herpesvirus Flashcards
(21 cards)
את משפחת וירוסי ההרפס Herpesviridae family חילקו ל-3 קבוצות
.α , β , γ :
נתונים על משפחת וירוסי ההרפס: גודל? יש מעטפת? מה זה,tegument ומתי המחלה נרכשת
• נגיפים די גדולים, מכילים dsDNA. בעלי מעטפת.
• ישנו אזור בין המעטפת לבין הקפסיד שנקרא tegument, בו יש
חלבונים ואנזימים החשובים לשעתוק של הוירוס בתוך תאי המאכסן. • הזיהומים שנגרמים על ידי הרפס נפוצים מאוד. אחוזי ההדבקה
גבוהים והשכיחות שלהם באוכלוסייה הכללית גבוהה מאוד. • לרוב, המחלות נרכשות בילדות. בגיל המבוגר רובם עברו הדבקה.
הרפס אצל ילדים ואצל מבוגרים
מעורבות של החיסון התאי
• כיוון שיש מעורבות מרכזית של מערכת החיסון בזיהומים אלו, בעיקר
מעורבות של החיסון התאי:
o אצל ילדים: התגובה לא מוגזמת. מערכת החיסונים של הילדים מוגבלת.
o אצל מאכסן מבוגר: ישנה סכנה שמערכת החיסון תגיב בצורה מופרזת ותגרום למחלה קשה יותר.
• כשיש דיכוי חיסוני (איידס או טיפולים כימותרפיים), יכולה להתרחש מחלה קשה יותר, וכן יכולה לקרות הפעלה חוזרת של הנגיף.
• נגיפי ההרפס יכולים לגרום למחלה ראשונית ולמחלה לטנטית. •
למרות שיש חיסונים או טיפולים שקיימים לחלק מהווירוסים, נגיפי ההרפס נשארים לנצח. •
השחרור, ה-shedding, יכול להתרחש גם כשהמחלה א-סימפטומטית.
הרפס 1 והרפס 2
• הרפס 1 יותר שכיח באוכלוסייה כללית. גורם ל- encephalitis במבוגרים ובילדים (בעיקר ילדים).
• עבור מחלה מפושטת במדוכאי חיסון: כנראה שמדובר על הרפס 1.
• הרפס 2 נשאר יותר מקומי באזור ההדבקה. וירמיה תגרום לשפעת, ולא משהו מפושט ומסכן חיים.
• עבור הרפס 2 יש אפשרות הדבקה במהלך הלידה. אם הוא נמצא כנגע פעיל או שעושה shedding בתעלת הלידה, התינוק הנולד יכול להידבק.
• בזמן היריון, הוירוס יכול להתפרץ גם אצל נשים שלא ידעו על קיומו. • האבחנה טרום-הלידה חשובה מאוד, מאפשרת למנוע הדבקה אצל הילוד ומחלה מפושטת
וקשה. • הדבקה דרך קיום יחסי מין מדאיגה מאוד, רוב האנשים לא יודעים שהם נדבקו.
הרפס 1 והרפס 2
מי שכיח יותר
מי יותר מיקומי
עבור מי מהם יש אפשרות להעביר בלידה
• הרפס 1 יותר שכיח באוכלוסייה כללית. גורם ל- encephalitis במבוגרים ובילדים (בעיקר ילדים).
• עבור מחלה מפושטת במדוכאי חיסון: כנראה שמדובר על הרפס 1.
• הרפס 2 נשאר יותר מקומי באזור ההדבקה. וירמיה תגרום לשפעת, ולא משהו מפושט ומסכן חיים.
• עבור הרפס 2 יש אפשרות הדבקה במהלך הלידה. אם הוא נמצא כנגע פעיל או שעושה shedding בתעלת הלידה, התינוק הנולד יכול להידבק.
• בזמן היריון, הוירוס יכול להתפרץ גם אצל נשים שלא ידעו על קיומו. • האבחנה טרום-הלידה חשובה מאוד, מאפשרת למנוע הדבקה אצל הילוד ומחלה מפושטת
וקשה. • הדבקה דרך קיום יחסי מין מדאיגה מאוד, רוב האנשים לא יודעים שהם נדבקו.
מחלה ראשונית?
מחלה חוזרת?
איזור שכיח?
• מחלה ראשונית: הנגעים שמופיעים בזמן ההדבקה. •
מחלה חוזרת, recurrent: הרה-אקטיבציות גורמות למחלה חוזרת. •
לפי אזור ההדבקה, אפשרויות המחלה הראשונית שונים.
o באזור הפה והשפתיים: האזור הכי שכיח. במין אוראלי יכול להגיע לאזורים עמוקים יותר.
o באזור העיניים: מסביב לעפעפיים, קרנית העין.
o באזוריםהגניטליים:אזוריםאלומשתניםגם.
• הזיהום חוזר באותו אזור של ההדבקה הראשונית, אבל יכול לפרוץ באזורים אחרים שחולקים את אותו העצבוב. למשל: באזור הפנים יש את ה-trigeminal nerve. יכול להיות שהנגיף יתיישב בגנגליון בשלב הלטנטי. בהתקפים החוזרים, במקום להופיע בפה (מיקום ההדבקה הראשונית), יחזור במיקום של העין.
.encephalitis- נגרם בגלל?
- מעבר למערכת העצבים המרכזית דרך עצבים שמגיעים לשם, יגרום ל-encephalitis.
- יכולה להתרחש וירמיה ומחלה מפושטת, בעיקר בילודים. • המחלה בילודים יכולה להיות מחלה קשה מאוד, משום שעדין אין להם מערכת חיסון מתפקדת.
נגעים:
• רבדים אדמדמים, erythematous base.
• מעליו יש שלפוחיות (נוזל). •
השלפוחיות יכולות להתמלא במוגלה, pustule.
• האזור יכול להישבר בחלק האפתליאלי ולהפוך לכיב ulcer. • בהמשך יכולים להיווצר מעל גרידים crust מעל הנגע.
• השלפוחיות מלאות בנגיפים. האזור ממנו נוצרים הנגיפים החדשים זה האזור הבזאלי (קרוב לממברנה הבזאלית), ממנו גדל האפיתל. הנגיפים גדלים תוך-תאיים ומשתחררים לנוזל של השלפוחית.
)VZV( Varicella Zoster virus .2
נגיף אחד ל-2 מחלות: אבעבועות רוח ושלבקת חוגרת.
• דומה מאוד ל-herpes simplex.
• הנגיף מאוד מדבק. קיימת הדבקה נשימתית בנוסף להדבקה דרך מגע (דרך הנגע).
• קרוב ל-100% מהמבוגרים נדבקו בעבר, מתוכ10-30% יכולים לפתח מחלה חוזרת בצורה של Zoster.
• קיים חיסון ב-10-15 שנים האחרונות.
EBV( Epstein Barr virus) - מחלת הנשיקה
רוב ההדבקות קורות בגיל??
• הסיבה הכי שכיחה ל-infectious mononucleosis. • נגיף השייך למשפחת הווירוסים של ההרפס, מאוד שכיח (מעל 90% מהאוכלוסייה). • רוב ההדבקות מתרחשות בגיל הילדות. התגובה האימונית של הילדים לא כל כך משמעותית, לכן רוב ההדבקות לא
גורמות לסימפטומים, או לסימפטומים רגילים כמו בווירוסים אחרים. • 20-30% יכולים לפתח infectious mononucleosis. • הנגיפים גורמים לתאי B לאימורטליזציה ולגרום לווירוסים אונקוגנים (פיתוח קרצינומות ולימפומות).
EBV( Epstein Barr virus) - מחלת הנשיקה
דרך כניסה
• דרך הכניסה של הנגיף הוא דרך הפה. •
הנגיף עובר שעתוק בתאי אפיתל של העור ה-pharynx.
• נכנס לרקמות הלימפואידים מסביב לחלל הפה (השקדים). •
שם התאים מדביק את תאי B, שהם ה-target החשוב, יגרום שם
למחלה לטנטית.
• מכיוון שתאי B הם גם APC, הם מציגים את האנטיגן של הנגיף לתאי T.
האינטראקציה הזו גורמת להרס של תאים ולהופעה של מחלה אקוטית. •
תאי B יכולים גם להפוך למצב לטנטי באיברים הלימפטיים השונים
כתאי זיכרון.
• בשלב מסוים יכולה להיות רה-אקטיבציה שתגרום להפרשה או
shedding של הנגיף בתאי אפיתל.•
הייצור הפעיל של הנגיף בתאי אפיתל ובתאי B
שבשקדים, גורם להפרשה של נגיף בכמויות גדולות ברוק, לכן
המחלה קיבלה את השם מחלת הנשיקה.
המאפיינים העיקריים של mononucleosis:
,B-ו T כדי לגרום לליזיס, יש הרבה לימפוציטים, הרבה תאי B רודפים אחרי תאי T תאי :lymphocytosis
• שהם מונונוקלאריים mononuclear. יש גם אחוזים של atypical lymphocytes, אלו תאים גדולים יותר, עם ציטופלזמה גדולה. במשטח דם ניתן לראות שהגבולות עם האריטרוציטים גורמים לצורה של פרח.
• swelling of lymphoid organs: תגובה דלקתית שמתבטאת ברקמות עם ריכוז גבוה של לימפוציטים, בשקדים, בלוטות הלימפה.
• fatigue: עייפות מוגזמת לרוב, לאורך תקופה ארוכה, הנוצרת בעקבות המלחמה שנמצאת בתאים.
ישנם פתוגנים נוספים שיכולים לגרום לסינדרום דמוי Mononucleosis:
האבחנה צריכה להיות מכוונת משום שהתסמינים מאוד זהים.
.)cytomegalovirus( CMV •
• Toxoplasmosis. פרזיט (לא חיידק).
.HIV •
Monotest
היום משתמשים ב?
Monotest הוא מבחן ישן, בודק נוגדנים הטרופילים IgM, אולם זה לא מופיע אצל ילדים.
• היום האבחנה נעשית על ידי סרולוגיה ו-PCR.
מבחינה סרולוגית:
.VCA IgM ,בהתחלה עולים הנוגדנים כנגד הויריונים
o EBV o בדם עולה בשלבים הראשונים של הופעת
הסימפטומים, ואחר כך יורד. o ברוק ובהפרשות מהפה יש shedding של נגיפים לאורך
הרבה זמן. o אז עולה IgG( EBNA1), יש לו הופעה מאוחרת מאוד
אבל הם נשארים לכל החיים. מופיעים רק אחרי שיש ליזיס של תאים. זה מדבר על סוף המחלה.
מבחינה סרולוגית:
.VCA IgM ,בהתחלה עולים הנוגדנים כנגד הויריונים
o EBV
o בדם עולה בשלבים הראשונים של הופעת
הסימפטומים, ואחר כך יורד.
o ברוק ובהפרשות מהפה יש shedding של נגיפים לאורך
הרבה זמן.
o אז עולה IgG( EBNA1), יש לו הופעה מאוחרת מאוד
אבל הם נשארים לכל החיים. מופיעים רק אחרי שיש ליזיס של תאים. זה מדבר על סוף המחלה.
אם רוצים לדעת האם מדובר ב-EBV infections או לא:
• מתחילים ב-EBNA.
• אם הוא חיובי, כנראה שמדובר על מחלה מאוד ארוכה. אם באותו זמן יש גם סימפטומים, לא מדברים על EBV. • אם הוא שלילי, בודקים מה קורה עם IgG VCA ו-IgM VCA. אם ה-IgM VCA מדובר במחלה חוזרת. יכול להיות
שמדובר בשלב מוקדם מדי ולא יודעים אם מדובר ב-EBV או בוירוס אחר שגורם ל-Mononucleosis. • כאשר יש גם EBNA וגם VCA כנראה שמדברים על מחלה ישנה.
)HCMV( Human Cytomegalovirus .4
• אצל אנשים בריאים: יכולים להיות א-סימפטומטיים או יכול לגרום למחלה דמוית mononucleosis.
• אצל אנשים מדוכאי חיסון: יכול להיות נגיף מזדמן, מנצל הזדמנות לתקוף את המאכסן.
o אצל ילודים יכול לגרום למחלה סיסטמית מפושטת. o אצל אנשים שעוברים השתלה של איברים סולידיים, הנגיף יכול להתיישב באופן לטנטי על האיבר לפני
השתלה אצל המאכסן ה-donor, ולגרום לזיהום אצל מקבל ההשתלה.
o השתלת מח עצם. .bloodtransplants o
מבחן ל-avidity
החוזק שהנוגדנים נקשרים לאנטיגן. •
ככל שהמחלה ישנה יותר, ה-avidity גבוה יותר. כלומר, יכולת הקישור של הנוגדן לאנטיגן גבוה יותר. •
כשהמחלה אקוטית, הנוגדן נקשר פחות חזק, ה-avidity
נמוך. •
ניתן לבדוק את ה-avidity שעושים בדופליקט. לאחד הדופליקטים מוסיפים אוראה, עוזר לפירוק הנוגדן מהאפיטופ.
low avidity o (מחלה אקוטית), יהיה פירוק של הבארית במקום שהוספנו אוראה. o אםהמחלהמאודישנה,ה-avidityגבוה,הוספהשלאוראהלאתגרוםלפירוקהקישורביןהנוגדןלאפיטופ.
Human herpes virus 7 ( HHV-7)
• הסיבה ל-Roseola infantum ו-Exanthema subitem.
• מחלה פרחתית שנגרמת על ידי הווירוסים. •
יש להם הרבה מנגנונים דומים לווירוסים הקודמים.
Kaposi’s sarcoma associated human herpes virus 8 – (HHV-8)
• מתחת רמה מסוימת של CD4
ועלייה בעומס נגיפי, היו מגיעים למצבים של הדרדרות כללית.
• Kaposi’s sarcoma היה מופיע אצל חולי איידס ועם דיכוי חיסוני.
