os - processes

Question 1

על מעבד אחד יכול לרוץ רק תהליך אחד כל פעם. כדי לגרום למקביליות מדומה

Answer 1

ש להחליף מהר בין התהליכים. החלפת התהליכים כרוכה בתקורה (overhead), כיוון שבכל פעם יש לשמור את המצב של התהליך הנוכחי ולטעון את המצב של התהליך הבא. 


Question 2

כל תהליך נמצא באחד מ-3 מצבים

Answer 2

רץ- התהליך רץ כעת. מוכן- התהליך איננו רץ כעת, אך מוכן לריצה כאשר מערכת ההפעלה תזמן אותו. חסום- איננו מוכן כלל לריצה (נשים לב שתהליך אינו מודע להשהייתו!), מחכה לאירוע כלשהו (כגון I/O), המונע ממנו במילא לרוץ. בזמן שהתהליך החסום מחכה, ניתן להריץ תהליכים אחרים (מה שגורם למקביליות אמיתית).

Question 3

כל תהליך מקבל יחידת זמן המחולקת ל-quantums
איך נבחר quantums?

Answer 3

quantum קטן משפר מקביליות מדומה (עד מספר מסוים, יכול להיות שהתקורה תיקח יותר מדי זמן ותפגע במקביליות), וכי quantum גדול משפר מקביליות אמיתית (יש יותר סיכוי להגיע ל-I/O בפרק הזמן שהוקצה) ואת ניצולת המעבד.

נשים לב שמספר רב של תהליכים משפר עד מידה מסוימת את רמת המקביליות המדומה, אך משלב מסוים מוריד אותה

Question 4

יתרונות של תהליכונים על תהליכים

Answer 4

זמן היצירה של תהליכון קטן ביחס לזמן היצירה של תהליך (אין צורך ליצור מפת זיכרון), כמו גם זמן סיומו.
זמן ההחלפה בין תהליכונים (ברמת המעבד) קצר מזמן ההחלפה בין תהליכים.
תקשורת בין תהליך מארח יכולה להתבצע ללא התערבותו של גרעין מערכת ההפעלה, מכיוון שתהליכונים אלה משתפים זיכרון, קבצים וכו’

Question 5

לכל התהליכונים הנמצאים באותו תהליך יש המאפיינים הבאים:

Answer 5

מצב התהליכון (running, ready, blocked).
מצב הרגיסטרים של המעבד.
מחסנית נפרדת עבור כל תהליכון.
אפשרות גישה לזיכרון ולמשאבים המשותפים בתוך התהליך.

Question 6

מימוש תהליכונים במרחב המשתמש- ניהול התהליכונים מתבצע במרחב של התהליך המארח, כך שגרעין מערכת ההפעלה לא מודע לקיומם. התהליך המארח יהיה אחראי על תזמון התהליכונים (למשל באמצעות ספריות)-שוב, במצב משתמש.
 יתרונות וחסרונות

Answer 6

מימוש תהליכונים במרחב המשתמש- ניהול התהליכונים מתבצע במרחב של התהליך המארח, כך שגרעין מערכת ההפעלה לא מודע לקיומם. התהליך המארח יהיה אחראי על תזמון התהליכונים (למשל באמצעות ספריות)-שוב, במצב משתמש.
יתרונות: החלפת תהליכונים מהירה יותר (אין צורך לעבור למצב מיוחס), תזמון התהליכונים לפי אלגוריתם תזמון ידוע מראש. 
חסרונות: התהליך המארח (וכל התהליכונים שבו) עלולים להיחסם, בעקבות קריאה שמבצע אחד התהליכונים בתוך התהליך. לא יהיה ניתן לנצל ריבוי מעבדים (כיוון שמערכת ההפעלה לא מודעת לתהליכונים כלל, לא ניתן להפעילם במקביל על מעבדים שונים).

Question 7

מימוש תהליכונים בגרעין המערכת- כל מלאכת ניהול התהליכונים מתבצעת על ידי גרעין מערכת ההפעלה.

Answer 7

יתרונות: אין חסרונות של מימוש תהליכונים במרחב משתמש. 
חסרונות: בזבוז הזמן הכרוך במעבר ממצב משתמש למצב מיוחס.

Question 8

מה הוא קטע קריטי

Answer 8

קטע קוד בעל משאב משותף, כל שהעברת זמן המעבד לתהליך אחר בזמן שתהליך כלשהו משתמש במשאב המשותף, עלול לגרום לתוצאות לא רצויות. קטע בו יכולים להיווצר מצבי מרוץ- מצב שבו מספר תהליכים עובדים על מידע המשותף לכולם, והתוצאה הסופית של פעולתם תלויה בסדר המדויק של הקצאת המעבד להם. זמן שהייה בקטע קריטי הוא סופי.


Question 9

מה היא מניעה הדדית

Answer 9

אם תהליך אחד משתמש במשאב מסוים, שום תהליך אחר לא יכול לקבל גישה למשאב זה לפני שהתהליך שמשתמש במשאב ישחרר אותו

Question 10

ארבעת התנאים לפתרון סביר של בעיית המרוץ

Answer 10

שני תהליכים לא ישהו בו-זמנית בתוך הקטע הקריטי (תנאי מחייב לפתרון, לאו דווקא סביר).
הפתרון לא יסתמך על השערות הקשורות למהירות או למספר המעבדים.
תהליך מחוץ לקטע הקריטי לא ימנע מתהליך אחר להיכנס לקטע הקריטי (אין להכניס במשאב בלי להיכנס קודם לקטע קריטי).
התהליך לא ימתין לנצח כדי להיכנס לקטע קריטי.

Question 11

המתנה פעילה (busy waiting)

Answer 11

היא מצב בו תהליך מקבל את המעבד ומנצל את מלוא הזמן המוקצב לו, אך איננו מתקדם כלל. המתנה זו, בדרך כלל, מתבצעת ביוזמת התהליך כדי לחכות לאירוע מסוים. המתנה פעילה גורמת לבזבוז של זמן עיבוד.

Question 12

5 פתרונות הממומשים על ידי busy waiting:

Answer 12

מניעת פסיקות (מניעת content switch)
משתני נעילה
פתרון התור
הפתרון של פיטרסון
פקודת TSL

Question 13

המתנה פעילה - מניעת פסיקות

Answer 13

מניעת פסיקות (מניעת content switch) לפני כניסת תהליך לקטע הקריטי, והחזרתן אחרי יציאתו משם. מניעת פסיקות גורמת לכך שהמעבד לא עובר מתהליך לתהליך ולכן אין חשש שתהליך אחר יכול להימצא בקטע הקריטי. למרות פשטות ההצעה, יש לה 3 חסרונות מהותיים:

אין לתת למשתמש את האפשרות לבטל פסיקות! עלול לגרום לתקיעת המחשב אם המשתמש שוכח להחזיר את הפסיקות (או עושה זאת בכוונת תחילה).
חסימת הפסיקות לפרק זמן ארוך יכולה להביא לתופעות לא נעימות - ירידה ברמת
המקביליות של מערכת ההפעלה
חסימה של פסיקות תקפה לגבי מעבד אחד בלבד

Question 14

המתנה פעילה משתני נעילה

Answer 14

התהליך נועל את המנעול (שם במנעול ערך 1) לפני כניסה לקטע הקריטי, ופותח אותו אחרי היציאה ממנו (שם במנעול ערך 0). הבעיה בפתרון זה היא שקריאת ערך המנעול (בדיקה אם המנעול פתוח) ונעילתו (השמת 1 בערך המנעול) הן שתי פעולות שונות, שעלול להתבצע ביניהן content switch (הבדיקה והעדכון של משתנה הנעילה הופך לקטע קריטי בעצמו), ואז כמה תהליכים יוכלו להיכנס ביחד אל הקטע הקריטי למרות השימוש במנעול.

Question 15

המתנה פעילה פתרון התור

Answer 15

עבור מספר תהליכים- כל תהליך מקבל ערך מפתח אחר, ותפקידו בעת יציאתו מן הקטע הקריטי לתת את התור לתהליך הבא אחריו (מבחינת סדר שנקבע מראש). זהו פתרון לבעיית המרוץ, אם כי זהו לא פתרון סביר- נניח שתהליך אחד נותן את תורו לתהליך שבא אחריו, שכלל לא מעוניין להיכנס אל הקטע הקריטי. התהליך הקודם שרוצה להיכנס שוב יאלץ לחכות עד שהתהליך שתורו להיכנס באמת ירצה להיכנס. דבר זה בא בסתירה לתנאי מספר 3 של פתרון סביר- תהליך מחוץ לקטע הקריטי לא ימנע מתהליך אחר להיכנס אליו. עלולה להיווצר כאן הרעבה של תהליכים.

Question 16

המתנה פעילה הפתרון של פיטרסון

Answer 16

פתרון זה מתבסס על פתרון התור, אך הפעם מוסיף משתנה הבודק האם התהליך בכלל מעוניין להיכנס אל הקטע הקריטי (מה שפותר את הבעיה של פתרון התור). מי שמגיע אחרון אל הקטע הקריטי נאלץ לחכות שיתר התהליכים יסיימו את שהייתם בו (הפתרון הוגן). הפתרון של פיטרסון הוא פתרון סביר לבעיית המרוץ. פתרון זה תקף רק עבור 2 תהליכים!

Question 17

המתנה פעילה פקודת TSL

Answer 17

הגדרת מספר פעולות כפעולה אטומית (הוראה שמתבצעת כצעד אחד שלא ניתן להפרידו לשלבים, לא ניתן לעשות content switch באמצע), כלומר, מנעול שיובטח שינעל בפעולה אטומית אחת. ביצוע הוראת TSL נועל את ערוץ הזיכרון למשך זמן ביצוע ההוראה, מה שמאפשר פתרון לבעיית המרוץ, אך עלולה להיווצר הרעבה של תהליכים כיוון ש-TSL אינו מסדיר את אופן הכניסה של תהליכים לקטע הקריטי (פתרון לא סביר במקרה של מספר תהליכים, בגלל תנאי 4, אך עבור שני תהליכים בלבד, הפתרון אכן סביר).

Question 18

פתרונות שלא ממומשים על ידי busy waiting
נרצה לקבל פתרון העונה על הכללים הבאים:

Answer 18

הוא מקיים את ארבעת התנאים של פתרון סביר למספר תהליכים.
הוא אינו גורם למתנה פעילה.
הוא מסדיר את אופן הטיפול בתהליכים שרצו להיכנס לקטע הקריטי ולא יכלו לעשות זאת מכיוון שהקטע הקריטי היה תפוס.
הוא אינו מצריך זיהוי מצבים הדורשים היפוך עדיפויות (דוגמה לכלל זה בעמוד 65 במדריך).

Question 19

5 פתרונות שלא ממומשים על ידי busy waiting

Answer 19

הרדמה והערה
סמפורים
מנעולים (mutexes)
מבני פיקוח (monitors)
העברת הודעות (message passing)

Question 20

פתרונות שלא ממומשים על ידי busy waiting - הרדמה והערה

Answer 20

כל תהליך יוכל להשהות את עצמו על ידי קריאת המערכת SLEEP ולהתעורר כאשר תהליך אחר מבצע קריאת מערכת WAKEUP (עם מזהה של התהליך אותו יש להעיר). התהליכים שמבצעים קריאת SLEEP נכנסים למצב חסום (המתנה זו אינה מעסיקה את המעבד). מערכת ההפעלה יכולה לנהל תור של תהליכים רדומים ובכך להסדיר את אופן כניסתם של תהליכים לקטע הקריטי.
הבעיה בפתרון זה היא שקריאת WAKEUP עלולה ללכת לאיבוד (נניח, כאשר קורה content switch בין בדיקת התנאי השואל האם על התהליך להעיר תהליך אחר לבין הערתו בפועל. אובדן הקריאה WAKEUP עלול לגרום לתקיעת המערכת).

Question 21

פתרונות שלא ממומשים על ידי busy waiting - סמפורים

Answer 21

דומה מאוד לפתרון ה-SLEEP&WAKEUP, רק שהפעם שומרים מונה השומר את מספר ה-WAKEUP שהתבצעו, וגם בודקים האם התהליך התעורר. פה, מחליפים את הפעולות SLEEP ו-WAKEUP בפעולות down ו-up בהתאמה. בכל פעם שמתבצעת פקודת up, בודקים האם יש תהליכים במצב down (תהליכים שנרדמו על הסמפור). אם ישנם תהליכים כאלה, מעירים את התהליך הראשון בתור. אם אין, “שומרים” את ה-up לאחר כך (בכל פעם שיש להרדים תהליך, בודקים קודם האם יש up ספייר). המשתנה המונה את מספר ה-up שטרם נוצלו נקרא סמפור, והוא מנגנון מיוחד המסופק על ידי מערכת ההפעלה. יש לציין שהפעולות up ו-down חייבות להיות אטומיות.

Question 22

פתרונות שלא ממומשים על ידי busy waiting - מנעולים (mutexes)

Answer 22

דומה מאוד לשימוש בסמפור בינארי (סמפור המאותחל בערך 1), אך יעיל יותר כיוון שלא נדרש עבורו מעבר בין רמת המשתמש לרמת הגרעין

Question 23

פתרונות שלא ממומשים על ידי busy waiting - מבני פיקוח (monitors)

Answer 23

ספרייה של פונקציות, משתנים ומבני נתונים המוגדרים יחד במבנה של שפת תכנות. שפת התכנות היא זו שמבטיחה שתהליכים הקוראים לפונקציות המוגדרות במבנה הפיקוח מממשים מניעה הדדית. כך, כל האחריות ליישום הטכני של פתרון בעיית המניעה ההדדית עוברת אל הקומפיילר. בעקבות כך, יש פחות סיכוי לטעויות, בהשוואה לשימוש בסמפורים ובמנעולים. גם כאן נגדיר שתי פעולות מיוחדות: signal(c), מעירה אחד מהתהליכים שהיה חסום על ידי המוניטור על התנאי c. wait(c), גורמת להשהיית תהליך כל עוד התנאי c לא התקיים. המוניטור מבטיח שלאחר הקריאה ל-wait אחד התהליכים שהיה חסום על קטע קריטי יוכל להיכנס אליו.

Question 24

פתרונות שלא ממומשים על ידי busy waiting - העברת הודעות (message passing)

Answer 24

ישנן שתי פקודות: send(destination, &m), ששולחת את ההודעה m ליעד נתון, ו-receive(source, &m), המקבלת הודעה ממקור נתון. השליחה של הודעות יכולה להיות שליחה שחוסמת את התהליך המקבל, אם הוא מחכה להודעה שטרם קיימת (נחסם עד להגעתה).
ניתן להשתמש בשיטת המיעון הישיר, כך שכל תהליך השולח הודעה מחויב לציין את היעד (מזהה של תהליך), או בשיטת המיעון העקיף, שכל הודעה מועברת לתחנת ביניים, הנקראת תיבת דואר (mail box), שאליה מתקבלות הודעות וממנה מושכים הודעות. נשים לב ששיטה זו מתאימה גם למערכות מבוזרות, כלומר ניתן להעביר הודעות בין שני מעבדים או מחשבים שונים (בשונה מיתר השיטות).

Question 25

אלגוריתמי תזמון במערכות אווצה: מערכת אווצה (batch system) היא מערכת שבה משימה תתבצע מתחילתה ועד סופה, בלי לשתף את המעבד בתהליכים אחרים, כלומר, כל התהליכים רצים באופן סדרתי.
מטרות האלגוריתמים במערכת אווצה

Answer 25

הגינות, מקסום מספר פעולות בשעה ומזעור זמן שהייה בין הגעת הפעולה לסופה.


Question 26

3 אלגוריתמי תזמון במערכות אווצה עם פירוט

Answer 26

1 First Come First Served (FCFS): התהליך שמגיע ראשון מתבצע ראשון (הממומש על ידי תור של תהליכים המוכנים לריצה). יתרון: פשטות מימוש. חסרון: זמן השהייה ארוך.
 2. Shorted Job First: התהליך הקצר ביותר יבוצע ראשון. יש לבצע אלגוריתם זה רק על קבוצת תהליכים ידועה מראש בעלי זמני ריצה קבועים מראש.
 אלגוריתם תזמון כזה, דהיינו אלגוריתם תזמון שאינו משתמש בהפקעת מעבד, נקרא non-preemptive 3. Shortest Remaining Time Next: התהליך שזמן העבודה שנשאר לו הוא הקצר ביותר יבוצע קודם. גם פה דרושה ידיעה מוקדמת של זמן CPU. אלגוריתם שמפקיע את המעבד preemptive .הפקעת מעבד יכולה להתבצע במקרים האלה: * אם תהליך שהיה במצב חסום הופך להיות מוכן * אם מגיע תהליך חדש שמוכן לריצה בזיכרון * אם תהליך רץ מבצע קריאת מערכת שגורמת להרדמתו

Question 27

אלגוריתמי תזמון במערכות אינטראקטיביות: מערכת אינטראקטיבית היא מערכת שמניחה כי קיים משתמש פעיל המזין אליה קלט. 
מטרות האלגוריתמים במערכת אינטראקטיבית

Answer 27

הגינות, זמן תגובה מהיר לבקשות באופן יחסי לפעולה.


Question 28

מטרות האלגוריתמים במערכות זמן אמת

Answer 28

הגינות, הימנעות מאיבוד מידע ועמידה בזמנים.


Question 29

תזמון במערכות זמן אמת

Answer 29

אפשר לסווג מערכות זמן אמת לשתי קטגוריות מופשטות: מערכות שמציבות אילוצים נוקשים על זמני ביצוע ומערכות שהאילוצים בהן גמישים יותר המשימות במערכות זמן אמת יכולות להיות מחזוריות או לא מחזוריות. משימות מחזוריות מתבצעות עם תקופת מחזור מסוימת, ואילו לגבי המשימות הלא מחזוריות הדבר איננו תקף. קיום של משימות מחזוריות במערכת זמן אמת מציב קריטריון לאפשרות ביצוע תזמון, שהוא בעצם תנאי הכרחי C(i) מספר יחידות זמן החישוב P(i) מחזוריות המשימה הקרטיריון לתזמן m משימות בעלות המאפיינים P(i)-ו C(i) C(1)/P(1) + … + C(m)/P(m) < = 1

Question 30

תזמון במערכות אינטרקטיביות - round robing

Answer 30

מחלקים זמן CPU לאינטרוולים שווים ולכל תהליך שמוכן לריצה מקצים את ה-CPU לפרק זמן קצוב. פרק זמן זה מכונה quantum time .לאחר סיום quantum ,מפקיעים את ה-CPU ונותנים אותו לתהליך אחר. התהליכים מנוהלים בתור מעגלי ומכאן שם האלגוריתם. חלוקת זמן CPU לאינטרוולים שווים נקראת slicing time

Question 31

תזמון במערכות אינטרקטיביות - תזמון עם עדיפויות

Answer 31

הרעיון הבסיסי הוא שכל התהליכים המוכנים לריצה בזיכרון מדורגים לפי עדיפויות. תהליך בעל עדיפות גבוהה רץ על ה-CPU כל עוד עדיפותו גבוהה מעדיפותם של שאר התהליכים שמוכנים לריצה. מבחינים בין שיטת מתן עדיפות קבועה ובין שיטת מתן עדיפות משתנה (דינאמית). מתן עדיפות גבוהה בצורה סטאטית יכול להיות מועיל במקרה של תהליכים שדורשים זמן תגובה מהיר מאוד, ובתנאי שלאחר פעולה אינטראקטיבית קצרה מאוד התהליך עובר למצב רדום. אחרת – תהליך בעל עדיפות גבוהה שאיננה משתנה מקבל את ה-CPU לתקופה בלתי מוגדרת (עד שיופיע במערכת תהליך בעל עדיפות גבוהה יותר). שאר התהליכים מורעבים. בשיטה השנייה, שינוי עדיפויות מתבצע בצורה דינאמית. לדוגמה, אלגוריתם תזמון יכול להפקיע את ה-CPU כעבור פרק זמן מסוים כדי למנוע הרעבה. עדיפותו של תהליך תיקבע לפי החלק היחסי של ה-quantum שנוצל על ידיו. ככל שהחלק המנוצל יהיה גדול יותר, כך עדיפותו של התהליך תהיה קטנה יותר.

Question 32

תזמון במערכות אינטרקטיביות - ריבוי תורים

Answer 32

ריבוי תורים משמש פתרון לדיפרנציאציה בין קבוצות תהליכים שונות, כאשר כל התהליכים בקבוצה מצפים לאותו סוג שירות. לכל תור משויכת עדיפות, וסוג השירות שהתהליכים הנמצאים בתור מצפים לו נגזר ממנה. לכן כל התהליכים הנמצאים באותו תור הם בעלי עדיפות שווה. תהליכים יכולים לעבור בין התורים כתוצאה מהחלטת המתזמן. כל אחד מהתורים יכול להיות מנוהל לפי מדיניות שונה.

Question 33

תזמון במערכות אינטרקטיביות - Shortest Process Next – SPN

Answer 33

ניבוי הזמן הדרוש לפעולה הבאה, בהסתמך על ההיסטוריה של התהליך ובחירת התהליך בעל הזמן המנובה הקצר ביותר T(i) - משך הזמן של התהליך שקרה בעבר E(i) - משך הזמן המשוער של התהליך החשיבות שניתנת לזמני העבר E(i+1) = (1–a) T(i) + a E(i) יכולה לגרום להרעבה של תהליכים שהפעולה האינטראקטיבית שלהם ארוכה מממוצע של משך זמן הפעולה האינטראקטיבית במערכת. לכן ריבוי תורים יכול לעזור להתגבר על הבעיה.

Question 34

תזמון במערכות אינטרקטיביות - תזמון מובטח

Answer 34

מערכת ההפעלה מנהלת בטבלת תהליכים רישום של משך הזמן שבו עמד ה-CPU לרשות כל אחד מהתהליכים במערכת. בהינתן הבטחה לספק חלוקת זמנים שווה, ובהינתן המידע כמה זמן קיבל כל תהליך ביחס לזמן שהובטח לו, אלגוריתם התזמון יבחר את התהליך בעל היחס הנמוך ביותר ויריץ אותו ב-CPU עד שהיחס יעלה על היחס של תהליך אחר במערכת (או עד שהתהליך הרץ יבצע קריאת מערכת שתגרום להרדמתו).

Question 35

תזמון במערכות אינטרקטיביות - lottery scheduling

Answer 35

שיטת ההגרלה יכולה להפחית את התקורה של חישוב המידות המובטחות ולהביא לתוצאות דומות באופן סטטיסטי. במקרה של חלוקה שווה של זמני CPU ,מתזמן ייתן לכל תהליך חדש שנכנס למערכת כרטיס הגרלה המזכה בנתח כלשהו של זמן CPU .החלטות התזמון מתבצעות בפרקי זמן שמשכם נגזר מכמות הכרטיסים המשתתפים בהגרלה או מקריאת מערכת והגעת תהליך חדש. בעת החלטת תזמון מתבצעת הגרלה שבעקבותיה נבחר תהליך שיקבל את ה-CPU . כך שלאורך זמן השיטה משיגה חלוקה שווה למדי של זמני העיבוד. השיטה איננה גורמת לתקורה, כי אין צורך לחשב את היחס של שימוש ה -CPU בכל החלטת תזמון צריך רק לעדכן את משך הזמן של הריצה הבאה. עוד יתרון של השיטה הוא שקל לתת ביטוי באמצעותה לחשיבותו של תהליך. תהליכים חשובים יכולים לקבל כמה כרטיסי זכייה, ובכך להגדיל באופן סטטיסטי את זמן ה-CPU המוקצה להם. תהליכים שמשתפים פעולה ביניהם יכולים להעביר כרטיסים זה לזה, והדבר מאפשר פתרונות נוספים לבעיות כמו יצרן-צרכן באמצעות מנגנונים חדשים לתקשורת בין תהליכים.

Question 36

תזמון במערכות אינטרקטיביות - Fair-Share Scheduling

Answer 36

שיטות תזמון נבחנות על פי קריטריונים מערכתיים, כמו זמן תגובה מינימלי או זמן שהייה מינימלי. אבל קיימת גם פרספקטיבה נוספת, והיא נקודת המבט של המשתמש, שמוטרד בעיקר מהביצועים של קבוצת התהליכים שמהם מורכבת האפליקציה שלו. לכן, אסטרטגיה של תזמון בחלוקה הוגנת נועדה להביא בחשבון את השתייכותם של תהליכים לקבוצה מסוימת.

Question 37

Recovery Through Preemption

Answer 37

חילוץ מבוקר של משאב מהתהליך המחזיק בו לצורך שבירת הקיפאון, תוך נקיטת אמצעים )ובכלל זה לעתים התערבות אנושית( כדי למזער את שיבוש תוצאות הריצה של התהליך. היכולת להשתמש בשיטה זו תלויה בסוג המשאב, ולעתים השיטה איננה ישימה.

Question 38

process control block

Answer 38

This entry contains important information about the process’ state, including its program counter, stack pointer, memory allocation, the status of its open files, its accounting and scheduling information, and everything else about the process that must be saved when the process is switched from running to ready or blocked state so that it can be restarted later as if it had never been stopped.

Question 39

rendezvous vs mailbox

Answer 39

מיעון ישיר מחייב להעביר כ-destination מזהה של תהליך. לסוג כזה של העברת הודעות קוראים גם בשם שיטת המפגש )rendezvous(, זאת מכיוון שתהליכים מקיימים ביניהם מעין שיח בעת המפגש. מיעון עקיף, לעומת זאת, משתמש בתחנת ביניים שאליה מועברות הודעות וממנה מתבצעת משיכתן. לעתים מכנים את תחנת הביניים תיבת דואר )mailbox(.