שיטות מחקר

Question 1

Case report

Answer 1

תיאור של מקרה בודד

Question 2

descriptive survey

Answer 2

מנסה לתאר סיטואציה בהתאם לאוכלוסיה הרלוונטית, המקום והזמן - למשל יכול לתאר פיזור של מחלה באוכלוסיה ביחס למין, גיל, אתניות

Question 3

surveillance

Answer 3

מחקר תיאורי מתמשך - למשל מחקר שבודק כל שנה את שכיחות האוטיזם בישראל

Question 4

מחקרים תצפיתיים אנליטיים

Answer 4

במחקר אנליטי בודקים היפוטזה ומחפשים אסוציאציה
cross-sectional - בוחן את הסיטואציה בנקודת זמן מסויימת
longitudinal - בוחן את המצב לאורך זמן

Question 5

כיווניות של איסוף מידע

Answer 5

retrolective -
המידע נאסף לפני שהמחקר התחיל (נגיד כשמחליטים לעשות מחקר על מאגר נתונים קיים)

prolective - המידע נאסף כחלק מתכנון קדימה - בשביל מחקר מסוים.

Question 6

מחקר אקולוגי

Answer 6

מחקר בו יחידות המחקר הן קבוצות ולא אנשים בודדים.
כל מחקר אקולוגי נתון לטיות מסוג טעות אקולוגית - כלומר שנסיק מסקנות על קבוצה שאינן תקפות ליחיד.
(דוגמא של מחקר על קורלציה בין צריכת השוקולד של מדינה למספר זוכי פרס הנובל בה - אין מתאם בין כמות השוקולד שאינדיווידואל צורך לבין מספר פרסי הנובל בהם הוא זכה)

Question 7

cross sectional study

Answer 7

מחקר חתך = מחקר הימצאות
מגדירים אוכלוסיה ומגדירים בה חשופים - כן/לא נחשפו, וכן/לא חולים. 
בסוף מקבלים 4 קבוצות:
חשופים עם מחלה
חשופים בלי מחלה
לא חשופים לא חולים
לא חשופים וחולים

ככל שקבוצת החשופים עם מחלה ולא חשופים בלי מחלה יהיו יותר גדולות - יותר מעיד על קשר.

לא ניתן להסיק ממחקר חתך סיכון - בשביל סיכון צריך מימד זמן
בנוסף לא ניתן להסיק על קוזאליות במחקר כזה.

Question 8

מחקר קוהורט - עוקבה

Answer 8

מחקר שהוא פרוספקטיבי - אם כי איסוף המידע יכול להיות רטרולקטיבי.
יש כאן מימד של זמן - יש קבוצה של אנשים שחלקם נחשפו וחלקם לא ונרצה לראות מי פיתח את המחלה או לא.
הכוח של המחקר הזה הוא במימד הזמן - לכן הוא כן יכול להעריך סיכון.

Question 9

קוהורט היסטורי לעומת קוהורט עכשווי

Answer 9

בקוהורט היסטורי הקבוצות הוגדרו בעבר והתבצע עליהן מעקב עד עכשיו

בקהורט עכשווי - הקבוצות מורכבות עכשיו ונעשה עליהן מעקב בהמשך

Question 10

case-control study

Answer 10

במחקר קייס קונטרול ניקח את כל החולים במחלה הנדירה שנוכל למצוא, ועוד קבוצה של קונטרול - ונבדוק את החשיפה/היעדר החשיפה בין חולים ולא חולים.
כלומר במקרה הזה הלכנו אחורה מהתוצאה לחשיפה - מחקר רסטרוספקטיבי.

קבוצת הביקורת צריכה להיות דגימה של האוכלוסיה בסיכון שמסכנת את החשיפה הכללית באוכלוסיה

במחקר קייס קונטרול אי אפשר לחשב סיכון - אבל אפשר לחשב סיכוי - OR

הסיכוי והסיכון במשהו נדיר מאוד קרובים

**נשים לב - הערכת הסיכוי היא טובה כשהמחלה נדירה, אבל מחקר קייס קונטרול הוא לא טוב כשהחשיפה נדירה.

Question 11

OR is a good estimate of RR when:

Answer 11

• כאשר החשיפה של המקרים מייצגת באופן טוב את החשיפה של כל האנשים עם המחלה באוכלוסיה
• כאשר החשיפה של הביקורת מייצגת את החשיפה של כל האנשים בלי מחלה באוכלוסיה
• כאשר המחלה היא נדירה - שכיחות של פחות מ1%

Question 12

case based case control

Answer 12

מחקר קוהורט שבו בכל פעם שקורה מקרה שאחריו אנחנו עוקבים - נשייך אותו לקבוצת הקייס ומתאימים לו מקרה קונטרול - ככה נמנעים מ:
survival bias