ביוכימיה 5 Flashcards

1
Q

הדם מורכב מ

A

תאים

ונוזל שנקרא פלזמה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

תאים בדם

A
  • תאי דם אדומים- erythrocytes
  • תאי דם לבנים- leukocytes
  • טסיות דם- theombocytes
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

הפלסמה

A

מכילה מומסים כמו: חלבונים, חומרי מזון, חומרי פסולת ויונים. בין היתר היא מכילה גם גורמי קרישה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

מערכת הקרישה מופעלת כאשר

A
  • בתהליך טבעי כדי למנוע דימום עקב פציעה- המוסטזיס.
  • במצבים פתולוגיים- תרומבוזיס כמו:
    • פגיעה בדופן כלי הדם- בגלל תהליך של טרשת עורקים.
    • שינויים בזרימת הדם- יצירת קרישים בורידים עמוקים DVT
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

בתהליך קרישת הדם משתתפים

A
  • כלי הדם
  • טסיות-הם תאים חסרי גרעין. מכילים חומרים פעילים בעלי תפקיד בקרישה.
  • גורמי קרישה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

כלי הדם:

A
  • כלי הדם מצופים בשכבת אנדותל.
  • פגיעה בכלי הדם מביאה לחשיפה של רקמת חיבור (קולגן) החשובה להצמדות טסיות הדם.
  • יש גם שחרור של פוספוליפידים מהממברנה, מהם נוצרים חומרים החשובים לתהליך.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

גורמי קרישה

A
  • חומרים מסיסים ובלתי פעילים המצויים בפלסמה.
  • הפעלה שלהם מביאה ליצירת קריש חוסם שבנוי ממולקולות ענק של פיברין.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

פיברין

A

חלבון בלתי מסיס הנמצא בדם של בעלי חוליות ומשמש גורם קרישת דם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

ההליך מורכב מכמה שלבים:

A
  • הפעלת טסיות ויצירת פקק זמני במקום הפגוע.
  • התהוות קריש הדם (קריש הפיברין)- יכולת האטימה גדלה.
  • התחדשות הרקמה הפגועה ותיקון הנזק.
  • התמוססות הקריש.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

אגרגציה- צימות של טסיות דם

A
  • בעקבות פגיעה של כלי הדם יש חשיפה של קולגן (חלבון ברקמת חיבור)
  • טסיות הדם נצדמות לקולגן ועוברות תהליך שפעול (אקטיבציה)
  • טסיות משופעלות משנות את צורתן. הן נצמדות זו לזו- יוצרות תלכידים ומפרישות חומרים פעילים. החומרים הפעילים מגבירים את תהליך ההצמדות.
  • זהו תהליך שמגביר את עצמו (מנגנון משוב חיובי). גוש הטסיות הולך וגדל תוך איבוד הגבולות בין הטסיות. הצמדות הטסיות יוצרת את הפקק הראשוני
  • הפרשת החומרים הפעילים על ידי הטסיות מסייעת בהמשך התהליך של יצירת קריש הפיברין.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

יצירת הפיברין

A
  • בפלסמה מצויים חלבוני קרישה המכונים פקטורי קרישה.
  • רובם פרואנזימים (זימוגנים) בלתי פעילים.
  • הפעלת פרואנזים אחד גורמת להפעלת הפרואנזים שאחריו.
  • נוצרת שרשרת של שינויים המובילה ליצירת מעין רשת של פיברין המהווה פקק יעיל שמונע דימום.
  • פקטורים אלה נושאים מספרים רומיים, אך המספרים אינם עוקבים.
  • נהוג לסמן פקטור שהופעל ב
    a
    . למשל פקטור
    VII
    פעיל יסומן כ
    VIIa
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

בתהליך יצירת הפיבקין משתתפות תי תתי מערכות

A
  • מסלול חיצוני אקסטרינסי-
    extrinsic
  • מסלול פנימי אינטרינסי- intrinsic.

במסלול החיצוני יש הפעלה של שרשרת תהליכים קצרה עד לקבלת הפיברין.

במסלול הפנימי יש הפעלה של שרשרת תהליכים ארוכה עד לקבלת הפיברין.

שתי התת מערכות מצטלבות במסלול משותף.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

המסלול המשותף

A

במסלול המשותף פקטור
Xa
הופך פרותרומבין לתרומבין
IIa
. ותרומבין הופך פיברינוגן לפיברין.

לאקטיבציה של חלק מהפקטורים דרושים יוני סידן.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

על הפיברין במערכת המשותפת

A
  • פרותרומבין הופך לתרומבין
  • תרומבין הופך את הפיברינוגן לפיברין

הפיברינוגן הוא מולקולה סימטרית הבנויה משתי יחידות זהות הנפגשות בהתעבות המרכזית.

הפיכת הפיברינוגן לפיברין מפעילה התלכדות ספונטנית של מולקולות הפיברין למולקולות ענק אשר נצמדות לאזור הפצוע של כלי הדם וחוסמות אותו

בהמשך נוצרים קשרי רוחב קוולנטים בין שורות הפיברין, שנקראים גם קשרי הצלבה. הם מייצבים ומקשים את הפיברין.

הפיברין שנוצר הופך לקריש בלתי מסיס. מתקבל ג’ל חזק, הקשור לטסיות, בו נתפסים גם תאי דם אדומים ולבנים. נוצר מעין פקק שחוסם את מקום הפציעה בצורה יעילה וממושכת עד להצטלקות הרקמה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

פעילות אנדוגנית (תהליך שנוצר או מתפתח בתוך הגוף עצמו) לוויסות יצירת הקרישים.

A

פועל במקביל למערכת הקרישה שתפקידו לווסת את יצירת הקריש.

פעילות זו נעשית על ידי החלבון
antithromobin III
שנוצר בכבד ונמצא בדם. הוא מעכב את פעילותם של הפקטורים
Xa
ו
Thrombin
ועל ידי כך מווסת את תהליך יצירת הפיברין.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

תהליך ההחלמה

A
  • עם יצירת הקריש מתחילה ההחלמה: תאים בכלי הדם מתרחבים ומתקנים את הנזק.
  • טסיות מופעלות משחררות חומר המגביר התרבות התאים בכלי הדם.
  • גם קריש הפיברין מסייע לצמיחת התאים ותיקון הנזק בכלי הדם.
  • הקריש נשאר במקום עד להחלפתו ברקמה בריאה. נוצרת רקמה צלקתית במקום שניזוק.
  • במקביל לתהליך ההחלמה מתמוסס הקריש בתהליך שנקרא פיברינוליזיס.
17
Q

פיברינוליזיס

A
  • התמוססות הקריש
  • לתהליך זה אחראי אנזים שנקרא פלסמין.
  • הפלסמין נוצר מפלסמינוגן בעזרת חומר שמשתחרר מתאי האנדותל בכלי הדם שנקרא
    tPA
    tissiu plasminogen activator
18
Q

PT – Prothrombin Time

A

בדיקת מהירות הקרישה במסלול החיצוני

19
Q

PTT- (Activated) Partial Thromboplastin Time

A

בדיקת מהירות הקרישה במסלול הפנימי.

20
Q

INR-International Normalised Ratio

A

בדיקת היחס שמתקבל מהשוואת
PT
של הנבדק לבין
PT

של אדם בריא

21
Q

Hemophylia A

A

מחלה מולדת

  • הפרעות בקרישה בגלל חוסר חלקי או מלא בפעילות פקטור
  • *VIII** פקטור 8.
  • זאת הנפוצה בין מחלות הקרישה.
  • הפגם אחוז במין.
  • יש כמה וריאנטים גנטיים, שנבדלים בינהם בעוצמת הסימנים הקליניים.
  • בצורתה הקשה המחלה מאופיינת בדימומים באיברים פנימיים עם איבוד דם ונזק המקום הצטברות הדם.

פקטור 8 ניתן כטיפול מונע או אחרי טראומה. הוא הופק בעבר מפלסמות של אנשים בריאים. היום מופק בהנדסה גנטית.

22
Q

חוסר בויטמין
K

A

מחלה נרכשת

הפרעות קרישה

  • יש גורמי קרישה שנוצרים בכבד. ליצירת גורמי הקרישה תאי הכבד זקוקים לויטמין
    K
  • מצוי במזון ומיוצר גם על ידי חיידקי המעיים. חוסר בויטמין זה עלול להוביל לדימומים בגלל מחסור בגורמי קרישה. הוא מתקבל במצבים של:
    • חוסר ספיגה במערכת העיכול.
    • טיפול ממושך באנטיביוטיקה שפוגע בחיידקי המעיים.
    • טיפול לא מאוזן בתרופות נוגדות קרישה שמגנון הפעולה שלהם מבוסס על עיכוב פעילות ויטמין
      K
      תרופות אלה ניתנות לחולים עם קרישיות יתר.
23
Q

מחלות כבד

A

פעילות תקינה של תאי הכבד נחוצה ליצירת גורמי הקרישה. יש מחלות כבד העלולת לפגוע בסינטזה של אותם גורמים ולכן לגרום לדימומים. מתן ויטמין
K
במצב זה לא יעזור.

24
Q

דוגמאות לייצור מוגבר של גורמי קרישה

מצבים פתולוגיים

A
  • טרשת עורקים- מביא ליצירה מוגברת של קרישי דם בעורקים.
  • יצירה מוגברת של קרישי דם בוורידים עמוקים.
    DVT- Deep Venous Trombosis
    . מהווה בעיה רפואית קשה, בגלל סכנה לתסחיף ולכן לפגיעה ריאתית, מוחית או לבבית.
25
Q

בין הגורמים לתרומבוזה

A

בין הגורמים להווצרות התרומבוזה:

  • תנועה מועטה
  • גורמים תורשתיים- אחת המוטציות היא פעילות יתר של גורם קרישה
    V
  • גידולים סרטניים
  • זיהומים חריפים
  • כדורים למניעת היריון.
26
Q

אנטיקואגולנטים.

A

חומרים הפועלים למניעה או הגבלה של גורמי הקרישה

27
Q

חומרים מונעי קרישה משמשים ל

A
  • למניעת הקרישה
    in vitro
    (מחוץ לגוף).
    לצורך קבלת דם מלא במבחנה או בתרומת דם.
  • לטיפול למניעת יצירה מוגברת של קרישים במחלות שונות כמו
    DVT
    , הפחתת אירועים לבבים או מוחיים ומתן מניעתי בחולים עם סכנה מוגברת זמנית לאירוע של תרומבוזיס. למשל בגלל ניתוח.
28
Q

HEPARIN, unfracionated heparin-UFH.

A

מעכב את יצירת הפיברין על ידי הגברת האפקט המעכב של
Antithrombin III

השפעת ההפרין מהירה, יכול להיות מסוכן בגלל סכנת דימום.

29
Q

LMWH - Low molecular weight Heparin

A

הפרין עם משקל מולקלורי נמוך.

הגברת האפקט המעכב של
Antithrombin III
על פקטור
Xa
. הסכנה לדימומים היא פחותה.

30
Q

(Coumadin ) Warfarin

A
  • קומדין מעכב את הפעילות של ויטמין
    K
    בכבד, ולכן מקטין את היצירה של פקטורי קרישה.
  • נטילה כרונית של קומדין מחייבת זהירות. חייב להיות מעקב אחר מידת ההשפעה של התרופה. המעקב נעשה על ידי חישוב
    INR-International Normalized Ratio
30
Q

אספירין

A

סוג של תרופה שמעכבת את שלב האגרגציה

שלב ההיצמדות של הטסיות

31
Q

תרופות פיברינוליטיות:

A

ממיסות קרישים

32
Q

Alteplase- Tissue Plasminogen Activator tPA
tPA

A

תרופות פיברינוליטיות-ממיסות קרישים

מביא ליצירת פלסמין מפלסמינוגן. הפלסמין אחראי לתהליך הפיברינוליזיס.

כתרופה הוא מופק בטכניקה של הנדסה גנטית. הוא נתין בהזרקה כטיפול להמסת קרישים ב:

  • אוטם שריר לב
  • שבץ מוחי
  • תסחיף לריאות