Biology B Flashcards

(329 cards)

1
Q

מיקוריזה ארבוסקולרית

A

אסוציאציה הדדית , מפותחת מאוד בין פטריות השוכנות בקרקע לבין שורשי הצמח, כאשר קורים חודרים דרך דופן התא של שורש הצמח ומתארכים לתוך התא (מכוסים על ידי ממברנת התא המאחסן שעברה אינבגינציה)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

אסקוס

A

נבג דמוי שק הממוקם בקצה קור דיקריוטי של פטריית שק

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

אסקוקרפ

A

גוף הפרי של פטריית שק

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

אסקומיצטה/ פטריות שק

A

שייכים למערכת אסקומיקוטה. ידועות בשם פטריות שק.

מקור השם במבנה דמוי השק בו הנבגים מתפתחים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

בסידיוקרפ

A

גוף פרי מורכב של תפטיר דיקריוטי של פטריית בסיסה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

פטריות בסיסה/בסידיומיצטה

A

שייכות למערכת בסידיומיקוטה,ידועות בשם פטריות בסיסה.

פטריות הבסיסה נקראות כך משום שבפטריות אלו הנבגים נישאים על גבי תא המשמש להם בסיס

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

בסידיום

A

איבר רבייה שמייצר נבגים מיניים על דפי הפטרייה (פטריות בסיסה)

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

כיטין

A

רב סוכר המורכב ממונומרים אמינו-סוכריים, מצוי בדופן התא של פטריות רבות ובשלד החיצוני של פרוקי רגליים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

קיטרידים

A

שייכים למערכת הקיטרידומיקוטה. שושלת פטריות שהתפצלה מוקדם. פטריות ימיות ברובן, בעלות זואוספורות בעלות שוטונים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

פטרייה קואנוציטית

A

פטרייה חסרת ספטום (מחיצה), עשויה מסה ציטופלסמטית רציפה שיכולה להכיל מאות או אלפי גרעיני תא.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

קונידיה

A

נבג הפלואידי הנוצר בקצה קור מיוחד בפטריות שק במהלך רבייה א-מינית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

דאוטרומיצטה

A

סיווג מסורתי מקובל עבור פטריות ללא שלב מיני

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

דיקאריוטי

A

המונח מתייחס לתפטיר בעל שני גרעינים הפלואידים בכל תא - אחד מכל הורה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

אקטומיקוריזה

A

אסוסיאציה בין פטרייה לשורש צמח, כאשר הפטרייה מקיפה את שורשי הצמח אבל לא חודרת

לתאי השורש.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

גלומרומיצטה

A

שייכת למערכת גלומרומיקוטה. מאופיינת במבנה מעונף של מיקוריזה בשם מיקוריזה ארבסקולרית

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

הטרוקריון

A

תפטיר פטרייתי המכיל שניים או יותר גרעינים הפלואידים בכל תא

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
17
Q

קור

A

אחד ממספר רב של מבנים סיביים המרכיבים את התפטיר

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
18
Q

קריוגמיה

A

בפטריות, הכוונה לאיחוד הגרעינים ההפלואידים שמקורם בשני ההורים. אחד השלבים של רבייה מינית, מתרחש אחרי פלסמוגמיה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
19
Q

חזזית

A

אסוסיאציה הדדית בין פטריה לבין אצה פוטוסינטטית או ציאנובקטריה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
20
Q

עובש

A

מונח לא רשמי עבור פטריות הגדלות כחוטים, היוצרות ספורות הפלואידיות על ידי מיטוזה, ומתפתחות תפטיר נראה לעין

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
21
Q

תפטיר

A

רשת קורים דחוסה ומעונפת של פטרייה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
22
Q

מיקוריזה

A

אסוסיאציה הדדית של שורשי צמח ופטרייה

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
23
Q

פטרת

A

מונח כללי עבור זיהום פטרייתי

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
24
Q

נוקלאורידים

A

שייכים לקבוצת פרוטיסטים דמויי אמבה חד תאיים הקרובים ביותר לפטריות מכל שאר הפרוטיסטים

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
25
אופיסקונטים
חברי הקבוצה הרבגונית אופיסטוקונטה. אורגניזמים שמוצאם מאב קדמון בעל שוטון אחורית כוללים פטריות, בעלי חיים, ופרוטיסטים מסוימים
26
פרומונים
בחיות ופטריות, מולקולות קטנות משוחררות לסביבה ומשמשות בתקשורת בין פרטים מאותו מין
27
פלסמוגמיה
בפטרייה,האיחוי בין ציטופלסמה תאית של שני פרטים. מתרחשת במהלך רבייה מינית, לפני קריוגמיה
28
מחיצה
דופן המפרידה בין תאים שונים בקור הפטרייה. לרוב יש להן נקבים גדולים מספיק לאפשר מעבר ריבוזומים, מיטוכונדריה, ואפילו גרעינים בין תא לתא
29
סורדיום
מבנה בחזזית, מקבץ קורי פטרייה אשר בתוכם נמצאת אצה
30
נבג
תא הפלואידי הנוצר באופן מיני או א-מיני, המשמש להפצה והישרדות (לרוב לתקופות זמן ארוכות, בתנאי סביבה קשים). בפטרייה, נבגים יצרים תפטיר לאחר נביטה. נבגים נבדלים מגמטות, הנועדות לרבייה מינית
31
שמרים
פטרייה חד תאית. מתרבות באופן א-מיני על ידי חלוקה בינארית או על ידי הנצה מתא ההורה
32
זואוספורות
נבגים בעלי שוטון המצויים בפטריות קיטרידיות ובמספר פרוטיסטים
33
זוגניות
שייכות למערכת הזיגומיצטה ומאופיינות ביצירת מבנים עמידים בשם זיגוספורנגיום במהלך רבייה מינית
34
זיגוספורנגיום
מבנה עמיד בפטריות זיגומיצטיות, אשר בו מתרחשות קריוגמיה ומיוזה
35
א-צלומט (נטול צלום)
בעל חיים שאין לו צלום-חלל בין המעי לבין דופן הגוף החיצונית
36
קדמת הגוף
חלק הגוף הקדמי. הראש בבעל חיים עם סימטריה בי-לטראלית (דו צדדית)
37
ארכ-אנטרון
החלל מצופה אנדודרם, הנוצר במהלך גסטרולציה, אשר מתפתח לצינור העיכול של בעל החיים
38
סימטריה בי-לטרלית (דו-צדדית)
מאפיינת תוכנית גוף בעלת מישור אורכי מרכזי המחלק את הגוף לשני חלקים שווים אך הפוכים
39
בילטריה
חברי קבוצת הבילטריה, בעלי חיים עם סימטריה בי-לטרלית (דו-צדדית)
40
בלסטוצל
החלל מלא הנוזל שמהווה את מרכז הבלסטולה
41
בלסטופור
פתח הארכאנטרון בגסטרולה שמתפתח לפה בקדמוני הפה ולפי הטבעת בשניוני הפה
42
בלסטולה
כדור חלול של תאים המסמן את סיום שלב ההתלמה במהלך ההתפתחות העוברית המוקדמת
43
חלל גוף
חלל מלא נוזלים בין צינור העיכול לבין דופן הגוף
44
תוכנית גוף
בבעלי חיים, קבוצת התכונות הצורניות וההתפתחותיות שמאפיינת קבוצת בעלי חיים (לרוב, הכוונה למערכה)
45
המפץ הקמבריוני
פרץ אבולוציוני בו רוב תכניות הגוף העיקריות של בעלי חיים הופיעו, במהלך תקופת זמן קצרה בקנה מידה גיאולוגי. התקופה תועדה במאובנים שתוארכו כבני 545-525 מיליון שנים
46
צפליזציה
נטייה אבולוציונית להתרכזות של איברי חישה בקדמת הגוף
47
חואנופלגלאט
קבוצת הפרוטיסטים הקרובה ביותר לבעלי חיים
48
התלמה
תהליך החלוקה בתאים אנימלים, המאופיין בצביטה של הממברנה הפלסמטית. באופן פרטני, המונח מתייחס לרצף החלוקות התאיות המהירות ללא גדילה, המתרחש בתחילת ההתפתחות העוברית, והופך את הזיגוטה לכדור תאים
49
צלום
חלל גוף המצופה לגמרי במזודרם
50
צלומט (בעל צלום)
בעל חיים אשר יש לו צלום אמיתי
51
התלמה דטרמיניסטית
סוג של התפתחות עוברית בקדמוני פה, בו נקבע הגורל ההתפתחותי של כל תא עוברי, בשלב מוקדם ביותר
52
התפתחות פה שניוני
צורת התפתחות, המאופיינת בהתפתחות פי הטבעת מהבלסטופור. לרוב מאופיינת בהתפתחות אנטרוצלומטית של חלל הגוף ובהתלמה רדיאלית
53
דיפלובלסטי
בעל שתי שכבות נבט
54
דורסלי (גבי)
מתייחס לחלק הגבי של בעל חיים בעל סימטריה דו-צדדית
55
אקדיסוזואה
מערכה עם התפתחות פה קדמוני, אשר קלדיסטים מסוימים משערים שיוצרת קלייד, וכוללת בעלי חיים רבים המשילים את שכבתם החיצונית
56
אקטודרם
השכבה החיצונית ביותר מבין שכבות הנבט העיקריות בעוברי חיות. המקור לשכבה המכסה החיצונית, ובמערכות מסוימות, מערכת העצבים, האוזן הפנימית, ועדשת העין
57
הפאונה האדיאקרית
מאובני בעלי החיים הכי קדומים, שתוארכו כבני 575 מליוני שנים
58
אנדודרם
השכבה הפנימית ביותר מבין שלושת שכבות הנבט העיקריות בעובר. מצפה את הארכאנטרון ומקור הכבד, הלבלב, הריאות וציפוי צינור העיכול
59
אנטרוצלומטי
דפוס התפתחות של חלל הגוף שנפוץ בשניוני פה, בו המזודרם מנץ מדופן הארכאנטרון והופך לחלל, וכך יוצר את חלל הגוף
60
רב-תאיים אמיתיים
בעלי חיים עם רקמות אמיתיות. (כל בעלי החיים חוץ מספוגים)
61
גסטרולה
שלב עוברי תלת שכבתי, בצורת ספל
62
גסטרולציה
יצירת הגסטרולה מהבלסטולה
63
שכבות נבט
שלושת השכבות העיקריות של בעל חיים
64
כיתה
קבוצה של מיני חיות החולקים את אותה רמת מורכבות ארגונית (חיות השייכות לאותה כיתה אינן תמיד מונופילטיות)
65
התלמה לא דטרמיניסטית
סוג של התפתחות עוברית מוקדמת בשניוני פה בו כל תא שנוצר בשלבי ההתלמה המוקדמים שומר על היכולת להתפתח לעובר שלםֿ
66
לארווה
צורה ניידת, שאינה בוגרת מינית, במחזור החיים של בעל חיים שעשויה להיות שונה מהבוגר בצורה, תזונה, ובית גידול
67
לופופור
קפל דמוי פרסה או מעגלי בדופן הגוף המכיל מחושים ריסניים המקיף את הפה
68
לופוטרוכוזואה
מערכה של קדמוני פה שמשוער שהם יוצרים קלייד, מאופיינים בלארווה לופופוריות או טרוכופוריות
69
מזודרם
השכבה האמצעית של שכבות הנבט העובריות שמהווה מקור למיתר הגב, ציפוי הצלום, שרירים, שלד, בלוטות המין, כליות, ורוב מערכת ההובלה
70
אחורי
מתייחס לאחור, או הזנב של בעל חיים עם סימטריה דו צדדית
71
התפתחות פה קדמוני
צורת התפתחות בה הפה מתפתח מהבלסטופור לרוב מאופיינת בהתפתחות סכיזוצלומטית של חלל הגוף ובהתלמה ספיראלית
72
פסאודוצלומט
בעל חיים שחלל הגוף שלו אינו מצופה לגמרי במזודרם
73
התלמה רדיאלית
צורת התפתחות עוברית בשניוני פה, בה מישורי חלוקות התא שהופכות זיגוטה לכדור תאים, הינן במקביל או בניצב לציר קוטבי, ולכן שכבות תאים מתיישרות אחת מעל השנייה
74
סימטריה רדיאלית
תכנית גוף דמוית חבית או עוגה עם מספר חלקים שווים הפונים החוצה כמו חישורי גלגל. קיימת בצורבניים ובקווצי עור
75
סכיזוצלומטי
דפוס התפתחות חלל הגוף שכיח בקדמוני פה, בה רקמה מזודרמלית מתפצלת ויוצרת את חלל הגוף
76
התלמה ספיראלית
התפתחות עוברית הקיימת בקדמוני פה, בה מישורי חלוקות התא ההופכים זיגוטה לכדור תאים מתרחשות באלכסון לציר הקוטבי, שמובילים למיקומם של תאים מכל שכבה להימצא בחריצים שבין תאים של השכבות השכנות
77
טריפובלסטי
בעל שלוש שכבות נבט
78
לארווה טרוכופורית
מצב לארוולי ייחודי המצוי בתולעים טבעתיות וברכיכות
79
ונטרלי (תחתון)
מתייחס לצד התחתון של בעל חיים עם סימטריה דו צדדית
80
אנטנות (מחושים)
מבנים חושיים המסוגלים לזהות תנועת אוויר, תנודות וריחות.
81
פרוקי-רגליים
חסרי חוליות בעלי שלד חיצוני, גוף מקוטע, ותוספות המתחברות למפרקי הרגליים הנקראות, נספחים.
82
מערכת העצבים המרכזית (CNS)
החלק של מערכת העצבים שבה מתרחשת האינטגרציה של האות; בחיות בעלי חוליות מערכת העצבים המרכזית מקיפה את המוח ואת חוט השדרה.
83
קונוציטים (תאי-צווארון)
תא מיוחד בספוגים המשתמש בשוטון על מנת להעביר זרם יציב של מים דרך הספוג. המורפולוגיה של הקונוציט דומה מאוד לזה של ה- choanoflagellates (קבוצת מינים חד-תאיים הנעים בעזרת שוֹטוֹן ויוצרים מושבות).
84
מערכת דם סגורה
מערכת דם שבה הדם מוגבל לכלי הדם ומוחזק בנפרד משאר חללי הגוף.
85
צורבים
בעלי חיים בעלי סימטריה רדיאלית, להם גופים דמויי שק, עם פתח אחד בלבד וזרועות עם מבנים צורבים.
86
קנידוציט או נמטוציט (תאים צורבים)
תאים עוקצים הממוקמים לאורך זרועותיהם של הצרבניים; משמש להגנה וללכידת טרף . הנמטוציטים משכנים בתוכם נמטוציסט.
87
מערכת עיכול שלמה או צינור עיכול שלם
צינור עיכול הפועל בין הפה ופי הטבעת; המכונה גם תעלת ההזנה. למערכת עיכול חלקית יש רק פתח אחד.
88
עיניים מורכבות
עיניים המכילות עדשות רבות והן חדות במיוחד בחישת תנועה.
89
סרטנים
מעמד של בעלי חיים ימיים בעיקר כי יש שלד קשה וגמיש, רגליים בעלות מפרקים, ושני זוגות של מחושים
90
קוטיקולה
מעטה חיצוני קשיח הקיים באורגניזמים מסויימים כדוגמאת פרוקי-רגליים וצבים
91
אקסוסקלטון (שלד חיצוני)
שלד חיצוני; מעטה חיצוני קשיח, המספק הגנה ותמיכה לגופם של חסרי-חוליות רבים
92
הפרשה
התהליך באמצעותו חומרי פסולת מטבולית (כדוגמאת מטבוליטים מכילי חנקן) ושאר חומרים לא חיוניים מוצאים אל מחוץ לאורגניזם
93
חלל גסטרו-וסקולרי (GVC)
חלל עיכול בעל פתח יחיד, באמצעותו צורבניים ותולעים שטוחות, מעכלים מזון ומובילים נוטריינטים (מוטמעים- חומרים מזינים)
94
גנגליון (ברבים, גנגליה)
צביר של גופי תאי-עצב
95
מערכת עצבים מפוזרת
במערכות מפוזרות, תאי-עצב מופצים בכל חלקי האורגניזם, בדרך-כלל מתחת לשכבה האפידרמאלית החיצונית. ריכוזים גדולים של תאי-עצב – כפי שמצויים במוח – לא מצויים במערכות אלו, אולם עלולים להמצא גנגליונים, או ריכוזים מקומיים קטנים של נוירונים. מערכות מפוזרות כאלו מצויות בצורבניים, לדוגמה.
96
המולימפה
בחסרי-חוליות בעלי מערכת דם פתוחה, זהו הנוזל המקיף (מציף) את הרקמות
97
ריאה
משטח נשימתי מקופל של חולייתנים יבשתיים, חילזון יבשה או עכביש, שמחובר לאטמוספירה באמצעות צינורות דקים
98
לופופורה
מעין כתר של זרועות ריסניות המתפקדות באכילה
99
לופוטרוכוזואה
אחת משתי קבוצות טקסונומיות (שכוללות את כל צאצאיו של אב קדמון משותף) מובחנות בתוך הפרוטסטומים. היא כוללת תולעים טבעתיות ורכיכות
100
צינורות מלפיגי
מערכת צינורות הפרשות יחודית לחרקים, המתרוקנת לתוך צינור עיכול המסלק פסולת חנקנית מההמולימף ומתפקדת באוסמורגולציה (מאפשרת סילוק פסולת וספיגה מחדש של מים)
101
מנדיבולות
אחד מצמד נספחים דמויי לסת המשמשים לאכילה המצויים במרבי-רגליים, חרקים וסרטניים
102
מרחב גלימה
חלל מלא מים שמאכסן את הזימים, פי הטבעת, וחרירי הפרשה של רכיכות
103
מדוזות
לצורבניים ומסרקניים השוחים בצורה חופשית כגון, מדוזה, יש באופן טיפוסי, גוף דמוי מטריה בעל טנטקלים (זרועות ציד) צורבניים סביב הקצוות
104
מזוהיל
אזור ג'לטיני המפריד בין שתי שכבות תאים בספוגים
105
מטנפרידיה (ביחיד, מטנפרידיום)
איבר הפרשה המצוי בחסרי-חוליות רבים, המורכבים בדרך כלל, מצינוריות המחברות פתחים פנימיים מסולסלים לפתחים חיצוניים (הוא בעל תפקוד של כליות)
106
נמטוציסט (תא צורב)
בתא צורב של צורבניים, אורגנלה דמויית קפסולה (קמוסה) מכילה חוט מפותל שכאשר משוחרר עלול לחדור את גופו של טרף ולהזריק רעלנים
107
מערכת דם פתוחה
מערכת בה הדם אינו מוכל תמיד בתוך רשת כלי דם
108
אוסקולום
פתח גדול בחלקו העליון של הספוג דרכו מורחקים מים מסוננים
109
אוסמורגולציה
רגולציה של ריכוז מומסים ומשק מים ע"י תא או אורגניזם
110
פלנריים
אלו הן תולעי מים מתוקים שטוחות שאורח חייהן נייד
111
פוליפים
הצורה/גרסה הנייחת של גוף הצורבניים. ההתצורה האחרת הינה מדוזה.
112
פרוטונפרידיום (ברבים, פרוטונפרידיה)
מערכת הפרשה כגון מערכת פקעיות להבה של תולעים שטוחות, מורכבת מרשת צינוריות חסרות פתחים פנימיים
113
פרוטוסטומיה
קבוצה טקסונומית של בעלי-חיים בעלי סימטריה בילטראלית, בה (ברוב חברי הקבוצה, אך לר בכולם!!!) הפתח הראשוני של הבלסטולה הופך להיות הפה
114
רדולה משננת
מבנה דמויי לשון המשמש לאכילה ע"י דיונונים, חלזונות ושבלולים
115
ספונגוצל
חלל מרכזי גדול של הספוג
116
מערכת נשימה (טרכיאות)
מערכת חילופי גזים של צינורות כיטין מסועפים, המתפרשים בגוף ומובילים חמצן ישירות לתאים, בחרקים
117
טרילוביטים
פרוקי-רגליים עתיקים בעלי סגמנטים בולטים ונספחים המשתנים מעט מסגמנט לסגמנט
118
טרוכופור
זחל ריסני קטן, החי בסביבה מיימית, השייך למספר רב של חסרי-חוליות מקבוצת הלופוטרוכוזואה, הכוללים רכיכות ותולעים טבעתיות מסויימות
119
רגלי מים
התארכות של מערכת מים וסקולרית בקווצי עור, המתפקדת בתנועה, אכילה ונשימה
120
מסה ויסצרלית
האזור מתחת למעטפת הרכיכה המכיל את האיברים הפנימיים
121
מערכת מים וסקולרית
מערכת של צינורות פינימיים בקבוצי העור בעלת תפקודים חיוניים כגון אכילה, נשימה, מחזוריות דם ותנועה
122
גלימה
אחד משלושת המאפיינים של רכיכות: רקמה מקופלת מעל שק הקרביים ויכולה להפריש קונכייה.
123
בעלי שפיר (עוברי)
חברי קבוצה טקסונומית בעלי ארבע רגליים, להם ביצה אמניוטית. הביצה האמניוטית מכילה ממברנות מתתמחות השומרות על העובר. בעלי שפיר כוללים יונקים, עופות וזוחלים אחרים.
124
ביצה אמניוטית
ביצה עטופה קליפה שמכילה מים, המאפשרת לזוחלים, עופות ויונקים מטילי ביצים, להשלים את מחזור החיים שלהם על היבשה. לביצה האמניוטית 4 ממברנות מתמחות: האמניון/שפיר (מגן על העובר בחלל מלא נוזל), הכוריון/סיסית (מחליפה גזים בין העובר לאוויר), שק החלמון (מכיל נוטריינטים שמועברים באמצעות כלי הדם) והאלנטואיס (שק פסולת ואיבר נשימה). הביצה האמניוטית היוותה חדשנות אבולוציונית רצינית, המאפשרת לעוברים להתפתח על פני היבשה בשק מלא נוזל, ובכך מצמצמת את התלות של בעלי ארבע רגליים במים/סביבה מיימית.
125
דו-חיים
חולייתנים החיים הן בים והן ביבשה, גופם מכוסה עור חלק, מטילי ביצים, בעלי דם קר. כוללים סלמנדרות, צפרדעים וחסרי-רגליים.
126
עמוד שדרה
נקרא גם שדרה או עמוד חוליות. זהו מאפיין של חלק מהחולייתניים (אך לא של כולם), בהם הוא החליף את המיתר (מיתר/מיתר שדרה). הוא מורכב מסדרת חוליות (החוליה יכולה להיות סחוסית, לדוגמה בכריש, או עשויית עצם, למשל בבני-אדם). היא סוגרת על מיתר עצב השדרה ומגינה עליו ובעלת התפקיד המכני של המיתר.
127
חלל גוף
חלל ממולא אוויר או נוזל המפריד בין צינור העיכול וקיר הגוף.
128
דגי סחוס
חברי הקבוצה הטקסונומית דגי-סחוס. חולייתנים בעלי שלד המורכב בעיקר מסחוס (אולם לעיתים מוספגים בסידן), כגון כרישים ותריסניות.
129
מיתרניים
בעלי-חיים בעלי צורה בילטראלית השייכים לקבוצה הטקסונומית שניוני-הפה. הם מאופיינים בזנב פוסט-אנאלי שרירי, חוט שדרה גבי חלול, מיתר, חריצים לועיים, פה, פיטבעת וסגמנטים שריריים. מאפיינים אלו עלולים להיות חסרים בבוגר, במקרה כזה הם מצויים בשלב התפתחותי מסויים של האורגניזם.
130
קלואקה (ביב)
חלל המצוי בסופו של מעי ארוך, דרכו פסולת עיכול, שתן, זרע או ביצה יוצאים את הגוף.
131
חוט שדרה גבי חלול
חוט שדרה דורסאלי לנוטוכורד/מיתר. חלול (נוצר ע"י אינבגינציה/שקיעה פנימית בעובר). ייחודי למיתרניים ומתפתח למערכת העצבים המרכזית.
132
דינוזאורים
קבוצת זוחלים עתיקים שמגוונת ביותר מבחינת צורה גופנית, גודל ובית-גידול.
133
יונקי שילייה
שם נוסף עבור יונקים בעלי שילייה. יונקים צעירים משלימים את התפתחותם העוברית בתוך הרחם, מחוברים לאמם ע"י השילייה.
134
חולייתנים לסתניים
חולייתנים בעלי לסתות, כוללים כרישים וקרובייהם, מקריני סנפיר, בשרני סנפיר, דו-חיים, זוחלים (כולל עופות) ויונקים.
135
מיקסינות
אחת משושלות החולייתנים הבסיסיות ביותר. חלק מ - myxini. בעלי גולגולת עשויה סחוס. חסרי לסתות וחוליות. בעלי שרירים מקוטעים, המתכווצים כנגד המיתר (אשר נשמר בבוגר). מח קטן, כתמי עיניים (חסרי עיניים). הפה בעל מבנה צינורי עשוי קרטין. ברובם הינם שוכני עומק אוכלי פגרים. מייצרים רירית.
136
צמדאים
פטרומיזונטידה/צמדאים- אחת משושלות החולייתנים הבסיסיות ביותר. חיים במי ים ומים מתוקים, רובם טפיליים. נעזרים בלשון על מנת לשתות דם של דגים. שלד בנוי סחוס. בעלי בליטות דמויות חוליות. בעלי חוט שדרה מכוסה חלקית.
137
לנסלטיים
חלק מ מיתרני ראש הקבוצה הבסיסית ביותר של מיתרניים חיים. יצורים דמויי-דג החיים על קרקעית האוקינוס. ניזונים דרך מלכודות ריסים. בעלי סידור שרירים דמוי פסים. נדירים יחסית בסביבה הגלובאלית.
138
מערכת קו הצד
מערכת רצפטורים רגישים המאפשרת לחולייתנים לסתניים (כמו כרישים, דגים וצפרדעים), בסביבה מיימית, לזהות ויבראציות ותנועות בסביבתם הסמוכה.
139
סנפירים בשרניים
עצמות בעלות צורת מוט מכוסות בשכבת שריר עבה בסנפירים הפקטורליים (אזור החזה) ובסנפירי האגן. כוללים מצויצי סנפיר, דגי-ריאה ו בעלי ארבע רגליים.
140
יונקים
שושלת נוספת של חיות בעלי שפיר שאינם זוחלים. בעלי בלוטות חלב, המייצרות חלב עבור צאצאייהם. בעלי שערות ודם חם ולהם קצב חילוף חומרים גבוה.
141
יונקי כיס
יונקים כאשר צאצאייהם הלא בוגרים משלימים את התפתחותם בכיס חיצוני. למשל, אופוסומים, קנגרו וקואלות.
142
בעלי ביב
יונקים המטילים ביצים. יש להם שיער והם מייצרים חלב אך הם חסרי פטמות. מצויים אך ורק באוסטרליה וגינאה החדשה, מיוצגים על ידי מין אחד של ברווזן וארבעה מינים של קיפודנים (קיפודן).
143
מיתר גב
מוט אורכי גמיש הממוקם בין צינור העיכול וחוט השדרה. הוא מייצר את הציר התומך של הגוף בהסתעפות מוקדמת של מיתרניים וחולייתנים מוקדמים, כמו כן בעוברי חולייתנים אחרים.
144
מכסה הזימים
מחיצה/דש מגינה עשויית עצם המכסה על זימי הדג.
145
סדקי זימים
סדקים המשמשים להזנה באמצעות סינון במיתרניים חסרי-חוליות. בחולייתנים, עברו שינוי תפקיד לחילוף גזים וידועים כסדקי זימים. מאפיין כללי של כל המיתרניים אשר חסר בבוגר (למשל בבעלי ארבע רגליים) הם מופיעים בשלב כלשהו במהלך התפתחות העובר.
146
שילייה
מבנה ברחם של יונקי שילייה בהריון, אשר מזין את העובר עם אספקת הדם של האם. נוצר מרירית הרחם וקרומים עובריים.
147
זנב פוסט-אנאלי
אחד מסמני המיתרניים. חסר ברוב מיתרני הזנב (נקראים גם טוניקטים).
148
דגים מקריני-סנפיר
דגי גרם, כוללים פורל, בס, פרקה וטונה. סנפיריהם נתמכים ע"י שלד קרני דק וגמיש.
149
זוחלים
קבוצה טקסונומית הכוללת לטאות, נחשים, צבים, קרוקודילים ועופות. בעלי קשקשים עשויי קרטין. לעיתים תכופות הם בעלי דם קר, על אף שעופות הם בעלי דם חם.
150
ישיבים
מקובעים במקום; נייחים (כבעל-חיים, כדוגמת מתירני הזנב).
151
שלפוחית שחייה
שק מלא אוויר בסמוך לעמוד השדרה בדגים רבים המסייע לציפה.
152
בעלי ארבע רגליים
חולייתנים לסתניים בעלי גפיים. יש להם 4 גפיים עם אצבעות (למעט במקרים של איבוד שניוני). בנוסף, בעלי צוואר, ריאה וחגורת אגן.
153
טוניקטה/מיתירני זנב/איצטלנים
שם נרדף לחברי הקבוצה הטקסונומית אורוכורדאטה (מנקודת מבט טקסונומית השם אורוכורדאטה אינו תקף ויש להשתמש בשם טוניקטה). טוניקטיים קרובים יותר למיתרניים מסויימים מאשר ללנסלטיים (צפאלוכורדאטה- מיתרני ראש). סימני המיתר שלהם גלויים בשלב בלרוולי. רוב הבוגרים ישיבים ואוכלים באמצעות סינון.
154
חולייתנים
מיתרניים בעלי חוליות. חולייתנים יכולים להשאיר את המיתר (כדוגמת צמדאים וקואלקנטים) או להיות בעלי עמוד שדרה. לחולייתנים ראש עם מח המוגן בתוך גוגולת.
155
מאובן חי
אורגניזם אשר כמעט ולא השתנה מאז שנוצר ועד ימינו (למשל יתושים או תנינים). במצב כזה הרבה יותר קל למצוא מאובנים שלו או מהקבוצה הטקסונומית אליה הוא שייך מאשר פרטים חיים.
156
קוטיקולה
שכבה העשויה משעווה וקוטין, בלתי חדירה למים ולגזים. תפקידה הוא למנוע איבוד של מים
157
פיונית
פתח בעלי הצמח שמשמש לחילוף הגזים בין הצמח והסביבה.
158
ליגנין
תרכובת כימית שנמצאת בעיקר בדופן התא וגורמת להקשחת דופן התא בצמחים
159
זרע
אחד מצורות הרבייה של צמחים שמתקיימת בצמחים בעלי רבייה זוויגית. הזרע נוצר לאחר הפרייה ומורכב משלושה חלקים עיקריים – עובר, רקמת אגירה (אנדוספרם), וקליפה
160
חילוף דורות
הופעת דור כתוצאה מרבייה מינית והופעת דור כתוצאה מרבייה אל-מינית, לסירוגין. במחזור חייו של כל צמח מהפשוט ביותר ועד למורכב ביותר יש שני דורות שונים: דור שתאיו הפלואידיים (גמטופיט) מתחלף בדור שתאיו דיפלואידיים (ספורופיט)
161
מריסטמה קודקודית
השכבה בצמח שמכילה תאים שעוד לא התמיינו. בשורש היא מספקת תאים להתארכות השורש
162
התאוריה האנדוסימביטנית
תיאוריה שמסבירה את האבולוציה של אברונים מסוימים בתא. אאקריוט קדום (בעל גרעין, מיטוכונדריה וממברנה) בלע פרוקריוט פוטוסינתטי (ציאנובקטריה). באחד מהאירועים האלו הציאנובקטריה לא עוכלה ונשארה פעילה בתוך האאוקריוט. ככה היא קיבלה חומרי מזון מהאאקריוט המארח והחלה לייצר תוצרים בתהליך הפוטוסינתזה, בהם יכל האאוקריוט להשתמש. בתהליך האבולוציה הפך הפרוקריוט לאברון הכלורופלסט ונוצר יצור אאוקריוטי פוטוסינטתי. תהליך דומה התרחש גם עם אברון המיטוכונדריה
163
אצה כחולית (ציאנובקטריה)
יצורים פרוקריוטים פוטוסינתטים חד תאים (חלקם חד תאיים שרשרתיים) ששייכים לממלכת החיידקים. היוו את המקור האבולוציוני לכלורופלסט. מכילים כלורופיל a, והם החיידקים היחידים שיכולים להפיק חמצן.
164
כלורופיל
פיגמנט ירוק הנמצא ברוב הצמחים והאצות ובמספר חיידקים. הכלורופיל נאגר בתילקואידים שבתוך הכלורופלסט. התורם העיקרי לתהליך הפוטוסינתזה. קיימים חמישה סוגים של כלורופילים והם נבדלים זה מזה במספר קבוצות פונקציונליות אשר גורמות לכול סוג לבלוע אורך גל שונה של האור. רוב הצמחים והאצות מכילים כלורופיל b.
165
דופן תא
שכבה קשיחה המקיפה את התא, מעבר לקרום התא (הממברנה). תפקידה לספק לתא תמיכה מבנית והגנה. בנוסף, היא מונעת את התרחבות התא כאשר מים חודרים לתא. בצמחים הדופן בנויה בעיקר מתאית, אך גם מחומרים נוספים שהרכבם משתנה בין מינים.
166
ציטוקינזה
חלוקת הציטופלזמה, תהליך בו נפרד תא האם לשני תאי בת בסיום תהליך המיטוזה (או באמצע ובסיום תהליך המיוזה). התהליך מתחיל לאחר סיום תהליך המיטוזה, על ידי כניסה של קרום התא (בתאים בעלי דופן מתקיימת גם בנייה של דופן התא).
167
שוטון
איבר דמוי שוט אשר משמש לתנועה של אורגניזמים (בעיקר חד תאיים).
168
ספורה (נבג)
יחידת רבייה והפצה אל-זוויגית. הפלואידי, פעילותו מינימלית ביותר, והוא משמש לצרכי רבייה ושרידה בתנאים קשים. הוא יתחיל להתפתח כאשר תנאי הסביבה יהיו מיטביים, ללא איחוי עם תא נוסף.
169
ספורנגיום (מִנְבָּג)
קופסת נבגים, מכילה את הנבגים שהספורופיט מייצר.
170
גמטופיט
"מייצר הגמטות", רב-תא הפלואידי שנוצר ע"י חלוקות מיטוטיות מספורה הפלואידית. חלק מהתאים בו יתמיינו לתאי מין (גמטות) נקביים (מייצרים תאי ביצה) וזכריים (מייצרים תאי זרע)
171
גמטנגיום
איבר היוצר גמטות. הפלואידי.
172
ארכגוניום
איבר שיוצר תאי מין נקביים (תאי ביצה), והמקום בו מתרחשת ההפריה.
173
אנטרידיום
איבר שיוצר ומפיץ תאי מין זכריים (תאי זרע).
174
ספורופיט
"מייצר הספורות ", מתפתח מזיגוטה ע"י חלוקות מיטוטיות. הספורופיט מייצר ע"י מיוזה את הנבגים (ספורות). השלב הדיפלואידי בחילוף הדורות.
175
פרוטונמה
בטחבים, מבנה של שרשראות דמויות חוטים של תאים שמהווה את השלב ההפלואידי במחזור החיים של טחבים.
176
גמטופור
איבר גמטופיטי שנושא את איברי הרבייה (בנקבה ארכגוניה, בזכר אנטרידיה).
177
הומוספורוס
צמחים היוצרים ספורות ללא הבדל זוויגי המתפתחות לגמטופטים דו מינים (הנושאים איברי רבייה זכרים ונקביים על אותו הגמטופור). צמחים הטרוספורים יוצרים ספרות שיתפתחו לגמטופיטים זכרים ונקביים בנפרד .
178
ריזואיד
איבר דמוי שורש בטחב המשמש להצמדת הצמח למצע. הריזואיד מעגן את הצמח במצע, אך אינו קולט מים ומומסים מהמצע ומעביר אותם לשאר חלקי הצמח (בניגוד לשורש).
179
עובר
שלב ראשוני בהתפתחות של אאקריוט רב תאי דיפלואידי. ביצורים רב תאיים לרוב נוצר מהזיגוטה. בצמחים, העובר הוא חלק מהזרע, ומכיל רקמות שיתפתחו למגוון איברי הצמח.
180
מכוסי זרע
צמחים בעלי פרחים (Magnoliophyta) או מכוסי זרע (Angiospermae) הם המערכה הגדולה ביותר בצמחים העילאיים. הם מאופיינים באיברי רבייה מיוחדים הנקראים פרחים, והזרעים שלהם סגורים בתוך מעטפת המוכרת בדרך כלל כפרי, ומכאן נובע הכינוי הנוסף (מכוסי זרע).
181
חשופי זרע
קבוצה בעל-המערכה צמחי זרע. הם מאופיינים בכך שהביציות והזרעים חשופים. צמחים השייכים למערכה זו הם חסרי פרחים ופירות, משום שבצמחים אלו הביציות אינן מתפתחות בתוך שחלה אלא על גבי הקשקשים הבונים את האצטרובל.
182
פלסטידה
שם כולל לאברונים שתפקידם הוא ייצור ואחסון של תרכובות כימיות הנחוצות לתא.
183
כלורופלסט
פלסטידה המצויה בתאיהם של כמעט כל הצמחים והאצות, ומשמשת לביצוע פוטוסינתזה. שמו של הכלורופלסט מגיע מהכלורופיל המאוחסן בו. הוא בנוי משכבה של ממברנה כפולה, המכילה בתוכה DNA כלורופלסטי, סטרומה ותילקואידים.
184
פלסמודסמטה
מבנים דמויי "תעלות" מיקרוסקופיים אשר חוצים את דופן התא, ומאפשרים מעבר חומרים ותקשורת בין התאים. התפתחו בצורה בלתי תלויה במספר אצות ובצמחי יבשה. קיימים שני סוגי פלסמודטות: ראשוני (שנוצר במהלך חלוקות התא) ושניוני (יכול להיווצר בין שני תאים בוגרים).
185
וקואולה (חלולית)
אברון שתפקידו ריכוז מים ומומסים בתא. מקורה בגופיפי הגולג'י שהתאחו ליצירת אברון פעיל ועצמאי. היא מהווה כ-95% מנפחו של תא צמחי בוגר, והיא הגורם העיקרי להגדלת נפח התא, כלומר מאפשרת את גדילת הצמחים והתארכותם.
186
חלוקת תא אנטיקלינלית
חלוקות תא שמתרחשות במאונך לשכבה הסמוכה. הדבר יוצר תאים נוספים באותה שכבה של תאים, כלומר מוסיף אורך.
187
חלוקת תא פריקלינלית
חלוקות תא שמתרחשות במקביל לשכבה הסמוכה. הדבר יוצר שכבה חדשה של תאים, כלומר מוסיף עובי לשכבה.
188
עצה
אחת משתי רקמות ההובלה בצמחים וסקולריים (לצד השיפה). תפקידה הוא הובלת מים ומינרלים הנקלטים באדמה על ידי מערכת השורשים אל כל חלקי הצמח. צינורות העצה מורכבים ברובם מתאים מתים (בניגוד לשיפה). הצמח אינו משקיע אנרגיה בהזרמת המים בצינורות העצה, והדבר מוסבר ע"י הקוהזיה (כוחות משיכה הפועלים בין מולקולות המים), דיות (התאדות מים מהעלים גורמת למשיכת המים מעלה), נימיות (יכולתו של נוזל לזרום במקומות צרים ללא עזרה מכוח חיצוני, לרוב באמצעות אדהזיה, משיכה בין מולקולות המים למולקולות המרכיבות את פני השטח של צינורות העצה), ולחץ בשורשים (דוחף את המים כלפי מעלה).
189
שיפה
אחת משתי רקמות ההובלה בצמחים וסקולריים (לצד העצה). תפקידה הוא העברה של סוכרים שנוצרו במהלך תהליך הפוטוסינתזה, מהעלים לכלל חלקי הצמח. צינורות השיפה מורכבים ברובם מתאים חיים (בניגוד לעצה). השיפה מורכבת משני סוגי תאים, תאי השיפה ותאי הליווי. הזרימה בשיפה מושפע מכוח הכובד, וממפל הריכוזים (שנוצר עקב לוחות הכברה, שמלאות נקבוביות וגורמות להאטת זרימת המומסים).
190
תא ליווי
תאי פרנכימה המבקרים את תנועת החומרים דרך צינור הכברה ועוזרים בתפקודו של צינור זה.
191
תא כברה
תאים נטולי גרעין שדרכם עוברים החומרים המומסים. התאים מחוברים זה לזה ויוצרים צינור הנקרא צינור כברה.
192
המערכת הדרמלית (דרמיס)
רקמה שמגנה על השכבות הרכות של הצמחים ומבקרת את האינטראקציות של הצמח עם סביבתו.
193
אפידרמיס
השכבה החיצונית של הצמח, שכבה יחידה של תאים המכסה את רוב חלקי הצמח. מהווה שכבה חוצצת בין הסביבה הפנימית של הצמח לסביבה החיצונית. תפקידה הוא למנוע אובדן מים, לווסת חילוף גזים, להפריש חומרים מטבוליים ולספוג מים ומינרלים (בשורש).
194
קוטיקולה
שכבה העשויה משעווה וקוטין, בלתי חדירה למים ולגזים. תפקידה הוא למנוע איבוד של מים.
195
טריכומות (יונקות)
התארכות של תאי אפידרמיס בשורש הצמח, הנוצרת מצמיחה מוגברת של דופן התא, דרכן נקלטים מרבית היסודות המינרליים בצמח. הן דומות במבנן לשערות. מגדילות את שטח המגע בין השורש לקרקע, מה שמעלה את קליטת המים והיסודות המינרליים.
196
מערכת רקמת היסוד
כוללת את כול הרקמות שאינן שייכות למערכות הדרמלית או ההובלה. מחולקת לשלושה סוגים המבוססים על התאים שמרכיבים את דופן התא: פרנכימה, קולנכימה וסקלרנכימה.
197
פרנכימה
רקמת מילוי בעלה, קליפת השורש וליבת הגבעול. תאי רקמת הפרנכימה הם בעלי תפקידים רבים הנקבעים בהתאם למיקומם בגוף הצמח ולקשר עם רקמות אחרות.
198
קולנכימה
תאים בעלי דופן דקה עם התעבות משנית באזורים שונים לאורך התא המהווה תמיכה מבנית, בעיקר בגבעולים ועלים הנמצאים בצמיחה. נמצאת בשכבות החיצוניות של הצמח, מתחת לאפידרמיס.
199
סקלרנכימה
רקמת תאי תמיכה בצמח. מורכבת משני סוגי תאים - סקלראידים וסיבים. תאים אלו ממלאים לרוב את תפקידם כתאים מתים.
200
חד שנתי
צמחים שכל מחזור החיים שלהם (מזרע לפריחה לזרע) נמשך שנה אחת בלבד, בשנה זו הצמח יינבט, יפרח וימות. כל חלקי הצמח מתים כל שנה ורק הזרע מגשר בין דור לדור.
201
דו שנתי
צמחים שנדרשות להם שנתיים על מנת להשלים את מחזור חייהם. בשנה הראשונה הצמח יינבט ויגדל, ורק בשנייה יפרח וייתן זרעים. לאחר מכן כל הצמח ימות.
202
צמח רב שנתי
צמחים המתקיימים במשך מספר עונות – משנים ספורות עד לאלפי שנים. לצמחים הרב-שנתיים יש יותר ממחזור רבייה אחד ונחוצה להם יותר משנת התפתחות אחת על מנת להגיע לגיל רבייה.
203
מריסטמה
רקמה עוברית של תאים לא ממוינים, בעלת יכולת התמיינות והתחלקות. מהמריסטמה נוצרים איברי ורקמות הצמח דרך חלוקה מיטוטית. בנוסף, המריסטמה אחראית על חידוש רקמות פגועות.
204
גדילה ראשונית
גדילה של הגבעולים או השורשים לאורך, כתוצאה מהתחלקות של תאים במריסטמות הקודקודיות בקצה השורש וקצה הנצר.
205
גדילה משנית
גדילה שמובילה לעלייה בעובי הצמח, כתוצאה מהתחלקות של תאים במריסטמה הלטרלית.
206
מריסטמה קודקודית/ראשית
מריסטמה שנמצאת בקצה הנצר או השורש, מובילה לגדילה ראשונית.
207
מריסטמה צדדית
מריסטמות אשר מוסיפות עובי לצמחים ומובילות לגדילה משנית. קיימות שתי מריסטמות לטרליות: קמביום ווסקולרי וקמביום השעם.
208
קמביום ווסקולרי
מריסטמה זו מוסיפה את הרקמות הוסקולריות: עצה משנית ושיפה משנית. העצה גדלה כלפי פנים ואילו השיפה כלפי חוץ.
209
קמביום השעם
תפקיד מריסטמה זו להחליף את האפידרמיס עם הפרידרם – שכבה עבה וקשיחה יותר.
210
תא גזע
נקראים גם initials, הם התאים המקיפים את המרכז השקט- quiescent center. נשארים במריסטמה ולא מתמיינים. כאשר תא מריסטמטי מתחלק, התא שנשאר במריסטמה נקרא initial והתא האחר derivative. ככל שמתווספים תאים נוספים ע"י חלוקות מיטוטיות של תאי הinitial כך תאי הderivative מתרחקים מאזור החלוקה ומתמיינים לרקמות שונות
211
מריסטמות ראשוניות
מריסטמות ראשוניות הן מריסטמות אשר נמצאות במריסטמות הקודקודיות ונחלקות לprotoderm, ground meristem, procambium. מכל מריסטמה ראשונית נוצרת רקמת יסוד (primary tissue). מהפרוטודרם נוצרת הרקמה הדרמלית, מה ground meristem- נוצרת הground tissue- ואילו מהפרוקמביום נוצרת הרקמה הוסקולרית.
212
הרקמה האפידרמלית
הרקמה החיצונית ביותר, מורכבת מהאפידרמיס ושערות שורש.
213
רקמת היסוד
הרקמה האמצעית, מורכבת מאנדודרמיס וקורטקס
214
רקמת ההובלה
אחראית על הובלת מים ומומסים, מורכבת מהstele, vascular bundle, pericycle. יוצרת את העצה והשיפה.
215
שורשים צדדיים
שורשים שמתפתחים מהשורש המרכזי על מנת לעזור לייצוב הצמח ולתרום לספיגת המים והנוטריינטים מהקרקע. מתפתח מהפריציקל – השכבה הוסקולרית החיצונית ביותר.
216
חד פסיגיים
כאשר זרע של צמח חד־פסיגי נובט, הוא מפתח פסיג אחד. החד פסיגיים מתאפיינים לרוב בעלים בעלי מערכות הובלה מקבילים או היוצאים מנקודה משותפת בשורש העלה. חלקי הפרח בחד פסיגיים מופיעים בכפולות של שלוש, לדוגמה, שלושה או שישה עלי כותרת. שורשי החד פסיגיים דקים ובלתי מסועפים יוצרים ציצת שורשים.
217
דו-פסיגיים
כאשר זרע של צמח דו־פסיגי נובט, הוא מפתח שני פסיגים. השרשון הראשוני מתפתח לשורש העיקרי של הצמח היוצר שורש שיפודי. לרוב, העלים שסועים או מנוצים. מערכות ההובלה בעלים יוצרים בדרך כלל רשת סבוכה עם עורק ראשי אחד או מספר אי זוגי. חלקי הפרחים בד"כ מופיעים בכפולות של חמש.
218
שלטון קודקודי
הניצן הקודקודי מפריש הורמונים (אוקסין) המדכא התפתחות הניצנים החיקים. כלומר, תופעה זו מתארת את גדילת הצמח לכיוון מעלה יותר מאשר לצדדים. השלטון הקודקודי קובע את מידת ההסתעפות ואת צורת הצמח. לתופעה זו חשיבות בכך שצמח גבוה יותר יזכה לקבל יותר אור ולבצע יותר פוטוסינתזה, מה שיעניק לו יתרון בתחרות עם צמחים אחרים בסביבתו.
219
שערות עלה
שלוחה של האפידרמיס שעל הגבעול או העלה. יכולות להיות חד- או רב-תאיות. בעלות תפקיד בהגנה מפני חרקים – על ידי הפרשת חומרים רעילים או מכנית.
220
פסיג
עלה עוברי, מכיל חומרי תשמורת לתהליך הנביטה. בנביטה הפסיגים עולים אל פני הקרקע והופכים להיות עלי הצמח הראשונים.
221
מפרק
אזור הצמיחה על הגבעול בצמחים וסקולריים, טבעת בין שני פרקים ממנה יתפתחו גבעולים חדשים, עלים, פרחים, שורשים, וכל התמחות אחרת שלהם בהתאם לתנאים המתאימים לצמיחה ושרידות.
222
פרק
קטע גבעול בין שני מפרקים.
223
ניצן חיקי
ניצן היוצא מחיקו של עלה וממנו מתפתח ענף צדדי או פרחים.
224
ניצן קודקודי
הניצן בקצה הגבעול הראשי של הצמח.
225
פילוטקסיס
צורת סידור העלים על הגבעול.
226
אפידרמיס
רקמת תאים שקופים הצמודים זה לזה המכסים את אברי הצמח בחלקו החיצוני, מונעים אידוי של מים, מאפשרים מעבר אור ומגנים על חלקי הצמח.
227
מזופיל
שכבת רקמת היסוד של העלה. שכבה המהווה את עיקר נפח העלה ותפקידה העיקרי בפוטוסינתזה. צינורות ההובלה של העלה עוברים דרך רקמה זו. הרקמה מורכבת מתאי פרנכימה בעלי דופן דקה הנותנים לעלה את צבעו הירוק.
228
נדן צרור
תאים המקיפים את הרקמות הווסקולריות בעלה ובגבעול. תאי נדן הצרור מפקחים על תנועת חומרים כמו מינרלים וסוכרים בין הרקמות הווסקולריות והפרנכימה.
229
גדילה משנית ברב שנתיים (עצים)
התעבות משנית מתרחשת בעיקר בצמחים דו-פסיגיים רב-שנתיים, ואינה מתרחשת בצמחים עשבוניים וברוב החד-פסיגיים. ההתעבות מתרחשת כתוצאה מפעולתן של שתי רקמות קמביום מריסטמטיות: קמביום וסקולרי וקמביום השעם. בגבעול של דו-פסיגיים רקמת הקמביום הוסקולרי נמצאת בין העצה הראשונית, שקרובה למרכז הגבעול, והשיפה הראשונית, שקרובה להיקפו. פעולת ההתחלקות של הקמביום הוסקולרי כלפי פנים יוצרת עצה משנית, שדוחקת את העצה הראשונית פנימה כלפי מרכז הגבעול; התחלקות הקמביום כלפי חוץ יוצרת שיפה משנית, שדוחקת את השיפה הראשונית אל עבר ההיקף. בדרך זו קוטרו של הגבעול גדל, ככל שנוצרים עוד ועוד צרורות הובלה. בצמחים רב-שנתיים, בעלי פעילות עונתית, ניתן להבחין בטבעות שנתיות שיוצרת העצה המשנית. פעולתו של קמביום השעם מתרחשת בקליפת הצמח ומביאה לבקיעה של הקליפה הראשונית ושל האפידרמיס, והחלפתם ברקמת שעם כלפי חוץ ורקמת פֶלוֹדֶרְם - כלפי פנים. גבעול שעבר התעבות משנית נקרא גזע. הוא עבה יותר וחזק יותר מגבעול רגיל, ומאפיין עצים שחיים שנים ארוכות.
230
גדילה מסיימת ולא מסיימת
גדילה לא מסיימת היא מצב בו הצמח ממשיך למיין רקמות ואיברים ללא הפסקה. בגדילה מסיימת המריסטמה התמיינה לאיבר אשר לא ימשיך את התפתחותו מעבר לכך.
231
Heartwood
השכבה המתה הפנימית בגבעול או הענף של העץ. בעלת צבע כהה לעומת הsapwood-. משמש כחומר עץ לבנייה ועוד.
232
Sapwood
שכבות העצה הצעירות והחיצוניות ביותר ביחס לשכבות העצה האחרות המתפקדות בהובלת מים. בעלת צבע בהיר לעומת הheartwood.
233
קליפת עץ
השכבה החיצונית ביותר בגבעולים וענפים של עצים. מכילה את כל מה שחיצונית לרקמות ההובלה – כלומר הפרידרם, הקורטקס והשיפה.
234
קורטקס
השכבה החיצונית בגבעול או בשורש. נמצאת פנימית לאפידרמיס אבל חיצונית לרקמות ההובלה.
235
פריציקל
הרקמה החיצונית בגליל המרכזי של השורש. רקמה זו משמשת כרקמה מריסטמטית היכולה להתחלק ולהתמיין ליצור את כל סוגי התאים של השורש הצדדי.
236
אנדודרמיס
שכבת התאים הפנימית בקורטקס של השורש. שכבה זו מבקרת מעבר מים. תאים אלו מייצרים דופן משנית עבה המכילה סוברין וליגנין. האטימה למים מונעת מעבר אפופלסטי. המבנים שמונעים מעבר מים בתאי האנדודורמיס נקראים פס קספרי - Casparian strip
237
Pith
רקמה הנמצאת במרכזם של גבעולים של צמחים בעלי רקמות הובלה. עוברת דיפרנציאציה מה-Ground meristem
238
טבעות שנתיות בעצים
טבעות שנתיות הן רקמות עצה משנית הנוצרות בהיקפו של הגזע והענפים בתהליך של התעבות משנית, ומתגלות בחתך רוחב הנלקח מגזעו של העץ. בעצים רבים הצמיחה היא עונתית (מתרחשת מדי שנה בעונה מסוימת), ולכן, מספרן של הטבעות בגזע מעיד על גילו של העץ. תאי העצה שנוצרים בתחילת עונת הצמיחה רחבים יותר מאלה שנוצרים בסופה, ולכן חקירה מדוקדקת יותר של הטבעות חושפת נתונים על התנאים האקלימיים ששררו במהלך העונה בה נוצרו - ובעיקר על כמויות המשקעים והטמפרטורה.
239
תמיסה היפרטונית
תמיסה בה ריכוז המומסים בסביבה גבוה יותר לעומת התא.
240
תמיסה איזוטונית
תמיסה בה ריכוז המומסים בסביבה זהה לעומת התא.
241
תמיסה היפוטונית
תמיסה בה ריכוז המומסים בסביבה נמוך יותר לעומת התא.
242
פוטנציאל מים- Ψ
היכולת של המים לבצע עבודה. הפוטנציאל מורכב מסכום פוטנציאל הלחץ, המומסים וכוח הכבידה. נמדד במגה פסקל. פוטנציאל המים נוצר כתוצאה משילוב של שני מרכיבים. האחד הוא הריכוז האוסמוטי, האחר הוא לחץ שלילי המופעל על המים בתאי השורש. לחץ זה נגרם על ידי כוחות המושכים את המים בתאי השורש כלפי מעלה בתוך הצמח – כוח הדיות.
243
פוטנציאל לחץ pΨ
פוטנציאל לחץ טורגור - חיובי, נובע מהלחץ של דופן התא על הוקואולה.
244
פוטנציאל מומסיםs Ψ
הפוטנציאל האוסמוטי - שלילי, נובע כתוצאה מכמות המומסים בצמח (נמוכה ביחס לסביבה החיצונית).
245
פוטנציאל כח כבידה gΨ
בתאים בודדים ערכו יהיה אפס.
246
פלסמוליזה
כתוצאה מיציאת מים מהתא בתהליך אוסמוזה, מצטמצם נפח החלולית והקרום ניתק מהדופן. תוכן התא מתרכז במרכזו. התופעה מתרחשת כאשר התא נמצא בסביבה היפרטונית.
247
הולכה סימפלסטית
הובלה אקטיבית של מים. המים עוברים דרך חללים חיים של הצמח למשל פרוטופלסטים שמחוברים על ידי פלסמודסמטה. ההובלה איטית. המצב המטבולי של השורש משפיע על הובלה זו.
248
הולכה אפופלסטית
הובלה פסיבית של מים. המים עוברים דרך חללים מתים של הצמח כמו דופן התא ומרווחים בין תאיים. ההובלה מהירה. המצב המטבולי של השורש לא משפיע על הובלה זו.
249
הולכה טרנס-ממברנלית
תנועה של מים המשלבת מעבר סימפלסטי ואפופלסטי. מעבר זה מהיר מסימפלסטי ואיטי מאפופלסטי.
250
טרכאידים
תאי עצה מתים, משמשים להובלת מים ומינרלים וכמו כן מקנים יציבות מבנית. קוטרם קטן משל הטרכיאות ומעבר המים נעשה דרך גמצים בצידי התא אל תאים שכנים, ובכך כולאים בועות אויר בראש התאים. קיימים גם אצל מכוסי זרע וגם אצל חשופי זרע. בעלי דופן עבה מליגנין ונוצרים מתאים בודדים. בעלי יחס שטח פנים לנפח גדול יותר מאשר vessel elements.
251
Vessel Elements
מופיעים בצמחים מכוסי-זרע בלבד. תאי הטרכיאה מוארכים, ומסודרים בשורות ארוכות לאורך ציר הצמח. דפנותיהם הרוחביים של התאים מתפרקים, הציטופלסמה שלהם נעלמת ודפנותיהם האורכיים מתעבים על-ידי החדרת ליגנין. כך הופכות חוליות הטרכיאה לצינורת ארוכים וחלולים המתאימים להובלת מים. נוצרים ממספר תאים והם קצרים יותר מאשר טרכאידים. המים עוברים בדופן המשותפת לתאים הממוקמים לצידם,  דרך גמצים או גמצים מטורבצים, וכן אל תאים מעליהם דרך חרירים Perforation Plate המהווים מסננת לבועות אויר.
252
גמצים מתורבצים
חללים בדופן התא של תאי העצה שמאפשרים מעבר מים.
253
תא  שמירה
כל פתח פיונית מוקף בשני תאי אפידרמיס גדולים, אלה הם תאי השמירה. כאשר תאי השמירה תפוחים – הפיונית פתוחה. כאשר תאי השמירה רפויים ומתיישרים הפיונית נסגרת. מצבם של תאי השמירה תלוי בלחץ הנוזל בתוכם – לחץ הטורגור. הטורגור גורם לציטופלסמה ולקרום להתמתח והוא אחראי לשמירת יציבותם של התאים ושל הצמח כולו. כאשר הטורגור גבוה – לחץ הנוזלים הפנימי גבוה – תאי השמירה מתנפחים והפיונית פתוחה.
254
תא לוואי
תאי פרנכימה המבקרים את תנועת החומרים דרך צינור הכברה ועוזרים בתפקודו של צינור זה.
255
תא חולית כברה
תאים נטולי גרעין שדרכם עוברים החומרים המומסים. התאים מחוברים זה לזה ויוצרים צינור הנקרא צינור כברה. לא יכול לתפקד ללא תא הלוואי.
256
תא מובלע
תא צמחי שצורך או אוגר סוכרים, למשל שורשים, tubers, bulbs.
257
תא מקור
תא צמחי שמייצר סוכרים, למשל עלה.
258
עלי שחלה
איברי הרבייה הנקביים של הפרח, הכוללים את הצלקת, עמוד העלי, והשחלה
259
אבקנים
חלק הפרח עליו נמצאים תאי המין הזכריים, כולל את המאבק והזיר. לרוב בכל פרח ימצאו מספר אבקנים. בצמחים חשופי-זרע אין אבקנים, ואבקתם מצויה בתוך שקי זרע בין קשקשי האצטרובל.
260
עלי גביע
העלים החיצוניים של הפרח, מהווים חלק מהעטיף (העטיף הוא כלל העלים העוטפים את איברי המין של הפרח) לרוב צבעם ירוק, נמצאים מתחת לעלי הכותרת (petals). תפקידם העיקרי הוא בהגנה על חלקי הפרח האחרים.
261
עלי כותרת
נמצאים מעל עלי הגביע. תפקידם הינו למשוך חרקים מאביקים אל הפרח.
262
צלקת
אזור מורחב בראש עמוד העלי, לעיתים דביק, זהו האזור שבו מתבצעת קליטת תאי המין הזכריים.
263
עמוד עלי
עמוד דק המחבר בין השחלה והצלקת, דרכו מועברים תאי המין הזכריים הנקלטים בצלקת אל השחלה, שם הם מפרים את הביציות.
264
שחלה
איבר חלול שבתוכו נמצאות הביציות. לאחר הפריית הביציות נושרים עלי הכותרת של הפרח והשחלה גדלה, מתעבה והופכת לפרי, המכיל את הזרעים - עוברי הצמח.
265
מאבק
האבקן מורכב ממאבק, איבר המחולק ללשכות, אשר בתוכן נמצאים שקי האבקה (pollen sacs).
266
זיר
צורתו כעמוד, נושא את המאבק ומגביה אותו מעל מצעית הפרח.
267
עוקץ הפרח (מצעית)
בסיס הפרח, עליו נמצאים כל איברי הפרח.
268
מוטנט ap1/ap2
מוטנט שפגומים בו גנים מקבוצה A, יהיה בעל אבקנים ועלי שחלה בלבד.
269
מוטנט :ap3/pi
מוטנט שפגומים בו גנים מקבוצה B, יהיה בעל עלי גביע ועלי שחלה בלבד.
270
מוטנט ag
מוטנט שפגומים בו גנים מקבוצה C, יהיה בעל עלי גביע ועלי כותרת בלבד.
271
דור
קבוצת עלים (דור עלים) או קבוצת פרחים (דור פרחים) של צמח, אשר מסודרים במעגל סביב מפרק אחד של גבעול או ענף.
272
Megasporocyte
התא שעובר בביצית מיוזה, ממנו מתפתחות 4 ספורות.
273
Megaspora
הספורה ששורדת וממשיכה להתחלק 3 פעמים ליצירת 8 תאי הגמטופיט הנקבי (נקרא גם שק העובר).
274
Microsporocyte
התא שעובר מיוזה באבקן ליצירת ספורות. כל ספורה תמשיך להתחלק ליצירת גרגר אבקה בוגר.
275
שק העובר
8 תאי הגמטופיט הנקבי הנמצאים בתוך הביצית.
276
Tapetum
השכבה הפנימית במאבק של האבקן, המספקת חומרי תזונה לגרגרי האבקה המתפתחים.
277
תא הביצה
תא מין הנושא n כרומוזומים. הפריית תא הביצה, בתהליך ההפריה הכפולה של הביצית על ידי 2 גרעיני תאי הזרע (הספרם) המגיעים עם נחשון הנביטה, מובילה להתפתחות הזיגוטה (2n) ממנה יתפתח העובר.
278
תא הגרעין המרכזי
תא מין הנושא n2 כרומוזומים. תא זה נוצר מהתלכדות (איחוי בין שניים מתאי הגמטופיט הנקבי). הפריית תא הגרעין המרכזי בתהליך ההפריה הכפולה של הביצית על ידי שני גרעיני תאי הזרע (הספרם) המגיעים עם נחשון הנביטה , מובילה להתפתחות רקמת האנדוספרם (3n) המשמשת כרקמות הזנה לעובר ו/או לנבט.
279
פומית
החריר הקטן דרכו ניכנס נחשון הנביטה להעברת תאי המין Sperm בתהליך ההפריה הכפולה
280
תאי הלוואי (סינרגידים)
שני תאים ( מתוך שמונת תאי שק העובר = הגמטופיט הנקבי) הנמצאים בסמיכות לפומית (Micropylar Pole) ,המשתתפים בהכוונת הנחשון לעבר הביצית לצורך תהליך ההפריה.
281
נחשון נביטה
שלוחה תאית של התא הווגטטיבי המתפתח מגרגר האבקה. מטרתו להוביל את הגרעינים הזכריים של נחשון הנביטה אל הביציות שבשחלה דרך הצלקת ועמוד העלי.
282
מעטפת
השכבות החיצונית של הביצית המגנות על הביצית מפני נזקים חיצוניים. מתפתחות לאחר ההפריה ל- Seed coat (מעטפת הזרע) שיש לו תפקיד דומה ומגן על הזרע מחרקים, מחלות, לחצים מכניים, ושינויים בלחות.
283
אנדוספרם
מתפתח מהתא הגרעיני המרכזי. האנדוספרם היא רקמת הזנה המתפתחת במקביל לעובר בתהליך ההפריה הכפולה של צמחים. במינים רבים האנדוסרם מכיל בעיקר עמילן. חומרי התשמורת באנדוספרם עשויים לספק מקור להתפתחות העובר המתפתח או לנבט לאחר נביטת העובר. במינים מסוימים חומרי התשמורת המצויים באנדוספרם מועברים אל הפסיגים (בעיקר בדו פסיגים). לאחר נביטה העובר נוצרים אנזימים שמפרקים את רקמת האנדוספרם למרכיבים המסיעים לגדילתו.
284
סספנסור
אזור בעובר המתפתח. מתפתח מהתא הבזאלי. התאים של הsuspensor מתחלקים לאורך ויוצרים שורת תאים שמטרתן לעגן ולדחוף את העובר המתפתח אל חלל שק העובר.
285
שלבי האמבריוגנזה
לאחר היווצרות הsuspensor, בצמחים דו פסיגיים מגיע הglobular stage, לאחריו הheart stage, ולאחריו הtorpedo stage. השלבים נקראים על פי הצורה של העובר. בשלב הגלובולרי מתפתחת לראשונה רקמת הפרוטודרם וניתן להבחין ברקמות הדרמלית, הווסקולרית והיסוד. בשלב הלב סימטריית ההתחלקות עוברת מגלובולרית לבילטרלית ובא גם נוצרות מריסטמות הנצר והשורש.
286
פרח פשוט
פרח בודד על מצעית. 
287
פרח מורכב
פרחים רבים על מצעית אחת. למשל חמנייה.
288
חד ביתי
צמח בעל פרחים עם איברים נקביים וזכריים ביחד.
289
דו ביתי
צמח בעל פרחים עם איברים נקביים בלבד או זכריים בלבד. 
290
פרח חד מיני
פרח שיש בו איברים נקביים בלבד או זכריים בלבד.
291
פרח דו מיני
פרח שיש בו איברים נקביים וזכריים ביחד.
292
רבייה וגטטיבית
רבייה מסוג זה מתקיימת כאשר חלק מן הצמח מופרד מהצמח ההורה ומתפתח לצמח שלם. למשל אצל תותים. רבייה כזו יכולה להתבצע באופן מלאכותי על ידי חיתוך של עלים, גבעולים, או שורשים. צמחים שמקורם ברבייה וגטטיבית הינם בעלי מטען גנטי זהה לצמח ההורה.
293
פרתנוקרפיה
יצירת פרי ללא זרעים. ניתן להשרות אותם ע"י שימוש חיצוני בהורמונים. למשל כפי שנעשה בענבים.
294
אטיולציה
תהליך המתרחש בצמחים פורחים הגדלים בהיעדר אור. הוא מאופיין בגבעולים חלשים וארוכים, בעלים קטנים מהרגיל ובצבע צהבהב.
295
דה- אטיולציה
תהליך של שינויים פיזיקליים וביוכימיים המתרחשים ביציאת הנצר מהקרקע או בעת חשיפה לאור לאחר תקופה של היעדר אור. התהליך מתרחש כהכנה לתהליך הפוטוסינתזה, והוא מבוקר ע"י מספר פוטורצפטורים.
296
שליח שניוני
מולקולות קטנות תוך תאיות, שנוצרות כתגובה לגירוי חוץ תאי (נקרא גם הסיגנל הראשוני). השליח השניוני גורם לסדרה של שינויים המביאים לשינויים בתהליכים תוך תאיים.
297
פקטור שעתוק
חלבון שתפקידו לווסת את שעתוק הגנים בכול היצורים החיים. הוא נקשר לרצף DNA ספציפי, הממוקם לפני החלק המקודד של הגן, בכך משפיע על שעתוק הגן. גורמי שעתוק יכולים להיות מופעלים באופן סלקטיבי על ידי חלבונים אחרים, לרוב כשלב אחרון בתהליך העברת האותות בתא.
298
רפרסור
חלבון קושר DNA או RNA, אשר עצם קשירתו גורמת לעיכוב ביטוי גנים.
299
שינויים לאחר תרגום
שינויים בחלבון שמתרחשים לאחר התרגום. שינויים אלו מבוצעים לרוב ע"י אנזימים כמו למשל פוספורילציה, מתילציה, פרוטאוליזה וכו'
300
טרופיזם
נטייה של אורגניזם (וצמחים בפרט) לגדול בצורה מסוימת לנוכח גירוי סביבתי חיצוני.
301
פוטוטרופיזם
גדילה של הצמח לכיוון האור. בטבע, התופעה מתרחשת כאשר הנבט או הצמח נחשפים לאור בעוצמה שונה מכיוונים שונים. האור הכחול משפיע על כיפוף לעבר מקור האור. הכיפוף נוצר מהתארכות לא שווה של הגבעול, וזאת בעקבות ריכוז גבוה יותר של אוקסין בצד המוצל.
302
אוקסין
הורמון צמחי. תפקידו בצמח הוא בקרה על התארכות תאים, הסתעפות וכיפוף השורש והתמיינות על ידי בקרת ביטוי גנטית. אוקסין מיוצר בעיקר ברקמות בהן ישנה חלוקה רבה של תאים (מריסטמת הגבעול למשל). משם הוא עובר בתנועה פולרית, ע"י טרנספורטרים לאוקסין, עד לשורש.
303
אקספנזינים
חלבונים שאינם בעלי פעילות אנזימטית, הממוקמים בדופן התא ולהם תפקיד חשוב בתהליכים התפתחותיים בצמח. הם שותפים בפרוק המיצלולוז דבר המרכך את הדופן.
304
ציטוקינין
הורמון צמחי. תפקידו בצמח הוא בקרה על חלוקת והתמיינות תאים. מיוצר בעיקר ברקמות שגדלות אקטיבית (פירות, שורשים, ועוברים). בשורש רמה גבוה של ציטוקינין מעכבת התחלקות תאים ואילו בנצר רמה גבוה, הוא מעודדת חלוקות תאים ויצירת ניצנים.
305
ג'יברלין, חומצה ג'ברלית
הורמון צמחי. תפקידו בצמח הוא בקרה על התארכות הגבעול, צמיחת פירות ונביטה. הוא מיוצר בעלים ובגבעולים צעירים.
306
נביטה
התעוררות העובר, יציאתו מתוך הזרע וצמיחתו. כאשר תנאי הסביבה השונים (מים, טמפ', אור ועוד) מתאימים הזרע ייצא מתרדמתו ויתחילו תהליכים מטבוליים.
307
חומצה אבססית
הורמון צמחי. תפקידו בצמח הוא עיכוב נביטה (תרדמת זרעים) וסגירת פיוניות בתנאי יובש. נוצר בעיקר בעלים ובזרעי הפירות.
308
אתילן
הורמון צמחי. תפקידו בצמח הוא לווסת הבשלת פירות, פתיחה של פרחים, נשירת עלים והפעלת התגובה המשולשת במהלך נביטה.
309
תגובה משולשת
מתפתחת כתגובה לאתילן. מנגנון המאפשר לנצר להימנע ממכשולים. היא מורכבת מהאטה של התארכות הגבעול, התעבות הגבעול וגרימה לגדילה אופקית.
310
הזדקנות
מוות מתוכנן של תאים או איברים. בצמח, רמות גבוהות בעיקר של אתילן מפעילות או מעורבות באפופטוזיס, דבר המוביל למוות של תאים, איברים ואפילו הצמח כולו.
311
שלכת עלים
הסרה של איברים מסוימים בצמח (במקרה זה עלים) שאינם נחוץ להם עוד כמו הסתגלות המאפשרת לצמח לשרוד בחורף. כאשר הצמח קולט את תכולת העלים לפני נשירתם בתהליך מוסדר ומבוקר. תופעה זו מושפעת מרמות האתילן והאוקסין בצמח.
312
הבשלת פירות
השלב בו הפירות הופכים ראויים למאכל. לרוב הם הופכים למתוקים יותר. ההבשלה נעשית לעיתים בעקבות נוכחות רמות גבוהות של אתילן. ההבשלה עצמה גורמת לשחרור של אתילן נוסף.
313
ברסינואסטרואידים
הורמונים צמחיים. תפקידם הוא לעודד התארכות והתמיינות של תאים בגבעול והאטת שלכת. בנוסף הם מעודדים את התמיינות העצה.
314
חומצה גיסמונית
הורמון צמחי. מיוצר בתגובה לפציעה או פלישה של פתוגן. בנוסף היא מעורבת בבקרה על הגנות הצמח.
315
סטריגולקטונים
מולקולות שנעות בעצה. תפקידן הוא לעודד נביטה, התבססות אוכלוסיות מיקרואורגניזמים סימביונטים בשורש וכן מדכאים הסתעפות שורשים.
316
פוטומורפוגנזה
תהליך התפתחותי בו האור משפיע על ההתפתחות הפיזית של הצמח. האור משמש סיגנל להפעלת תהליכים התפתחותיים שונים. לרוב, התהליכים המורפו גנטיים מופעלים בעוצמות אור נמוכות ביחס לתהליך הפוטוסינתזה.
317
חלבון קולט אור
חלבון הרגיש לאור ומעורב בתהליכי החישה והתגובה לאור. בצמחים יש שתי קבוצות עיקריות של פוטורצפטורים, אלו הבולעים בתחום הכחול (קריפטוכרום ופוטוטרופין) ואלו הבולעים בתחום האדום והאדום רחוק (פיטוכרום).
318
קריפטוכרום
חלבון המשמש כקולטן עיקרי של אור כחול בצמחים (ובבעלי חיים רבים).
319
פוטוטרופין
חלבון המשמש קולטן של אור כחול ומתווך את תהליך הפוטוטרופיזם בצמחים עילאיים.
320
פיטוכרום
פוטורצפטור המשמש קולטן לאור אדום ואדום רחוק. מורכב מחלבון ומכרומופור. כול עוד הפיטוכרום במצב לא פעיל הוא נקרא Pr. לאחר קליטת אור אדום הוא משנה את המבנה המרחבי שלו למצב הפעיל, הנקרא Pfr. כעת הפיטוכרום יכול לקלוט אור אדום רחוק, וכאשר אור כזה נקלט הוא יחזור למצבו הבלתי פעיל (Pr). המעבר מהמצב הפעיל למצב הלא פעיל מהיר יותר מהמעבר ממצב לא פעיל לפעיל.
321
פוטופריודיזם
תגובתם הפיזיולוגית של אורגניזמים למשך פרק הלילה לעומת היום. בצמחים מסוימים משך פרק החושך קובע את מועד הפריחה.
322
צמחי יום ארוך (לילה קצר)
נפוצים באזורים קרים, פורחים כאשר מספר שעות החושך קצר מסף מינימלי.
323
צמחי יום קצר (לילה ארוך)
נפוצים באזורים חמים, פורחים כאשר מספר שעות החושך ארוך מסף מקסימלי.
324
מקצב\ שעון צירקדי
מקצב שפועל במחזוריות של כ- 24 שעות ונועד להתאים את פעילות האורגניזם להשפעתה של השמש לאורך היממה.
325
פלוריגן
גורם המשמש לאות המעורר פריחה. סיגנל אוניברסלי שמורה לצמח מתי לפרוח, לאחר קליטת האור בעלים.
326
גרביטרופיזם (גיאוטרופיזם)
גדילה בהתייחס לכוח המשיכה. בצמח, השורשים גדלים עם כיוון כוח המשיכה (גרביטרופיזם חיובי) והנצרים גדלים נגד כיוון כוח המשיכה (גרביטרופיזם שלילי)
327
סטטוליטים
עמילופלסטים דחוסים הקיימים בתאי הקצה בשורש ומאפשרים לו חישה של כוח הכבידה. במצב מאונך הם שוקעים לכיפת השורש בצורה שווה ומאפשרים פיזור אחיד של אוקסין לכול הכיוונים. במצב אופקי הם שוקעים לצד אחד, דבר שגורם לפיזור לא סימטרי של אוקסין – יותר אוקסין נאגר בצד התחתון, מעכב את התארכות השורש דבר הגורם לו להתכופף בחזרה לכיוון כוח המשיכה.
328
טיגמוטופיזם
גדילה בתגובה למגע. בעקבות המגע של רקמת הצמח הגדלה עם אובייקט מסוים, יש מעבר של אוקסין לצד המרוחק מאזור המגע, דבר הגורם לעידוד התארכות תאים באזור זה. הגידול הלא סימטרי גורם לליפוף הגבעול סביב לאובייקט.
329
הרכבה
פעולה בה מרכיבים ענף, על גבעול של צמח אחר. הענף העליון - נקרא רוכב. הגבעול שעליו מרכיבים - נקרא כנה. הרוכב המורכב על הכנה מתאחה עמה, והופך להיות כאחד הענפים של הגזע.