מבוא: מונחים והגדרות Flashcards
(32 cards)
הגדרה מקיפה למונח ״אישיות״
על פי פרווין
האישיות מייצגת את אותן התכונות של היחיד או של בני אדם בכלל, המביאות להיווצרות תגובות, המופיעות בעקביות במצבים מסוימים.
הגדרה אופרציונלית
הגדרה הכוללת את הפעולות שיש לבצע כדי למדוד את המונח המוגדר.
תוקף המבנה של המדידה
מידת ההתאמה שבין המונח התיאורטי לבין המונח התצפיתי, שנוצר בעזרת ההגדרה האופרציונלית.
המקורות המשמשים בסיס לחקר האישיות
על פי לזרוס
- תנועות או פעולות
- דיווחים מילוליים
- שינויים פיסיולוגיים המלווים פעילות פסיכולוגית
אינטרוספקציה
דיווח מילולי על חוויות פנימיות, מחשבות, רגשות, משאלות ועמדות.
אופרציונליזם מרובה
הגדרות רבות, שהן גם שיטות מדידה שונות, המבטיחות תוקף מבנה גבוה יותר למבנים תיאורטיים.
היבטים להערכת האישיות
על פי קורסיני
- היבט פנימי
- היבט חיצוני
- היבט מאומת
תיאוריה
הגדרה על פי קרלינגר
מערכת של מונחים, הגדרות וטענות, המייצגים השקפה על תופעה מסוימת על ידי הצגת היחסים בין המונחים במטרה להסביר ולנבא את התופעה.
הקריטריונים לתיאוריה מדעית טובה
- –טווח ההסבר—
1. כלליות
2. יכולת התרחבות
3. דיוק
4. חסכנות
5. רמת פרשנות
6. מקוריות - –ההקשר האמפירי של התיאוריה—
7. קשר למציאות
8. השערות הניתנות לבדיקה
9. הפרכה
10. מידת הקושי בבדיקת ההשערות
11. משך הזמן הדרוש לבדיקת ההשערות - –תרומת התיאוריה למדע—
12. ערך היריסטי
13. פוריות
כלליות
קריטריון לתיאוריה מדעית טובה
(טווח ההסבר)
חתירה לניסוח הכללות על יסוד התופעות שהתיאוריה עוסקת בהן.
יכולת התרחבות
קריטריון לתיאוריה מדעית טובה
(טווח ההסבר)
יכולתה של התיאוריה להתרחב או להשתנות כך שיהיה אפשר לשלב בה תוצאות מחקר חדשות או רעיונות חדשים מבלי לערערה מהיסוד.
דיוק
קריטריון לתיאוריה מדעית טובה
(טווח ההסבר)
תפקידה העיקרי של תיאוריה מדעית הוא לתאר במדויק את המציאות שהיא עוסקת בה ע״י ניסוח ברור של הגדרות המונחות בבסיס התיאוריה והגדרה חד-משמעית של כל המושגים הכלולים בה. בהירות מדעית.
חסכנות
קריטריון לתיאוריה מדעית טובה
(טווח ההסבר)
תיאוריה המצליחה להסביר תופעות רבות בעזרת מושגים מעטים.
החסכנות תורמת לאלגנטיות של התיאוריה ומעידה על יעילותם של המושגים ושל המבנים שהוגה התיאוריה משתמש בהם.
רמת פרשנות
קריטריון לתיאוריה מדעית טובה
(טווח ההסבר)
תיאוריה המקנה הבנה רבה יותר של המציאות ומאפשרת הבנת תופעות לעומק, מעבר לנראה על פני השטח. או להעמיק את רמת הפרשנות של תופעות מוכרות.
מקוריות
קריטריון לתיאוריה מדעית טובה
(טווח ההסבר)
תיאוריה הפונה לתחומים חדשים, יוצרת מושגים חדשים ומעלה השערות חדשות - מסייעת להבין תופעות שטרם נמצא להן הסבר ומקדמת את הצטברות הידע האנושי.
קשר למציאות
קריטריון לתיאוריה מדעית טובה
(הקשר אמפירי)
קשר זה נוצר באמצעות הגדרות אופרציונליות, המבהירות את המונחים התיאורטים ומאפשרות את בחינתם האמפירית.
השערות הניתנות לבדיקה
קריטריון לתיאוריה מדעית טובה
(הקשר אמפירי)
תיאוריה המעלה השערות הניתנות לבדיקה, היא בעלת הקשר אמפירי חזק ויעילות גבוהה - כיוון שכך יש אפשרות לאשש או לדחות את השערותיה.
הפרכה
קריטריון לתיאוריה מדעית טובה
(הקשר אמפירי)
תיאוריה יכולה להיות מדעית רק אם קיימת אפשרות להפריכה. יכולת העמידה של השערות התיאוריה כנגד נסיונות אמפיריים להפרכתן, היא המבחן החמור ביותר.
מידת הקושי בבדיקת ההשערות
קריטריון לתיאוריה מדעית טובה
(הקשר אמפירי)
תיאוריות שבדיקתן הינה מעשית ופשוטה.
משך הזמן הדרוש לבדיקת התיאוריה
קריטריון לתיאוריה מדעית טובה
(הקשר אמפירי)
תיאוריה שבדיקתה אינה דורשת זמן כה רב, עד שלמעשה היא בלתי אפשרית, ולכן איננה מעשית.
מבנה תיאורטי
מונח תיאורטי
דבר מה שאינו ניתן לתצפית ישירה, אך משערים את קיומו ומסבירים תופעות על פיו.
הגישה הנומותטית
מדגישה את המשותף באישיותם של כל בני האדם.
מציאת חוקים כלליים, שאפשר להסביר באמצעותם את ההתנהגות האנושית. הנחת המוצא של הגישה היא כי לכל בני האדם יש אותם מימדי אישיות ואותן תכונות, וההבדלים ביניהם כמותיים בלבד.
השיטה הניסויית
שיטת מחקר.
מאפשרת לבחון השערות על קשרים סיבתיים בין תופעות בעזרת הפעלה של המשתנים המסבירים.
יתרונה הוא לחקור באופן שיטתי ומדויק השערות סיבתיות מוגדרות מראש, ולהגיע בזכות זה למסקנות תקפות, שניתן להכלילן ולישמן במצבים אחרים הדומים למצב הנחקר.
השיטה המתאמית
שיטת מחקר
בודקת את הקשר שבין שני משתנים או יותר, אך לא מאפשרת להסיק על קשר סיבתי ביניהם. סיבות להעדיפה:
- יש משתנים שאי אפשר להפעילם (כמו מין, גיל, סדר לידה…)
- לעתים אפשר להפעיל את המשתנים, אך זה יהיה בלתי מוסרי.
- גישה שלעתים חסכנית יותר (אין צורך במניפולציה או סביבה מבוקרת)