מבוא: מונחים והגדרות Flashcards

(32 cards)

1
Q

הגדרה מקיפה למונח ״אישיות״

על פי פרווין

A

האישיות מייצגת את אותן התכונות של היחיד או של בני אדם בכלל, המביאות להיווצרות תגובות, המופיעות בעקביות במצבים מסוימים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
2
Q

הגדרה אופרציונלית

A

הגדרה הכוללת את הפעולות שיש לבצע כדי למדוד את המונח המוגדר.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
3
Q

תוקף המבנה של המדידה

A

מידת ההתאמה שבין המונח התיאורטי לבין המונח התצפיתי, שנוצר בעזרת ההגדרה האופרציונלית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
4
Q

המקורות המשמשים בסיס לחקר האישיות

על פי לזרוס

A
  1. תנועות או פעולות
  2. דיווחים מילוליים
  3. שינויים פיסיולוגיים המלווים פעילות פסיכולוגית
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
5
Q

אינטרוספקציה

A

דיווח מילולי על חוויות פנימיות, מחשבות, רגשות, משאלות ועמדות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
6
Q

אופרציונליזם מרובה

A

הגדרות רבות, שהן גם שיטות מדידה שונות, המבטיחות תוקף מבנה גבוה יותר למבנים תיאורטיים.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
7
Q

היבטים להערכת האישיות

על פי קורסיני

A
  1. היבט פנימי
  2. היבט חיצוני
  3. היבט מאומת
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
8
Q

תיאוריה

הגדרה על פי קרלינגר

A

מערכת של מונחים, הגדרות וטענות, המייצגים השקפה על תופעה מסוימת על ידי הצגת היחסים בין המונחים במטרה להסביר ולנבא את התופעה.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
9
Q

הקריטריונים לתיאוריה מדעית טובה

A
  • –טווח ההסבר—
    1. כלליות
    2. יכולת התרחבות
    3. דיוק
    4. חסכנות
    5. רמת פרשנות
    6. מקוריות
  • –ההקשר האמפירי של התיאוריה—
    7. קשר למציאות
    8. השערות הניתנות לבדיקה
    9. הפרכה
    10. מידת הקושי בבדיקת ההשערות
    11. משך הזמן הדרוש לבדיקת ההשערות
  • –תרומת התיאוריה למדע—
    12. ערך היריסטי
    13. פוריות
How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
10
Q

כלליות

A

קריטריון לתיאוריה מדעית טובה
(טווח ההסבר)

חתירה לניסוח הכללות על יסוד התופעות שהתיאוריה עוסקת בהן.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
11
Q

יכולת התרחבות

A

קריטריון לתיאוריה מדעית טובה
(טווח ההסבר)

יכולתה של התיאוריה להתרחב או להשתנות כך שיהיה אפשר לשלב בה תוצאות מחקר חדשות או רעיונות חדשים מבלי לערערה מהיסוד.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
12
Q

דיוק

A

קריטריון לתיאוריה מדעית טובה
(טווח ההסבר)

תפקידה העיקרי של תיאוריה מדעית הוא לתאר במדויק את המציאות שהיא עוסקת בה ע״י ניסוח ברור של הגדרות המונחות בבסיס התיאוריה והגדרה חד-משמעית של כל המושגים הכלולים בה. בהירות מדעית.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
13
Q

חסכנות

A

קריטריון לתיאוריה מדעית טובה
(טווח ההסבר)

תיאוריה המצליחה להסביר תופעות רבות בעזרת מושגים מעטים.

החסכנות תורמת לאלגנטיות של התיאוריה ומעידה על יעילותם של המושגים ושל המבנים שהוגה התיאוריה משתמש בהם.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
14
Q

רמת פרשנות

A

קריטריון לתיאוריה מדעית טובה
(טווח ההסבר)

תיאוריה המקנה הבנה רבה יותר של המציאות ומאפשרת הבנת תופעות לעומק, מעבר לנראה על פני השטח. או להעמיק את רמת הפרשנות של תופעות מוכרות.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
15
Q

מקוריות

A

קריטריון לתיאוריה מדעית טובה
(טווח ההסבר)

תיאוריה הפונה לתחומים חדשים, יוצרת מושגים חדשים ומעלה השערות חדשות - מסייעת להבין תופעות שטרם נמצא להן הסבר ומקדמת את הצטברות הידע האנושי.

How well did you know this?
1
Not at all
2
3
4
5
Perfectly
16
Q

קשר למציאות

A

קריטריון לתיאוריה מדעית טובה
(הקשר אמפירי)

קשר זה נוצר באמצעות הגדרות אופרציונליות, המבהירות את המונחים התיאורטים ומאפשרות את בחינתם האמפירית.

17
Q

השערות הניתנות לבדיקה

A

קריטריון לתיאוריה מדעית טובה
(הקשר אמפירי)

תיאוריה המעלה השערות הניתנות לבדיקה, היא בעלת הקשר אמפירי חזק ויעילות גבוהה - כיוון שכך יש אפשרות לאשש או לדחות את השערותיה.

18
Q

הפרכה

A

קריטריון לתיאוריה מדעית טובה
(הקשר אמפירי)

תיאוריה יכולה להיות מדעית רק אם קיימת אפשרות להפריכה. יכולת העמידה של השערות התיאוריה כנגד נסיונות אמפיריים להפרכתן, היא המבחן החמור ביותר.

19
Q

מידת הקושי בבדיקת ההשערות

A

קריטריון לתיאוריה מדעית טובה
(הקשר אמפירי)

תיאוריות שבדיקתן הינה מעשית ופשוטה.

20
Q

משך הזמן הדרוש לבדיקת התיאוריה

A

קריטריון לתיאוריה מדעית טובה
(הקשר אמפירי)

תיאוריה שבדיקתה אינה דורשת זמן כה רב, עד שלמעשה היא בלתי אפשרית, ולכן איננה מעשית.

21
Q

מבנה תיאורטי

מונח תיאורטי

A

דבר מה שאינו ניתן לתצפית ישירה, אך משערים את קיומו ומסבירים תופעות על פיו.

23
Q

הגישה הנומותטית

A

מדגישה את המשותף באישיותם של כל בני האדם.

מציאת חוקים כלליים, שאפשר להסביר באמצעותם את ההתנהגות האנושית. הנחת המוצא של הגישה היא כי לכל בני האדם יש אותם מימדי אישיות ואותן תכונות, וההבדלים ביניהם כמותיים בלבד.

24
Q

השיטה הניסויית

A

שיטת מחקר.

מאפשרת לבחון השערות על קשרים סיבתיים בין תופעות בעזרת הפעלה של המשתנים המסבירים.
יתרונה הוא לחקור באופן שיטתי ומדויק השערות סיבתיות מוגדרות מראש, ולהגיע בזכות זה למסקנות תקפות, שניתן להכלילן ולישמן במצבים אחרים הדומים למצב הנחקר.

25
Q

השיטה המתאמית

A

שיטת מחקר

בודקת את הקשר שבין שני משתנים או יותר, אך לא מאפשרת להסיק על קשר סיבתי ביניהם. סיבות להעדיפה:

  1. יש משתנים שאי אפשר להפעילם (כמו מין, גיל, סדר לידה…)
  2. לעתים אפשר להפעיל את המשתנים, אך זה יהיה בלתי מוסרי.
  3. גישה שלעתים חסכנית יותר (אין צורך במניפולציה או סביבה מבוקרת)
26
הגישה אידיוגרפית
מדגישה את יחודיות האדם. יש שוני איכותי בין אדם לאדם, לכן משתמשת באדם יחיד על מנת למצוא חוקים שיסבירו את התנהגותו ולא את התנהגות כל בני האדם. (משתמשת בצורה נרחבת בשיטת חקר המקרה)
27
שיטת חקר המקרה
שיטת מחקר ניתוח מעמיק ומפורט של אישיותו של אדם יחיד או של תופעה מסוימת. שיטה תיאורית, שאינה עוסקת בקשר בין משתנים. משמשת ל: 1. אישוש רעיונות תיאורטיים או הפרכתם. 2. תיאור והדגמה של התנהגות אבטיפוסית (סטריאוטיפית) 3. תיאור והדגמה של תהליכים.
28
גישות לטבע האדם
1. חופש - דטרמניזם 2. הגיון - חוסר הגיון 3. שלמות - חלקים 4. תורשה - סביבה 5. בר שינוי - אינו בר-שינוי 6. סובייקטיביות - אובייקטיביות 7. פעולה - תגובה 8. הומאוסטזיס - הטרוסטזיס 9. ידוע - בלתי ידוע
29
הזרם הדינמי
התמקדות רבה בתהליכים נפשיים וב״דינמיקה״ של האישיות. תפסו את האדם כפסיבי וכמושפע מכוחות פנימיים וחיצוניים. האישיות היא דרכים אופייניות לפתרון קונפליקטים לא-מודעים בין דחפים של מין ותוקפנות לבין ערכים אתיים נלמדים \ קונפליקטים בין דחפים להגשמה עצמית לבין דחפים להרס עצמי. תת-זרמים: 1. גישה פסיכואנליטית קלאסית (פרויד, יונג, אדלר) 2. ניאואנליטיקנים
30
הזרם ההתנהגותי-קוגנטיבי | ביהביוריסטי
הדגישו את הסביבה כבונה את האדם ואת התנהגותו כמשקפת את אישיותו. תת זרמים: 1. ביהביוריזם רדיקלי (פבלוב וסקינר) האישיות היא בדיה, התנהגות האדם נלמדת ומפוקחת ע״י הסביבה. 2. ביהביוריזם קוגנטיבי (בנדורה) האישיות היא סך כל התגובות הנרכשות והניתנות לצפייה, ויש לה גם מרכיבים קוגנטיביים כמו הרצון לשלוט.
31
הזרם האקסיסטנציאלי-הומניסטי
האדם פעיל בעיצוב גורלו. האישיות היא דרכים אופייניות למימוש הצרכים והערכים של העצמי למרות לחצי המציאות. 1. הגישה האקסיסטנציאלית חיפוש תשובות לשאלת הקושי שבקיום האנושי, ומציעה פתרונות בכיוון של חיפוש משמעות, קיום כן ואותנטי, וקבלת קשיי הקיום כחלק מההוויה האנושית. 2. הגישה ההומניסטית (רוג׳רס, מאסלו) מתרכזת ביכולת הטמונה באדם, בהגברת המודעות לעצמו, ובהגשמה העצמית כדרך לחיים מלאים ומאושרים יותר.
32
ערך היריסטי
קריטריון לתיאוריה מדעית טובה (תרומה למדע) מידת השפעתה של התיאוריה על תחומי המחקר ועל החידושים בו, שאפשר להעלות ממנה השערות רבות ומעניינות. (נובע מהקשרה האמפירי)
33
פוריות
קריטריון לתיאוריה מדעית טובה (תרומה למדע) מידת האפשרות הטמונה בתיאוריה לישומה בתחומים שונים וחדשים. הרחבת גבולות הדיסציפלינה.