חלק 4 למידה

Question 1

רציונליזם

Answer 1

• הרציונליזם הוא זרם פילוסופי הטוען באופן כללי, שהידע והמושגים שלנו אינם תלוים בניסיון החושים.
• זרם זה מנוגד לזרם האמפיריציזם הטוען שהידע שלנו נובע רק (או לפחות, ברובו) מניסיון החושים.

Question 2

אמפיריציזם

Answer 2

על פי האמפיריציזם המקורות היחידים של הידע האנושי הם הניסיון החושי והתצפית המדעית. על פי האמפירציזם כל ידע הוא אפוסטריורי (ידע הנובע מהניסיון) ולכן מה שמכונה “ידע א-פריורי” (שאינו תלוי בניסיון, הנובע מהשכל בלבד) אינו אפשרי.

Question 3

ניטיביזם

Answer 3

תפיסה על פיה כישורים או יכולות מסוימים הם ‘טבעיים’ או מולדים

נייטיביזם קשור לאסכולה הרציונליסטית בפילוסופיה, שרואה בכללי החשיבה הרציונלית כללים מולדים. הפילוסוף המזוהה ביותר עם גישה זו הוא רנה דקארט.

Question 4

בִּיהֶבְיוֹרִיזְם

Answer 4

הביהביוריזם טוען שהסיבות להתנהגות נמצאות בהשפעות הסביבה החיצונית, וכל אותם המושגים המתארים מצבים פנימיים אינם אלא מילים נרדפות להתנהגות חיצונית ותהליכי התניה.

יותר מתאים לזרם האמפיריציסטי הטוען שכל מה שאנחנו לומדים ויודעים הוא רק חיצוני, ולא טבוע בנו

Question 5

למידה נרכשת

Answer 5

לסביבה יש השפעה, דברים נרכשים. עמדה אמפיריציסטית. עמדה יותר ליברלית הטוענת כי ברגע שהסביבה תשתנה גם האדם יכול להשתנות. עמדה יותר “נכונה” לטיפול המאמינה באפשרות לשינוי. בפסיכולוגיה- הזרם הביהיביוריסטי.

Question 6

רפלקס

Answer 6

הוא תגובה מיידית ולא רצונית של הגוף לגירוי חיצוני או פנימי

בשל היותם מאפיינים בסיסיים של מערכת העצבים, רפלקסים מופיעים באופן טבעי והם אינם מצריכים למידה. גם האינסטינקטים אינם מצריכים למידה, אך הם חולפים עם התפתחות התינוק למשל כי אינם מוטבעים במערכת העצבים

• העמדה הניטיביסטית הסתכלה על תינוקות רכים וטענה כי הם יודעים לעשות דברים כברירת מחדל- תינוק תמיד יודע לצעוק, לנשום.
• לתינוקות יש המון רפלקסים, תגובות אוטומטיות שמתעוררות בתגובה לגירוי מאוד ספציפי. הרבה מהרפלקסים רלוונטיים לנו כאנשי מקצוע.

Question 7

רפלקס בבינסקי

Answer 7

כאשר מעבירים אצבע על כף הרגל של תינוק רך (פחות מ-3 חודשים) הוא פותח את האצבעות שלו לרווחה. רפלקס זה אמור לעבור לאחר שלושה חודשים מהלידה בהתפתחות תקינה.

Question 8

רפלקס רוטינג

Answer 8

rooting - כשמעבירים אצבע לצד הפה (על הלחי), התינוק באופן אוטומטי יכוון את פיו כדי לינוק.

Question 9

asymmetric tonic neck reflex

רפלקס סופרמן

Answer 9

• עוזר לתינוקות לבלום במידה והם נופלים על הרצפה.

Question 10

רפלקס מורו

Answer 10

הפרעה בשיווי המשקל או רעש חזק- פתיחה וסגירה של שתי הגפיים (כנראה מגיע במקור מחיבוק עץ אצל הסבא והסבתא הקדמונים שלנו).

Question 11

מתי הריפלקסים מתחלפים ללמידה?

Answer 11

סביבות גיל שלושה חודשים

Question 12

התניה קלאסית-

Answer 12

• הלמידה הכי בסיסית ואלמנטרית- יצורים “נחותים” גם לומדים בהתניה קלאסית
• תגובה מותנית

היא תהליך שבו גירוי נייטרלי שלא עורר תגובה מסוימת בעבר, מעורר בפרט את התגובה, לאחר שהופיע פעמים רבות בסמיכות לגירוי שמעורר את התגובה באופן טבעי. כתוצאה מתהליך ההתניה, גירוי נייטרלי יכול להוביל לתגובה רפלקסיבית, שלא הוביל אליה בעבר.

Question 13

גירוי בלתי מותנה

Answer 13

• הוא כל גירוי הגורם לתגובה (גורם להופעת רפלקס) באופן טבעי, ללא תהליך מוקדם של התניה.

Question 14

גירוי מותנה

Answer 14

הוא גירוי שנקשר לגירוי הבלתי מותנה בתהליך ההתניה. התגובה המותנית לגירוי המותנה היא תגובה שנוצרה תחת תהליך של התניה.

Question 15

רפלקס בלתי מותנה

Answer 15

תגובה סטריאוטיפית אשר טבועה בגנים ותוצאה של השפעות ביולוגיות משמעותיות מהסביבה החיצונית, או משינוי הסביבה הפנימית של האורגניזם^[2]. דוגמאות: הפרשת רוק לאחר מגע של אוכל בלשון, התכווצות האישון כתגובה לאור, תזוזה של הרגל כתגובה למכה בפטיש, פחד כתגובה לרעש חזק ופתאומי, ועוד.

Question 16

רפלקס מותנה או תגובה מותנית

Answer 16

תגובה מותנית שהגורם שמעורר אותה הוא גירוי מותנה.

Question 17

Extinction

Answer 17

הקשר שנוצר בין שני הגירויים זמני בתהליך ההתניה הוא זמני. לכן אם כל פעם שיופיע הגירוי הנייטרלי ללא הגירוי הבלתי מותנה, כוח התגובה של הרפלקס המותנה ירד, עד שיעלם לגמרי. תהליך זה נקרא הכחדה.

יש התלקחויות ספנטניות

Question 18

רמז שליפה הוא

Answer 18

גירוי מותנה

Question 19

הכללה

Answer 19

התניה שתרחיב את האופקים שלה לדברים דומים

לדוגמה

בניסוי של פבלוב כלב יזיל ריר למשמע כל סוג של פעמון

Question 20

ווטסון

Answer 20

• טען שאנחנו לומדים להרגיש בעקבות התניה קלאסית
• הוא טען שגש הוא רפלקס- הרי תינוק יודע מתי לצחוק, לחייך, לבכות
• ולכן, אם רגש הוא רפלקס שמתעורר לגירוי ספציפי אפשר לחבר אותו לגירויים הלא נכונים
• המקרה של אלברט קטן

Question 21

המקרה של אלברט הקטן

Answer 21

• הניסוי החל כאשר אלברט היה בן 11 חודשים. ווטסון חשף את אלברט לחולדה. בכל פעם שאלברט ניסה לגעת בחולדה, ווטסון הכה בפטיש, דבר שגרם לאלברט לפחד ולבכות. הוא חזר על תהליך זה מספר פעמים. לבסוף, אלברט החל לפחד מהחולדה עצמה גם מבלי רעש הפטיש.
• הרעש- גירוי בלתי מותנה
• הבכי והפחד היה תגובה בלתי מותנית
• החולדה הייתה גירוי מותנית
• הבכי והפחד מהחולדה הייתה התגובה המותנית

Question 22

התניה אופרנטית

Answer 22

סקינר

ביהבריוזים

מנגנון למידה קצת יותר מפותח הפועל על פי חוק התוצאה

היא תהליך למידה התנהגותית שמבוססת על חיזוקים וענישה. במהלכה התנהגות שמקבלת חיזוקים, מגדילה את הסיכוי של הפרט לחזור עליה בעתיד. בעוד התנהגות שמקבלת עונשים, מפחיתה את הסיכוי של הפרט לחזור עליה שוב. חיזוק וענישה משמשים גם בתחום של עיצוב התנהגות העוסק בהקניית דפוסי התנהגות.

Question 23

חוק התוצאה

Answer 23

• אם עשיתי במקרה משהו והתוצאה חיובית סביר שאעשה אותו יותר
• אם עשיתי משהו במקרה והתוצאה שלילית, סביר שאמנע ממנו בעתיד

Question 24

מה ההבדל בין התניה קלאסית להתניה אופרנטית?

Answer 24

• ההבדל המרכזי בין ההתניה הקלאסית להתניה האופרנטית הוא שהתניה קלאסית עוסקת באופן -רכישת תגובות רפלקסיביות מותנות- שליפת רפלקס לגירוי שונה
• בעוד התניה אופרנטית עוסקת באופן רכישת תגובות רצוניות- לימוד של התנהגות חדשה.

Question 25

שני סוגי חיזוקים

Answer 25

* חזיק חיובי- הוספת משהו טוב * חיזוק שלילי- הפחת כאב

Question 26

מה יעיל יותר חיזוק או עונש?

Answer 26

חיזוק יעיל יותר מעונש

Question 27

יעדים בהתניה אופרנטית

Answer 27

* אחד הדברים שהשיטה הזו מחייבת זה תכנון משמעותי ועמידות רגשית בפני תסכולים וחריגות בדרך (לא להתפתות לפנות לעונשים בתהליך הלימוד או האילוף), * אחד הקשיים זה לבחור את היעד הנכון- מהי ההתנהגות שאנחנו רוצים לחזק? צריך לבחור התנהגות אחת ספציפית וקשה לנסח אותה על דרך החיוב. יותר קל להגיד מה לא מאשר מה כן. בשיעור הראו לנו דוגמה מהסדרה של מלאכים קטנים אנחנו יודעים להגיד מה אנחנו לא רוצים שהילד שלנו יעשה, וכשהוא עושה את זה נחנו מענישים אותו וצועקים עליו ולמעשה מחזקים את ההתנהגות הזאת. שכן הילד רצה תשומת לב. אבל קשה לנו להגיד מה כן. הרי ברור שאנחנו רוצים שילד יאכל יפה.

Question 28

למידת חוסר ישע

Answer 28

* ניתן ללמוד להיות חסרי ישע * הדוגמה בכיתה- חולדות שבניסוי המטרה הייתה שכל פעם שהן ירוצו על הגלגל הן יפסיקו לקבל זרם חשמלי * אך מכיוון שהגלגל לא עבד, המנגנון לא עבד והלמידה הייתה שלילית- שום דבר שהן יעשו לא יעזור ולכן הן גם לא ניסו יותר

Question 29

עיצוב התנהגות (אילוף)-

Answer 29

סקינר הופך את שיטת ההתניה האופרנטית לבנייה של התנהגויות חדשות מהקופסה (ללמד פיל לרקוד, ללמד יונה לשחק פינג פונג). עושים זאת בשיטת עיצוב התנהגות יישומית**-** **ABA**. לוקחים פעילות מורכבת ומפרקים אותה להתנהגויות הפשוטות שלה- ללמד יונה קודם כל לעמוד מול השולחן וקבלת חיזוקים חיוביים על עמידתה ליד השולחן. לאחר מכן מלמדים אותה בהדרגה כל שלב ושלב.

Question 30

לוז חיזוקים

Answer 30

בחיזוק מתמשך, ההתנהגות הרצויה מתחזקת *בכל פעם* שהיא מתרחשת. לוח זמנים זה נמצא בשימוש הטוב ביותר בשלבים הראשונים של הלמידה על מנת ליצור קשר חזק בין ההתנהגות לבין התגובה. בחיזוק חלקי או לסירוגין, החיזוק מתרחש רק *חלק מהזמן* . התנהגויות נרכשות נרכשות לאט יותר עם חיזוק חלקי, אבל התגובה היא יותר עמידה בפני [הכחדה](https://iw.reoveme.com/%D7%A1%D7%A7%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9B%D7%9C%D7%9C%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%9B%D7%97%D7%93%D7%94-%D7%91%D7%A4%D7%A1%D7%99%D7%9B%D7%95%D7%9C%D7%95%D7%92%D7%99%D7%94/) .

Question 31

דברים לים לב אליהם בחיזוק חיובי

Answer 31

* יש לבנות מערך שבו ב**אופן ספונטני** ההתנהגות הזו תזומן כך שהסביבה תעורר הזדמנויות לתת חיזוקים * ללא **משא ומתן.** כלור, לא להגיד: אם תעשה את זה תקבל מתנה * יש ליצור סביבה ונסיבות המגדילות את הסיכוי **להתרחשות ספונטנית** של ההתנהגות הרצויה. * **_ולא מחזקים אנשים- מחזקים התנהגות_**_. לא הילד מהמם, אלא הפעולה שהוא עשה מהממת_ *

Question 32

הסרת דרישה

Answer 32

הסרת דרישה היא חיזוק שלילי אם נדרוש ממישהו משהו, נניח כמטפלים, נדרוש מהמטופל לעשות משהו שלא נעים לו והוא יסרב, ונוותר על הדרישה שלנו, המטופל יקבל חיזוק שלילי, הוא לא ביצע את הפעולה שהוא לא רצה

Question 33

שיטת האסימונים

Answer 33

בשיטת כלכלת האסימונים (באנגלית: Tokens Economy), המטופל יכול להרוויח אסימונים על התנהגות חברתית רצויה, ולאחר מכן להחליף את האסימונים בדברים שהם בבחינת [חיזוקים חיוביים](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A7_%D7%97%D7%99%D7%95%D7%91%D7%99) עבורו. השיטה קשורה לרעיונות ההתניה האופרנטית. שיטה זו כוונה בעיקרה לשימוש עבור [מתבגרים](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%94%D7%AA%D7%91%D7%92%D7%A8%D7%95%D7%AA), וגם כיום היא נהוגה בעיקר בהקשרים [חינוכיים](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%A0%D7%95%D7%9A)

Question 34

**Bobo doll experiment**

Answer 34

* ניסוי ללמידה חברתית * בשנות ה-70 בנדורה עורך ניסוי באמצעותו הוא מנסה להוכיח שאלימות היא תוצאה של חיקוי. הוא לוקח ילדים בני 3-4, שממתינים בחדר שבצידו יש אדם הממתין בפינת יצירה. חצי מהילדים צפו באדם מתעלל בבובה (הרביץ לה בפטיש, צבט אותה, קילל אותה...). כמה דקות אחר כך הילדים מועברים לחדר אחר, בו יש גם כן פינת יצירה עם אותה בובה, וניתן לראות שהילדים שהיו בחדר עם האדם הנ"ל חוו צורך בלתי נשלט להביע אלימות כלפי הבובה

Question 35

למידה חברתית **Observational** **learning\modeling**

Answer 35

* אלברט בנדורה * הכי מורכבת בהירככיה. מבחינת אילו חיות יכולות לבצע אותה * למידה מצפייה, למידה מחיקוי מודל * **יכולות קוגניטיביות ועיבוד המידע-** כלומר, לא רק רפלקס, אלא האדם יכול לבחור מה ללמוד להפעיל שיקול דעת

Question 36

חיקוי-

Answer 36

החידוש המרכזי בתיאורית הלמידה החברתית של בנדורה, יחד עם עמיתו ריצ'רד ווטרס (Richard Walters), היה שתהליך הלמידה מושפע מ[חיקוי](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%97%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%99). השלב הראשון כולל התבוננות במודלים משפיעים, והשלב השני הוא חיקוי ההתנהגות. יכולת הפרט ללמוד תוך התבוננות וחיקוי מודל, מאפשרת לו ללמוד התנהגות חדשה **ללא** [**ניסוי וטעייה**](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A0%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%99_%D7%95%D7%98%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%94)**.** הפרט מתנסה באופן עקיף, **דבר החוסך זמן וחוויות לא נעימות**. הוא מסתמך על ניסיון של אחרים ופועל בהתאם לכך, ומצפה שההתנהגות שלו תוביל לתוצאה מסוימת בעקבות מה שלמד מהניסיון שלו דרך צפייה באחרים. בסיום תהליך הלמידה יש סוגים של חזיוקים ועונשים: * חיזוק/ עונש ישיר - הפרט מקבל תגובה מהחברה על התנהגות שביצע. * חיזוק/ עונש עצמי - הפרט נותן לעצמו עונש / חיזוק על מעשה שעשה אשר מתבטא בתחושות ורגשות אישיים של הפרט על מעשיו. * חיזוק/ עונש נצפה - כאשר אדם אחר מקבל עונש / חיזוק על התנהגותו, הפרט יצפה לתגובה דומה על התנהגות מסוג זה במידה ויחליט לפעולה בה.

Question 37

דטרמינזם הדדי

Answer 37

מתיאורית הלמידה החברתית נגזר שהתנהגות האדם מושפעת מהיחסים בין הגורמים הבאים:[^[4]](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-bandura_sears-4) 1. גורמים קוגניטיביים 2. השפעות סביבתיות 3. השפעות התנהגותיות קיימת השפעה הדדית של האדם על הסביבה ושל הסביבה על האדם: האדם יוצר ייצוגים מנטליים של הסביבה ואז פועל על פיהם, כלומר האדם הוא זה שיוצר את המציאות. במקביל, הסביבה משפיעה על התהליכים הקוגניטיביים שעיצבו את הייצוגים המנטליים.[^[1]](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-main-1) המשולש מתקיים בכל סיטואציה בחיים.

Question 38

מדוע בנדוררה מתפצל מהתורה הביהבורסיטית?

Answer 38

* בניסויים הוא בדק תיונקות בני יומם ומצא שהם מחקים פרצופים. מכאן שחיקוי הוא מולד. * הביהבוריסטים טוענים שהכל נרכש וששום דבר לא מולד

Question 39

מלסוף

Answer 39

תינוקות מחקים אדם שמשחיל חרוז תינוקות לא מחקים רובוט שמשחיל חרוז תינוקות מחקים אדם שמנסה להשחיל חרוז

Question 40

מודלים לחיקוי

Answer 40

* בני אדם מחקים בני אדם. * לילדים ולפעוטות יש העדפה לחקות מודלים **מקבוצת פנים** ולא מקבוצת חוץ, **כאלו שדומים להם, ידידותיים ואמינים**. * אנחנו מעדיפים לחקות מודלים שמקבלים טיפול חיובי מאחרים- אם נצפה במישהו מבצע פעולה שעליה הוא ננזף, הסבירות שנחקה פעולה זו נמוכה * חיקוי לא דורש הצלחה של הפעולה בה צופים- הילדים חיקו את המבוגר שמשחיל חרוז לחוט גם כשהוא לא הצליח לעשות זאת

Question 41

תהליכים קוגנטיביים בשיטת הלמדיה הסביבתית

Answer 41

* אצל הבהביוריסטים ההתנהגות תלויה **בגורמים** **סביבתיים בלבד.** * אצל בנדורה נוספת צלע לתהליך הלמידה והיא **תהליכים קוגניטיביים**. * אנחנו מסוגלים לחשוב וללמוד דברים שהמודלים שלנו לחיקוי אפילו לא ידעו או הניחו שלמדנו. אני יכול להפעיל קוגניציה, אני לא מחקה באופן אוטומטי, אני יכול לבחור את מי אני רוצה לחקות מכלל המודלים אותם אני רואה באמצעות הקוגניציה האישית שלי

Question 42

ויסות (ניטור) עצמי-

Answer 42

ויסות עצמי הוא היכולת להניע תהליך או היכולת לא להגיב לגירוי מתוך בחירה [מודעת](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%95%D7%93%D7%A2) ו[שליטה עצמית](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%98%D7%94_%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA). האדם מווסת את עצמו על ידי מתן חיזוקים עצמיים ללא צורך **בחיזוקים ממשיים.** מערכת הוויסות העצמי אינה מולדת אלא התפתחותית. אנשים שונים נבדלים ביכולת הוויסות העצמי.[^[1]](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%AA%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%99%D7%AA_%D7%94%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%93%D7%94_%D7%94%D7%97%D7%91%D7%A8%D7%AA%D7%99%D7%AA#cite_note-main-1) : לדגומה ילד שמוחא לעצמו כפיים מכיוון שאמא שלו מחאה לו כפיים על פעולות מסוימות **אנחנו לומדים לאורך השנים לתת לעצמנו עונשים, חיזוקים חיוביים. אנחנו גם מתחילים להגיד לעצמנו מה אנחנו יכולים לחקות ומה לא.**

Question 43

מסוגלות עצמית

Answer 43

המסוגלות העצמית של הפרט מושפעת מהאמונה ביכולתו לבצע מטלה או אתגר שאיתם יצליח להתמודד. אמונה זו מושפעת מציפיות הפרט לתוצאות התנהגותו, כלומר האם הביצוע יוביל להצלחה או לכישלון. מסוגלות עצמית גבוהה תגדיל את מאמציו של הפרט להשגת המטרה או האתגר אשר הציב לעצמו. ה[מסוגלות העצמית](https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%92%D7%9C%D7%95%D7%AA_%D7%A2%D7%A6%D7%9E%D7%99%D7%AA) מבטאת את האמונה בכוחו וביכולתו של הפרט להשיג את מטרותיו

Question 44

ההבדל בין הביובריסטים ללמידה הסביבתית

Answer 44

בלמידה סביבתית אנחנו מפעילים קוגניציה. כלומר, נפעיל שיקול דעת ולא נלמד על “אוטומט” רק כי זה היה בסביבה שלנו

Question 45

מותר האדם

Answer 45

אנחנו לומדים אחד מהניסיון של השני. אנו לא צריכים להתנסות באופן אישי בפעם הראשונה כי לפתח טכנולוגיות מסוימות, הלמידה הטבעית נראית מובנת מאליה. ילדים מחפשים ללמוד ממבוגרים ומבוגרים להוטים ללמדם. לילדים מהספקטרום האוטיסטי אין יכולת ללמוד מהצפייה הספונטנית.