורמים
לתסמינים נשימתיים (כמו חצבת, אבעבועות רוח).
• בהתחלה, הזיהום נשאר תחום באזור ההדבקה.
• הוא מגיע לדרכי הנשימה התחתונות משום שישעומס גדול על דרכי הנשימה העליונות, לא מצליחים להוציא החוצה את החלקיקים. אפשרות נוספת: ככל שהטיפה המכילה וירוסים קטנה יותר, יותר סיכוי להגיע לסוף דרכי הנשימה.
הדבקה דרך מערכת העיכול
• לשכבות האפיתל יש חיבורים מאוד הדוקים אשר לא מאפשרים לווירוסים לעבור.
• כשהווירוס מגיע למעיים, באזור המעי הדק יש תאים מומחים M cells ,specialized.
נמצאים מעל ה-peyer’s patch. תאים האלו מאפשרים לווירוס לעבור מלמעלה (האזור האפיקלי) למטה (האזור הבאזו-לטרלי), שם יפגשו תאים של מערכת החיסון.
• הסיבה הכי שכיחה ל-Gastroenteritis היא ויראלית, נגרמת על ידי norovirus.
viral spread
מחלה מקומית:
:disseminated :systemic
מחלה מקומית: וירוס מתפשט בתוך האפיתל. זוהי תחילת הרפליקציה. ברגע שיש פריצה של הממברנה הבאזלית, מדובר על 2 סוגים של מחלות:
• disseminated: מתפשט מאחורי ה-primary site
דרך הממברנה הבזאלית.
• systemic: כאשר כמה איברים נדבקים.
viremia
- נוכחות וירוס מעקיצת יתוש היא וירמיה פסיבית, לא כרוכה ברפליקציה של הוירוס. היא עולה ויורדת, חולפת במהירות.
- רק לאחר רפליקציה באזור ההדבקה הראשונית ושחרור לתוך הדם, מתרחשת וירמיה אמיתית, הוירמיה הראשונית. משם הנגיף מתפשט לאיברים רחוקים.
- בהמשך מתרחשת גם הוירמיה המשנית.
- העברה ויראלית בין מאכסנים
הדבקה הוריזונטלית:
הדבקה ורטיקלית:
• הדבקה הוריזונטלית:
o העברה בין אנשים.
oהעברה בין חיות לאנשים,כשהמקור בחיות הוא zoonoticאוarthropod(וקטוריםשעוקציםחייתביניים, יכולים להיות יתושים, קרציות).
• הדבקה ורטיקלית: o העברה מהאם לעובר,במהלך ההיריון.
העברה דרך השלייה:
- יכולה לגרום הרבה נזק לעובר: ממוות ועד תופעות לוואי כמו חרשות, מיקרוצפליה.
- קבוצת פתוגנים Toxoplasma, Rubella, cytomegalovirus, Herpes, HIV, Zika( TORCH).
- יכולים לגרום ל-congenital disease, מחלה שעוברת דרך השלייה במהלך ההיריון.
- אבחון מוקדם של הדבקה תוך-הריונית חשובה מאוד.
שמתרחשת לא דרך השלייה:
• במהלך הלידה או בשלב מאוחר יותר, במהלך ההנקה. • הוירוס עושה shedding,
יודע להיות מופרש בחלב האם דרך בלוטות השד.
• זאת העברה שנקראת perinatal.
• הזיהום הוא neo( neonatal זה תינוק במהלך החודש הראשון של החיים שלו).
early onset o: הזיהום מתחיל בשלב מוקדם מאוד (שבוע 1 של החיים), מקור הזיהום הוא תוך-רחמי. .lateonset o
• דוגמאות: herpes type II (לא עובר את צוואר הרחם, לרוב זו הסיבה לעשות ניתוח קיסרי), HPV ,CMV.
:viral shedding
• שחרור של הוירוס דרך נוזלי הגוף, הפרשות מהאף, מהפה, שתן, צואה. • יש העברה ישירה דרך מנגנונים שונים הקשורים לנוכחות הוירוס בדם. • בתוך החומר, הנגיף יכול להיות יותר יציב. • אם המשטח שמלא בנוזל מתייבש או נמצא בתנאים פחות טובים, הוירוס פחות ישרוד. • יש הבדל בין וירוסים עם מעטפת לעומת אלו שאין להם. וירוסים עם מעטפת יותר רגישים לתנאים קשים.
דרכי ההדבקה דרך shedding מדרכי הנשימה:
• גודל הטיפה: אם הטיפה גדולה יותר היא נוטה ליפול, לכן צריך מגע הדוק בין שני אנשים כדי להעביר טיפות גדולות.
כשמתרחקים, הסיכוי להידבק קטן, והדרך להידבק היא אם ניגע בחפץ עליו יש את הטיפות.
• droplet nuclei: החלקיק הקטן שנהוג שיכנס לתוך ה-alveoli בדרכי הנשימה התחתונות, לא קורה בכל וירוס. הסיבה היא כי לא כל וירוס שורד בטיפה הקטנה הזו, שלרוב אין בתוכה מים.
• יש פתוגנים שמועברים דרך חלקיק זה, סוג העברה הוא אווירוסולי. החלקיקים נשארים לצוף באוויר. מדבק גם אם עוברים זמן רב אחרי הפיזור וגם אם עומדים במרחק רק מאותו אדם מדבק. לדוגמא: חצבת, שחפת.
סוגי פיזורים של הוירוס:
• פיזור hematogenous: דרך הדם.
• פיזור lymphatic: מתערבב לעיתים עם הפיזור דרך הדם. הלימפה והדם מתנקזים לאותו מקום.
• פיזור neural: פיזור דרך סיבי העצב (דנדריטים של נוירונים), מאתר פריפרי דרך הסינפסות בין תא לתא ומתיישבים
בגנגליונים בחוט השדרה, משם יכולים להמשיך הלאה ל-CNS, או להישאר ולגרום למחלה לטנטית.
הנגיפים יכולים להגיע מתוך הדם לאיברי המטרה
- חדירה לתוך תאי האנדותל עם רפליקציה בתוך התא והרס. • transcytosis, אנדוציטוזה דרך החלק האפיקלי, ואקסוציטוזה דרך החלק הבזאלי. • הנגיף מדביק את תאי מערכת החיסון, “סוס טרויאני”, להם יש יכולת לעבור בצורה חופשית בלי בקרה.
- במוח יש את ה-BBB, המורכב מקפילרות קטנות וממברנה בזאלית. לכן ההדבקה פחות מתרחשת שם. • דרכים שניתן לחדור למוח: דרך הדם, דרך עצבים פריפריים, דרך ה-CSF מלמטה.
- בכבד אין ממברנה בזאלית ואין קפילרות. מבחינה היסטולוגית זה נקרא סינוסואידים. • יש רווחים בין התאים, לכן לנגיף מאוד קל להדביק את האנדותל ואז את ההפטוציטים.
תגובה חיסונית:
• תאים דנדריטים (APC) פוגשים נגיף או פתוגן בתאים האפיתליאליים. • מתחילים לעבור מטורציה, מבטאים MHC על פני השטח, וכן מפעילים תאי T.