הלב

Question 1

חלל הבינה

Answer 1

החלל בין שתי הריאות שלנו

Question 2

קרום הלב

Answer 2

שכבה של קרום כפול- עם מים ביניהם, מכיל קולגן (הקרום חזק). הוא מקנה הגנה מכנית, מאפשר גדילה של הלב כשהוא מתנפח ומתכווץ. הוא מתחבר לסרעפת, כלי הדם הגדולים עטופים עם קרום חיבור שמתמזג עם קרום הלב- הכיס סוגר על כלי הדם הגדולים שיוצאים מבסיס הלב (אבי העורקים ועורק הריאה). קרום הלב מתחלק לשתי שכבות, חיצונית ופנימית.
הפרדיקריום הסיבי- השכבה החיצונית של קרום הלב
הפרדיקריום הרירי\עילית הלב- השכבה הפנימית של קרום הלב.

Question 3

פרדיקריום סיבי

Answer 3

השכבה החיצונית של קרום הלב

Question 4

פרדיקריום רירי\ עילית הלב

Answer 4

השכבה הפנימית של קרום הלב

Question 5

דופן הלב

Answer 5

עילית הלב- שכבת מזותל (אפיתל המפריש ריר), רקמת חיבור הנותנת תמיכה לאפיתל, מכיל אלסטין המאפשר את ניפוח הלב ורקמת שומן שמצמידה את כלי הדם הכליליים.
שריר הלב- החלק העיקרי של הלב- מהווה כ95%.
פנים הלב- עשוי מתאי אפיתל (אנדותל קשקשי פשוט), הנתמכים על ידי רקמת חיבור עם מבנה טרבקולרי המגדיל את שטח הפנים של הלב

Question 6

אפרכסת

Answer 6

תוספת לעליות- בצורה של בלון מרוקן. הוא מגדיל את הקיבולת שלהם ומאפשר להם לשאת נפח דם גדול יותר

Question 7

חריץ בין חדרי קדמי\אחורי

Answer 7

הגבול בין חדר ימין לשמאל

Question 8

חריץ כלילי עמוק

Answer 8

הגבול בין העליות לחדרים

Question 9

עלייה ימנית

Answer 9

מקבל דם מ3 ורידים- וריד נבוב עליון, וריד נבוב תחתון ווריד הסינוס הכלילי. כלומר לעלייה הימנית 3 פתחים. עובי השריר בעלייה מאוד דק

Question 10

חדר ימין

Answer 10

זהו שריר עבה יותר בפי שניים מהעלייה. יש לו בליטות בשרניות ובתוכן תאים מוליכי חשמל והולכה חשמלית של הלב. תפקיד חדר ימין- לדחוף מים לעורק הריאה ולכן עובי השריר עבה מאוד.

Question 11

עליה שמאלית

Answer 11

עובי דק. מקבל מים מ4 ורידי ריאה- 2 מהריאה הימנית ו2 מהריאה השמאלית. הוא מהווה את רוב בסיס הלב היות והלב נשען עליו.

Question 12

חדר שמאל

Answer 12

זהו החדר העבה ביותר- היות והוא דוחף את הדם לכל הגוף (בעוד שחדר ימין דוחף דם לריאות בלבד). חדר שמאל כולל גם את הקודקוד, הוא השפיץ של חדר שמאל. גם כאן יהיו בליטות בשרניות מוליכות חשמל.

Question 13

מחיצות

Answer 13

מחיצה בין עלייתית- העובי דומה לעובי העליות, מפריד ביניהן.
מחיצה בין חדרית- העובי דומה לעובי חדר שמאל (העבה), מפריד בין החדרים

Question 14

מסתמי הלב

Answer 14

המסתמים דואגים לזרימת הדם בכיוון אחד בלבד

Question 15

מסתמים צניפיים

Answer 15

עלים עשויים אפיתל. הטבעת מסביב היא קולגנית. בהמשך כל עלה יש מיתרים- הנקראים מיתרי הלב. הם מחוברים לשריר הלב במבנה הנראה כמו פטמות, אלו שרירים פטמתיים. כשהמסתם פתוח- המיתרים נמתחים והשרירים מתכווצים. כשהוא סגור- האפיתלים חופפים אחד לשני, ולא נותנים לדלת להיפתח. הטבעת הקולגנית מחזיקה ועומדת בעומס. הלחץ גבוה מאוד ולכן טבעות הקולגן יקראו גם שלד הלב (לא באמת שלד…). כשהמסתם לא יעשה את עבודתו כראוי- תהיה קריסה והדם יזרום קצת אחורה.

Question 16

מסתמים סהרונים

Answer 16

בנויים מאפיתל. הבסיס של עורק ריאתי ובבסיס ביציאה מהלב- תהיה תוספת של אנדותל (שלושה כיסים). כשהוא פתוח כל העלים רפויים וכשהוא סגור הם נמצדים זה לזה. יהיו שלושה כיסים של דם שידחפו דם הלאה בעץ העורקי אל כלי הדם. הם נמצאים בין חדר לעורק, שלושה עלים אפיתלים שיוצרים שלושה כיסים בבסיס או בכניסה של העורק.

Question 17

שלד הלב

Answer 17

טבעות קולגן מחזיקות את המסתמים ודואגות שלא יקרסו. זו רקמת חיבור קשיחה מאוד.

Question 18

כיוון זרימת הדם בתוך הלב

Answer 18

ככל שיש יותר דם יהיה יותר לחץ, זה יווצר גם כשהשרירים יתכווצו. הדלתות נפתחות בהתאם ללחצים, זה יקרה כשיהיה הפרש לחצים. כשבחדר יהיה פחות לחץ מבעליה, הדלתות ייפתחו לכיוון החדר. דם שזורם ללב זורם באמצעות ורידים, דם היוצא מהלב זורם באמצעות עורקים.
וריד -> מסתם צניפי -> עליה -> חדר -> מסתם סהרוני -> עורק

Question 19

מחזור הדם הכלילי

Answer 19

שריר הלב מזין את עצמו באמצעות עורקים כליליים ומנקז את עצמו באמצעות ורידים כליליים

Question 20

עורקים משיקים (אנסטמוזיס)

Answer 20

עורקים קטנים המחברים בין עורקים אחרים. אם עורק אחד סתום- נוכל להגיע לאותה הנקודה מעורק אחר. בלב, כמות האנסטמוזיס היא לא גבוהה ומספקת וכן כל נזק עלול להיות בלתי הפיך. אדם המבצע פעילות אירובית- יהיה עם יותר עורקים משיקים ולכן עם סיכון פחות לקבל התקף לב

Question 21

איסכמיה

Answer 21

ירידה בזרימת הדם לרקמה

Question 22

היפוקסיה

Answer 22

התוצאה של מה שיקרה מירידה בזרימת הדם- לרקמה- ירידה בחמצן לרקמה.

Question 23

ביולוגיה של תא שריר

Answer 23

25% מנפח תא שריר תפוס על ידי מיטוכונדריות. יש סיבים המאפשרים לתא להתקצר ולהימתח. התאים מחוברים במבנה ייחודי ללב- דיסקיות ביניים. יהיו דסמוזומים- תאי השריר יהיו מחוברים זה לזה בצורה חזקה.
צינורות T- אברון שנמצא בתאי שריר ולכן גם בשריר הלב. הוא המשך של קרום התא. תפקידן להעביר את העירור\הדחף החשמלי לתוך התא.
SR- הרשתית האנדופלסמית. בשריר הלב, בנוסף לתפקידה היא גם מהווה כמחסן לסידן.
קוטביות- זה ההפרש בין היונים מחוץ לקרום התא לבין היונים שבתוך התא.

Question 24

ביוכימיה של תא שריר הלב

Answer 24

מיטוכונדריה- תאי שריר הלב מייצרים ATP. ללא חמצן (ATP), תאי שריר הלב ימותו.
מיוגלובין- הוא כמו ההמוגלובין. זה חלבון שיודע לקשור חמצן בתוך תא שריר (בדם זה יהיה ההמוגלובין).
סידן- השריר יהיה חייב בנוכחות סידן ולכן יהיה מחסן ברשתית האנדופלסמית. לא נסתמך אך רק עליו- תהיה גם כניסה קבועה של סידן בדיפוזיה. כמעט לכל תא שריר יהיה נים- כדי לספק את הסידן והחמצן.
גלוקוז- תאי שריר הלב יודעים לייצר שומן אם הכבד לא יספק להם גלוקוז. חומצת חלב\חומצה לקטית היא התוצר פסולת שנוצרת בשריר השלד כשהם נכנסים לפעולה. הם יודעים לייצר ATP ללא חמצן. הלב, כשהוא במאמץ גופני, מנצל את הפסולת לגלוקוז.

Question 25

פוטנציאל מנוחה

Answer 25

הפרש המטענים החשמליים היונים משני צידי קרום התא- קוטביות. בתאי שריר הלב יש פוטנציאל מנוחה שלילי (בפנים שלילי יותר מבחוץ)

Question 26

איך ההולכה החשמלית עובדת?

Answer 26

בתאים מוליכים יש תעלות נתרן, סידן ואשלגן. דפולריזציה- היפוך המטענים, רפולריזציה- חזרה למצב המקורי. ברפולריזציה נהיה מוכנים לגל נוסף של דפולריזציה. דפולריזציה תקרה בנקודה בה יהיה גירוי לפתיחת תעלות הנתרן- הם ייכנסו וזה ישנה את הקוטביות. כשתעלות הסידן ייפתחו- יהיה זרם של סידן פנימה וזה יהיה המשך היפוך הקוטביות-הרמה. באותו שלב ייפתחו גם תעלות האשלגן שיברח החוצה מהתא. בשלב הרפולריזציה הסידן יפסיק להיכנס ותהיה רק יציאת אשלגן.

Question 27

תאים אוטוריתמיים

Answer 27

אלו תאים מוליכים בעלי קצב עצמי- הם לא צריכים גירוי מבחוץ. הם מוליכים דחף עצבי בעצמם. התאים האוטוריתמיים נוצרו בעוברות והם גם הדופק העוברי. הם נקראים גם תאים איטיים. ממוקמים בלב בשני מוקדים- הקוצב הגדול SA- נמצא בכניסה לעלייה הימנית והקוצב הקטן- AV- נמצא ברצפת עליית ימין. כל פתיחה היא 0.8 שניה, וזה יהיה סביב ה70 פעמים בדקה- הם אחוז אחד מכל התאים.

Question 28

תאים מוליכים

Answer 28

הם צריכים גירוי מבחוץ. הם תלויים בקוצבים ולאחר עירור יעבירו את הגירוי הלאה לתא השכן... הם מכונים גם תאים מהירים. כל פתיחה יהיה 0.3 שניה

Question 29

מסלול ההולכה החשמלית של הלב

Answer 29

הקוצב הגדול SA (100 פעימות בדקה), כשהקוצבים פועלים יחד יהיו 70 פעימות בדקה- צרורות בכמן מפזרים את העירור לעליות- עליות- הקוצב הקטן AV- צרור היס במחיצה הבין חדרית- סיבי פורקינייה מעבירים את הדחף לחדרים- חדרים

Question 30

השפעת הרכב הנוזל הבין תאי על ההולכה החשמלית

Answer 30

השפעות הקוצבים- הסידן הכי משפיע על הקוצבים. כמות תעלות הסידן תהיה הרבה ביותר, אם נעלה את מוליכות הקוצבים- נעלה את קצב הלב. כשקצב הסידן יעלה (בעקבות מוליכות הקוצבים), תהיה עלייה בדפולריזציה. האדרנלין גם יעלה כשתהיה עליה בדפולריזציה. אצטילכולין- מוריד קצב לב ואת קצב הדפולריזציה. עליה באשלגן החוץ תאי- אשלגן יתקשה לצאת מהתא וזה יאריך את הדפולריזציה.

Question 31

היפר-קלמיה

Answer 31

רמה גבוהה של אשלגן חוץ תאי, זה יקשה על הרפולריזציה- לא נוכל להרפות וזה עלול להוביל לדום לב.

Question 32

היפר-נתרמיה

Answer 32

יותר נתרן בחוץ יפריע לכניסת סידן לתאים. גם עוצמת הכיווץ תיפגע היות והתאים צריכים סידן כדי להתכווץ.

Question 33

היפו-נתרמיה

Answer 33

רמה נמוכה של סידן תגרום לירידה בנפח הדם ובלחץ הדם וזה ישפיע באופן עקיף על עלייה בקצב הלב, אשר ירצה לפצות.

Question 34

תקופת האתנח (אי ההיענות)

Answer 34

אחרי שתא עובר עירור ואחרי שהוא עובר רגיעה, הוא יהיה צריך להתאושש, כדי לקבל עירור נוסף. אם ניתן עירור הוא לא יגיב. שני סוגים של אתנח- אתנח אפקטיבי- שום גירוי לא ישכנע את הלב להתכווץ. אתנח יחסי- כשהתא מתחיל להתרפות, נשכנע אותו להתכווץ שוב בתנאי שהעירור יהיה חזק.

Question 35

מסלול ההולכה החשמלית ECG

Answer 35

גל הP- היפוך הקוטביות- דפולריזציה, קורה בעליות. קומפלקס QRS- הדפולריזציה, היפוך הקוטביות שקורית בחדרים. זה שינוי גדול- לא גל. בעליות זה כבר יעבור לרפולריזציה. גל הT- החזרת הקוטביות, הרפולריזציה לחדרים, כשיהיה קצב סינוס תקין זה יקרה שוב ושוב.

Question 36

מחזור הלב (פעימה אחת)- זרימת הדם

Answer 36

הסיסטולה הפרוזדורית- דפולריזציה בSA- דפולריזציה בסיבים, בעליות- יהיה גל P- ואז כיווץ. דם יזרום לחדרים- 25 מ"ל מהעליות יצטרפו ל105 מ"ל בחדרים- בסוף הסיסטולה יהיו 130 מ"ל. הסיסטולה של החדרים- העליות חוזרות חזרה. נפח סוף הדיאסטולה של החדרים- יהיה 130 מ"ל. דפולריזציה של החדרים- כיווץ החדרים, הלחץ בחדרים יעלה בגלל עליית נפח הדם, אך גם בגלל הכיווץ עצמו. הלחץ נועל את המסתמים הצניפיים- בהמשך תהיה פתיחה של מסתים סהרוניים ומעבר הדם לעורקים בתהליך שנקרא פליטה (זה יקרה בבום). נפח הפעימה (הדם שיוצא מכל חדר) הוא 70 מ"ל, נישאר בחדרים עם 50-60 מ"ל. הדיאסטולה- משתנה בין מנוחה ומאמץ. זה הרפולריזציה. תאי השריר נרפים. החדר הופך להיות ואקום, הוא מושך את המסתמים ונועל את הסהרונים, הלחץ בחדרים נמוך מבעליות. הדיאסטולה של החדרים היא כוח ששואב. דם נשאב מהעליות לחדרים בצורה משמעותית. הדיאסטולה מחזירה אותנו ל105 מ"ל.

Question 37

קולות הלב

Answer 37

יש 4 קולות קול ראשון (הסיסטולה של החדרים)- סגירת המסתמים הצניפיים. קול שני (הדיאסטולה של החדרים)- סגירת המסתמים הסהרונים. קול שלישי חלש- פתיחת המסתמים הצניפיים (החדר יתמלא במהירות). קול רביעי חלש- הסיסטולה הפרוזדורית-של העליות.

Question 38

שינויי לחצים בחדר שמאל בזמן מחזור פעימה אחד

Answer 38

מואקום ללחץ גבוה. כיווץ העליות כמעט לא משפיע על לחץ החדר- מזרימים רק 25 מ"ל לחדר עם 105 מ"ל- זה יהיה שולי. רק כשהחדרים מתכווצים יהיה זינוק אמיתי. החדר יתכווץ והדלתות סגורות- כתוצאה מזה יפתחו המסתמים מהעורקים והדם יזרום לעורק- תהיה ירידה בלחץ דם.

Question 39

תפוקת הלב

Answer 39

נפח הפעימה- נפח הדם היוצא מחדר בדקה. נפח הפעימה הוא 70 מ"ל. קצב לב במנוחה- 75 פעימות בדקה. תפוקת לב- 70 כפול 75 = 5.25 ליטר בדקה במאמץ- קצב הלב עולה ולכן גם נפח הפעימה יעלה. אפשר להגיע ל20 ליטר בדקה. מעל 160 פעימות בדקה- הדיאסטולה קצרה מידי, נפח הפעימה יורד. דופק גבוה מידי- הכיווץ לא יספיק להיות יעיל.

Question 40

מקטע פליטה

Answer 40

נפח הפעימה- 60-70 מ"ל, יחסית לנפח הדיאסטולי- 130 מ"ל. טווח תקין- 50-70 אחוזים, מקטע פליטה נמוך מידי יהיה 40 אחוזים- זה יהיה אי ספיקת לב. הכיווץ לא מספיק חזק

Question 41

גורמים המשפיעים על נפח הפעימה

Answer 41

עומס מקדים- אם נתייחס לשריר כקפיץ- כשנמתח אותו חלש ונעזוב אותו- קצב החזרה (ההתכווצות) שלו, יהיה איטי וחלש וככה הפוך- אם מתחנו הרבה, הקצב יהיה מהיר וחזק. ככל שיהיה יותר נפח בחדר (לחץ חזק על הדפנות), הוא יתכווץ מהר וחזק יותר ויזרים יותר דם- אם יהיה פחות, הוא יזרים פחות דם. בנוסף, גם זמן הדיאסטולה ישפיע על נפח הפעימה. כשהלב רפוי יותר זמן- חוזק הפעימה גדל. עלייה בכיווץ שריר הלב- שטף גבוה של יוני סידן לתוך הלב- יותר סידן יוביל לכיווץ חזק יותר בסיבי שריר הלב. הכיווץ מעלה את זמן הרמה- כשהשלב ארוך, עוצמת הפעימה גדלה, השריר מתכווץ יותר בסיסטולה ויהיה נפח גדול יותר. גורמים אינוטרופיים חיוביים- אלו חומרים שמעלים את כוויצות הלב. יותר כוויצות- יותר נפח פעימה. ירידה בכיווץ שריר הלב- פחות סידן יוביל לזמן קצר יותר בשלב הרמה. ככה עוצמת הפעימה תהיה קטנה יותר, השריר יתכווץ פחות בסיסטולה. גורמים אינוטרופיים שליליים- חומרים שמורידים את כוויצות הלב. פחות כוויצות- פחות נפח פעימה. עומס מאוחר- הלחץ בעורקים שמתנגד לפליטת הזרם. ללא לחץ מתנגד, העורקים היו ממשיכים להתרחב והלחץ היה מאוד חלש, הדם היה עובר לאט מאוד בעורקים ולא מגיע לכל חלקי הגוף. כיווץ העורקים מאפשר לחץ דם וזרימה תקינה של הדם בגוף.

Question 42

דיסתרמיה

Answer 42

קצב לב שאינו תקין. קצב סינוס- קצב לב תקין.

Question 43

טכיקרדיה

Answer 43

קצב לב יהיה מעל 100 פעימות בדקה, מעל 160 פעימות בדקה תהיה טכיקרדיה עלייתית

Question 44

ברדיקרדיה

Answer 44

קצב לב מתחת ל50 פעימות בדקה.

Question 45

חסימה לבבית

Answer 45

יקרה מסיבה פתולוגית. אין קשר בין הקוצב העליון לקוצב התחתון. דרגה ראשונה- מרווח P-Q יהיה ארוך מהתקין. ההולכה מהעליות לחדרים ממושכת מידי. ניתן לחיות במצב כזה. דרגה שנייה- מספר הקומפלקסים QRS יהיה נמוך מגלי P, זו החסרת פעימות. יותר כיווצי עליות מאשר כיווצי חדרים- דחף לא יעבור לחדרים. דרגה שלישית- חסימה מלאה זה יהיה קטסטרופלי- שני הקוצבים יעבדו במקביל בצורה עצמונית.