תיאוריות דינמיות Flashcards
(99 cards)
0
Q
פסיכואנליזה
מרכיבים לפי פרויד
A
- תורה פסיכולוגית
- שיטת טיפול (פסיכותרפיה)
- מתודולוגיה של מחקר
1
Q
היסטריה
A
סימפטומים פיזיים שמקורם בהפרעה נפשית - בהעברה של קונפליקט לא-מודע לתופעה פיזית.
2
Q
טיבה של הפסיכואנליזה
A
- הפסיכואנליזה הינה תיאוריה של נפש האדם, על פיה התפקודים ה״בריאים״ וה״חולים״ נמצאים על פני רצף אחד.
- לכל אדם מנגנון נפשי המובחן מהמנגנון הפיסיולוגי, ושני המנגנונים נמצאים בקשרי גומלין.
- החיים הנפשיים מתנהלים בשלוש רמות של תודעה בעת ובעונה אחת (מודע, סמוך למודע, לא מודע)
- דטרמיניזם פסיכי - אין התנהגות מקרית או סתמית.
- נפש האדם חותרת ליציבות. על הנפש להגיע ליציבות בין לחצים חיצוניים לבין לחצים פנימיים; ולאיזון בין מבנים המייצגים חלקין שונים של האישיות.
- הקונפליקט הכרחי והוא חלק חשוב ובלתי נפרד מאישיות האדם.
3
Q
המודל הטופוגרפי
פרויד
A
- המודע
- הסמוך למודע
- התת-מודע
5
Q
הסמוך למודע
פרויד
A
(המודל הטופוגרפי - רמת מודעות)
כל החומר שאפשר להעלותו לרמת המודע במאמץ מסוים.
- מאחסן חומר שאינו בהכרה.
- מאפשר תקשורת בין רעיונות.
- משבץ זכרונות ברצף כרונולוגי ומקבע אותם במקום ובזמן.
- שומר הסף בין המודע ללא מודע.
- מאפשר בחינת מציאות - בדיקת המחשבות לנוכח המציאות הנתפסת.
6
Q
המודע
פרויד
A
(המודל הטופוגרפי - רמת מודעות)
כל הנמצא בהכרה ברגע מסוים.
תפיסה, זיכרון, מחשבות ורגשות
6
Q
המודל הסטרוקטורלי
פרויד
A
- הסתם
- האני
- האני העליון
7
Q
הלא מודע
פרויד
A
(המודל הטופוגרפי - רמת מודעות)
כל מה שאינו בהכרה, ואף אינו יכול להימצא בה אלא בתנאים מסוימים.
הלא מודע אינו פועל ע״פ ההגיון, ולא נשמע לכללים השכלתניים של סיבתיות, ממד הזמן, ממד החלל וכו׳.
9
Q
הסתמי
פרויד
A
(המודל הסטרוקטורלי - מבנה)
החלק הקדום והפרימיטיבי ביותר באישיות, הפועל על פי עקרון-העונג בעזרת תהליכים ראשוניים.
מאגר האנרגיה הנפשית של האדם. הוא מייצג את העולם הפנימי ואין לו כל ידע על ההמציאות החיצונית האובייקטיבית. מקומו הטופוגרפי הוא בלא-מודע.
10
Q
האני
פרויד
A
(המודל הסטרוקטורלי - מבנה)
פועל על פי עקרון המציאות ומתווך בין הצרכים הפנימיים לבין העולם החיצוני בעזרת תהליכים משניים.
מתפתח בתגובה לחשיפה לגירויים חיצוניים, ובתגובה לצורך של האורגניזם במתווך בין הצרכים הפנימיים לדרישות המציאות. האני משתמש במנגנוני-הגנה שבעזרתם הוא הוא מדחיק מהמודעות את דחפי הסתמי האסורים. מתפרס במודל הטופוגרפי, בכל רמות התודעה.
11
Q
האני העליון
פרויד
A
(המודל הסטרוקטורלי - מבנה)
מייצג את הערכים המוסריים, את המצפון ואת האידיאלים החברתיים.
מתפתח בתום הקונפליקט האדיפלי, כאשר כפיתרון הילד מאמץ את אפיוניו של ההורה בן מינו ומפנימן. הוא תובעני, שואף לשלמות ונוקשה ואינו פועל על פי ההגיון.מעניש בהפרת האיסורים ברגשי אשמה. תפקידו:
א. לבלום את דחפי הסתמי שאינם מקובלים בחברה
ב. להשפיע על האני להמיר מטרות מציאותיות במטרות אידיאליות-מוסריות
ג. לשאוף לשלמות
מתפרס במודל הטופוגרפי, בכל רמות התודעה
12
Q
עקרון העונג
פרויד
A
עיקרון המווסת את פעולתו של האורגניזם שאינו יכול לסבול אי-נוחות וכאאב ושואף להנאה מידית. ההנאה נובעת מהפחתת המתח שבין הצרכים הביולוגיים ובין סיפוקם הסביבתי. אמצעים:
פעילויות רפלקסיביות ותהליכים ראשוניים
13
Q
תהליכים ראשוניים
פרויד
A
תהליכי חשיבה פרימיטיביים, נעדרי חוקיות לוגית. חלום הוא דוגמא טובה לתהליכים כאלה.
התהליך הראשוני מפחית מתח באופן זמני בלבד, כיוון שהוא מציע חלופה דמיונית שמפחיתה את המתח.
14
Q
תהליכים משניים
פרויד
A
תהליכי חשיבה מציאותיים והגיוניים. החשיבה הלוגית המוכרת לנו ברמה ההכרתית.
תפקידי האני:
- להיות מודע לגירויים סביבתיים ומקומום כדי להימנע מגירויים חזקים במיוחד בעזרת המערכת התפיסתית.
- ללמוד לחולל שינוי בסביבה החיצונית כדי לאפשר את הישרדות האורגניזם בסיוע מערכת הפעולה.
15
Q
עקרון המציאות
פרויד
A
נועד למנוע פורקן של מתח בטרם ימצא אובייקט מתאים לסיפוק הצורך.
16
Q
המודל הדינמי
פרויד
A
לאדם יש אנרגיה פסיכית שעונה לחוק שימור האנרגיה, ויכולה להפוך לאנרגיה פיסית וחוזר חלילה. האנרגיה הפסיכית יכולה לעבור ממבנה אישיותי אחד לאחר, אולם היא לא תצא מהמערכת השלמה וכמותה באורגניזם לא תשתנה.
מהותו של המודל הדינמי הוא במשחק שבין ביטוי האינסטינקטים לעיכובם (קתקסיס ואנטיקתקסיס)
17
Q
אינסטינקט
פרויד
A
ייצוג פסיכולוגי מולד של מצב עוררות פיסית פנימית.
הייצוג הפסיכולוגי = “משאלה”
העוררות הגופנית = “צורך”
המשאלה משמשת מניע להתנהגות
לאינסטינקט יש ארבעה מרכיבים:
- מקור
- מטרה
- אובייקט
- דחף
סך כל האינסטינקטים מהווה את מכלול האנרגיה הפסיכית הזמינה לאישיות.
18
Q
קתקסיס
פרויד
A
התנהגות של השקעת אנרגייה באובייקט
19
Q
אנטיקתקסיס
פרויד
A
מיכשול המונע סיפוק אנסטינקט
20
Q
האינסטינקטים של החיים
פרויד
A
אלה שמטרתם לשמר את האדם ולדאוג לקיומו (רעב,צמא, מין = תנאטוס)
21
Q
ליבידו
פרויד
A
האנרגיה המפעילה את האינסטינקטים של החיים
22
Q
האינסטינקטים של המוות
פרויד
A
הפועלים להרס ולכליה של האדם וגופן
תנאטוס
23
Q
עקרון הנירוונה
פרויד
A
בעולם הנפש קיימת חתירה מתמדת למצב נטול כל מתח וגרייה של מערכת העצבים, חופשי לחלוטין מדחף או מצורך כלשהו, חופשי מכל תלות בעולם.
משאלת המוות המקננת באדם היא הייצוג הפסיכולוגי של עקרונות אלה.
24
Q
הזדהות
פרויד
A
אחת הדרכים להעברת אנרגיה מהסתמי לאני
כוללת:
- הפנמה של אישיות חיצונית
- ייצוגה של אישיות זו בתחומים השונים של האני
ההזדהות מאפשרת שיפור התפקוד של האני ורכישה של דרכי התמודדות מתוך נסיונו של הזולת, תהליך נורמאלי ובריא שיכול לשמש גם כמנגנון הגנה
חלק מהאנרגיה הנצברת באני במהלך ההזדהות משמשת לסיפוק צרכים אינסטנקטיביים, וחלק נועד לקדם ולפתח תהליכים פסיכולוגיים כמו תפיסה, זיכרון וכו’
25
הערך ההסתגלותי של החרדה
| פרויד
לחרדה ערך הסתגלותי רב, ובלעדיה אין לאורגניזם קיום. כל אדם מתמלא בחרדה לנוכח מצבים מסוימים, פנימיים או חיצוניים, וחרדה זו מעודדת ריכוז אמצעים נפשיים בתחום הבעייתי שעורר אותה.
26
חרדה מציאותית
| פרויד
מזהירה את האורגניזם מפני סכנות חיצוניות של ממש.
היא קשורה לרפלקס הבריחה ולכן היא ביטוי ליצר הקיום עצמו.
איום מופשט בעל מקור חיצוני לא מוגדר = חרדה
איום חיצוני ברור וממוקד = פחד
27
חרדה נוירוטית
| פרויד
נובעת מהחשש שהאני יאבד שליטה על הסתמי.
נובעת מהחשש שהאני יאבד את השליטה על מערכת האינסטינקטים, על הסתמי, ויעשה דבר מה שהוא עלול להיענש בגינו.
28
חרדה מוסרית
| פרויד
נובעת מרגשי אשם שמקורם באני העליון.
אדם בעל אני-עליון מפותח יחוש אשמה בעקבות עשיית מעשה, או אפילו בעקבות מחשבה על עשיית מעשה, העומד בסתירה לקוד המוסרי שלו.
רגשות האשם מזהירים את האני, שלא נענה לציוויי האני-העליון מפני עונשים חמורים יותר הצפויים לו כמו הרס עצמי ותוקפנות עצמית.
29
מנגנוני-הגנה
| פרויד
"אסטרטגיה הננקטת ע"י האדם על מנתלהגן על עצמו מפני ביטוי ישיר של דחפי הסתמי מצד אחד, ומהלחצים של האני העליון מצד שני." (פרויד)
עקרונות יסוד:
1. פועלים ברמה לא מודעת
2. מסלפים או מעוותים את המציאות בדרך זו או אחרת
3. פעילותם צורכת אנרגיה פסיכית מתוך מאגר האנרגיה הזמין לאישיות.
מנגנוני ההגנה הם: הדחקה, השלכה, הפנמה, התקה, הכחשה, נסיגה, בידוד, ביטול, עידון, תגובת היפוך, רציונליזציה ואינטלקטואליזציה.
30
הדחקה
| פרויד
(מנגנון הגנה)
סילוק של דחפים ומחשבות מהמוד אל הלא-מודע בשל איומם על האני.
1. מנגנון חזק ויעיל מאוד
2. נעשה באופן חד-פעמי
3. מצריך השקעה מתמדת של אנרגיה נפשית לשמירת התכנים במצבם המודחק ולכן גם מגביל את כמות האנרגיה הזמינה להתנהגויות יצירתיות ובונות.
4. מסוכן - בסיס להיווצרותן של מחלות נפשיות
ביטויים חיצוניים: רבים, אחד מהם זו שכחה של מאורעות, בני אדם, מקומות וכו', שהיו חשובים לאדם ובאופן רגיל היה סביר שיזכור אותם.
31
תגובת היפוך
| פרויד
(מנגנון הגנה)
הדחקה + התנהגות קיצונית הפוכה מהדחפים והמשאלות שהודחקו
ביטויים חיצוניים: דבקות נוקשה ומוגזמת בהתנהגות שהחברה רואה בעין יפה, כגון אלטרואיזם קיצוני.
32
בידוד
| פרויד
(מנגנון הגנה)
הפרדה שהאני עושה בין החלק הרגשי לחלק התוכני של מחשבה, זיכרון או דחף מכיוון שללא הפרדה זו הם מעוררים חרדה.
ביטויים חיצוניים: אדישות וקרירות בהתייחסות למצבים רגשיים המאיימים על האדם.
33
השלכה
| פרויד
(מנגנון הגנה)
האני מסלק מתוכו רעיונות, או רגשות המאיימים עליו, ומייחס אותם לבני אדם אחרים.
ביטויים חיצוניים: דוג' - אדם העושה השלכה של רגשי תשוקה מינית מרגיש ש "כולם חושבים רק על מין". מצבים פרנואידיים קשים = צורה קיצונית מאוד של השלכה - כל העולם פועל נגדי.
34
הפנמה | הזדהות
| פרויד
(מנגנון הגנה)
פעולת האני נעשית בכיוון ההפוך ממנגנון ההשלכה.
האני מפנים עמדות, רגשות וכו'מן הסביבה החיצונית ומייחס אותן לעצמו.
ביטויים חיצוניים: כמנגנון הגנה מדובר בהפנמה ובהזדהות עם ערכים שליליים, מעוותים או מוגזמים, המהווים פיצוי או כיסוי לאני האמיתי. דוג': אדם נוירוטי המרגיש חלש ופגוע יכול להפנים דימוי של כוח ועצמה, וליצור בכך דימוי עצמי של "אדם עליון"שבעזרתו האני מגן על עצמו.
35
הכחשה
| פרויד
(מנגנון הגנה)
ההכחשה מאפשרת לתוכן המאיים לעלות למודע, אך מלווה אותו בטענה שהתוכן אינו נכון.
* ההכחשה היא של ההתייחסות הרגשית לדבר
ביטויים: "לי זה לא יקרה", ילד דחוי טען שהוא נהנה יותר לשחק לבד.
36
רציונאליזציה
| פרויד
(מנגנון הגנה)
האדם מספק לעצמו הסבר הגיוני וסביר להתנהגותו, הנובעת מדחפים יצריים שאינם מקובלים על האני.
ביטויים: הורה המכה את ילדו באופן אכזרי ופורק בכך את רגשי התוקפנות שלו, יתרץ את התנהגותו בצורך הרציונלי לחנך את הילד וללמדו משמעת.
37
אינטלקטואליזציה
| פרויד
(מנגנון הגנה)
דומה לרציונאליזציה. האדם מטפל בבעיה ובמצב רגשי מסוים ע"י הפיכתם לשאלה אינטלקטואלית, שבה הוא מתעמק תוך התעלמות מן הצדדים האישיים והרגשיים הכרוכים בעניין.
38
התקה
| פרויד
(מנגנון הגנה)
העברה של רגשות, דחפים וכו' המכוונים כלפי אובייקט מסוים המעורר חרדה, אל אובייקט אחר - כלפיו ניתן לבטא את הרגשות האסורים.
ביטויים חיצוניים: ילד שחש תוקפנות כלפי אחיו הקטן, מתיק אותה ומכה בובה במרץ. אישה הכועסת על מעבידה, מגיבה בתוקפנות ובכעס כלפי בעלה.
39
נסיגה
| פרויד
(מנגנון הגנה)
חזרה של האני הבוגר לדפוס התנהגות מוקדם יותר, שאינו מותאם בד"כ לגילו של האדם, מחוסר יכולת להתמודד עם מצב קשה ומאיים.
ביטויים חיצוניים: ביטוי קל ורגעי - דיבור בטון ילדותי ומתפנק, ביטוי קיצוני - סכיזופרני קטטוני הסובל מאיבוד שליטה על מערכת השרירים הרצונית ונמצא במצב של חוסר תנועה וחוסר אונים כתינוק.
40
ביטול
| פרויד
(מנגנון הגנה)
בא לידי ביטוי בפעולה המבטלת או שוללת פעולה או מחשבה קודמת באופן סמלי ובלתי מודע.
ביטוי חיצוני: שטיפת ידיים אובססיבית כנסיון "להתנקות" מרצח.
41
עידון
| פרויד
(מנגנון הגנה)
האני מחליף את המטרה היצרית של דחפיו, במטרות מועילות ומקובלות יותר מבחינה חברתית, ומתעל את האנרגיות שלו לקידום מטרות אלה.
מנגנון חיובי, המעיד על התמודדות בריאה, יצרנית ויצירתית. יתרונו החשוב נעוץ בכך שהוא אינו מצריך השקעה מתמדת של אנרגיה כדי למנוע את ביטוי הדחף, שכן הדחף מקבל ביטוי באורח לגיטימי הן מבחינה פסיכולוגית והן מבחינה חברתית, ותורם לשיפור הדימוי העצמי של האדם.
ביטויים חיצוניים: מדען = יצר המציצנות, משורר = חולם בהקיץ כבילדותו, מתאבק = דחף תוקפנות.
42
מודל ההתפתחות הפסיכוסקסואלית
| פרויד
על פי מודל זה, מרגע לידתו ועד בגרותו המינית, עובר הילד שלבי התפתחות קבועים, כשבכל שלב מתרכז הליבידו - דחף המין - באזור גופני מסוים.
השלבים במודל: אוראלי, אנאלי, פאלי, חביון, גניטלי.
אישיות האדם מתעצבת עד תום השנה החמישית לחייו. התפתחות החלה לאחר גיל זה ועד הבגרות המינית מביאה בעיקרה להרחבתו של מבנה בסיסי זה ושכלולו.
43
אזור ארוטוגני
| פרויד
האזור שבו מתרכז הליבידו - דחף המין, ואליו מתועלים הדחפים המיניים-ארוטיים בכל שלב במודל ההתפתחות הפסיכוסקסואלית.
44
קיבעון
| פרויד
הישארות של אנרגיה מרובה בשלב התפתחותי כלשהו ואי העברתה לשלב הבא.
קיבעון שלילי - חסך בסיפוק הדחפים בשלב מסוים.
קיבעון חיובי - סיפוק יתר של הדחפים בשלב מסוים.
ככל שהקיבעון בשלב מסוים חריף יותר, בוגר הנתון בלחץ אמוציונאלי יהיה בעל סיכויים רבים יותר לבצע רגרסיה לשלב זה.
45
השלב האוראלי
| פרויד
(שלב 1 - מודל ההתפתחות הפסיכוסקסואלי)
גיל: 0-1
אזור ארוטוגני: פה, שפתיים, לשון
מקור לקונפליקט: הזנה
סוגיות התפתחותיות מרכזיות: קבלה פסיבית של הכל דרך הפה - תחילתה של תוקפנו כאשר מתפתחות השיניים והנשיכה אפשרית.
46
השלב האנאלי
| פרויד
(שלב 2 - מודל ההתפתחות הפסיכוסקסואלי)
גיל: 2-3
אזור ארוטוגני: פי-הטבעת
מקור לקונפליקט: חינוך לנקיון
סוגיות התפתחותיות מרכזיות: חיפוש פעיל להפחתת המתח, שליטה עצמית, כניעה.
47
השלב הפאלי
| פרויד
(שלב 3 - מודל ההתפתחות הפסיכוסקסואלי)
גיל: 3-5
אזור ארוטוגני: איברי המין
מקור לקונפליקט: קונפלקט אדיפוס \ אלקטרה
סוגיות התפתחותיות מרכזיות: השתלטות על האם, הזדהות עם ההורה מאותו המין, אמביוולנטיות ביחסי אהבה
48
תסביך אדיפוס
| פרויד
מופיע בשלב הפאלי.
הילד מגלה אהבה עזה לדמות המטפלת בו, לאם. האהבה מתבטאת בפנטסיות ארוטיות, וברצון לכבוש את האם לעצמו האב עומד כביכול בדרכו של הילד והילד כועס עליו ורוצה לסלקו. הקונפליקט האדיפלי מגיע לשיאו ב"חרדת הסירוס"
הפיתרון הוא להצטרף אל האבא, להזדהות עימו ולהפנים את ערכיו, ואז אם הילד הוא כמו האבא אז גם הוא חזק וגם לו תהיה אישה כמו אמא שלו. הזדהות זו כונתה ע"י פרויד: הזדהות עם התוקפן.
49
חרדת סירוס
| פרויד
במהלך התסביך האדיפלי, הילד חושב כי מחשבותיו גלויות לכל. ברור לו שאביו יודע שהוא רוצה לסלקו ושהוא יעניש אותו ע"י שיקח ממנו את אבר המין - המקור היחידי שלו להנאה. חשש זה נקרא חרדת סירוס. הילד מוצא אישוש לחשש, כאשר הוא מכיר בקיום הבנות שלהן חסר פין, והוא מסיק שכנראה הן כבר נענשו, כלומר - סורסו וזה מביא את הקונפליקט האדיפלי לשיאו.
50
תסביך אלקטרה
| פרויד
המקבילה הנשית לתסביך אדיפוס בשלב הפאלי.
בהתחלה גם הילדה מגלה אהבה עזה לאמא, ושם אין מקום לקונפליקט. עד שהילדה מגלה שיש לבנים ולאבא דבר מה שחסר אצלה ואצל אמה ומרגישה שהיא פגומה. היא מאשימה את האמא במחסור הזה ומפתחת כעס כלפיה, ואהבתה הארוטית מועברת מהאם לאב.
התסביך מגיע לשיאו ברגשות מעורבים של הילדה לאימה של אהבה, כעס כלפיה, וחשש מענישה.
הפיתרון הוא להצטרף אל האמא, כי למרות שלא תוכל להשיג את איבר המין הגברי, היא יכולה לזכות בו ע"י שתשיג גבר כמו שלאמא יש את אבא. היא פונה להזדהות עם האם, רוכשת את האני-העליון שלה ואת זהותה המינית.
51
קנאת הפין
| פרויד
במהלך תסביך אלקטרה, הילדה מפתחת קנאה בבנים על שיש להם איבר מין נראה לעין ומרגישה שהיא פגומה. היא תולה את האשם באמה ומפנה אליה את כעסה.
52
שלב החביון
| פרויד
(שלב 4 - מודל ההתפתחות הפסיכוסקסואלי)
גיל: 6-10
אזור ארוטוגני: ללא
מקור לקונפליקט: ללא
סוגיות התפתחותיות מרכזיות: הדחקת דחפים מיניים, הפניית האנרגיה ללמידה חברתית.
הדחפים המיניים מודחקים בשלב זה אל הלא-מודע, לאחר סערת הרגשות והדרמות המתרחשות בילדות. מצב זה מאפשר לילד להירגע ולהפנות משאבים ואנרגייה לרכישת ידע ומיומנויות חברתיות.
53
השלב הגניטלי
| פרויד
(שלב 5- מודל ההתפתחות הפסיכוסקסואלי)
גיל: 10 והלאה
אזור ארוטוגני: איברי המין
מקור לקונפליקט: קשיי החיים
סוגיות התפתחותיות מרכזיות: אינטימיות מינית והתרבות.
בשלב זה המיניות לא מתמקדת באזור ארוטוגני אחד, אלא היא נובעת משילוב של כל ההנאות הילדותיות. מטרתה בשלב זה היא רבייה והמשך המין האנושי. המיניות הבוגרת, בניגוד למיניות הילדותית, מופנית כלפי אובייקט חיצוני ולא מרוכזת בעצמי.
54
פסיכופתולוגיה
| פרויד
נוצרת כאשר האני אינו מסוגל להתמודד בצורה נאותה עם הקונפליקטים ועם החרדה שהם מעוררים. סוג הפתולוגיה שתיווצר תלוי ביחסי הכוחות שבין הסתמי, האני והאני העליון.
55
נוירוזה
| הסימפטום הנוירוטי - פרויד
(סוג של פתולוגיה)
נוצרת במקרים שבהם האני אינו מצליח להתמודד עם תביעותיו של אני-עליון נוקשה ומעניש או עם הסתמי.
במקרים כאלה האני חייב לעוות באופן ניכר, דחפים, רגשות ומחשבות שהאני העליון לא מוכן לקבל.
דוגמא: נוירוטי כפייתי שנוטל ידיים אינספור פעמים. משרת 2 מטרות:
1. באמצעות מנגנון הביטול רחיצת הידיים מטהרת את האדם מהמחשבות ה"מלוכלכות" שלו
2. באמצעות מנגנון ההתקה - הידיים עצמן הופכות להיות לאובייקט מיני, ונטילתן התכופה לפעילות מינית מוסווית.
הבחירה דווקא בסימפטום ספציפי כמו נטילת ידיים נקבעת לפי השלב הפסיכוסקסואלי שבו היו לאדם קבעונות חזקים. במקרה זה: השלב האנאלי.
56
פסיכוזה
| פרויד
(סוג של פתולוגיה)
קוראת כאשר הקונפליקט בין האני לסתמי, מסתיים בכניעתו של האני לסתמי ונטישה של האני את תפקידו כמתווך. הסתמי משוחרר מכל ההגבלות ואיסורים, מופיע אצל אדם בתור פסיכוזה, וחולה הסובל מכך יכול לחשוב בתהליכים ראשוניים בלבד ולכן אין בדבריו הגיון וכו'.
57
פרוורסיה
| פרויד
(סוג של פתולוגיה)
מצב שבו אין בכלל קונפליקט בין האני לסתמי, משום שהאני של האדם הבוגר לא הבשיל ונותר ילדותי. במקרה כזה יבואו הפנטזיות לידי ביטוי במציאות ללא עכבות שמקורן באני. האדם ימצא את סיפוקו בגופו שלו במקום לחפש סיפוק במגע עם בן זוג.
58
מטרת הטיפול הפסיכותרפי
| פרויד
הטיפול נועד להעלות את הקונפליקט לרמת המודע ולאפשר מציאת פתרון טוב יותר מהדחקה, פתרון המביא בחשבון נתונים חדשים שלא היו בעת היווצרות הקונפליקט המקורי:
1. הופעת המחלה הוכיחה, כי הפתרון הקודם לקונפליקט לא היה מוצלח, כי הוא לווה בחרדה.
2. האני התחזק בינתיים, ועכשיו בתמיכת המטפל, הוא יוכל להציע דרכים חלופיות וגמישות יותר, לסיפוק הדחפים תוך כדי הסתגלות למציאות.
59
אסוציאציות חופשיות
| פרויד
(שיטת טיפול בפסיכותרפיה)
המטופל מתבקש לומר בכל רם את כל שעולה בדעתו ללא סייג, בהנחה שבדרך זו יעקוף את הצנזורה של האני ויעלה מחשבות ורגשות לא-מודעים ומודחקים, שחשיפתם תסייע בפתרון בעייתו הנפשית.
60
ניתוח חלומות
| פרויד
(שיטת טיפול בפסיכותרפיה)
על פי פרויד במהלך השינה יורדת רמת פעילותם של המנגנונים שנועדו להגן על האני מפני דחפים מעוררי חרדה. זה מאפשר לדחפים לא-מודעים, שלא מצאו פורקן במצב של ערנות, לבוא לידי ביטוי בחלום בצורה מוסווית או סמלית על מנת שלא לגרום לאדם להתעורר.
על מנת להבין את משמעותו של החלום, יש לסלק את ה"תחפושת" שהאגו הלביש עליו ולראות אותו בצורתו המקורית. לכל חלום יש שתי רמות משמעות:
1. התוכן הגלוי- זה שאנו חווים, זוכרים ויכולים לדווח עליו.
2. התוכן החבוי - המסתתר מאחורי הביטוי המעוות, הסמלי של הדחפים הלא-מודעים, שאין אנו רוצים להכיר בקיום כי הם מאיימים. מטרת התוכן החבוי היא להגשים משאלה בלתי-מודעת.
החלום הוא ביטוי מעולה של התהליכים הראשוניים ואפיוניהם
61
עבודת החלום
| פרויד
תהליך הפיכת התוכן הסמוי בחלום לתוכן גלוי.
התפקיד המרכזי של המטפל בניתוח החלומות, כדרך עיקרית להכרת הפעילויות הלא-מודעות.
על המטפל לנתח את תוכנו הגלוי של החלום, כפי שהמטופל מתאר, לעמוד על הסמלים הכלולים בו ולבדוק בקפידה את האסוציאציות החופשיות המתעוררות אצל המטופל בעת הדיווח על החלום. בדרך זה המטפל מנסה לחשוף את תוכנו החבוי של החלום ולהבין את המתרחש בנפשו של המטופל.
62
העברה
| פרויד
(שיטת טיפול בפסיכותרפיה)
תהליך מורכב בטיפול במהלכו נשים מתאהבות במטפל וגברים מגלים כלפיו עוינות.
המקור לתהליך זה הוא בחוויות ילדות שהודחקו בגלל הקונפליקט שעוררו, והן מועברות למטפל, כאילו הוא מושא רגשות אלה.
בדרך זו נחשף הקונפליקט הלא-מודע למטפל, מתרחש לנגד עיניו ומהווה מקור מידע אל הלא-מודע.
63
העברה נגדית
| פרויד
העברה של רגשות מהמטפל למטופל, שמקורם בחוויות הילדות של המטפל. מטפל טוב מודע גם להעברה כלפיו וגם להעברה הנגדית מצידו ויכול לעשות שימוש מועיל ברגשות אלה.
64
מעשי כשל
| פרויד
נכללים בפסיכופתולוגיה של חיי היומיום.
מהווים ביטוי עקיף של דחפים לא-מודעים ומודחקים הממשיכים לפעול ושואפים למצוא פורקן. נובעים מאי-הצלחתם של מנגנוני ההגנה לעצור לגמרי את התפרצות הדחפים הלא-מקובלים.
דוגמאות:
פליטות פה - "איזו שמלה מכוערת - סליחה מפוארת - יש לך"
שכחה של דברים כמו שמות בני אדם ומקומות.
היסח ההנחה - אי יכולתו של אדם למצוא חפץ שהוא בעצמו הניחו במקום מסוים.
65
האני
| יונג
החלק המודע של האישיות, הכולל את כל התפיסות, הזכרונות, המחשבות, העמדות והרגשות המודעים לאדם ברגע נתון. האני הוא מרכז האישיות.
66
הלא-מודע האישי
| יונג
שם נשמר תוכן מנטלי שאינו מעניינו של המודע, או שנשכח מהמודע ואפשר להעלותו למודע.
67
הלא-מודע הקולקטיבי
| יונג
כולל את כל אוצר החוויות שהצטברו במשך דורי-דורות של קיום הגזע האנושי, ונשארו כעקבות זיכרון במוח האדם.
עקבות זיכרון אלה עוברים בתורשה, ומושרשים באדם כנטיות מולדות להגיב או להתנהג בדרך מסוימת, בהתאם לתרבות ולמורשת שבהן נולד.
68
ארכיטיפ
| יונג
תמונה אחת מאוסף תמונות כלל אנושיות רדומות, המרכיבות את הלא-מודע הקולקטיבי.
דוגמאות לארכיטיפים: הלידה, הגיבור, הילד, אלוהים, אמא אדמה, בעל-חיים.
ישנם ארכיטיפים שהתפתחו כל-כך, עד שניתן לראותם כמבנים עצמאיים באישיות: הצל, פרסונה, אנימה, אנימוס
69
הצל
| יונג
(ארכיטיפ)
אותו צד באישיותינו שאנו מדחיקים מפני שאנו לא מוכנים להכיר בקיומו.
סמלים מיתולוגיים: שדים, מפלצות ורשע.
70
הפרסונה
| יונג
(ארכיטיפ)
האישיות החברתית. המסכה שהפרט מאמץ לעצמו בפעילות הגומלין שלו עם החברה.משמשת מסווה לאני "הפרטי".
הפרסונה הארכיטיפית = דמות אידיאלית
71
האנימה
| יונג
(ארכיטיפ)
החלק הנשי המצוי באישיותו של הגבר.
נוצר בעקבות חוויותיו של הגבר עם נשים בחייו, ובעקבות חוויות קולקטיביות של גברים עם נשים במהלך ההיסטוריה האנושית.
האנימה קובעת את יחסו של הגבר לנשים במהלך חייו ולצדדים "הנשיים" שלו עצמו.
72
האנימוס
| יונג
(ארכיטיפ)
החלק הגברי המצוי באישיותה של האישה.
נוצר בעקבות חוויותיה של האישה עם גברים בחייה, ובעקבות חוויות קולקטיביות של נשים עם גברים במהלך ההיסטוריה האנושית.
האנימוס קובע את יחסה של האישה לגברים במהלך חייה ולצדדים "הגבריים" שבה.
73
טיפוסי אישיות
| יונג - שיטת מיון
המיון לטיפוסי אישיות ע"פ יונג, מתבצע ע"י סיווג הדומיננטי באישיות האדם בשני מימדים:
1. תפקוד פסיכולוגי: תחושה, חשיבה, רגש או אינטואיציה
2. יעד השקעת האנרגיה הפסיכית: עמדה מוחצנת או עמדה מופנמת
74
מוחצנות
| יונג
האדם המוחצן מאמץ את הקוד המוסרי של הסביבה החברתית שהוא חי בה. זהו אדם שגורמים סביבתיים, אובייקטיביים מכוונים את התנהגותו ומשפיעים עליה.
75
מופנמות
| יונג
האדם המופנם - תגובתו לכל גירוי סביבתי כרוכה בתהליך סובייקטיבי, הגורם לעתים לאי-התאמה בינה לבין המצב החיצוני. זהו אדם שגורמים סובייקטיביים מנחים את פעולתו.
76
אינדיווידואציה
| יונג
תהליך ההגשמה של מטרת האדם להגיע לארגון פסיכולוגי מאוזן של כל הניגודים והסתירות שבנפשו.
77
העצמי
| יונג
ישות פסיכולוגית המשלבת בתוכה את כל המרכיבים המנוגדים של האישיות מבלי להדגיש את האחד על חשבון האחר.
העצמי הוא ארכיטיפ בפני עצמו, המקנה לאישיות אחידות, שיווי משקל ויציבות. הוא מתפתח לאחר היווצרותם של מרכיבי האישיות האחרים, והשפעתו ניכרת באמצע שנות החיים.
78
פסיכולוגיה אנליטית
| יונג
התיאוריה הפסיכולוגית של יונג, ממשיכו של פרויד. תיאוריה זו גורסת כי אישיותו של האדם מתפתחת בשלבים לכל אורח חייו ושאיפתו היא להגיע לאיזון כל הניגודים שבו - אינדיווידואציה. על פי תיאוריה זו האישיות מורכבת משלושה מבנים: האני המודע, הלא מודע האישי והלא מודע הקולקטיבי.
79
פסיכולוגיה אינדיווידואלית
| אדלר
על פי תיאוריה זו של אדלר, האדם הוא ישות מושלמת שאין להתייחס למרכיביה בנפרד, והמניע העיקרי שלו זה הרצון להגיע לשלמות - מנחיתות לעליונות - הגשמה עצמית.
כמו כן, על פי התיאוריה האדם הוא יצירתי ובעל חופש בחירה. כל התנהגות של אדם מופיעה בהקשר חברתי, והיא ביטוי של תפיסתו הסובייקטיבית את המציאות.
80
תסביך נחיתות
| אדלר
הילד נולד עם תחושת נחיתות ובמשך כל חייו הוא נאבק להשיג עליונות, עצמאות, חופש והגשמה עצמית.
81
מטרות בדיוניות
| אדלר
אידאלים פרטיים-סובייקטיביים, שהגשמתם פירושה שיש לאדם שליטה על חייו. אידיאל זה נהפך למטרה הסופית, להישג שכל מחשבה, פעולה או פנטזיה במהלך החיים מכוונת אליו.
82
העניין החברתי
| אדלר
כושר מולד. האדם הבריא נוטה להיקשר לבני האדם ולדאוג לרווחתו של הזולת, ולא רק של עצמו. העניין שאדם מגלה בזולת ובצרכיו, ותרומתו לזולת מעניקים לו את תחושת השלמות.
אישיות נוירוטית - כזו שמאבקה לעליונות מפצה מתאפיין בנסיון להשיג כח על אחרים.
83
סגנון חיים
| אדלר
הבדלים בין אישיים בארגון אורח החיים להשגת המטרה הבדיונית. מבוסס על הפירוש המיוחד שהפרט נותן לנחיתותו.
84
השפעת המיקום במשפחה
| אדלר
על פי אדלר, אפשר לאבחן את סגנון חייו של האדם על פי מיקומו במשפחה. הוא סבר שיש הבדל בין אישי עצום שהוא נגזרת של מיקומו של הילד בין האחים.
85
זכרונות מוקדמים
| אדלר
חקר הזיכרונות המוקדמים של הפרט, הוא אחד האמצעים החשובים ביותר לעמוד על סגנון חייו ועל טיבה של אישיותו. הזיכרון המשמעותי ביותר מבין הזכרונות המוקדמים הוא זה שהפרט בוחר להעלותו תחילה, והוא חושף את גישתו הבסיסית לחיים.
86
זהות
| אריקסון
(תהליך מרכזי באני)
יצירה של תחושת זהות ושמירה עליה, היא אחת הפונקציות החיוניות והבונות של האני.
87
מרכיבי תחושת הזהות
| אריקסון
1. ייחודיות - תחושה מודעת של מיוחדות האדם וקיומו כיחידה אנושית מופרדת וברורה.
2. שלמות וסינתזה - תחושה של היות האדם שלמות אחת, הנובעת מאינטגרציה שמבצע האני (באופן לא מודע)לצירוף הצדדים השונים של האישיות.
3. אחידות והמשכיות - תחושה של קביעות באישיות שנוצרת בחתירה הלא-מודעת של האני לשמירת הקשר בין מה שהיתה האישיות בעבר לבין מה שהיא כנראה תהיה בעתיד..
4. שייכות חברתית - האני יותר תחושה של שייכות וקשר לאידיאלים ולערכים של קבוצה מסוימת, ומעניק בכך תחושת ביטחון.
88
ערפול ובלבול זהות
| אריקסון
מצב בעייתי מאוד ומכאיב, במידה ואינה מושגת תחושת הזהות.
89
שליטה
| אריקסון
(תהליך מרכזי באני)
השליטה היא צורך מרכזי ונפרד מדחפי הסתמי, ואי סיפוקו יוצר תסכול וזעם.
90
תפקידי האני
| לפי אריקסון
1. זהות
| 2. שליטה
91
שלבי ההתפתחות
| לפי אריקסון
1. ינקות - אוראלי-סנסורי
2. ילדות מוקדמת - שרירי-אנלי
3. גיל המשחק - לוקומוטורי-גניטלי
4. גיל בית-הספר - חביון
5. גיל ההתבגרות
6. בגרות מוקדמת
7. בגרות
8. בגרות מאוחרת
התפתחות אפיגנטית:
1. פוטנציאל ההתפתחות של האדם מוגדר מראש במבנה התורשתי שלו.
2. נתונים סביבתיים הנדרשים על מנת לאפשר את הגשמת הפוטנציאל המורש.
משבר:
התמודדות של האני בכל שלב ושלב בחיים, נקודה קריטית שבה חלה התפתחות לטוב ולרעה. המשבר נוצר בשל ההתפתחויות הפיסיולוגיות האופייניות לאותו שלב, שאליהן מתלוות דרישות גוברות והולכות מהחברה.
92
השלב האוראלי-סנסורי
| אריקסון
שלב 1
תקופה: ינקות
גיל: 0-1
קונפליקט: אמון בסיסי לעומת חשדנות בסיסית
פתרון מוצלח = תקווה
המשימה הפסיולוגית היא ההזנה. תחושת אמון בסיסי תושג אם האמא נענית לצרכי התינוק באופן מהימן ואוהב.
93
השלב השרירי-אנאלי
| אריקסון
שלב 2
תקופה: ילדות מוקדמת
גיל: 1-3
קונפליקט: אוטונומיה לעמת בושה וספק
פתרון מוצלח = כוח רצון
המשימה הפסיולוגית הינה הפרשות ושליטה בשרירי הגוף. תחושה של אוטונומיה תושג כאשר ההורים מפעילים גישה תקיפה ובמקביל גם נותנים חיזוק ותמיכה ואינם פוגעים באמון שהושג בשלב הקודם.
התבטאויות פתולוגיות בבגרות:
בושה = שליטת יתר פיסית ונפשית עד כדי נוקשות וכפייתיות
ספק = ספק ביכולותיו ופגיעה ביכולת האני לקבל החלטות
94
השלב הלוקומוטורי-גניטלי
| אריקסון
שלב 3
תקופה: גיל המשחק
גיל: 3-5
קונפליקט: יוזמה לעמת אשמה
פתרון מוצלח = מטרה
המשימה הפיסיולוגית הינה = שליטה רבה יותר ביכולת התנועה והתעשרות השפה. הבחנה גוברת בפרטי המציאות.
רגשי האשמה על עוינות כלפי האב בתחרות על האם. כאשר רגשי האשמה מופחתים ע"י הזדהות עם האב, מתאפשרת התפתחות של תחושת יוזמה.
95
שלב החביון
| אריקסון
שלב 4
תקופה: גיל בית-הספר
גיל: 6-11
קונפליקט: יצרנות לעמת נחיתות
פתרון מוצלח = יכולת
המשימה הינה השגת זהות מקצועית ויצרנית. התוצאה השלילית של כשלון בכך = תחושת נחיתות.
96
שלב ההתבגרות
| אריקסון
שלב 5
תקופה: גיל ההתבגרות
גיל: 12-18
קונפליקט: זהות לעמת בלבול תפקידים
פתרון מוצלח = נאמנות
שלב שבו מחריף משבר הזהות של המתבגר והוא שואל "מי אני?". מופיע משבר זהות של המתבגר. המטרה של שב זה היא גיבוש זהות, וזה נעשה ע"י כניסה למצב של פסק זמן חברתי. הקונפליקטים בין התפקודים השונים בחיים הם בתוך האגו! שואפים לאינטגרציה.
פתרונות שליליים = בלבול זהות, בלבול תפקידים, חוסר רצון להתבגר, ילדותיים וחסרי אחריות.
זהות שלילית = התחברות עם עבריינים וכו'
97
שלב הבגרות המוקדמת
| אריקסון
שלב 6
תקופה: בגרות מוקדמת
גיל: 19-35
קונפליקט: אינטימיות לעמת בדידות
פתרון מוצלח = אהבה
משימה עיקרית היא אינטימיות בקשר עם בן זוג וקבלת אחריות במסגרת של עבודה. לצורך כך על הבוגר להרגיש ביטחון בזהות שלו. פתרון שלילי= בדידות.
98
שלב הבגרות
| אריקסון
שלב 7
תקופה: בגרות
גיל: 35-50
קונפליקט פוריות לעמת קיפאון
פתרון מוצלח = דאגה
המוקד הוא בהולדת הדור הבא, בטיפול ובדאגה לו. על האדם לוותר על חלק מצרכיו ומרצונותיו וללמוד להעניק מעצמו בדאגה לילדיו. התוצאה החיובית היא פוריות והתוצאה השלילית היא קיפאון (כמו חוסר רצון להוליד ילדים וכו') ידוע גם כמשבר אמצע החיים
99
שלב הבשלות
| אריקסון
שלב 8
תקופה: בגרות מאוחרת
גיל: 50+
קונפליקט: תחושת אחדות האני לעמת ייאוש
פתרון מוצלח = תבונה
בשלב זה נערך הסיכום של ההישגים והכשלונות בחיים. התוצאה היא תחושה של סיפוק או לחילופין, תחושה של יאוש והחמצה..
