מבוא למשפט עברי 10 - מוניזם ופלורליזם Flashcards
(8 cards)
גופא, אמר רב יהודה אמר שמואל: שלשת אלפים הלכות נשתכחו בימי אבלו של משה. אמרו לו ליהושע: שאל! אמר לו: ״לא בשמים היא (דברים ל: יב)״ אמרו לו לשמואל: שאל! אמר להם: ״אלה המצות (ויקרא כז:לד)״ - שאין הנביא רשאי לחדש דבר מעתה…
אמר רב יהודה אמר רב: בשעה שנפטר משה רבינו לגן עדן, אמר לו ליהושע: שאל ממני כל ספיקות שיש לך! אמר לו: רבי, כלום הנחתיך שעה אחת והלכתי למקום אחר? לא כך כתבת בי ״ומשרתו יהושע בן נון נער לא ימיש מתוך האהל (שמות לג: יא)״? מיד תשש כחו של יהושע, ונשתכחו ממנו שלש מאות הלכות, ונולדו לו שבע מאות ספיקות, ועמדו כל ישראל להרגו. אמר לו הקב”ה: לומר לך אי אפשר, לך וטורדן במלחמה, שנאמר ״ויהי אחרי מות משה עבד ה’ ויאמר ה’ וגו’ (יהושע א, א).״
במתניתין תנא: אלף ושבע מאות קלין וחמורין, וגזירות שוות, ודקדוקי סופרים נשתכחו בימי אבלו של משה.
אמר רבי אבהו: אעפ”כ החזירן עתניאל בן קנז מתוך פלפולו…
בבלי מסכת תמורה
אמר ר’ יוסי: בתחילה לא היתה מחלוקת בישראל, אלא בית דין של שבעים ואחד היה בלשכת הגזית ושאר בתי דינין של עשרים ושלשה היו בעיירות שבארץ ישראל…
נצרך אחד מהן הולך אצל בית דין שבעירו. אין בית דין בעירו הולך אצל בית דין הסמוך לעירו. אם שמעו - אמרו להן ואם לאו … באין לבית דין שבהר הבית…
אם שמעו - אמרו להן ואם …באין לבית דין שבלשכת הגזית … נשאלה הלכה, אם שמעו אמרו להם ואם לאו עומדין במנין, אם רבו המטמאין [טימאו] רבו המטהרין טיהרו, משם הלכה יוצא ורווחת בישראל.
משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שימשו כל צרכן הרבו מחלוקות בישראל ונעשו שתי תורות …
תוספתא חגיגה
אבל אמרם משרבו תלמידי שמאי והלל שלא שמשו כל צרכן רבתה מחלוקת בישראל, ענין דבר זה ברור מאד, כי שני אנשים שהם שווים בהבנה ובעיון ובידיעת הכללים שלמדים מהם לא תהיה ביניהם מחלוקת במה שלומדים באחת המדות בשום פנים, ואם תהיה תהיה מועטת…
וכאשר נתמעט למוד תלמידיהם ונחלשו אצלם דרכי הדין בהשואה לשמאי והלל רבותיהם נפלה מחלוקת ביניהם בשעת המשא ומתן בהרבה ענינים, לפי שכל אחד מהם דן לפי כח שכלו ולפי הכללים הידועים לו… ועל אופן זה נפלה מחלוקת…
הקדמת הרמב’‘ם לפירוש המשנה
ואף הוא פתח ודרש: ״דברי חכמים כדרבנות וכמשמרות נטועים בעלי אספות נתנו מרעה אחד (קהלת יב:יא)״…״בעלי אספות״ - אלו תלמידי חכמים שיושבין אסופות אסופות ועוסקין בתורה, הללו מטמאין והללו מטהרין, הללו אוסרין והללו מתירין, הללו פוסלין והללו מכשירין. שמא יאמר אדם: היאך אני למד תורה מעתה? תלמוד לומר: כולם ״נתנו מרעה אחד״ - אל אחד נתנן, פרנס אחד אמרן, מפי אדון כל המעשים ברוך הוא, דכתיב ״וידבר אלהים את כל הדברים האלה (שמות כ:א).״ אף אתה עשה אזניך כאפרכסת, וקנה לך לב מבין לשמוע את דברי מטמאים ואת דברי מטהרים, את דברי אוסרין ואת דברי מתירין, את דברי פוסלין ואת דברי מכשירין.
בבלי מסכת חגיגה
… נחה נפשו של רבי שמעון בן לקיש, והיה רבי יוחנן מצטער אחריו הרבה.
אמרו חכמים: מי ילך ליישב דעתו? ילך רבי אלעזר בן פדת שמחודדות שמועותיו.
הלך, ישב לפניו. כל דבר שהיה אומר רבי יוחנן היה אומר לו: משנה שמסייעת לך.
אמר לו (ר’ יוחנן) אתה כבן לקיש? בן לקיש, כשהייתי אומר דבר היה מקשה לי עשרים וארבע קושיות ואני מתרץ לו עשרים וארבעה תירוצים ומאליה רווחת השמועה. ואתה אומר “משנה שמסייעת לך”, וכי איני יודע שיפה אני אומר?
היה הולך וקורע בגדיו ובוכה ואומר: בן לקיש היכן אתה, בן לקיש היכן אתה. והיה בוכה כך עד שיצאה דעתו. בקשו חכמים רחמים עליו ונחה נפשו.
בבלי בבא מציעא
אמר רבי אחא בר חנינא: גלוי וידוע לפני מי שאמר והיה העולם שאין בדורו של רבי מאיר כמותו, ומפני מה לא קבעו הלכה כמותו - שלא יכלו חביריו לעמוד על סוף דעתו. שהוא אומר על טמא טהור ומראה לו פנים, על טהור טמא ומראה לו פנים…
אמר רבי אבהו אמר רבי יוחנן: תלמיד היה לו לרבי מאיר וסומכוס שמו, שהיה אומר על כל דבר ודבר של טומאה ארבעים ושמונה טעמי טומאה, ועל כל דבר ודבר של טהרה ארבעים ושמונה טעמי טהרה. תנא: תלמיד ותיק היה ביבנה שהיה מטהר את השרץ במאה וחמשים טעמים…
אמר רבי אבא אמר שמואל: שלש שנים נחלקו בית שמאי ובית הלל, הללו אומרים הלכה כמותנו והללו אומרים הלכה כמותנו. יצאה בת קול ואמרה: אלו ואלו דברי אלהים חיים הן, והלכה כבית הלל. וכי מאחר שאלו ואלו דברי אלהים חיים מפני מה זכו בית הלל לקבוע הלכה כמותן - מפני שנוחין ועלובין היו, ושונין דבריהן ודברי בית שמאי. ולא עוד אלא שמקדימין דברי בית שמאי לדבריהן
בבלי עירובין
כאשר חולקים שניים לגבי דברי [אדם] אחד, אחד אמר ‘כך אמר פלוני’ ואחד אמר ‘כך אמר פלוני’ – אחד מהם משקר. אבל כאשר חולקים שני אמוראים בדין או באיסור והיתר, כל אחד אמר ‘כך מסתבר הטעם’, אין כאן שקר, אלא כל אחד ואחד סברתו שלו אמר, אחד נותן טעם להיתר ואחד נותן טעם לאיסור, אחד מדמה דבר לדבר כך, ואחד מדמה אותו לעניין אחר.
ויש לומר ‘אלו ואלו דברי אלהים חיים הם’, פעמים ששייך טעם זה ופעמים ששייך טעם זה, שהטעם מתהפך לפי שינוי הדברים בשינוי מועט.
רש’‘י
״אלו ואלו דברי אלהים חיים״. שאלו רבני צרפת ז”ל היאך אפשר שיהו שניהם דברי אלהים חיים וזה אוסר וזה מתיר, ותירצו כי כשעלה משה למרום לקבל תורה הראו לו על כל דבר ודבר מ”ט פנים לאיסור ומ”ט פנים להיתר, ושאל להקב”ה על זה, ואמר שיהא זה מסור לחכמי ישראל שבכל דור ודור ויהיה הכרעה כמותם, ונכון הוא לפי הדרש ובדרך האמת יש טעם וסוד בדבר.
הריטב’‘א
