חברתית Flashcards
נגישות של סכמה accessibility
המידה בה סכמה מסוימת נמצאת בחזית המחשבה ולכן קובעת את הסבירות שנשתמש בה כשנעשה שיפוט חברתי. נגישות הסכמה מושפעת משלושה גורמים:
נגישות קבועה בגלל חוויות עבר.
נגישות זמנית בגלל מטרה בה האדם ממוקד באופן זמני.
נגישות זמנית בגלל הטרמה )priming )חשיפה לאירוע חברתי או לגירוי קודם, המגבירה את זמינותו של מידע מסוג מסוים.
מודל אינטגרציית המידע )theory integration information )של אנדרסון )Anderson)
תהליך יצירת ההתרשמות מושפע הן מנטיותיו האישיות של תופס והן מעריכת מעין “ממוצע משוקלל” של מאפייני
האדם הנתפס. ההתרשמות מושפעת מדוגמאות נקודתיות של התנהגות )exemplars )וממסקנות כלליות
)abstractions). חשיבותם של פריטי מידע שונים הנאספים בתהליך יצירת ההתרשמות נקבעת על פי זהותו של מוסר
המידע, סוג המידע והמועד בו התקבל.
הטיית האישוש )bias conformation)
יש לאנשים נטייה לחפש אחר עדויות מאששות, יותר מאשר עדויות
מפריכות בעת בחינת השערות, ובכך מגבירים את הסיכוי לקבל תמיכה להשערתם.
אפקט הראשוניות )affect primacy)
המידע הראשוני שמתקבל מהווה בסיס לבניית הסכמה, המשפיעה בתורה
על אופן עיבוד המידע שמתקבל בהמשך. סולומון אש )Asch )נתן לנבדקים רשימה בת 6 תכונות אופי, כאשר סדר
התכונות היה שונה בין קבוצות הניסוי השונות. נמצא שכאשר הרשימה מתחילה בתכונות החיוביות, הרושם
הכללי הנוצר הנו חיובי יותר.
בולטות מזווגת
הנטייה לקשר בין שני פריטים שיש להם מאפיין בולט משותף, למרות שבמציאות אין קשר
ביניהם.
חכמה בדיעבד )bias hindsight)
הסיכוי שאנשים מייחסים בדיעבד להופעת אירוע מושפע מעצם התרחשותו או
אי-התרחשותו של האירוע. עבור אירוע שהתרחש, אנשים נוטים לומר בדיעבד )לאחר שהאירוע קרה( שהסיכויים
להתרחשותו של האירוע טרם לקיומו היו גבוהים ושניתן היה לצפות אותו. אנשים שאכן העריכו את הסבירות
להופעת האירוע טרם לקיומו נתנו הערכות נמוכות יותר. עבור אירוע שלא התרחש, אנשים נוטים לומר בדיעבד
שהסיכויים להתרחשותו היו ממילא נמוכים. אנשים שאכן העריכו את הסבירות להופעת האירוע טרם לקיומו
המשוער נתנו הערכות גבוהות יותר.
תאוריית הייחוס )theory attribution
היא גישה כללית לתיאור הדרכים בהן התופס החברתי משתמש במידע כדי
להפיק הסברים סיבתיים. התאוריה עוסקת באופנים בהם פרטים מייחסים סיבות לאירועים, ובהשפעה שיש
לייחוסים האלה על הערכות האדם. תהליכי הייחוס של האדם משמשים לצורך הבנת העבר וההווה, ולחיזוי העתיד.
ייחוס הסיבה למקור פנימי לעומת מקור חיצוני, מהווה מפתח להבנת תהליכי הייחוס של הפרט. הוגה התאוריה הוא
פריץ היידר )Heider )שטען כי בני האדם עורכים כל הזמן ניתוחי סיבתיות כחלק מניסיונותיהם להבין את העולם
החברתי בכללותו. השאלות העיקריות הן – האם המקור להתנהגות טמון באדם )ייחוס פנימי( או במצב )ייחוס
חיצוני(, ומי אחראי לתוצאות.
עקרון ההפחתה (Discounting Principle)
הפחתת משקל של הסבר מסוים בעת קיומם של הסברים חלופיים.
עקרון ההגברה )Principle Augmentation)
הגברת משקל של הסבר מסוים כשאין בנמצא הסברים חלופיים.
גילברט טען שכאשר אנו צופים בהתנהגות אנו מבצעים תהליך של ייחוס בשני שלבים: בשלב הראשון אנו מייחסים
להתנהגות תכונה המתאימה לה. בשלב השני אנו מביאים בחשבון את מאפייני המצב ומבצעים פעולת הפחתה או
הגברה כדי לגבש את ייחוס הסיבה להתנהגות.
ייחוס על פי אירועים שלא התרחשו )Thoughts Factual-Counter
ייחוסי סיבתיות מושפעים גם מאירועים שלא התרחשו במציאות, אך נתפסים על ידי האדם ככאלה שהיו עשויים
להתרחש או כמעט והתרחשו. אחד ההיבטים של תופעה זו הוא הגברה רגשית )Amplification Emotional), תגובה
רגשית חזקה לאירוע מדומיין. לדוגמה, ייחוס פנימי או חיצוני לחוויות של החמצה ופספוס.
FAE – fundamental attribution error( הבסיסית הייחוס טעות
הנטייה של בני האדם להמעיט בחשיבותם של גורמים חיצוניים ולהעריך הערכת יתר גורמים פנימיים בעת
שיפוט סיבתיות של התנהגות. הטעות נובעת מכך שכוחות מצביים לעיתים קרובות סמויים מן העין – איננו יכולים לראות נורמות חברתיות, אפשר רק לראות את
ההתנהגות הנובעת מהן. הטיית הייחוס הבסיסית עוצמתית במיוחד בתרבויות מערביות המאמצות תפיסה של
העצמי כעצמאי.
הסברים אפשריים לטעות הייחוס הבסיסית
היפותזת העולם הצודק )Hypothesis World Just)- נטייה להאמין כי אדם מקבל את שמגיע לו.
אפקט הקונצנזוס השגוי )Effect Consensus False)- נטיית האדם לחשוב שהתנהגותו היא הרווחת
ולראות התנהגות שונה של פרט אחר כנובעת מגורמים אישיותיים פנימיים.
) Actor-observer effect( אפקט צופה-משתתף
הנטייה לייחס את הפעולות של אנשים אחרים לתכונות שלהם, ואילו את הפעולות שלנו לנסיבות חיצוניות.
כלומר, הצופה בהתנהגות מסוימת ייחס את ההתנהגות לסיבות פנימיות של אותו אדם, ואילו המשתתף
בהתנהגות מסוימת ייחס את ההתנהגות לסיבות חיצוניות. קיימים שני הסברים לטעות זו:
o הסבר הבולטות השונה: העובדה שעבור מבצע ההתנהגות הסביבה בולטת יותר מעצמו, ואילו לצופה
בולט דווקא מבצע ההתנהגות.
o הסבר הידע השונה: בעוד שהמשתתף מכיר את עצמו ומודע להתנהגות שלו במצבים שונים, הרי
שהצופה אינו מודע לכך שמבצע ההתנהגות היה עשוי להתנהג אחרת במצב שונה.
) self-serving bias( העצמי בשירות ה
הטיה בשירות העצמי גורמת לבני אדם לזקוף לזכותם הצלחות )ייחוס פנימי( ולהכחיש או לתרץ את אחריותם
לכישלונותיהם )ייחוס חיצוני(. בני אדם שסובלים מדיכאון מרבים לייחס מצבים שליליים לעצמם במקום
לסיבות מצביות. בני
אדם נוטים להטיות בשירות העצמי גם בהיותם חלק מקבוצה: הם נוטים יותר לייחס את הצלחות הקבוצה
לעצמם ואת כישלונותיה לחברי קבוצה אחרים.
איזה אפקט מיוחס לתופעת נבואות המגשימות את עצמן )prophecy fulfilling-self)?
אפקט פיגמליון مع المدارس والمعلمين الي آمنوا بقسم من الطلاب الي اختاروا بشكل عشوائي وبنهاية السنة بالفعل جابوا علامات احسن
ממחקרים עולה, כי את
ההשפעה הרבה ביותר של נבואות המגשימות את עצמן אפשר למצוא בקרב תלמידים חלשים שיש להם הישגים
נמוכים- אם מורים מצפים מהם להישגים נמוכים הם עלולים להראות הישגים נמוכים עוד יותר. אם למורים יש
ציפיות מהם, ההשפעה על עתידם עשויה להיות מרחיקת לכת.
היוריסטיקות
כללי אצבע לא פורמליים, המספקים קיצורי דרך ומקטינים את מורכבות תהליך השיפוט.
היוריסטיות פועלות בדרך כלל בניגוד לכללי הסקה לוגיים, והשימוש בהן שכיח במיוחד במצבי עומס יתר של מידע
.) information overload (
היוריסטיקת הזמינות )Heuristic Availability)
הנטייה לשפוט דברים לפי הקלות שבה אנו מצליחים לחשוב
עליהם. אנו נוטים להסיק על שכיחות של אירוע במציאות מתוך זמינותו בזיכרון. ההטייה עשויה להתרחש לאחר
תהליך הטרמה )priming – )חשיפה מוגברת לאירוע מסוים גוררת זמינות גבוהה שלו בזיכרון, שבתורה גוררת
שיפוטים מוטים על שכיחות האירוע במציאות. בנוסף, אנשים משתמשים בהיוריסטיקות הזמינות גם
כשהם שופטים את עצמם (ניסוי לחשוב על תכונה ב 6 מקרים לעומת 12)
אפקט הקונצנזוס השקרי )effect consensus false
נטייתם של אנשים
להאמין שהזולת מתנהג וחושב כמותם, יותר מכפי שמתרחש במציאות, מכיוון שקל יותר להעלות בזיכרון אנשים
שדומים לנו. מתקשרת להיוריסטיקת הזמינות.
היוריסטיקת היציגות )Heuristic Representativeness)
הנטייה לשייך גירוי או אירוע לקטגוריה מסוימת, על
סמך דמיונו לפרטים אחרים בקטגוריה. הסתמכות על יציגות עשויה להיות בעייתית כאשר היא גורמת לנו
להתעלם מסוגים אחרים של מידע רלוונטי, כגון שכיחותה היחסית של אותה קטגוריה. דוגמה לכך היא טעות
שיעור הבסיס )fallacy rate base), שהיא הנטייה להתעלם או להמעיט מערכו של מידע הקשור בשכיחות
היחסית של הגירוי או האירוע בפועל.
היוריסטיקת העיגון )heuristic anchoring)-
הנטייה לעגן שיפוט בהערכה התחלתית זמינה ולאו דווקא
מוצדקת. השיפוט שלנו “מעוגן” חזק מדי בהערכה
ההתחלתית שלנו, גם כאשר אין כל בה תועלת, או תועלת מעטה בלבד.
היוריסטיקת ההדמיה )Heuristic Simulation)
הנטייה לייחס סבירות גבוהה יותר לאירועים, ככל שקל יותר
לדמיין את התרחשותם.
מסגור ההחלטה ואפקט המסגור framing effect
תפיסת רווח והפסד תלויה במסגרת )frame )של ההחלטה, כלומר
בתיאור המסוים של בעיית הבחירה. מה שנראה כרווח או כהפסד, נקבע במידה מסוימת על ידי הציפיות שמקבל
ההחלטה מביא בחשבון. לכן, לנקודות ייחוס )points reference )יש חשיבות מכרעת בקבלת החלטות. עמוס טברסקי
ודניאל כהנמן )Kahneman & Tversky )הראו כי לשינויים קטנים במסגור )framing), עשויה להיות השפעה גדולה על ההחלטות שאנו מקבלים.
תאוריית האינטראקציה הסמלית )interaction Symbolic)
גורסת כי תוכן מושג העצמי
מתעצב בעקבות מגע עם אחרים, לפי הדרכים שבהן נדמה לנו שהזולת רואה אותנו ומצפה מאתנו להתנהג.
מהתייחסותם של אחרים אנו לומדים על עצמנו ועל ציפיות החברה, ומעצבים את העצמי שלנו בהתאם.
Random facts
פטרישיה לינוויל )Linville )טוענת שההבדל בין אנשים הוא במספר ההיבטים שהם רואים בעצמם. יש את עצמי הפשוט והמורכב. אדם בעל עצמי מורכב יוכל להתמודד טוב יותר עם
חוויות שליליות.
לפי תאוריית האימות העצמי )theory verification-self, הצורך לשמור על מושג עצמי יציב עשוי לגבור על הצורך בהאדרה עצמית.
אנו רוצים לקבל מידע אמין אודות עצמנו ולכן נעדיף שאחרים יהיו
מודעים לחסרונות שלנו ויראו אותנו באופן התואם את מושג העצמי שלנו.
בניסוי שבחן את יכולתם של אנשים
לווסת את הצורך שלהם בהשתייכות, נתנו לסטודנטים לשאת ביפרים במשך ארבעה ימים. בכל פעם שהביפר צפצף,
הסטודנטים כתבו האם באותו הזמן הם היו לבד או בחברה של אנשים אחרים, והאם הם רצו להיות לבד או עם
אחרים. התוצאות הראו שסטודנטים היו במצב של רצון, בשני שליש מהזמן. כמו כן, נמצא שהסיטואציה שהם רצו
להיות בה בזמן אחד, חזתה את הסיטואציה המעשית בה היו בפעם הבאה שהם קיבלו איתות.
יחסי אהבה רבים מתחילים בפרק זמן המאופיין בעוצמה
ובהתמזגות ונקרא בשם אהבה מלאת תשוקה )love passionate), ועם הזמן היחסים נוטים לעבור למצב אינטנסיבי
פחות אך אינטימי יותר המכונה אהבת רעים )love companionate). לרוב, בני אדם המדווחים על רמות גבוהות יותר
של אהבת רעים גם חווים שביעות רצון גבוהה יותר מחייהם.
Self-monitoring ניטור עצמי
תכונת אישיות המתייחסת לרצון וליכולת של האדם לשלוט ולכוון את התנהגותו
בהתאם לאנשים עמם הוא בא במגע. מידת היכולת לשלוט ברושם שמשאירים על הזולת.
אנשים בעלי ניטור עצמי
נמוך נאמנים לעצמם ואמנותיהם בכל מצב, מפרשים את ההתנהגויות בהתאם לעקרונות שלהם ולא בהתאם
לסיטואציה, ויש להם אמות מוסר שלא תלויות בחברה בה הם נמצאים
בעלי ניטור עצמי גבוה, קולטים אינפורמציה
בצורה טובה על האחר, רואים עצמם כגמישים ופתוחים מחשבתית, מפרשים התנהגויות בהתאם לסיטואציה
ומתאימים את אמות המוסר שלהם לאלו של החברה שבה הם נמצאים
תאוריית מודעות לעצמי כאובייקט )Awareness-Self Objective)
יש קשר בין המודעות
)awareness )לפערי העצמי, לבין שני מוקדים אליהם אנו מפנים תשומת לב – העצמי והסביבה:
מודעות לעצמי כאובייקט – מיקוד הקשב בעצמי. במצב של מודעות לעצמי כאובייקט הופכים את פערי. העצמי לנגישים וזה יוצר מתח. כדי להפחית את חוסר הנעימות יש לנו 2 אפשרויות – להסיט את הקשב, או
להשקיע מאמץ כדי לצמצם את פערי העצמי.
מודעות לעצמי כסובייקט – הפניית קשב לסביבה. במצב כזה פערי העצמי אינם כה נגישים וזהו מצב עדיף
מבחינה רגשית, במידה ויש לנו פערי עצמי גדולים.
הערכה עצמית )esteem-self)
הערכה עצמית קשורה במידת בהירות מושג העצמי ) awareness-self
clarity)- המידה בה תוכן מושג העצמי מוגדר באופן ברור, בעל עקיבות פנימית ולאורך זמן.
אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה נותנים גבולות יותר רחבים
להערכות שלהם, כלומר תחושת העצמי שלהם מדויקת פחות משל אחרים. מכאן שחלק מהתופעה של הערכה עצמית
נמוכה היא התחושה שאדם פשוט אינו יודע הרבה על עצמו.
הערכה עצמית בתחומים ספציפיים מתגבשת על סמך תהליכי השוואה להצלחתם של
אחרים, להצלחתנו בתחומים אחרים והשוואה לשאיפות של עצמנו.
יש מתאם חזק יותר בין ההערכה העצמית לבין
התנהגות בפועל כאשר מודדים את החוללות העצמית, מאשר כשמודדים הערכה גלובלית.
יעילות עצמית,
או חוללות עצמית )efficacy-Self)-
המידה בה אדם מעריך את יכולתו לבצע מטלה מסוימת, להגיע ליעד מסוים או
להתגבר על מכשול כלשהו.
חבלה עצמית )handicapping-self –
דרך אחת שדרכה פועלים להאדרה עצמית היא כשאנו מטילים ספק ביכולתנו לבצע
מטלה אנו עשויים להתנהג בדרך של חבלה עצמית:
פגיעה מכוונת בביצוע שלנו, המציידת
אותנו בתירוץ מוכן לכישלון על מנת שלא יעיד על חוסר יכולת. לפי מחקרים, נטייה זו חזקה יותר בקרב גברים.
תופעת החבלה העצמית מלמדת גם כי היבטים חשובים של הערכה עצמית מתקשרים להצגה עצמית )-self
presentation), ואכן נמצא שהסבירות לחבלה עצמית גדולה יותר במקרים בהם ידוע לאדם כי תוצאות ההתנהגות
ייוודעו ברבים.
אפקט ההתייחסות
לעצמי )effect reference-self) ומודעות עצמית
התופעה לפיה אנו נוטים לזכור טוב יותר מידע הקשור אלינו מאשר מידע
ניטרלי. אנשים המאופיינים במודעות עצמית גבוהה נוטים להרבות במיקוד קשב בעצמם. אנשים בעלי מודעות עצמית נמוכה נוטים להפנות קשב לסביבה.
החוקרים נוהגים להבחין בין שני היבטים של מודעות עצמית
גבוהה:
אנשים בעלי מודעות עצמית גבוהה פרטית נוטים להתמקד במאפיינים האישים שלהם, אלה שאינם גלויים לכל –
רגשות, מחשבות, ותחושות גופניות.
אנשים בעלי מודעות עצמית גבוהה פומבית נוטים להתמקד במאפיינים חברתיים שלהם כמו – התנהגות, תכונות
גופניות ומראה, ונוטים להתאים עצמם לצורכי הזולת.
השוואה חברתית
Social comparison theory
הנחת המוצא של לאון פסטינגר אבי תאוריית ההשוואה החברתית היא
שהאדם שואף להשיג מידע מדויק על אודות עצמו כדי להיות מסוגל להעריך נכונה את יכולותיו. במצבים של היעדר מדדים אובייקטיביים, מקור המידע העיקרי של האדם הוא השוואה חברתית. לפי התאוריה, ישנם שני סוגים עיקריים של השוואה חברתית:
השוואה חברתית כלפי מעלה מתרחשת כאשר אנשים משווים את עצמם לאחרים הנתפסים כמוצלחים יותר מהם בהיבט כלשהו. בהשוואה הזאת, אנשים מעוניינים להאמין שהם עצמם חלק מאליטה, ומבצעים השוואות המראות את הדמיון בינם לבין מוקד ההשוואה.
השוואה חברתית כלפי מטה נתפסת כנטייה הגנתית להשוואה עצמית אל מול אנשים הנתפסים כמצויים במצב פחות טוב. כאשר אנשים מתבקשים להעריך תכונה מסוימת שלהם ביחס לשאר האוכלוסייה הם נוטים לנקוט בהשוואה כלפי מטה.
אפקט “מעל הממוצע”) effect average than better)
היא הנטייה של אנשים לבצע הערכת-יתר של יכולותיהם )אינטיליגנציה, הצלחה בעבודה, פופולאריות וכדומה( ולמקם עצמם מעל הממוצע
ללא תלות במיקומם האמתי.
השוואה רלוונטית היא השוואה לזולת הדומה לנו ולכן כשהפערים גדולים, הנטייה לערוך השוואות פוחתת.
תאוריית שימור ההערכה )-self
theory maintenance evaluation)
שלאדם יש צורך להאדיר את הדימוי העצמי שלו ולשמור עליו. כשאנשים קרובים לנו זוכים להצלחה, שני תהליכים מנוגדים עשויים להתעורר:
השתקפות reflection – מצב בו הצלחת הזולת משתקפת בעצמי שלנו ותורמת להעלאת הדימוי העצמי “אני גאה להיות אח של כדורגלן מפורסם”.
השוואה )comparison – )מצב בו הצלחת הזולת גורמת לפגיעה בדימוי העצמי שלנו, שכן היא מעמידה אותנו
באור לא מחמיא )”אני מקנא באחי על שהוא כדורגלן מפורסם”(.
ההכרעה, איזה מבין שני התהליכים יתקיים, תלויה במידת הרלוונטיות של התחום. כאשר התחום רלוונטי עבורנו
)”גם אני רציתי להיות כדורגלן”(, סביר שתתבצע השוואה והצלחת הזולת תעורר ירידה בדימוי העצמי. כאשר התחום
אינו רלוונטי עבורנו, סביר שתתבצע השתקפות והצלחת הזולת תגרום לעלייה בדימוי העצמי. העוצמה בה כל אחד מהתהליכים יתעורר תלויה באיכות הביצוע של הזולת ובמידת הקרבה אליו.
כאשר מתרחשת פגיעה בדימוי העצמי ניתן להתמודד במספר דרכים:
השפעה על ביצועי הזולת )”לא אעיר את אחי לאימון הכדורגל”(.
השפעה על ביצועי העצמי )”אתאמן כל יום בכדורגל”(.
הגדרה מחדש של מידת הרלוונטיות של התחום )”אני לא באמת אוהב לשחק כדורגל”(.
הגדרה מחדש של מידת הקרבה לזולת )”אחי ואני לא באמת כל כך קרובים”(.
גורמים המשפיעים על משיכה בין אישית )attraction interpersonal)
אפקט הקרבה )Proximity): אנחנו בדרך-כלל נמשכים לאנשים הקרובים אלינו פיזית.
אפקט החשיפה )effect exposure mere): ככל שאנשים נחשפים מספר רב יותר של פעמים לגירוי, כך הם מעריכים אותו באופן חיובי יותר.
משיכה גופנית )attraction physical): בתרבות המערב רווח הסטריאוטיפ שלפיו בני אדם מושכים מבחינה גופנית, מוצלחים גם מבחינות אחרות.
דמיון )similarity): אנו נוטים להימשך לאנשים אשר דומים
לנו בגורמים שונים כגזע, מין, השכלה, דת, גובה, אינטליגנציה, מצב סוציו-אקונומי, דעות, תחומי עניין ועוד. מי שדומה לנו נותן לנו תחושה כי העמדות החשובות לנו הן העמדות הצודקות. חוסר דמיון גורם, לעיתים קרובות, לדחייה חזקה.
הדדיות )reciprocity): אנשים נוטים להמשך לאלו שנמשכים אליהם.
קשים להשגה )get to hard )במידה: אנו נוטים להעדיף אנשים אשר סלקטיביים באופן ממוצע בבחירותיהם החברתיות.
הבניה של אחר משמעותי, באופן דומה להבניה ביחס לעצמי
: נטייה לייחוסי סיבתיות וארגון הידע על אדם קרוב,
באופן דומה להבניית ידע על העצמי. לדוגמה, אנשים נוטים להחזיק בתפיסה אופטימית ביחס לעתיד חבריהם, באופן
דומה לתפיסות האופטימיות שלהם ביחס לעצמם.
תאוריית מערכת היחסים כהרחבת העצמי )Relationships of Account Expansion-Self (
אנשים מקיימים
מערכות יחסים קרובות, לצורך הרחבת העצמי, באמצעות אימוץ המשאבים והמאפיינים של האחר לתוך מושג העצמי
האישי. הקירבה לאחר מאפשרת איחוד של ייצוג האחר עם ייצוג העצמי.
קוגניציה מחולקת )Memory Transactive)
הבנייה חברתית משותפת עם אחרים קרובים, תוך הסתמכות על
היכרות עם תהליכי עיבוד המידע של האדם הקרוב. לדוגמה, לאחר מערכת יחסים ממושכת, זוגות יזכרו ביחד כמות
גדולה יותר של פרטים מאירוע מסוים מאשר כמות הפרטים שיזכור אדם בודד.
