אמונות וקוגניציה

Question 1

מהם עקרונות עיבוד המידע?

Answer 1

1. אנחנו יוצרים את המציאות שלנו.
2. עיבוד המידע הוא לרוב תהליך אוטומטי (יעיל, מהיר, ללא מאמץ, ולא מודע)
3. עיבוד המידע נעשה בשני כיוונים (BOTTOM UP- מתחיל מרמת הגירוי ומשם נבנית התפיסה שלי, TOP DOWN- הציפייה שלי והידע הקודם שלי משפיעים על הגירוי).
4. אישיות כהבדלים בעיבוד מידע (האם קורלטיבי או סיבתי?)

Question 2

מהם השלבים בעיבוד מידע?

Answer 2

1. גירוי
2. תפיסה
3. קשב
4. קידוד/קטגוריזציה
5. קבלת החלטות
6. תגובה

Question 3

אילו שלבים בעיבוד מידע מושפעים מזיכרון?

Answer 3

3. קשב
4. קידוד/קטגוריזציה
5. קבלת החלטות

Question 4

הגדר קטגוריזציה

Answer 4

השוואת הקלט לייצוג אחר שיש לי במיינד (להשוות פרצוף של בן אדם חדש לידע שלי על פרצופים).

Question 5

במחקר של
Stefanucci 2009
ביקשו משני אנשים שונים לאמוד מרחק. פעם אחת עומדים במרפסת וצריך לאמוד את המרחק למטה, פעם שנייה נמצאים על הרצפה וצריך לאמוד את המרחק עד למרפסת- בדקו את הקשר עם רמות של חרדה קבועה מגובה (תכונתיות).

מה מצאו?

Answer 5

נמצא כי יש הערכת יתר כשמסתכלים מהמרפסת (ללא קשר לחרדה).

רק בתנאי של המרפסת, חרדה תכונתית הייתה בקשר עם יותר הערכת יתר – כלומר, אם אני חרד אני אתפוס אפילו עוד יותר את המרחק כגדול. יש עיוות של תפיסה בגלל התכונה.

Question 6

במחקר של
Bar Haim 2007-
מטה אנליזה (172 מחקרים)

מה מצאו?

Answer 6

• אנשים חרדים נוטים להפנות קשב לאיומים
• הם מאתרים איומים מהר יותר, ומתעכבים עליהם יותר
Engagement vs. Disengagement bias
• ההטיה נמצאה גם כשהאיומים מוצגים מחוץ לתודעה
• ההטיה נמצאה גם בקרב אוכלוסיות בריאות וגם בקרב אוכלוסיות קליניות
• ההטיה נמצאה גם אצל מבוגרים וגם אצל ילדים

Question 7

הגדר

Engagement bias

Answer 7

אם אני חרד, אני אפנה קשב ראשוני מהר יותר לאיום מאשר אחרים.

Question 8

הגדר

Disengagement bias

Answer 8

אני אפנה קשב ראשוני בהתאם לאיום במהירות רגילה, אבל אני לא אוכל “לשחרר מהאיום” ואתעסק בו.

Question 9

אימון קשבי יכול להפחית חרדה תכונתית.

נכון או לא נכון?

Answer 9

נכון

Question 10

כיצד מערכת הקשב שלנו צריכה להתנהל מול חרדה?

Answer 10

באופן גמיש.

במצבים בטוחים לא להיות בקשב מוגבר לאיום, אך במצב של איום אנו צריכים להיות בקשב ועוררות לגבי חרדה.

Question 11

בהקשר נתון (בטוח או איום) תנודתיות גבוהה בקשב (בין כלפי איום או הרחק מאיום) קשורה באופן חיובי ל-
PTSD.
שיש יותר שונות יש יותר סיכון ל-
PTSD.

נכון או לא נכון?

Answer 11

נכון

Question 12

מתי יש יותר סיכון להפרעות חרדה ו-

PTSD?

Answer 12

מערכת הקשב בין מצבים צריכה להיות גמישה, אבל בתוך מצב כשהמערכת משתנה, יש יותר סיכון להפרעות חרדה וPTSD

Question 13

מה מצא המחקר של

MacCleod 2002?

Answer 13

אימון קשבי יכול להפחית חרדה תכונתית

Question 14

מה מצא המחקר של בר חיים?

Answer 14

במצב בטוח בעולם אימון של
חרדתיים הרחק מאיום הוביל
להפחתת חרדה

Question 15

מה מצא המחקר של

Wald 2013?

Answer 15

במצבי איום (לפני פעילות צבאית)
אימון כלפי איום הפחית סכנה ל
PTSD

Question 16

מה מצאו במחקר של

Naim 2015?

Answer 16

כיום מדברים על כך שבהקשר נתון (בטוח או איום) תנודתיות
גבוהה בקשב (בין כלפי איום להרחק מאיום) קשורה באופן חיובי
PTSD ל

Question 17

מה מצאו במחקר של

Zvielli 2016?

Answer 17

הפחתת תנודתיות גבוהה בקשב בתוך אותו הקשר

חרדה הפחיתה

Question 18

מהם סגנונות ייחוס שונים?

Answer 18

1. סיבה משתנה לעומת קבועה.
2. סיבה פנימית לעומת חיצונית.
3. סיבה ספציפית לעומת גלובלית.

Question 19

אילו סגנונות ייחוס מתאימים לאדם פסימי?

Answer 19

1. סיבה קבועה
2. סיבה פנימית
3. סיבה גלובלית

Question 20

אילו סגנונות ייחוס מתאימים לאדם אופטימי?

Answer 20

1. סיבה משתנה
2. סיבה חיצונית
3. סיבה ספציפית

Question 21

איזה סגנון יותר מקושר לדיכאון:

פסימי או אופטימי?

Answer 21

פסימי

Question 22

מה נמצא במחקר של

ארי קוגלנסקי (1996)?

Answer 22

אנשים נבדלים זה מזה בצורך שלהם לקבל תשובות חד משמעיות.

Question 23

אנשים גבוהים יותר במימד הצורך לקבלת תשובות חד משמעיות מתאפיינים ב:

Answer 23

1. יקבלו החלטות מהר יותר על בסיס מעט יותר נתונים.
2. יחשו פחות על אופציות חלופיות.
3. ירגישו יותר בטוחים בהחלטה שלהם.
4. נוטים לתמוך בדעת הרוב, להיות ביקורתיים כלפי דעת מיעוט.
5. נוטים לעקביות.

Question 24

מה נמצא במחקר של קרול דווק בנושא תיאוריות אימפליציטיות?

Answer 24

אנשים נבדלים זה מזה בנטייה שלהם להאמין שמאפיינים מסויימים הם

קבועים או ניתנים לשינוי

Question 25

הגדר

Entity Theorists

Answer 25

אנשים שמאמינים שהמאפיין אינו ניתן לשינוי

Question 26

הגדר

Incremental Theorists

Answer 26

אנשים שמאמינים שהמאפיים ניתן לשינוי

Question 27

כיצד
Incremental Theorists
מתייחסים למאמץ?

Answer 27

הדרך לפיתוח מיומנויות- מאמץ גבוה גורם ללמידה רבה.

Question 28

כיצד
Entity Theorists
מתייחסים למאמץ?

Answer 28

סימן לאינטליגנציה נמוכה- מי שמתאמץ הוא פחות חכם.

Question 29

מה המניע של Entity Theorists?

Answer 29

מטרות ביצוע - הפגנה של יכולות מולדות

Question 30

מה המניע של

Incremental Theorists?

Answer 30

מטרות למידה- פיתוח מיומנויות חדשות

Question 31

Incremental Theorists

מאמינים כי קושי יוביל ל-?

Answer 31

יותר מאמץ עתידי

Question 32

Entity Theorists

מאמינים כי קושי יוביל ל-?

Answer 32

פחות מאמץ עתידי- אין אפשרות לשנות את מי שאני, כנראה שאני לא מספיק טוב.

Question 33

כיצד
Incremental Theorists
מפרשים כישלון?

Answer 33

סימן שלא הושקע מספיק מאמץ, או ששיטת הלימוד לא יעילה

Question 34

כיצד
Entity Theorists
מפרשים כישלון?

Answer 34

סימן לאינטליגנציה נמוכה- אין אפשרות לשנות את מי שאני, כנראה שאני לא חכם

Question 35

מה בדקו במחקר של

Blackwell, 2007?

Answer 35

בדקו את האמונות האימפליצטיות של אינטיליגנציה בקרב 373 תלמידים בחטיבת הביניים. בדקו את הציונים שלהם במשך שנתיים מרגע המדידה

הם בחנו את ההשפעה של תכנית חינוכית שנועדה לעודד את האמונה שאינטיליגנציה ניתנת לשינוי, בדקו את הציונים לפי התכנית ואחריה

Question 36

מטה-אנליזה עדכנית של המחקר של
Blackwell
מצאה מה?

Answer 36

מטה-אנליזה עדכנית מראה שהממצאים יותר חלשים ממה ששיערו. אבל דווקא תלמידים ממעמד סוציואקונומי נמוך וכאלה שמתקשים אקדמית, מרוויחים מהתערבויות מסוג זה.

Question 37

האם שליטה עצמית היא משאב מוגבל או שבעצם מדובר באמונה?

Answer 37

האמונה לגבי העניין יכולה להיות קריטית. אם האדם מאמין ששליטה עצמית היא לא משאב מתכלה, הוא לא מראה אפקטים של פגיעה בשליטה עצמית. אם הוא כן מאמין, הוא כן יראה. לאמונות יש הקשרים במגוון רחב של דברים.

Question 38

במחקר אורך נמצא כי אמונות

לגבי שליטה עצמית ניבאו מה?

Answer 38

דחיינות ואכילה של מאכלים לא בריאים בתקופת בחינות