הפיזיולוגיה של התא Flashcards
(62 cards)
דיפוזיה
הנטייה הטבעית של החלקיקים להתפשט בצורה אחידה בחלל או בתמיסה. מושפע מהצפיפות ומהיונים
צפיפות- מפל ריכוזים. חלקיקים נוטים לעבור מתמיסה מרוכזת לתמיסה מהולה.
מטען חשמלי- כאשר המטען של החלקיקים יהיה זהה הם ידחו אחד את השני וכאשר הוא יהיה שונה, הם יימשכו אחד לשני.
מושפע גם משטח הפנים של הקרום, מגודל המולקולה, מאופי הקרום (הידרופילי\הידרופובי)
דיפוזיה פשוטה
יעברו בקלות מולקולות הידרופיליות ומולקולות קטנות ללא מטען חשמלי
דיפוזיה מואצת
לא מושקעת אנרגיה, זהו תהליך טבעי בתא. החומרים יעברו דרך תעלות (פתחים), אשר מותאמות ליונים ספציפיים ולחומרים ספציפיים, או דרך נשא. המולקולה מתיישבת על הנשא והנשא משנה את המבנה המרחבי, מה שיגרום למולקולה לעבור בקלות. ישנה בקרה על התהליך הזה- התעלות מחליטות מתי לתת לחומרים לעבור ומתי לא. גלוקוז יכול לעבור בין קרומים רק דרך נשא.
סיסטיק פיברוזיס
פגיעה בתעלת הכלור. כתוצאה מהפגיעה, לא תהיה בקרה על מעבר יוני הכלור בין הקרום של התאים. בסיסטיק פיברוזיס, המחלה פוגעת במערכת הנשימה וגורמת לרוק צמיגי הגורם לחנק
GLUT נשא גלוקוז
הגלוקוז לא עובר קרומים. הוא מתיישב על נשא המשנה את הצורה המרחבית שלו וכאשר הוא נכנס לפנים התא, התא “מדביק” עליו זרחן, וכתוצאה הוא הופך לגלוקוז פוספטי, והוא נהיה שייך לתא. כך התא מוודא כי הגלוקוז לא “יברח” מן התא במהלך מפל ריכוזים שונה.
אוסמוזה
דיפוזיה של מים. סוג של דיפוזיה המתארת תנועת מולקולות מים דרך קרום, כאשר לפחות אחד המומסים לא יכול לחצות את הקרום. החלקיקים רוצים להגיע למצב של שיווי משקל, ולכן כאשר התמיסה תהיה מרוכזת, המים יישאבו מתמיסה מהולה לתמיסה המרוכזת. נפח התמיסות ישתנה וגם הריכוז שלהם.
לחץ אוסמוטי
הכוח המושך אליו מים מתמיסה מהולה לתמיסה מרוכזת. בתמיסה מרוכזת, הלחץ האוסמוטי יהיה גבוה, בתמיסה מהולה הוא יהיה נמוך. המצב האידיאלי הוא שיווי משקל- כמות המים הנכנסים לתא שווה לכמות המים היוצאים מהתא
תמיסה היפרטונית
תמיסה בה הלחץ האוסמוטי גבוה לעומת התא אצלה והוא יהפוך לצימוק היות והמים ישאבו ממנו.
תמיסה היפוטונית
תמיסה בה הלחץ האוסמוטי נמוך לעומת התא, והוא ישאב אליו מים עד שיתפוצץ
תמיסה איזוטונית
תמיסה בה הלחץ האוסמוטי שלה זהה בין פנים התא לחוץ התא. המצב האידיאלי, שיווי משקל
מעבר פעיל
תנועה בניגוד למפל הריכוזים. התא משקיע הרבה אנרגיה כדי להעביר חומרים דרך הקרום
משאבה
אנזים אשר קושר ומפרק מולקולות. האנרגיה המשתחררת עוזרת למשאבה לעשות את עבודתה
מעבר פעיל ראשוני
צורך של התא להוציא חומר מהתא בניגוד למפל הריכוזים, מתמיסה מהולה לתמיסה מרוכזת. באמצעות אנרגיה, החלבון ייקח מולקולת ATP ולאחר שיפרק אותה תיווצר אנרגיה שתאפשר למשאבה להוציא את החומר מהתא
מעבר פעיל שניוני
המשך למעבר הראשוני. החומר שהוצא כנגד מפל הריכוזים ירצה לחזור בהתאם לחוקי הדיפוזיה, כדי לייצר שיווי משקל. הוא ייכנס דרך התעלה הייעודית לו, ומולקולות אחרות הרוצות להיכנס לתא ולא מתאפשר להן היות והן הידרופיליות או גדולות, ייקשרו אליו ויכנסו לתא. לאחר מכן שוב יקרה המעבר הפעיל הראשוני וחוזר חלילה
יוניפורט
תעלה, נשא או משאבה אשר מעבירים חלקיק אחד בכיוון אחד
סימפורט
תעלה, נשא או משאבה אשר מעבירים שניים או שלושה חלקיקים בכיוון אחד
אנטיפורט
תעלה, נשא או משאבה אשר מעבירים יותר מחלקיק אחד בו זמנית, ובכיוונים שונים
קוטביות קרום התא
קרום התא זורק יונים חיוביים אל מחוץ לתא וכך גורם לכך שפנים התא יהיה בעל יותר יונים שליליים. הוא משקיע אנרגיה כדי לשמור על המצב ככה וזהו גם המצב הרגיל והנורמלי של התא. מצב לא מאוזן ומנוגד למפל הריכוזים
אנדוציטוזה
תהליך בו נכנסות מולקולות גדולות אשר גדולות מידי בשביל לעבור בתעלות או במשאבות
פגוציטוזה
החומרים שצריכים לעבור את קרום התא הם גדולים מאוד- וירוס, חיידק… כל התא יהפוך להיות בועה ענקית. זה ידרוש שלד מיוחד והרבה ליזוזומים, אנרגיה רבה במיוחד. מקרופגים ונויטרופילים הם המפרקים חיידקים ויבלעו אותם
פינוציטוזה
תהליך הדומה לאנדוציטוזה. הפנמה של נוזלים וחומרים מומסים. תהליך אקראי ללא קולטנים. התאים צריכים לעשות זאת במהירות. מאפיין תאים סופגים כמו במעי ובכליות
אקסוציטוזה
תהליך ההפוך לאנדוציטוזה. הפרשה החוצה של מולקולות שנוצרו בתא באמצעות בועיות הפרשה. בכל התאים יש אקסוציטוזה אך לא בכולם היא קורית- יש צורך במתן פקודה
שעתוק
השלב הראשון במסלול בניית חלבון. מתבצע בגרעין. אנזים הנקרא RNA פולימראז מפריד בין שני הגדילים של הדנ”א ומציב מול כל נוקלאוטיד מולקולת משלים (A-U, T-G). לאחר שלב זה היא תעבור לעיבוד ועריכה, בו יוסיפו מולקולות מסמנות אשר יעידו מה תחילת הרצף ומה סופו- מולקולת G גואנין תהיה בתחילת הרצף, ו50-200 נוקלאוטידים של A הייקראו פולי A, יהוו כסיום הרצף. כמו כן, אנזימים יתלשו חתיכות של רלוונטיות, יחברו מחדש את החלקים שכן, והmRNA יהיה מוכן ליציאה לציטופלזמה. החלקים שיתלשו ייקראו אינטרונים, בעוד שהחלקים שימשיכו לציטופלזמה יקראו אקסונים
אינטרונים
חלקים הייתלשו מהmRNA בשלב השעתוק במסלול בניית החלבון