שיעור 2- מחלות לב איסכמית Flashcards

1
Q

מחלת לב איסכמית- על מנ נדבר?

A
  • נדבר על כאבי חזה
  • אוטם שריר הלב
  • אבחנה וטיפול
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

טרשת עורקים

A
  • מהווה סיבה עיקרית לתחלואה, תמותה, נכות ואובד משאבים כלכליים לפרט ולחברה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

```

כיצד מתפתחת טרשת עורקים?

A
  • יש מעין מקלות שומן שנמצאים כבר בילדות והולכים ומתפתחים עם ההתבגרות ועם הופעת גורמי סיכון שונים.
  • ישנה פגיעה ראשונית באנדותל וכך למעשה מתחיל התהליך הטרשתי. (שאלה- מה גורם לפגיעה הראשונית באנדותל?)
  • מיד מגיעות לאיזור הפגיעה טסיות דם. אלו חוסמות את הפצע וגורמות לכך שמשתחררים חומרים כמוטקטיים-חומרים שמושכים חומרים אחרים, והחומרים שיגיעו יצרו פלאק טרשתי ראשוני. על הפלאק הראשוני הולכת ומתפתח פלאק טרשתי.
  • מה מגיע לאיזור הפלאק? תאי שומן מהדם, תאי שריר חלק מתרבים באיזור, סיד בהמשך עד לקבלת פלאק טרשתי מאורגן.
  • ככל השפלאק יילך ויגדל חלל לי הדם מוצר.
  • מסיבה מסויימת מתחילות להגיע לאיזור טסיות מסויימות (לא יודעים להגיד באיזה שלב או למה) והטסיות חוסמות את החלל שנוצר וכך נוצר אוטם בשריר הלב.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

מה אחוז החסימה שבו ירגיש החולה כאבי חזה?

A
  • בסביבות הכלי דם חסום ב70-75 אחוז, החולה מתחיל להרגיש כאבי חזה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

מהי מחלת לב כלילית?

A

כאשר טרשת מופיע בכלי הדם הקורונריים- זו נקראת מחלת לב כלילית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

הגדרת תעוקת חזה

A
  • כאבי חזה הם התנאי היחידי שמוביל להגדרה לחשד ואבחנה של איסכמיה מיוקרדיאלית
  • כיום יודעים שאוטם יכול להיות עם תבמינים אחרים, אך תעוקת חזה היא מהסימנים המובילים לאוטם שריר לב.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

סוגי תעוקת חזה

A
  • MI- אקוטית
  • AP- כרונית
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

מה עומד מאחורי תעוקת החזה?

A
  • ישנם הליכים רבים שקשורים ללב שצריכים לשמור על שיווי משקל- מאזן בין הדרישה של הלב לחמצן כדי שיוכל לתפקד לבין האפשרות של הלב לספק את הדרישה הנדרשת.
  • כאשר ישנו איזון בין הדרישה לאפשרות הלב לספק המטופל למעשה בריא.
  • כאשר האיזון מופר נוצרת תעוקת חזה. (ובהמשך אוטם שריר הלב)
  • הדרישה המוגברת אינה מסופקת כנדרש בזמן המאמץ. הלב החולה אינו מסוגל לספק את הדרישה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

פתופיזיולוגיה

A
  • בזמן מאמץ (פיזי או נפשי) המערכת הסימפטטית מופעלת.
  • הפעלת של המערכת הסימפטטית מגבירה את קצב הלב, הקונטרקטיליות וגם לחץ הדם עולה.
  • שלושת התגובות של המערכת הסימפטטית גורמת ללב לעלייה בדרישה לחמצן.
  • במצב בו הלב אינו מסוגל לספק את כמות החמצן, נוצרת איסכמיה.
  • ירידה באספקת הדם יכולה לנבוע ממספר גוקמים- טרשת, ספאזם, תסחיף.
  • האיסכמיה גורמת לכאבים בחזה- וכך נוצרת תעוקת החזה.
  • ברגע שיש כאבים (וכאבים בחזה בפרט), הכאב מפעיל את המערכת הסימפטטית וגורם לחיזוק של המעגל. לכן רק הפסקה של אותו גורם תפסיק את הכאב. צריך להפחית את מה שגרם לעלייה בטונוס של המערכת הסימפטטית
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

למה גורמת הפעלה של המערכת הסימפטטית בלב?

A
  • עלייה בקצב הלב
  • עלייה חקונטרקטיליות
  • עלייה בלחץ הדם
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

מה התגובה הראשונית כאשר מערכת הסימפטטית עולה?

A

עלייה בדופק.
* עלייה בגיל הסינוס קצת מתעייף ולא תמיד מגיב.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

ממה יכולה לנבוע ירידה באספקת הדם?

A
  • טרשת- פלאק
  • ספאזם
  • תסחיף
  • שילוב של טרשת וספאזם.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

על פי מה נעשית אבחנת תעוקת חזה?

A
  • על פי האנמנזה.
  • בדיקות העזר יעזרו בהערכת חומרת המחלה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

לשם מה יעזרו בדיקות העזר באבחנת תעוקת חזה?

A

בהערכת חומרת המחלה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

תיאור הכאב התעקותי- אנמנזה
כותרות

A
  • אופי הכאב
  • מיקום הכאב
  • הגורם להופעתו
  • משך הכאב
  • הגורם להעלמותו
  • תופעות נלוות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

אופי הכאב

A
  • כאב לוחץ- בדרך כלל
  • תחושת שריפה\ צריבה. יהיה מלווה בדרך כלל באיזור האפיגסטריום.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

כאשר הכאב הוא דוקר, למה זה יכוון אותנו?

A

עצבי או שרירי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

השפעת שינוי התנוחה על הכאב התעוקתי

A
  • תעוקת חזה לא משתנה עם שינוי תנוחה. הכאב ימשיך כל עוד יש מאמץ.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

אבחנה מבדלקת לתחושת שריפה\ צריבה באיזור האפיגסטריום

A
  • אולקוס
  • ריפלוקס
  • דלקות בקיבה
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

כאשר הכאב הוא באפיגסטריום, מה נשאל?

A
  • נבדיל על ידי שאלה עיקרית אחת- מתי זה קורה? אם זה קורה במאמץ ומופחת במנוחה.
  • אם הוא יגיד שהכאב נעלם כי הוא אכל משהו- ברור לנו שזה לא כאב תעוקתי אלא משהו שקשור לקיבה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

מיקום הכאב

A
  • המיקום האופייני של תעוקת חזה רטרוסטרנום- לא כאב בצד שמאל של הלב, אלא במרכז של בית החזה מאחורי עצם הסטרנום. כאב זה מקרין למעלה לצוואר ולצד שמאל לאורך החלק האולנרי.
  • אפשרויות דואליות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

אפשרויות כאב דואליות

A
  • back- . אולי העורק המקיף הוא זה שנחסם ובגלל זה יש תחושה אחורית.
  • Epigastrium- אפשרות אחת שמדובר על כאב רטרוסטרנלי רגיל, אבל במקום הקרנה לצד שמאל יש הקרנה למטה ואז החולה מתלונן על חולשה, ושיהוקים ותחושה של “עולה לו”. בדרך כלל שיש פגיעה בעורק הימני כי הוא מספק את החלק התחתון. (לא חייב
  • Jaw- יכול להיות צד אחד או שני הצדדים.
  • right side- הכי פחות שכיח
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

אבחנה מבדלת לכאב שמקרין לצד ימין

A

כאב רדיקולרי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

הגורם להופעתו

A
  • בדרך כלל במאמץ.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
Q

משך הכאב

A
  • בדרך כלל כאב שנמשך זמן ממושך- כנראה הכאב לא קשור לכאב תעוקתי.
  • כאב תעוקתי הוא 2-5 דקות.
  • מעל 10 דקות נחשוד באוטם בשריר הלב.
  • באקג אפשר לנטרל את האפשרות הזו.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
26
Q

במה נחשוד כאשר הכאב התעקותי הוא מעל 10 דקות?

A

אוטם שריר לב

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
27
Q

הגורם להעלמותו

A
  • הפסקת הפעילות.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
28
Q

תופעות נלוות

A
  • יתכנו תופעות אחרות שבדרך כלל יעידו על משהו חמור יותר, למשל:
  • בחילות
  • הקאות
  • חולשה ניכרת
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
29
Q

אבחנה מבדלת של תעוקת חזה

A
  • גורם מוסקולוסקלטלי- da costa syndrome
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
30
Q

da costa syndrome

A
  • בדרך כלל עם הקרנה ליד שמאל
  • בדרך כלל כאב דוקר הנמשך שניות או שעות לעומת כאב תעוקתי שהוא 2-5 דקות.
  • בדרך כלל במגע יש כאב נקודתי.
  • לפעמים הכאב יכול לעורר את המערכת הסימפטטית ולהגביר תחושה של תעוקת חזה למרות שזה סינדרום אחר
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
31
Q

איסכמיה בתרשים אקג

A
  • ST depression- ירידה של מקטע
    ST.
    אם עושים אקג ובזמן הכאבים זה מופיע, אז זה חד משמעי מחלת לב איסכמית או תעוקת חזה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
32
Q

איך נקרא הדירוג לתעוקת חזה?

A

NYHA- New York Heart Association

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
33
Q

דירוג NYHA

A
  • סהכ 4 דירוגים
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
34
Q
  • NYHA 1
A
  • חולה עם מחלת לב, ללא הגבלה בפעילות גופנית.
  • פעילות שגרתית אינה מובילה לתסמינים- דפיקות לב/ כאבי חזה/ קוצר נשימה ועייפות.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
35
Q
  • NYHA 2
A
  • הגבלה קלה בפעילות גופנית.
  • פעילות שגרתית עלולה לגרום לדפיקות לב/כאבי חזה/ קוצר נשימה או חולשה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
36
Q
  • NYHA 3
A
  • הגבלה ניכרת בפעילות גופנית.
  • פעילות שגרתית גורמת לאחד התסמינים הנל ללא תסמינים במנוחה.
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
37
Q
  • NYHA 4
A
  • אי יכולת לבצע כל פעילות גופנית ללא תסמינים.
  • תסמינים גם במנוחה הגוברים במאמץ.
38
Q

אבחנה מבדלת כאבי חזה

A
  • Mitral prolapse- אמרה שזה מושג שאולי נשמע ולכן כדאי לדעת. צניחה של עלה אחד של המסתם. הרבה פעמים מוצאים את הממצא הזה בעקבות תלונות מסויימות. או דפיקות לב או כאבי חזה שקשה להגדיר אותן ושולחים לבדיקות עזר.
  • לא צריך לדעת את כל הטבלה רק להבין שיש דברים שנותנים קליניקה קצת דומה.
39
Q

תסמונת כלילית חדה

A
  • כוללת אוטם
  • כוללת אנגינה לא יציבה
40
Q

סוגי אוטם

A
  • ST elevation MI
  • Non ST elevation MI
41
Q

אנגינה לא יציבה

A

שתי אפשרויות:
* תעוקה שהחמירה בתסמינים שלה, כמו למשל שהכאבים מופיעים במאמץ קל יותר.
* אפשרות שנייה זה שהכאב חזק יותר ונמשך יותר זמן. אם נשאל לגבי הפסקת המאמץ- יספר שפעם שכהשפסיק את המאמץ הכאב נפסק, והיום הכאב ממשיך גם אחרי שהפסיק.

42
Q

האם כל חולי ה
AMI
עם תסמינים קלאסיים?

A
  • לא
  • שליש מהחולים הם ללא תסמינים קלאסיים. למשל בחילה בפעילות גופנית. הפרעה פתאומית בשיווי משקל שקרתה בפעילות גופנית. חולשה ניכרת.
43
Q

דוגמה לתסמינים לא שגרתיים שאינם תעוקת חזה שיופיעו אצל אנשים

A
  • בחילות בפעילות גופנית
  • חולשה ניככרת
  • איבוד שיווי משקל פתאומית
44
Q

גורמים לחומרת הנזק

A
  • ככל שהחסימה תשאר ליותר זמן.
  • ככל שהחסימה גבוהה יותר בעורק, הנזק יהיה גדול יותר כי יותר שריר לב יפגע.
45
Q

מה עושים כדי לדעת איפה החסימה?

A
  • צנתור לב כלילי
46
Q

צנתור לב כלילי

A
  • כדי לדעת איפה החסימה שולחים לצנור- מכניסים צינורית מהמפשעה או מהיד, מגיעים לכניסה לאחד העורקים ורואים את הציור של כלי הדם הכליליים.
  • ואז מכניסים צינורית אחרת ועושים הרחבה, פותחים את הבלון ומרחביים את כלי הדם. עושים את זה כל פעם עם לחצים הולכים ועולים. וכאשר העורק מורחב כמו שצריך מכניסים עוד צינורית עם סטנט אותו מנפחים, וכשהוא ממוקם היטב מוציאים את הצנתר מבפנים ומה שנשאר זה הסטנט.
  • חשוב לדאוג שהחולה לא יפתח טרשת עורקים על הסטנט.
47
Q
  • כיצד ניתן להעריך את החולה, פרט לניה, לאחר אוטם בשריר הלב, ולדעת מה הפרוגנוזה שלו- מה הסימנים הפרוגנוסטים וכיצד אני יודע איך צריך להתייחס אליו?
  • מהו המדד העיקרי לכך שנדע מה תוחלת החיים של החולה, מה הפרוגנוזה, ואיזה טיפול להתייחס אליו?-
A

תפקוד החדר שמאלי

48
Q

תפקוד החדר השמאלי

A
  • אם אין פגיעה בתפקוד החדר השמאלי החולה נמצא ברמת הסיכון הנמוכה ביותר.
  • כאשר ישנה פגיעה בחדר השמאלי, ככל שהיא ניכרת יותר, החולה נמצא בדרגת סיכון גבוהה יותר.
  • לכן כל חולה עובר מיד בדיקת אקו לב כדי לבדוק את התפקוד ההתחלתי בזמן האקו ואחרי טיפול בהתאם לצורך בודקים עוד פעם לפני השחרור לראות אם חל שיפור בתפקוד הלב.
49
Q

סיבוכים אפשריים אחרי אוטם שריר לב

A
  • אריתמיה- ככל שהצלקת גדולה יותר כך יש יותר סיכון להפרעות קצב.
  • הרעה של האיסכמיה
  • הפרעה מכאנית- למשל וי אס די, שזה פתח במחיצה בין החדר השמאלי לחדר הימני. קורה כאשר יש אוטם במחיצה ונוצרת צלקת ביום השלישי-חמישי לאחר האוטם.
  • אי ספיקת לב- תפקוד לב נמוך.
  • קריש בשריר הלב- עד להמסת הקריש ההנחייה לא לעשות פעילות גופנית.
  • פריקרדיטיס.
50
Q

האם כאשר יש קריש בשריר הלב ניתן להתאמן כרגיל?

A
  • לא. אין להתאמן עד להמסת הקריש.
51
Q

תוך כמה זמן יכול להתפתח פריקרדיטיס לאחר אוטם?

A

מהשבוע השני ועד לשישה שבועות

52
Q

אופי הכאב של פריקרדיטיס

A
  • כאבים בנשימה עמוקה
  • משתנים משכיבה לישיבה- בשכיבה יש יותר כאבים.
53
Q

טיפול במחלת לב איסכמית

A
  • זיהוי וטיפול במחלות נלוות
  • הפחתת גורמי סיכון
  • התאמת טיפול תרופתי
  • התאמת אורח חיים
  • ביצוע רה-וסקולריזציה על פי הצורך
54
Q

זיהוי וטיפול מחלת נלוות

A
  • האם יש מחלות נלוות או גורמים אחרים שגרמו לתעוקה?
  • לדוגמה אנמיה, יתר פעילות בלוטת התריס
55
Q

התאמת אורח חיים

A
  • תזונה נכונה
  • פעילות גופנית
56
Q

רה וסקולריזציה

A
  • פתיחת העורק בצנתור או ניתוח מעקפים
57
Q

יעד הטיפול התרופתי

A
  • שיפור עד להעלמות תסמיני תעוקה\ אי ספיקת לב
  • שיפור ביכולת התפקודית
  • שיפור באיכות החיים
  • הפחתת סיבוכים ממחלת הלב
  • הפחתת תחלואה
  • הפחתת תמותה ממקור לב
58
Q

קבוצות התרופות

A
  • קבוצות תרופות המשפרות תסמינים ויכולת תפקודית
  • קבוצות תרופות המשפרות הישרדות ומפחיתות תחלואה
59
Q

קבוצות תרופות המשפרות תסמינים ויכולת תפקודית

A
  • Nitrate
  • Beta blocker
  • Calcium antagonist
60
Q

קבוצות תרופות המשפרות הישרדות ומפחיתות תחלואה

A
  • אספירין
  • תרופות מפחיתות ליפידים
61
Q

ניטריטים

A
  • עובדים על כלי הדם- על הורידים.
  • venodilatation
  • Dilation of epicardial coronary artery- ניטריטים מרחיבים את העורקים הכליליים. על ידי הרחבתם מאפשרים זרימת דם טובה יותר ללב.
  • Dilation of collateral
62
Q

מנגנון הניטריטים על הורידים

A
  • כאשר מרחיבים את הורידים מורידים את הלחצים בצד ימין של הלב אליו נכנסים הורידים הגדולים.
  • על יכי הורדת הלחץ בלב מורידים קצת את נפח הפעימה אשר תורמת להורדה של לחץ הדם (כאשר נכנס פחות גם יוצא פחות)

ההרחבה של הורידים מפחיתה את הפרהלואד, על ידי הפחתה זו, הניטריטים מפחיתים את העבודה שהלב צריך לעשות על מנת לפמפמם דם. זה מוביל להפחתה בדרישה של המיוקרדיום לחמצן מה שיכול לעזור לשכך סימטומים של אנגינה.

63
Q

תופעת לוואי של ירידה בלחת הדם כתוצאה מהתרחבות הורידים

A

ריפקס טכיקרדיה- לא משמעותית אבל יכו ללקרות

64
Q

תלונה אופיינית להתחלת נטילת ניטריטים

A

כאבי ראש מאוד חזקים שיחלפו עם משככי כאבים עד שהגוף מתרגל לכלי הדם המורחבים יותר ולכן מפסיק לכאוב\ התרגלות לכאב ולא מרגישים אותו (כמה ימים עד שבוע)

65
Q

אופן הנטילה- ניטריטים

A
  • כדורים
  • פאצ’ים- מדבקות אשר גורמים לכניסה איטית של החומר.
  • כדור מתחת ללשון\ ספריי מתחת ללשון. מלמדים את החולה לקחת את זה רק בעת כאב. אסור לקחת בעמידה.
66
Q

מנגנון פיזיולוגי ניטרטים שבגללו יש לקחת את התקופות מתחת ללשון בישיבה

A
  • הניטרטים עובדים על הפרה-לואד. בעמידה הפרה לואד יותר נמוך (כי כח המשיכה מושך יותר). אם בעמידה לוקחים משהו שמוריד את הפרה לואד באופן פתאומי (כל מה שלוקחים דרך ריריות כמו משאף הוא פתאומי) אז עלולים לצנוח.
67
Q

סוגי הרצפטורים הסימפטטים

A
  • נקראים קטכולאמינים
  • סהכ:
  • בתא 1
  • בתא 2
  • אלפא
68
Q

בתא 1

A
  • נמצאים רק על הלב. לא עובד בשום מקום אחר. הפעלת המערכת הסימפטטית מפעילה את בתא 1.
  • נמצא במיוקרדיום- מגביר את ה הכיווציות העלייתית והחדרית.
  • Sinoartrial node- מגביר את קצב הלב.
  • Atrioventricular node- מגביר העברת הגירוי החשמלי מהפרוזדור לחדר.
69
Q

בתא 2

A
  • נמצא בכל עורקיקים- גורם להרחבת כלי דם (העורקיקים)
  • נמצא בריאות- גורם להרחבת סימפונות.
70
Q

אלפא

A
  • נמצאים בעורקיקים פריפריאליים וגורמים להתכווצות כלי דם
71
Q

אופן מתן חוסמי בתא

A
  • סלקטיביות- מיועד ללב. עובדות רק על בתא 1 ולא על 2
  • לא סלקטיביות- עובדות על שני סוגי הרצפטורים
  • שילוב יחד
72
Q

תרופה נפוצה סלקטיבית

A

קרדילוג (על בסיס ביזופרולול)

73
Q

מתי משתשמים בשילוש של חוסמי אלפא ובתא יחד?

A

בשני מקרים
* אי ספיקת לב
* רעלת הריון עם לחץ דם גבוה מאוד

74
Q

פעילות חוסמי בתא- השפעה

A
  • מוריד את תצרוכת החמצן על ידי הפחתה בדופק וקונטרקטיליות
  • מגביר את זרימת הדם הקורונרי ואספקת החמצן
  • על ידי הורדת הדופק, מאריכים א הדיאסטולה לזרימת הדם הקורונרית. מילוי קורונרי מתרחש בדיאסטולה, אם הדיאסטולה ארוכה יותר יש יותר אפשרות למלא את כלי הדם הכליליים.
75
Q

השפעת חוסמי בתא במאמץ

A
  • על ידי מתן חוסמי בתא, מורידים את הדופק ההתחלתי ונגרמת עלייה שטחית יותר בדופק (עלייה מתונה יותר).
  • הבן אדם הלא מאומן גורמת לתגובה כאילו האדם היה מאומן.
  • מתן בטא בלוקר ואימון יתנו אותה תוצאה. לכן השילוב בינהם יהיה הכפלת התוצאה.
  • רוצים לאפשר לחולה תפקוד טוב יותר על ידי הרחקת התסמינים.
76
Q

תופעות לוואי חוסמי רצפטורי בתא- יש רשימה

A
77
Q

חוסמי תעלות סידן

A
  • פועלים בשני מישורים
  • הורדה של הדרישה של הלב- על ידי הרחבת עורקי הגוף, גורם להורדת לחת הדם, הורדה של האפטרלואד= פחות עבודה של עומס העבודה של הלב= פחות דרישה לחמצן.
  • הגברה של אספקת החמצן בלב- על ידי הרחבה של עוקים קורונריים ועורקים קולטרליים קורונריים= יותר דם= יותר חמצן
78
Q

מקורות כולסטרול

A
  • מבחוץ- ספיגה דרך המעי
  • פנימי- יצירה על ידי הכבד
79
Q

תרופות שכיחות נגד שומנים בדם

A
  • סטטינים
  • ezetrol/Ezetimibe
  • PCSK9
80
Q

סטטינים

A
  • אלו עובדים על הכבד על ידי כך שהם מעכבים את האנזים שמייצר כולסטרול בכבד.
81
Q
  • ezetrol/Ezetimibe
A
  • מנגנון נוסף על ידי עיכוב הספיגה של כולסטרול במעי דרך התזונה.
82
Q

PCSK9

A

ניתנת בהזרקה ועובדת על הרצפטורים.

83
Q

אינדיקצה לניתוח מעקפים

A

כשיש הרבה הצרויות או שלא ניתן לפתיחה בצנתור צריך לבצע ניתוח מעקפים.

84
Q

באיזה כלי דם ניתן להשתמש בניתוח מעקפים?

A
  • ניתן להשתמש בוריד או בעורק
85
Q

-ניתוח מעקפים
וריד

A
  • וריד לוקחים בדרך כלל מהרגל. היות והרגל רחוקה מהגוף אז חותכים חתיכה מהוריד ומעבירים את החתיכה לכיוון הלב. מצד אחד מחברים אותו באבי העורקים (נקודה מסויימת עליו)ובצד השני מחברים לעורק הכלילי אחרי החסימה. על ידי כך הוא עוקף את החסימה.
86
Q

ניתוח מעקפים- עורק

A
  • את העורק לוקחים מה
  • LIMA= left internal mamery artery,
  • כלומר מנתקים אותו בקצה דיסטלי ואת הקצה הפרוקסימלי (שמחובר לאבי העורקים) משאירים מחובר. את הקצה הדיסטלי מחברים לעורק הקורונרי אחרי החסימה.

*

87
Q

ניתוח מעקפים- שיטה חדשה יותר

A
  • אפשרות נוספת שנכנסה בשנים האחרונות- עושים צנתור דרך היד (העורק הרדיאלי). כשיש צורך במעקפים רבים אז לוקחים מהעורק הרדיאלי (מנתקים אותו) ומשתילים מאבי העורקים.
  • בשיקום זה אומר שאנחנו צריכים לבדוק את התפקוד של היד.
88
Q

מה יש לקחת בחשבון בניתוח מעקפים של וריד מהרגל?

A

בשיקום אחרי ניתוח מעקפים שנלקח מהרגל (במידה ונקלח וריד) עלינו להתייחס גם לבצקות. אם הוריד נלקח, אז הלימפה לוקחת את התפקיד הזה. לוקח זמן עד שהלימפה עושה את זה ויש להרגיל אותה על ידי חבישה.

89
Q

הפנייה לתוכנית שיקום חולי לב

A
  • חולה לאחר צנתור טיפולי
  • חולה לאחר אוטם שריר לב
  • חולה לאחר ניתוח מעקפים
90
Q

על פי מה תתבצע ההערכה הרפואית הראשונית?

A
  • תשאול רפואי
  • מבחן לב במאמץ
  • בדיקת אקוקרדיום
  • בדיקת דירוג רמת הסיכון
  • בניית תוכנית שיקום כוללנית
91
Q

ק.א לאימון גופני בתוכנית שיקום חולי לב

A

בעיקר במצבים קליניים בלתי יציבים או בלתי מאוזנים.
* תעוקת חזה לא יציבה
* טכיקרדיה במנוחה
* לחץ דם סיסטולי במנוחה מעל 200 ממ כספית או דיאסטולי מעל 110 ממ כספית
* היצרות קשה של המסתם ההאורטלי עם מפל לחצים מעל 50 ממ כספית
* הפרעות קצב בלתי מאוזנות
* הפרעו הולכה חדשות שטרם בוררו
* אי ספיקת לב בלתי מאוזנת
* צניחת אס טי במנוחה מעל 2 ממ
* פריקרדיטיס או מיוקרדיטיס עד חלוף הסימנים והתסמינים של מחלה פעילה
* אנדוקרדיטיס עד לאחר הסקת הטאיפול האנטיביוטי ועד חלוף הסימנים והתסמינים
* מחלה זיהומית חדה
* מחלות תסחיפיות
* סוכרת בלתי מאוזנת
* בעיות שריר שלד העלולות להחמיר בעקבות הפעילות ה גופניות.

יש לציים שהק.א הנן זמניות עד לאיזון מחדש של מצב החולה על ידי טיפול רפואי מתאים.

92
Q

מתי יש להפסיק פעילות גופנית?

A
  • כאבים בחזה
  • קוצר נשימה
  • חולשה
  • סחרחורת
  • חיוורון
  • הפרעות קצב
  • עליית דופק ביותר מ20 פעימו תבדקה מעבר לדופק מנוחה בתחילת האימון ובשלבי שיקום ראשונים.
  • ירידת לחץ דם סיסטולי ב20 ממ כספית או יותר מתחת לרמתו הבסיסית

המשך הפעילות וקביעת השלב אליו יחזור החולה לפעילות יוחלט על ידי רופא.