שתן Flashcards Preview

סוסים ב > שתן > Flashcards

Flashcards in שתן Deck (26)
Loading flashcards...
1

כללי

בעיות לא נפוצות. סק כלליים מגבלות אבחון אבחון מאוחר כשהמצב קשה

גליה ימין משולשת וקדמית במגע עם הסרעפת מתחת ל2 צלעות אחרונות
שמאלית שעועית מתחת לצלע אחרונה

צריכת המים היומית של סוס בוגר היא 60-65 מ"ל/ק"ג (27-30 ליטרים לסוס במשקל 500 ק"ג).
החזרת חוסרים בשתיה תוך 30ד

המדולה צורכת יותר דם -יתר רגישה להיפוקסיה

GRF (glomerular filtration rate) הנו 1.92-1.66 מ"ל/ק"ג/דקה (כ-1200 ליטר פלסמה/יום/500 ק"ג סוס).

כשל כלייתי מתרחש כאשר יש נזק ל- 2/3 מהנפרונים.

יצור השתן – 15-30 מ"ל/ק"ג/יום.

אי אפשר למשש שלפוחית בפיזיקלית

2

פיזיקלית

בדיקת איברי המין
טפטוף שתן
urine scalding בפרינאום
רקטלית-שלפוחית וכליה שמאל
בדיקה נוירו לEHV

3

איסוף שתן

VOID הכי נפוץ
קתטר בטשטוש לתרבית
בזכרים לא להשתמש ב- ACP כי זה יכול לגרום לפרפימוזיס.
קסילזין משנה ערכים- אבל לא חשוב כל כך לסטיק שתן.
בסייחים אפשר ציסטו

צבע – צהוב בהיר עד חום, מתכהה כאשר עומד בחוץ בגלל תוצרי חמצון בשתן נורמלי.
עכור – נוכחות רמות גבוהות של קריסטלים של קרבונט.
סמיך – נוכחות ריר המופרש מתאי אגן הכליה.

יש לבצע את הבדיקה תוך 15-30 דקות או לשמור בקירור

4

מדדי שתן

SG – 1.020-1.050
המדד היחיד לתפקוד כלייתי בבדיקת שתן
שתן איזוסטנאורי (SG 1.008-1.012) באופן קבוע מעיד על חוסר יכולת לרכז

שתן היפוסטנאורי בסוס בוגר (SG<1.008) מעיד על הפרעה בפעילות וזופרסין, diabetes insipidus, medullary washout, עודף מתן נוזלים. אך לא מעיד על מחלת כליה!!!!!!!

היפו נורמלי בסייחים עד שבועיים

ה- ph הנורמלי בסוסים הוא יותר בסיסי מבע"ח אחרים, וזה נובע
מהפרשת המלחים (אשלגן במקום מימן)שמתחרשת אצלם. בגלל תזונה
– 7.9 הזנה במרעה
7.4 הזנה בתערובת

אנורקסיה ואצידוזיס מטבולי יכולות לגרום להופעת שתן חומצי.

אובדן חלבון-לרוב גלומרולונפריטיס

רמת חלבון - יתכנו שרידים עד +1 , כנ"ל בשעות הראשונות לחיי הסייח בגלל מאקרומולקולות מהקולוסטרום

גלוקוז – מופיע כאשר עובר ערך סף בדם (150 mg/dl
גלוקוזוריה-עודף בעירוי/אדרנלין/סכרת
אם יש גלוקוס בשתן וערכי דם תקינים-פגיעה בטובולי הפרוקסימלים


דם – לא מבדיל בין RBC/המוגלובין/מיוגלובין.
אמור להיות שלילי. נוכחות המוגלובין או RBC יכולה לנבוע מטראומה בקטטריזציה.
כאשר חיובי:
זיהוי RBC במשקע.
המוגלובין – סרום המוליטי (בצבע כתום).
מיוגלובין – סרום צלול (צהוב)

בילירובין – לא מופיע בשתן נורמלי.:המוליזה ,מחלת כבד ,חסימה בדרכי המרה
בסוסים עם שתן כתום יתכן False positive.
אורובילינוגן – נורמלי ומעיד על דרכי מרה פתוחות.

משקע-בודקים לאחר סרכוז:
ללא חיידקים
מעט תאים וקאסטים
קלציום קרבונט ומיעוט טריפל פוספט.
פחות מ5 תאים לשדה
מעט אפיתל מעבר
חומצה אצטית10% ממיסה קלציום קרבונט

GGT בשתן- כמעט ולא בשימוש. פכיעה טובולרית?

עלליה בקריאטינין עם סימטידין וטרימטופרים
בסייחים יילודים רמת ה- CREA גבוהה ביחס לבוגרים
רמה גבוהה במיוחד יכולה להעיד על סטרס בהמלטה או בהיון וסייח בסיכון גבוה

GFR יורד לפני שנראה אזוטמיה
אבל נזהה אזוטמיה קודם
.
מדידתGFR לפי קריאטינין:
איסוף שתן במשך זמן ומדידת ריכוזים בדם ובשתן בסוף כל פרק זמן.
ערכים נורמליים - 1-2.5 מ"ל/דקה/ק"ג.

Fractional Excretion

FE = urine (A) X plasma (Creat)
plasma (A) urine (Creat) X 100

A – electrolyte concentration



5

US

אבנים, גידול, הידרונפרוזיס, ביופסיה.
ההבדל בין קורטקס למדולה אינו ברור. רואים את הפרנכימה ואת אזור האגן של הכליה.
הכליה הימנית נמצאת קרוב יותר לקיר הגוף ואפשר לראות בה לרוב יותר פרטים.

לדחוף את הכליה לקיר הגוף

6

מבחן מניעת מים

בדיקת יכולת הכליה לרכז שתן. בעיקר במקרים של PU/PD וכאשר השתן הוא איזוסטנאורי.
אסורה לביצוע בסוס אזוטמי
קודם כל בדיקות רקע
מניעת שתייה וניתור כל 12 שעות, עד להתייבשות של 5%.
או עליה בריכוז שתן או איבוד משקל ו/או עליית חלבון משמעותיים.

7

פגמים מולדים

לא נפוץ
אגנזה-חד צדדי
היפופלזיה-פחות מחמישים אחוז
דיספלזיה-רקמה לא נורמלית. דוצ. CRF
Polycystic kidney disease
אנומליות בכלי דם
Ectopic ureter
קרע בשלפוחית השתן -אורופריטונאים
Patent urachus – הפגם המבני הנפוץ ביותר במערכת השתן בסוסים.
דליפת שתן מהטבור – טפטוף או זרימה מהלך השתנה. מולד. טיפול שמרני (חיטוי מקומי, אנטיביוטיקה פרופילקטית), כירורגיה אם לא נסגר תוך 5-7 ימים.
להבדיל מזיהום טבורי שיכול לגרום לדליפת שתן מהטבור. נרכש.
האורכוס נפתח שוב וזה קורה על רקע של ספסיס- נרכש, מסובך הרבה יותר.
אטוניה של שלפוחית השתן (Atonic bladder)
לא ברור הגורם
לרוב אין חסרים נוירולוגיים אחרים, לעיתים יש
חוסר יכולת לרוקן את השלפוחית, ללא חסימה מכנית (אין בעיה להכניס קטטר שתן).
יותר נפוץ בזכרים?
מחייב טיפול על מנת למנוע קרע של השלפוחית
הכנסת קטטר וטיפול תרופתי ב- bethanechol.
לרוב יש שיפור תוך מספר ימים ובהמשך יש תפקוד תקין.

8

כשל כליות אקוטי

הקורטקס רגיש יותר לפגיעת טוקסינים בגלל זרימת הדם הגדולה והמדולה רגישה יותר לחסר חמצן (איסכמיה) בגלל הדרישות המטבוליות הגדולות.
אזוטמיה קשה שאינה מגיבה מיד לטיפול בנוזלים.
כשל כליות אקוטי הינו פוטנציאלית הפיך.


9

סינדרומים הגורמים לכשל כליות אקוטי

Prerenal
Ischemic
Acute tubular necrosis (ATN)
Acute interstitial nephritis (AIN)
Acute glomerulonephritis
Postrenal – obdtructive

לרוב, הגורם בסוסים הנו המודינמי (פרה-רנלי), או תוך כלייתי (ATN) בעקבות חשיפה לרעלנים.

10

גורמים פרה-רנלים לAKI

הגורמים הפרה-רנאליים הנפוצים ביותר- שלשול, קוליק.
חשוב לנסות ולהבדיל בין התייבשות פרה-רנאלית לפגיעה כלייתית של ממש. הדרך להבדיל ביניהם תהיה בדרך תגובה לטיפול בנוזלים.

יש לחשוד בגורם פרה-רנלי כאשר יש סימני שוק – קצוות קרים, עליה בקצב הלב, ירידה בגמישות העור, שינוי בריריות.
ניתן לבדוק יחס אוריאה, קריאטינין ונתרן בין השתן והפלסמה ולקבל אינדיקציה חלקית.
ירידה ממושכת באספקת הדם לכליה תוביל גם ל – ATN ולכן שוב קשה להבדיל בין שני המצבים.

בדיקות שתן נורמליות וריכוז מעל 1.020- פרה-רנלי.
קראטינין עד 3, לרוב לא על רקע של בעיית כליה אמיתית. אם מעל 3- יש חשד שמדובר בפגיעה כלייתית.

יחס קריאטינין שתן:דם > 50 בפרה-רנלי (3-37 רנלי)
ב – ATN נראה Casts בשתן.


FE של נתרן קטן מ- 0.5 בפרה-רנלי

11

כשל כליות וקוליק

כדי שסוס יגיע למצב של קוליק ולפתח כשל כליות על רקע זה, הקוליק צריך להימשך זמן מספיק או להיות דרמטי מספיק.
ייתכן גם בעקבות שימוש בחומרים נפרוטוקסיים בצורה לא מושכלת. רוב הסוסים בקוליק לא סובלים מכשל כליות.
סוס אזוטמי ומיובש עם SG נמוך- תיתכן בהחלט פגיעה כלייתית.
יותר נפוץ לפתח כשל כליות במקרים של שלשולים- קוליטיס.

סוס אזוטמי ומיובש עם SG<1.018 ←תתכן פגיעה כלייתית, SG>1.025 ← תפקוד כלייתי תקין.

12

Acute Tubular Nephrosis/Necrosis

יכול להיגרם על רקע המודינמי או כתוצאה מרעלנים.
בשני המקרים יחול אובדן תאי טובולי.
צברים גרנולריים בשתן, SG נמוך, אוליגוריה (ירידה בנפח בשתן עד חוסר ייצור - אנאוריה), אזוטמיה.
הגלומרולי וכלי הדם לרוב לא נפגעים.
רעלנילם עושים פגיעה חמורה יותר מהמודינמית


13

חומרים נפרוטוקסים


אמינוגליקוזידים – ג'נטמיצין, ניאומיצין, אמיקצין (פחות רעיל).
גורמים נזק תאי ישיר לאפיתל הטובולי
ג'נטמיצין נחשב יותר נפרוטוקסי מאמיקצין.
מתן חד יומי מוריד סיכון לרעילות:
סייחים רגישים יותר לרעילות (שימוש באמיקצין).

טטראציקלינים. בארץ לא משתמשים כמעט בסוסים, חוץ מדוקסילין. חומרים אלו גורמים גם לקוליטיס. במקומות אחרים בעולם, כמו ארה"ב- PHF או מחלת ליים- משתמשים יותר. בישראל השימוש העיקרי הוא באוקסי-טטרציקלין- בסייחים משתמשים כדי לשחרר את הגידים המכווצים שלהם.

TMS- סולפה- יכול לשקוע בחלל הטובולי ולגרום לכשל כליות. להימנע בסוסים מיובשים!

פולימיקסין B- במינון אנטיביוטי מאוד רעיל לכליה, משתמשים במינונים נמוכים יותר. החומר עצמו סופח LPS, השימוש בו

NSAIDS- בגלל נזק ישיר לתאים ובגלל נזק של איסכמיה- מעכבים PG- אחד המדיאטורים להגברת זרימת הדם לכליות.
אם הסוס לא מיובש- לרוב אין לכך משמעות.
פנילבוטאזון יותר גרוע מהבחינה הזו, לא בהתייבשות

VIT K סינתטי

כספית

המוגלובין או מיוגלובין – רעיל לתאי הטובולי.
המוגלובינוריה נובעת מהמוליזה אינטרא-וסקולרית. גורמים אפשריים:
קדחת קרציות (Babesia caballi, Theileria equi)
מתן מנת דם לא תואמת
Neonatal isoerythrolysis - NI
הגורם הנפוץ למיוגלובינוריה הוא exertional rhabdomyolysis, יתכן גם משני למכת חום או כוויות נרחבות.

עלי מייפל אדים
בצל
אפלאטוקסין

14

Acute glomerulonephritis

שקיעת קומפלקסים אימוניים בגלומרולי.
זוהה בנגיעות בסטרופטוקוקים ו- Equine infectious anemia.
נגיעות בסטרפטוקוקים- בעיקר strangles.

15

טיפול ב- ARF

טיפול בגורם הראשוני, לא לתת נפרוטוקסיות, נוזלים, פוסיד, מתן דופאמין במקרי ATN שגורם להרחבת כלי הדם בכליה., או מניטול
מניטול כשיש ירידה בל"ד
דיאליזה פריטונאלית בסייחים
מגיני קיבה
הזנה דלת חלבון-ללא חציר קטניות
היפרקלמיה-לרוב מגיב למתן נןזלים ללא אשלגן. במקרים חמורים נותניםביקרבונט דקסטרוז ואינסולין
ניחטור מתן שתן שתייה ל"ד ומשקל

בגורם טוקסי הפרוגנוזה טובה.
ככל שהטיפול ניתן מוקדם יותר הפרוגנוזה טובה יותר.
כשל כליות עם אנאוריה שאינה מגיבה לטיפול – פרוגנוזה גרועה.
למיניטיס הוא סיבוך משני נפוץ מאוד לכשל כליות אקוטי.

16

כשל כליות כרוני - CRF

שני סוגי סינדרומים:
מחלות הפוגעות בגלומרולוס – גלומרולונפריטיס
מחלות הפוגעות בטובולי – מחלות טובולואינטרסטיציאליות
מעל גיל 15 שנים

גורמים:
פגמים מולדים – בדרך כלל בסוסים מתחת לגיל 5 שנים.
גלומרולונפריטיס - הגורם הכי נפוץ
Chronic interstitial nephritis
פיאלונפריטיס*
חסימה כרונית בדרכי השתן*

17

גלומרולונפריטיס כרוני

הגורם השכיח ביותר לכשל כליות כרוני בסוסים.
תגובה אימונית עם שקיעה של קומפלקסים
התוצאה הסופית של התהליכים היא פרוליפרציה של הממברנה הבסיסית, פגיעה ב- GFR ופגיעה ביכולת הסינון של הגלומרולי. המטוריה מיקרוסקופית ופרוטאינוריה

גורמים אפשריים בסוסים:
דלקת או זיהום סיסטמי
Leptospira pomona
Equine infectious anemia
Strep.equi

18

Uremic syndrome

CRF תמיד חכלול אזוטמיה וסינדרום אורמי

נגרם מהפרעה כלל מערכתית שנגרמת עקב רעילות האוראה, ותרכובות חנקניות אחרות שמצטברות בגוף ותוצרי מטבוליזם של חיידקים במעיים, ירידה בסילוק הורמונים ומינרלים (אלומיניום ואבץ
יורדים: אריתרופואטין, ויטמין D, טסטוסטרון, אינסולין.
עולה עקב ירידה בפינוי: פרתהורמון, גסטרין

19

אבחון CRF

איזוסטנוריה קבועה - 1.008-1.014 SG
אזוטמיה
סימנים קליניים
איבוד משקל כרוני
אנורקסיה
חולשה וירידה בביצועים
בצקת ונטראלית – אובדן אלבומין ושפעול מע רנין
PU/PD
uremic halitosis אבן שן, כיבים בפה

בדיקות דם
יחס BUN:Creatinine > 10:1
ב- ARF ובאזוטמיה פרה-רנלית היחס בד"כ קטן יותר
ערכי נתרן, כלור, פוספט ואלבומין לרוב נמוכים.
בסוסים, בניגוד לבע"ח אחרים- הפוספט נמוך ולא גבוה
ערכי אשלגן נורמליים או מעט גבוהים מהרגיל.
סידן-גבוה/נמוך/נורמאלי
אנמיה קלה
כול' וטריג' גבוהים

בדיקת שתן
איזוסטנאוריאה (1.015-1.007).
ריבוי חלבון בשתן (3 עד 4 +, 300-1000 מ"ג/ד"ל) במקרי גלומרולונפריטיס. הערכים יהיו נמוכים יותר במקרי כשל כליות כרוני אחרים.

20

CRF טיפול

טיפול תומך
מטרות הטיפול:
מניעת התייבשות
הפסקת טיפולים נפרוטוקסיים
עידוד תאבון

טיפול רא'וני:
נוזלים
פלזמה או קולואידים אם יש חלבון נמוך
משתנים אם בצקת קשה

טיפול לטווח ארוך
אספקת מים טריים ונקיים ללא הגבלה
ביקרב לאציסוזיס
תוספת מלח אם אין בצקות
חציר דל יחסית בחלבון וסידן (לא אספסת
מגיני קיבה
ויטמינים מקבוצת B, אומגה 3
להמנע מסטרואידים ו- NSAID

21

זיהומים בדרכי השתן

לא נפוץ
לרוב עולה מהאורתרה
נקבות בסיכון מוגבר עקב האורתרה הקצרה.
בדרך כלל עקב פגם אנטומי או הפרעה לזרימת השתן התקינה.

22

ציסטיטיס

דלקת ראשונית אינה נפוצה ויש לשלול גורם ראשוני אחר. הזיהום החיידקי מתבסס בדרך כלל כשיש הפרעה לזרימת השתן:

חיידקים נפוצים: E.coli, Klebsiella, Enterobacter, Staph., Strep., Pseudomonas

סק ואבחון
כל האוריות
urine scalding

אבחון:
בדיקה פיזיקלית ורקטלית
בדיקת שתן – תאים לבנים וחיידקים במשקע
תרבית שתן כמותית - >10,000 CFU/ml
אולטרסאונד
ציסטוסקופיה

טיפול
טיפול מוצלח דורש תיקון הבעיה הראשונית ואנטיביוטיקה סיסטמית
אנטיביוטיקות עם פינוי בשתן – טרימטופרים-סולפה, פניצילין
וב נותנים TMS לפה- בקלות, זול, אפשר גם פניצילין.
החמצת שתן בסוסים- לא עובדת.
שטיפות סטריליות של השלפוחית, בעיקר כאשר יש הצטברות קריסטלים

23

המטוריה

כמות מיקרוסקופית (מעל 10 כדוריות בשדה בהגדלה גדולה) או מאקרוסקופית (2.5-5x106/ml

תגובה חיובית בסטיק שתן – דם (צביעה לא אחידה), מיוגלובין או המוגלובין.
סרכוז – משקע של כדוריות ושתן בצבע נורמלי

טעויות בסטיק:
False positive – גורמים מחמצנים כגון חומרי חיטוי.
False negative – ויטמין C, פורמלין

אבחון
זיהוי מקור הדימום:
מבט מיקרוסקופי:
RBC בגדלים וצורות שונים (dysmorphism) – גלומרולי
תזמון הדימום:
לכל אורך ההשתנה – כליות, אורתר, שלפוחית.
בתחילת ההשתנה – אורתרה דיסטלית.
בסוף ההשתנה – אורתרה פרוקסימלית, צוואר השלפוחית.
אבחון: בדיקה פיזיקלית, רקטלית, אולטרסאונד, בדיקות דם, אנדוסקופיה.

גורמים:
טוקסינים – NSAIDs, אכילת blister beetles (הרעלת cantharidin
פגמים באורתרה הפרוקסימלית
דליפה מה- corpus spongiosum ויצירת פיסטולה
אבחון אנדוסקופי יכול לחלוף לבד, אם לא subischial urethrotomy

Idiopathic renal hematuria
דימום אקוטי מכליה אחת או שתיים, לפעמים מסכן חיים.
דווח יותר בסוסים ערביים.
טיפול תומך: עירוי דם במידת הצורך, פורמלין, חומצה אמינוקפרואית או החלמה ספונטנית

Exercise associated hematuria
פעילות גופנית מלווה בעלייה בפילטרציה של RBC וחלבון בגלומרולי.

מחלות סיסטמיות-המוליזה בעיות קרישה וכו

24

PUPD

כאשר ייצור השתן הוא יותר מ- 50 מ"ל/ק"ג/יום וכמות השתיה היא יותר מ- 100 מ"ל/ק"ג/יום

ייצור שתן בסוס: נורמלי - 5-15 ל' ליום, PU – יותר מ- 25 ל' ליום.
שתיה בסוס: נורמלית – 25-30 ל' ליום, PD – יותר מ- 50 ל' ליום.

חציר קיטניות מגביר ייצור שתן

קשה למדוד ייצור שתן בסוסים. קל יותר למדוד נפח שתיה.

באופן נורמלי, כ- 99% מהמים שעוברים פילטרציה בגלומרולי נספגים חזרה. כתוצאה מכך האוסמולריות הנורמלית של השתן גבוהה פי 3-4 מהאוסמולריות של הדם (1.025-1.050 SG).
ירידה בספיגה ל- 98% גורמת לעליה פי 2 בייצור השתן ולירידה באוסמולריות השתן (1.015-1.025).

גורמים
כשל כליות
Pituitary pars intermedia dysfunction- PPID (קושינג)
Primary polydipsia – שתיה פסיכוגנית
ספסיס ואנדוטוקסמיה-פרוסטגלנדינים סותרים וזופרסין בכליה
DI
DM-רוב המקרים בסוסים קשורים ל- PPID והסינדרום המטבולי (Type 2) - היפרגליצמיה
איאטרוגני

בשלבי החלמה מ- ARF, . השתן יהיה לרוב היפוסטנאורי
ב- CRF השתן היה לרוב איזוסטנאורי. מידת ה- PU פחותה בהשוואה לגורמים אחרים

Pituitary pars intermedia dysfunction
Equine Cushing’s disease.
נפוץ יחסית בסוסים זקנים.
סימנים קליניים אופיינים:
למיניטיס, hirsutism, אובדן משקל, PU/PD.
בחלק מהחולים גורם לPUPD בעקבות:
היפרגליצמיה
קורטיזול כאנטגוניסט לוזופרסין
גידול שלוחץ על איזור הייצור של וזופרסין

Psychogenic/Primary polydipsia
נובע משעמום (stable vice) או שמופיע אחרי שינויי סביבה, הזנה או טיפול תרופתי
אבחון וטיפול- שלילת גורמים אחרים ומבחן הצמאה ל12-24ש הSG אמור להיות מעל 1.025
במקרים כרוניים מפל הריכוזים במדולה נפגע (medullary washout ואז השתן לא יתרכז מספיק במבחן
במקרה כזה עושים מבחן אלטרנטיבי
הגבלת שתיה ל- 40 מ"ל/ק"ג/יום למשך 3-4 ימים
טיפול-הגבלת שתיה הדרגתית והקטנת השעמום

25

Diabetes insipidus

נגרם עקב מחסור או חוסר תגובה לוזופרסין

DI נוירוגני – חוסר הפרשת וזופרסין. דווח במקרים בודדים בסוסים. אין ריכוז שתן במבחן הצמאה אבל יש תגובה למתן וזופרסין

DI נפרוגני – עמידות של תאי הצנרת בכליה לוזופרסין. אולי על רקע משפחתי בסוסים (TB), יכול להיות נרכש. אין ריכוז שתן במבחן הצמאה, יש עליה בוזופרסין בדם ואין תגובה למתן אקסוגני

אבחון וטיפול-
מבחן Hickey-Hate – מתן תוך ורידי של סיילין היפרטוני
סוס נורמלי – עליה בריכוז השתן וירידה בייצור השתן.
סוס עם DI – לא ירכז שתן ולא ירד בייצור

מתן וזופרסין אקסוגני
סוס נורמלי וסוס עם DI נוירוגני ירכזו שתן תוך שעה
סוס עם DI נפרוגני לא ירכז שתן

טיפול לנוירוגני – אנלוג לוזופרסין (דסמופרסין)
נפרוגני – הגבלת צריכת נתרן ומתן משתנים תיאזידיים. השפעה פרדוקסלית לא ברורה. מעכבי PG שמקטינים GFR, חוסמי תעלות נתרן (Amiloride).

26

Urinary Incontinence

סוגי בעיות:
שלפוחית ספסטית/אוטונומית: רפלקסיבית/UMN
סינדרומים אטוניי:
Paralytic/LMN bladder
Myogenic/non-neurogenic bladder

פודנדל-סומטי לספינקטר האורתרלי
פלבי - פאראסימתטי לדטרוזור
היפוגסטרי - סימפתטי - בטא אדרנרגי לשלפוחית ואלפא לאורתרה

ס"ק:
טפטוף שתן קבוע (LMN) או לסירוגין (UMN)
במחלות UMN יש עליה בהתנגדות האורתרה למרות מילוי
השלפוחית.
קושי בהכנסת קטטר או ריקון ע"י לחץ רקטלי
urine scalding

גורמים
UMN – נזק נרחב לחוט השדרה. לרוב יהיו סק נוירו אחרים (רביצה).
LMN – טראומה לומבוסקרלית, EHV1, cauda equine neuritis.
סימנים נוירולוגיים נוספים – טונוס אנלי מופחת, שיתוק הזנב, חוסר תחושה בפרינאום, אטרופיית שרירים באגן וברגליים האחוריות, חולשה ברגליים האחוריות.

בעיות לא נוירולוגיות – בעיקר במסורסים
ציסטיטיס כרוני יכול לגרום לסימנים דמויי חוסר שליטה
אורתר אקטופי המלווה בשלפוחית קטנה מהרגיל
היפואסטרגוניזם

אבחון
בדיקה פיזיקלית.
בדיקה נוירולוגית.
מדידת לחץ בשלפוחית

טיפול
במקרי UMN לפעמים יש החלמה הדרגתית כאשר מטפלים בגורם הראשוני
מניעת הצטברות שתן על מנת להמנע מסיבוכים משניים – ציסטיטיס כרוני עם הצטברות קריסטלים
קטטריזציה תכופה או קבועה
שטיפות של המשקע בשלפוחית – קטטר או Perineal urethrostomy.
אנטיביוטיקה סיסטמית.

פנוקסיבנזמין – מעכב α אדרנרגי להרפייה של האורתרה (UMN).
בתנכול-פרהסימפטומימטי, עמיד להשפעת אצטילכולין אסטראז. פעילות סלקטיבית במערכת העיכול והשלפוחית. מעודד כיווץ השלפוחית. לא יעזור אם השלפוחית אטונית לחלוטין.
דיאזפאם, דנטרולן – מרפי שרירים.