biochemistry Flashcards

Question

מדוע מרכז קיראלי משפיע על הקונפיגרציה?

Answer 1

כי הם מרכזים סביבים קבוצות כימיות הקשורות בקשר יחיד, והם מצויים באוריינטציה מסוימת

Answer 2

כן כי שבירת קשרים בלבד

Answer 3

1. איזומרים גיאומטריים 2. איזומרים בעלי מרכז קיראלי

Answer 4

איזומרים של ציס וטרנס ציס- באותו בצד טרנס- בצדדים שונים

Answer 5

פחמן היוצר קונפיגורציה של טטרהדר שקשור ל-4 קבוצות כימיות שונות ועי הזזה של כל אחת מהן ניתן לקבל מולקולות שונות . לכל מולקולה יש שני מצבים שנקראים אננטיומרים. אם יש לי שני מרכזים קיראלים נקבל 4 סטריאואיזמורים כל פעם זה עולה בחזקה 2

Answer 6

d and l r and s

Answer 7

D כי המימן נמצא בצד בשמאלי של הפחמן הקיראלי

Answer 8

כאשר אטומים נעים במרחב בלי שיישבר הקשר הקוולנטי ביניהם

Answer 9

staggared and eclipse staggared-יציבה

Answer 10

כל ריאקציה מגיעה לאיזשהו ש.מ עבור ריאקציה מסוימת וטמפרטורה מסוימת

Answer 11

קיו- יחס התוצרים למגיבים כאשר קיו קטן- התגובה תלך קדימיה כאשר קיו גדול- התגובה תלך אחורה

Answer 12

התגובה תמיד תרצה לחזור לשיווי משקל כימי

Answer 13

סטריאואיזומרים שהם תמונת ראי של אחת ושניה

Answer 14

כאשר הסטיראואיזומרים אינם תמונת ראי של אחת ושנייה

Answer 15

טבלה של פוטציאל חמצון חיזור,

Answer 16

כמה חומר מחמצן טוב יותר כך ה redox שלו גבוה יותר redox = פוטנציאל החמצון

Answer 17

קשרי מימן

Answer 18

1. פולארי 2. לא פולארי

Answer 19

ישנם שני קשרי פאי שנמצאים מעל המישור וקשר סיגמא שנמצא במישור

Answer 20

שרוב הזמן האלקטרונים יהיו אצל האטום בעל האלקטרושליליות הגבוהה יותר

Answer 21

יווצר בין שתי מולקולות בעלות אטומים לא פולארים קשרי לונדון יווצר בין שתי מולקולות בעלות אטומים פולארים או קשרי דיפול - דיפול או קשרי מימן

Answer 22

1. האם יש אטומי nof בשתי המולוקלות ? 2. האם לפחות באחת המולקולות אטום ה nof קשור למימן ?

Answer 23

כאשר מולקולה בעל דיפול קבוע מושכת אליה אטום אחר

Answer 24

קשר סיגמא

Answer 25

אימין

Answer 26

אלדהיד

Answer 27

אמינו

Answer 28

אנהידריד

Answer 29

אצטיל

Answer 30

בסיס שיף

Answer 31

גוואנידיניום

Answer 32

די סולפיד

Answer 33

הידרוקסיל

Answer 34

סולפאידריל

Answer 35

פוספואנהידריד

Answer 36

פוספוריל

Answer 37

קארבוקסיל

Answer 38

תיואסתר

Answer 39

עד ארבעה קשרי מימן

Answer 40

יש עלייה באנטלפיה ועלייה באנתרופיה מאחר והרשת המסודרת הופכת לאדי מים

Answer 41

מושג האומר שבגלל שמולקולות המים מתקבצים לצברים זמניים, בעלי זמן חיים קצר המקושרים ביניהם עי קשרי מימן שנוצרים ומתפקים

Answer 42

בגלל שיש נטייה טבעית לעלייה באנתרופיה

Answer 43

היא שווה לאנרגיה הנדרשת כדי לשבור את הקשרים

Answer 44

בגלל שיש עליה באנטרופיה

Answer 45

מזרז את התגובה בין מים לפדח ליצירת חומצה קרבונולית

Answer 46

מבנה שנוצר כאשר יש מולקולות לא פולאריות בתוך מים

Answer 47

מולקולות בעלות איזורים הידורופיליים והידרופובים

Answer 48

האזור הלא פולארי מתקבץ יחדיו כדי למנוע גישה למים בעוד שהאזור ההידרופילי מתקבץ כדי למקסם את הגישה שלו למים ובכך האנטרופיה של המים עולה

Answer 49

קשרים הידרופוביים כוחות תירומודינימים- עליה באינתרופיה

Answer 50

ברדיוס ואן דר ואלס, רדיוס שמתאר את המשיכה המקסימאלית. שני אטמים יכולים להתקרב עי כך ששניהם יוצרים דיפולים חשמליים רגעיים, ברגע שהם מתקרבים יותר מדי נוצרת דחיה למעשה בין שני האטומים

Answer 51

כאשר הממס שלהם הוא מאוד פולארי, כמו במיצלה.

Answer 52

אפקט של כמה קשרים בין מולקולאריים כל פעם קשרים נשברים ונוצרים, הופעה של כל אחד מהקשרים הללו תורמת לירידה באנרגיית החופשית

Answer 53

עי התקפלות המולקולות עי כוחות בין מולקולריים

Answer 54

מים עוברים יינון באופן ספונטני ל-OH ו-H

Answer 55

עי מוליכות כי המים מתייננים ליון הידרוקסיל ויון הידרונים ככה שאחד הולך לאנודה ואילו השני הולך לקטודה

Answer 56

עי Proton hopping

Answer 57

10^-7 מולאר

Answer 58

עי נייר לטמוס או אלקטרודת זכוכית שרגישה ליוני מימן

Answer 59

7.4 זה יכול לגרום לבססת או לחמצת

Answer 60

חומצה מוסרת פרוטון ועוברת דפרוטונוציה בסיס מקבל פרוטון ועובר פרוטונוציה

Answer 61

כאשר חומצה מוסרת פרוטון ואז היא הופכת לבסיס או ההפך (חומצה אצטית הופכת ליון אצטט)

Answer 62

k_eq ionization constant acid dissociation constant k_a

Answer 63

חומצות המוסרות פרוטון אחד

Answer 64

טיטרציה היא ניסוי בו מוסיפים חומר אחד בעדינות ובזיהרות לחומר אחר ובודקים את השינויים או ההתמרות שמתרחשות. שימוש בטיטרציה היא דרך נפוצה על מנת להעריך את כמות החומצה שיש בתמיסה נתונה. בניסוי שכזה נפח ידוע של חומצה עובר טיטרציה על ידי בסיס חזק כדוגמאת NaOH בריכוזים ידועים. הבסיס החזק מוסף במשורה ובכמויות קטנות בכל פעם עד שכל החומצה עוברת עוברת סתירה (=ניטרול) על ידי אינדיקטור (צבע או pH-meter). החישוב של כמה חומצה הייתה בתמיסה המקורית שנפחה ידוע היא על ידי שימוש בריכוז הבסיס שידוע ובסך הנפח שהשתמשנו בו עד שהגדענו לניטרול מלא של החומצה (pH=7).

Answer 65

כמות החומר המספקת או הצורכת 1 מול פרוטונים

Answer 66

מתי שחצי מהחומצות מצומדות בסיס בכלי נתנו את המימן שלהם

Answer 67

מערכת המצויה בתמיסה מימית שיש לה נטיה להתנגד לשינוי PH

Answer 68

1+-pka של חומצה מצומדת בסיס

Answer 69

בגלל שריכוז החומצה שווה לריכוז הבסיס המצומד לה, כלומר לא משנה אם נשים יוני הירדונים או הידרוקסיל מה שיקה בסוף זה סתירה

Answer 70

1. פוספאט בשני מצבים 2. ביקרבונאט בשני מצבים

Answer 71

h2po4 to hpo4 בפלסמה ובנוזל הבין תאי

Answer 72

h2co3 to hco3

Answer 73

עם הצורה הלא מסיסה שלו, פחמן דו חמצני בנאדית הריאה

Answer 74

כאשר ה-PH בדם גבוה משמע הדם בסיסי, נרצה שיותר פחמן דו חמצני יכנס לדם ויהפול לחומצה קרבונולית ובהמשך ליון הידרוניום וביקאקרבונאא כאשר ה-PH בדם נמוך משמע הדם חומצי, נרצה להוריד את כמות הפרוטונים, כלומר להוריד את ריכוז הפדח בדם, עי הכנסתם לנאדית הריאה

Answer 75

1. יש רזרבואר שמגיע מהריאות כלומר הוא משמש בופר טוב כי אם מגיעה למשל יון הידרוניום התגובה חוזרת אחורה לכדי פחמן והפחמן יוצא החוצה 2. הוא משמש כבופר טוב בגלל שיש רזרבואר בדם

Answer 76

כאשר יש סוכרת יש מטאבוליזם של לרוב של שומן כי סוכר לא נכנס לתאים וכתוצאה מכך נוצרים גופיפי קטו וחומצות קרבוקסיליות שמורידות את ה-PH בדם ונוצר אצידוזיס.

Answer 77

1. כאבי ראש 2. ערפול הכרה 3. stupor שלשולים

Answer 78

1. רעב וצום - בגלל חומצות 2. אימון מאומץ מאוד - חומצה לקטית 3. אי ספיקת כליות-אין ייצור של בי קארבונט 4. מחלות ריאה - emphysema נפחת ו-pneomonia כל זה מוריד את הוצאתו של הפדח

Answer 79

אינסולין לחולי סכרת סטרואידים ואנטיביוטיקה- לחולי דלקת ריאות

Answer 80

ריאקציה לא ספונטנית

Answer 81

ריאקציה שהיא כן ספונטית

Answer 82

עי הצמדה לתגובות אקסורגניות

Answer 83

1. ממס 2. מגיבים ותוצרים בתהליכי הידרוליזה שונים 3. בתגובת ההמסה של פדח עי carbonic anhydrase מים משמשים כמגיב וכproton hopping 4. מים תורמי אלקטרונים בפוטוסינטזה

Answer 84

מספר הפחמנים המרכיבים את חד הסוכר. מיקום קבוצת הקרבוניל – אלדהידים מול קטונים. סידור מרחבי – סטראואיזומרים שונים לאותו מבנה יתנו סוכר שונה.

Answer 85

1. חום סגולי גבוהה של המים 2. חום אידוי גבוהה 3. הידבקות פנימית כך שנוטריינטים יכולים להגיע למעלה 4. צפיפות הקרח גבוהה מצפיפות המים ולכן אגמים קופאים מלמעלה למטה ולא הפוך כך למעשה יצורים מימיים לא קופאים

Answer 86

ב-D הפחמן הרחוק מהקרבוקסיל יש לו מימן בצד שמאל ואילו ב-L לאותו פחמן יש בצד ימין

Answer 87

שני סוכרים שיש להם הבדל בפחמן כיראלי אחד שאינו הפחמן הרחוק מהקרבוקסיל

Answer 88

טבעת שמכילה 6 פחמנים שאחד מהם הוא חמצן

Answer 89

טבעת המכילה 5 מרכיבים, אחד מהן המרכיבים הוא חמצן

Answer 90

עי תגובה של הכוהל עם האלדהיד/קטון. ההיידרוקסיל הוא נוקלאופיל שתוקף את הקרבוניל

Answer 91

המי אצטל המי קטאל

Answer 92

1. המי קטאל הופך לקטאל 2 המי אצטל הופך לאצטאל

Answer 93

בחיבור בין שתי מולוקולת סוכר

Answer 94

פחמן מספר 1 בטבעת של הסוכר

Answer 95

כשקבוצת ההידרוקסיל בפחמן האנומרי קרובה לפחמן 2

Answer 96

כשקבוצת ההידרוסיל בצד הרחוק מפחמן השניים

Answer 97

כל אננטיומר יודע לסובב אור בצורה מסוימת

Answer 98

הריכוזים אינם משתנים

Answer 99

תערובת רצמית

Answer 100

1. טמפ קבועה 2. לחץ קבוע

Answer 101

באוריינטציה נכונה עם אנרגיה מספקת

Answer 102

האנרגיה החופשית של מולקולות שאנו יכולים לנצל כדי לעשות עבודה

Answer 103

תוצרים

Answer 104

כדי להוציא מולקולה ממצב יציב כדי להגיע למצב עוד יותר יציב יש לעבור במצב המעבר

Answer 105

מצב המעבר מצב אנרגטי זה אומר מצב לא יציב

Answer 106

הפרש ב-G של מצב המעבר לעומת אנרגית המגיבים

Answer 107

מייצב את מצה המעבר/מוריד אנרגית שפעול

Answer 108

קבוע הגזים, ולקבוע הקצב

Answer 109

הקצב הוא נמוך יותר

Answer 110

כי ככל שיש יותר מגיבים אז יש יותר סיכוי שיהיו מפגשים בין מולקולות שונות

Answer 111

ריאקציה שיש בה יותר משלושה מגיבים שלב קובע המהירות הוא השלב שבו קצב התגובה הוא הנמוך ביותר כלומר השלב בו אנרגית האקטיבציה היא הגבוהה ביותר

Answer 112

1. אנתפליה - חוזק הקשרים בתוצרים פחות חוזק הקשרים במגיבים 2. אנתרופיה המדד לאי סדר

Answer 113

dG עולה עד מצב שהוא מגיע בו ל-0, זה המצב של ש.מ. כלומר dG משתנה בכל רגע נתון

Answer 114

dG טאג זהdG שנמדד בתנאי טמפ של 25 מעלות וכאשר ריכוז המגיבים והתוצרים שווה למולאר אחד

Answer 115

dG=dG(tag)+ln q

Answer 116

קינטיקה -rate Ea זרזים V0 VMAX KM תרמודינמיקה- dG,dH,dS ספונטני כיוון תגובה DE

Answer 117

משקל מולקולארי- חסר יחידות, סוכמים את המולקולסה ומחלקים אותה ב-מסה של 1/12 אטום פמן מסה מולקולארית - מחושבת בדלתון כאשר מחלקים את הגרם למול במספר אבוגדו מסה מולארית - גרם למול

Answer 118

ריאקציה שבה מעבירים אלקטרונים ופרוטונים או רק אלקטורנים נקראת ריאקציית חמצון חיזור

Answer 119

אטום במצב היסוד- הוא יקבל 0 מימן +1 חמצן 2- כל מספרי החמצון מתחברים למצב של המטען על המולקולה

Answer 120

נבדוק אם מספרי החמצון משתנים

Answer 121

מי מחמצן יותר טוב ממימן ומי מחמצן פחות טוב ממימן

Answer 122

שלילי- מחמצן פחות טוב ממימן חיובי מחמצן יותר טוב ממימםן

Answer 123

dE= E(REDUCTION)-E(OXIDATION) מחמצן- מחזר התגובה היא ספונטנית כזה חיובי

Answer 124

dG=-nFEcell כך מתקבלת יותר אנרגיה כתוצאה מהתגובה

Answer 125

חצי ריאקצית חמצון וחצי ריאקצית חיזור

Answer 126

בקשר כפול

Answer 127

זרזים ממהרים את שניהם

Answer 128

מצב יציב - יש כל הזמן השקעת אנרגיה dG TAG!=0 מצב ש"מ אין השקעת אנרגיה dg tag=0

Answer 129

חומרים רגילים מתכווצים בטמפרטורות נמוכות ואילו מים מתרחבים בגלל הניצול של כל קשרי המימן שלהם מ3.4 קשרי מימן ל-4 קשרי מימן

Answer 130

כי קארבוניל הוא רק hidrogen acceptor בעוד שמולקולת מים אחרת היא גם hidrogen accptor וגם hidrogen donor

Answer 131

מכיוון שבתוך התא יש מים המים נמצאים בתחרות מתמדת עם המולקולות שיוצרות קשרי מימן

Answer 132

ככל שהקבוע הדיאלקטרי גבוהה יותר כך הממס והמומס מתחברים והתמיסה יותר מוליכה חשמלית F=q1q2/Er²

Answer 133

ממיסים ממברנות, מולקולות אמפיטטיות

Answer 134

קשר שרק אחד מהאטומים הוא תורם אלקטרונים

Answer 135

kw גדול פי 55.4 מ-keq נטרליות : [OH]=[Hּ[

Answer 136

Ea=-RTlnk/A

Answer 137

שמדובר בתמיסה מימית

Answer 138

ככל ש-Pka יותר נמוך ככה החומצה יותר חזקה אך זה לא אומר שום דבר על ה-Ph

Answer 139

רק כאשר המים בטמפ של 25 מעלות ו-1 אטמ

Answer 140

מולקולת ה- Carvone, סטראואיזומר R נמצא בספירמינט ונותן את הריח שלה, ואילו קונפיגרוציית S נמצאת בצמח הכרוויה ומקנה לה את ריחה האופייני.

Answer 141

Ph=pka+log conjugatedbase/acid

Answer 142

מולקולת ה- Carvone, סטראואיזומר R נמצא בספירמינט ונותן את הריח שלה, ואילו קונפיגרוציית S נמצאת בצמח הכרוויה ומקנה לה את ריחה האופייני. אספרטיים שהוא ממתיק מלאכותי, קונפיגורציות נבדלות בטעם – מריר לעומת מתוק. ציטלופרם (מאד קרוב לציפרלקס ובן לאותה משפחה) – נוגדן דכאון ממשפחת ה SSRI, רק קונפיגורצית S פעילה מבחינה רפואית

Answer 143

למים יש טמפרטורת התכה וחום אידוי (Heat of vaporization) מאשר למרבית הממסים האחרים. * כל אטום מימן חולק זוג אלקטרונים עם החמצן המרכזי של המולקולה. * הגיאומטריה של המולקולה כולה מוכתבת על ידי האלקטרונים המצויים באורביטלות החיצוניות של המולקולה אשר מאוד דומות לקשר מסוג sp3 אשר שהפחמן יודע לעשות ובעצם אמורה לייצר מבנה טטרהדראלי עם אטומי המימן בשתי הפינות ושני זוגות של אלקטרונים לא קושרים בשתי פינות נוספות. * זווית הקשר בתוך המבנה הטטרהדראלי הוא 104.5℃, קצת פחות מ ℃ 109.5 של טטראהדר מושלם – למה לא בדיוק כמו טטראהדר מושלם? מאחר וזוגות האלקרטרונים הלא קושרים מצטופפים סמוך לאטום החמצן ומפעילים כוחות דחייה על הקשרים שקיימים עם המימנים. * מאחר והחמצן הינו אטום אלקטרושלילי ביותר, הוא מושך באופן חזק יותר את אלקטרוני הקשר אשר יהיו יותר בקרבת החמצן מאשר המימן. תכונה זו יוצרת דיפול חשמלי בשני הקשרים הקוולנטיים בין החמצן והמימן בתוך המולקולה. * כתוצאה מכך המימן נטען במטען חיובי חלקי (דלתא פלוס) ואילו על החמצן מטען חלקי שלילי (דלתא מינוס) מה שמאפשר יצירת קשרי מימן על ידי משיכה אלקטרוסטטית בין 2 מולקולות מים שכנות. * קשרי מימן הם קשרים יחסית חלשים כפי שלמדנו, לפחות חלשים יותר מקשר קוולנטי. במים נוזליים יש לקשרי המימן אנרגיית דיסוציאציה (האנרגיה הנדרשת לשבור קשר Bond dissociation energy) של כ- 23 גילו-ג׳אול למול, בהשוואה ל- 470 קילוג׳אול למול של הקשר הקוולנטי בין חמצן ומימן בתוך מולקולת המים, או 348 קילוג׳אול למול בתוך הקשר הקוולנטי פחמן-פחמן. * קשר המימן הוא בערך 10% קוולנטי הודות לחפיפה באורביטלות הקשר, ובערך 90% אלקטרוסטטי. * בטמפרטורת החדר, אנרגיית החום (Thermal energy) של התמיסה המימית (=האנרגיה הקינטית של תנועת אטומים ומולקולות בודדות) הינה באותו סדר גודל של האנרגיה הנדרשת לשבור את הקשר. כאשר מחממים את המים מתגברת תנועת מולקולות המים הבודדות. * בכל רגע נתון, במים במצב צבירה נוזלי, מרבית המולקולות מצויות בקשר מימן. אך זמן החיים של הקשר הינו בין 1-20 פיקו-שניה (10-12 שנייה), כך שבכל רגע ורגע נשבר קשר ומיד נוצר עוד אחד, עם אותה מולקולה שכנה או עם אחת אחרת תוך 0.1 פיקו-שניה. * מאחר ומולקולות המים במצב נוזלי מתקבצים למעין צברים זמניים בעלי זמן חיים קצר המקושרים ביניהם על ידי קשרי מימן שנוצרים ומתפרקים, הם קיבלו את השם Flickering Clusters * סכום כל קשרי המימן של המים מתבטא כהידבקות פנימית די חזקה של מולקולות המים. * בנוסף, רשת קשרי המימן הענפה יוצרת גשרים בין מומסים כמו חומצות גרעין וחלבונים המאפשרים למולקולות גדולות לעשות אינטראקציה אחת עם השניה במרחקים של מספר ננומטרים ללא מגע פיזי ביניהם. * המבנה הכמעט טטראהדראלי מאפשר לכל מולקולת מים ליצור עד 4 קשרי מימן. * מים נוזליים בטמפרטורת החדר ובלחץ של אטמוספרה אחת – גל מולקולת מים יוצר בממוצע 3.4 קשרי מימן. * בקרח מולקולות המים מקובעות במרחב ולכן כל מולקולת מים יוצרת 4 קשרי מימן עם שכנותיה מה שיוצר מבנה של רשת רגילה. * קשרי המימן תורמים לנקודת התכה גבוהה יחסית מאחר והאנרגיה התרמית (thermal energy) הנדרשת לשבירת קשר המימן במבנה הרשתי המסודר של קרח קריסטאלי היא גבוהה יחסית. * כאשר מתיכים קרח או מאדים מים, חום נלקח על ידי המערכת (עלייה באנתלפיה) אך גם ישנה עלייה באנטרופיה של המערכת מאחר והרשת המסודרת של המים מתפרקת והופכת להיות פחות מסודרת הן במעבר מקרח למים נוזליים והן במעבר ממים נוזליים לאדי מים. * בטמפרטורת החדר, גם התכה וגם אידוי של מים מתרחשים באופן ספונטני מאחר והנטייה לאקראיות (בהקשר של אנטרופיה) עולה הנטייה האנרגטית של מולקולות המים ליצר קשרי מימן. במילים פשוטות, אידוי והתכה מונעים אנרגטית על ידי עלייה באנטרופיה.

Answer 144

עלייה באנטרופיה

Answer 145

משהו הידרופובי- עלייה קטנה באנטלפיה אך אין עלייה באנטרופיה, ההפך האנטרופיה יורדת משהו הידרופילי- עלייה קטנה באנטרופיה אך עלייה גם באנטרופיה

Answer 146

סוכרים

Answer 147

רב סוכרים שמחוברים לליפידים וחלבונים

Answer 148

זהו מצב בו לזמן קצרצר נפתח המבנה הטבעתי ונסגר מחדש תוך מעבר מאוריינטציה אלפא לבטא או להיפך. כך למשל תמיסות המכילות רק בטא או רק אלפא אנומרים של גלוקוז, יגיעו לשיווי משקל כימי לאחר זמן מסוים ליצירת תערובת המכילה שליש מצב אלפא ושני שליש במצב בטא (כן, גם התמיסה שהתחילה במצב אלפא תסיים בשיווי משקל כאשר שני שליש במצב בטא). בנוסף לשני המצבים הדומיננטיים ניתן יהיה למצוא בתמיסה רמה זניחה במיוחד של שרשראות לינארית ואף גלוקו-פורנאזוים, קרי גלוקוז הנסגר לטבעת מחומשת.

Answer 149

## Footnote * לחץ אידוי * נקודת רתיחה * נקודת התכה (=נקודת קיפאון) * לחץ אוסמוטי

Answer 150

מה שמשותף לכל ארבעת התכונות הללו הוא שהן נובעות מכך שריכוז המים בתמיסה הינו ירוד בהשוואה למים טהורים. התכונות הללו כלל לא קשורות לתכונות של המומסים עצמם, אלא רק לריכוז של המומסים, או יותר נכון – לכמות החלקיקים של המומסים בתוך כמות מסויימת של מים. כך למשל תרכובת של NaCl המתפרקת ל- 2 חלקיקים, נתרן וכלור, כלומר פי 2 חלקיקים יותר מאשר מולקולת גלוקוז, כך שהמסה של 1 מול של NaCl במים נותנת לחץ אוסמוטי שהוא כפול מזה של 1 מול גלוקוז. זו לא התכונה של החומר, אלא כמות החלקיקים במומס שנותנת את התכונות הקוליגטיביות.

Answer 151

אנתרופיה

Answer 152

כאשר מים עוברים ממקום בו יש להם ריכוז גבוהה למקום בו יש להם ריכוז נמוך באות π

Answer 153

מספר החלקיקים במים

Answer 154

סוכרים מורכבים- עמילן וגליקולגן

Answer 155

צמחים- כוח טורגור (דופן התא מונע מהתא לנתנפח וכוח הטורגור רק עושה אותו יותר קשיח) בני אדם - נלמד בפיסיולוגיה

biochemistry Flashcards

(204 cards)