מערכת הראייה-2 Flashcards
גרעין ה-lateral geniculate nucleus( LGN) בתלמוס:
• המידע מגיע מה-optic chiasma ל-LGN, גרעין שכבתי המורכב מסדרה של שכבות במספר חלוקות.
• האינפורמציה מגיעה לגרעין משתי העיניים.
•3 מהשכבות הולכות לצד השני (האות C מייצגת קונטרה-לטרלי),
ו-3 שכבות נשארות באותו צד (האות I מייצגת איפסילטרלי)
• שם יש סינפסה.
• האינפורמציה ממשיכה לעלות ל-primary visual cortex (אזור 17-BA).
• משם ממשיכים למעלה לקורטקס הראייתי הראשוני.
לתאי P channel( parvocellular
יש מסלול מסוים. midget cells
קשורים אליו. קשור לראיית צבע
לתאי M channel( magnocellular
יש מסלול אחר, parasol cells
קשורים אליו.
• התאים ב-LGN מקבלים אינפומציה:
o 10% מהאינפורמציה מהרשתית.
.neocortex-90% מהאינפורמציה היא פידבק חזרה מה
oכלומר, התלמוס מקשיב גם למידע שמגיע מלמעלה ולא רק למידע שמגיע מהעיניים.
מסלול ההעברה
• האור פוגע ברשתית->מהרשתית המידע עובר בעצב האופטי->חצייה של אינפורמציה ב–>optic chiasma המידע ממשיך לתלמוס->ממשיך לקורטקס הראייתי הראשוני.
פגיעה במסלולים מהעין אל התלמוס ומשם אל V1:
כתלות במיקום הפגיעה, כך נקבל סוגים שונים של פגיעות בשדה הראייה.
• פגיעה ב-A: נקבל פגיעה באינפורמציה שמגיעה מעין מסוימת.
• פגיעה ב-C: תגרום לבעיה בשדה הראייה.
אפיון של פגיעה בשדה הראייה יכול לספר לנו על המיקום של הפגיעה בעצב האופטי.
התכנסות והתבזרות
- ברשתית יש מספר גדול של נוירונים של פוטורצפטורים (בערך 108).
- יש כמיליון תאי גנגליון.
- גם ב-LGN יש סדר גודל של מיליון נוירונים.
- כשהולכים ל-neocortex יש ביזור של האינפורמציה מחדש.
neocortex
- ה-cerebellum הוא הקורטקס הכי מסודר מבחינה אנטומית. שם הדברים מאורגנים מבחינת סידור התאים והקשרים ביניהם.
- עבור ה-neocortex, לפי צביעה של גופי התאים Nissl באזור V1: ניתן לראות בלאגן.
- היריעה של המוח מאוד דקה. הרוחב שלה (מלמעלה עד למטה): בין 1-3 מ”מ (תלוי בסוג היונק, בבני אדם יותר קרוב ל-3 מ”מ).
- מסודר במבנה של 8 שכבות (בספירה ידנית). נהוג להגיד שהקורטקס 6 שכבתי (נקבע על ידי Ramon y Cajal).
• החלוקה מייצגת שכבות שנוטות להתפצל, כאשר באזורים אחרים יש שכבות שנעלמות.
.V1 שכבה 4 היא שכבה שנוטה להתפצל באזור o o ישאזוריםבנאוקורטקסשבהםאיןשכבה4. o לדוגמה: שכבה 4 היא שכבה אופיינית לקורטקסים סנסורים.
בקורטקסים המוטוריים, פחות מסתמכים על קידוד של אזורים אחרים, לכן שכבה 4 נעלמת. o החלוקה ל-6 שכבות מתארת את הקורטקס, אך כשמסתכלים בצורה פרטנית על כל אזור, ניתן לראות
שלעתים השכבות מתאחדות ולעתים מתפצלות.
• יש שכבות יותר צפופות ויש שכבות יותר דלילות.
o שכבה 1 היא השכבה הכי דלילה בגופי תאים. בשכבה זו יש הרבה מאוד סיבים, הרבה מאוד חומר לבן, והיא
שכבה הקשורה לקישור בין אזורים.
ן צביעות Nissl
צובעת רק גופי תאים
הסוג הנפוץ ביותר של תאים ב-V1 הם
הם תאים פירמידאליים ותאי spine( stellate ו-smooth).
צביעת Golgi:
תאים שהיא צובעת, היא צובעת את כולם (גופי תאים, אקסונים ודנדריטים).
עבור תאים פירמידאליים: נקראים כך בשל הצורה האופיינית של משולש.מתאפיינים ב-2 מערכות דנדריטליות:
o העץ הדנדריטי העליון: עץ דנדריטי אפיקלי. בדוגמא, יושב בשכבה 1-2. o העץ הדנדריטי התחתון: עץ דנדריטי בזאלי. בדוגמא, יושב בשכבה 2-3.
אחוז ניכר מהתאים בקליפת המוח הם נוירונים ?.
Dendritic spines נמצאים על נוירונים?.
אחוז ניכר מהתאים בקליפת המוח הם נוירונים אקסיטטוריים.
Dendritic spines נמצאים על נוירונים אקסיטטוריים.
עבור ה-stellate cells:
• יכולים להיות אקסיטטורים אם יש להם?. •
יכולים להיות אינהיבטורים אם הם?.
עבור ה-stellate cells: • יכולים להיות אקסיטטורים->אם יש להם spines.
• יכולים להיות אינהיבטורים -> אם הם smooth.
• תאי ה-stellate
הם אינטרנוירונים:
• תאי ה-stellate
הם אינטרנוירונים: אין להם אקסון שיוצא החוצה, שולחים את האקסון שלהם בתוך האזור.
• עבור קליפת המוח:
o ?% מהנוירונים הם אקסיטטורים.
o ?% מהנוירונים הם אינהיביטוריים. מגוונים מבחינת
• עבור קליפת המוח:
o 80% מהנוירונים הם אקסיטטורים.
o 20% מהנוירונים הם אינהיביטוריים. מגוונים מבחינת הסוגים שלהם. לרוב יורים בקצב הרבה יותר גבוה, יש
פעילות מאוד חזקה של התאים האינהיביטוריים.
• כל אחת מהשכבות מקבלת קלט מאזורים אחרים.
• שכבה 4 היא שכבת הקלט באופן עקרוני.
.4B
תאי magnocellular
הולכים לשכבה j4Cα.
->4b
תאיparvocellular
הולכיםלשכבהm 4Cβ.
בשכבה 5 האינפורמציה הולכת לאזורים
תת-קורטיקלים )pons למשל(.
שכבה 6 שולחת פידבק בחזרה ל
ל-LGN.
אפיון התגובה של תאים ב-V1 לגירויים ראייתיים שדות
השדה הרצפטיבי בפוטורצפטורים.
השדה הרצפטיבי בתאי הגנגליון