חברתית

Question 1

נגישות של סכמה accessibility

Answer 1

המידה בה סכמה מסוימת נמצאת בחזית המחשבה ולכן קובעת את הסבירות שנשתמש בה כשנעשה שיפוט חברתי. נגישות הסכמה מושפעת משלושה גורמים:
 נגישות קבועה בגלל חוויות עבר.
 נגישות זמנית בגלל מטרה בה האדם ממוקד באופן זמני.
 נגישות זמנית בגלל הטרמה )priming )חשיפה לאירוע חברתי או לגירוי קודם, המגבירה את זמינותו של מידע מסוג מסוים.

Question 2

מודל אינטגרציית המידע )theory integration information )של אנדרסון )Anderson)

Answer 2

תהליך יצירת ההתרשמות מושפע הן מנטיותיו האישיות של תופס והן מעריכת מעין “ממוצע משוקלל” של מאפייני
האדם הנתפס. ההתרשמות מושפעת מדוגמאות נקודתיות של התנהגות )exemplars )וממסקנות כלליות
)abstractions). חשיבותם של פריטי מידע שונים הנאספים בתהליך יצירת ההתרשמות נקבעת על פי זהותו של מוסר
המידע, סוג המידע והמועד בו התקבל.

Question 3

הטיית האישוש )bias conformation)

Answer 3

יש לאנשים נטייה לחפש אחר עדויות מאששות, יותר מאשר עדויות
מפריכות בעת בחינת השערות, ובכך מגבירים את הסיכוי לקבל תמיכה להשערתם.

Question 4

אפקט הראשוניות )affect primacy)

Answer 4

המידע הראשוני שמתקבל מהווה בסיס לבניית הסכמה, המשפיעה בתורה
על אופן עיבוד המידע שמתקבל בהמשך. סולומון אש )Asch )נתן לנבדקים רשימה בת 6 תכונות אופי, כאשר סדר
התכונות היה שונה בין קבוצות הניסוי השונות. נמצא שכאשר הרשימה מתחילה בתכונות החיוביות, הרושם
הכללי הנוצר הנו חיובי יותר.

Question 5

בולטות מזווגת

Answer 5

הנטייה לקשר בין שני פריטים שיש להם מאפיין בולט משותף, למרות שבמציאות אין קשר
ביניהם.

Question 6

חכמה בדיעבד )bias hindsight)

Answer 6

הסיכוי שאנשים מייחסים בדיעבד להופעת אירוע מושפע מעצם התרחשותו או
אי-התרחשותו של האירוע. עבור אירוע שהתרחש, אנשים נוטים לומר בדיעבד )לאחר שהאירוע קרה( שהסיכויים
להתרחשותו של האירוע טרם לקיומו היו גבוהים ושניתן היה לצפות אותו. אנשים שאכן העריכו את הסבירות
להופעת האירוע טרם לקיומו נתנו הערכות נמוכות יותר. עבור אירוע שלא התרחש, אנשים נוטים לומר בדיעבד
שהסיכויים להתרחשותו היו ממילא נמוכים. אנשים שאכן העריכו את הסבירות להופעת האירוע טרם לקיומו
המשוער נתנו הערכות גבוהות יותר.

Question 7

תאוריית הייחוס )theory attribution

Answer 7

היא גישה כללית לתיאור הדרכים בהן התופס החברתי משתמש במידע כדי
להפיק הסברים סיבתיים. התאוריה עוסקת באופנים בהם פרטים מייחסים סיבות לאירועים, ובהשפעה שיש
לייחוסים האלה על הערכות האדם. תהליכי הייחוס של האדם משמשים לצורך הבנת העבר וההווה, ולחיזוי העתיד.
ייחוס הסיבה למקור פנימי לעומת מקור חיצוני, מהווה מפתח להבנת תהליכי הייחוס של הפרט. הוגה התאוריה הוא
פריץ היידר )Heider )שטען כי בני האדם עורכים כל הזמן ניתוחי סיבתיות כחלק מניסיונותיהם להבין את העולם
החברתי בכללותו. השאלות העיקריות הן – האם המקור להתנהגות טמון באדם )ייחוס פנימי( או במצב )ייחוס
חיצוני(, ומי אחראי לתוצאות.

Question 8

עקרון ההפחתה (Discounting Principle)

Answer 8

הפחתת משקל של הסבר מסוים בעת קיומם של הסברים חלופיים.

Question 9

עקרון ההגברה )Principle Augmentation)

Answer 9

הגברת משקל של הסבר מסוים כשאין בנמצא הסברים חלופיים.
גילברט טען שכאשר אנו צופים בהתנהגות אנו מבצעים תהליך של ייחוס בשני שלבים: בשלב הראשון אנו מייחסים
להתנהגות תכונה המתאימה לה. בשלב השני אנו מביאים בחשבון את מאפייני המצב ומבצעים פעולת הפחתה או
הגברה כדי לגבש את ייחוס הסיבה להתנהגות.

Question 10

ייחוס על פי אירועים שלא התרחשו )Thoughts Factual-Counter

Answer 10

ייחוסי סיבתיות מושפעים גם מאירועים שלא התרחשו במציאות, אך נתפסים על ידי האדם ככאלה שהיו עשויים
להתרחש או כמעט והתרחשו. אחד ההיבטים של תופעה זו הוא הגברה רגשית )Amplification Emotional), תגובה
רגשית חזקה לאירוע מדומיין. לדוגמה, ייחוס פנימי או חיצוני לחוויות של החמצה ופספוס.

Question 11

FAE – fundamental attribution error( הבסיסית הייחוס טעות

Answer 11

הנטייה של בני האדם להמעיט בחשיבותם של גורמים חיצוניים ולהעריך הערכת יתר גורמים פנימיים בעת
שיפוט סיבתיות של התנהגות. הטעות נובעת מכך שכוחות מצביים לעיתים קרובות סמויים מן העין – איננו יכולים לראות נורמות חברתיות, אפשר רק לראות את
ההתנהגות הנובעת מהן. הטיית הייחוס הבסיסית עוצמתית במיוחד בתרבויות מערביות המאמצות תפיסה של
העצמי כעצמאי.

Question 12

הסברים אפשריים לטעות הייחוס הבסיסית

Answer 12

היפותזת העולם הצודק )Hypothesis World Just)- נטייה להאמין כי אדם מקבל את שמגיע לו.
אפקט הקונצנזוס השגוי )Effect Consensus False)- נטיית האדם לחשוב שהתנהגותו היא הרווחת
ולראות התנהגות שונה של פרט אחר כנובעת מגורמים אישיותיים פנימיים.

Question 13

) Actor-observer effect( אפקט צופה-משתתף

Answer 13

הנטייה לייחס את הפעולות של אנשים אחרים לתכונות שלהם, ואילו את הפעולות שלנו לנסיבות חיצוניות.
כלומר, הצופה בהתנהגות מסוימת ייחס את ההתנהגות לסיבות פנימיות של אותו אדם, ואילו המשתתף
בהתנהגות מסוימת ייחס את ההתנהגות לסיבות חיצוניות. קיימים שני הסברים לטעות זו:
o הסבר הבולטות השונה: העובדה שעבור מבצע ההתנהגות הסביבה בולטת יותר מעצמו, ואילו לצופה
בולט דווקא מבצע ההתנהגות.
o הסבר הידע השונה: בעוד שהמשתתף מכיר את עצמו ומודע להתנהגות שלו במצבים שונים, הרי
שהצופה אינו מודע לכך שמבצע ההתנהגות היה עשוי להתנהג אחרת במצב שונה.

Question 14

) self-serving bias( העצמי בשירות ה

Answer 14

הטיה בשירות העצמי גורמת לבני אדם לזקוף לזכותם הצלחות )ייחוס פנימי( ולהכחיש או לתרץ את אחריותם
לכישלונותיהם )ייחוס חיצוני(. בני אדם שסובלים מדיכאון מרבים לייחס מצבים שליליים לעצמם במקום
לסיבות מצביות. בני
אדם נוטים להטיות בשירות העצמי גם בהיותם חלק מקבוצה: הם נוטים יותר לייחס את הצלחות הקבוצה
לעצמם ואת כישלונותיה לחברי קבוצה אחרים.

Question 15

איזה אפקט מיוחס לתופעת נבואות המגשימות את עצמן )prophecy fulfilling-self)?

Answer 15

אפקט פיגמליון مع المدارس والمعلمين الي آمنوا بقسم من الطلاب الي اختاروا بشكل عشوائي وبنهاية السنة بالفعل جابوا علامات احسن
ממחקרים עולה, כי את
ההשפעה הרבה ביותר של נבואות המגשימות את עצמן אפשר למצוא בקרב תלמידים חלשים שיש להם הישגים
נמוכים- אם מורים מצפים מהם להישגים נמוכים הם עלולים להראות הישגים נמוכים עוד יותר. אם למורים יש
ציפיות מהם, ההשפעה על עתידם עשויה להיות מרחיקת לכת.

Question 16

היוריסטיקות

Answer 16

כללי אצבע לא פורמליים, המספקים קיצורי דרך ומקטינים את מורכבות תהליך השיפוט.
היוריסטיות פועלות בדרך כלל בניגוד לכללי הסקה לוגיים, והשימוש בהן שכיח במיוחד במצבי עומס יתר של מידע
.) information overload (

Question 17

היוריסטיקת הזמינות )Heuristic Availability)

Answer 17

הנטייה לשפוט דברים לפי הקלות שבה אנו מצליחים לחשוב
עליהם. אנו נוטים להסיק על שכיחות של אירוע במציאות מתוך זמינותו בזיכרון. ההטייה עשויה להתרחש לאחר
תהליך הטרמה )priming – )חשיפה מוגברת לאירוע מסוים גוררת זמינות גבוהה שלו בזיכרון, שבתורה גוררת
שיפוטים מוטים על שכיחות האירוע במציאות. בנוסף, אנשים משתמשים בהיוריסטיקות הזמינות גם
כשהם שופטים את עצמם (ניסוי לחשוב על תכונה ב 6 מקרים לעומת 12)

Question 18

אפקט הקונצנזוס השקרי )effect consensus false

Answer 18

נטייתם של אנשים
להאמין שהזולת מתנהג וחושב כמותם, יותר מכפי שמתרחש במציאות, מכיוון שקל יותר להעלות בזיכרון אנשים
שדומים לנו. מתקשרת להיוריסטיקת הזמינות.

Question 19

היוריסטיקת היציגות )Heuristic Representativeness)

Answer 19

הנטייה לשייך גירוי או אירוע לקטגוריה מסוימת, על
סמך דמיונו לפרטים אחרים בקטגוריה. הסתמכות על יציגות עשויה להיות בעייתית כאשר היא גורמת לנו
להתעלם מסוגים אחרים של מידע רלוונטי, כגון שכיחותה היחסית של אותה קטגוריה. דוגמה לכך היא טעות
שיעור הבסיס )fallacy rate base), שהיא הנטייה להתעלם או להמעיט מערכו של מידע הקשור בשכיחות
היחסית של הגירוי או האירוע בפועל.

Question 20

היוריסטיקת העיגון )heuristic anchoring)-

Answer 20

הנטייה לעגן שיפוט בהערכה התחלתית זמינה ולאו דווקא
מוצדקת. השיפוט שלנו “מעוגן” חזק מדי בהערכה
ההתחלתית שלנו, גם כאשר אין כל בה תועלת, או תועלת מעטה בלבד.

Question 21

היוריסטיקת ההדמיה )Heuristic Simulation)

Answer 21

הנטייה לייחס סבירות גבוהה יותר לאירועים, ככל שקל יותר
לדמיין את התרחשותם.

Question 22

מסגור ההחלטה ואפקט המסגור framing effect

Answer 22

תפיסת רווח והפסד תלויה במסגרת )frame )של ההחלטה, כלומר
בתיאור המסוים של בעיית הבחירה. מה שנראה כרווח או כהפסד, נקבע במידה מסוימת על ידי הציפיות שמקבל
ההחלטה מביא בחשבון. לכן, לנקודות ייחוס )points reference )יש חשיבות מכרעת בקבלת החלטות. עמוס טברסקי
ודניאל כהנמן )Kahneman & Tversky )הראו כי לשינויים קטנים במסגור )framing), עשויה להיות השפעה גדולה על ההחלטות שאנו מקבלים.

Question 23

תאוריית האינטראקציה הסמלית )interaction Symbolic)

Answer 23

גורסת כי תוכן מושג העצמי
מתעצב בעקבות מגע עם אחרים, לפי הדרכים שבהן נדמה לנו שהזולת רואה אותנו ומצפה מאתנו להתנהג.
מהתייחסותם של אחרים אנו לומדים על עצמנו ועל ציפיות החברה, ומעצבים את העצמי שלנו בהתאם.

Question 24

Random facts

Answer 24

פטרישיה לינוויל )Linville )טוענת שההבדל בין אנשים הוא במספר ההיבטים שהם רואים בעצמם. יש את עצמי הפשוט והמורכב. אדם בעל עצמי מורכב יוכל להתמודד טוב יותר עם
חוויות שליליות.

לפי תאוריית האימות העצמי )theory verification-self, הצורך לשמור על מושג עצמי יציב עשוי לגבור על הצורך בהאדרה עצמית.

אנו רוצים לקבל מידע אמין אודות עצמנו ולכן נעדיף שאחרים יהיו
מודעים לחסרונות שלנו ויראו אותנו באופן התואם את מושג העצמי שלנו.

בניסוי שבחן את יכולתם של אנשים
לווסת את הצורך שלהם בהשתייכות, נתנו לסטודנטים לשאת ביפרים במשך ארבעה ימים. בכל פעם שהביפר צפצף,
הסטודנטים כתבו האם באותו הזמן הם היו לבד או בחברה של אנשים אחרים, והאם הם רצו להיות לבד או עם
אחרים. התוצאות הראו שסטודנטים היו במצב של רצון, בשני שליש מהזמן. כמו כן, נמצא שהסיטואציה שהם רצו
להיות בה בזמן אחד, חזתה את הסיטואציה המעשית בה היו בפעם הבאה שהם קיבלו איתות.

יחסי אהבה רבים מתחילים בפרק זמן המאופיין בעוצמה
ובהתמזגות ונקרא בשם אהבה מלאת תשוקה )love passionate), ועם הזמן היחסים נוטים לעבור למצב אינטנסיבי
פחות אך אינטימי יותר המכונה אהבת רעים )love companionate). לרוב, בני אדם המדווחים על רמות גבוהות יותר
של אהבת רעים גם חווים שביעות רצון גבוהה יותר מחייהם.

Question 25

Self-monitoring ניטור עצמי

Answer 25

תכונת אישיות המתייחסת לרצון וליכולת של האדם לשלוט ולכוון את התנהגותו בהתאם לאנשים עמם הוא בא במגע. מידת היכולת לשלוט ברושם שמשאירים על הזולת. אנשים בעלי ניטור עצמי נמוך נאמנים לעצמם ואמנותיהם בכל מצב, מפרשים את ההתנהגויות בהתאם לעקרונות שלהם ולא בהתאם לסיטואציה, ויש להם אמות מוסר שלא תלויות בחברה בה הם נמצאים בעלי ניטור עצמי גבוה, קולטים אינפורמציה בצורה טובה על האחר, רואים עצמם כגמישים ופתוחים מחשבתית, מפרשים התנהגויות בהתאם לסיטואציה ומתאימים את אמות המוסר שלהם לאלו של החברה שבה הם נמצאים

Question 26

תאוריית מודעות לעצמי כאובייקט )Awareness-Self Objective)

Answer 26

יש קשר בין המודעות )awareness )לפערי העצמי, לבין שני מוקדים אליהם אנו מפנים תשומת לב – העצמי והסביבה: מודעות לעצמי כאובייקט – מיקוד הקשב בעצמי. במצב של מודעות לעצמי כאובייקט הופכים את פערי. העצמי לנגישים וזה יוצר מתח. כדי להפחית את חוסר הנעימות יש לנו 2 אפשרויות – להסיט את הקשב, או להשקיע מאמץ כדי לצמצם את פערי העצמי. מודעות לעצמי כסובייקט – הפניית קשב לסביבה. במצב כזה פערי העצמי אינם כה נגישים וזהו מצב עדיף מבחינה רגשית, במידה ויש לנו פערי עצמי גדולים.

Question 26

הערכה עצמית )esteem-self)

Answer 26

הערכה עצמית קשורה במידת בהירות מושג העצמי ) awareness-self clarity)- המידה בה תוכן מושג העצמי מוגדר באופן ברור, בעל עקיבות פנימית ולאורך זמן. אנשים בעלי הערכה עצמית נמוכה נותנים גבולות יותר רחבים להערכות שלהם, כלומר תחושת העצמי שלהם מדויקת פחות משל אחרים. מכאן שחלק מהתופעה של הערכה עצמית נמוכה היא התחושה שאדם פשוט אינו יודע הרבה על עצמו. הערכה עצמית בתחומים ספציפיים מתגבשת על סמך תהליכי השוואה להצלחתם של אחרים, להצלחתנו בתחומים אחרים והשוואה לשאיפות של עצמנו. יש מתאם חזק יותר בין ההערכה העצמית לבין התנהגות בפועל כאשר מודדים את החוללות העצמית, מאשר כשמודדים הערכה גלובלית.

Question 27

יעילות עצמית, או חוללות עצמית )efficacy-Self)-

Answer 27

המידה בה אדם מעריך את יכולתו לבצע מטלה מסוימת, להגיע ליעד מסוים או להתגבר על מכשול כלשהו.

Question 28

חבלה עצמית )handicapping-self –

Answer 28

דרך אחת שדרכה פועלים להאדרה עצמית היא כשאנו מטילים ספק ביכולתנו לבצע מטלה אנו עשויים להתנהג בדרך של חבלה עצמית: פגיעה מכוונת בביצוע שלנו, המציידת אותנו בתירוץ מוכן לכישלון על מנת שלא יעיד על חוסר יכולת. לפי מחקרים, נטייה זו חזקה יותר בקרב גברים. תופעת החבלה העצמית מלמדת גם כי היבטים חשובים של הערכה עצמית מתקשרים להצגה עצמית )-self presentation), ואכן נמצא שהסבירות לחבלה עצמית גדולה יותר במקרים בהם ידוע לאדם כי תוצאות ההתנהגות ייוודעו ברבים.

Question 29

אפקט ההתייחסות לעצמי )effect reference-self) ומודעות עצמית

Answer 29

התופעה לפיה אנו נוטים לזכור טוב יותר מידע הקשור אלינו מאשר מידע ניטרלי. אנשים המאופיינים במודעות עצמית גבוהה נוטים להרבות במיקוד קשב בעצמם. אנשים בעלי מודעות עצמית נמוכה נוטים להפנות קשב לסביבה.

Question 30

החוקרים נוהגים להבחין בין שני היבטים של מודעות עצמית גבוהה:

Answer 30

 אנשים בעלי מודעות עצמית גבוהה פרטית נוטים להתמקד במאפיינים האישים שלהם, אלה שאינם גלויים לכל – רגשות, מחשבות, ותחושות גופניות.  אנשים בעלי מודעות עצמית גבוהה פומבית נוטים להתמקד במאפיינים חברתיים שלהם כמו – התנהגות, תכונות גופניות ומראה, ונוטים להתאים עצמם לצורכי הזולת.

Question 31

השוואה חברתית Social comparison theory

Answer 31

הנחת המוצא של לאון פסטינגר אבי תאוריית ההשוואה החברתית היא שהאדם שואף להשיג מידע מדויק על אודות עצמו כדי להיות מסוגל להעריך נכונה את יכולותיו. במצבים של היעדר מדדים אובייקטיביים, מקור המידע העיקרי של האדם הוא השוואה חברתית. לפי התאוריה, ישנם שני סוגים עיקריים של השוואה חברתית:  השוואה חברתית כלפי מעלה מתרחשת כאשר אנשים משווים את עצמם לאחרים הנתפסים כמוצלחים יותר מהם בהיבט כלשהו. בהשוואה הזאת, אנשים מעוניינים להאמין שהם עצמם חלק מאליטה, ומבצעים השוואות המראות את הדמיון בינם לבין מוקד ההשוואה.  השוואה חברתית כלפי מטה נתפסת כנטייה הגנתית להשוואה עצמית אל מול אנשים הנתפסים כמצויים במצב פחות טוב. כאשר אנשים מתבקשים להעריך תכונה מסוימת שלהם ביחס לשאר האוכלוסייה הם נוטים לנקוט בהשוואה כלפי מטה.

Question 32

אפקט "מעל הממוצע") effect average than better)

Answer 32

היא הנטייה של אנשים לבצע הערכת-יתר של יכולותיהם )אינטיליגנציה, הצלחה בעבודה, פופולאריות וכדומה( ולמקם עצמם מעל הממוצע ללא תלות במיקומם האמתי. השוואה רלוונטית היא השוואה לזולת הדומה לנו ולכן כשהפערים גדולים, הנטייה לערוך השוואות פוחתת.

Question 33

תאוריית שימור ההערכה )-self theory maintenance evaluation)

Answer 33

שלאדם יש צורך להאדיר את הדימוי העצמי שלו ולשמור עליו. כשאנשים קרובים לנו זוכים להצלחה, שני תהליכים מנוגדים עשויים להתעורר:  השתקפות reflection – מצב בו הצלחת הזולת משתקפת בעצמי שלנו ותורמת להעלאת הדימוי העצמי "אני גאה להיות אח של כדורגלן מפורסם".  השוואה )comparison – )מצב בו הצלחת הזולת גורמת לפגיעה בדימוי העצמי שלנו, שכן היא מעמידה אותנו באור לא מחמיא )"אני מקנא באחי על שהוא כדורגלן מפורסם"(. ההכרעה, איזה מבין שני התהליכים יתקיים, תלויה במידת הרלוונטיות של התחום. כאשר התחום רלוונטי עבורנו )"גם אני רציתי להיות כדורגלן"(, סביר שתתבצע השוואה והצלחת הזולת תעורר ירידה בדימוי העצמי. כאשר התחום אינו רלוונטי עבורנו, סביר שתתבצע השתקפות והצלחת הזולת תגרום לעלייה בדימוי העצמי. העוצמה בה כל אחד מהתהליכים יתעורר תלויה באיכות הביצוע של הזולת ובמידת הקרבה אליו.

Question 34

כאשר מתרחשת פגיעה בדימוי העצמי ניתן להתמודד במספר דרכים:

Answer 34

 השפעה על ביצועי הזולת )"לא אעיר את אחי לאימון הכדורגל"(.  השפעה על ביצועי העצמי )"אתאמן כל יום בכדורגל"(.  הגדרה מחדש של מידת הרלוונטיות של התחום )"אני לא באמת אוהב לשחק כדורגל"(.  הגדרה מחדש של מידת הקרבה לזולת )"אחי ואני לא באמת כל כך קרובים"(.

Question 35

גורמים המשפיעים על משיכה בין אישית )attraction interpersonal)

Answer 35

אפקט הקרבה )Proximity): אנחנו בדרך-כלל נמשכים לאנשים הקרובים אלינו פיזית. אפקט החשיפה )effect exposure mere): ככל שאנשים נחשפים מספר רב יותר של פעמים לגירוי, כך הם מעריכים אותו באופן חיובי יותר. משיכה גופנית )attraction physical): בתרבות המערב רווח הסטריאוטיפ שלפיו בני אדם מושכים מבחינה גופנית, מוצלחים גם מבחינות אחרות. דמיון )similarity): אנו נוטים להימשך לאנשים אשר דומים לנו בגורמים שונים כגזע, מין, השכלה, דת, גובה, אינטליגנציה, מצב סוציו-אקונומי, דעות, תחומי עניין ועוד. מי שדומה לנו נותן לנו תחושה כי העמדות החשובות לנו הן העמדות הצודקות. חוסר דמיון גורם, לעיתים קרובות, לדחייה חזקה. הדדיות )reciprocity): אנשים נוטים להמשך לאלו שנמשכים אליהם. קשים להשגה )get to hard )במידה: אנו נוטים להעדיף אנשים אשר סלקטיביים באופן ממוצע בבחירותיהם החברתיות.

Question 36

הבניה של אחר משמעותי, באופן דומה להבניה ביחס לעצמי

Answer 36

: נטייה לייחוסי סיבתיות וארגון הידע על אדם קרוב, באופן דומה להבניית ידע על העצמי. לדוגמה, אנשים נוטים להחזיק בתפיסה אופטימית ביחס לעתיד חבריהם, באופן דומה לתפיסות האופטימיות שלהם ביחס לעצמם.

Question 37

תאוריית מערכת היחסים כהרחבת העצמי )Relationships of Account Expansion-Self (

Answer 37

אנשים מקיימים מערכות יחסים קרובות, לצורך הרחבת העצמי, באמצעות אימוץ המשאבים והמאפיינים של האחר לתוך מושג העצמי האישי. הקירבה לאחר מאפשרת איחוד של ייצוג האחר עם ייצוג העצמי.

Question 38

קוגניציה מחולקת )Memory Transactive)

Answer 38

הבנייה חברתית משותפת עם אחרים קרובים, תוך הסתמכות על היכרות עם תהליכי עיבוד המידע של האדם הקרוב. לדוגמה, לאחר מערכת יחסים ממושכת, זוגות יזכרו ביחד כמות גדולה יותר של פרטים מאירוע מסוים מאשר כמות הפרטים שיזכור אדם בודד.

Question 39

מודל 3 רכיבי האהבה )Love of Model Triangular )של סטרנבג )Sternberg

Answer 39

מייחס לחוויית האהבה 3 ממדים:  תשוקה )passion –)משיכה מינית.  אינטימיות)intimacy – )כנות והבנה.  מחויבות )commitment –)מסירות והקרבה. מרכיבים אלה משולבים באופנים ובעוצמות שונות במערכות יחסים רומנטיות.

Question 40

אהבה והתקשרות )attachment)

Answer 40

רוב בני האדם, כ,55%- מזהים את עצמם כבעלי סגנון היקשרות בטוח )secure). בסגנון נמנע )avoidant )בוחרים כ,25%- ובשלישי – סגנון חרד אמביוולנטי )ambivalent-anxious )בוחרים כ.20%- סגנון ההיקשרות מנבא את האופן בו מתנסים אנשים שונים בקנאה במסגרת היחסים. בני אדם בעלי סגנון היקשרות חרד נוטים לקנא לעיתים תדירות יותר ובעצמה רבה יותר ממי שיש להם סגנון היקשרות בטוח.

Question 41

תאוריית ההשקעה ההורית )theory investment parental)

Answer 41

תאוריה זאת מניחה שגברים מעריכים בריאות וזמינות בבנות-זוגם והם פחות סלקטיביים בגלל השקעתם המינימאלית בצאצאים. הם צריכים לבצע רק את האקט המיני. לעומת זאת, השקעתן של הנשים בצאצאים כוללת הריון של תשעה חודשים ואת חווית הלידה עצמה. בהינתן השקעתם המינימאלית של הגברים, הגברים מנסים למקסם את הסבירות להישרדות המין האנושי ע"י מקסום מספר הצאצאים שלהם. נשים לעומת זאת, מנסות לצמצם את מספר הצאצאים.

Question 42

תאוריית התפקיד החברתי )theory role social)

Answer 42

לפי גישה זו, הבדלי מינים כאלו הם הסתגלותיים לתפקידי מגדר, אשר נובעים מהמציאות העכשווית הרבה יותר מאשר תהליך הברירה הטבעית. תומכים בתאוריה טוענים כי ההעדפות של גברים ונשים כאחד לגבי בני זוג משתנות כאשר האישה משיגה כוח כלכלי. ההתמקדות של נשים בכוח הכלכלי של בן הזוג יורדת, וההתמקדות של הגבר בכישורים המשפחתיים של האישה יורדת. בנוסף, נמצא כי נשים משכילות עם פוטנציאל להכנסה גבוהה, מעדיפות לצאת עם גברים שפוטנציאל ההכנסה שלהם גבוה עוד יותר משלהן. למעשה, ככל שהאישה מצפה להשתכר יותר בעצמה, כך דרישות ההכנסה של הבן זוג המיועד עולות. יש הטוענים כי נשים אלה רוצות להיות מסוגלות לקחת פסק זמן מהקריירה לגידול ילדים מבלי לפגוע ברמת חייהן, ולכן מחפשות בן זוג אשר מסוגל להרוויח הרבה כסף. בנוסף לכך, התאורטיקנים הדוגלים בתאוריית התפקיד החברתי טוענים שנשים אשר מרוויחות משכורות גבוהות, חושקות בבני זוג אשר מרוויחים משכורות גבוהות בגלל ששניהם מעדיפים בני זוג שדומים להם.

Question 43

יחסים ארוכי טווח – תאוריית התלות ההדדית interdependence theory

Answer 43

המחויבות מבוססת על סדרת שיפוטים:  דרגת החשיבות שהיחיד מקנה לכל אחד ממספר צרכים ביחסיו. צרכים חשובים הם אינטימיות, מין, מעורבות רגשית, רעות ומעורבות אינטלקטואלית.  המידה שבה מסגרת היחסים מספקת כל אחד מצרכים אלה.  לגבי כל צורך, האם נמצא מישהו אחר שהיחיד מקיים עמו מערכת יחסים משמעותית בהקשר של אותו הצורך.  המידה שבה מסגרת היחסים החלופית מספקת כל אחד מן הצרכים. כפי שאפשר לצפות, הסיכוי שבני אדם יישארו במערכת יחסים, גדול יותר כאשר יחסים אלה מספקים צרכים חשובים, שאינם יכולים להיות מסופקים על ידי בן / בת זוג אחר.

Question 44

על פי הגישה המודרנית לעמדות, יש לעמדה attitude שלושה מרכיבים:

Answer 44

 רגש Affect: תגובה רגשית לאובייקט.  קוגניציה Cognition: ידע בנוגע לאובייקט – אמונות, רעיונות וזיכרונות.  התנהגות Behaviors: מחקרים נוירולוגיים מציעים כי עמדות מפעילות את הקורטקס המוטורי במוח ובכך הן מסייעות לביצוע פעולות ספציפיות.

Question 45

לעמדות יש מספר תפקידים הסתגלותיים חשובים:

Answer 45

 תפקיד שימושי Function Utilitarian: העמדה מעוררת קשב לגירוי וגורמת להתקרבות או התרחקות ממנו.  תפקיד הידע Function Knowledge: עמדות משמשות לצורך ארגון ידע ואופני אחסון ושליפה של ידע.  הגנה על האגו Defensive-Ego: העמדה משמשת להגנה מפני מודעות לדחפים שליליים ומפני ידע הסותר עמדות קיימות. תפקיד זה של העמדות בא לידי ביטוי למשל בתאוריית ניהול האימה Management Terror Theory, לפיה מחשבות מעוררות חרדה ממוות, מגבירות היצמדות לעמדות בנוגע לתפיסת העולם וייחוסי משמעות הנגזרים ממנה. במקרה זה, העמדות מגוננות מפני תחושת הסופיות והחידלון.  תפקיד הבעת הערכים Expressive-Value: עמדות משמשות לצורך ביטוי הערכים החשובים לאדם. תפקיד זה מחזק את הקשר עם קבוצות התייחסות Group Reference, קבוצות שהפרט מאמץ את הנורמות והערכים שלהן.

Question 46

ניבוי התנהגות ספונטאנית

Answer 46

יכולת הניבוי של התנהגות ספונטאנית תלויה במידת נגישות העמדה accessibility attitude: עמדות נגישות יותר כאשר הן מבוססות על התנסות ישירה וכאשר חוזרים עליהן לעיתים תכופות. אמירת שקרים הופכת אף היא את העמדה האמיתית לנגישה יותר, כי בכל פעם שמשקרים יש לערוך בחינה מנטאלית של העמדה האמיתית. כך, חזרה על שקר מניעה אנשים להתנהג ביתר עקביות עם מה שהם חושבים באמת ולאו דווקא עם מה שאמרו.

Question 47

תאוריית ההתנהגות המתוכננת action planned of Theory.

Answer 47

כאשר לאנשים יש זמן לשקול כיצד לנהוג, המנבא הטוב ביותר להתנהגות שלהם הוא הכוונה שלהם, אשר נקבעת ע"י שלושה גורמים: o מידת הספציפיות של העמדה: נמצא כי ככל שהשאלה לגבי שימוש בגלולות נגד הריון הייתה יותר ספציפית, כך עמדת משתתפות המחקר ניבאה יותר טוב את התנהגותן. o נורמות סובייקטיביות: האמונות של אנשים בנוגע לאופן שבו יקיריהם יגיבו להתנהגות המדוברת. במידה ומעריכים כי עמדתם תהיה חיובית, ניתן לצפות כי הסבירות לביצוע הפעולה תגדל. o תפיסת מידת השליטה בהתנהגות: כאשר אנשים סבורים שקשה לבצע את ההתנהגות המדוברת, סביר שהם לא יבססו כוונה לפעול ולהיפך. ניטור עצמי הינו עוד גורם: בקרב אנשים בעלי רמות גבוהות של ניטור עצמי monitoring-self תהיה התאמה טובה פחות בין העמדות לבין ההתנהגות, שכן כאמור אנשים אלה מתאימים את התנהגותם למצב בו הם נמצאים ולא מתמידים לדבוק בעקביות בעמדות שבהן הם מחזיקים.

Question 48

Random Facts

Answer 48

ההנחה היא כי הנבדק יקטלג את המילים לאט יותר כאשר המושגים "לבן" + "רע" ו-"שחור" + "טוב" מצומדים ביחד אם הוא מחזיק בעמדה שלילית כלפי אנשים שחורים ונוהג לבצע אסוציאציות של מושגים חיוביים עם אנשים לבנים.

Question 49

תאוריית התגובה הקוגניטיבית approach response cognitive

Answer 49

כאשר אדם מאזין למסר או קורא אותו, עולות בו תוך כדי מחשבות בתגובה לדברים. אלו יכולות להיות אסוציאציות חיוביות או שליליות, והן הקובעות בסופו של דבר איזו עמדה הוא יאמץ בנושא הנדון.

Question 50

מודל סבירות העיבוד )model likelihood elaboration)

Answer 50

השכנוע יכול לעבור בשני מסלולים השונים זה מזה בכמות המשאבים הקוגניטיביים הנדרשים לצורך עיבוד המסר:  המסלול המרכזי route central מייצג נסיבות בהן בני אדם חושבים בכובד ראש על מסר השכנוע, ושינוי עמדתם תלוי בחוזק הנימוקים. חשיבה זהירה זו נקראת עיבוד גבוה.  המסלול ההיקפי route peripheral מייצג נסיבות בהן בני אדם אינם מתמקדים במסר מתוך תשומת לב יתרה, אלא מגיבים לרמזים שטחיים במצב. היעדר חשיבה מעמיקה מכונה בשם עיבוד נמוך. הבחירה בערוץ תלויה במידת האנרגיה והמוטיבציה לעבד את מסרי השכנוע. הערוץ ההיקפי נכנס לפעולה כשאנחנו עייפים. מה שעוד משפיע על בחירת מסלול העיבוד הוא מידת ההתאמה בין סוג העמדה לבין סוג הטיעון. מחקרים מעידים כי הסיכוי שפרסום יעבוד עלינו עולה כאשר הפרסומת מתאימה טיעונים מבוססי קוגניציה לעמדות מבוססות קוגניציה ופרסומים מבוססי רגש לעמדות מבוססות רגש.

Question 51

התנגדות פסיכולוגית )reactance Psychological)

Answer 51

כאשר אנשים מרגישים שחופש הפעולה שלהם מאוים כתוצאה מניסיונות השכנוע, הם עשויים להתבצר בעמדה הנגדית כדי להפגין את חופש הפעולה שלהם. בהמשך לכך עולה אסטרטגית שכנוע המכונה פסיכולוגיה הפוכה (psychology reverse)- תהליך בו מנסים "לשכנע" את הזולת לנקוט בהתנהגות הפוכה מזו שרצויה למשכנע.

Question 52

אזהרה מראש forewarning - שכנוע

Answer 52

במצב בו מקבלים ידע מוקדם על כך שעומדים לנסות לשנות את עמדתו, יש סיכוי רב שלא נושפע מכך. אזהרה מראש מספקת אפשרות להכין טיעונים ועובדות שימושיות שיכולות לסייע להביע התנגדות לשכנוע.

Question 53

הימנעות סלקטיבית avoidance selective - שכנוע

Answer 53

נטייה להפנות את הקשב ממידע שמאתגר עמדות קיימות.

Question 54

חיסון immune - שכנוע

Answer 54

כשמציגים טיעונים נוגדים לעמדה קיימת בתוספת הפרכה לטיעוני הנגד, הדבר מעודד אנשים ליצור טיעוני נגד משל עצמם ולהפריך אותם, דבר שגורם לחיזוק האחיזה בעמדה המקורית.

Question 55

הטמעה מוטית assimilation biased - שכנוע

Answer 55

נטייה להעריך מידע שנוגד את עמדותינו ואת מקורו כלא-אמינים.

Question 56

קיטוב עמדות polarization attitude - שכנוע

Answer 56

נטייה להעריך מידע ככזה המחזק או מקצין את עמדתנו, גם אם הוא ניטרלי.

Question 57

דיסוננס קוגניטיבי dissonance cognitive

Answer 57

לאון פסטינגר Festinger היה הראשון שחקר את התחום ובהתחלה הוא וחוקרים אחרים חשבו כי דיסוננס קוגניטיבי נגרם מקיומן של שתי קוגניציות מנוגדות כלשהן. מחקרים מאוחרים יותר הראו כי המתח החזק נגרם במצבים בהם הקוגניציות הסותרות מאיימות על ההערכה העצמית. הגורמים המעוררים תחושת דיסוננס קוגניטיבי הם: בחירה חופשית, הצדקה בלתי מספקת לפעולה ותוצאות שליליות של הפעולה, תוך דגש על תוצאות שליליות אותן ניתן היה לצפות מראש.

Question 58

אפקט 'פחות מביא ליותר more to leads less.

Answer 58

בניסוי קלאסי סטודנטים התבקשו לשקר לסטודנטים אחרים בקשר למטלה משעממת ולומר שהיא מעניינת. הם האמינו יותר בטענתם כשקיבלו תגמול קטן, לעומת מצב בו קיבלו תגמול גדול יותר. התגמול הגדול, עשרים דולר, היווה הצדקה חיצונית מספקת לשקר, אבל משתתפים שקיבלו דולר אחד נשארו עם קוגניציות סותרות. כדי להפחית את המתח, שינו המשתתפים עם התגמול הקטן את הערכתם לגבי המטלה מ'משעממת' ל'מעניינת'. לפי ניתוח זה נראה שהדרך הטובה ביותר לשנות עמדה היא קודם כל לשנות את ההתנהגות – לאחר מעשה האדם פועל להצדיק את עצמו באמצעות שכנוע עצמי.

Question 59

דיסוננס לאחר קבלת החלטה dissonance decision-Post

Answer 59

תופעה מוכרת במצבים של בחירה בין חלופות. לאחר שהתקבלה ההחלטה, האטרקטיביות של הבחירה שעשינו הולכת וגוברת, וערכה של הבחירה שלא עשינו יורד בעינינו. בניסוי, ביקשו מנשים לדרג את מידת הנחשקות והאטרקטיביות של מכשירי חשמל שונים – נמצא שהן העלו את הדירוג של המוצר שקיבלו במתנה, והורידו את הדירוג של המוצר אותו לא בחרו, כדי להרגיש טוב יותר עם הבחירה ולהפחית את הדיסוננס.

Question 60

תאוריית התפיסה העצמית perception-self - דריל בם Bem

Answer 60

תפיסה עצמית מושפעת מצפייה בהתנהגות. לפי התאוריה אנו מקישים על מצבנו הפנימי הקיים או האמור להתקיים, מתוך תפיסת התנהגותנו בהווה וזכירת התנהגותנו בעבר. אנו משתמשים בידע עצמי זה כדי לחשוב על הסיבות או הגורמים שקבעו את התנהגותנו, בעיקר כאשר אנחנו נתונים במצבים מעורפלים וכשאנו מתמודדים עם אירועים שאינם מוכרים. להבדיל מתאוריית הדיסוננס, על פי תאוריה זו האדם אינו מנסה לשנות את עמדתו, אלא מנסה לגלות מהי עמדתו כלפי נושא מסוים. אחד החסרונות בתהליך השגת ידע באמצעות תפיסה עצמית הוא העובדה שפעמים רבות אנו לא רגישים למידת ההשפעה של כוחות מצביים על ההתנהגות.

Question 61

נורמת ההדדיות Reciprocity of Norm

Answer 61

נטיית אדם לרצות להשיב טובה למי שעשה טובה עבורו. מחקרי מעבדה הראו שאפילו טובות קטנות מאוד יכולות לגרום למשתתפים בניסוי להחזיר טובות גדולות הרבה יותר. הנטייה להדדיות מושפעת גם מחשש לסנקציות חברתיות במקרה של אי-היענות להתנהגות המקובלת.

Question 62

טכניקת זה לא הכול That's not all technique.

Answer 62

המבקש מציג את הצעתו ומיד מוסיף עליה תמריץ נוסף - הנחה או משהו נוסף שמקבלים.

Question 63

door in face and foot in door

Answer 63

door in face: תחושת מחויבות וחשש לעורר אכזבה. החלפתה של הבקשה הגדולה בבקשה קטנה יותר נתפסת כעשיית טובה וסירוב בפעם השנייה נתפס כהפרה של נורמת ההדדיות. foot in door: מחויבות, עקביות,

Question 64

lowball techniques

Answer 64

נסיגה מתנאי ההסכם המקורי לאחר שהושגה הסכמה בין הצדדים, בתואנת שווא שמשהו לא צפוי התרחש. במקרים רבים הצד השני מסכים לקבל את התנאים החדשים, הטובים פחות, מתוך תחושת מחויבות.

Question 65

פיתיון והחלפה bait and switch

Answer 65

הצעת פריטים באיכות נמוכה או שאינם במלאי, במטרה למשוך לקוחות, שנתנו הסכמתם לפריטים הזולים, לקנות פריטים יקרים יותר במקומם.

Question 66

עקרון הנדירות scarcity of principle

Answer 66

גורמים למוצריהם להיראות נדירים – "זה האחרון שנשאר לי", "יש לי לקוח אחר שמתכנן לחזור ולקנות את זה". טכניקות מוכרות המשתמשות בעיקרון הנדירות הן טקטיקת הקשה להשגה )get to hard it playing) וטכניקת המועד הסופי )technique Deadline).

Question 67

אמצעי חנופה ingratiation

Answer 67

כגון פלירטוט או הענקת מתנות מהווים דוגמה לניסיון להשיג היענות compliance תוך ניצול עיקרון זה. אמצעי חנופה נוספים הם הפגנת הסכמה עם דעותיו ואמונותיו של האדם שמנסים לשכנע ) Opinion conformity). השימוש בחנופה בא לעתים קרובות כדי להסתיר את הכוונה האמיתית של המציע, תוך שימוש בחנופה כדי להסיח דעתו של המאזין.

Question 68

היפותזת ההקלה על מצב שלילי )Relief State Negative

Answer 68

היענות נובעת לעיתים מניסיון לשיפור מצב הרוח.

Question 69

פרדיגמת הציות של מילגרם

Answer 69

המחקר של מילגרם הוכיח כי הציות העיוור של הנאצים במלחמת העולם השנייה לא נבע בהכרח מנטיות ייחודיות, אלא מכוחם של מצבים, שהיו עשויים לפעול על כל אחד. המורה הונחה שבכל פעם שהתלמיד מבצע טעות, עליו לתת לו שוק חשמלי על ידי לחיצה על כפתור, ונאמר לו שיש להעלות את עוצמת השוק ב15- וולט לאחר כל טעות. כאשר הגיעו לעוצמת שוק של 150 וולט, השחקן ביקש שהניסוי יסתיים, ונענה על ידי החוקר כי על הניסוי להמשיך. בסדרה הראשונה של הניסויים שערך מילגרם, 65% מהמשתתפים נתנו את השוק החשמלי הגבוה ביותר, בעוצמה של 450 וולט, על אף שרבים לא הרגישו בנוח לבצע זאת, וחלקם אף פרצו בצחקוקים היסטריים תוך כדי ביצוע המטלה. אף נבדק לא עצר לפני עוצמת שוק של 300 וולט. רמת הציות עולה במצבי עמימות. במצב כזה נוטים בני האדם לעשות כפי שציוו עליהם. רמת הציות עולה בעקבות היעדר תחושת אחריות אצל הנבדקים. רמה גבוהה של ציות מושגת כאשר יש מעבר הדרגתי מפקודות שאינן עלולות להזיק לפקודות חמורות העלולות לגרום נזק רב. במצב זה, קשה למקבלי הפקודות להתוות גבול ברור שמעבר לו יסרבו לציית להוראות. מילגרם וחוקרים אחרים עשו מניפולציות על כמה היבטים של תנאי הניסוי כדי להוכיח שהסיבה המכרעת לאפקט הציות היא משתני מצב ולא משתני אישיות. למשל, אפשר לראות שרמת הציות הייתה גבוהה למדי כאשר עמית משמש בתחילה מודל לציות, כאשר המשתתף פועל כצופה מן הצד ומסייע לאדם אחר לתת את הזרם החשמלי בפועל, או כאשר הקורבן רחוק פיזית מהמורה. רמת הציות נמוכה למדי כאשר שתי דמויות סמכות נותנות הוראות סותרות וכשדמות הסמכות היא הקורבן. כל הממצאים הללו מעידים על כך שמשתני מצב ולא הבדל בין משתתפים שלט בהתנהגות במידה רבה. את שורשיהן של שתי הסיבות שבעטיין אנשים מצייתים לסמכות במצבים האלה, אפשר למצוא בשני מקורות השפעה- השפעת הנורמה )אנשים רוצים שיחבבו אותם( והשפעת המידע )אנשים רוצים להיות צודקים(. לבסוף, ציות לסמכות בניסוי הזה נובע בחלקו מההרגל הטבוע בבני אדם, שבילדותם הם לומדים אותו בסביבות רבות ושונות – לציית לסמכות בלי עוררין.

Question 70

תפקידים בקבוצה: ישנם שני סוגים של תפקידים בקבוצה

Answer 70

 תפקידים הקשורים למשימה: נועדו לקדם את מטרותיה של הקבוצה.  תפקידים הקשורים למערכת החברתית רגשית: נועדו לטפל באווירה שבקבוצה.

Question 71

לכידות קבוצתית cohesiveness Group

Answer 71

מתייחס לכוחות הפועלים על חברי הקבוצה, הגורמים להם להישאר בקבוצה. ככל שגדלים הכוחות הללו, הקבוצה יותר מלוכדת. על פי רוב, קבוצות קטנות נוטות ללכידות גבוהה מקבוצות גדולות. תנאים נוספים שיגבירו את הלכידות הקבוצתית הם איום חיצוני תחרות עם קבוצה אחרת ודמיון בין דעותיהם של חברי הקבוצה.

Question 72

המרצה חברתית facilitation social

Answer 72

השפעה חיובית או שלילית של נוכחות אחרים על ביצועי הפרט. נוכחות חברתית משפרת ביצוע במטלות פשוטות ופוגעת בביצוע מטלות קשות, או חדשות. העובדה שהמרצה חברתית נצפתה גם בקרב בעלי חיים, מחזקת את אוניברסאליות וראשוניות התופעה.

Question 73

תאוריית ההנעה Drive theory.

Answer 73

רוברט זיונס Zajonc טען כי המרצה חברתית נובעת מהשפעת הנוכחים על רמת העוררות של הפרט. העוררות גורמת לנוקשות, המעודדת ביצוע תגובה דומיננטית - תגובה שהאדם מיומן בה. במטלות פשוטות, התגובה הדומיננטית תואמת את הביצוע הנכון ואילו במטלות קשות וחדשות, התגובה הדומיננטית אינה תואמת ולפיכך הביצוע נפגע.

Question 74

תאוריית קונפליקט ההסחה Conflict-Distraction

Answer 74

מודעות האדם לנוכחות אחרים יוצרת פיצול קשב בין ביצוע המשימה ובין מודעות לסובבים. פיצול זה הוא שמביא לעוררות ולהגברת התגובה הדומיננטית.

Question 75

חשש מפני הערכה Evaluation Apprehension

Answer 75

לנוכחות אחרים השפעה על הביצוע בעיקר אם הם נתפסים כבעלי יכולת להעריך את המבצע. החשש מהערכה הוא שגורם לעוררות. ממצאים אחדים מעמידים בספק את הטענה הזו ותומכים דווקא בטענה כי עצם נוכחות הזולת היא שגורמת לעליה ברמת העוררות, אך כאשר נוצר גם חשש מהערכה, העוררות מתעצמת.

Question 76

נרפות / בטלה חברתית Social Loafing

Answer 76

מצב בו חלה הפחתה במאמץ שהפרט משקיע במשימה, לעומת המאמץ שהוא משקיע כאשר הוא פועל לבד. התופעה מתרחשת בעיקר בביצוע במטלות מתווספות )Tasks Additive), כלומר מטלות בהן תוצריהם של כל חברי הקבוצה מתרכזים לכדי תוצר אחד משותף. נרפות חברתית מתעצמת כתלות בגודל הקבוצה: ככל שיש יותר משתתפים – כך קטן המאמץ שמשקיע כל אחד מהם.

Question 77

הסברים אפשריים לתופעת נרפות או בטלה חברתית - social loafing

Answer 77

 פיזור אחריות Diffusion Responsibility – הפרט אינו חש אחראי לביצוע ולכן הוא גם פחות מתאמץ.  תאוריית ההשפעה החברתית Theory Impact Social – ככל שיש יותר אנשים בקבוצה, הכוחות הפועלים עליהם מתחלקים וההשפעה שלהם על היחיד פוחתת.  חוסר אמון – בכך שחברי הקבוצה האחרים משקיעים מספיק ופחד לצאת "פראייר".  חוסר קשר בין תשומה לתמורה – מאחר ולא ניתן לזהות את תרומתו הייחודית של הפרט, אין סיבה לתגמל אותו עבור מאמציו ולכן לא שווה לו להתאמץ.

Question 78

מודל המאמץ המשותף model effort collective

Answer 78

מציע הסבר לבטלה חברתית באמצעות הרחבה של תאוריית הציפייה לערכיות )theory valence expectancy )של אלברט בנדורה. לפי בנדורה, אנשים יתאמצו להצליח במשימה כשיש להם ציפייה שמאמץ יוביל לביצוע טוב יותר, ציפייה שביצוע טוב יותר יקבל חיזוק וכאשר הם מעריכים את החיזוקים שהם אמורים לקבל.

Question 79

הסבירות שתתרחש נרפות חברתית יורדת כאשר:

Answer 79

 למטלה יש משמעות אישית בעיני חברי הקבוצה.  המטלה מעניינת ומעוררת מחשבה.  חברי הקבוצה מודעים לכך שתרומתם האישית תשפר את הביצוע.  הלכידות גבוהה והפרט סבור כי השאר משקיעים ככל יכולתם.  הפרט סבור כי ניתן לזהות את תרומתו הייחודית.

Question 80

חשיבה קבוצתית groupthink

Answer 80

מושג המתייחס לנטייה של קבוצה המקבלת החלטות, לסנן קלט לא רצוי כדי שיקל עליה להגיע לתמימות דעים, בייחוד אם היא עולה בקנה אחד עם השקפתו של המנהיג. במחקרים נוספים נמצא כי קבוצות חשופות לנזקי החשיבה הקבוצתית, בייחוד כאשר חברי הקבוצה חולקים את השאיפה הקולקטיבית לשמר דימוי עצמי חיובי של הקבוצה. ככלל, נמצא שחילוקי דעות משפרים לעיתים קרובות את איכות ההחלטות של הקבוצה.

Question 81

קיטוב קבוצתי polarization group

Answer 81

לקבוצות יש נטייה לקבל החלטות קיצוניות יותר מההחלטות שחבריהן היו מקבלים אילו פעלו לבדם. הקיטוב יגביר את הנטייה הבסיסית של הקבוצה – או לכיוון של נטילת סיכונים או להיפך, לכיוון של זהירות.

Question 82

קיטוב ומודל השפעות המידע model influence-information

Answer 82

לפי המודל, חברי הקבוצה תורמים להחלטה מידע מסוגים שונים וכשהטיעונים מצטברים, הדבר מוביל להחלטה קיצונית יותר.

Question 83

קיטוב ומודל ההשוואה החברתית

Answer 83

לפי המודל, חבר בקבוצה יחתור לזכות בהערכת עמיתיו על ידי אימוץ אידיאל קבוצתי קיצוני מעט יותר מן הנורמה האמיתית הרווחת בקבוצה. אם כל חברי הקבוצה ינסו לזכות בהערכה באופן זה, ייווצר קיטוב.

Question 84

אפקט הידע המשותף Effect Knowledge Common

Answer 84

נטייה לתת יותר משקל בתהליך קבלת ההחלטות למידע המקובל ממילא על רוב חברי הקבוצה. לפי מודל דגימת המידע )Model Sampling Information), ככל שחברי קבוצה רבים יותר מחזיקים ברעיון מסוים, כך עולה הסבירות שהוא יופיע שוב ושוב בדיון. כתוצאה מכך, במקום שהדיון יאפשר לכל חבר בקבוצה להיחשף לטיעונים חדשים, התהליך הקבוצתי נוטה דווקא לצמצום יחסי.

Question 85

המצבים בהם קיימת סבירות גבוהה לקונפורמיות על בסיס השפעת האינפורמציה החברתית:

Answer 85

o כשהמצב הוא דו משמעי o במצבי משבר o כשיש בסביבתנו מומחים

Question 86

ניסוי סולומון אש

Answer 86

בין 50% ל80%- שינו את תשובתם על מנת להתאים להערכה השקרית של הרוב לפחות פעם אחת. חלק מהנבדקים העריכו הערכת חסר את השפעת הלחץ החברתי ואת תכיפות הקונפורמיות שלהם, ואחדים טענו כי באמת ובתמים חשבו שהקווים באותו אורך. במחקרים הבאים שינה אש שלושה גורמים – גודל הקבוצה, נוכחות שותף שחלק על דעת הרוב, גודל הפער בין התשובה הנכונה לשגויה. הוא מצא אפקט קונפורמיות חזק אפילו כשהרוב כלל שלושה או ארבעה אנשים בלבד. עם זאת, מרגע שיש למשתתף לפחות בן ברית אחד שחולק על דעת הרוב, פחתה הקונפורמיות במידה ניכרת.

Question 87

דה-אינדיבידואציה Deindividuation

Answer 87

מתרחשת כאשר נוכחות אחרים יוצרת מצב של אנונימיות והפחתה במודעות העצמית. במצב כזה חלה הפחתה בעכבות על התנהגות אנטי חברתית, והפרט מרגיש חופש להתנהג בתוקפנות. הקבוצה מגינה עליו בכך שהיא מכילה אותו, ואינה מאפשרת את זיהויו כפרט בודד. התנאים לקיום דה- אינדיבידואציה הם:  תחושת אנונימיות  שחרור מאחריות  השפעה מעוררת של הסביבה  עומס קוגניטיבי מוגבר רייכר Reicher טוען שדה-אינדיבידואציה לא בהכרח תוביל להתנהגות אנטי-חברתית. לטענתו, היחיד לא מאבד במצב כזה את אישיותו הפרטית ואת מודעותו, אלא הוא מאמץ לו מודעות אחרת – קבוצתית.

Question 88

לפי דניאל בטסון Batson ישנם ארבעה כוחות שמעוררים את בני אדם לפעול למען הכלל:

Answer 88

 אלטרואיזם – עשייה שמקורה במניע לפעול למען הזולת.  אגואיזם – התנהגות פרו- חברתית שמטרתה לשרת את תועלתו של האדם הפועל.  קולקטיביזם – התנהגות למען קבוצה מסוימת – משפחה, קבוצת כדורגל, מפלגה פוליטית.  דבקות בעקרונות – התנהגות שמטרתה לממש עקרונות מוסריים, דתיים או אזרחיים.

Question 89

פיזור אחריות responsibility of diffusion

Answer 89

 כאשר מספר אנשים נמצאים בעמדה שהם יכולים להגיש עזרה, כל אחד בטוח שמישהו אחר כבר יעזור.  התנהגות של הושטת עזרה, תלויה במידת הזמן שמקדישים להערכה קפדנית של המצב.  כדי להחליט אם מדובר במקרה חירום במצב שאינו חד משמעי, בדרך כלל נבחנת את תגובתם של האחרים.  על הצופים מהצד להרגיש שהאחריות מוטלת עליהם. כאשר מצביעים על מישהו ספציפי בקהל ואומרים "אני זקוק לעזרתך!" אפשר להתגבר על כוחו של פיזור האחריות.

Question 90

תוקפנות

Answer 90

במחקר בקרב זוגות תאומים בני שש, נמצא כי גורמים גנטיים יכולים להסביר 50%-60% מן השונות בתוקפנות פיזית - נסיבות בהם ילדים מתקוטטים עם ילדים אחרים. בנוסף, גנטיקה יכולה להסביר 20% מן השונות בתוקפנות חברתית – נסיבות בהם ילדים מפיצים שמועות, מסיתים, מחרימים. התגלה כי בקרב אנשים בעלי תצורה מסוימת של הגן A-MAO יש תגובתיות יתר באמידגלה בזמן עוררות רגשית, ותגובתיות פחותה באזורים מווסתים קדם מצחיים בהשוואה לאנשים אחרים. מחקרים נוספים מתמקדים בנוירוטרנסמיטר סרוטונין. רמות לא מתאימות של סרוטונין עלולות לפגוע ביכולת המוח לווסת רגשות שליליים והתנהגות אימפולסיבית.

Question 91

תוקפנות אינסטרומנטאלית instrumental

Answer 91

היא בעלת מטרה ומבוססת על תכנון. אנשים שדיווחו על נטייה לתוקפנות אינסטרומנטאלית קיבלו ציונים גבוהים במשתנה "הערכה חיובית של אלימות": הם האמינו כי צורות רבות של אלימות מוצדקות, וכן התנערו מאחריות מוסרית להתנהגויות תוקפניות.

Question 92

השערת התסכול והתוקפנות hypothesis aggression-frustration

Answer 92

תסכול מתעורר במצב בו נמנעת מאדם אפשרות להשיג את מטרותיו. עלייה ברמת התסכול מגדילה את הסבירות לתוקפנות.

Question 93

מודל התוקפנות הכללי model aggression general

Answer 93

המודל מסביר את הקשר בין חשיפה לאמצעי תקשורת שמופיעה בהם אלימות, לבין התנהגות תוקפנית. לפי המודל, אנשים רוכשים מערך כללי של מבני ידע בנושא תוקפנות באמצעות חשיפה לאלימות באמצעי התקשורת ובסביבתם. אנשים מבינים בהדרגה שתוקפנות היא דרך הולמת להתמודדות עם סכסוכים ועם כעס, ושיש תועלת בתוקפנות.

Question 94

in group out group stuff

Answer 94

אנשים המזוהים כשייכים לקבוצת החוץ מועמדים כמעט מיידית לרגשות עוינים ולהתייחסות לא הוגנת. גם כאשר ההקצאה לקבוצות נעשית על בסיס שרירותי לחלוטין, בכל זאת נוצרת הערכה חיובית יותר כלפי קבוצת הפנים, וזאת עוד מיד לאחר החלוקה לקבוצות, אפילו לפני שהתחילו לעבוד ביחד על מטלת הניסוי. מחקרים מצביעים על כך שלרוב בני אדם מגלים העדפה כלפי חברי קבוצתם ולא הטיה נגד חברי הקבוצה האחרת. עם זאת, במקרים בהם רגשותיהם של בני אדם כלפי קבוצת החוץ נגועים בדעות קדומות נלמדות, לרוב קצרה הדרך לגזענות racism – אפליה על בסיס מוצא אתני.

Question 95

ethnocentrism

Answer 95

הנטייה לבצע הערכת יתר של קבוצת הפנים ולזלזל בקבוצת החוץ, כאשר הקבוצות מוגדרות על בסיס השתייכות אתנית. הנטייה המיידית להגדיר - אנחנו לעומת הם - נעשית חזקה בהרבה במצבים שבהם יש תחרות על משאבים מוגבלים.

Question 96

Stereotypes

Answer 96

מידע כשלעצמו אינו יכול להפחית דעות קדומות, מכיוון שבני אדם נוטים להמעיט בערכו של מידע שאינו עקבי עם הסטריאוטיפים שלהם. באופן פרדוקסלי, החשש מאישוש הסטריאוטיפ (נשים טובות פחות ביכולות מתמטיות) עלול להוביל לחיזוקו. כמה שיטות לא הועילו להפחתת העוינות: מחמאות שחולקו לחברי הקבוצה השנייה ומפגש בסיטואציה לא תחרותית. הפתרון נמצא כשהוצגה לנערים בעיה שניתן לפתור רק באמצעות שיתוף פעולה בין הקבוצות. נוכח התלות ההדדית התפוגגה העוינות וחברויות חדשות נוצרו. הניסוי במחנה הקיץ הפריך את הרעיון שדי במגע פשוט בין קבוצות עוינות על מנת להפחית דעות קדומות, וסיפק ראיות להשערת המגע )hypothesis contact), לפיה תכנית הנאבקת בדעות קדומות חייבת לטפח קשרי גומלין אישיים בתהליך הגשמת מטרות משותפות.

Question 97

טכניקת הפאזל jigsaw technique

Answer 97

לפי שיטה זו, כל תלמיד מקבל רק חלק ממכלול חומרי הלימוד ועליו ללמוד את חלקו ולשתף את חברי הקבוצה בחומר שלמד. רק שיתוף פעולה מוביל את קבוצת התלמידים לידיעה כוללת של החומר.

Question 98

מנהיגות

Answer 98

ממצאי המחקר הראו שהשפעתו של מנהיג רודן על הילדים הייתה מעורבת – הילדים עבדו קשה אך רק כשהמנהיג צפה בהם. הבנים בקבוצה של המנהיג הרודן ביטאו פי שלושים יותר עוינות בהשוואה להתנהגותם תחת מנהיגים אחרים – תבעו יותר תשומת לב, הרסו רכוש והציקו לחברי קבוצה חלשים מהם. בקבוצות של המנהיג הלא מתערב הילדים כמעט לא עבדו ואיכות עבודתם הייתה הגרועה ביותר. תחת מנהיגות דמוקרטית הילדים ביטאו עניין, יצירתיות ומקוריות. כמעט כל הילדים העדיפו בסוף הניסוי את הקבוצה הדמוקרטית.